ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 30/05/2012

חילופי נוער מחו"ל - פרוייקטים של משרד החינוך

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 628

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, ט' בסיון התשע"ב (30 במאי 2012), שעה 9:30
סדר היום
חילופי נוער מחו"ל - פרוייקטים של משרד החינוך.
נכחו
חברי הוועדה:
אלכס מילר – היו"ר
מוזמנים:
פנינה אל על - ס' מח' שיתוף פעולה תרבות ומדע, משרד החוץ

אסנת אלרואי - יועצת השר, משרד החינוך

הדרה רוזנבלום - מנהלת יחידת מועצות תלמידים ונוער, משרד החינוך

שושנה שרייבר - מרכזת אגף קשרי חוץ ואונסקו, משרד החינוך

נורית בירגר - סגנית ממונה נוער, הכשרה מקצועית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ילנה אייזנשטיין - רכזת תפוצות, משרד ההסברה והתפוצות

משה בן עטר - חבר חטיבת המכללות, איגוד לשכות המסחר

יצחק דניאלי - חבר חטיבת המכללות, איגוד לשכות המסחר

אנדריאה ארבל - מנהלת היחידה לשותפויות, הסוכנות היהודית

ברנרד דב רנדל - יועץ בנלאומי לע. המדינה
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית פרלמנטרית
אתי בן-שמחון

חילופי נוער מחו"ל - פרוייקטים של משרד החינוך
היו"ר אלכס מילר
שלום לכולם, אנחנו ממשיכים בסדר היום. הנושא: חילופי נוער מחו"ל – פרויקטים של משרד החינוך.

רבותיי, אני אשמח לקבל מכם מה קורה בכל התחום הזה, כי מכל אותם המפגשים שיש לנו, הסוגייה של חילופי נוער כל פעם עולה, אנחנו לא שומעים שיש איזושהי התקדמות ממשית בסוגיה של חילופי הנוער. נשמח לקבל עדכון מה קורה עם משרד החינוך, אני יודע שאתם מתעסקים בזה, גם משרד החוץ לוקח חלק בסוגיה הזאת.
נורית בירגר
אפשר להוסיף שגם משרד התמ"ת.
אסנת אלרואי
יש פעילות מאוד גדולה גם בתחום של קשרי חוץ וגם בתחום - - -
היו"ר אלכס מילר
זו מחלקה נפרדת?
אסנת אלרואי
שתי יחידות, מינהל חברה ונוער וקשרי חוץ, אם תרצה אני אגיד גם איפה הסטאטוס של הרשות שממוקמת בימים אלה. אני מדברת בשם השר שלי, מקדם את הנושא במהירות האפשרית שכל מה שתלוי בו ייעשה וגם נעשה, מונו 11 דירקטורים. פנינו ללשכת שר החוץ בשבועיים האחרונים כדי לכנס את ישיבת הדירקטוריון הראשונה כדי להניע את זה - אני מניחה שנקבל מהם תשובה ביום יומיים הקרובים.
היו"ר אלכס מילר
מה התקציב?
אסנת אלרואי
ישיבת הדירקטוריון היא הישיבה הקובעת שבעצם מניעה את כל ההליך, היא תקבע את התקציב והיא תקבע את היום והמנכ"ל, ולכן גם צריך את שני השרים, ועכשיו בין שני הלשכות אני מניחה שתוך יום יומיים זה גם ייקבע.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, זה מועצת חילופי הנוער.

מה קורה עכשיו בתוך המשרד מבחינת המחלקה שיש לכם לחילופי הנוער?
שושנה שרייבר
לגבי קשרי חוץ, אנחנו מנהלים את תכנית הנוער "יורו-מד", זאת תכנית של האיחוד האירופאי, אנחנו חתמנו על הסכם עם האיחוד האירופאי. במסגרת ההסכם אנחנו מקבלים 560 אלף אירו ליישום פרויקט אירוח למשלחות נוער, עובדי נוער ומתנדבים ממדינות האיחוד האירופאי בישראל.

