PAGE
49
ועדת החוקה, חוק ומשפט
05/06/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 622>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ב (05 ביוני 2012), שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 05/06/2012
חוק עובדים זרים (תיקון מס' 15), התשע"ב-2012
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 14) (העסקה שלא כדין - הגברת האכיפה), התש"ע-2010>
מוזמנים
¶
>
גלעד סממה - יועץ שר המשפטים, משרד המשפטים
רביד דקל - ראש תחום עונשין במחלקת יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים
יפעת רווה
גיל שפירא
–
–
עו"ד, משרד המשפטים
עו"ד, סנגוריה ציבורית, משרד המשפטים
עמית סדן - רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר
עמית שטאובר - לשכה משפטית, משרד האוצר
יונתן בר סימן טוב - משרד האוצר
יהודית כרמי - מנהלת תחום עבודה ועובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יהורם אלבז - כלכלן, משרד הבינוי והשיכון
לאוניד קוגן - תובע ראשי, רשות ההגירה, משרד הפנים
בוסנה ירדני - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
אברהם הראובני - לשכה פרטית לתיווך כ"א זר לחקלאות, לשכת המסחר
צבי שפר - לשכת היועץ המשפטי, ההסתדרות הכללית החדשה
חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים
לינור דויטש - יועצת משפטית, התאחדות האיכרים
אברהם דניאל - יו"ר, איגוד מגדלי הפרחים
יצחק מלכה - חבר, איגוד מגדלי הפרחים
חיים חדד - מזכ"ל, ארגון מגדלי הפרחים וצמחי הנוי
חי בנימיני - מזכיר, ארגון מגדלי ההדרים
קטלין דומן - משקיף, המשמר החברתי
רשמת פרלמנטרית
¶
מוריה אביגד
<הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 14) (העסקה שלא כדין - הגברת האכיפה), התש"ע-2010>
היו"ר דוד רותם
¶
בבקשה, רבותי, הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 14) (העסקה שלא כדין - הגברת האכיפה), התש"ע-2010. אנחנו בעצם גמרנו את כל החוק הזה, נשארו לנו רק שני דברים.
היו"ר דוד רותם
¶
בצו מינהלי, כן. וזה יהיה מצב ל-14 יום, אחרי שהוא שוכנע שמועסק בו אדם זר ללא היתר ושמתן הצו הוא חיוני כדי שלא ימשיכו להעסיק. הצו יכנס לתוקף בתום 15 יום והוא לא ייתן את הצו הזה כאשר הוא רואה שעשוי להיגרם נזק כלכלי.
היו"ר דוד רותם
¶
אבל יש גבול. בוא נאמר ששני עובדים זרים בבית מלון עובדים בלי רישיון, אם הוא יסגור את בית המלון הזה אז אני מפטר 400 עובדים אחרים.
היו"ר דוד רותם
¶
הממונה. הוא נותן לך את הצו שנכנס לתוקף בעוד 15 יום ויש לך 15 יום ללכת לבית המשפט כדי לבטל אותו. אם הלכת לבית משפט והשופט קבע גם שצריך לסגור לך את העסק אז בוא נאמר שכנראה אתה עבריין.
שי חרמש
¶
בוז'י, ההנחות הן לא גדולות. אני אתן לך דוגמה, תופסים שני עובדים במטע מישמש ופקיד מחליט באותו רגע שהעובדים האלו לא חוקיים או סוגר - - -
היו"ר דוד רותם
¶
בוא נאמר ככה, יש גבול. נתתי לכם בלי סוף הנחות, לחקלאים – עד גבול מסוים. ראיתי את המכתב ששלחת לי ושלחתי לך תשובה.
היו"ר דוד רותם
¶
אני יודע, רצוי שתקרא. אם היית קורא את מה שכתבתי אז לא היית מעלה את הנושא הזה בכלל. שלא יהיה לכם שום ספק, עושי הצרות, יש יותר גדולים ממך. אתה עושה צרות קטן, אתה מבין? תכף אתה תשמע שהיועצת המשפטית שלי חושבת שאני צריך לעשות עוד כמה דברים ואני לא הולך לעשות אותם. זאת אומרת, היא הולכת לבזבז את דיבורה עכשיו לריק כי הסברתי לה את זה כבר אתמול.
היו"ר דוד רותם
¶
הסעיף השני נורא מטריד אותי ועל זה אני צריך לדבר עם אנשי משרד המשפטים, האם אנחנו בכלל צריכים להתעסק בקנס המינהלי. שימו לב, זה קנס מינימום שבעצם זה מסויג וזה מסויג וזה מסויג וזה מסויג. מתי יתנו אותו, ריבונו של עולם?
היו"ר דוד רותם
¶
זה שאני מופרע זה נכון, אני יודע, זה לא חדש, אבל חשבתי שאולי, אחרי שראיתם את כל הסייגים אתם תבואו ותגידו: אדוני, אנחנו לא צריכים את הסעיף הזה, תעזוב אותנו.
היו"ר דוד רותם
¶
קנס המינימום לא נותן לנו כלום כשבכל מקום אומרים: זה לא, זה לא, זה לא. תגידו לי על מי הוא כן יחול.
שי חרמש
¶
דודו, אתה שוב פעם חוזר לאותה נקודה שדנו בה בישיבה הקודמת, יסלחו לי כל המומחים פה. אם מישהו שוהה – בוז'י, תקשיב לי, אתה עורך דין, אני לא – יש הבדל ענק בין - - -
שי חרמש
¶
אני יודע, לא קיבלו אותי לבית הספר למשפטים, נאלצתי ללמוד כלכלה, אני מתנצל, אבל זה היה פעם. בוז'י, יש הבדל עצום בין שוהה בלתי-חוקי בפיצוציה בדרום תל-אביב לבין עובד חוקי שישב במקום אחד, הועתק למקום שני, תיקי האיזון לא הוסדרו, העברה לא סודרה, הוא חי פה כחוק, יבוא פקח בשיקול הדעת שלו ויטיל את מה שיטיל, יגרור את החקלאי לבתי משפט לשבועיים עם הוצאות משפטיות כשהאיש שוהה חוקי ומשהו טכני לא סודר.
