PAGE
12
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
30/05/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
*
פרוטוקול מס' 709
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ט' בסיון התשע"ב (30 במאי 2012), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 30/05/2012
תקנות הבטחת הכנסה (נכסים), התשע"א-2011
פרוטוקול
תקנות הבטחת הכנסה (תיקון), התשע"א–2011
אדהאם חאסקיה - עו"ד, האגף לסיוע משפטי מחוז ירושלים, משרד המשפטים
שי סומך
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ישראל שורץ
סמנכ"ל, משרד השיכון
פיני קבלו - סמנכ"ל, המרכז לשלטון מקומי
לבנה עזרא - מנהלת תחום זו"ש, המוסד לביטוח לאומי
מרים שמלצר - מנהלת מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי
שרית דמרי
עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
חזקיה ישראל
מנהל ממונה, התאחדות התעשיינים
רפאל רבנין
פעיל, המשמר החברתי
זיו מגור
בוקר טוב, יום רביעי בשבוע ט' בסיון, ה-30 במאי 2012. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: תקנות הבטחת הכנסה (תיקון), התשע"א–2011. מי יסביר לנו את התיקון?
התקנה בנוסחה היום אומרת שאין כאן סיווג של סוג הנכס – יילקח בחשבון בהכנסה החודשית של מקבל הבטחת הכנסה 8% חלקי 12 משווי הנכס. זה יכול להיות נכס נדלני, זה יכול להיות נכס פיננסי. באופן עקרוני החוק מגדיר נכס בצורה מאוד-מאוד רחבה. בפועל, מה שאנחנו מביאים בעיקר בחשבון זה נכסי מקרקעין או נכסים פיננסיים: פיקדונות בחשבון בנק וכדומה.
0.66%. את רואה? הנה, בשביל זה הביטוח לאומי עובד לאט. פה מהצד כבר זרקו את התשובה. 0.66% זו הריבית לחודש?
לכן התקנה הזאת הותקנה בשנת 1982. כמובן שהיא כבר לא משקפת את המציאות היום במשק, ואנחנו מבקשים להביא בפני הוועדה נוסח שאנחנו סבורים שיש בו לשקף יותר את המצב במשק. המטרה לא לשנות מהתפיסה, מכל הפסיקה בעניין של הכנסה מנכס. המטרה רק לשנות את השווי שאנחנו זוקפים לאדם מהנכס שיש לו.
שוב, אנחנו מחלקים את זה. התקנות מחלקות את זה קודם כל לשני סוגים של נכסים: אחד, נכס מקרקעין ושני, נכס שאינו מקרקעין. ביחס לנכסי מקרקעין אנחנו - - -
"נכס מקרקעין" זו דירה, יכול להיות דירת מגורים; נכס שמשמש לצרכים חקלאים או צרכים מסחריים – זה "נכסי מקרקעין". זה נכס ששמאי מקרקעין שאנחנו שולחים, גם בהתאם לתקנות, שווי נכס מקרקעין - - -
נכס שיסווג כנכס שמשמש למגורים, אנחנו רוצים לזקוף הכנסה ששווה 4%; ביחס לנכס שישמש לצורכי מסחר, אנחנו מבקשים לזקוף הכנסה ששווה 8.5%; וביחס - - -
- - על נכס מסחרי. תשואה אופטימלית. אנשים מוכנים לתת לך את כל ההון שלהם על 8.5%, זה לא סביר.
אבל מה שאני רוצה להגיד, מכיוון שאנחנו לא מספיק מבינים את זה, פנינו לשמאי הממשלתי, זה מה שאנחנו – זו הערכה מקצועית של השמאי הממשלתי, הוא הכתובת שלנו.
מה אגיד לך? שהוא לא מקצועי? אז הנה לפרוטוקול – השמאי שהעריך את זה ככה, שמאי נגוע, לא מקצועי. הוא לא משקף את מה שקורה במשק הישראלי, לפרוטוקול. לא משקף את מה שקורה במשק הישראלי. אי-אפשר להביא כאלה תשואות. אז הוא אמר, אז "האט אר געזאקט", כי זה לא נוגע לו. זה לא בסדר.
אבל כל פעם שאני משאיר את זה ולא מצביע – גם עכשיו לא הייתי מאשר את זה – אז אני עושה נזק לאנשים. מצלצל אלי בן-אדם קבוע בן 85, אומר בשארית ימיו: הם עושקים אותי לפי 8% ואני הולך למות. וזה לא בסדר, כי זה גבוה מדי. בדיור צריך לרדת ל-3%. זה לא בסדר.
