PAGE
33
ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה

לנושא חלל
29/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לנושא חלל
יום שלישי, ח' בסיון התשע"ב (29 במאי 2012), שעה 14:00

<פעילות סוכנות החלל הישראלית>

חברי הוועדה: >
זאב אלקין – היו"ר
רונית תירוש – יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה
רוברט טיבייב

שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ

מנחם גרינבלום - מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה

אהוד גזית - המדען הראשי, משרד המדע והטכנולוגיה

יוסי קאליפא - מרכז תחום מחקרים במדעי החיים, משרד המדע והטכנולוגיה

רן בר - סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, משרד המדע והטכנולוגיה

אבי ענתי - סמנכ"ל, משרד המדע והטכנולוגיה

מרים חיים - מנהלת לשכת מנכ"ל, משרד המדע והטכנולוגיה

ליבי עוז - דוברת, משרד המדע והטכנולוגיה

יצחק בן ישראל - פרופ' (אלוף במיל'), יו"ר סוכנות החלל הישראלית

מנחם קדרון - מנכ"ל, סוכנות החלל הישראלית

חיים אשד - יועץ, סוכנות החלל הישראלית

אורנה מארי אורשן - יועצת למנכ"ל הסוכנות, סוכנות החלל הישראלית

אביה כפרי - יועץ, סוכנות החלל הישראלית

לידיה לזנס - סגנית המדען הראשי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אמנון הררי - ראש מנהלת "תכנית אתגר", משרד הביטחון

אורן ברדה - סא"ל, ר' ענף לווינות וחלל חיל האוויר, משרד הביטחון

דני גלושנקוב - רפרנט מדע והשכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אייל פרופר - מנהל מחלקת בקרת נשק אסטרטגית, משרד החוץ

קרן שחר בן-עמי - מנהלת מחלקת משפט בינלאומי כללי, אגף היועץ המשפטי, משרד החוץ

נפתלי ארנון - יועץ למולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

גורי זילכה - יועץ כלכלי ואסטרטגי, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

פרידה סופר - מזכ"ל, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

דגנית פיקובסקי - יועצת ורכזת ועדת החלל, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

מאיר חן - מנהל מו"פ ופיתוח עסקי חלל

מרסל מיכאל שטאון - מנכ"ל, המינהלת הישראלית לתכנית המסגרת של האיחוד האירופי- ISERD

דניאל רוזנפלד - פרופסור למדעי האטמוספירה, האוניברסיטה העברית

דן בלומברג - ס.נשיאה ודיקן מחקר ופיתוח, אוניברסיטת בן גוריון

יעקב אפק - דיקן סטודנטים, אוניברסיטת בן גוריון

אבישי גל-ים - מדען, מכון ויצמן למדע

אמנון פרוכטמן - פרופ', דיקן מחקר, מכון טכנולוגי חולון

חיים סרברו - מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל

יהודית בירק - חברת האקדמיה למדעים, חברת המולמו"פ

אסף אגמון - תא"ל במיל', ראש המכון, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

טל ענבר - ראש המרכז לחקר החלל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

