PAGE
86
ועדת החוקה, חוק ומשפט
05/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 621>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ב (05 ביוני 2012), שעה 9:00

<תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
יצחק הרצוג – מ"מ היו"ר
אורי מקלב

>
גבי שוחט - סגן בכיר לחשכ"ל, משרד האוצר

שרית כרמי - יועצת לסגן החשכ"ל, משרד האוצר

אבי מישראל - מנהל מינהל הרכש באגף החשכ"ל, משרד האוצר

שולי צבי - רכזת משרדים חברתיים, משרד האוצר

ברוך לוברט - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

ירון גולן - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

בוסנה ירדני - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

שמרית רכמוט - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

ליהיא שטרן פיליפסון - יועץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד הרווחה

יובל אביעד - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אור רוזנמן - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אושרת שמעון - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ערן עסיס - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רם ליסטמן - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד התיירות

נועם בריימן - יועמ"ש, מינהל המחקר למדעי האדמה והים, משרד האנרגיה והמים

בת עמי הלווינג-אדמוני - יועצת משפטית, מכון ולקני, מנהל המחקר החקלאי

דן עציוני - מנהל איכות, מכון התקנים הישראלי

יורם סמואל - יועץ משפטי, מכון התקנים הישראלי

ליאור הינקוס - יועץ משפטי, מכון התקנים הישראלי

חיזקיה ישראל - מנהל, התאחדות התעשיינים

רונית פרל - יועצת משפטית, התאחדות התעשיינים

אילנה שרון יהב - יועצת משפטית, חברת החשמל

אלה גור - קפלן אלון גור משרד עו"ד

אוריאל לדרברג - מנכ"ל, מנהיגות אזרחית

נעמה מנחמי

דורית ואג

מוריה אביגד
<תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשע"ב-2011>

היום אנחנו מאשרים את התקנות האלה, אנחנו לא משחקים, לא גוררים. מי שלא גמר את העבודה שלו, הוועדה תחליט בלי קשר לשום דבר. יכולתם לעשות את שיעורי הבית האלה מזמן. אבל אתם, ממכון התקנים ומשרד התמ"ת והאוצר, רוצים לפתור את הבעיה? תצאו החוצה עכשיו, תעבדו ותבואו עם פיתרון. אנחנו נאשר את התקנות היום.
בוקר טוב לכולם, אני שמח לראות את כולכם. אני מנהל את הישיבה היום אז יש לי הזדמנות לעשות מהפך חוקתי בלי ידיעתו של היושב-ראש ולגמור אותו מהר. אני מנהל דיונים נורא קצר כך שמה שאני מבקש הוא שעל כל נושא רק מי שאמור לדבר מרים את היד, מבקש, אני אתן לכולם לדבר, בלי נאומים, אנחנו מכירים את המטריה, מטרתי לאשר את התקנות האלה היום, לא תהיה דחייה באישור התקנות. לכן, אם מישהו רוצה לגמור הסדרים בחוץ שיגמור הסדרים בחוץ. אנחנו נתחיל בעזרתן של היועצת המשפטית ומנהלת הוועדה המצוינות, נתחיל ישר ולעניין. אם את רוצה לומר הערת רקע ולהגיד על איזה תקנה אנחנו מדברים, בבקשה.

רקע, אחרי דברי הפתיחה האלה, אני חושבת שלא אגיד אבל בואו נתחיל מתקנה 1, תקנת ההגדרות. התבקשה הוספה של הגדרת יום עבודה: "כל יום מימי השבוע זולת אם הוא יום שישי, יום שבת, ימי שבתון, מועד ממועדי ישראל, המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש"ח-1948 וערביהם, חול המועד ויום העצמאות".

יש למישהו הערות לגבי הגדרת "יום עבודה"? מי נמצא פה מטעם האוצר?

אני.

אתה הנציג של משרד האוצר בכל הסיפור הזה של התקנות? אין פה נציג חשכ"ל?

בין היתר. יש פה גם סגן בכיר לחשבת הכללית, גבי שוחט.

אני.

איש רציני, אנחנו מכירים ומוקירים, טוב לראותך. אתה בריא, הכול בסדר?

כן, תודה.

יפה מאוד. אין הערות? בסדר. אני יכול לאשר את זה?

כן, אנחנו מצביעים בסוף על כל התקנות אבל לא נחזור לתקנה הזאת.

אז שימו "וי" ואם צריך אחר כך נאשר.

סימנתי "וי". תקנה הבאה היא תקנה שעוסקת בניקוד איכות: "הניקוד שנתנה ועדת מכרזים להצעה, בהתאם לאמות המידה המפורטות בתקנה 22(א)(2) עד (5)" – זה מה שהופיע קודם לכן, ההצעה המתבקשת היא לתקן ל-"עד (6)". כלומר, להוסיף את אמת המידה הבאה: "התנהלותו של המציע בנוגע לשמירת זכויות עובדים, לרבות קיומה של חוות דעת שלילית בכתב או דוח ביקורת שלילי בעניין זה, מאת משרד שאתו התקשר המציע במהלך שלוש השנים שקדמו למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז." ההערה שלי, כפי שהיא נכתבה כאן ואף עודכנה לאחר מכן, היא שלמרות רצוננו לשמור על זכויות עובדים אני לא בטוחה שזה צריך להיות כאן והדרך הזאת היא הדרך הנכונה. אני אסביר למה. קודם כל, התוספת הזאת של אמת המידה (6) היא קצת מוזרה לנו מאחר והיא עוסקת בניקוד איכות, ואיכות ביצוע העבודה נראה לנו לא קשור כל כך לנושא של שמירת זכויות עובדים, כמובן מבלי לזלזל בשמירת זכויות עובדים, שאנחנו חושבים שצריך, ראוי ומוסדר אפילו באופן נפרד.
הסיבה השנייה לכך שאני חושבת שלא נכון להסדיר את זה כ-(6) היא מאחר וזה פשוט לא מוסיף דבר, או לא מוסיף הרבה, בוא נגיד ככה. זה מאחר והרישה של תקנה 22(א)(1) אומרת כך: "אמות המידה לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז הן אלה, כולן או חלקן". כלומר, עורך המכרז יכול כלל לא להחיל את אמת המידה (6) במסגרת המכרז שלו. איפה אני חושבת שנכון להסדיר את הנושא? בתקנה 6 שהיא באמת עוסקת בנושא של שמירת זכויות עובדים. אפשר לעבור ישירות אליה, התקנה נמצאת בעמוד 15 לנוסח המשולב: "השתתפות במכרז תהיה מותנית בתנאים הבאים:" – פרט (א)(3) אומר כך: "קיומם של כל האישורים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ו-1976;" – הכולל בעצם תצהיר אישור לפי חוק עובדים זרים ולפי חוק שכר מינימום.
פרט (4) אומר כך: "במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם המצאת תצהיר בכתב של המציע ושל בעלי השליטה בו, בדבר קיום חובותיו של המציע בעניין שמירת זכויות עובדים, לפי דיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על המציע כמעסיק לצורך אספקת העבודה או השירותים; לענין זה, "בעל שליטה" – כהגדרתו בתקנה 6א(א)(2), "תצהיר בכתב" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות". העניין הוא, שלמרות שפרט (4) הוא באמת מאוד מקיף וחשוב וטוב, הוא חל רק על קבוצה מאוד מצומצמת כי הוא חל רק על מכרזים לקבלת - - -

עכשיו, אחרי שנעמה הסבירה לנו למה לא, זה לא יעזור לה ויהיה כן, ברשותך.

אני לא מצביעה.

אני רוצה לשמוע את המציעים, אני חד משמעית תומך בהצעה הזו ומתכוון להעביר אותה כמו שהיא.

לפי הראיה שלנו אנחנו בסך הכול מדברים פה על תיקון שהוא יחסית טכני, כיוון שההגדרה של ניקוד איכות זו הגדרה שהיתה לפני הרפורמה שעשינו בשנת 2009. ברפורמה בשנת 2009 הוספנו כחלק מתקנה 22 עוד אמת מידה שהיא התנהלותו של המציע בנוגע לשמירת זכויות עובדים, שזה סעיף 22(א)(6). פשוט שכחנו לעדכן את ההגדרה של ניקוד איכות, ולכן, כיוון שזו אמת מידה שנמצאת בתקנת 22 היא צריכה גם כמובן לבוא לידי ביטוי בהגדרה של ניקוד איכות. מעבר לזה, גם סעיף 22(א)(6) הוא לא ההוראה היחידה שנמצאת לגבי זכויות עובדים. בזמנו, בשנת 2009, עשינו הסדרה רחבה בהקשר הזה של זכויות עובדים, גם בתקנה 6 וגם - - -

יש לי שאלה: "חוות דעת שלילית מאת משרד", כלומר, זה ניסיון שיש למשרד עם אותו ספק?

בדיוק.

אוקיי. היה לי מקרה כזה במשרד הרווחה שחברת אבטחה לא שילמה שכר לעובדים שלה, עם כל הכבוד, ולכן אני תומך לחלוטין באמת המידה הזו. אני חושב שבכל המהלך הנדרש של הטמעת הרעיון של זכויות עובדים ושמירה על זכויות עובדים אחרי שכל היום מדברים על אכיפת חוקי עבודה ואומרים כמה זה חשוב לכלכלה, למשק ולהתמודדות עם הפערים החברתיים אז זה חד משמעי נדרש גם באמות המידה.

אני אשמח רק לחדד משהו.

נעמה, בסוף אנחנו נחליט אז את יכולה להתנגד אבל זה לא יעזור.

אין בעיה, אני רק רוצה לחדד את ההתנגדות שלי. אין לי בעיה להוסיף תיאורטית גם את אמת המידה (6), אני פשוט חושבת שזה לא יעזור כי עורך המכרז יכול תמיד להסיר אותו.

בסדר, אבל זה איתות ברור לכל מי שקורא וכל מי שרוצה להתמודד עם מכרזי המדינה יידע שבוועדת המכרזים תהיה אמת מידה כזאת. זה הכול. אני הייתי בצד השני ואני יכול להגיד לך שאם יש משהו מטריף זה לראות מאבטחים במשרד הרווחה שלא מקבלים משכורת חודשים ואין עם מי לדבר. אז זה לא יעזור. לכן אני חושב שזה דבר נכון ואני שמח שמשרד האוצר עומד על כך ומשרד המשפטים. יש למישהו עוד הערה להעיר בעניין הזה? לא. אז מהבחינה הזו אני מאשר גם את התקנה הזו, בוא נמשיך הלאה. אני רואה בזה דגל חברתי קריטי ועקרוני מאוד.

אני אשמח שנחזור לזה כשנגיע לתקנה 6 כדי שאולי תוסיף גם שם.

נוסיף סנכרון, אין בעיה, אני אשמח. הלאה.

בהגדרה של "שווי ההתקשרות" בפרט (2): "אמדן סך התשלומים שכל צד שלישי ישלם למי שהוא צד להתקשרות עם הגוף הציבורי" – במקום "המשרד", מאחר שיש גם גופים ציבוריים שאינם "המשרד".

בסדר, זה תיקון טעות סופר. אושר, הלאה.

תקנה 1ג בעמוד 4 תקנת משנה (ב): "גוף ציבורי יהיה רשאי שלא לפרסם או לפרסם באופן חלקי את החלטתו כאמור בתקנת משנה (א) מטעמים של ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, קשרי מסחר בין-לאומיים וביטחון הציבור, או לפרסם את החלטתו באופן חלקי באופן שאינו מגלה סוד מסחרי;"

מאה אחוז. יש למישהו הערות כאן?

בסעיף 3(3) מופיע "סוד מסחרי או מקצועי", אנחנו חושבים שהמושג הזה צריך להיות גם פה.

מה כתוב פה?

רק "סוד מסחרי", זה עניין טכני.

אין בעיה, אני חושב שזה נכון. בדיני קניין רוחני יש דבר כזה שנקרא "סוד מקצועי"?

התקנות מתייחסות לסוד מסחרי או מקצועי של גופים ציבוריים שמתקשרים.

איזה תקנות?

אלה, גם ב-3(3) וגם ב-21(ה). המושג מופיע כ"סוד מסחרי או מקצועי".

כלומר זה קיים?

פה, בתקנות האלה.

אוקיי, אם זה קיים אז אנחנו מאשרים את זה. אני משאיר את זה לליטוש בינך לבין נעמה לאחר הדיון. אם זה קיים בתקנות אז זה צריך להיות אחיד, אם יש פה איזו משמעות אז נחליט אחר כך. הלאה.

מוצע להחליף את תקנת משנה (ג), במקום: "תקנת משנה (א) לא תחול על חברה ממשלתית וחברה בת ממשלתית ששר המשפטים באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת פטר אותה לגבי כל פעילותה מתחולת חוק חופש המידע, התשנ"ח-1988, לפי סעיף 2(9) לחוק", מוצע: "תקנת משנה (א) לא תחול על חברה ממשלתית וחברה בת ממשלתית בפעולות שבהן פטר אותה שר המשפטים באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת - - -

להבדיל מ"בתחומים", למה זה? מה המשמעות של זה?

"בפעולות" זה פשוט כדי להתאים את זה לנוסח הכללי, אבל בעצם ההבחנה היא בין חברה שפטרו את כל פעילותה מחוק חופש המידע לבין פעילויות ספציפיות של חוק חופש המידע.

טוב, מאושר. הלאה, תקנה 3. תקנה 3 זה הלב של כל התקנות, אחרי שהמציאו שצריך חובת מכרזים עכשיו מסבירים לנו למה לא צריך, אז נעבור על תקנה 3 אחרי שכבר צמחנו וצמחנו וצמחנו, אבל זה בסדר.

מוצע להחליף את תקנה (1), הנוסח החדש המוצע הוא כך: "התקשרות ששוויה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם בכל תקופה רצופה של שנים עשר חודשים לא יתקשר המשרד עם מתקשר מסוים, בלא מכרז, לפי פסקה זו בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 100,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות המשך, כהגדרתה בפסקה (4), להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו."

זה נועד לתת יותר מרחבי גמישות למשרדים, זה מאוד הגיוני. יש מישהו שמתנגד לדבר הזה? לא. תודה רבה.

התנגדות לא אבל תוספת מוצעת.

איזו תוספת? מי המציע?

אני מציעה. ההצעה שלי היא להוסיף טווח ביניים כפי שהיה בהצעה הקודמת והוא: "ובלבד שהתקשרות ששווייה עולה על איקס שקלים חדשים תיערך לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון". ממילא היום זה מוסדר בתכ"מ ומדובר על סכומים מאוד נמוכים.

איפה את רוצה להוסיף את זה?

בדיוק כמו שזה מופיע היום, אחרי "התקשרות ששווייה אינו עולה".

כלומר את לא נותנת לו בלאנקו על 100,000, את עדיין דורשת ממנו התמחרות. זה לא נראה לי סביר.

על 50,000. אני אומרת לו, נגיד מעל 10,000 שקלים, לבדוק עוד 2 הצעות.

אבל אז אי אפשר, זו בדיוק הבירוקרטיה, אתה רוצה לקחת איזה מישהו ומשגעים אותך עם לך תחפש ותמציא גם כל מיני מציעים פיקטיביים של 100,000 שקל. זה לא קיים.

העניין הוא שהיום בהוראות התכ"מ אתה צריך לעשות את זה מ-3,000 שקלים. כלומר, אם אתה לא כותב כאן כלום - - -

מה אתם אומרים? היא מעלה בכלל את הוראות התכ"מ כמגבלה, אם זו בעיה מול הוראות התכ"מ אז תגידו מה אתם רוצים לעשות.

אדוני, התכ"מ אלו הוראות של החשב הכללי שהוא החמיר, הוא החמיר על משרדי הממשלה אבל הוא החמיר ברמה הזאת שלדוגמה עד 3,000 שקלים צריך הצעה אחת בכתב, מ-3,000 עד 10,000 צריך שההצעה תוגש בכתב והמזמין יכין החלטה מנומקת. זאת החמרה שהחשב הכללי לוקח על עצמו, אנחנו מציעים שההגבלה בתקנה כן תהיה רק עד 50,000, בעיקר גם בגלל קניות של גופים.

כלומר, אתם מציעים להשאיר את הנוסח הקיים?

כן, את הנוסח של 50,000 שקלים.

אני גם בעד. אני אומר לך דוגרי, צריך להבין את זה. חשכ"ל, אתם רוצים להתייחס?

לא, אנחנו בהחלט אתך.

אתם בעמדתכם כעמדתי. וודאי, הם אלה שאמונים על הדבר הזה. תראי, את יכולה לדבר על התכ"מ, היא אומרת שהבעיה שלכם זה התכ"מ והתכ"מ, אתה אומר, זה עולם אחר, אתם עושים פה מה שאתם רוצים.

לא, אנחנו מחמירים על עצמנו אבל צריך להבין שהתקנה הזאת משפיעה גם על גופים נוספים בתקנות כמו חברות ממשלתיות או קופות חולים.

את מעלה מ-50 ל-100, זה מה שאת עושה פה? עד היום לא היה כתוב תכ"מ? למה? תסבירי.

עד היום היה כתוב. היה כתוב: "התקשרות ששווייה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, ובלבד שההתקשרות ששווייה עולה על 30,000 שקלים חדשים תיערך לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון." בעצם אני מבקשת להשאיר את הסיפה שהיתה כאן.

שמעל 50,000 היא רוצה לקבל כמה הצעות.

או מעל 30,000 או מעל 10,000. אני חושבת שכדאי לציין את הסכום כי אחרת זה 3,000.

אנחנו מעוניינים בתקנה הזו לקבוע איזשהו סכום שמעבר לו קיימת הצדקה כלכלית לערוך מכרז. לפי הראיה שלנו אנחנו מדברים על סכום של 50,000 שקלים ועוד אפשרות לסכום כולל - - -

אז למה מעל 50,000 לא תיקח כמה הצעות?

זה מ-3,000, לא מ-50,000.

אבל כבר בוטל ה-3,000, פה זה לא כתוב.

לא, הוא קובע את זה בהוראות התכ"מ.

אני יודע שהוא קובע, אז הוא אומר: אצלי, במכרזים שלי אני דורש, משאר התאגידים אני לא דורש.

אבל כולם כפופים למכרזים שלו.

לא.

לא, ישנם גופים, יש חברות ממשלתיות, יש קופות חולים, יש תאגידים סטטוטוריים, הם אומנם לפי תקנה 42א מחויבים ללכת לפי הוראות התכ"מ ככל שהן הוראות - - -

יש פה ויכוח שהיא אומרת שהכול חל לפי התקנות.

הכול חל אלא אם כן הם קבעו הוראות אחרות לעצמם, ואני יודע שיש גופים שקבעו הוראות אחרות לעצמם.

אז אתה מגמיש רק לנישה הקטנה הזו אבל למשרדי הממשלה אתה לא מגמיש כלום כי אתה לא מבטל את התכ"מ.

אני לא מבטל את התכ"מ אבל בסך הכול צריך להבין גם מה ההחמרה, אני מבקש לדוגמה שההצעה תוגש בכתב בתכ"מ או שהיא תהיה מנומקת.