שוב, מבחינתנו הגורם המקצועי שפנינו אליו זה השמאי הממשלתי. אנחנו מתכוונים, ובגלל זה היועצת המשפטית של הוועדה הציגה את זה כהוראת שעה, אנחנו נביא נתונים עוד כשנה וחצי. אפשר לבחון את זה, וכמובן שאם יהיה צורך לתקן, אז זה יובא בפני הוועדה, והוועדה יכולה לאשר או לא לאשר את ההמשך של האחוזים המוצעים כאן. אנחנו סבורים - - -
לא מספיק טוב. אנחנו מחכים לזה כל כך הרבה זמן, אז למה לא לעשות פעם אחת? למה שלא תתייעלו? למה שלא תהיו רציניים? למה? למה?
זה הגורם המקצועי שאנחנו פונים אליו. אנחנו לא נפנה לשמאים פרטיים. מבחינתנו הגורם המקצועי שאמור לתת ייעוץ - - -
הוא לא הוזמן. זה משהו שנעשה כהתייעצות שלנו אתו. אם היה צורך, כמובן שהיינו מזמינים אותו. אבל זו היתה איזושהי התייעצות אתו שנערכה במשך תקופה - -
אז אתם אומרים לי ככה: תשמע, יש לך שתי ברירות: או שאתה מקבל את מה שנתנו לך או שאם אתה לא מקבל, אתה ממשיך לפגוע באנשים. אנחנו הולכים לקראתך – לא לקראתי – אנחנו הולכים לקראת האוכלוסייה, ניטיב אתם קצת, ואנחנו לא מוסמכות.
אז אנחנו לא מוסמכות. אנחנו יכולות לדבר ואנחנו נדבר ואנחנו עורכי-דין ונדבר, אבל אנחנו לא מוסמכות לשנות את המספרים גם אם אנחנו יודעות שהם לא בסדר.
סליחה, גברת, את לא מדברת, את לא מדברת. אם הוא לא נותן לך סמכות לאשר, אני לא נותן לך סמכות לדבר. לא נותן לך. את יכולה להגיד מה שאת רוצה. אם את באה עם מספרים ומדברת בשביל לדבר, אז לא צריך. מיותר. אצביע על המספרים כמו שהם, אל תסבירו, אל תגידו כלום.
אגיד שזה לא מספיק טוב, אבל זה יותר טוב מהמצב הקיים. ואני לא רוצה להמשיך להעניש את האנשים בזה שאתם באים בתנאים שהם לא בסדר. אז מיותר שתדברו, מיותר, ממש מיותר. חבל שכך זה הדבר וחבל שאנחנו מושכים את זה כל כך הרבה זמן. אבל על מנת לא לפגוע בציבור, צר לי שכך זה, נקריא, נצביע ונגיד לכם תודה רבה, ותלכו חזרה לשמאי הממשלתי ותגידו לו שאנחנו מצפים ששמאי ממשלתי ישקף את מה שקורה בחיים, ולא יעשה "חוכא ואטלולא" מהוועדה וייתן נתונים כמו שהוא נותן. תקריאי.
לא, בסדר. אני רק חייבת להסביר, כי ניתנה כאן איזושהי תמונה שלא משקפת בהכרח את זה. אני חייבת רק להסביר, בסדר?
הסכום של 4% ההתחלתי בעצם נלקח רק – נניח שניקח דוגמה של בן-אדם יחיד, רק שיהיה ברור על מה אנחנו מצביעים – על הסכום שבין אפס ל-33,000 שקלים; החלק של הנכס שבין 33,000 שקלים לבין 99,000 שקלים נלקחת עליו ריבית של 5.5% - - -
רגע, אני רוצה להסביר, כדי שלא נגיד אחר כך שלא הבנו, בסדר? בין 99,000 שקלים ל-200,000 שקלים – אני יודעת שאתה מעדיף לא לדעת, אבל אני רוצה שתדע.
תשמעי, יש לי אלייך שאלה: במצב היום על הסכום הראשוני כמה ריבית נלקחת, לפי איזה חשבון?
תשים לב שמה-98% ל-400,000 שקלים כבר ייקחו 9%, אז אני רק רוצה פשוט שנדע על מה אנחנו מצביעים.
ביחס לחלק של הנכס. נניח, יש לאדם דירה של 400,000 שקלים, אז הם עושים את זה פרוגרסיבי – על החלק ההתחלתי של הנכס זה 4% אחר כך בהמשך 5.5% - - -