יצחק הרצוג
¶
לא, אבל אני רוצה להבין משהו. מה התשובה שלך לטענה האובייקטיבית שלו לגבי העברה ממקום למקום בצורה חוקית כשהדאטה בייס של הממונה לא מספיק עדכני?
יצחק הרצוג
¶
לא סוגרים מטע, בחייך, יש לך את העובדים התאילנדיים שלך מאורגנים באמנות בין-לאומיות והסכמים עם ספקים, מאיפה בא הדבר הזה?
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא רוצה לפגוע בהם בשום מקום אבל אני לא מוכן שהוא יעביר אותם ממקום למקום בלי שום אישור.
אברהם דניאל
¶
מה זה קשור? בסך הכול תן לנו את האפשרות לעשות ניוד, מה הבעיה? שיתנו לנו בכל ימות השנה לעשות ניוד ופתרנו את הבעיה.
היו"ר דוד רותם
¶
אתה רוצה אני אגיד לך משהו? לי יש תמיד עם זה בעיה. אתה יודע מה הבעיה שלי? אני נוסע מירושלים לתל-אביב - - -
היו"ר דוד רותם
¶
אני נוסע במהירות של קצת יותר מ-100 קמ"ש ועוצר אותי שוטר, ואני אומר לו: אתה לא מבין, הפקיד לא החליף עוד את השלט פה שמותר 120.
שי חרמש
¶
היה פה דיון, הבאנו את כל פקידי משרד הפנים עד לבכיר שבהם ואמרתי: תגיד לי, אדוני, 24 למאי, תיקי האיזון סגורים? הוא אמר: לא. מה אתה רוצה מהמישמש בראש פינה?
יצחק הרצוג
¶
קודם כל, לפני שנתווכח, מה אומרת רשות האוכלוסין? אתם מודעים לטענות האלה? מה אתם עושים בעניין? בואו נשמע אותה, אולי כל העסק הוא רוב מהומה על לא מאומה. אני לא מוכן להגמיש פה בעניין הזה של העסקת עובדים זרים לא-חוקיים, זה הכול. מצד שני אני מבין את הבעיה כי אצל החקלאים זה תחום אפור, בוא נגיד לצורך העניין.
יצחק הרצוג
¶
מה אתה אומר על הטענה שלו? הוא אומר: תשמע, אני עובד בערבה בחום 50 מעלות, אחרי זה נגמר המטע הזה, אני מעביר אותו למקום אחר. מה הבעיה שלכם בעניין הזה והאם כשאתה תבוא למטע ותמצא את העובד והוא יגיד: תשמע, אני בהליך אישור ברשות האוכלוסין לעבור ממטע למטע, לא תסגור לו את המטע לצורך העניין.
רביד דקל
¶
הוא תופס רק את מי שמעסיק את העובדים הזרים ומעמיד אותם לדין, הוא לא נותן את ההיתרים. אפשר אבל רגע להתייחס? אני חושבת שאולי גם אני יכולה להבהיר משהו בקשר לשאלה שלך בהקשר הזה. ההצעה של היושב-ראש, לתת סמכות מינהלית לסגור מקום, נסמכת על ההנחה שמי שמפעיל את הסמכות הזאת מפעיל שיקול דעת סביר בנסיבות העניין.
רביד דקל
¶
מכיוון שהרשות המינהלית, שרוצים להפקיד בידיים שלה את הסמכות הזאת, אמורה לפעול כרשות סבירה אז נסיבות כאלה, שהן גבוליות או שלא מוצדק בהן לנקוט את הכלי המאוד מאוד דרמטי של סגירת עסק שיש לו משמעויות כלכליות מרחיקות לכת, סביר להניח שרשות סבירה לא תפעיל אותו ביחס לזה.
רביד דקל
¶
יכול לסמוך או לא יכול לסמוך יש הרבה סמכויות שהן מאוד פוגעניות והן מופקדות בידיים של הרשות המינהלית. בדרך כלל, כדי להבטיח ששיקול הדעת הזה יופעל בצורה מדודה וסבירה, אנחנו משתדלים להקנות איזה שהן אמות מידה להפעלת שיקול הדעת הזה שהן קבועות בחוק. בהצעה הממשלתית אמנם הסמכות הזאת היתה נתונה בידיים של בית המשפט אבל היא היתה מותנית בשני תנאים מקדמיים: תנאי אחד, כדי שיהיה ברור שהסמכות הזאת מופעלת במקרים המתאימים וזו סמכות מניעתית שמופעלת כלפי מי שיש צפי בעתיד שהוא ישנה ויחזור ויעסיק עובדים זרים, חשבנו שנכון להגביל אותה למישהו שיש אינדיקציה בעבר שהוא כבר עשה את הדבר הזה.
שי חרמש
¶
היום לא מסודר, 5 ביוני תיקים לא מאוזנים, על מה אתם מדברים? עובדים כרגע תאילנדים בראש פינה במישמש בלי תיקי איזון, אתם יודעים את זה. אתם יודעים את זה, על מה אתם מיתממים, תגידו לי? זה לא ברור? 5 ביוני תיקי איזון לא סגורים, לכו לראש פינה תפסו את הפועלים מהערבה.