היא אומרת שאתה צריך לתת כמה הצעות וזה היה כתוב גם בתקנה הקודמת.

בניסוח הקודם היתה כתובה הגבלה בתוך גוף התקנה, שכבר מ-30,000 צריך מספר הצעות הבאות בחשבון.

נו, ומה אתה אומר? אז תעשה מעל 50,000. אבל השאלה היא אם זה מכרזי המשך.

אבל, עוד פעם, התקנה מדברת רק על 50,000. מעל 50,000 כבר אי אפשר להיכנס לתקנה 3(1) אלא אם כן אנחנו מדברים על הארכה של אותה התקשרות עד 100,000.

"ואולם בכל תקופה רצופה... לא יתקשר המשרד עם מתקשר מסוים, בלא מכרז... בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 100,000 שקלים".

זאת אומרת, לפי התקנה אפשר עד שתי התקשרויות שכל אחת מהן 50,000 ש"ח בשנה.

אוקיי, ואתה לא רוצה לקבל הצעות נוספות על 100,000 ש"ח? זה בכל זאת הרבה כסף.

זה שתי התקשרויות שונות שכל אחת מהן עד 50,000 ש"ח. אי אפשר להתקשר התקשרות אחת ב-100,000 ש"ח בפטור לפי התקנה הזאת.

זה עם מתקשר מסוים אבל לא כתוב שזה התקשרויות שונות. זה לא כתוב בנוסח, תקרא טוב.

"בהתקשרויות".

איך שאני הבנתי את זה זה פשוט להאריך עוד פעם את אותו קבלן משנה.

לא, תקנת הפטור של התקשרות היא 3(4), היא מתעסקת בהתקשרות המשך. פה הנוסח אומר לפי פסקה זו "בהתקשרויות", ההבנה היתה שיותר מהתקשרות אחת.

ואתה לא רוצה לקבל הצעות נוספות?

הוא רוצה, הוא רוצה את זה מ-3,000, לא מ-50,000.

לא, התפיסה שלנו היא שאנחנו רוצים לתת לגופים שלא כפופים להוראות התכ"מ אוויר לנשימה מתוך הבנה, כמו שעורך דין לוברט אמר, שזה סכום שאנחנו רוצים לתת להם לעבוד.

בסדר. יש סיבה למה דווקא רק להם ולא לגופים אחרים?

האמת שגם אצלנו - - -

יכול להיות שהוראות התכ"מ - - -

אתם תבחנו את זה. רשמנו את הערת סגן החשכ"ל, הם יבחנו את זה. סגן החשכ"ל, גבי, נכון?

כן. חשכ"לית, סליחה.

כן, אני מכבד אותה במיוחד.

אתה יודע שלאלופה אורנה ברביבאי קוראים אלוף.

כן, וגם למנכ"ל הביטוח הלאומי קראו מנכ"ל. חברים, נמשיכה. תקנה הבאה זו הערה מאוד חשובה שבאה בעקבות אסון הכרמל.

"(2) התקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש, אשר יש להתחיל בביצועה בתוך שני ימי עבודה או פחות, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות כאמור, אם ועדת הפטור המשרדית אשרה זאת;" במקום "לבצעה" - "להתחיל בביצועה", זה השינוי.

אני מאוד תומך בזה. יש למישהו הערות? לא. מאושר. הלאה, (4).

ב-(4) מוצע לשנות ולכתוב ב"הרחבת התקשרות ראשונה – הגדלה של כמות הטובין, העבודה, המקרקעין או השירותים שיספק ספק מכוח התקשרות ראשונה;". הפנו אלינו הערה, דווקא אנשי מקרקעין שמקרקעין זה קצת שונה אז בואו תסבירו לנו באילו נסיבות בעצם תהיה הרחבת התקשרות ראשונה במקרקעין.

זה יכול להיות גם במסגרת שכירות, שכירות שהיא קיימת ויש צורך להאריך את השכירות בנסיבות מאוד ברורות. אם מדובר - - -

מעונות לפיגור שכלי.

כן, כל שירות שאתה לא יכול להזיז אותו ולנייד אותו. זה חלק מהשירות שאתה נותן גם למשרד וגם לציבור.

אני רק אסב את תשומת לב הוועדה שיש עוד מספר תקנות שנוגעות לענייני מקרקעין שיש ביניהן איזושהי חפיפה להרחבת התקשרות ראשונה שקבענו כאן.

אני אתייחס לזה בהמשך.

בסדר, אישרנו את המילה "מקרקעין" ב-(4) בסעיף ההגדרות. הלאה, פרט (5)(א), זה תיקון טכני.

תיקון טכני ש"בתקנה 3ד(א)" במקום "3ד" שיש היום.

אוקיי, כנ"ל ב-(7), מאושר.

כנ"ל בפרט (7), זה גם תיקון טכני. בסיפה: "ונתקיימו התנאים האמורים בפסקה (5)(א)(1) ו-(2) בשינויים המחוייבים;".

יפה. בסעיף (11) יש שאלה יפה מאוד של היועצת המשפטית, אם את יכולה להסביר אותה.

הפרט אומר כך: "התקשרות לרכישת שירותים או טובין יחודיים שעניינם תרבות, אמנות, בידור או הווי;" ואני שואלת האם ניתן, אפשר להוסיף גם ספרות?

ספרות כלול בתרבות?

כן.

השאלה אם אתם רואים את זה כך מעשה יום יום? מי ביקש פה לדבר?

לדוגמה, משרד רוצה לקנות ספר לעובדיו אבל הוא רוצה ספר ספציפי.

כדאי להוסיף.

יש לכם התנגדות?

אדוני, אנחנו מבקשים להתנגד לתוספת הזאת כיוון שהקו שמנחה אותנו הוא לנסות ולצמצם כמה שיותר את תקנות הפטור ולא ללכת ולהרחיב אותן. כמובן שהכלל שעומד בבסיס כל המכרז הוא שכל התקשרות תעשה במכרז פומבי, היינו שמחים ומבקשים שלא להרחיב ולתקן את התקנה הזו.

בסדר, קיבלנו, דיברנו על זה, אין בעיה, יורד. הלאה, סעיף (14).

בפרט (14) אין שינוי אבל בפרט (14א), הנוסח הקודם אמר כך: "התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין אם המקרקעין המסויימים דרושים לשימוש המשרד מפאת מיקומם המיוחד או בשל תכונה ייחודית אחרת, וכן התקשרות שעניינה מכירת זכויות במקרקעין של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972". הנושא של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר ירד מאחר שנמסר לנו שאין שימוש בנושא הזה.

אין שימוש יותר? אין לכם יותר ענייני דייר מוגן? תכף נשמע, היא רק תגמור להקריא את התקנות.

כך נמסר ולכן ההצעה היא להוריד אותו. מה שכן התבקשנו לאשר הוא כך: "התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין אם המקרקעין המסויימים דרושים לשימוש המשרד בשל אחד מהבאים:
(1) מיקומם המיוחד או בשל תכונה ייחודית אחרת;

(2) צורך דחוף וזאת מנימוקים שיירשמו" – ואנחנו חשבנו שראוי להבהיר באיזה טעמים של צורך דחוף, לדוגמה – "מטעמים של ביטחון הציבור או בריאותו או לצורך קידומם של יעדים ציבוריים חיוניים" – לכן חשבנו שראוי להגביל את ההתקשרות בצורך דחוף בדיוק כמו בתקנה 2, שבעצם לקחנו את הסיפה ממנה – "בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות כאמור, אם ועדת הפטור אשרה זאת;"

(3) צורך בהמשך ההחזקה במקרקעין, אם מעבר מהמקרקעין יהיה בעל השלכות כלכליות משמעותיות ובלבד שסך התקשרויות בפטור ממכרז במקרקעין מסויימים לא יעלה על 25 שנים. אולם החשב הכללי רשאי לאשר התקשרות כאמור אף אם סך כל התקופות האמור עלה על 25 שנים, מטעמים שיירשמו;"

היו לך כמה שאלות על זה.

כן, "בהשלכות כלכליות משמעותיות" – למיטב ידיעתי, כל פעם שאתה עובר דירה יש השלכות כלכליות משמעותיות ולכן ככל שרוצים בכל זאת לאשר את זה אז יכול להיות שהנוסח שמתאים הוא משהו בסגנון של "לטווח הרחוק יהיה בהישארות חיסכון משמעותי". כלומר, "השלכה כלכלית משמעותית" תמיד תהיה.

טוב, בואו נגיע להתייחסות. קודם כל, האם אתם מקבלים את התיקונים שמציעה היועצת המשפטית?

לא.

אני חושב שהנוסח שלכם גורף מדי ומשאיר לכם יותר מדי שיקול דעת.

הוא לא גורף, אני לא בטוח שהוא גורף, אבל אני בהחלט אתן התייחסות גם מניסיון מצטבר שיש לנו בתחום המקרקעין, בתחום העסקאות וההתקשרויות עבור כלל משרדי הממשלה ובכלל ניהול מגוון רחב של נכסים. צריך לזכור דבר אחד, המקרקעין - - -

אתה ממונה על כל הרכוש הממשלתי? הוא כפוף אליך?

כן, רכש, לוגיסטיקה. כל סוגי ההתקשרויות במקרקעין יש להם מאפיינים מיוחדים. לא מדובר במוצרים ברי השוואה, מוצרים שניתן להשוות אותם אחד לשני וכל התקשרות היא התקשרות בפני עצמה גם מבחינת אורך ההתקשרות, גם מבחינת תקופת ההתקשרות, גם מבחינת המחיר וגם מבחינת המיקום, אין מיקום זהה. לעולם לא יכול להיות נכס שהוא זהה. בכלל השאלה הזו עלתה גם במסגרת איזה שהם דיונים משפטיים בזמנו, גם הנשיא גורן, שהיה נשיא בית המשפט המחוזי, תהה בכלל איך אפשר לבצע מכרז לגבי מקרקעין בסוג המקרקעין או התקשרויות המקרקעין שמדינת ישראל עושה או הדיור הממשלתי עשה, ועולות הרבה שאלות במסגרת הזו. לכן, אי אפשר - - -

הבעיה ש"וזאת מנימוקים שיירשמו" נותן לך גמישויות מוגזמות.

ההתעקשות המתבקשת היא נדרשת אחרת נעשות פה כל מיני פעולות כתוצאה מאילוצים בשטח, תוצאה של צרכים דחופים. אי אפשר להגביל את זה לתקופה וצריך לזכור שיש פה גם צד שני של המטבע והוא צד נוסף שהוא חלק מכללי המשחק במסגרת עסקאות כאלה. עם כל הכבוד שהמדינה רוצה ומדינת ישראל מפרסמת מכרז תמיד יש גורם שיש לו גם אלטרנטיבות אחרות.

לגבי "בהיקף ותקופה מזעריים" אני מסכים שזה לא צריך להיות כלול בכלל, זה עניין של שיקול דעת מסחרי של המדינה. אבל השאלה הגדולה היא אם אתה נותן שיקול דעת גורף בלי להגיד – אתה יודע, רק "נימוקים שיירשמו" זה יהיה פטור על הכול. בסוף אתה תמצא שזה יהיה פטור על הכול. יום אחד אחד מהיועצים שלך יחליט שזה כמעט פטור על כל עסקה שזזה. יש לי פה דילמה. היו לי שני מקרים של סניפים של ביטוח לאומי, שביטוח לאומי ביקש להקים סניף בשפרעם וביקש להקים סניף ברהט ועד היום הוא לא מצליח בגלל המכרזים האלה כי כל הזמן איזה ספקולנט אחר תקע אותו והשכן תקע אותו ואין עם מי לדבר והקרקע לא מוסדרת. אז אני מבין את מה שאתה אומר, מצד שני אתה לא יכול להשאיר כך רק "מנימוקים שיירשמו", צריך לתת פה איזה משהו שמסביר למה אתה נותן פטור בלי מכרז.

בעצם זה שאני רושם את הנימוקים אני חושב שזה נותן את ההסבר, מכיוון שלכל מקרה יכולים להיות נימוקים שונים ונימוקים שהם רלוונטיים למקרה עצמו. צריך לזכור שאנחנו מדברים בכל זאת עדיין בהתקשרויות שמבחינת הסכום שלהם יהיו מוגבלים.

אבל היא כותבת, היא כותבת לך את זה מאוד רחב: "מטעמים של ביטחון הציבור או בריאותו או לצורך קידומם של יעדים ציבוריים חיוניים". אני חושב שאתם יכולים לחיות עם זה, ובזה לפחות יש איזו מסגרת שאתה לא פורץ גדר. הרי אתם לרוב אלה שמקפידים, יושבים לכולם על הוורידים, פתאום אתה לוקח מרחב גמישות נורא גדול. בינתיים הגברת רצתה להעיר, בבקשה.

אני מייצגת חברות ממשלתיות בענייני מכרזים. בעניין של הדיור המוגן, אנחנו ממש לאחרונה, באחת החברות הממשלתיות שפועלת במתחם תל-אביב, מפנים דיירים מוגנים ועושים שימוש בפטור הזה. ולכן, בניגוד לאוצר אנחנו כן צריכים את - - -

אני לגמרי מסכים אתה, יש לך עדיין מקומות שאתם יושבים על כל מיני פינות בארץ שפתאום תתקל בדייר מוגן ואין סיבה שלא תשמור לך את מרחב הגמישות הזה גם כן.

גם אם הוא לא צריך, יש עדיין - - -

יש מקרים, כל עוד החוק הזה קיים הוא קיים.

אז אנחנו נשאיר את הסיפה של "וכן התקשרות שעניינה מכירת זכויות במקרקעין של דייר מוגן".

כן, אני מציע, גבי, שתחשבו על איזה נוסח שאפשר להניח את דעת הוועדה.

לי אין בעיה, אבל הנימוק כפי שהוא מצוין כאן הוא בהחלט יכול לחשק את המערכת וזאת הבעיה.

למה? תסביר לי, תרחיב אותי.

אין לי בעיה שנחשק את זה בהיקף ולתקופה - - -

לא, אני הורדתי את ההיקף והתקופה. אתה רוצה להשאיר היקף ותשובה אבל להוריד את - - -

אבל חישוק של: "מטעמי ביטחון או בריאות או לפי קידומם של יעדים ציבוריים" – מה זה "ציבוריים החיוניים"? זה לא בהכרח מחשק.

תן לי דוגמה למקרה שהיה לך שהיית צריך את הפטור הזה.

לשכת סעד. קמה ממשלה ואני צריך וזה צורך דחוף, ואני צריך אותו כרגע פה.

אז למה זה לא צורך ציבורי חיוני?

הוא לא נופל בתוך המסגרת.

למה? זה לא יעד ציבורי חיוני?

לא, מה היעד הציבורי?

זאת שאלה, זה לא פשוט.

זה לא יעד ציבורי. ואם זו ועדת בחירות מרכזית שאני צריך לתת פתרונות - - -

נכון, אז זה גם צורך ציבורי חיוני.

לא יודע, למה? למה זה צורך ציבורי?

קיומם של בחירות. מה זה צורך דחוף? אתה יכול להגדיר צורך דחוף?

צורך דחוף זה מתן מענה כתוצאה מגידול של יחידה, צורך באותו מקום או הקמת לשכה.

כתוצאה מגידול של יחידה זה משהו שאתה יודע עליו מראש.

או כתוצאה משריפה, או בחירות, שבהתראה מאוד קצרה צריך בפריסה ארצית לתת פיתרונות דיור.

יש פה בעיה אמיתית שאתם צריכים למצוא שיפור של הנוסח. בכל זאת, לא כל זה חישוק.

מי כמוך יודע, כל הניסיונות לתת פיתרונות למשרדים - - -

אבל מצד שני אתה יודע שלפעמים זה גם לחץ מלמעלה ו"תביא לי מהר", אתה עושה אחר כך טעויות במחיר ואחר כך אתה תסביר את זה. לכן אני חושב שאני צריך דווקא לקחת לעצמך איזושהי מסננת שגם שתשמור עליכם. לא אכפת לי שתגדיל את הטעמים, "מטעמים של צורך ציבורי דחוף", אל תקרא "חיוני".

אפשר להוריד את ה"חיוניים", אין לי בעיה.

אולי אפשר לעשות "יעדים ציבוריים", להוריד את המונח "חיוניים" ואז זה יהיה יותר רחב.

אוקיי, אני אומר: "בטחון הציבור או בריאותו או לצורך קידומם של יעדים ציבוריים".

וכמובן "וזאת מהנימוקים שיירשמו".

"וזאת מנימוקים מפורטים שיירשמו".

ואין טעם להעביר את זה לוועדת הפטור.

לא, אני לא רוצה, אני מתנגד.

אנחנו לא רוצים להיכנס פה שוב - - -

בסדר, הבנו, מצד שני, אתה גם לא פתאום פותח את כל – אז תבטל בכלל את כל חוק חובת המכרזים הזה.

לא, ברור שלא.

צריך לזכור שזו גם תקנת פטור, ככל תקנת פטור יש לה ביקורת של ועדת הפטור ממילא, לא צריך להכניס פה את ועדת הפטור גם בתוך התקנה.

למה? איפה היא יושבת על זה? כי זה עובר בפניה?

כן.

זו ועדת הפטור המשרדית אבל.

או משרדית או מרכזית.

למה ההתנגדות לסיפה של "בהיקף ובתקופה"?

הוא לא התנגד לסיפה. אתה מוכן להשאיר את "בהיקף ובתקופה"?

כדי להתפשר אני מנסה אבל זה בהחלט יוצר פה בעיה.

אני מסכים ככה: תשאיר את "בהיקף ובתקופה", תוריד את המילה "חיוניים".

בלי "המזעריים" אבל.

ונשאר "דחוף" או לא?

ברור שיש "דחוף".

"המזעריים" גם כן כדאי להוריד את זה.

איזה "מזעריים"?

אז אין לך מגבלה פה.

"המזעריים" אני גם לא אוהב. אני חושב ש"מזעריים" זה בלתי אפשרי. "בהיקף ולתקופה הנדרשים בנסיבות כאמור" זה נראה לי סביר.

זה די גורע בכלל את המשמעות.

מה זה "מזערי"? מה זה בדיוק?

"מזערי" זה אסון, אי אפשר לכתוב את ה"מיזערי".

אבל "מזערי" מבוצע גם בתקנה (2).

אבל זה מעלה את המחיר, אתה בא למישהו: תן לי ל-3 חודשים - - -

את יודעת מה המחיר של ההשקעה כתוצאה מהתקשרות קצרה? זה מכפיל את המחיר.

הוא צודק, אני מסכים פה עם ההודעה של גבי.

תראה, אם זו התקשרות ארוכה אז ראוי שהיא תיעשה במכרז ואם זו התקשרות מאוד דחופה אז ראוי שהיא - - -

גברתי, אני עוסק בתחום הזה, החיים הם לא קלים, המציאות היא הרבה יותר חזקה. ואני מודיע לך שבהיקף העסקאות שעשינו, היקפים אדירים, אנחנו מתמודדים עם האילוצים האלה.

יש מישהו אחר ממשרד האוצר שחולק? היא אומרת שמשרד האוצר ביקש – מה זה? הוא משרד האוצר. גמרנו.

טוב, אז נוריד את "המזעריים".