560 זה גם רישום מינהל וגם רישום יישום הפרויקטים. זאת אומרת, 390 ומשהו ליישום הפרויקטים היתר למנהלה, לכל הניהול. כרגע כבר הוצאנו שני קולות קוראים, אישרנו 12 פרוייקטים, בימים אלו, הפרויקטים מתחילים לרוץ בישראל, אנחנו מבקרים כל פרוייקט.
היו"ר אלכס מילר
מה התקציב שלכם?
שושנה שרייבר
אנחנו נותנים את כוח האדם. אנחנו עובדים בהתנדבות לאיחוד האירופאי, אנחנו מקיימים ימי הדרכה, העבודה שלנו זה ההשקעה של מדינת ישראל.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת, אתם מתעסקים אך ורק באיחוד אירופאי.
שושנה שרייבר
כן, בקשרי חוץ בהחלט.
היו"ר אלכס מילר
לפי מה שאני יודע שזה - - - מאוד מסובכים.
שושנה שרייבר
ממש לא. בגלל זה אנחנו מקיימים ימי הסברה, אנחנו יושבים איתם, יש לנו קשר ישיר איתם, ולא היה גוף שרצה להגיש ולא הגיש. יש היענות גבוהה מאוד. אנחנו יושבים באופן פרטני ומסבירים להם.
היו"ר אלכס מילר
מה חוץ מהאיחוד האירופאי?
שושנה שרייבר
חוץ מהאיחוד האירופאי יש את מינהל ונוער שיש להם תכניות.
הדרה רוזנבלום
למעשה במועצה לחילופי נוער הם עובדים גם עם צעירים וסטודנטים. אנחנו אמונים רק על בני נוער מחטיבות הביניים והחטיבה העליונה. יש לנו מספר תכניות שהן ייחודיות שאנחנו מובילים מעצם העניין שאנחנו משרד חינוך, ויש תכניות שהן בין ערים או בין בתי ספר. פה יהיו צריכים סיוע בהכנת תלמידים למשלחות, בהנחיה למנחים.
היו"ר אלכס מילר
גם כוח אדם. אין לכם תקציב כביכול לחילופין.
הדרה רוזנבלום
תקציב לא, אבל למשל, אם אני מוציאה משלחת זרעים של שלום, או משלחת לאו"ם, אז אנחנו מממנים להם סמינר והדרכה. זאת אומרת, יש כספים בארץ שהילדים לא משלמים כשהם נוסעים.

יש עוד מיזם אחד שעשינו ביחד עם ספרד שבו משרד החינוך נתן 70 אלף יורו, והם נתנו 70 אלף יורו. זה דבר שיוצאות בו 2-3 משלחות, ופה המשרד משתתף כי זה ממש מיזם, או למשל, יש את פרס הנוער, שוב, בקטע של מיזם, יש הדדיות מה שנותנים המארחים אנחנו נותנים כאורחים או להיפך.
היו"ר אלכס מילר
אם יש מדינות שמעוניינת לעשות שיתוף פעולה בחילופי נוער שהן לא באיחוד האירופאי.
הדרה רוזנבלום
מה שאני אמרתי זה לאו דווקא.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל עדיין. אני הייתי בטוח שיש במשרד החינוך תקציב לנושא של חילופי הנוער.
שושנה שרייבר
לא, יש את המועצה לחילופי נוער.
היו"ר אלכס מילר
אבל עדיין לא קיימת.
פנינה אל על
בכל מקרה למועצה אין תקציבים לחילופי נוער, התקציבים מגיעים מהגופים שחברים במועצה.

בין היתר מטפלים בנושא של חילופי נוער ברשות לחילופי נוער. המועצה כמו שאתם יודעים זו מועצה שהוקמה על פי החלטת ממשלה, ולפני ארבע שנים הועברה החלטה בכנסת להפוך אותה לרשות. מאז שהתקבלה ההחלטה היא עברה למועצה בפירוק, ולא יכולים להיכנס לה גם כספים שמגיעים לה על מנת לבצע פעילויות. לכן התקציב שלה לפעילות נמצא במשרד החוץ בסך 600 אלף שקלים, 500 מהאוצר עוברים אלינו, ו-100 אלף המשרד נותן. התקציב עבור החזקת המשרד, שתי עובדות המסכנות שיושבות במועצה, נמצא במשרד החינוך, אמור לעבור עבור משכורות וציוד משרדי.