רביד דקל
¶
לכן אנחנו חשבנו שגם בהקשר של בית המשפט נכון להבנות את שיקול הדעת שלו, מתי מביאים לו בכלל את הבקשה הזאת ומתי הוא מפעיל את הסמכות. אנחנו חושבים שנכון לעשות את אותה הבניה, אולי באיזשהו שינוי מינורי אבל להבנות גם את שיקול הדעת של הרשות המינהלית, שבדרך כלל, אדוני, מהיכרותי אתך, גם נוטה להבנות את שיקול הדעת של הרשות המינהלית בהפעלת שיקול הדעת. פה הופתעתי לראות שאדוני מוותר על כל ההבניה הזאת.
היו"ר דוד רותם
¶
עד שהייתי באילת ושמעתי שהבניית שיקול הדעת השיפוטי היא הטעות הכי גדולה שעשיתי. אי אפשר פעמיים לחזור על אותה טעות.
רביד דקל
¶
אבל עכשיו מונחות בפני אדוני שתי הצעות חוק שעניינן הבנית שיקול הדעת של הרשות המינהלית, שאני מכירה אותה. לכן אנחנו חשבנו שכדי שבאמת הפעלת הסמכות הזאת תהיה לתכלית ראויה, שזו מניעת העסקת עובדים זרים שוב ושהיא תהיה באופן מידתי וסביר ושההפעלה שלה לא תהיה מעבר לנדרש - - -
רביד דקל
¶
חשבנו שהדבר הנכון, כמו שעשינו בהצעה הממשלתית, שלפחות יהיה תנאי שמדבר שהפעלת הסמכות הזאת יכולה להיות רק במצב שבו יש לך איזשהו צפי פחות או יותר מבוסס שהבן-אדם הזה הוא סוג של רציביסט בהעסקת עובדים זרים. והדבר השני הוא שכדי שזה לא יהיה במידה שאינה עולה על הנדרש אתה צריך לתת לו איזושהי הזדמנות לבוא לטעון את הטענות שלו, ואולי בהקשר הזה גם לבוא ולתת לך איזשהן ערובות או בטוחות שהוא לא ימשיך לבצע אותה. במצב שבו הוא לא ישכנע את הרשות המינהלית שבאמת המשך העסקת העובדים הזרים יופסק על ידו אז יהיה נכון להפעיל את הסמכות הזאת שאדוני מבקש להפקיד אותה בידיים של הרשות המינהלית.
היו"ר דוד רותם
¶
לא תהיה זכות טיעון מוקדמת, לפחות עד כמה שזה תלוי בי. אני רוצה שתביני ,כשאני נוסע לתל-אביב והשוטר עוצר אותי ואומר לי: נהגת במהירות מופרזת. הוא לא אומר לי: תיזהר, אם תמשיך לנסוע אני אקח לך את הרכב. הוא תופס אותי, שם אותי בצד, אומר לי: סע באוטובוס. אני כתבתי פה במפורש שמתן הצו חיוני לשם מניעת - - -
יפעת רווה
¶
לא במקום, בתוך 3 ימים ולא לוקחים לך את הרכב מיד ואתה לא נוסע מיד באוטובוס. יש המבקרים גם את זה אבל זה לא ככה.
היו"ר דוד רותם
¶
רבותי, אני אומר: "ושמתן הצו חיוני לשם מניעת המשך העסקה בו של עובד זר". זה אחד. אני לא מפעיל את הצו מידי אלא יש 15 יום כדי שתוכלו ללכת לבית משפט ולטעון את כל הטענות שאתם רוצים בעולם. לא אשנה את הנושא הזה כי צריך להילחם בעובדים הזרים.
היו"ר דוד רותם
¶
לא נתתי לך רשות דיבור, עובדים בלתי-חוקיים הם בדיוק כאלה שצריכים לעבוד בערבה והם נמצאים בראש פינה.
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא רוצה כי אתה מבין מה שקורה? זה שימוע, כן מסרו לו הודעה, לא מסרו לו הודעה, כן יבוא, לא יבוא.
היו"ר דוד רותם
¶
רבותי, אני לא זוכר שנתתי פה למישהו רשות דיבור. אני לא נותן לאף אחד רשות דיבור עכשיו, עכשיו אני מדבר. אני רוצה דבר נורא פשוט, הדברים יהיו חדים וחלקים וברורים לחלוטין, יש עבירה, מגיע אל הממונה, לא הפקח רושם את הדוח, הממונה, הוא מקבל את העמדות, הוא צריך להיות - - -
היו"ר דוד רותם
¶
לא, הממונה צריך להיות במצב שהוא יודע שמתן הצו חיוני לשם מניעת המשך העסקה של העובד הזר.
היו"ר דוד רותם
¶
הוא מוציא צו סגירה שיכנס לתוקף בעוד 15 יום. יש לך 15 יום לגשת לבתי משפט ולהצדיק את מה שעשית. כן.
לינור דויטש
¶
אני חייבת להגיב על מה שקורה, אני מצטערת. אנחנו במגזר החקלאי, כפי שכבר ניסינו להסביר קודם, שי ניסה להסביר, לא מדברים פה על עובדים לא חוקיים/ מדובר על עובדים חוקיים ומדובר פה על מצב שבו בגלל פרטים טכניים פקיד ממשלתי יוכל בהוראה ללא זכות טיעון, ללא שימוע, ללא שום דבר, לסגור משק חקלאי שהנזק הוא לא מידתי. השוות קודם לקנס ברכב, המידתיות והפרופורציה של נזק שנגרם מסגירת מקור פרנסה, משק חקלאי של אדם - - -
היו"ר דוד רותם
¶
כתוב במפורש: "ובלבד שהגבלת השימוש לא תגרום נזק כלכלי חמור שאינו סביר בנסיבות העניין".