בסדר. הלאה.

מה לגבי (ג)?

(ג) "המשך החזקה", "המשך החזקה" זה ניסוח יותר נכון.

אין לי בעיה עם "המשך החזקה", יש לי בעיה עם כל (ג). כל (ג) אומר ככה: "אם מעבר מהמקרקעין יהיה בעל השלכות כלכליות משמעותיות" – ואני אומרת שהשלכות כלכליות משמעותיות יש תמיד, אבל אם אתה רוצה להגיד - - -

זה לא מדויק לגבי משרדי ממשלה.

אם הצורך להמשיך בהחזקת המקרקעין הוא כדי לחסוך עלויות לטווח הרחוק כי - - -

לא, זה לא זה. זה אם אומרים לו: תעוף מפה, תתפנה, ופתאום הוא מוצא את עצמו שהוא צריך לחפש בכל תל-אביב משרד חדש למשרד הרווחה והוא לא מוצא כי מחירי הנדל"ן עלו.

אבל זה ה"דחוף", זה (ב).

לא, זה גם ב-(ג), הוא מאריך שכירות, זה הכול.

נכון, מדובר פה בעיקר בהארכת שכירות.

מתי לא יתקיים דבר כזה? כלומר, אם אתה כותב "בעל השלכות כלכליות משמעותיות", המעבר תמיד יתקיים, אני פשוט רוצה להגיד שהמעבר יעלה לך פחות ממה - - -

לעולם לא. המעבר של משרד ממשלתי כעיקרון יש לו מקדם גידול, אם במעבר תשתיות ובכלל השפעות אחרות.

גם כשאתה צריך קצת לעבור, מחלק מהמקומות הגיע הזמן שתעבור.

אנחנו בורחים, אנחנו בתהליך.

השאלה אם זה לא גורם לך כאילו תמריץ שלילי?

אם היתה מדיניות תקציבית שהיתה מאפשרת לנו בינוי – וזה בתהליך, אנחנו מבצעים פה מהלך.

אני חי את זה, אני מסכים עם התקנה. מתקדמים, (14ב), מה ההערה שלך פה? אולי תסבירי מה כתוב פה?

התקנה כפי שהוצעה לנו היא כך: "התקשרות להענקת זכויות בעלות או חכירה בדירה המשמשת למגורים, למחזיק בדירה מתוקף תפקיד שקבע לצורך זה החשב הכללי ובכפוף למילוי כל התנאים שקבע לכך או למחזיק בדירה אשר זכאי לסיוע לדיור בהתאם לכללי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהוא מתגורר בפועל בדירה שנתיים לפחות ולענין אזורי עדיפות לאומית...".

טוב, כל זה כתוב.

אסור לנו להגביל את זה ללא - - -

אז השאלה שלי היא מה זאת אומרת "למחזיק בדירה מתוקף תפקיד שקבע לצורך זה החשב הכללי"? מי הם האנשים האלה?

למשל יו"ר הכנסת או שר החוץ או דברים כאלה.

או שופט, או נושאי תפקידים שזכאים לדירות - - -

רגע, אני רק מסבה את תשומת הלב שהכוונה היא להענקת זכויות בעלות או חכירה בדירה למחזיק הדירה. כלומר, השופט לדוגמה, אחרי שהוא גר 10 שנים ופרש לפנסיה ואתה רוצה לתת לו - - -

אה, מה זה? זה לא קיים.

כיום זה לא קיים אבל זה בהחלט יכול להיות במצב, אני אקח דוגמה מהיום של מפוני גוש קטיף שנמצאים הים באתרים הזמניים - - -

אבל זה לא "לבעל תפקיד".

לא משנה.

אז אנחנו לא מדברים על אותו דבר.

נכון.

הרישה שאתם ביקשתם היא לבעל תפקיד אז תסבירו לי לאיזה - - -

"מתוקף תפקיד" כתבת, למה "מתוקף תפקיד"?

אני אתן דוגמה שהנשיא שם גר בזמנו, גר בדירה ולא היתה לו דירה בחזקתו ונאלצנו למכור את הדירה, הוא היה צריך להתמודד עם מכרז. כנ"ל יכול להיות שוטר במקום חיוני או בעל תפקיד אחר שנמצא.

שוטר שנמצא במקום חיוני, צריך לתת לו את הדירה שהוא גר בה?

אם אין לו דירה והחשב הכללי קבע קריטריונים מתי מגיעה לו דירה, למה לא?

לתת לו את הדירה שהוא גר בה?

למכור לו במחיר, בתשלום.

זה מעורר בעיות כי אתה יוצר פה איזה פתח לקבוצה מיוחסת כזו שפתאום תקבל פה הטבות.

בדרך כלל לבעלי תפקידים.

לכן אני לא יודע אם אתם מספיקים משויפים על התקנה הזו. אם אתה שואל אותי, לא ברור לי למה היא עולה עכשיו, מה הדחיפות של התיקון הזה? מה הדחיפות? תביאו לנו הסבר. רוב בעלי הפקידים הממלכתיים כבר לא חיים בדירות שרד, וגם נשיא המדינה הוא לא בקטע הזה בכלל לפי חוק יסוד: נשיא המדינה, אז מה נשאר לנו? אני מציע לרדת מהתקנה הזו אלא אם אתה רואה שיש לך איזושהי בעיה.

אתה גם תמיד יכול להשתמש ב-3(28) אם זה כל כך חריג.

אני יכול לחשוב על זה?

כן, בהחלט, תודיע לנו בהמשך. הלאה, אנחנו עוברים ל-(14ג).

"התקשרות להענקת זכות במקרקעין שנעשית כדי להבטיח את זכויות המדינה במקרקעין, מנימוקים מיוחדים שירשמו, באישור החשב הכללי, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות העניין." אגב, כאן הם כן הוסיפו את "המזעריים", זה הנוסח הכללי הרגיל. לא הבנתי מתי אתם מתכוונים להשתמש בתקנה הזו?

מה ההבדל בין זה לבין הראשון? זה נוגע להחלפת קרקעות למשל?

להחזקת קרקעות או שימושים שנעשים שהם לא מוסדרים במסגרת הסכמים שקיימים או בעצם למנוע מצב של פלישות או עמותות מסוימות.

אז אם ככה למה שם אתה לא רוצה את "המזעריים", בסעיף הראשון שהורדנו את "המזעריים"?

זה פשוט הנוסח הקבוע בכל מקום, "המזעריים".

אדוני, לא תהיה לנו התנגדות, אנחנו נוסיף את "המזעריים" גם בהתחלה.

טוב. אז בזה פתרנו את כל התיקונים שלו.

רגע, יורד "המזעריים"?

לא, הוא נשאר בראשון, הוא מכניס לך את זה עוד פעם ב-(ב).

ב-(14א)(ב).

איפה שכאילו נתתי לך יותר גמישות, למרות שהתווכחנו עליה, אז בקטע ההוא הוא רוצה להוסיף את המילה "מזערי" בכל זאת. "בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים". זה המינימלי הנדרש, יש לך בעיה עם זה? אתה לרוב חי עם זה בסדר, גם בראשון. לדעתי זו מסננת סבירה, זו לא מגבלה שמקשה עליך בחיים. אתה אומר: המינימום שלי הוא "איקס" שנים.

בסדר.

אוקיי, סגרנו גם את (14ג).עכשיו אנחנו עוברים ל-(20).

לפני (20), בפרט (18) העירו לנו שב-(18)(ב): "המוסד הלאומי או התאגיד בשליטת ג'וינט... למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו ובתקנות 4, 5 או 14" – ו-14 בוטלה.

טוב, אפשר להוריד את 14 אם 14 בוטלה ואם את חושבת שזה לא גורם נזק. הלאה, (20).

פרט (20): "התקשרות לרכישת ציוד מבצעי עבור משטרת ישראל, נציבות כבאות והצלה או הרשות להגנה על עדים או התקשרות אחרת אשר עריכת מכרז לגביהן עלולה לפגוע בדרכי פעולה או שיטות עבודה של משטרת ישראל, נציבות כבאות והצלה או של הרשות להגנה על עדים או לפגוע באופן אחר בפעילותן המבצעית, ובלבד שהמפקח הכללי של משטרת ישראל או המנהל הכללי של המשרד לביטחון פנים, לפי הענין, אישר זאת; בפסקה זו, בפסקה (20א) ובפסקה (32), "משטרת ישראל" - לרבות שירות בתי הסוהר ומשמר בתי המשפט בהנהלת בתי המשפט, ולענין התקשרות של שירות בתי הסוהר או של משמר בתי המשפט, במקום "המפקח הכללי של המשטרה" קרי "נציב בתי הסוהר או מנהל בתי המשפט לפי הענין";

בקיצור, השאלה היא מה פתאום "נציבות כבאות והצלה"? הרי זה לא גורם מסווג, זה לא גורם סודי. הגנה על עדים אני מבין, אבל כבאות והצלה, למה שלא יהיה במכרז?

אדוני, צריך לזכור, התקנה מדברת על התקשרות לגבי ציוד מבצעי שההתקשרות בעריכת מכרז עלולה לפגוע או בדרכי הפעולה או בשיטות העבודה. זאת אומרת, התקנה היא מאוד מאוד מצומצמת בהקשר הזה ולפי מה שעלה בפנינו, גם מהרשות להגנה על עדים וגם בנציבות כבאות והצלה - - -

הגנה על עדים הסכמנו, נקודה, סוף. זה ברור.

אני אומר גם נציבות כבאות והצלה, שזה עלה בממשלה בוועדת שרים לחברה וכלכלה. הרי צריך לזכור, בתיקון הזה של התקנות אנחנו גזרנו על עצמנו הליך יותר מחמיר מהליך רגיל של תיקון של תקנות, הפצנו את תיקון התקנות כתזכיר חוק, קיבלנו הערות של המשרדים והלכנו לממשלה לקבל את אישורה על תיקון התקנות כיוון שיש להם השפעה מאוד מאוד רחבה על עבודת הממשלה. במסגרת ישיבת הממשלה עלה גם הנושא של נציבות כבאות והצלה.

אבל אני שואל אתכם, בואו, חבר'ה, יש לכם עמדה מקצועית, לא? מה עמדתכם המקצועית? אתם רואים את ההיגיון בזה?

כן.

בבקשה, בואי תסבירי לנו למה כבאות והצלה לא יכולים להוציא מכרז כמו כל גורם אחר?

תקנה 3(2) לא נותנת מענה מאחר ואת העבודה יש לבצע תוך שני ימי עבודה, בתקנה 3(3) בהתקשרויות מעל 2 מיליון צריך בעצם לפנות לאישור החשכ"ל.

אז בעצם מה שאת אומרת זה שאת צריכה דחיפות?

רגע, תני לה לדבר, סליחה. תמשיכי, סיימי את דבריך.

ומכיוון ששתי התקנות האלה לא נותנות מענה ועריכת מכרז לוקחת זמן ויש גם מקרים שמכרזים נתקעים בגלל הליך כזה או אחר ויש התקשרויות שצריך לבצע והתקנה כאן מדברת באמת על רכישת ציוד מבצעי, ראינו לנכון להוסיף את זה.

השאלה אם אפשר לתחום את זה בהוראת שעה בגלל האסון ולהגיד: יש לכם שנה לעשות את הדבר הזה או חצי שנה. למה צריך לנצח לאפשר להם פטור ממכרז? אני לא מבין את זה, זה לא נראה לי הגיוני.

אנחנו, הגורם המקצועי בכבאות, ובעיקר לאחר אסון הכרמל, מבקשים שזה יאושר בתקנות.

למה לא תלכי על סעיף הדחיפות?

כי את העבודה יש לבצע תוך שני ימי עבודה, יש מקרים שאני לא יכולה לבצע תוך שני ימי עבודה ויש לי גם התקשרויות, למשל אם אני צריכה לרכוש חומר מעכב בעירה.

זה תוקן עכשיו, מתקנים את זה עכשיו.

תקנה 3(2) עכשיו תוקנה שיהיה - - -

את העבודה יש לבצע תוך שני ימי עבודה, חברים.

תכף כל אחת יענה. בוסנה, רק תסיימי, מה את אומרת?

אני אומרת שעל פי התיקון את העבודה יש לבצע תוך שני ימי עבודה ויש מקרים שאני לא יכולה לבצע את העבודה תוך שני ימי עבודה, לכן אני בעצם מבקשת במקרים רק של רכישת ציוד מבצעי ובמקרים נדירים ולצורך מניעת אסון - - -

זה לא אמיתי מה שאת אומרת כי כל העניין של כבאות והצלה זה רכישת ציוד מבצעי, זה המיכליות והמשאיות וציוד הכיבוי. אני מעריך מאוד את החשיבות של הנושא הזה, מבין את הצורך המבצעי אבל את יודעת שזה לא אמיתי.

אבל לא בכל מקרה אנחנו מבקשים את הפטור הזה, לא בכל מקרה.

למה לא?

רק במקרים שהם באמת דחופים ושעריכת מכרז יכולה להימשך הרבה זמן.

אני רוצה רגע להבין את התשובה.

אני חושבת שהתשובה היא בתיקון שהוצע היום ל-3(2). היום דיברנו לתקן את 3(2) ל"התקשרות נדרשת בדחיפות אשר יש להתחיל בביצועה", ולא "אשר יש לבצעה". זה התיקון המוצע היום.

לא, זה לא נותן לה מענה, אבל גם התקנה הזו, אם נכניס אתכם, לא תיתן לך מענה כי את עדיין צריכה לעמוד בתנאי של התקנה שאומר: "אשר עריכת מכרז לגביהן עלולה לפגוע בדרכי פעולה או שיטות עבודה של משטרת ישראל". את חייבת לקיים את המשפט הזה ואת לא תקיימי אותו.

"או לפגוע באופן אחר בפעילותן המבצעית".

זה או או, או באופן אחר שיכול לפגוע בפעילות. זה לא "ו", זה "או".

למה שלא נעשה להם - - -

תקנה נפרדת. אני חושב שזה נכון להביא תקנה נפרדת לכבאות והצלה ולגמור עניין בצורה הרבה יותר טובה.

מה התוכן? אם התוכן שמבקשים זה התוכן שנמצא בתקנה 3(20) אין - - -

שיהיה בתקנה איזה סוג ציוד הוא יכול לרכוש בבהילות בשל הצרכים שיש היום למדינת ישראל. זה הכול. זה גדר דילמה מאוד גדול. אני לא אומר שאין לה דברים שהיא צריכה, מצד שני, זה לא סביר שניתן פטור כזה גורף. מה רצית להוסיף?

אותו דבר אפשר להגיד על הנהלת בתי משפט, שהיא מצויה פה בגופים שנמנים בתקנה.

איפה את רואה אותם?

זה לא נכון, למשמר בתי המשפט יש מקרים שהוא צריך לשמור על שופטים, יש לו מקרים שהוא צריך לקנות מערכות ולא רק במידי שבאמת אם הוא קונה אותם הם יכולים להשפיע על פגיעה בשופטים. זה לא נכון, זו לא דוגמה טובה.

אחרי אסון הכרמל אני לא חושבת שאי אפשר להגיד על הכבאות את אותו דבר.

מה הבעיה? אתה מוציא מכרז ואומר: אני מזמין מכרז למי שיספק לי ציוד כיבוי. מה נורא מסובך בזה?

מכרז לוקח זמן.

אבל הכול לוקח זמן, אפשר היה לבטל את חוק חובת מכרזים מזמן, זה גם עלי מקובל. נו, בסדר, אז מה? מה הקשר בין זה לזה? מה, אתם לא מסוגלים לכתוב מכרזים? איזה מין הערה הזו. להוציא מכרז בין-לאומי, RFI, אתם נוסעים בכל העולם, מתקשרים בכל העולם, לא צריכה להיות לכם בעיה להוציא מכרז כמו כל גורם אחר במדינה הזו. זה לא קשור לפחד הקמאי מדליקות, שזה ברור שזה פחד. ולכן בעניין הזה אמרתי שיש דברים שאת יכולה לעשות אבל אני לא יכול לתת לכם פטור גורף על כל הפעילות שלכם.

אדוני, אני אחדד את הנקודה: אני לא מבקשת פטור גורף, אני מבקשת פטור במקרים דחופים.

זה לא כתוב, לא כתוב. איפה זה כתוב? זו בדיוק הבעיה. את רוצה "או לפגוע באופן אחר בפעילותן המבצעית של נציבות כבאות והצלה", איך אני יכול לשכנע לפגוע – כל דבר פה זה לפגוע. השאלה אם אפשר היה להגיע עכשיו לתקנה נוספת ולהוסיף אותה לגבי נציבות כבאות והצלה? אני שואל את משרד המשפטים, אפשר להגיע ש"בפעילות מצילת חיים"? או שתוספי פה "פעילות מצילת חיים מידית", או משהו כזה? אז אני יכול להבין את זה. אבל זה לא בגלל סודיות, זה לא אותו דבר בכלל. המשטרה, זה ציוד האזנות, הגנת עדים זה ציוד אחר, זה לא נוגע לכיבוי.

אלה בדיוק הנסיבות שבהן אני מבקשת, במקרים שהם באמת מצילי חיים.

אז זה צריך להיות בנסיבות של הצלת חיים. אני יכול להבין שאפשר להוסיף: נסיבות של הצלת חיים שיפורטו, שינומקו. יש מקומות שאין ציוד? אתה צריך בכרמל ציוד היום? אני מבין, לגמרי מבין.

האם אפשר להוסיף את המשפט "במקרים מצילי חיים"?

אני שואל, מה אתה אומר, משרד המשפטים, אפשר ללטש את זה יותר? "ובכל הקשור לנציבות כבאות והצלה בשל נסיבות מצילות חיים"?

אדוני, לגבי "נסיבות מצילות חיים" אני חושב שהשימוש שנעשה בדרך כלל זה שימוש בתקנה 3(2): "הדחיפות למניעת נזק של ממש".

כן, אחרי היומיים. מה היא אומרת לך? לפני הדליקה אתה צריך, לא אחרי הדליקה. זו הבעיה שלך. מה עושים עם מגן דוד אדום היום? מה עם מד"א וכל אלה, הם במכרזים?

מכרזים רגילים.

הם תאגיד סטטוטורי.

עדיין חוק חובת מכרזים חל עליהם.

התקנות חלות עליהם.

כן, אבל יש להם פטור - - -

אנחנו לא נוכל לתת לך בתקנה הזו, זה צריך להיות איזשהו הסדר מיוחד שנוגע לדבר הזה. זה לא סביר לתת פטור גורף. חבר הכנסת מקלב, יש לך התייחסות להערתי?

אני חושב שבחודשים האחרונים, בתקופה האחרונה, אנחנו עדים לכך ששירותי הכבאות נהפכו לאחד הגופים שבאמת מתעסק עם הצלת חיים ואני גם מאמין היום שיש להם דברים שהם מאוד מאוד דחופים. אני לא יודע מה זה נקרא "מצילת חיים", נניח שחומר הכיבוי למטוסים נגמר בעקבות שריפה גדולה והתפרצויות גדולות?

אז זה יש להם, דחיפות יש לה.

יש להם ב-3(2).