המועצה בעיקרון איננה מממנת פרויקטים, היא גוף שמקשר בין ארגונים בחו"ל לבין ארגונים בארץ, במועצה חברים בסביבות 80 ארגונים שעוסקים בנוער וצעירים, זה מגיל 16 עד גיל 35, כולל משמרות צעירות, סטודנטים, ארגוני ספורט, מתנ"סים, ראשי מקומיות, הרבה גופים. כל גוף שקושר קשר עם ארגון מקביל בחו"ל, הוא זה שאחראי על מימון הפרוייקט, כלומר, הוא מממן את האירוח כאשר מגיעה קבוצה לארץ, וכשהם נוסעים לחו"ל, הם מממנים לעצמם את הטיסות והגוף המקביל בחו"ל הוא זה שמממן את האירוח.

התקציב שנמצא במשרד החוץ מיועד בעצם לחילופין ליצירת קשר, כלומר, אם המועצה רוצה ליצור קשר עם מדינה איקס, מגיעה קבוצה של מקבלי החלטות, והמימון עבור אותה קבוצה, או שקבוצה מהנהלת המועצה יוצאת לקדם קשרים בחוץ לארץ, המימון עבור הטיסות זה עבור התקציב הזה.
היו"ר אלכס מילר
לרשות יש תקנה תקציבית? תקנה בתוך ספר התקציבים של משרד האוצר.
פנינה אל על
של משרד האוצר. אבל מאחר והם לא יכולים להעביר להם תקציב, הכסף עובר למשרד החוץ.
היו"ר אלכס מילר
אם אני פותח את ספר התקציב 2013 שעכשיו מכינים, איפה אני מוצא את הרשות?
פנינה אל על
ברגע שתקום הרשות, אז גם תהיה להם תקנה תקציבית, אבל הרשות עוד לא קמה.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, ברגע שיש החלטת ממשלה, זאת אומרת, צריך להיות שורה תקציבית פחות ריקה מבחינת הכסף, אבל המספר צריך להיות במשרד החוץ, במשרד האוצר, או במשרד החינוך. עזבי כסף כרגע, הכסף בסופו של דבר מגיע מהמשרדים. הרשות מכוח החוק - - -
פנינה אל על
זה יהיה בבסיס התקציב של האגף לקשרי תרבות המדע חלק מחצית מהסכום, ואני מניחה שהמחצית השנייה תהיה במשרד החינוך. מאחר והרשות תהיה תחת חסות שני משרדים הממשלתיים, לנו תהיה בבסיס התקציב כסף מה שייקבע למימון הפרויקטים.
היו"ר אלכס מילר
ברגע שמדינות רוצות לחתום על שיתופי פעולה בחילופי נוער, באה המדינה – אנחנו רוצים לעשות פרויקטים, אל מי הולכים, בין מי למי צריך להיות ההסכם הזה?
פנינה אל על
כל ההסכמים נעשים באמצעות משרד החוץ. לאגף שלנו יש תכניות שיתוף פעולה, הסכמי מסגרת ותכניות שיתוף פעולה שבעצם מיישמות את הסכמי המסגרת. יש לנו סעיף מיוחד שנוגע לנושא של חילופי נוער, ואז בסעיף הזה אנחנו מסמיכים את המועצה כגוף הממשלתי שאחראי על ביצוע החילופין. כאשר מגיעה מדינה ומבקשת לקדם חילופי נוער, בדרך כלל הם פונים לשגרירויות שלנו בחו"ל, והפנייה מועברת אלינו. אנחנו פונים למועצה, המועצה נענית לכל פנייה שמגיעה. אנחנו מפגישים בין הצדדים של מקבלי ההחלטות – אנשי המועצה והגוף המקביל בחו"ל, לפעמים זה משרד ממשלתי, לפעמים זה גוף שמקביל למועצה, אז יושבים מתדיינים, מסכמים על פרויקטים ותכנית שיתוף פעולה.
היו"ר אלכס מילר