לינור דויטש
¶
אני רוצה לסיים. בהצעת החוק הממשלתית, המקורית, דיברתם על צו שיפוטי. אנחנו לא התנגדנו לצו שיפוטי כי חשבנו שכמות המגבלות ששמים עד שמגיעים לבית משפט היא סבירה בעינינו ולכן מקובלת עלינו ההתנהלות הזאת. מה שקורה פה, אתם הורדתם את כל הסייגים ובבת אחת, ללא לתת זכות בסיסית של בן-אדם להגן על עצמו, בכלל להגיב, אתה אומר: פקיד ממשלתי יכול להורות. כולנו יודעים איך זה עובד. הרבה פעמים זה עובד באוטומט, יכול לסגור לבן אדם משק, ואתה אומר: אחר כך שירוץ, שילך יחפש עורכי דין, שילך לבית משפט, שיוציא עלויות משמעותיות, שבמקום להתעסק עם קטיף יתעסק עם ללכת עם עורכי דין לבית משפט בשביל להוכיח משהו שלא עובד לא חוקי אלא בגלל פרט טכני, בגלל שהוא טרם קיבל את אישור הניוד או בגלל שהוא טרם רשם את העובד הזה בשטח הנוסף. הפרטים של תנאי ההיתר הם פרטים טכניים קטנים. זה לא הגיוני. אתה מעניש את האוכלוסייה הלא נכונה פה.
היו"ר דוד רותם
¶
שמעתי, עכשיו הוא שאל את השאלה. אני יודע כבר שב-5 ביוני הם לא גמרו את הניוד, אתה כבר אמרת את זה 70 פעם בערך.
היו"ר דוד רותם
¶
70 אלף פעם אמרת את זה. בוא נאמר ככה, כל זמן שלא קיבלת אישור ניוד, הניוד כבר לא חוקי.
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא מבין, המטעים בשלים, הפירות על העצים אז אפשר לעשות דבר נורא פשוט, בראש פינה יש עובדים זרים? שייקטפו.
היו"ר דוד רותם
¶
אין שום קשר בין הדברים. אדוני היקר, מה שקורה הוא שכל זמן שלא קיבלת אישור ניוד אתה לא יכול לנייד, אז בקנס עשינו להם כבר הנחה והוצאנו אותם מזה.
אברהם דניאל
¶
לא יעלה על הדעת שרוצים להילחם בתופעה של הלא-חוקיים ובסוף מיישמים את זה על החוקיים. זה דבר שלא נראה, לא הגיוני ולא יעלה על הדעת שמשרד הפנים לא יאשר את הניודים בכל מקום - - -
רביד דקל
¶
אדוני, התנאי הזה של זכות הטיעון הוא מאוד מאוד בסיסי במשפט המינהלי, הוא גם עונה על החששות של כל האחרים שנמצאים פה - - -
יצחק הרצוג
¶
למה? כי אתם לא חיים את חיי המעשה, חיי המעשה שאתה הולך לגרור עכשיו חודשים את התהליך הזה.
רביד דקל
¶
לא, אני רוצה להבהיר למה אני מתכוונת ב"זכות הטיעון". זכות הטיעון לא אומרת שאתה חייב לוודא שהבן-אדם מממש אותה, אתה רק צריך לתת לו הזדמנות סבירה לבוא ולטעון את טענותיו.
רביד דקל
¶
המשמעות היא שהפקח שמגיע למקום ורואה שמועסקים שם עובדים זרים צריך לתת לבן-אדם במקום את ההודעה שהוא יכול לבוא ולטעון את הטענות שלו.
שי חרמש
¶
לא, כי בגללם אין ניוד. לא בגלל החקלאי, בגלל פקידות אין ניוד. מה אתה רוצה? החקלאי אשם? החקלאי ב-1 בינואר הגיש בקשה לניוד, ב-1 בינואר, 5 ביולי עוד לא גמרו את העבודה, מה אתה רוצה מאתנו? מה, אנחנו אשמים בזה?
היו"ר דוד רותם
¶
רגע, לא הבנתי, עד עכשיו לא הביעו פה דעות אמיתיות? אני רוצה להבין. שי ולינור לא אמרו דברים אמיתיים?
חיים חדד
¶
אדוני היושב-ראש, למרות שהיו הערות אני לא התפרצתי לדברי אף אחד, אני מבקש לתת לי את הדקה הזאת להסביר את העניין שלנו. אני מרכז את כל תחום העובדים בהתאחדות חקלאי ישראל. אנחנו בעצם נכנסים לאיזשהו תהליך שמכניס אותנו, החקלאים, לחוסר יכולת יותר לעבוד ולעבד את השטחים שלנו. בסטטיסטיקות של השנים האחרונות 50% מהזמן לא היו היתרי עבודה אפילו לעובדים שלנו לא בגללנו אלא בגלל המדינה, המדינה לא היתה ערוכה, היה עניין המכסות, זה לא תלוי בנו. אנחנו עושים את הכול. בואו גם נפריד בין העובדים בחקלאות לבין העובדים האחרים. אצלנו העובדים באים על פי היתר של המדינה, הם מחזיקים היתר עבודה כדין, לפעמים אנחנו צריכים לנייד בשביל לעזור אחד לשני בגלל חוסר העובדים, לעזור מאזור מסוים לאזור מסוים, לפעמים גם לא נותנים לנו את זה.