יש לה את זה בסעיף 3(2), היא יכולה לקנות את חומר הכיבוי צ'יק צ'אק, תוך יומיים.

אבל אם היא לא מספיקה, תוך יומיים היא צריכה - - - ?

"התקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש" – יש לך את זה – "אשר יש להתחיל בביצועה בתוך שני ימי עבודה או פחות". מה הבעיה? אז תגידי: "למניעת נזק של ממש או הצלת חיים", אני מוכן להוסיף את זה.

זה ברור שזה נזק של ממש.

נזק של ממש זו הצלת חיים.

זו לא תקנה, התקנה עוסקת בדיוק במה שאמרת, זה ציוד מודיעיני למטרות מבצעיות.

אני מבין אבל האם אני יכול לכלול אותה ב-3(2).

זה משהו אחר, אבל לא כאן.

אני מסכים, לכן זה לא מתאים ולכן זה צריך להיות ב-3(2).

תראה, גם אם יש להם צרכי חרום שאין להם כרגע מענה הרי זה לא צרכים שהם - - -

ובמקום שני ימי עבודה אפשר 7 ימי עבודה?

יכולה להיות דליקה מיד באותו יום, יכולה להיות יום אחר יום דליקה.

אנחנו לא מעוניינים להרחיב את התקנה 3(2).

הבעיה שאני רוצה לתת לה מענה היום, מצד שני אני לא רוצה את זה בתקנה הזאת.

אבל אם תשים לעניין נציבות כבאות והצלה, תוסיף 7 ימים, אולי זה יפתור.

אדוני, המטרה של ההוספה של "נציבות כבאות והצלה" לתקנה הזאת היא בגלל שיש להם צורך בהתקשרויות מסוימות שמכרז עלול לפגוע בדרכי הפעולה שלהם או בשיטות הפעולה שלהם או בפעילות המבצעית שלהם, ולא בהקשר של הדחיפות כי בהקשר של הדחיפות יש לנו תקנה אחרת.

אתה יכול להביא דוגמה?

אני מניח שאולי הם יתנו דוגמאות טובות מאתנו.

לא, כתוב "או לפגוע באופן אחר בפעילותם המבצעית". אולי פתחת את החלון הזה של לפגוע באופן אחר - - -

אז אולי את החלון הזה אפשר לצמצם לגביהם, אם זה מוסכם עליהם, את הסיפה של "לפגוע באופן אחר בפעילותם המבצעית". צריך לחשוב אולי לצמצם את החלון הזה.

למה לא לבטל את המילים "או באופן אחר בפעילותם המבצעית" ואז גמרת, אז אין לי בעיה לכלול אותם.

רק לגבי נציבות.

רק לגבי נציבות הכבאות.

שמה?

אני אומר שאנחנו לא נשנה את כל התקנה לגבי כל הגופים, נשנה את החלון רק לגבי נציבות הכבאות וההצלה, לפי ההצעה שלך.

ההערה היתה רק לגביהם.

אבל אז זה לא נותן להם כלום.

אבל היא רצתה את "פעילותה המבצעית", זה בדיוק הקטע, הם ניסו פה דרך ה"לופ" הזה להיכנס פה.

אפשר לגביהם לעשות את זה כהוראת שעה לשנה.

אפשר ניסיון של שנה כהוראת שעה? זה משהו שאנחנו יכולים.

שנה כהוראת שעה אני מוכן לתת, כדי לעמוד בדוח הביקורת כן. אז תקבעי שזה יחול במשך שנה בלבד כדי להעמיד אותם על הרגלים.

אבל צריך להחליף את זה למנגנוני דיווח. אחת הבעיות בהוראת השעה, ואנחנו נתקלנו בזה במסגרת הרפורמה, ישנה הוראת שעה שהארכנו אותה לתקופה נוספת בשנתיים והבעיה היא חוסר דיווח של המשרדים. מאוד חשוב שידווח על סוגי ההתקשרויות ואופן ההתקשרויות.

בסדר, הנציב ומנכ"ל המשרד לביטחון פנים ידווחו לחשב הכללי. התקנה תנוסח על ידי נעמה, אני מסמיך אותה, כך שברור שהתקנה היא התקנה, אבל לכל הנוגע לנציבות כבאות והצלה למשך 12 חודשים מיום התיקון בלבד, תוך חובת דיווח של מנכ"ל משרד לביטחון פנים והנציב לחשב הכללי. הלאה.

פרט (30).

זו תקנה מאוד מאוד חשובה שאני מאוד תומך בה. תקריאי את התקנה ונגמור אתה.

אני אקריא את הנוסח החדש המוצע: "התקשרות לביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח, למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט, התיישבות, עלייה, מחקר או למטרה דומה, לאחר בחינת קיומם של מיזמים כאמור בתקנה 3ב ובכפוף לתנאים הנזכרים בה, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
(1) ההתקשרות נעשית עם מי שתורם ממקורותיו סכום שאינו נמוך ממחצית עלות ביצוע המיזם.
(2) התקשרויות עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המשרד, ייעשו במכרז;"
השינוי מהנוסח הקודם הוא בעצם הורדת הדרישה למינימום של חצי מיליון שקלים השתתפות על ידי הגוף המבצע.

זה הסיפור, אני רק רוצה לוודא שזה ברור שזה כולל גם בינוי, חד משמעית, יכולת פיתוח ובינוי.

כתוב "התיישבות, עליה".

לא התיישבות ועליה, אני מדבר על בינוי של מבנים.

ש"מיזם" כולל גם בינוי, למטרות רווחה או דברים כאלה.

אוקיי, זה ברור. מי הגברת?

מהלשכה המשפטית ממשרד הרווחה.

אה, אנחנו מכירים. אז רגע, אבל את חוזרת על המילים שלי, מה את צריכה עוד? אני רוצה שיהיה לפרוטוקול ברור שזה כולל בינוי, אני יודע שזה הסיכום, אני רוצה רק שזה יאמר לפרוטוקול.

אני לא רואה עם זה בעיה.

אדוני, ככל שזה עומד בשאר התנאים של תקנה 3.

ברור לגמרי, אין בעיה.

אז כמובן שגם בינוי יכול להיות מיזם משותף לפי הוראת התכ"מ.

ברור אבל היו לנו המון שותפויות שנתקענו עם הפרשנות של הדבר הזה ורצינו לוודא. רצינו – אני עוד שמה, כן? הרווחה לא עוזבת אותי אף פעם. רציתי לוודא.

היתה פניה של הייעוץ המשפטי אצלכם ואנחנו אישרנו את זה.

הוא גם אומר "אצלכם", את רואה? מה את רוצה? אני חושב שמאוד מאוד נכון הביטול של חצי מיליון שקל, דווקא המיזמים הכי יפים והכי נכונים הם מיזמים של זרעים שנובטים שהם לעיתים פחות מחצי ממיליון.

רק כמה הערות לגבי התקנה. קודם כל, התקנה הוגדרה כהוראת שעה עד יוני 2012.

למה? מה פירוש? איפה זה כתוב?

רגע, היא היתה קבועה כהוראת שעה עד יוני 2012, עכשיו אנחנו נכליל אותה במסגרת הוראה קבועה.

עכשיו היא תהיה קבועה.

נקבע אותה.

אנחנו פשוט נקבע אותה כהוראת קבע, ומה שאני מציע זה לקרוא את תקנה 3(30) יחד עם התיקון של תקנה 3(ב), שהוא למעשה - - -

כן, אנחנו כבר נעשה את זה. רק דבר אחרון, לפני שנקרא את 3(ב) ונקבל את כל התמונה, אני רק אציין שבשנת 2009 כשעשו את כל התיקון היה דיון רב בשאלה על "ממקורותיו". אתה רוצה להבהיר לנו מה הכוונה "ממקורותיו"?

לא, זה נשאר "ממקורותיו", אם זה לא שונה. זה לרבות גיוס תרומות, זה ברור.

זה כולל גיוס תרומות גם?

ברור, זה חייב להיות.

יש הוראת תכ"מ באתר משרד האוצר של החשבת הכללית שמסבירה בדיוק באופן מפורט, תלוי בנסיבות, במקרים, מה כלול ב"ממקורותיו" ומה לא כלול.

אבל אם באה קרן רש"י עם עמותה ואומרת: אני מממנת להם את בניית המעון לנשים מוכות הזה, אתה מביא לי מאצ'ינג, זה בסדר?

זה מיזם משותף.

המילה "ממקורותיו", אני חושב שאין בעיה עם זה.

הכוונה היתה שזה לא מתקציב המדינה.

אני מציע שלא ניתן פתרונות למקרים נקודתיים.

אני מסכים.

(30)(ב) מדבר על ההתחייבות בנוגע להתקשרויות עם צדדים נוספים. בניגוד ל-(18) פה נאמר שהתקשרויות עם צדדים שלישיים, ככל שהן נובעות מהמיזם, צריכות להיעשות במכרז ואין את החריג שמאפשר התקשרות עם צדדים שלישיים בפטור עם הג'וינט, ששם נאמר - - -

הג'וינט קיים, זה לא קשור לג'וינט.

בשניהם מדובר על כך שאתה פוטר את ההתקשרות עם הגוף אבל מה קורה עם התקשרויות עם צדדים שלישיים שנובעות מהתקשרות שאתה פטרת ממכרז? בהתקשרויות עם הג'וינט נאמר שהתקשרויות עם צדדים שלישיים, הג'וינט צריך לעשות במכרז אלא אם כן מדובר בהתקשרות שהיא פטורה מהתקנות לפי מכרז. פה נאמר, אם אנחנו קוראים את התקנה כלשונה, משמעותה שגם אם התקשרות של המיזם עם צד שלישי ב-20,000 שקל או ב-5,000 שקל צריך להיעשות במכרז.

כאילו את רוצה להוסיף את המילים "ובלבד שהן לא פטורות ממכרז"? זה נראה לי מאוד הגיוני וסביר.

אין לי בעיה עם זה.

תודה.

אוקיי, הערה טובה.

"פטורות ממכרז לפי תקנות אלו".

ברור. הלאה.

נקרא את 3(ב) יחד אתו, זה נמצא בעמוד 11.
"(א) ביקשה יחידה מזמינה להתקשר לביצוע מיזם לפי תקנה 3(30), תביא היחידה המזמינה את הבקשה לדיון בפני ועדת המכרזים אשר תדון בבקשה, בהתאם להוראות שייקבעו על ידי החשב הכללי.
(2) החליטה ועדת המכרזים כי מדובר בבקשה לרכישת שירותים ולא לתמיכה, תפרסם את החלטתה קודם להתקשרות באתר האינטרנט לתקופה שלא תפחת מ-21 ימי עבודה ותשלח לכל מי שהוא מנוי על קבלת הודעות לפי תקנה 15(ה) –
(1) הודעה על כוונתה להתקשר לביצוע מיזם משותף ואת עיקרי ההתקשרות;
(2) את נימוקי החלטתה לפיה מדובר בהתקשרות ולא בתמיכה;
(3) הודעה על האפשרות לפנות אליה כאמור בתקנת משנה (ג).

(3) אדם המבקש לבצע מיזם דומה למיזם שלגביו פורסמה הודעה כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי לפנות לוועדת המכרזים תוך התקופה שנקבעה בתקנת המשנה האמורה" – האם התכוונתם ל-(ב)? – "ועדת המכרזים תשקול את הפניות שקבלה, בשים לב לאמור בתקנת משנה (א), ולאחר מכן תקבל את החלטתה."
כי בתקנת משנה (ג) אין מועדים.

"האמורה" זו תקנת משנה (ב).

אוקיי, אז ב-(ב)(3) צריכה להיות תקנת משנה (ב) במקום (ג), נכון? "הודעה על האפשרות לפנות אליה כאמור בתקנת משנה (ג)", מה זה אומר?

זה סוג של הזמנה להציע.

ואז ב-(ג), בתוך התקופה שנקבעה בתקנת - - -

בתקנת משנה (ג) יש את האפשרות לפנות אליה, זה ב-(ג).

לא, אבל מהי התקופה? לא הבנתי.

ב-(ב)(3) "הודעה על האפשרות לפנות אליה כאמור בתקנת משנה (ג)", כי ב-(ג) כתוב - - -

"תוך התקופה שנקבעה בתקנת המשנה האמורה".

"תוך התקופה" היא התקופה שנקבעה בתקנת משנה (ב) – 21 יום.

אין אבל, אין תקנה.

אבל אין.

למה? 21 יום.

אה, בתקנה (ב) למעלה במבוא. בסדר.

כלומר, ב-21 ימי עבודה. אפשר פשוט לכתוב 21 ימים?

לא, אפשר להפנות לתקנת משנה (ב).

בסדר, את זה תסגרו ביניכם, מספיק. תמשיכי.

"ועדת המכרזים תשקול את הפניות שקבלה, בשים לב לאמור בתקנת משנה (א), ולאחר מכן תקבל את החלטתה.
(4) ועדת המכרזים תשלח עותק מהחלטתה לכל מי שפנה אל הועדה כאמור בתקנת משנה (ג).".

טוב, גמרנו את זה.

יש לי הערה.

נו, קצר.

אני חושבת שתמיכות זה רלוונטי רק למשרדי ממשלה. לגופים ציבוריים שאינם משרדי ממשלה שמשתמשים בתקנה הזו, ויש כאלה, המסלול של האם זו תמיכה או התקשרות לא רלוונטי לגביהם, הם לא יידעו איך לנמק את ההחלטות. הם לא יודעים מה זה תמיכות, הם לא תומכים.

ההחלה של הסעיפים של התקנות לגבי הגופים האלה הם בשינויים המחויבים.

בסדר, אם העמדה הזו מקובלת עליכם.

זו העמדה לגבי כל התקנות.

אם זה נרשם זה יפתור לנו הרבה הבעיות.

אם צריך אפשר להכניס את זה אפילו בתקנה. אוקיי, גמרנו גם את זה ועכשיו אנחנו עוברים למשרד החוץ והתיירות, לסעיף (31). בבקשה.

"התקשרות בעסקה עם תושב מדינת חוץ או התקשרות בעסקה שביצועה נעשה במדינת חוץ (בתקנות אלה – ספק חוץ), והכל אם היא אחת מאלה:
(א) עסקה לרכישת טובין או שירותים אשר מנהל היחידה המזמינה חיווה דעתו כי למיטב ידיעתו אין בנמצא בישראל טובין או שירותים מן הסוג הנדרש..." – ובסיפה – "ועדת המכרזים תערוך התקשרות כאמור בפסקה זו לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון ככל הניתן, בהתאם להוראות שיקבע החשב הכללי, נימוקי ההחלטה יירשמו בפרוטוקול;"

התוספת לגבי הרישה היא כמובן גם "שירותים", התוספת לגבי הסיפה היא "ככל הניתן". זה הדגש.

והורידו את "בתקנון, כספים ומשק"?

כן, הסכמנו שאין עם זה קושי. "ככל הניתן" פשוט כי לפעמים הם מתקשים - - -

טוב, אין לי הערות. יש למישהו הערות? לא. מאושר. הלאה, ממשיכים, (33).

"(33) התקשרות של יחידת סמך שעיקר עיסוקה במחקר מדעי, לביצוע עסקה בטובין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אם היא התקשרות לרכישת מכשור מדעי, ספרות מדעית, ציוד מדעי ושירותים חיוניים למחקר (בפסקה זו – תשומות), הנדרשים בשל מאפייניהם הייחודיים".

"הרלוונטיים" או "הייחודיים"? את תיקנת.

תיקנתי, אני חושבת שאין למשרד האוצר התנגדות אבל מיד נראה.

אוקיי.

"לצורך פעילות יחידת הסמך לרבות בשל הצורך לשמור על אמינות, אחידות או רציפות במחקר ובלבד שנערכה בהתאם לכללים שקבעו היועץ המשפטי של יחידת הסמך וחשב יחידת הסמך, אשר אושרו על ידי החשב הכללי, וששווייה של התקשרות כאמור אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים;"

תגמרי כבר את הסעיף הבא.

"(34) התקשרות של יחידת סמך שעיקר עיסוקה במחקר מדעי לשיתוף פעולה בתחומי המחקר, הפיתוח וההוראה ובלבד שהתקשרות כאמור עם תאגיד שאינו תאגיד שלא למטרות רווח, תיעשה, ככל הניתן, לאחר בחינה של כמה חלופות הבאות בחשבון."

הערות? המכון הגיאולוגי לא פה?

המכון פה.

אתה לא רוצה להעיר?

אנחנו יזמנו את התקנה הזו, זה במסגרת - - -

משום מה בדברי ההסבר כתוב רק מכון וולקני והמכון לחקר הים והיבשה.

השם "מינהל המחקר למדעי האדמה והים" זה ה-title.

בקיצור, זה תואם אתכם?

אנחנו לחצנו, זה במסגרת הניסיון שלנו להשוות את התנאים של פעילות המכונים לפעילות האוניברסיטאות לפי תקנות חובת מכרזים להשכלה גבוהה.

מאה אחוז. היות ושלחתם אלי את אחד מבכירי הגיאולוגים במדינה, שהוא גם שר בממשלה, אמרתי לו שזה נראה לי מאוד הגיוני ואתה יכול להחזיר לו שקיבלת את היחס הנדרש.

יועבר המסר, תודה.

זה בסדר, האיחודים?

כן, מבחינתי זה בסדר.

כן, בסדר גמור.

יפה מאוד, אושר. הלאה.

"3א.(א)(1) ביקשה יחידה מזמינה להתקשר עם ספק יחיד לפי תקנה 3(29), או עם ספק חוץ לרכישת טובי חוץ" - - -

לדעתי "רכישת טובי חוץ או שירותי חוץ".

נכון.

אוקיי, "או שירותי חוץ".

"תביא היחידה המזמינה את הבקשה לאישור ועדת המכרזים לאחר שעשתה את כל אלה:
(1) בעל הסמכות המקצועית במשרד, חיווה את דעתו בכתב לעניין ההתקשרות כי המתקשר הוא ספק יחיד או כי הטובין או כי השירותים הם טובי חוץ או שירותי חוץ;"

אגב, איך מגדירים את המומחה הזה, בעל הסמכות המקצועית במשרד? יש אדם שהוא פונקציה לזה או שזה ראש האגף הרלוונטי?

בכל יחידה מקצועית לגבי כל מוצר רלוונטי יש בעל סמכות.

בסדר.

"(ב) פרסמה באתר האינטרנט לתקופה של שבעה ימי עבודה לפחות, ושלחה לכל מי שהוא מנוי על קבלת הודעות לפי תקנה 15(ה) –

(1) הודעה על כוונתה להתקשר עם מי שלפי דעתה הוא ספק יחיד, או עם ספק חוץ לרכישת

טובי חוץ, לפי העניין, ואת עיקרי ההתקשרות;

(2) את חוות הדעת לפי פסקת משנה (א) או את עיקריה;

(3) הודעה על האפשרות לפנות אליה כאמור בפסקה (א)(2)"

7 ימי עבודה זה לא בדיחה? אתם לא חושבים שזה מעט מדי זמן בשביל פטור כזה?

זה הפטור שיש לנו, אנחנו צריכים לזכור שמדובר בימי עבודה ולפי הבדיקות שאנחנו עשינו זה זמן מספק.