אתם מתעסקים גם בתקציבים של משרדים אחרים שכביכול לוקחים חלק. אם המשרד החינוך של אוקראינה, רוצה לעשות פרוייקט של חילופי נוער, לקחת שניים שלושה פרויקטים בנושא איכות הסביבה, הסברה וכלכלה, אז הם באים ועושים סמינר של שבועיים, התלמידים שנבחרים בארץ נוסעים לשם שבועיים, ואז עושים איזשהו מחנה משותף ביחד. למי פונים כאן? בוא נגיד, הם אומרים, אנחנו אחראים על כל מה שקשור אלינו.
פנינה אל על
במידה ומשרד החינוך האוקראיני הוא זה שאחראי על חילופי נוער באוקראינה, הוא זה שנותן את הכסף לאירוח המשלחת.
היו"ר אלכס מילר
הם אחראים על עצמם על כל מה שקשור לכסף שקשור אליהם, מי יהיה אחראי אצלנו?
פנינה אל על
המועצה לחילופי נוער.
היו"ר אלכס מילר
מי יממן?
פנינה אל על
נאמר שמשרד החינוך האוקראיני מבקש לשלוח לכאן קבוצת תלמידים, המועצה מוצאת להם את הפרטנרים פה, אם זה ממועצת תנועות הנוער, או כל גוף לפי הפרופיל של אותה קבוצה שמגיעה לארץ היא מוצאת לה - - -
היו"ר אלכס מילר
יש מצב שהמועצה תיזום פרויקטים?
פנינה אל על
בהחלט כן.
היו"ר אלכס מילר
אני יודע שיש במועצה שלושה ארבעה פרויקטים, שלתוך הפרויקטים האלו אפשר למשוך מדינות שונות.
פנינה אל על
המועצה עצמה לא יכולה ליזום פרויקטים בגלל שאין לו כוח אדם. מדובר פה על מנהלת פרויקטים ומזכירה שיושבת שם, הם פונים לגופים, בגלל זה הם ארגון גג, הם פונים לגופים שחברים במועצה. כפי שאמרתי יש שמונים ארגונים בערך. בקיץ אני יודעת שבכפר הירוק יש מחנה קיץ.
היו"ר אלכס מילר
למעשה זה רגולטור אבל לא מפעיל.
פנינה אל על
במידה מסוימת הם מפעילים את הגופים שעובדים איתם. הם מבצעים במידה, כמו שאמרתי, בשבוע הבא מגיעה לארץ קבוצה מקוריאה, סטודנטים מקוריאה. מי שאחראי על הקבוצה הזאת זה בעצם המועצה. כלומר, האירוח של הקבוצה הזאת הוא מהמועצה.
היו"ר אלכס מילר
אם אנחנו רוצים יהיה לנו דברים ברורים, ולא ייצא מאיתנו, נצטרך כל הזמן איכשהו להתחבר למשהו שרוצים אחרים, כל הזמן צריך לצאת מנקודת הנחה מה הבקשה והדרישה.
פנינה אל על
למועצה יש תכנית שנתית, כל שנה הם יוצאים בחודש דצמבר, ומגישים לנו תכנית שנתית לפרויקטים שהם צפויים להיעשות בשנה עוקבת. הם גם מתקצבים את התכנית הזאת. בדרך כלל זה על פי פניות שמגיעות מראש, יש באמת גם דברים קבועים, יש ועדות שקבועות שמתקיימות, גרמניה זה תכנית שנתית קבועה שמתקיימת, פינלנד זה תכנית שנתית קבועה שמתקיימת.
היו"ר אלכס מילר
האם יש מחלקה מיוחדת עם תקציב במשרד החינוך לחילופי נוער שהם גם יכולים ליזום פרויקטים בלי שום קשר לפרויקטים שכבר רצים של מדינות אחרות.
אסנת אלרואי
פנינה תיארה את ההתנהלות של המועצה, שגם תעבור להיות ההתנהלות של הרשות רק בתקציבים יותר גדולים, אני חושבת בצורה יותר מוסדרת. כולל מה שאתה מתכוון יוזמות ולא דברים שרק מחכים לפניות וכך נעבוד. ולכן חשוב לדחוף, אנחנו עושים הכול כדי לדחוף את הקמת הרשות כדי שלא יהיו רק תגובות לפניות, אלא גם יוזמות שלנו.

