PAGE
2
ועדת הכנסת
23/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 280>
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, ב' בסיון התשע"ב (23 במאי 2012), שעה 10:00

<בקשה להעברת הצ"ח מוועדה לוועדה.>

"מאהל המחאה של יוצאי אתיופיה בירושלים"
<הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (מס' 20) (תיקון טעות בנוסח שנתקבל), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר
שלמה מולה

>
דפנה ברנאי – עו"ד, הממונה על נוסח החוק, הלשכה המשפטית.

ארבל אסטרחן

נעה בירן-דדון

מוריה אביגד

"מאהל המחאה של יוצאי אתיופיה בירושלים"

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. אני מברך את נעה שחזרה אלינו, את אתי שעסוקה בהכנות לשמחה המשפחתית מחר בערב. נתחיל בסדר-היום, כאשר אני מציע שנתחיל קודם כל בשני הנושאים האחרונים ואחר כך נגיע לנושא הראשון. אני עובר אם כך לסעיף מס' 2: קביעת וועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא מאהל המחאה של יוצאי אתיופיה בירושלים, הצעת חברי הכנסת שלמה מולה, דניאל בן-סימון ועפו אגבאריה. היתה הצעה במליאה להעביר לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות או לוועדת החינוך, התרבות והספורט או לאיזושהי וועדה משותפת. יו"ר ועדת העלייה והקליטה ביקש להעביר את הנושא אליו ויו"ר ועדת החינוך נתן את הסכמתו. זה מקובל גם עליך?

ברמה העקרונית אין לי בעיה אבל הרעיון היה שחלק מהסוגיות הכי מרכזיות בטיפול בעולי אתיופיה אינן קשורות רק לקליטה הראשונית של העולים, היא דווקא בדיורי קבע, עולים שהם 30 שנה, 25 שנה ומעל. לכן הרעיון היה לנסות לאתר איזושהי ועדה משותפת של החינוך והקליטה. רוב בעיות הן לאו דווקא בתחום הקליטה הראשונית, לא במרכזי קליטה וכן הלאה אלא בדיורי קבע, חינוך, תעסוקה וכן הלאה וכן הלאה. זאת היתה המחשבה.

אני אגיד לך את האמת. הבעיה היא לא רק בצד החינוכי ולכן אני לא רואה למה חינוך ולא פנים, למה פנים ולא כלכלה. לכן נראה לי שעדיף לך – כי אני אגיד לך מה יקרה, אפשר לנסות להקים ועדה משותפת אבל עד שנקבל שמות ועד שהתהליך יתבצע, עד שתקום הוועדה ועד שהיא תמצא את הזמן בתיאום בין שתי הוועדות להתכנס, וכשיו"ר ועדת הקליטה אומר : אני רוצה את זה ואני הולך לדון בזה אני מציע - - -

אמרתי, ברמה העקרונית אני יודע שהוא גם מאוד מחויב לעניין והוא גם חרוץ.

כן, וגם יש להם את הזמן לעסוק בזה. אני מציע שנעביר את זה לוועדת העלייה והקליטה, בסדר? אוקיי. מי בעד?

הצבעה

בעד ההצעה – פה אחד
ההצעה אושרה.

פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר.
<בקשה להעברת הצ"ח מוועדה לוועדה.>

אני עובר לנושא השלישי. בקשת יושב-ראש העבודה, הרווחה והבריאות להעברת הצעות החוק הבאות מהוועדה לקידום מעמד האישה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות: הצעת חוק תגמולים לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות (מענק הסתגלות) התשע"א-2011, (פ/3232/18), של חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי כנסת, והצעת חוק תגמולים לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות (מענק הסתגלות), התשס"ט-2009, (פ/793/18), של חבר הכנסת דב לנין וקבוצת חברי כנסת. אני מבין שהבקשה הזו היא נוכח הטענה של יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שהיא נמצאת בתחום סמכותו ואני מבין שיושבת-ראש הוועדה למעמד האישה, חברת הכנסת חוטובלי, מסרה לנו שהיא מסכימה לבקשה ואיננה מתנגדת להעברת ההצעה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כך שאם זה המצב אני מציע לאשר את בקשת ההעברה. מי בעד?
הצבעה

בעד הבקשה – פה אחד
הבקשה אושרה.

פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים.
<הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (מס' 20) (תיקון טעות בנוסח שנתקבל), התשע"ב-2012>

אני עובר חזרה לסעיף 1 בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (מס' 20) (תיקון טעות בנוסח שנתקבל), התשע"ב-2012, (כ/458), הכנה לקריאה השנייה והשלישית. הצעת החוק של חברי הכנסת גפני, מקלב ושלי. ארבל, בבקשה.

הצעת החוק באה לקבוע כמה שינויים בנושא של תיקון טעות בנוסח של חוק שהתקבל. היום יש סמכות למליאת הכנסת לתקן טעות בחוק כאשר מדובר בטעות שהיא לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש העתקה וכיוצא באלה. זאת אומרת, לא משהו מהותי שפתאום מגלים ששכחו להכניס לחוק אלא כאשר מדובר בעניין טכני שבטעות, הרבה פעמים זה היה הפניות לא נכונות או דברים מהסוג הזה. אז לא צריך לעשות את התיקון בהליך חקיקה מלא של 3 קריאות או 4 קריאות אלא יכולה מליאת הכנסת, לפי הצעה של הוועדה שטיפלה בחוק, לתקן את הדבר בעצמה והדבר הזה קורה מעת לעת, רק השבוע ראינו מקרה כזה של תיקון טעות.
לפי החוק היום, פקודת סדרי השלטון והמשפט, ההצעה בעניין הזה לוועדה, בשביל שהיא תחליט שמדובר בתיקון טעות, צריכה להגיע מיושב-ראש הכנסת. בעבר מי שהיה מציע את זה היה שר המשפטים, בשנת 2001 תוקן החוק והועברה סמכות ליו"ר הכנסת. ההצעה כעת כוללת הוראה שתאפשר ליו"ר הכנסת ליזום הליך כזה או ליועץ המשפט לכנסת כגורם המקצועי שיוכל ליזום את זה. הרעיון הוא להקל על הצורך – היות ומדובר באמת במשהו שהוא מצד אחד טכני אבל מצד שני באמת מקצועי, לראות שאכן מדובר בטעות ולא בשינוי מהותי בחוק לעומת מה שהוועדה החליטה, ולכן הוצע לכלול את היועץ המשפטי לכנסת כמי שיוכל ליזום את ההליך. זה סעיף אחד בהצעה.

הסעיף השני בהצעה עניינו תיקון טעות בחוק התקציב. כאן יש לי איזה גילוי לעומת הישיבה הקודמת, שאז אמרתי שלא כל כך הצלחנו להבין למה קבעו את אותה הוראה בחוק יסודות התקציב. בשנת 90' נקבע בחוק הוראה מיוחדת לתיקון טעות בחוק תקציב ושם נאמר שהצורך בפניה של שר המשפטים – אמרתי שעד 2001 זה היה שר המשפטים שיזם את ההליך – תהיה נחוצה בחוק תקציב רק אם הטעות נפלה כבר בהצעת החוק. ואז אמרנו שלא ברור למה צריכה להיות הבחנה בין תיקון טעות בחוק תקציב לחוק אחר. אנחנו יודעים שבחוק תקציב אין בדיוק הצעת חוק, הרי אין חוברת כחולה והצעת שר המשפטים, או יו"ר הכנסת היום, כבר נחוצה רק אם זה נפל כבר בהצעת החוק, אז אם זה לא נפל אז איך כן עושים טעות.
כל ההסדר הזה נראה לנו לא ברור ולא נחוץ והוצע לבטל אותו ושתיקון טעות בחוק התקציב יהיה זהה. מה שאז אמרתי הוא שלא כל כך ברור לנו למה עשו את זה בשנת 90', ובינתיים מצאנו איזושהי תכתובת, שדפנה שנמצאת פה לידי שהיא ממונה על נוסח החוק אצלנו, מצאה לי ושם ראינו שהסיבה היתה שבאותן שנים בחוק התקציב היו את הכספים הייחודיים, וברגע האחרון, בחוק התקציב עצמו, נקבו בשמות של מוסדות ואם לא נקבו בשם המדויק של המוסד האוצר לא היה יכול להעביר אליו כסף, ואז הם רצו שיוכלו לעשות תיקונים כאלה בקלות רבה יותר בלי צורך בפנייה של שר המשפטים.