אוקיי. הלאה.

הערה שהעירו לנו לגבי (2): "אדם הסבור כי קיים ספק אחר המסוגל לבצע את ההתקשרות, רשאי לפנות ליחידה המזמינה, בתוך התקופה שקבעה היחידה המזמינה ושלא תפחת מעשרה ימי עבודה, ולהודיע לה..."

פה זה 10 ימי עבודה.

זאת אומרת שיש לו 7 ימים ועוד 10 ימים.

זה 7 ועוד 10 או שה-10 כוללים כבר את ה-7 הקודמים? זו השאלה שלי בעצם.

זו בדיוק הבעיה. אין לי בעיה אם זה מובהר שזה "לא תופחת מעשרה ימי עבודה" מעבר ל-7, זה נראה לי סביר, או שתעשה 10 בשניהם, חופפים.

לא, אבל אם הא מפרסם את זה אז מן הסתם הוא צריך לתת קצת אחרי היום האחרון. אני, אגב, חשבתי שזה 10 שכוללים את ה-7.

כן, זאת היתה הפרשנות.

זה רק מראה שזה לא מספיק ברור.

הפרשנות עד היום היתה שזה 10 כולל.

תראו, אם זה 10 שכולל את ה-7 אפשר פשוט להוסיף "שלא תפחת מ-10 ימי עבודה ממועד פרסום ההודעה" ואז זה מבהיר שה-10 כוללים את ה-7. אבל זה אומר שהזמנים שלא כל כך אהבת נשארים.

טוב, בסדר, תכתבי את זה ככה. אלה זמנים די קצרים, שתדעו לכם, לפטור. אלה זמנים די קצרים להתקשרות, אני חושב שהיה נכון לתת עוד כמה ימים.

בסופו של דבר אנחנו לא מדברים על דחיפות אלא על פשוט ספק אחד.

אני מציע 12 וזה כולל את ה-7 האלה, טוב? "לא תפחת מ-12 ימי עבודה ממועד פרסומה".

בתקנה (א)(2) להגדיל את ה-10 ל-12 ימי עבודה.

כן.

"החל מיום פרסום הודעה".

כן.

אני קצת לא בטוחה לגבי זה. כלומר, פרסמו ל-7 ימים, הקושי העיקרי הוא לא לשלוח להם הודעה אלא הקושי העיקרי הוא לדעת על זה, ואם זה מתפרסם רק ל-7 ימים אז זה שהרחבנו את הזמן להגיב על ההודעה לא פותר את הקושי שאנשים לא יידעו על זה.

ימי עבודה לפחות.

בדיוק, בדרך כלל הפרסומים באתר האינטרנט לא נופלים אחרי 7 ימים, הם ממשיכים.

אז אולי תעשה 10 ו-12? אז זה יותר ניקיון ציבורי, אני בעד זה.

זה אפשרי.

בסדר, אז זה יהיה 10 ו-12. זה סביר וזה נקי יותר, יותר מדי פטורים פה.

"3א(א1) החשב הכללי רשאי לבחון את קיומם של ספקים לפי" – אני חושבת קצת יותר נכון – "לפי תקנת משנה (א) לנושאים ולסוגי התקשרויות שיקבע ולתקופה שיקבע, אשר לא תעלה על שנה אחת; נערכה בחינה כאמור, תתייתר חובת היחידה המזמינה לערוך הליך דומה בעצמה". זה בסדר "לפי" במקום "בהתאם"?

כן.

זה תיקון נסחות, אנחנו בכל מקרה נחזור לאיילת גדי, בכל מקרה נחזור לנסחות של משרד המשפטים.

מה השאלה?

באשר לתקנה הזו אני מציעה להוסיף "או מי שהוסמך על ידו" כי המנכ"ל של משרדים ממשלתיים יכול להסמיך על ידו, הוא לא היחיד שיכול לקבוע מי מוסמך להיות הסמכות.

איפה זה כתוב? איפה זה צריך להיכנס?

במקום "החשב הכללי", היא רוצה "החשב הכללי או מי שהוסמך על ידו".

בנוסף.

אני אולי אסביר את ההערה. התקנה הזו מוחלת גם בפרקים של חברות ממשלתיות ופרקים של גופים סטטוטוריים והסמכות שקיימת בתקנות לחשב הכללי, אצלם המקבילה היא המנכ"ל.

אבל הוא בודק את עצמו ממילא, יש לו ועדת ביקורת, מה זה קשור לזה?

אני מבין שהם מבקשים תיקון בפרק שמתייחס לחברות ממשלתיות, שתהיה אפשרות לתת סמכות לא רק למנכ"ל אלא גם למי מטעמו. אני חושב שזה לא נכון כי אנחנו, כמו בכל התקנות, מקפידים שזה יהיה החשב הכללי, אני חושב שגם בגופים האלה זה יהיה המנכ"ל.

אני גם מסכים, אבל מה זה "אשר לא תעלה על שנה אחת"? לא ברור לי.

אנחנו מבקשים להגביל פשוט את הקביעה, הרי בסופו של דבר מדובר בקביעה לגבי מישהו שהוא ספק יחיד כי זה בדרך כלל ספקים יחידים.

אבל אז פה אתה מכניס את ההגבלה של שנה אחת? תכניס את זה בצורה כללית.

לא, אני מגביל את החשב הכללי כשהוא בוחן ומכריז כל ספק יחיד, אני מגביל אותו שהוא לא - - -

הוא צריך להכיר בבן-אדם כספק יחיד?

כן. מדברים על ספק יחיד מובהק כמו חברת חשמל, שאין צורך שכל משרד שרוצה להתקשר עם חברת החשמל צריך לעשות ספק יחיד בעצמו, אז בא החשב הכללי ומכריז עליהם כספק יחיד.

אבל פה לא כתוב שהוא מכריז, כתוב שהוא רשאי לבחון את קיומם של ספקים בהתאם. לא ברור מה הסמכות שלו פה.

אולי כדאי להבהיר באמת שזה עצם ההכרזה.

החשב הכללי רשאי לבחון.

נו, ואז הוא בחן ואז מה הוא צריך לעשות עם זה? מה הנפקות של הסעיף הזה?

ואז כתוב: "נערכה בחינה כאמור, תתייתר חובת היחידה המזמינה לערוך הליך דומה בעצמה".

"לבחון ולאשר את קיומו של ספק יחיד."

"לבחון ולאשר".

להוסיף את ה"לאשר", בסדר.

בסדר, אפשר. ניסוחית יכול להיות שצריך פה לעדכן.

או "לבחון ולקבוע", אם אתה רוצה להישאר עם אותה - - -

"ניתן אישור כאמור, תתייתר החובה".

הרעיון הוא לתת מענה מרכזי לכלל המשרדים.

בסדר, "ניתן אישור כאמור, תתייתר חובת היחידה המזמינה לערוך הליך".

בסדר, אנחנו נשפר את הניסוח, צריך להיות ברור שהבחינה שעושה החשב הכללי היא בחינה לצורך הכרזה על מישהו כספק יחיד.

בסדר, אתם תלטשו את זה כך שזה יהיה ברור. צריך להיות אקט בצידה של התקנה הזאת.

האקט הוא ההכרזה על הגוף כספק יחיד.

כתבנו "רשאי לבחון ולקבוע", בואו נעשה את זה ככה.

משרד הרווחה, כן.

שאלה לגבי תקנה 3ב על בחינת קיומם של מכרזים, זה 21 יום, בעוד התקנה של 3א של ספק יחיד מבחינת קיומם של ספקים, אני מבינה כרגע שזה הולך להיות 12 ימים. השאלה אם אפשר לעשות הקבלה למה ההבחנה פה יותר ימים למיזמים, לפעמים יש מיזמים שגם - - -

לא, אני לא מתקן את זה כי מיזם מיוחד זה joint venture עם הרבה כסף, זה לא אותו דבר.

זה לא תמיד אבל עם הרבה כסף, לפעמים אלה דברים קטנים שאתה רוצה לעשות.

אני לא הולך לצמצם את המועדים, לא נראה לי. זה גם לא היה, עד היום היה 21 יום?

עד היום היה אפשר להתקשר ו-21 הימים היו לאחר מכן. ההליך היה אחר. הייתי יכולה להתקשר והיתה לי חובת פרסום לאחר מכן. כיום אם אני רוצה לעשות מיזם בתקופה קצרה, משהו לחודשי הקיץ לילדים, אני צריכה 21 ימים, לפעמים אני יכולה לפספס חודש כבר של מיזם מתוך התקופה הזו.

מה אתם אומרים, משרד האוצר?

אנחנו לא מעוניינים לגעת בטווח הזמנים, זו לא הבעיה שהתעוררה לפחות בבדיקות שלנו.

הדרישות היו להוריד, אבל ממתי הוספתם את ה-21 יום? זה חדש?

לא.

את צודקת בזה ששינו את ההליך כך שעכשיו זה אחרי ולא לפני.

היום אתה נותן הודעה. היא צודקת, זה אותו דבר. מה ההבדל בין ספק שאתה לוקח במיליונים שמשרד החוץ שוכר לשר שלו ומתנות מאין קץ ואתה נותן לו רק 10 ימים, ופה 21 על איזו עמותה קטנטונת?

גם הפרשנות שלנו, וזו פרשנות שמעוגנת בהוראות התכ"מ, אין אפשרות לעשות את ההתקשרות במהלך 21 יום, צריך לחכות לסיומם של 21 הימים כדי לאפשר למיזם משותף אחר לערער.

ממילא היו לך 21 שמישהו יכול היה לערער בהודעה.

אבל אז הייתי צריכה לבחון את זה לפעם הבאה שאני רוצה לעשות מיזם, זה לא היה מנטרל לי את המיזם הנוכחי.

לא רק, זה היה יכול לנטרל גם את המיזם הנוכחי, תעייני בהוראת התכ"מ.

היועצת המשפטית.

מה אם נקצץ ל-14 יום?

אני גם חושב.

לא, אנחנו לא מעוניינים כי אנחנו חושבים ש-21 יום זה זמן מספיק. אנחנו מדברים על מיזמים משותפים משמעותיים שאנחנו רוצים לתת את - - -

אז אולי נעשה מדרג? נעשה עד סכום מסוים 14 יום - - -

לא, אני חושב שזה טירוף להתחיל לשחק עם סכומים. אל תכניסו סכומים. אבל אני חושב שאתם יכולים להוריד ימים, אני באמת חושב שאתם יכולים להוריד ימים. מה ההבדל? תעשה את זה 16 ימים, משהו כזה. תוריד קצת את הימים.

אנחנו מדברים על ימי עבודה. בסדר, אז אנחנו נפחית ל-16 ימי עבודה.

16 ימי עבודה.

אני אישית חושבת ש-16 נשמע לא טוב כי אני לא מכירה 16 בשום תקנה או חוק.

בדרך כלל יש כפולות של 7, 14 או 21.

לכן הצעתי 14. אני חושבת שהיומיים האלה הם לא כאלה קריטיים.

טוב, תעשה 14.

אז אני מציע גם את התקנה של ה-12 וה-10 ימים להתאים.

ל-14? אין בעיה.

10 אני עוד מכירה, אני מוכנה לעשות 10 ו-14.

אני מוכן 14 לכל אורך החזית.

ל-14 ו-7 נוספים.

בסדר. אז אנחנו חוזרים ל-3א(ב): "שלא תפחת מ-14 ימי עבודה", זה נראה לי מאה אחוז בסדר. ואז "החל מפרסום הודעה" – כמה אתה רוצה? עוד 7?

כן. 14 ו-7.

אוקיי, הבנת את הסיפור?

כן, אז אפשר להגיד: 14 ו-21 הכוללים כבר את ה-14.

לא, 7 החל מיום הפרסום. עוד 7 מיום הפרסום, זה מה שכתוב.

אז 14 כוללים את הכול?

לא 14 כוללים את הכול, 14 ולאחר מכן - - -

7, שלא תפחת - - -

בסופו של דבר אתה רוצה 21?

לא, אני רוצה עוד 7 החל מיום הפרסום.

אתה רוצה בתקנה (ב) 14 מינימום, לא 7 מינימום, נכון? ובתקנה (2) אנחנו מדברים על 21 יום כולל. זה מה שאתה אומר לי?

נכון, 21 יום ממועד פרסום ההודעה, כי בתוך ה-21 יש לך כבר את ה-14.

בתקנת משנה (ב): "פרסמה באתר האינטרנט לתקופה של 14 ימי עבודה לפחות"?

נכון.

תודה. בתקנת משנה (2): "אדם הסבור כי קיים ספק אחר... ושלא תפחת מ-21 ימי עבודה"?

לא, לא, 7.

7 ימי עבודה נוספים.

לא, החל מיום הפרסום.

אבל יום הפרסום הוא היום הראשון.

יום הפרסום היה, הוא כולל את ה-14.

אז אפשר לעשות הפוך, 7 בהתחלה ולתקן ל-14.

7 להשאיר ולתקן רק את השני.

לא רצינו 7, חשבנו שזה מעט.

רצינו להוסיף כמה ימים, זה מעט מדי. אין לי בעיה אם אתה רוצה לעשות 14 ו-17, בסדר? שיהיה לך עוד 3 ימים. הרי הסכמנו על 10 ו-12.

כן אבל פשוט זה מתחיל כבר להגיע כמעט לחודש.

לא, הכול זה 14, גם במיזמים.

כיוון שמדובר בימי עבודה אנחנו מתחילים להגיע לסדרי גודל של חודש שוועדת מכרזים מתעכבת בהחלטה כי היא צריכה לחכות.

אז בסדר, עזוב, אני אגיד לך מה אני חותך: בסעיף (ב) זה יהיה במקום 7 ימים 10 ימים, בסעיף (2) זה יהיה 14 כולל. בסדר? מקובל?

בדיוק.

אוקיי.

תודה רבה. ואז גם 14 במיזמים, מקבלים את ההערה של משרד הרווחה. הלאה.

מיזמים, ב-3ב(ב) נכתוב 14.

הלאה, ממשיכים, 3ג(א): "התקשרות למימוש זכות ברירה של משרד הכלולה בחוזה שנכרת בעקבות המכרז". בבקשה.

"טעונה את אישור ועדת המכרזים." מוצע להוריד פה את "שנכרת בעקבות המכרז", וכך יחד עם הורדת סעיף (ב). כלומר, גם התקשרות שהיא לא בעקבות מכרז.

כלומר, זה אומר שיש לי אופציה לשכירות נוספת?

כן.

אז עוד פעם אני חוזר לוועדת המכרזים?

לא, זה הרעיון, אדוני.

שאתה נותן לוועדת המכרזים סמכות? זה נוגע לגבי בעיקר.

לא רק, אבל צריך לזכור שהיום, כיוון שההגדרה של שווי התקשרות שונתה ולמעשה כל התקשרות כבר בתחילתה כוללת גם את השווי ואת האופציות לכן היא מאושרת כבר בוועדת מכרזים ובהתאם, ככל שיש צורך, גם בוועדת הפטור מלכתחילה. מימוש של אופציה זה לא פטור. בתקנות הישנות, לפני הרפורמה האחרונה, זה היה פטור. היום הראייה הנכונה היא שלא מדובר בפטור כיוון שמימוש זכות הברירה כבר אושר מראש.

מקובל, סגור, הגיוני, ברור לגמרי. הלאה, סעיף 4.

"4. התקשרות משרד בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז פומבי אלא מכרז סגור, אם היא אחת מאלה:" – בפסקה (ב) הוספנו גם "שירותים לרכישת טובין" ובפסקאות (2) ו-(9) הוספנו "ותחול תקנה 16(ד) ו-(ה) בשינויים המחוייבים." אני אקריא את (ד) ו-(ה) במהירות: " ועדת המכרזים תהיה רשאית לא לכלו אדם ברשימת מציעים לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח-אדם או להורות על מחיקתו... בשים לב להתנהלותו בנוגע לשמירת זכויות עובדים".

יש לכם הערה עם זה? אוקיי, מקובל.

היתה הערה אחת שהגיעה אלינו שתוהה מדוע רק ב-(2) ו-(9) ולא על כל תקנה 4.

נכון, מדוע רק ב-(2) ו-(9), אנחנו שאלנו את זה. זאת השאלה.

על תקנה 4 ככלל חלה תקנה 16.

מה את אומרת על מה שהוא אומר?

סליחה, לא שמעתי.

אני אומר שתקנה 16 חלה על תקנה 4 גם אם זה לא רשום. אלא מה? שבתקנות משנה (2) ו-(9) צריך הבהרה מיוחדת כיוון שיש התייחסות לגבי רשימת מציעים ספציפית שייראו אותה כרשימת מציעים ולכן אנחנו אומרים שצריך להחיל תקנות משנה מסוימות לגביהם, אבל כמובן שגם לגבי יתר התקנות תקנה 16 חלה.

ההתייחסות היא ל"שינויים המחויבים"?

לא, לא. אני אומר שתקנה 16 מדברת על רשימת מציעים, בין היתר למכרז סגור, וזו תקנה שחלה על תקנה 4 כמובן. לגבי תקנות משנה (2) ו-(9), אם קוראים אותן אז רואים שלדוגמה התקשרות לרכישת טובין בעלי תכונות מיוחדות אז יש בסיפה "ובלבד שקיים מספר מצומצם של ספקים מתאימים בכוח לגבי אותה התקשרות ויראו את כל הספקים כאמור כרשימת המציעים למכרז סגור". דרך של הבהרה אנחנו כמובן אומרים שיחולו תקנות המשנה הספציפיות מתקנה 16.

ולא צריך את זה נגיד ב-(7) בגלל ש-?

ב-(7) זה חל ממילא. 16 חל ממילא על תקנה 4(7).

16 חל על כל תקנה ובגלל זה קצת מטעה שבסעיפים מסוימים של 4 כן מכניסים "תחול תקנה 16 בשינויים המחייבים" - - -

זו רק הבהרה, זה סוג של הבהרה.

הבהרה יכולה לפעמים גם להתפרש לא נכון.

אז אנחנו, ככל שיהיה צורך, נבהיר את זה בהוראות התכ"מ. אני לא חושב שיהיה בזה צורך.

אני חושבת שנכון יהיה לכתוב שהוראות תקנה זו - - -

אכפת לכם שנוסיף משהו בסגנון "אין באמור כדי לגרוע מתקנה"? לא יודעת, נראה לי קצת מוזר להוסיף.

לא, זה כתוב ב-16.

בואו נגיע לתקנה 16 ואז נראה אם באמת יש צורך.

אוקיי.

אז זה נשאר ב"צריך עיון". הערה טובה, ממשיכים הלאה.

לא, נראה לי שהבנו.

הגענו להסכמה.

יש הסכמה?

בגדול זה נראה לנו בסדר, כשנקרא את 16 נראה בוודאות שזה כך.

בסדר. (ג)(4) זה תיקון או לא תיקון? על ה"מגשר או מומחה שנתמנה מטעם בית המשפט". זה כן.