אני יודעת שהשר לפחות בשלוש השנים האחרונות עשו הסכמים עם פולין ועם גרמניה, גם עם חילופי נוער בגרמניה שהוא חתם על הסכם חילופי נוער, אבל גם עם פולין. אנחנו יזמנו, זה היה רעיון שלנו יחד עם הפולנים, אנחנו מממנים את זה - שושנה תוכל להרחיב את זה.
שושנה שרייבר
היה מפגש בפולין, אז השר העלה את הנושא של חילופי נוער. הוא אמר שהוא רוצה לעודד, שמעבר למסעות לפולין יהיו גם מפגשים בין בני נוער, ואז נחתם הסכם עם פולין לחילופי נוער. המשרד משקיע כל שנה וזה כבר שנה שנייה 250 אלף שקל לעזור לארגונים לארח את המשלחות בישראל.
הדרה רוזנבלום
בכלל, פונים אלינו מהמועצה לחילופי נוער, למשל, פונים למינהל חברה ונוער, ומבקשים סיוע באירוח של קבוצה שמגיעה. הרבה פעמים אנחנו מצרפים אותם לפי הפרופיל לעיר מסוימת, לבית ספר, לתנועת נוער, לקבוצה של מועצה, הכול תלוי מה הפרופיל של האנשים ומה ההדגשים שהם רוצים, ואז המשרד בהחלט מסייע באירוח ובתכנון האירוח, ובמפגש עם בני נוער שהם מתאימים מבחינת הפרופיל, מבחינת הנושאים, אבל זה פר בקשות שלהם.
נורית בירגר
לנו יש הסכם עם משרד החינוך הגרמני ומשרד המדע לחילופי נוער וחילופי ידע בתחום של הכשרה מקצועית. בשבע האחרון אירחנו כאן משלחת של 15 בני נוער מגרמניה. ביום ראשון הקרוב יוצאת משלחת של 15 תלמדים שלנו ל-3 שבועות לגרמניה. האירוח הוא על חשבון המדינה המארחת, זאת אומרת אנחנו אירחנו את המשלחת של גרמניה והם מארחים את המשלחת שלנו. כרטיסי הטיסה זה במימון של המשרד. הכנה לקראת היציאה, שוב, זה במימון של המשרד. אחת לשנה נקיים כזו משלחת כל פעם בתחום אחר מתחומי הכשרה מקצועית, כרגע זו משלחת שיוצאת מתחום ענף הרכב.

פרט לזה יש לנו גם משלחות לפולין, משלחות נוער, ושם אנחנו גם משתדלים להפגיש עם בני נוער מפולין. חוץ מזה, יש לנו הסכמים עם ערים שונות באירופה שמאמצות בתי ספר שלנו, של הרשתות שלנו, וגם שם יש חילופי משלחות אבל זה לא במימון של המשרד.
יהודית גידלי
וכשהם באים לפה?
נורית בירגר
כשהם באים לפה זו הרשת, אותה רשת, אותו בית ספר שהם אימצו.
היו"ר אלכס מילר
ברשות כל הדירקטורים לפי החוק כבר מונו?
נורית בירגר
כן.
אנדריאה ארבל
בוקר טוב, אני מהסוכנות היהודית, אני מנהלת היחידה לשותפויות. אני חושבת שמה שלא רלבנטי לדיון הזה, יש לנו מיזמים, אחד זה "שותפות אלפיים", שזה מחבר קהילות יהודיות מעבר לים עם אזורים ספציפיים כאן בארץ. המיזם השני זה מיזם חדש, רשת בינלאומית של בתי ספר תואמים, שזה בעצם נולד מתוך השותפויות משם. יש דגש מאוד גדול על הנוער כדי להשפיע על הנוער גם פה וגם שם. יש לנו הרבה מאוד סוגים של פרויקטים שהמשלחת זה תוצאה של פרויקט מתמשך. יש לנו פרויקטים קודם כל גם משלחות לפולין שאלה משלחות משתפות, יש לנו הרבה תכניות של פיתוח מנהיגות נוער, שהמשלחת או לפה או לשם זה התוצאה של עבודה משותפת.