זה לא קיים היום.

בדיוק, זה לא קיים היום ולכן זה עוד יותר מחזק אותנו בכך שאפשר למצוא את הסעיף. למשל, אני מצאתי שבאותו תיקון לחוק שהוסיף את סעיף 49א לחוק יסודות התקציב על ההסבר המיוחד אז לצדו עשו תיקונים בחוק. תיקנו את חוק התקציב ואמרו: במקום "המרכז לחינוך תורני למורשת יהדות ספרד", יבוא "המרכז לחינוך תורני למורשת יהדות המזרח", במקום "חוכמה ודעת", "חוכמה ודעת ורוח", זאת אומרת, תיקונים כאלה היו כנראה רבים וזאת היתה הסיבה. הדבר לא קיים היום ולכן מוצע לתקן. הדבר האחרון שעליו דיברנו בישיבה הקודמת ולא נכלל בנוסח הכחול אבל אמרנו שנעלה אותו שוב הוא הנושא של תחילתו של תיקון הטעות. היום קובעת הפקודה שתחילתו של תיקון הטעות ביום פרסומו - - -

אלא אם נקבע אחרת.

נכון, אלא אם קובעת הכנסת לפי ההצעה אחרת. אני ציינתי שבבדיקה שעשיתי בכל השנים האחרונות תמיד הוועדה קובעת אחרת, קובעת שתחילתו של תיקון הטעות היא ביום תחילתו של החוק העיקרי.

זה גם יותר הגיוני.

והסיבה היא מהותית כי אנחנו אומרים: נשמט משהו בנוסח שהוועדה החליטה, בעצם מה שעבר הוא לא מה שהתכוונו אליו, ולכן הרעיון הוא שזה ישתלב בתוך החוק כפי שעבר. כמובן שמדובר בברירת מחדל והוועדה יכולה לקבוע אחרת. הציג פה אייל זנדברג ממשרד המשפטים – שהוא חולה ולכן לא הגיע לישיבה ואמרתי לו שאני אגיד את עמדתו – עמדה שהתקבלה, לפחות לקריאה הראשונה. הוא אמר: מדובר באיזושהי צורה של חקיקה, הכלל בחקיקה הוא שהתחילה היא ביום הקבלה בכנסת ולא איזושהי תחילה רטרואקטיבית. ועוד הוא ציין, וזה דבר נכון, שאמנם מדובר בפליטת קולמוס, טעות העתקה וכו', אבל זה יכול להיות משהו מהותי, יכול להיות שנשמטה מילה או ספרה ויכול להיות גם שהליך תיקון הטעות יעשה זמן ניכר אחרי שהתקבל החוק ואז פתאום מדובר על איזושהי רטרואקטיביות משמעותית.