רגע, יש לנו עוד קודם. קודם כל, שתי הערות כלליות לגבי 5 ו-5א, אלה הערות שהגיעו אלינו גם מבחוץ וגם הלשכה המשפטית שלנו חושבת שנכון מאוד יהיה לבחון את הנושא של העמימות וחוסר הבהירות שיש בקשר שבין תקנה 5 ל-5א. יש שם הרבה כפילות, יש גם קושי בפרשנות של 5א שנובע - - -

אז מה אתם מציעים לעשות? אתם באים פתאום עם איזה תיק ענקי שאי אפשר לקיים ככה דיון בלי לקבל הצעה. רוצים? תביאו תקנות מתוקנות, תעשו סנכרון בין 5 ל-5א, אבל אני לא אתחיל לעבור עכשיו - - -

האוצר התנגד לדון בתקנה הזו אבל אני חושבת שאלה תקנות שהן לא ברורות. מגיעות מהשטח הרבה טענות.

אבל אין לי מה לעשות, מה את רוצה שאני אעשה? אני לא הולך לעצור עכשיו את התקנות, זה סיפור.

אדוני, לפי הראיה שלנו אין שום אי בהירות. תקנה 5א מדברת על התקשרות עם מתכננים, היא מוגדרת, היא בהתאם להחלטת ממשלה בעקבות אסון ורסאי ודוח - - -

אבל גם ב-5 יש לך התקשרות לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות לרבות אדריכלות, הנדסה, מדידה, שמאות מקרקעין. כלומר, יש כאן חפיפה מסוימת.

לכן אני אומר, ככל שיש כפילות אז הוראת התכ"מ מבהירה בדיוק על מה מדברים, מדברים רק על מקצועות הבינוי.

אני חושב שההערות של היועצת המשפטית הן חשובות. אני לא מסוגל ואין לי שום כוונה לפתוח את זה עכשיו, זה לא על סדר-היום, אבל אני מבקש שיקוים דיון שתוך 30 יום תביאו מסקנות מוסכמות. אם צריך יהיה לתקן את התקנות עוד פעם ולסנכרן בין 5 ל-5א תתכבדו, תלמדו את ההערות שלה, כי אני חושב שיש היגון בדבריה ותבואו עם משהו מתואם.

מבלי לעכב את יתר השינויים.

אבל כרגע אני לא נוגע בזה כי אין לי מה לתקן פה, נעמה.

בסדר, העליתי את זה כהערה כללית.

בסדר גמור, זה מקובל עלינו.

הוועדה רושמת את הערותיה, אני מבקש תוך 30 יום, שזה אומר עורכת דין מנחמי עם עורך דין לוברט, תודה, סגרנו. הלאה, (ג)(1).

נקרא רק את השינויים: " (ג)(1) התקשרות כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה, ככל הניתן, בדרך של פנייה תחרותית להצעות, לפי תקנת משנה (ד);" – הורדנו את – "המבוצעת שלא בדרך של מכרז". וב-(ג)(4) אנחנו מוסיפים: " מגשר או מומחה שנתמנה מטעם בית המשפט". אני אקרא את זה: "תקנת משנה זו לא תחול על התקשרות עם מומחה שבחר שר לצורך מינויו ליושב ראש או לחבר ועדת ציבורית, או על התקשרות עם בורר שמתמנה להכריע במחלוקת עם צד ג' מגשר או מומחה שנתמנה מטעם בית המשפט, ובלבד שהמומחה, הבורר או המגשר הם בעלי כישורים, ניסיון ומוניטין מובהקים בתחומם."

מצוין, אני מאוד בעד.

אפשר להגיד משהו על (ג)(1)?

כן.

תקנה (ג)(1) חלה הרי על כל המקרים של תקנת משנה (א) אבל כשמדובר על התקשרות לביצוע עבודה מדעית או ספרותית יש לנו הרבה מקרים, בצד המדעי לפחות, אני לא יודע על הצד הספרותי, שאין לנו בעצם אפשרות לבדוק הצעות באות בחשבון באמת, ולכן זאת פינה – אם אפשר להחריג את תקנה (3) מפה, או להגיד "למעט תקנה(א)(3)"?

אבל למומחים כאלה יש פטור גורף, יש פה פטורים בלי סוף לאנשים - - -

אין לי פטורים לרכישת שירותים. אם רכישת שירותים נכלל בשיתוף פעולה מדעי אז יש את התקנה הקודמת וזה בסדר. אני לא רוצה להגיע למסקנה ששיתוף פעולה מדעי ורכישת שירותים הם לא בדיוק אותו דבר, יש מקרים שאנחנו צריכים לרכוש אנליזות או דברים בצד המדעי ואין לנו באמת תהליך של פניה למספר הצעות בחשבון ואנחנו מתפתלים עם התקנה הזו בצורה כזו.

אבל אני לא יכול היום לתקן את זה, זה לא מסוג הדברים שאני יכול להגיד לך – זה ויכוח שהיתם צריכים להתנהל אתו ביניכם כבר זמן.

מהי תגובת משרד האוצר על זה?

אדוני, תקנה 5 זו תקנת פטור, יש בה 2 מסלולים: אחד, פניה תחרותית לקבלת הצעות, שזו תקנת משנה (ד), ויש תקנת משנה (ה), ככל שאין אפשרות לעשות פניה תחרותית לקבלת הצעות אז יש אפשרות לעשות בדיקת מספר הצעות הבאות בחשבון, שהתקנה מדברת על פניה לקבלת הצעות ככל הניתן בסבב מחזורי. אנחנו חושבים שזה לא נכון יהיה להחריג את אחד מתתי הסעיפים בתקנת משנה (א), כמובן ככל שיש תקנת פטור אחרת שאפשר לעשות בה שימוש.

מה היית מוסיף ל-(א)(1)?

לא, הוא רוצה להפוך את זה לפטור.

מה היית מוסיף, אלו מילים?

הייתי אומר "למעט (א)(3)", או שהייתי מוסיף את זה לתקנה שלנו, של מכוני מחקר.

למה? ב-5(א)(1) יש לך: "אינה טעונה מכרז אם היא...התקשרות לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע".

לא, הבעיה שלי היא (3), "התקשרות לביצוע עבודה מדעית". אם אני רוכש הרי לייזר אני לא יכול לבדוק שם הצעות הבאות בחשבון, אין לי בעצם מספר הצעות, בהרבה מקרים אין לי.

אבל הוא לא מבקש ממך מספר הצעות.

אם אין לך מספר הצעות יש לך ספק יחיד.

איפה כתוב שצריך לזה מספר הצעות?

(5)(ד) זו פניה תחרותית לקבלת הצעות מתוך רשימת מציעים.

אבל מי אומר שזה חל על 5(א)?

זה חל כמובן. 5(א) מדבר רק על הנושאים.

ואיפה זה כתוב, איפה החיבור?

5(ג)(1) אומר: "התקשרות כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה, ככל הניתן..."

"ככל הניתן", זה לא חובה. זו חובה?

"ככל הניתן" מפורש מאוד - - -

"ככל הניתן" זה בדרך של פניה תחרותית לקבלת הצעות בתקנת משנה (ד), ואם לא ניתן זה (ג)(2).

אני לא רוצה לפרש את זה ולעוות את הפרשנות. יש לי בתיאוריה את האפשרות של ספק יחיד אבל יש פה מקרים מאוד ברורים שבעצם אני ספק יחיד, עכשיו אני נתקע עם זה חודש לפעולה בגלל - - -

כי אתה לא מוצא מי. אז מה עשית בעניין, פנית אליהם? דיברת אתם?

כן, דיברנו על זה בזמנו.

מה הפתרון שאתה מציע?

אני מציע או דרך פה או להבהיר את התקנה שדיברנו עליה קודם גם לרכישת שירותים מדעיים.

כלומר שזה לא יהיה רק מחקר מדעי אלא גם שירותים מדעיים.

לא רק שיתוף פעולה מדעי אלא גם רכישת שירותים מדעיים.

איזו תקנה זאת?

תקנה 3(33) ו-3(34).

"לביצוע עבודה או לרכישת שירותים", נו?

למה זה לא כלול ב-(33)?

זה כלול.

כתוב לך "שירותים חיוניים למחקר".

כתוב לך הכול, לדעתי קיבלת כל מה שאתה רוצה. הלאה, אפשר להתקדם.

אני כן יכולה להגיד שקיבלנו הערות על הסעיף הזה וגם כאן היה איזשהו חוסר נוחות. לפעמים אתה באמת צריך את שירותיו של מישהו שקשה לך להגדיר אותו כספק יחיד אבל באמת לא נעים אפילו לפנות לאדם כזה, שופט בדימוס, מישהו כזה, ולהגיד לו: במסגרת הפניה התחרותית תן לי הנחה על המחיר שהחשכ"ל נותן. משרד האוצר לא מעוניין לתקן את זה.

יש לך איזה נוסח שאת רוצה?

אני יכולה במסגרת התיקון של 5 ו-5א לעשות גם את זה.

הרי סיכמנו שתעשו עבודה על הדבר הזה, נא להקשיב ובנפש חפצה, טוב? סעיף 6.

ב-(ד)(2) אנחנו נגדיר: "בעקבות הפנייה לקבלת הצעות הוגשו פחות משלוש הצעות.... וכן לחמישה מציעים נוספים לפחות או לכל המציעים ברשימת המציעים לאותו סוג של התקשרויות" - "ברשימת" במקום "במאגר", זו הבקשה.

מקובל.

אגב, אם עם א' זה טעות של ה"נבו".

גמרנו את זה? אפשר לעבור לסעיף 6?

כן, 5א אנחנו גם נדון אתם במסגרת הדיון של ה-30 יום.

אנחנו עוברים לסעיף 6. לכבודו נמצא פה גם היושב-ראש החדש של מכון התקנים, שר התמ"ת לשעבר, חבר הכנסת לשעבר רן כהן, חברי הטוב ואני שמח לראות אותך, מאחל לך בהצלחה, ודני עציוני, שיש לו זכויות כי החותנת שלו היתה מורה שלי בכיתה א', ב' ו-ג' וזה חשוב יותר מכל דבר אחר.

עשתה עבודה טובה לכל הדעות.

היא היתה גם בתו הבכורה של דוד בן-גוריון, שזו הזכות הגדולה שלה במיוחד. עכשיו אנחנו נשמע מדוע החלטתם לשבור את מכון התקנים על הבוקר.

אדוני, אנחנו ביקשנו לתת פתרון פה למכרזים שבהם יש תקן מקביל בין-לאומי, לאפשר לגופים כאלה להתמודד. קיבלנו הערות גם ממכון התקנים גם אחרי החלטת הממשלה שמחייבת אותו. אנחנו נבדוק שוב את ההערות, יש בהן ממש ואני חושב שאנחנו נמשוך את התיקון בנושא הזה.

אתם מושכים את התיקון, בסדר, תודה לכם. אולי אדוני רק רוצה לומר משהו ואז נשמע רק התייחסות לסדר מכל הנוכחים והמעורבים. בבקשה, רן.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר רק משפט אחד. אנחנו במצוות המדינה נתקלים בתהליך מאוד מאוד משמעותי ועם המון עבודה של אימוץ תקנים בין-לאומיים. אנחנו כבר נמצאים לקראת סוף השנה הזאת בקרוב ל-100% של אימוץ התקנים הבין-לאומיים. להכניס בדרך האחורית, באיזה חלון צדדי את העניין הזה, בלי התאמה לתנאים הישראליים, לדרישות הישראליות, שזה מה שאומר בעצם האימוץ, פשוט אין בזה טעם. לכן אנחנו מאוד מציעים להשאיר את זה כך.

אבל במצב שאין תקן?

רגע, תכף כל אחד ידבר, אין הפרעות, כולם יוכלו להתייחס. סיימת, רן?

כן.

התיקון, כפי שמוצע, פשוט נוגד את החוק. נוגד את סעיף 9(א) לחוק. אי אפשר בישראל לייבא לישראל מוצר שחל עליו תקן רשמי אם הוא לא מתאים לתקן רשמי. תקן רשמי הוא תקן ישראלי רשמי, הוא לא תקן מקביל, הוא גם לא פרקטי מכיוון שאם המוצר מתאים לתקינה אחרת הוא מוצר אחר, אז גם לא יכולה להתקיים תחרות או איזושהי השוואה למוצר שמתאים לתקן אחד לבין מוצר שמתאים לתקן אחר, אם כי זו לא הזווית שלנו, זו אמורה להיות הזווית של משרד האוצר. אנחנו חשבנו להפך, ואנחנו כבר משנת 2009 מנסים לשכנע אותם לחייב עמידה בדרישות תקן, לא רק תקן רשמי, שכן תקן הם תקני איכות, תקני איכות כיום הם לא תקנים רשמיים. תקנים רשמיים הם רק תקנים המגנים על בריאות, בטיחות הסביבה ועוד כמה חריגים. בנקודה הזאת, כפי שאגב קיים כבר שנים בחקיקה בתחום הבנייה, מדוע משרדי הממשלה לא יחייבו את הספקים שלהם לעמוד בתקני איכות? הדבר הזה בלתי מובן בלבד.

זה אבסורד.

ברור, לכן לגמרי לא נראה לי היה סביר שמישהו בדלת האחורית ינסה פה לעקר את כל הרעיון של מכון התקנים מבלי שזה בא בדרך מרכזית. רוצים לסגור את מכון התקנים? תעבירו חוק. בבקשה.

אני מאשר את הדברים שאמר ידידי.

מה עמדתכם כמשרד התמ"ת?

עמדנו הועברה למשרד האוצר בעניין, לטענות שהעלו יורם ורן אנחנו היום הפצנו תזכיר חוק שאמור פחות או יותר לחפוף את הטענות ולדון בהן. לגבי התיקון המוצע עצמו, הנוסח עצמו שהוצע לוועדה למיטב הבנתי הוא נוסח מוטעה, הוא מדבר על תקן ישראלי, הוא גם לא מדבר על תקן רשמי.

תודה רבה. משרד המשפטים.

משרד האוצר.

אני מתבלבל ביניכם כל הזמן.

נציג משרד המשפטים יושב כאן ואם יש צורך אני מוכן להתערב.

רק נשמע את משרד האוצר. אתם מבינים ו-?

יורדים מהעניין.

אמרנו, אנחנו מושכים את התיקון בנושא הזה.

בסדר גמור. משרד המשפטים, מי אדוני?

אני מקבל את העמדה של משרד האוצר.

אוקיי, תודה רבה, הסעיף הזה ירד.

אנחנו ב-6(א)(3): "קיומם של כל האישורים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ו-1976;" במקום "המצאת כל האישורים". כלומר, אם יש אישור אבל הוא לא הומצא בטעות אז כל עוד הוא תקף ביום הגשת ההצעות הוא לא יפסול את מועמדות המציע.
בתקנת משנה (א)(4): "במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם המצאת תצהיר בכתב של המציע ושל בעלי השליטה בו, בדבר קיום חובותיו של המציע בעניין שמירת זכויות עובדים, לפי דיני העבודה... לענין זה, "בעל שליטה" – כהגדרתו בתקנה 6א(א)(2)". אני רק חוזרת על הערתי מקודם, מדובר בקבוצה מאוד מצומצמת שעליה אנחנו מגנים, רק בניקיון ושמירה.

מה עוד אתה יכול לעשות? מה עם אבטחה?

אבטחה, ניקיון ושמירה. אבל באמת זה אומר שבכל מכרז אחר אין חובה - - -

בשביל זה נכנס לאיכות, זה בכל זאת נכנס לאיכות.

נכון.

אבל בפועל הרבה משרדים משתמשים בסעיף הזה לא רק בתחום - - -

במה היית רוצה להכניס את זה, בכל המכרזים?

הם מוסמכים?

הם לא חייבים אבל הם רשאים, בוודאי, לפי תקנה 6(א).

למה לא להחיל את זה על כל המכרזים?

אדוני, יש הגדרה לעבודה או שירותי עתירי כוח אדם בתקנה 1.

נגיד שהיית מוריד את זה ואומר רק: "המצאת תצהיר בכתב של המציע בדבר קיום חובותיו של המציע בעניין שמירת זכויות עובדים"? היא צודקת, למה צריך להגביל את זה רק לנישה הזו?

כי ישנם מכרזים שרוכשים שולחנות או רוכשים מחשבים שלא בהכרח יש שם עובדים או ייעוץ. פשוט החשיבה היתה לקחת את אותם מגזרים שיש בהם בעיות, לפחות גם בבדיקות שנעשו אצלנו, אצל החשב הכללי, שזה אבטחה, שמירה וניקיון. יש סמכות לחשב הכללי - - -

אני מציע שבדיון שיש לך על סעיף 5 תדברו בנוסף גם, שיירשם לפרוטוקול, על האם אפשר להחיל את החובה הזאת על כל המכרזים או על קבוצות יותר רחבות.

אז עוד פעם, יש סמכות בהגדרה לחשב הכללי - - -

יש לחשב הכללי סמכות.

לא, אבל ברכישת שירותים, לא טובין.

יש סמכות לחשב הכללי להוסיף תחום או ענף מסוים לפי בדיקה שהוא עושה.

האם הוא הוסיף?

כרגע הוא לא הוסיף.

זה בדיוק העניין.

בסדר, אנחנו מוכנים לבחון את זה בחשב הכללי.

אני מבקש לבחון את זה בדיון, תימסר הודעה לוועדה תוך חודש, לרבות הסעיף הזה, סעיף (4), האם לא ניתן בכל זאת להרחיב אותו גם לתחומים נוספים של רכישת שירותים. לא טובין אבל שירותים בשלב ראשון, בסדר?

אוקיי.

תודה.

אנחנו כן בעד להרחיב את התחולה הזו על מפעלים נוספים ועל ספקים נוספים. גם אם קונים טובין של שולחנות, יש מפעל שמייצר שולחנות ויש לו 100-150 עובדים, הוא לא נחשב מציע עתיר כוח אדם. אין סיבה שאם הוא לא עומד בתנאים של זכויות עובדים הוא לא ייפסל בתנאי הסף.

נכון, נראה לי מאוד הגיוני. אני חושב שזה גם בא בעתו, במיוחד לאור התקנה הראשונה שדנו בה היום. אני באמת חושב שאתם צריכים לשקול את זה ברצינות.

אני גם אוסיף שמדיניות משרד התמ"ת היא לפסול מציעים, גם אם הם לא עתירי כוח אדם, אנחנו פוסלים אותם במקרה שהם הפרו זכויות עובדים.

בפרט שיש את 6(א) שמאפשר כן לבחון את זה גם אם הוא לא עומד לחלוטין ויש לו איזושהי הרשעה קטנה.

טוב, אני רוצה להתקדם ולהאיץ, אנחנו עוברים לעמוד 19 לדעתי.

אנחנו בעמוד 16, בניהול משא ומתן עם מציעים במכרז, תקנה 7(א)(7): "התקשרות לרכישת טובין או שירותים בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי נפוצים".

טוב. עמוד 19.