חיים חדד
¶
קח למשל את הדוגמה עכשיו, מכיוון שתהליך האיזון לא הסתיים, גם אם הבקשה מוצדקת והכול בסדר, לא מאשרים לך כי במחשבים של משרד הפנים האיזון לא קיים. אז אתה מחליט, או שאתה מפסיד את השטח שלך ואתה פושט רגל או שאתה לוקח - - -
יהודית כרמי
¶
אנחנו בעמדה שבמקרה שתופסים עובד לא חוקי, שזה עובד שהוא ברחן, שהוא לא נרשם, שהוא לא חוקי פה בארץ, שהוא מעל 5 שנים שתופסים אותו אצל חקלאי, מבחינת משרד החקלאות באותו רגע לסגור לחקלאי את ההיתר.
יהודית כרמי
¶
באותו רגע, מבחינת משרד החקלאות, לבטל לחקלאי את כל ההיתרים ולסגור לו את המשק. בנושא ניוד היתרים, יש כרגע בעיה עם איזוני התיקים, זה הוארך בגלל שלא הספיקו וזה נבע משתי סיבות. אחד, גם חקלאים לא ניגשו כי היה קצת בלגן השנה בכל נושא עובדים זרים וגם עקב עומס, ברגע שהחקלאים התחילו לגשת ללשכות לבצע את איזון התיקים אז באמת משרד הפנים לא עמד בעומס והאריכו את איזון התיקים עד סוף החודש.
יהודית כרמי
¶
איזון התיקים היה אמור להסתיים. אני אעשה קצת סדר, ברגע שיש הקצאת עובדים זרים אנחנו מעבירים המלצה, משרד הפנים מפרסם קובץ ובו כמה עובדים זרים יש לכל חקלאי. החקלאי צריך לשלם אגרת בקשה, אגרה שנתית, יש מועדים קבועים לכך. לאחר מכן, אחרי שהוא סיים לשלם, קוראים לו לבצע איזון תיקים, באיזון תיקים הוא ניגש בעצם למדור התשלומים ומודיע איזה עובדים, נגיד יש על שמו 3 עובדים אז איזה מהם הוא רוצה לרשום בניוד. איזון התיקים לוקח באמת זמן כי כל הזמן מבצעים הארכה של תשלום וכל עוד לא ביצעת את מועד תשלום האגרה אתה לא יכול לבצע את איזון התיקים. איזון תיקים צריך לקבוע לך ממשרד הפנים, אתה לא יכול לגשת לבד ולהגיד: אני רוצה לבצע יישום. אתה צריך לקבוע את התור, תאריך ושעה. עכשיו באמת האריכו את המועד בגלל שלא כל החקלאים הספיקו.
יהודית כרמי
¶
אם יש לך היתר להעסקת 3 עובדים אתה צריך להגיד למשרד הפנים איזה עובדים – אם היו לך בשנת 2011 4 עובדים והשנה יש לך 3 עובדים אז אתה צריך להגיד איזה מתוך ה-4 אתה רוצה לרשום על שמך.
יהודית כרמי
¶
כל עוד החקלאי לא מבצע את זה הוא באמת לא יכול לנייד, כי מה זה ניוד? שאני מעבירה לשי את העובדים שלי כי אני כרגע לא צריכה אותם. כל עוד לא ביצעתי איזון תיקים או שי לא ביצע איזון תיקים אני לא יכולה להעביר לו את העובדים. השנה זו באמת לא אשמת – אני לא יכולה להגיד שזו לא אשמת החקלאים כי החקלאים גם - - -
יצחק הרצוג
¶
יש לי שאלה, יהודית, האם אתם, כגוף שבכל זאת עולם החקלאות תחת ידיו, רואים כדבר נכון ניוד עובדים בין אזור לאזור לפי העונות?
יצחק הרצוג
¶
מבחינת זה שהוא עלול ליפול על השפיץ שבדיוק אתם תקועים עם הניוד ובא הפקח של קוגן ותוקע לו קנס וסוגר לו את המטע.
היו"ר דוד רותם
¶
בסדר, הבנתי. בוא נאמר ככה, מכיוון שאני מתכוון להעביר את הכול היום אז אני אוסיף פה סעיף - - -
יהודית כרמי
¶
גם תאילנדי שברח מחקלאי אחד ועבר לחקלאי אחר, מבחינתנו, אותו חקלאי צריך לסגור לו את המשק.
היו"ר דוד רותם
¶
תודה. רבותי, זה ילך ככה: "הממונה רשאי ליתן צו להגבלת השימוש בבית עסק, לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, אם שוכנע כי מועסק בו עובד זר ללא היתר, בניגוד להוראות סעיף 2, ושמתן הצו... ובלבד וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב בתוך שלושה ימים מיום קבלת הדרישה".
היו"ר דוד רותם
¶
אין פה עניין של הוראת שעה. הרי אל תשכח דבר אחד, אתה חושב שיושבים פה כל צדיקי הדור שהם הפכו להיות חקלאים, הם לא. אתם יודעים שאתם צריכים לעשות העברת עובדים מהערבה לראש פינה בינואר, למה אתם לא מגישים את הבקשה בזמן?
רביד דקל
¶
במסגרת זכות הטיעון אולי נכון יהיה לשלב גם את האפשרות שלו לבוא ולהעמיד בדוחות או לשכנע את הממונה שהוא עושה צעדים שלא תישנה ההפרה הזאת בעתיד, כי מה אתם - - -
יצחק הרצוג
¶
תגיד, אתה רוצה לתת לממונה סמכות לקבוע תנאים, למשל לתת התראה או הזהרה? מה היה קורה אם הממונה היה מקבל ויש לו סמכות?
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא רוצה לתת לו סמכות, הוא לא יסגור, מה פירוש? אתה תבוא אליו, תגיד לו: אדוני - - -
היו"ר דוד רותם
¶
סליחה, אף אחד לא ידבר בלי לקבל רשות דיבור כי אני רוצה שהכול יהיה בפרוטוקול. גלעד מדבר, אני לא מבין מה קורה כאן, אם גלעד מדבר כולם שותקים, לפחות במשרד המשפטים.