יש לנו גם כן משלחות שיוצאות למחנה קיץ גם שם וגם באים לכאן להרבה זמן. גם דברים שקשורים לנושאים מסוימים, כמו איכות הסביבה כדוגמה. יש מעל 70% של השותפויות שלנו, יש לנו 45% שותפויות – 550 קהילות מעבר לים, בערך מעל 70% יש להם בתי ספר תואמים, שזה תשתית לקשר מתמשך בין בתי ספר שם וכאן. התכנית שמחברת זה משתנה מצמד לצמד, אבל יש לנו הרבה מאוד משלחות מורים וגם תלמידים או לפה או לשם כל שנה. אני חושבת שמה שלא נאמר כאן, שההשפעה על הישראליים שמשתתפים על הזהות היהודית והציונית לא פחות חשוב מאשר המשמעות – חבר'ה באים לכאן, בוודאי חוויה בישראל עם הישראלים זו חוויה מכוננת, זה באמת משפיע על הרצון שלהם אולי לחזור לתכניות, אם זה תכנית מסע שזה תכנית משותפת שלנו ועוד דברים.

משלחות נוער זה דבר מבורך, חשוב, ונשמח לשתף פעולה עם עוד גורמים כאן בממשלה.
ברנרד דב רנדל
אנחנו עמותה חדשה במסגרת הסתדרות ששולחים בעיקר לגרמניה קבוצות עובדים מנהלתיים וגם מקצועיים. יום אחד שואה, ויום אחד לבקר במקום עבודה מקביל. עכשיו זה מסובסד על ידי הועד, ההסתדרות. עד עכשיו שלחנו 60 קבוצות, השנה עוד יותר, וההצלחה מאוד טובה. אנחנו רוצים גם כן, מכיוון שעם גרמניה פעם היו המון חילופי משלחות וזה ירד לגמרי, סמינר המנהיגות שהייתה פעם פה, פעם שם, זה ירד לטמיון וזה גם חלק מהתדמית של מדינת ישראל. אמנם האיגודים ירדו בעולם, אבל עדיין יש כוח פוליטי, ברגע שהצעירים הגרמנים לא באים לפה, אני שמח לשמוע שיש כל מיני מסגרות אחרות. נשמח מאוד גם כן לשתף פעולה.
היו"ר אלכס מילר
אני מאמין שהמועצה תרכז הכול.
הדרה רוזנבלום
אני לא מדברת על חילופין או על משלחות של הכשרה מקצועית או של מבוגרים, אני מדברת בעיקר על נוער. במידה ויש יוזמה, למשל, עשינו בנובמבר כנס בינלאומי שהיו 150 משתתפים והיו מ-15 מדינות, אז כשיש יוזמה ויש ההיענות - בפירוש אנחנו מבקשים והמשרד נענה ותומך ונותן. יש 34 ערים שיש להן ערים תאומות לאו דווקא בגרמניה. יש בערים נוספות, יש באיטליה, יש בספרד, ובהחלט יש מפגשים. מה שאנחנו מסייעים כמשרד, יש מועצת תלמידים ונוער רשותיות, אני עושה את השידוכים, דואגת לערב של מפגש. פה שוב, גם המשרד מסייע, אם זה בהסעה, אם זה בהכנה. כרגע יש משלחת מגרמניה של ראשי ערים ושל בני נוער נבחרים, הם פה בארץ, הם טסים מחרתיים. אנחנו היינו שותפים לכל ההכנות, לכל הליווי. כלומר, זה דבר שרץ כל הזמן, אבל זה לא צבוע ואנחנו גם לא כל כך מעודדים בני נוער במהלך השנה לנסוע על חשבון הלימודים וחופשים. יש הרבה משלחות של מסורת, יש משלחות שנמשכות שנים ואנחנו תומכים ומסייעים במימון ובהכנה, בעיקר אנחנו עובדים על ההכנה וגם על הפולו-אף אחר כך. כי משלחת שנגמרת במשלחת אנחנו לא כל כך מעודדים, אנחנו רוצים שיהיה לזה המשך.
משה בן עטר
אנחנו מייצגים פה את רשת "עתיד", רשת של מכללות. יש לנו 3 כפרי נוער, כמובן גם כפר הנוער היה לו קשר מסודר עם גרמניה דווקא באמצעות המשרד למסחר ותעשייה, הדבר הזה הוא חשוב בעיקר לגורמים שרוצים לעודד חילופי ידע בתחומים הטכנולוגיים והמדעיים.