אנחנו בתקנה 10א(ח), מוצע להחליף את התקנה הקודמת, במקום: "לענין ועדת מכרזים שמונתה לפי תקנה 8(ד) או (ה) תהיה ההתקשרות הטעונה אישור ועדת פטור משרדית טעונה את אישור ועדת הפטור או ועדה שמינה המנהל הכללי של משרד האוצר כאמור בתקנת משנה (א)(4)" – מוצע להחליף את זה ב: "ועדת מכרזים שמונתה לפי תקנה 8(ד) או (ה) יראו אותה גם כוועדת פטור משרדית לעניין החלטות שהתקבלו באותה ועדת מכרזים, ולעניין אותה ועדת מכרזים מוסמך החשב הכללי למנות מבין עובדי משרד האוצר עובדים שיהיו כשירים לפתוח תיבת מכרז". שתי שאלות: לגבי הרישה, אז בעצם לא תהיה כאן ועדת ערעור? כלומר, ועדת המכרזים הבין-משרדית היא ועדת הפטור גם?

לא, ועדת פטור משרדית.

אין לך שתי דרגות כמו שיש לך - - -

תקנת 10א מאפשרת לכל חבר בוועדת פטור משרדית להגיש ערעור לחשב הכללי על ההחלטות של ועדות פטור משרדיות, זאת אומרת שמבחינת ערעור כמובן שיש אפשרות לערער. אנחנו מדברים על ועדות מכרזים בין-משרדיות שעוסקות בדרך כלל בפרויקטים בעלי חשיבות לאומית, בנושאים של התפלת מים, אנרגיה, ולכן אנחנו סבורים שיש חשיבות לתת להן סמכות בהיקף רחב יותר של סכום.

אבל אתה מוריד פה שכבה אחת שלמה של פיקוח כי אתה אומר שוועדת המכרזים היא גם ועדת הפטור.

היא ועדת הפטור המשרדית, היא לא מחליפה כמובן את החשב הכללי או ועדת הפטור המרכזית. יש לה סמכויות כן, היא לא צריכה מעל 150,000 שקלים - - -

החשכ"ל יכול למנות באותה ועדה נציג שלו אם הוא רוצה?

זה ודאי, זו ההגדרה. לפי ההגדרה בראש ועדה כזאת עומד סגן בכיר.

כתוב: "ולענין אותה ועדת מכרזים..."?

זה כבר משהו אחר.

זה עניין אחר. הסיפה מדברת על איזושהי נקודה קטנה, לגבי מי מוסמך למנות כשירים לגבי פתיחת תיבת מכרזים, אז כיוון שבתקנה 8 יש התייחסות שזה דווקא המנכ"ל אז פה - - -

אבל זה לא מתאים פה, זה לא מתאים פה. זה ממש מין שאינו מינו.

גם לא בדיוק ברור למה אנשי האוצר.

אפשר לשנות את המיקום.

אתם באמת זקוקים לזה?

אני אסביר לך מה הבעיה, הבעיה היא שבוועדות בין-משרדיות יכול להיות נציג של משרד ממשלתי אחר ואז מי המנכ"ל לצורך העניין הזה ואם יש מספר מורשים אז זה משרדים שונים.

אבל מה זה "כשירים לפתוח תיבת מכרז", זה יושב-ראש הוועדה לצורך העניין?

לא, יש תקנה שאומרת מי הכשירים. זה יכול להיות ועדת - - -

אז תעשה את זה תקנת משנה (ט), בקיצור, זה לא מתאים לנושא הזה.

אפשר להפריד את זה, בסדר גמור.

זה יהיה (ט). שואלת אותך נעמה אם יש לך יכולת לערער, אתה אומר שכן, כי אפשר לערער לחשב הכללי לוועדה למעלה.

ועדת הפטור.

בסדר, נראה לי סביר.

למה אנשי משרד האוצר הם אלה שפותחים את התיבה הבין-משרדית?

יש סמכות לפתוח תיבה או לחברי ועדת המכרזים או לוועדת המכרזים או לכשירים.

הוא רק ממנה כשירים.

הוא בסך הכול ממנה כשירים.

אין לי עם זה בעיה בכלל, נקודה. מקבל את העמדה שלכם.

אני חושבת שעדיף לא לפצל את זה ל-(ט).

לא לפצל, טוב, אוקיי, נעמה רוצה להשאיר את זה כמו שזה.

אני חושבת שזה לא אלגנטי אבל יותר לא אלגנטי להפריד את זה ל-(ט) אז נשאיר את זה ככה.

רק צריך לזכור שזה תיקון שהוא במסגרת הוראת שעה, הוא לא תיקון בתיקון הכללי של תקנות המכרזים.

תקנה 12.

אתם מקבלים פה נוסח משולב אבל זה בנוי משכבות על שכבות של - - -

די, בואו נתקדם. תקנה 12(א).

אנחנו מורידים כאן את "לענין רכישת זכות במקרקעין מעל 1,500,000 שקלים חדשים" ולכן גם במקרקעין תחול התקנה הכללית, שזה מעל 4,000,000.

בסדר גמור. הלאה, 12א יש טעות סופר, במקום "(ז) זה יהיה "(ו)", נכון?

נכון.

הלאה, 14ב. במקום "ועדת הפטור המשרדית" יורדת המילה "משרדית".

נכון.

מקובל?

כן, זה בהוראת שעה.

תקנה 15, בבקשה.

15 עוסק בפרסומים בעיתונות.

פה יש לי בעיה. אני אומר לכם שעדיין העיתונות המודפסת, במיוחד במגזר הערבי, היא קריטית כי אם אני רוצה לשלב ספקים מהמגזר הערבי אני רוצה שהם יקראו את זה בעיתונים. לא כולם עדיין מספיק מסונכרנים על העניין של האינטרנט, במיוחד כשזה להזמין אספקת אוכל, ירקות וכדו'. אז אני שואל את עצמי אם יש פה מספיק פרסום בעיתונות הכתובה, בוודאי בשפה הערבית, אולי בשפה הרוסית או דברים מהסוג הזה. אני יודע שזה ויכוח שנמצא המון זמן, אולי תציגו לי את המתווה כולו? מי אחראי על זה אצלכם?

אני אציג את זה. אנחנו מבקשים להעביר את הפרסום לאינטרנט. הפרסום יהיה באתר האינטרנט כמו שכתוב, גם בשפה העברית וגם בשפה הערבית. בנוסף, אנחנו מבקשים שיהיה פרסום פעם בשבוע בעיתונות אבל בצורה של רשימה של כל המכרזים שפורסמו והפניה לאתר האינטרנט של החשב הכללי, לאתר האינטרנט של משרד האוצר. בנוסף, אנחנו מציעים הוראת שעה, שבשנה הראשונה כל הפרסום יהיה עדיין בעיתונות עם הפניות ואמירות שבתום השנה אנחנו עוברים לאינטרנט עם הפרסום הקבוע שיהיה פעם בשבוע בעיתונות.

אבל אז תגדיל את היקף הפרסום הקבוע. למשל, אני חושב שאם אתה נותן שני עיתונים בעברית אז תן גם שני עיתונים בערבית.

הבעיה עם עיתונות בערבית היא שהיא שמתפרסמת אחת לשבוע. מה שאנחנו רצינו ליצור הוא סנכרון למעשה במועד הפרסום.

שיהיה הכול באותו יום?

בדיוק. שלא ייווצר מצב שיש איזשהו - - -

אז ביום שישי אולי? מה הבעיה? העיתונים הקבועים שלהם הם בימי שישי.

לא מפרסמים, מפרסמים את זה בהתאם - - -

בעיקרון או פעמיים בשבוע, או בימי שישי.

זה לאו דווקא יום קבוע אבל לפ"מ מפרסם כפי שמפרסם.

אני לא יודע, אני רק מפחד מהעובדה שזה ייהפך למועדון סגור. כמה אנשים מנויים היום על ההודעות שלכם?

1,500 וזה מעט מאוד.

זה כלום, נו, באמת. זה נורא מטריד אותי.

נכון, אני מסכים.

אני בסוף רואה את ההודעות של המכרזים בעיתונות עדיין המודפסת. עדיין המודפסת. לא שאני לא מבין את התהליך ההיסטורי, הוא קורה, אבל אני רואה מכרזים של הרווחה, של ביטוח לאומי. זה עדיין עובד, אתה מבין? אני לא יודע אם זה לא מוקדם מדי הדבר הזה.

אז, אדוני, אנחנו לא מציעים לבטל את זה. אנחנו מציעים פשוט לצמצם את זה במובן הזה שיהיה פרסום של רשימה של הנושאים.

אני יודע, אתה רוצה מרוכז ואתה אומר לו: תיכנס ותמצא.

עם הפניה לאתר. אנחנו יכולים, אם אדוני מציע, להרחיב את מספר העיתונים.

לכמה אתה נותן את הוראת השעה הזו? לשנה, שזה ממשיך את המצב הקיים?

כן, לשנה, אפשר להרחיב אותה לשנתיים.

אז אולי תתנו שנה וחצי, עד 1 בינואר 2014.

בסדר גמור, יש לנו ממילא הוראת שעה לגבי ועדות הפטור המשרדיות.

שתהיה חופפת להוראת השעה שנכתבה.

עד 1 בינואר 2014, שנה וחצי. אנחנו עכשיו באמצע שנת 2012, אני נותן 18 חודש להתארגנות.

ברוך, שתהיה חופפת להוראת השעה.

יש לנו ממילא בתקנות האלה הוראת שעה עד 31 בדצמבר 2013 אז היא תהיה בדיוק מקבילה.

אותו דבר בדיוק אני אומר שזה צריך להיות. בי"ת, השאלה אם אתה לא רוצה להוסיף עוד אחד בערבית, גם את החרדים, אני לא יודע מה אתם רוצים לעשות עם זה, תכף נדבר על זה, זה גם נושא גדול. תראו, אני אסביר לכם, ב-OECD התחייבנו לשלב את החרדים ואת הערבים במעגל התעסוקה. אני צריך להכניס ספקים ערבים לשוק. עכשיו הם לא מתמודדים כי הם לא מגיעים כי יש להם בעיית מידענות. אותו דבר, אני חושב, בציבור החרדי, אני לא יודע מה אתם מציעים לעשות עם החרדים כי יש מאבק גדול באינטרנט, זה לא סוד ואני לא יודע מה אתם מציעים לעשות בהקשר הזה.

אני יכול לומר שאנחנו בשיתוף עם משרד ראש הממשלה, דווקא לגבי המגזר הלא-יהודי, הערבי, הדרוזי והצ'רקסי, עושים פעילות משותפת להגברת החשיפה שלנו.

אז אולי תוסיף פה עוד אחד? אין לי איזה אינטרס, אני לא מכיר אותם, אני רק חושב שזה חשוב.

הם לא העלו דרישה כזאת.

לא, כי אתה הולך לסגור להם את הבסטה, פתאום הם יגלו.

לא, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, דווקא בהקשר הזה אנחנו רוצים להגביר את רמת המעורבות שלהם.

השאלה בכמה עיתונים אתה מפרסם. אתה רק תיתן לאחד, יש לך שם 4-5 עיתונים, אז מה תעשה? לא הצלחת, שמת נישה רק משולש, רק גליל. זה קצת מטריד אותי, אתה מבין? זה כלי משחק שאני לא יודע איך להתמודד אתו, וכנ"ל גם לגבי החרדים, אם עשיתם איזו עבודת מטה בעניין הזה.

על החרדים לא עשינו, אנחנו מתמקדים כרגע במגזר הערבי.

זה גם נושא, זה לא עלה, אני חושב ששני הנושאים האלה, אם אתה רוצה שינוי חברתי, אתה צריך לאפשר לספקים מהמגזרים האלה להשתלב במערכת המדינתית, אחרת אתה לא יצרת שינוי מספיק משמעותי. אני חושב שחלק מזה זו הנגישות למידע. אני אומר את זה ברצינות. השאלה כמה היא קריטית כל התקנה הזו מבחינתכם, או שאתם רוצים לעשות קצת שיעורים? אני באמת רואה בזה דגל חברתי, אני אומר את זה ברצינות.

אדוני, אנחנו רואים בזה חשיבות. אני מודה על האמת, זו תקנה שהופיעה כבר בשנת 2009.

היא כל הזמן מופיעה ואני יודע שיש בזה מאבקים.

אנחנו רואים דווקא חשיבות רבה, וגם, אני חייב לומר, חיסכון תקציבי שלפי הערכות שלנו אנחנו מדברים על 17 מיליון שקלים בשנה.

אבל זו בדיוק הבעיה, בגלל החיסכון אתה סוגר לי פלחים שלמים בשוק הישראלי.

אז אנחנו מוכנים, כמו שאדוני הציע, להאריך את הוראת השעה. אנחנו מוכנים גם להגדיל את כמות העיתונות אם אדוני מציע, לפחות של פרסום הרשימות.

כן, אני חושב שגם בעברית וגם בערבית הייתי מגדיל את הפרסום.

בסדר גמור, אנחנו מסכימים לזה, אני חושב שכן אפשר ללכת על המהלך עם העידונים שאדוני מציע.

מה עם שלושה ושניים?

יש שניים בעברית ואחד בערבית, לא?

שניים בעברית ואחד בערבית?

כמה יש היום?

היום זה שניים בעברית ואחד בערבית.

יש טעם לשלושה בעברית ושניים בערבית?

צריך לבדוק את זה, מה התפוצה של העיתונים?

יש פה גם עניינים של עיתונות חרדית, אולי תרצה.

זה יכול להיות אחד מתוך השניים.

אז לכן אני אומר, תן שלושה ושניים.

אני חושב שאנחנו משקיעים המון בשיפור ההנגשה דווקא האלקטרונית. היום אנחנו מעלים אתר חדש לאוויר שבין היתר מאפשר דיוור אוטומטי לכל מי שנרשם באתר לפי איזה חתך שהוא יחפוץ לקבל בדחיפה אינפורמציה לגבי מכרזים.

זה דבר מדהים אבל זה עוד לא קיים. עכשיו אתה מצפה ממני לסגור היום את השיבר - - -

זה קיים, זה קיים, אנחנו עד היום לא עסקנו למעשה בהפצה בעיתונות של האתר הזה מכיוון שהאתר היה די מוגבל, האתר החדש שלנו עולה החודש לאוויר והכוונה שלנו בתקופה הקרובה היא לעשות לו למעשה את אותו פרסום, לצאת באותו פרסום שיפנה למעשה את המשתמשים, את הציבור בכלל, לאתר מינהל הרכש.

הבעיה שלך זה המכרזים הקטנים של כל מיני ספקים קטנים, בית חולים פה, זה שם. כמה מכרזים יש בשנה?

כל המידע אמור להתפרסם באתר מינהל הרכש, כל המידע, של כולם.

כמה מכרזים יש לכם בשנה? אלפים. אז מה, אתה תפרסם דף שלם עם השמות של המכרזים?

כן, הכותרות מתפרסמות באתר מינהל הרכש, חייבות להתפרסם.

רק כותרת או איזשהו הסבר גם?

זו כותרת עם עיקרי הסבר אבל לא - - -

לכן התקנה אומרת שבהודעה של הרשימה יפורטו עיקרי מהות ההתקשרות וכתובת אתר האינטרנט, זו לא רק הכותרת.

לא, כי הוא אמר כותרת אז אני רוצה לוודא שזה לא רק כותרת אלא עיקרים.

רק ב-2011 פורסמו למעלה מ-1,200 מכרזים.

צריך לחשוב טוב טוב לגבי העניין הזה. אני רוצה שכן יהיו שניים בערבית, אני חושב שזה נכון, אבל אז זה לא מאוזן עם העברית כי יש לך פלחים באוכלוסייה שאתה כן רוצה, השאלה מה אתה עושה.

אנחנו מאוד היינו מעוניינים להפוך את האתר שלנו לרב לשוני, לצערי זה לא יקרה בזמן הקצר.

אז אתה חייב שניים בערבית.

בוודאי, רב לשוני.

מה קורה עם ציבור העולים? זה דווקא דעך, זה שוק שהוא כבר מתערה באוכלוסייה. זה לא עלה עד היום כדרישה אז אני לא הולך לשנות את זה. זה עולה? מה אתם עושים בעניין?

בנושאים שהם עתירי כוח אנחנו נתמוך בתהליך שכזה.

אז מה זה אומר? אז למה לא תכניס פה שלושה עיתונים – אה, כי זה שפות זרות.

השאלה באיזו שפה.

אפשר להגיד: חמישה עיתונים, מתוכם לפחות שניים ב - ושניים ב -.

אז אתה משאיר את זה בשיקול דעת?

אנחנו כרגע בוחנים את המשמעות של שילוב ברוסית במכרזים שהם עתירי כוח אדם.

אז איך אתם רוצים? קודם כל, הרשימות צריכות להתפרסם קבוע, זה ברור, נכון?

כן, זה רשום.

אני מנסה למצוא פה איזושהי נוסחה סבירה שהיא מעשית. נעמה אומרת: חמישה עיתונים, מתוכם לפחות שניים בעברית ושניים בערבית, ניתן לתקופה ונראה איך זה עובד, עד שהאתר ימריא.

בסדר גמור.

חמישה עיתונים. קודם כל, אתה כבר מצמצם את זה לרשימה אז העלות שלך היא בעיקר השטח, הספייס של כל המכרזים האלה. חמישה עיתונים, מתוכם לפחות שניים בעברית ושניים בערבית.

אוקיי, רק נקרא את התקנה מההתחלה עד הסוף כדי שהכול יהיה ברור פה: "(א) רצה משרד להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, תפרסם ועדת המכרזים הודעה על כך באתר האינטרנט בשפה העברית ובשפה הערבית זמן סביר לפני המועד האחרון להגשת הצעות". הערה קטנה, יש הגדרה ספציפית של אתר האינטרנט אבל אתר האינטרנט, אם אני לא טועה, הכוונה - - -

הכוונה היא אתר האינטרנט של מינהל הרכש.

או של החשב הכללי או של הגוף הציבורי, נכון?

נכון.

אוקיי. ב-(ג)(1) ו-(2) שזה בעצם בהודעה על עריכת מכרז פומבי יפורטו בין היתר מה מהות ההתקשרות המוצעת ותקופת ההתקשרות המוצעת. ב-(3) "התנאים המוקדמים" במקום "תנאים מוקדמים" להשתתפות במכרז לפי תקנה 6 וכו', (4) המקום והמועד, (5) המועד האחרון להגשת הצעות, (6) "היות המכרז מכרז עם משא ומתן, מכרז עם שלב מיון מוקדם, מכרז עם בחינה דו-שלבית, מכרז פומבי עם הליך תחרותי, או מכרז ממוכן מתפתח, לפי העניין."

היה תיקון בתקנה 15(ג)(3), התיקון שלנו היה "עיקרי תנאים מוקדמים".

נכון, טעות. ב-(ז) "החשב הכללי יפרסם, פעם בשבוע, ביום קבוע" – זה בסדר? אתם יכולים לעמוד בזה?

למה ביום קבוע?

אני, לדוגמה, רוצה לוודא שאני רואה את הרשימה ולכן אני יודעת שבימי שני החשב הכללי מפרסם את הרשימה שלו.

ואם חל חג באותו יום, אז מה?

למה לקבע?

גם כיוון שהגדלנו את כמות העיתונים אני לא בטוח שתמיד אפשר יהיה שכולם יהיו באותו יום.