גלעד סממה
¶
אדוני היושב-ראש וחבר הכנסת חרמש, אנחנו לא מתייחסים בהצעה הזו רק לחקלאים, אנחנו מתייחסים לכלל האנשים שמעסיקים עובדים זרים ללא היתר או בניגוד להיתר, צריך להתייחס לזה.
גלעד סממה
¶
המנגנון שהציע היושב-ראש מאפשר שיקול דעת משמעותי לאותו ממונה שהוא לא גורם זוטר במשרד הפנים אלא דרג בכיר, מאפשר לו שיקול דעת. אתם שואלים אותי האם המקרה הזה שאתם מציינים יגיע לכדי צו לסגירה? לא יגיע. פשוט לא.
גלעד סממה
¶
אני תומך גם להוסיף את הסעיף שגם יפתור לך חלק מהבעיות, לא רק לך, גם לאחרים שעשויים לקבל צו לסגירת מקום, וזה לתת הזדמנות סבירה לטעון טענות. היושב-ראש אמר 3 ימים, אולי צריך לתת יותר ימים, זו דעתי, זכותי.
גלעד סממה
¶
היושב-ראש גם הכניס כאן סעיפים נוספים שלא יגרום נזק כלכלי חמור גם לבעל העסק, גם למחזיק במקום, גם לאדם אחר. זה שיקול דעת מאוד משמעותי. בנוסף לכך יש גם 15 ימים שאותו בעל עסק יכול לפנות לבית המשפט כדי לבטל את הצו, ואני מוכן להתערב שכל בית משפט שיפנו אליו בעניין הזה יוציא מיד עיכוב ביצוע. אבל אני הולך צעד אחד אחורה, אין סיכוי שבמקרים שאתה מדבר עליהם הממונה ייתן או ישקול צו לסגירת מקום. אני לא רואה את המקרים האלה.
גלעד סממה
¶
היושב-ראש מציע גם להוסיף מעבר לזה, ואני תומך בזה, להוסיף הזדמנות לבחון את הטענות בפני הממונה. זו זכות משמעותית. אני אומר, אנחנו לא מטפלים כאן רק בחקלאים, אנחנו מטפלים – אגב, בעיקר לא בחקלאים, אז אני מבקש לקחת את זה - - -
שי חרמש
¶
לא, אני רוצה לענות לך. יש סקטור אחד שיש לו בעיית נישה אחת בלבד שהיא חוקית לגמרי והיא בעיית הניוד. לא מניידים היום בין פיצוציה אחת לפיצוציה שנייה, מניידים מתוך כוונת מכוון שלכם שברגע שיש ניוד צרכי העסקת העובדים הזרים במדינת ישראל יורדים כי אתה מנייד ממקום למקום. מה אנחנו באים ואומרים? חקלאי שהגיש בקשת ניוד – זה כל מה שאני מבקש – ובקשתו טרם אושרה, במידה ובקשתו תאושר צו סגירה לא יוטל. זה כל מה שאני רוצה.
היו"ר דוד רותם
¶
כן, זה מה שאני מסכים אתך, אחרי שבקשתו תאושר באמת לא יוטל עליו קנס. אני אכתוב סעיף מפורש בחוק.
יצחק הרצוג
¶
אני מציע שיצא, אחרי שהחוק יעבור, מכתב מהיושב-ראש ליו"ר רשות האוכלוסין שמעלה את הנושא הזה ומבקש שהדבר הזה יילקח בחשבון במדיניות של הרשות, וברור שכל עוד יש נקודת חיכוך בתהליך של הניוד הוא לא יפעיל את הסמכות הזאת כלפי החקלאים.
סיגל קוגוט
¶
על שני הסעיפים, גם על קנס המינימום וגם על זה. ראשית, אני לא אומרת שההצעה שלך היא לא בלתי סבירה ואי אפשר לקבל אותה, אבל כן צריך לדעת שיש כאן שינוי מהותי בכללים המקובלים לסגירה מינהלית כי סגירה מינהלית בדרך כלל – הרי הרשות באה אל מול האזרח ובדרך כלל שופט מחליט ואתה נותן לו את שיקול הדעת לעשות את זה. זה דבר מניעתי, זה לא דבר עונשי. עונש אתה מקבל אחרי שנגזר דינך בזה שהורשעת ונפסק שעברת את העבירה. כל הדברים האלה הם דברים מניעתיים. מתי נותנים אותם בדרך כלל לרשות מינהלית? כשהדחיפות בסגירת המקום כדי להפסיק את העבירה היא כזאת גדולה, למשל מקום שעושים בו הימורים, מקום שמשמש בית בושת, המקום עצמו - - -
סיגל קוגוט
¶
כל ההצעה הזאת היא להילחם בתופעת העובדים הזרים אבל לא צריך להציג הליכה לבית משפט כמשהו שימנע את השימוש בסמכות. זו הערה שצריך להעיר אותה. הסמכות המינהלית הזאת היא כן שינוי מהכללים שיש היום כי זה לא מצב שדחיפותו היא כזו שמחייבת שלא שופט ישקול את זה אלא פקיד. רק היום פורסם בעיתון שפקידים גם הולכים ומגישים צו לסגירת מקום בעיריית חיפה כי הם ראו מישהו שנראה להם אריתראי עובד שם אפילו שהיה לו היתר ואפילו שבעל המקום אמר לו: בוא אני אראה לך את ההיתר, זה לא עניין אותו.