במשפט אחד, אני רוצה להתייחס בהמשך הדברים של אנדריאה, שאנחנו באים מאותו מקום בסוכנות היהודית. אני במשך שנים עודדתי חילופי נוער עם קהילות יהודיות באירופה ובצפון אמריקה, ועשרות משלחות כאלה יצאו במסגרת המועצה הציונית וגופים שונים. הייתה לי הרגשה שבעניין הזה המועצה לחילופי נוער לא הייתה מספיק בנויה. אני לא מדבר רק על תכניות שותפות הקיץ וכו', אלא בתי ספר יהודיים בתפוצות מול בתי ספר בישראל, מול ארגונים, לא רק במסגרת שותפות 2000, אלא ליצור מצב שבו אנחנו מעודדים את ההשתתפות במחנות קיץ, דווקא קהילות יהודיות שלא תמיד שמים להן לב, הן בנויות לעשות דבר מהסוג הזה.
אנדריאה ארבל
רציתי להוסיף מבחינת המימון איך זה עובד. גם אצלנו יש עבודה מאוד מסודרת מבחינת ההכנה של המשלחות, גם המבוגרים שמלווים אותם, גם התלמידים. יש בדרך כלל חודשים של הכנה, יש ערך בתהליך עצמו של ההכנה, גם כשחוזרים, אנחנו מאוד מנסים לשלב את הנוער בתכניות המשך, ולהמשיך את הדו שיח. מי שעושה את זה, זה הצוותים המקצועיים אצלנו בסוכנות. בכל שותפות יש צוות, והצוות בעצם אחראי ומקבל את ההדרכה וההכשרה איך לעשות את זה. המימון של שותפויות בעיקר בא מהקהילות מעבר לים, וכסף פילנתרופי שבא מהקהילות. יש הרבה מאוד מינוף, אני חייבת לציין, דווקא מה שהפתיע אותנו בשנים האחרונות שקיבלנו הרבה כסף מיועד להרחבה דווקא לפעילות כזאת, שזה מייצג שינוי מבחינת היחסים של התפוצות בישראל, זה לא רק כסף נוסף בפרויקט אחד או אחר מאוד טוב בישראל, אלא קשר הגומלין, וזה משהו חדש ומעיד על החשיבות של כל העבודה ששמענו כאן.
היו"ר אלכס מילר
תודה.

רבותיי, אני מבקש לקבל, ברגע שאתם תפעילו את הרשות, את מנגנון העבודה, אני מציע שאתם תגיעו לכאן, תציגו את זה בצורה מסודרת מה הולכים לעשות, תכנית שנתית, מתי זה יוצא לפועל, וכמובן שהכי חשוב מבחינתנו זה הנושא של התקציב, כי בסופו של דבר הכותרת יפה אבל מה עושים עם זה, ואם זה יושב במסגרת של הפעלה. כשאני מסתכל על מסגרות אחרות ואני רואה עד כמה הם מפעילים את המנגנון של חילופי נוער, זה עובד בצורה הרבה יותר מסודרת, ואצלנו זה איכשהו בעניין של נגיעות, נגיסות כאלה פה ושם, בדרך כלל משתמשים בפרוייקטים שרצים במדינות אחרות, תופסים מה שיש - כתמונה כללית אפשר להגיד שעושים, אבל שוב, אנחנו מחפשים את המטרה, והמטרה שלנו כמה שיותר חבר'ה צעירים ממדינות שונות בעולם ייחשפו לישראל, הם אחר כך ממשיכים. הרי אתם יודעים שאנשים שגדלים, ברגע שפיזית הם ראו מה שקורה כאן, להבא זה דור שלם שגדל עם ידע על המדינה, ואז יהיו לנו הרבה פחות בעיות בעתיד עם כל אותם דברים שרואים, דברים הזויים כאשר תיאטרון הבימה מגיע ואז יש לנו הפגנות שם בלי שום קשר לעניין התרבות. זה דור אחר דור שגדל אחר הדבר הזה בלי להיחשף, צריך לראות איך אנחנו מגיעים, בשביל זה צריך תקציב חד-משמעי - בלי תקציב שום דבר לא יעבוד.