אוקיי, מאחר שהגדלנו אז באמת זה פחות רלוונטי. "רשימה של כל המכרזים שפורסמו באתר האינטרנט" – הגדרנו: בחמישה עיתונים לפחות ומתוכם שניים בעברית ושניים בערבית – "ובה יפורטו עיקרי מהות ההתקשרות וכתובת אתר האינטרנט". הכוונה היא, רק להבהיר, יפרסם פעם בשבוע רשימה של כל המכרזים שפורסמו באתר האינטרנט באותו שבוע, או שיש לכם רשימה קבועה? כלומר, הפרסום בעיתון של הרשימה הוא רשימה של מה שהתפרסם - - -

לא, רק לחדשים.

לכל המכרזים הפתוחים.

החדשים, לא הפתוחים.

החדשים, שכבר לא פורסמו, לא נפרסם - - -

לא נוכל 6,000 - - -

האתר כל הזמן אונליין ולא יורדים ממנו למעשה מכרזים שכבר פורסמו.

חדשים שעלו לאתר.

בסדר. לכן אני רק אוסיף "שפורסמו באתר האינטרנט באותו השבוע", בסדר?

טוב.

המונח "עיקרי מהות ההתקשרות" יוצר הרבה אי בהירות. אני מציעה שיהיה רשום "נושאי ההתקשרות", זאת אומרת, שירותי ניקיון באתר כך וכך.

זה נורא מצומצם.

זה "עיקרי מהות ההתקשרות".

עיקרי מהות ההתקשרות אז אני כבר יכולה להיכנס לתקופת ההתקשרות, לאופציות שיש לי - - -

לא, זה מועד ההגשה האחרון. זה הכי חשוב, לא?

אז בואו נגדיר כי אנחנו למשל נמצאים במצב – מה זה "עיקרי ההתקשרות"? מה מוסבר?

אז יש פה שיקול דעת.

אנחנו נפרש את זה גם בהוראת הכלל.

יש פה שיקול דעת.

אני לא רוצה את השיקול דעת.

אני לא רוצה שתשימי רק כותרת, הרי בן-אדם לא ירוץ על כל כותרת שהוא רואה בעיתון לבדוק. את צריכה קצת להבהיר לו כדי שהוא יידע האם שווה לו לחזור הביתה, לפתוח את המחשב ולהיכנס לאתר הזה.

זה "עיקרי ההצעה" להציע הצעות, לא? זה לא עיקרי מהות - - -

זה גם לא, זה לא ברור.

מה רצית שיהיה כתוב?

היא רוצה לצמצם את זה מאוד.

"נושא ההתקשרות". כלומר, אני רוצה: טורבינה עם הספק כזה וכזה למועד כזה וכזה, אני רוצה: ניקיון, בתחנת הכוח במ"ד לתקופה של שנה.

אם זה רק ניקיון כללי זה נראה לי העיקרים.

אז זה עונה על הצורך.

אז זה "יפורטו נושאי ההתקשרות ועיקרי המהות".

זאת הכוונה.

הנושא והמהות זה אותו דבר.

ודאי, יש פה איזה פלספנות שעדיין לא הבנתי אותה.

"עיקרי ההתקשרות" זה יכול להיות גם תנאים מוקדמים, זה יכול להיות הרבה דברים.

נראה לי שזה די ברור, גם יש לך את הפרוטוקול פה, תמיד תוכלי להיאחז בו.

עזבי, זה ברור, אנשים סבירים, הם מבינים שצריך לכתוב: הזמנה להציע הצעות לאספקת - - -

ברור ששירותי ניקיון זה לא משהו שאת ממש צריכה להסביר מהו, יש מקומות שבהם כן תצטרכי.

טוב. תקריאי מה הוראת השעה, כי הסיפה של הוראת השעה צריכה התאמה.

הוראת השעה תהיה: "על אף האמור בתקנה 15 לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנה 13 לתקנות אלה, בתקופה שעד ליום 31 בדצמבר 2014 תפורסם ההודעה לפי תקנת משנה (א) בתקנה 15 האמורה גם בעתון נפוץ ובעתון בשפה הערבית וכן יפורסם בהודעה כי החל בתום התקופה..."

לא, לא את הסיפה הזו אני לא אוהב. "בתום התקופה יחולו תקנות", זה הכול.

בעצם רוצים להכין את הציבור - - -

בתום התקופה לא יהיה רק אינטרנט.

לא, אנחנו אומרים שבהוראת שעה בהודעה אנחנו כאילו מכינים את הציבור שבסוף התקופה – אנחנו כבר גם אומרים לו בהודעה שזה יהיה באתר האינטרנט.

אה, הבנתי, אוקיי.

בדיוק, יהיה כתוב למטה: דע לך.

טוב, למרות שאתה תמשיך לפרסם עיקרים.

זה ודאי.

כן.

הלאה, 16.

16, אנחנו מורידים בכותרת השולים את המילה "למכרז סגור" וב-16(א) אנחנו כותבים "ועדת המכרזים תנהל רשימות". כלומר, זה לא בא רק למכרז סגור.

את זוכרת שאמרנו שכשנדון ב-16 נדבר גם על 4?

נכון, אמרנו.

16א, הערת שוליים: "פניה תחרותית לקבלת הצעות", תיקנת.

היא מדברת על משהו אחר.

אני יודע, היא צודקת. את זוכרת על מה זה היה שהיא אמרה שעשית הפניה לסעיף 16 ואמרת שאת תראי האם זה כולל? למרות שהגעתם לאיזה נוסח שהוסכם, רק אמרת שתבדקי את זה.

אני לא רוצה לעכב, בואו נתקדם ומקסימום נעשה את זה במסגרת ה-30.

אוקיי, הלאה. 17(ג).

אוקיי, 16א הורדנו את "פניה תחרותית לקבל הצעות". 17א(ג) חדש שמוצע: "על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לעניין התקשרות" – היה כתוב קודם "לביצוע עסקה במקרקעין" – ניתן לערוך אומדן שווי התקשרות התקשרות לאחר המועד האחרון להגשת הצעות למכרז, שייחתם ביד השמאי הממשלתי." בקשת האוצר היתה שבאומדן שבו הם רוכשים או שוכרים נכס הם לא יודעים עדיין מה הנכס שהם ישכרו ולכן הם מתקשים לעשות את האומדן - - -

אי אפשר לבצע אומדן מראש.

כאילו רק אצלך, רק חל על משרדים, לא אחרים.

למה?

כי אתה כותב "בה שוכר או רוכש המשרד".

"משרד" זה כל משרד.

משרד זה כולל את כולם? טוב.

למשרד או הגוף הציבורי בעצם.

הלאה.

"17ו(ה)(2) ספקי מכרז המסגרת יגישו את הצעותיהם במענה לפנייה הפרטנית על פי תנאי ההתקשרות שנקבעו במכרז המסגרת; מחיר ההצעה לכל פריט או יחידה שהוזמנה, לא יעלה על מחיר ההצעה לפריט או ליחידה, כאמור במכרז המסגרת ככל שנקבע מחיר כאמור;"

זאת רק הבהרה כיוון שיש מכרזי מסגרת שבהם לא נקבע מחיר אז לכן הסיפה נדרשה.

וב-(6) אנחנו מתאימים כמו ב-3(1) ל-50,000.

בסדר. הלאה. 19.

"19ב ועדת המכרזים תבצע פעולות במערכת הממוכנת באמצעות" – "שני חברי ועדת המכרזים" היה קודם ומוצע רק – "שניים לפחות שהוסמכו בידי הוועדה, ולאחר שהזדהו לשם ביצוע הפעולה". כלומר, במקום "חברי ועדת המכרזים" זה יהיו שניים שהוסמכו בידי הוועדה.

מי אלה השניים האלה?

אה, שהם לא יהיו חברי ועדה.

הם לא חייבים להיות בהכרח חברי ועדת מכרזים יש שניים שמוסמכים. אנחנו מדברים הרבה פעמים על פעולות טכניות, עשרות פעולות - - -

זה נורא משמעותי, אתה בעצם מכניס גורם חיצוני לשחק עם המכרז.

לא, אנחנו מדברים על תפעול המערכת הממוכנת, המערכת קודם כל דורשת שזה יהיה על-ידי שניים כדי שהפעולות לא יעשו על-ידי בן-אדם שלא יהיה שיקול דעת - - -

זה יכול להיות עובד קבלן שלך פתאום?

לא, לא, ודאי שלא.

איפה זה כתוב?

אפשר לכתוב "שני עובדי משרד" אם זה החשש, אבל כמובן שאנחנו לא מדברים על - - -

זה כולל גם פתיחת תיבה?

לא, יש תקנה ספציפית שמתייחסת לזה.

טוב, אנחנו תכף נגיע לפתיחה. אוקיי, אז את זה תיקנו, עכשיו 19ד: "מכרז מממוכן מתפתח" – תקראי את זה פיקס כי זה הלב של כל העסק.

"(1) נקבע במסמכי המכרז כי תיבחן עמידת המציע בתנאי סף או בניקוד איכות מזערי תקבע ועדת המכרזים את קבוצת המציעים הסופית בהתאם לתקנה 17ג(1) ו-(2)" – שזה תנאי סף וניקוד איכות מזערי – "או תקנה 17ד(1) ו-(2)" – כלומר ניתן מבחינה דו שלבית גם במכרז ממוכן.

תקנה ג או ד? אמרת ד.

ד(1) ו-(2).

אז למה כתוב 17ג.

לא, קודם 17ג(1) ו-(2), או תקנה 17ד(1) ו-(2).

אוקיי, ראיתי. הלאה.

"(2) לאחר קביעת קבוצת המציעים הסופית תקבע ועדת המכרזים מועד ראשון שבו כל המציעים שבקבוצת המציעים הסופית רשאים להגיש הצעות, וכן מועדים נוספים, ככל שיידרש, שבהם המציעים יהיו רשאים להגיש הצעה נוספת לעומת ההצעה האחרונה והכל בהתאם לקבוע במסמכי המכרז" – זה כולל גם את הנושא של "המיטיבה", אלא אם כן אתם מתעקשים ואז נשאיר את זה.

מחקת את "המיטיבה עם עורך המכרז".

נכון, כי זה בהתאם לתנאי המכרז, אלא אם כן אתם מתעקשים.

נכון.

זה בסדר לכם?

זה מה שהצענו, מה זאת אומרת.

אתם הצעתם להוריד את "המיטיבה"?

כן.

אה, אוקיי, היה נדמה לי שאני.

הלאה.

"הגשת הצעות כאמור בפסקה (2), תיעשה בנוכחות שניים לפחות מחברי ועדת המכרזים." לגבי הנושא של "הגשת הצעות כאמור בפסקה (2)" קיבלנו פניות שמא לא נדרשת נוכחות יועץ משפטי מאחר שמדי פעם עולות שאלות משמעותיות שרצוי.

שיהיה זמין, הנוכחות שלו לא נדרשת. המכרזים האלה - - -

רגע, אז מה ההחלטה פה, עם יועץ משפטי או בלי?

אנחנו ביקשנו שלא תהיה נוכחות פיזית. לפעמים המכרזים האלו אורכים גם מספר ימים, מספיק שיהיו שני חברים. עדיין קיימים שני חברי ועדה, כמובן שהייעוץ המשפטי זמין לשאלות בכל עת.

המערכת גם עובדת בצורה עצמאית, היא רצה, אפילו חברי הוועדה שנמצאים שם לא עושים כלום, הם יושבים ומסתכלים על מסך שרץ. אם יש תקלה משפטית היועץ המשפטי זמין אבל אין מה לעשות שם, זה פשוט לשבת ולהסתכל על המסך.

השניים האלה מקבלים את ההחלטות בסוף?

לא, אין החלטות.

לא, הם רק עוקבים אחרי התנהלות המכרז ובסופו של דבר מביאים את התוצאות לוועדת המכרזים.

אבל עולה שאלה של תנאי סף, אין להם - - -

לא, לא.

לא, אני אולי אסביר על מה מדובר. אנחנו מדברים על מכרז ממוכן מתפתח, תיבה אלקטרונית. בדרך כלל המציעים מגישים קודם כל הצעות, בודקים קודם כל את תנאי הסף וניקוד איכות ורק מי שעבר את תנאי הסף מגיע לתחרות האלקטרונית.

יש לי שאלה, יש פה כללים של ביטחון מידע בגלל שזה ממוכן?

יש אבטחת מידע במינהל הרכש, ודאי.

אבטחת מידע, אבטחת מחשבים?

בוודאי.

האתר של מינהל הרכש המרכזי עומד - - -

יש עליהם כללים לכל אלה שפותחים, שהם לא שיחקו עם המחשב?

הם לא יכולים, אי אפשר.

זה עם כרטיס אישי, זה עם "סטיק" אישי.

אי אפשר?

אי אפשר. זה בדיוק הרעיון, שקיפות, בקרה, שיפור של מנגנוני השקיפות והבקרה בצורה דרמטית.

טוב. אז מה את מציעה, שלפחות ייכתב "ככל הניתן", היועצת המשפטית?

אולי לחשוב על איזה רעיון שבמכרזים - - -

בתור מי שיושב שם אני אומר שבאמת לא צריך את זה. מי שישב שם פעם, אין צורך. זה באמת להושיב אותנו סתם.

טוב, אני סומך עליהם, הם חיים עם זה כל יום. הלאה, סעיף 23(א1).

"23(א1)
הוגשה במכרז פומבי הצעה יחידה, או שנותרה הצעה יחידה לדיון לפני ועדת המכרזים רשאית ועדת המכרזים להחליט על בחירת ההצעה בהתאם לתנאי המכרז או על ביטול המכרז, ואם החליטה כאמור רשאית היא להחליט על עריכת מכרז חדש." כלומר, היא לא חייבת להוציא מכרז חדש.

בסדר גמור, זה הגיוני לגמרי.

ומה אם קורה שעריכת מכרז חדש לא תביא תועלת?

די, נו, עזבו. מה זה "לא תביא תועלת"? אז המדינה תחליט מה היא עושה.

יש לך גם אפשרות למשא ומתן במצב כזה, לא?

חברים, מתקדמים, אנחנו מגיעים ל-31, עמוד 33. מה זה "משמר כנסת" הזה? מאיפה זה בא?

זו דרישה של הכנסת.

מאה אחוז, אני תמיד בעד דרישות של הכנסת. אוקיי, אז רק תקריאי את זה.

פרק ד' הוא פרק שעוסק בהתקשרויות מיוחדות, לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. הבקשה היא: "וכל מקום בתקנות אלה שנאמר "משטרת ישראל" – גם "משמר הכנסת" – והכוונה היא גם כן באמת לאפשר למשמר הכנסת, כמו לרשות להגנת עדים, לקנות ציוד בלי לחשוף את שיטות הפעולה שלה.

- - -

אתם מעדיפים את זה שם?

לא, זה המקום. אם כבר אז זה המקום הנכון.

בסדר. ולקראת הסיום, בסיפה: "ובתקנה 16(א), המילים "ובלבד שלא מתנהלת רשימה מרכזית באותו עניין על ידי החשב הכללי" – יימחקו. כלומר?

זו התאמה טכנית כדי להבהיר שבתקנה 16(א), כיוון שברור שההוראה שלא מתנהלת רשימה מרכזית באותו עניין על ידי החשב הכללי לא רלוונטית למקומות שבהם החשב הכללי לא מוסמך, כמו הכנסת או לשכת נשיא המדינה, מבקר המדינה.

בסדר גמור. אותה בקשה יש לכם גם ב-33.

בדיוק, אז זה גם אותו דבר? זה בסדר?

כן.

ויש לנו את אותו דבר גם ב-38(א). זה בסדר, לוברט?

כן.

רק עוד שני תיקונים. ב-38(א), ברישה: "בכפוף להוראות פרק זה יחולו תקנות 3 עד 7" – בקשה למחוק את 8א?

כן.

וב- (ב): "נוסף על האמור בתקנת משנה (א) תחול תקנה 34(5), (7), (8), (9) ותקנה 35 על תאגיד, בשינויים המחוייבים" – אלה התקנות שהוספנו היום, צריך גם להוסיף איך מפעילים אותם.

הגענו ל-40.

ב-40 יש לנו את אותו דבר.

מקובל.

ובא לציון גואל.

מקובל. זהו. חברים, אני מביא את זה להצבעה, יש למישהו עוד הערות? מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד

התקנות אושרו.

אני מאשר את התקנות. תודה רבה לכם. שעה טובה ומוצלחת למדינת ישראל.

יש פסקה אחת בהוראת שעה.

יש עוד משהו?

יש פסקה אחת בתיקון של הוראת השעה. הרי יש לנו גם תיקון של הוראת השעה, בסט השני יש לנו, שלא נשכח, תיקון של פסקה 13 שצריכה להימחק.

אז אני רוצה לראות על מה מדובר.

באיזו הוראה?

באיזה עמוד או סעיף?

זה נורא מסוכן, מה נכנס פה פתאום?

על איזה תקנה אנחנו מדברים?

בעצם לא, זה מה שאישרנו ב-14ב(א) כשמחקנו את המילה "משרדית". אני רק מבהיר שזה תיקון בהוראת שעה ולא תיקון - - -

היא גם כתבה את זה בשולי הסעיף.

אוקיי, זה משהו שעשינו, סליחה. היא כתבה את זה בהוראה.

בסדר גמור, אין בעיה.

לגבי 3(14)(ב), לעניין המקרקעין, אמרנו שנחזור לזה אחר כך.

נכון, אתה היית צריך לתת לנו תשובה לעניין האח"מים.

יכול להיות שאנחנו נבטל את זה אבל אני מציע שאנחנו נבחן את הסוגיה הזו.

אז במסגרת ה-30 יום.

במסגרת ה-30 יום, נכון.

כרגע לא נכניס את התיקון לגבי בעל תפקיד, אנחנו מדברים רק על התקנה לגבי בעל תפקיד.

אני רוצה רק לחדד. קודם כל התקנות האלה אושרו, זה אומר שהנוסח המלוטש – תוך כמה זמן הוא יצא לדרך? כי יש עוד כל מיני תיקונים שאת צריכה ללטש אותם.

נכון, בהקדם האפשרי.

מה זה "בהקדם"? זה צריך להיות ימים.

ברור.

אני חושב שיש הסכמה על הניסוח.

כן, אז יש לכם רק לבדוק כל מיני התאמות.

בתוך שבוע אנחנו נעביר לכם את זה.

אנחנו צריכים להוציא אישור כתוב, אישור חתום, ואני מוציאה אותו ברגע שיש לי נוסח סגור.

בסך הכול היו - - -

היו רק התאמות טכניות, אני חושב שאפשר תוך יום-יומיים.

לגמרי טכניות, זה אל"ף, ואז הם מתפרסמות בלי קשר להערה שאולי תוסיפו או לא תוסיפו, מקסימום תביאו קובץ של התאמות נוספות, נכון?

נכון.

בי"ת, נרשם לפרוטוקול שיש פה צוות משותף של שני משפטנים, מהכנסת וממשרד האוצר, כדי ללטש את ההתאמות של 5 ו-5א, את הסעיף שגבי שוחט דיבר עליו של מקרקעין לבעלי תפקיד והיה בסעיף 6 - - -

16 ו-4.

מה שאמרנו שנעשה בדיקה של חובת עמידה בדיני עבודה לכלל הספקים ולא רק לספקים בתחום מסוים. תודה רבה לכם.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:20.>