סיגל קוגוט
¶
אני רוצה להעיר כדי שלא יראה שמי שמדבר שצו שיפוטי זו דרך המלך זה איזה משהו מטורלל, זה הכול.
סיגל קוגוט
¶
מה שיש כאן זו עדיין חריגה במצב שאין דחיפות וזה דבר שצריך להעיר עליו, כי גם אם היו הולכים לבית משפט, אם הוא היה משתכנע שצריך לסגור את המקום כי מעסיקים שם עובדים זרים וימשיכו להעסיק שם עובדים זרים ללא היתר, הוא היה סוגר את המקום. זה לא מצב שהפקיד חיוני כי השופט לא יכול לשקול את זה. זה הכול, אז זו כן חריגה. אבל אני לא אומרת שההצעה הזו היא בלתי קבילה, אני אומרת שזכות הטיעון זה דבר חיוני וגם על זה אני אגיד שאני חושבת שאינהרנטית ממילא יש פה זכות טיעון. אני גם לא רואה איך מישהו יכול לשקול נזקים ל"איקס" ל"וואי" ולצד ג' בלי שהוא שומע. טוב מאוד שאדוני החליט להכניס את זה אבל לא בטוח - - -
סיגל קוגוט
¶
מה אין ברירה? איך הבן-אדם ישקול להפעיל את הסמכות בכלל בלי להקשיב? איך הוא יידע מה הנזק שיגרם לצד ג' בלי להקשיב? אינהרנטית כל בית משפט שהיה בא אליו פעם ראשונה תיק היה אומר שצריך פה זכות טיעון בין אם זה כתוב ובין אם זה לא כתוב, אבל זה טוב מאוד שהמחוקק עושה את זה ולא בית המשפט, כי גם המחוקק צריך לעשות דברים סבירים, להילחם בתופעה אבל גם לאפשר לאנשים להתגונן ולא להניח שכל מי שמקבל דוח חזקה שהוא אשם, ולכן מה זו כל ההפרעה הזו בהליך השיפוטי? לא חזקה שהוא אשם, אולי יש לו טענות טובות וצריך להניח לו לטעון אותן. זה הכול. אז "לכתוב בכתב תוך 3 ימים" – אני רק אומרת שבאמת אין לגריעותא ואין לרבותא שאולי זה מגביל מדי. מספיק לכתוב "ובלבד שניתנה לו אפשרות להשמיע את טענותיו". זה עניין של נסיבות. נניח זה משהו סופר דחוף והוא ירצה לתת לו יום אחד וזה יהיה סביר, אז הוא ייתן לו יום אחד, ואם הוא שומע אותו במקום, אולי בזה תתממש כבר זכות הטיעון. זה הכול עניין של נסיבות. ולכן עדיף לדעתי, בין לטובת הפעילות של הרשות - - -
יצחק הרצוג
¶
דודו, אולי אתה צריך להביא איזו אסמכתא או דברים כאלה – אני חושב שמרחב הגמישות פה צריך להיות קצת יותר.
היו"ר דוד רותם
¶
בוא נאמר ככה, זה אומר שלא יפעילו את זה כי תמיד תהיינה טענות: זה לא מספיק סביר, תן לי עוד 3 ימים, עוד 4 ימים, עוד 5 ימים.
גלעד סממה
¶
אדוני היושב-ראש, זו לא דרישה גדולה שתהיה הזדמנות סבירה. מי שמפעיל את הסמכות זה הממונה אז הוא יכול לראות ולבחון את המקרה האם יש מקום לתת 3 ימים או 10 ימים או 15 ימים, זה לא ימשך חודשיים וזה לא יימשך 3 חודשים.
שי חרמש
¶
גלעד ודודו, לפני שבועיים כשדנו בעניין הניוד נתקבל הנוסח הבא, אני חושב שהנוסח הזה הוא בעייתי כרגע, ברשותך. נאמר: על העסקת עובד זר בענף החקלאות אשר קיבל היתר עבודה – הוא חוקי – ואשר הורשע לגבי בקשה להעסיקו במקום או בענף חקלאות שונה מזה שקבע מקבל ההיתר וטרם התקבלה התשובה, פטור. כל מה שאני אומר, הגשנו בקשה, עוד לא גמרתם לדון בה - - -
שי חרמש
¶
סליחה, קיבלתם קנס מינימום, אני בא ואומר: בוא תחריג אותו פה כרגע כי הוא בתהליך. הוא לא בלתי-חוקי הוא חלק מתהליך טבעי שבו נעים מקום אחד למקום שני ומערכת פקידותית לא גמרה את העבודה. למה אתם נלחמים בזה? זאת נישה שלא קיימת, לא בסיעודי, לא בבניין, לא במסעדות האתניות.
גלעד סממה
¶
אנחנו לא מתמקדים כאן בחקלאים, אגב, בעיקר לא מתמקדים בחקלאים. יש כאן סמכות שבשיקול דעת רחבה מאוד אני לא חושב שהמקרים האלה יגיעו לממונה.
סיגל קוגוט
¶
אוקיי. ההערה השנייה היא על סעיף קנס המינימום. זה בעצם ממה נפשך, היום קנס מינימום, וגם פה הוא מנוסח, שבית המשפט רשאי לחרוג וברור שהוא רשאי לחרוג הן אם הוא חושב שזה איש סיעוד שלא היה יכול להמתין דקה, בין אם הוא חושב שזה חקלאי שהגיש בקשה ולא קיבל תשובה מהרשות ובין אם הוא חושב שזה מסעדה שהגישה בקשה ועוד לא קיבלה תשובה מהרשות. זה לא רק חקלאים. הוא יכול לחרוג ולכאורה המחוקק לא צריך למנות כאן חריגים, הוא צריך להחליט האם הוא בכלל רוצה קנס מינימום כי זה גם סותר את הבניית שיקול הדעת בענישה וגם היום יש קנס וגם אנחנו מעלים פה את קנס המקסימום על נושאי משרה - - -
היו"ר דוד רותם
¶
זה לא פוגע בשיקול הדעת המשפטי כי החוק שהכנסת חוקקה לגבי הבניית שיקול הדעת המשפטי זו אחת הטעויות הגדולות ביותר שנוצרו במשפט הישראלי.