צריך להבין באיזה דרך, מהן התכניות, וכמובן, שאפשר לראות את זה בצורה כזאת שקודם כל יש מה שיש, ובונים עם מה שיש, וגם מה היכולות של ביצוע דברים כאלה ואחרים.

אנחנו מאחלים לכם בהצלחה, וכל מי שלוקח חלק בסוגיות האלה. מתי להערכתם תצאו לעבודה עם כל הסוגיה הזאת?
אסנת אלרואי
בהנחה שהדירקטוריון מתכנס בשבועיים הקרובים, לשכות שרים אני לא מתחייבת בשבילכם, אני מניחה שאפשר לחזור תוך חודשיים שלושה.
היו"ר אלכס מילר
תוך חודשיים שלושה אנחנו נצא לפגרה.
פנינה אל על
אחרי החגים.
היו"ר אלכס מילר
עם פתיחת מושב החורף תגיעו לכאן עם מצגת מסודרת עם מה שקורה. זו ההזדמנות שלכם, שבספר התקציב, לא משנה, אחד מהמשרדים – משרד החוץ, משרד האוצר, או משרד החינוך תהיה תקנה עם מספר של הרשות. תאמינו לי, אז יהיה לכם הרבה יותר קל, יהיה אפשר לתמוך קואליציונית ברשות, זה כסף שאפשר להזרים. אם לא תהיה תקנה, תהיה לכם בעיה. הגמישות של המשרדים זה דבר שהוא תמיד טוב, אבל כאשר אנחנו שומעים שהולך להיות קיצוץ במשרדים, זה הכסף שאתם מצפים שיגיע, זה הכסף הגמיש של המשרד שכביכול, במידה ויש אפשרות אז מעבירים. יש פה הרבה חברי כנסת שעוסקים בסוגיה הזאת ויכולים בוועדת הכספים לדאוג. חייב שתהיה לכם תקנה תקציבית לסוגיה הזאת.

כאשר מקימים רשות, זה לא בטוח שהרשות יכולה לקחת את הכסף מהתקנות האחרות של המשרדים, צריך לבדוק משפטית כי זה העברות. יגידו, התקנה הזאת יש לה קריטריונים אל"ף, הרשות יש לה את הקריטריונים בי"ת, היא לא יכולה ליהנות מהכסף הזה כי בסופו של דבר אתם תמצאו את עצמכם בלי כסף ועם הקושי להעביר בתוך המשרד כסף לתוך הרשות, זה קרה לנו ולא פעם, שכביכול קיים התקציב אבל אי אפשר לעשות איתו כלום, כי הקריטריונים של התקנה שונים לחלוטין מהדרישות של הפעולה. זה משהו שאתם צריכים לעשות, וכך זה יהיה הרבה יותר קל. יש לכם מספר תקנה, יש שם תקציב שמועבר בין שני המשרדים, זה חייב להיות איפשהו מעוגן שכל משרד נותן כך וכך תקציב, ואז במידה ותהיה אפשרות לתוספות, אז באים ומעבירים את זה לועדת הכספים ממקום כך למקום כך, הרבה יותר קל והרבה יותר יעיל. רבותיי, ניפגש בפתיחת המושב הבא. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10.

קוד המקור של הנתונים