התשובה לזה בעיני היא שאם מדובר באמת במשהו שהוא משמעותי וכעבור תקופה, לא חייבים ללכת להליך של תיקון טעות ויכול להיות שבמקרה כזה יבוא היועץ המשפטי של הכנסת ויגיד: לא, את זה צריך לתקן בחקיקה, אי אפשר בתיקון טעות, וכמובן הוועדה, שהיא תמיד צריכה לחשוב מתי התחילה של תיקון הטעות, תקבע מה שהיא תקבע. זאת אומרת, היא תחליט האם תחול ברירת המחדל או שהיא תקבע מועד אחר. זאת היתה המחלוקת. הוא סבר שצריך להשאיר את המצב כמו שהוא, שהתחילה היא מיום קבלתה של הטעות, אני סברתי שאין שום מניעה לקבוע כברירת מחדל שהתחילה היא מיום תחילתו של החוק אלא אם יקבע אחרת.

אני מההתחלה הרי הסכמתי אתך, הבעיה היא שאני לא כל כך רוצה לקבל החלטה שהיא מנוגדת לעמדה שלו.

אייל אמר לי שזה לא – הוא סבר כך אבל הוא אמר: מה שהוועדה תחליט. זאת אומרת, זה לא משהו שהוא ביקש לעכב. אמרתי לו שאני אגיד שוב את הדברים, אציג גם את עמדתו, זה לא משהו שהיה קריטי.

אגב, אני חושב שגם מבחינה מעשית זה מה שקורה בדרך כלל, לא?

נכון, אני בדקתי שנים אחורה.

אם אפשר הייתי מוסיפה עוד עניין. לפני כמה שנים הובא אלינו מקרה של טעות בחוק ההסדרים, היה ברור שיש טעות. זאת אומרת, היתה איזושהי הפניה, זה היה תיקון עקיף בחוק המים, איך מחשבים תעריפי מים מסוימים והיתה הפניה לפסקה לא נכונה – אם רשויות מקומיות התעריף של המלונות הוא כזה או אחר. הגיע היועץ המשפטי שייצג בזמנו רשויות מקומיות ואמר: יש פה טעות, אתם צריכים לשנות במקום 4.1 ל- 4.1.1, כך שהמלונות כן יחויבו בארנונה או בתשלום מים. ובגלל הספק הזה, והיתה גם תלויה כמובן תביעת התדיינות בין המלונות לרשות המקומית, אמרנו: בגלל הספק הזה, שיכול להיות שזה משליך באופן מהותי, גם אם ברור לכולנו שזו טעות דפוס, אנחנו לא נתקן את זה בפרוצדורה הזאת אלא שזה יידון ב-3 קריאות וינסו לתקן את זה בצורה הזאת. זאת אומרת, כשמתעורר ספק אם זה רטרואקטיבי או לא רטרואקטיבי, אם זה מוחל או לא מוחל, אם זה משנה משהו מהותי, אנחנו מעדיפים שלא ללכת בפרוצדורה הזו. ולכן זה תמיד יהיה רק התיקונים הטכניים, שאין שום ספק לאף אחד שהם טכניים בלבד ואז השאלה הרטרואקטיבית לא מתעוררת.

טוב, אני בעד אבל מה את רוצה לעשות?

אני חושבת שאפשר לאשר את זה. אולי אפשר שאני לא אניח את זה היום אלא ביום שני ואז אם אייל יגיד שזה סופר קריטי - - -

בסדר. ואז, אם הוא יגיד שזה סופר קריטי צריך לעשות ישיבה מחדש?

נכון, אני חושבת שגם מבחינתו זה - - -

טוב, נאשר את זה כך. תגידו לו את זה ובאם הוא באמת רוצה – אז נעשה עוד ישיבה.

בסדר. אז אנחנו נאשר את זה ככה שבמקום "פרסומו" יבוא "תחילתו של החוק", ובמקום "מיום תחילת החוק", יבוא "במועד מאוחר יותר", בעצם בנוסח שהיה בתכלת בסעיף (ד).

טוב, בסדר. מי בעד ההצעה בנוסח לרבות התוספת כפי שהקריאה אותה ארבל?
הצבעה

בעד ההצעה – פה אחד

ההצעה אושרה.

פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:15.>