סיגל קוגוט
¶
אבל אם כבר מחליטים שרוצים את קנס המינימום ובאמת אפשר להילחם בתופעה בלעדיו, ואת זה אני אגיד על כל עונש מינימום אחרי חוק ההבניה, אז אתה לא יכול לעשות חריגים לקנס מינימום שזה דבר שפוגע באופן חמור בשוויון בפני החוק ועוד בצורה כזאת. אם אתה רוצה לקבוע חריג כללי, וזה רלוונטי גם למה ששי חרמש אמר, חריג כללי זה לא רק לעניין החקלאים, מי שהגיש בקשה ובקשתו עדיין בטיפול הרשויות אז לא שיד אחת מעכבת את זה חצי שנה והיד השנייה מגישה כתבי אישום, אז תיקבע חריג כללי כזה. אם זה נראה לך עדיין לא מספיק למלחמה בתופעה, בבקשה, אבל להגיד שרק על מגזר אחד בסיטואציה מסוימת של קנס מינימום - - -
היו"ר דוד רותם
¶
זה לא עניין משפטי, יש גם עניין של נורמלי והומניות, אז אני מבין שעורכי הדין לא מבינים את זה אבל אצלי זה כן בא.
יצחק הרצוג
¶
אבל, דודו, יש לך תהליכי התקשרות עם חברות סיעוד לגיטימיות וחוקיות. מה, סתם כל אחד אתה תגיד עכשיו שהוא עובד סיעוד?
היו"ר דוד רותם
¶
תסלח לי, בן-אדם שצמוד למיטה, שוכב, ההודי שבא אליו קם בבוקר, אומר לו שלום ומסתלק. עד שהוא יתקשר עם מישהו אחר ויביאו לו אחר ייקח זמן, הוא תופס אחד ברחוב ואומר לו: בוא תעבוד אצלי.
סיגל קוגוט
¶
לא, גם אצלך, לא נכון. אתה לא יוצר עבירה פלילית שאין בה שוויון בפני החוק, אתה לא יכול לנמק למה פלוני הגיש בקשה ואתה פוטר אותו, אלמוני הגיש בקשה ואתה לא פוטר אותו, הסיעוד בכלל לא הגיש בקשה ואתה פוטר אותו. אתה יוצר הבחנות שאתה לא יכול לנמק אותם.
היו"ר דוד רותם
¶
לסיעוד יש אפילו היתר. את לא מבינה? אני רואה לנגד עיני את הנכה המסכן הזה ששוכב במיטה ולא יכול לזוז.
סיגל קוגוט
¶
אבל אני לא אמרתי שזה בסדר, אני רק אמרתי שאם אתה נלחם בתופעה ואתה רוצה לעשות חריג אתה צריך לעשות חריג כללי.
סיגל קוגוט
¶
זה מה שאני אומרת, שאם אתה כבר כותב, אם אתה רוצה ליצור חריג – ואני אומרת לך שזה חריג מוזר כי אתה בעצמך אמרת - - -
סיגל קוגוט
¶
ברור, כי זה שיקול הדעת של ליאוניד אבל אם אתה סומך על ליאוניד אז במקרה כזה הוא בכלל לא יעמיד לדין, אבל אם הוא יחשוב שזה חמור והוא יעמיד לדין, למה אתה צריך ליצור חריג בחוק?
רביד דקל
¶
למה על סגירת מקום אתה סומך על הממונה הזה שיפעיל את שיקול הדעת ובהקשר הזה אתה לא סומך על שיקול הדעת של התביעה, של ליאוניד? אתה מכיר אותו.
היו"ר דוד רותם
¶
קודם כל, על התביעה אני אף פעם לא סומך. על ליאוניד אני סומך, על התביעה אני אף פעם לא סומך.
רביד דקל
¶
אני לא מבינה את השניות הזו שיש פה חוק, שפעם אחת במסגרת החוק הזו אתה אומר אני נותן לו קארט בלאנש להפעלת שיקול דעת מאוד מאוד רחב, עכשיו אתה נותן לו איזושהי הזדמנות לשמיעת הטענות, אתה אומר: אני לא צריך להנחות אותו, אני לא צריך להבנות לו שום דבר, ופה, שאתה מדבר על קנס המינימום, אתה אומר: אני לא סומך על שיקול הדעת שלך.
רביד דקל
¶
אנחנו אומרים ששיקול הדעת של התביעה הוא כזה שהמקרים האלה לא יגיעו בכלל לבית משפט ולכן זה מיותר. אם זה נאמר פה בוועדה אתה יכול לראות בזה סוג של הבטחה מינהלית.
סיגל קוגוט
¶
דבר אחד כן צריך לומר, שהיושב-ראש הסכים לתקן את החסד"פ. בדרך כלל אנחנו לא עושים את זה כי זה ממש זנב שמכשכש בכלב אבל פה בדקנו את הדבר הזה ואנחנו לא נבחין בין עבירות קנס לעבירות מינהליות אז נתקן גם את החסד"פ, שאפשר יהיה לשפוט אדם בעבירה מסוימת בלי מאסר שלא בפניו, וכך מי שמבקש להישפט ולא מגיע, אפשר יהיה לדונו שלא בפניו.