יוסי טור כספא - מנהל המחלקה המסחרית, שגרירות בריטניה בישראל

אריאל כהן - יו"ר אגודת מדעים תוכנה ומחשבים בלשכה, לשכת המהנדסים והאדריכלים

דודי זוסימן - מנהל פרויקט עמוס-4, חלל-תקשורת

מידד פריינטא - מנכ"ל ספייסיאליסט

מאיה גליקמן-פריינטא - סמנכ"ל ספייסיאליסט

שמאי אופפר - העמותה הישראלית ללוויינות זעירה

סטפן דור - עוזרת מדעית, המשלחת האיחוד האירופאי

דוד (גיל) דהאן - רעיונות הציבור לכנסת, לשעבר המשמר האזרחי

עמנואל בלאס - מהנדס תעופה וחלל וגזבר האגודה למדעי התעופה והחלל בישראל

שמאי אופפר - העמותה הישראלית לננו לוויינים

נירה לאמעי

ענת לוי

ס.ל. – חבר המתרגמים
<פעילות סוכנות החלל הישראלית>

אנחנו נתחיל באופן רשמי את הישיבה. אחר צהריים טובים לכולם, אני שמח להתכנסות הזאת של ועדת המשנה לנושא החלל של ועדת המדע. זה למעשה הדיון השני בוועדת המשנה, כבר קיימנו סיור בתעשייה האווירית וראינו את הדברים בעיניים, ובדיון הזה שהוא דיון ראשון שמתקיים כאן בכנסת אנחנו ננסה לראות תמונת מקרו, את כלל הפעילות של סוכנות החלל הישראלית, איך היא בנויה, איך זה עובד, מה קורה בנושא התקציבי, לכן היה לנו מאוד חשוב שהאוצר יהיה כאן ואני שמח שהוא בסופו של דבר מצא דרך להגיע. בינתיים, עד שהצלחנו לכנס את הישיבה, כי איציק הוא הבן אדם הכי עסוק במדינה ופעם בכמה חודשים אנחנו לומדים מהתקשורת למה, כל מי שבא לשאול אותו על הדבר האחר, לא נעסוק בו כאן, לפחות לא סביב השולחן הזה, הוא כמובן יוכל להתייחס אחר כך, אבל אני שמח שהצלחנו בכל זאת להתכנס כולנו ביחד. אני מבין שבינתיים גם מונה מנהל כללי חדש לסוכנות החלל הישראלית, הוא יציג לנו סקירה חדשה על פעילות הסוכנות והתכניות והתמונה שיש היום. אנחנו מראש ננסה להשאיר לא מעט זמן לדון ולשמוע התייחסויות מהגופים השונים שעוסקים בחלל, כי מצד אחד זו איזה שהיא ישיבת היכרות כללית עם הנושא מבחינתנו ככנסת, אבל מצד שני ישנם לא מעט נושאים בוערים בתחום הזה שדורשים לימוד וליבון ונפתח את זה כאן בישיבה הזאת.
היות שהשר לא כאן, אני אציע אולי למנהל הכללי של המשרד להגיד כמה דברים ואז נעבור לפרופ' יצחק בן ישראל ולמנכ"ל הסוכנות. בבקשה.

במהלך שנת 2010 הוקמה ועדה שאמורה הייתה להמליץ לממשלה במה אנחנו צריכים להשקיע לתכנית החלל האזרחית הישראלית בחמש השנים הקרובות, ואכן הוועדה ישבה והוכן דוח שהוגש לראש הממשלה ונשיא המדינה והתקיים גם דיון בישיבת הממשלה. לאחר דין ודברים ישבנו גם עם משרד האוצר ואני שמח להגיד שקיבלנו את הסכומים להשקיע לשנתיים הקרובות, את תקציב החלל, שהוא בסדרי גודל שונים ממה שהיה עד היום בסוכנות החלל הישראלית, הן בנושא של תקנים של כוח אדם והן בנושא של תקציב.

אבל הרבה פחות ממה שהוועדה המליצה.

הוא פחות ממה שהוועדה המליצה. יש לנו זמן של הכנה של השנתיים הראשונות, אנחנו מאמינים שבהמשך, אחרי שנוכיח שאנחנו עושים את הדברים כפי שצריך נקבל המשך תקציב ממשרד האוצר. ההבנה שלנו עם משרד האוצר היא לשנים 2012 ו-2013, יש לנו תקציב שתיכף יוצג בצורה מסודרת על ידי מנחם קדרון, מנכ"ל (מנהל כללי) סוכנות החלל הישראלית, ואנחנו כאן, על מנת להציג את הקשיים, את הבעיות שיש לנו ומה הדרכים שאנחנו חושבים שאפשר להגיע לפתרון.

אבל ישנה כוונה, שוב, רק להבין את הנקודה הזאת, מול משרד האוצר לפעול בהמשך לסכום המלא שהוועדה המליצה עליו?

אנחנו עדיין לא ישבנו בצורה מסודרת סופית עם משרד האוצר, יש לנו תכנית לחמש השנים הקרובות. הנה השר, כפי שאמרתי לך, שהוא יגיע ואכן הוא הגיע. אנחנו אמורים לשבת עם האוצר בתקופה הקרובה במהלך חודש יוני. אנחנו נמצא את עצמנו בדברים הרבה יותר ברורים לגבי התקציבים לגבי השנים הבאות.

תודה רבה. הצטרף אלינו שר המדע והטכנולוגיה שלמעשה בתקופת כהונתו הושג ההישג המשמעותי הזה וזה כמובן תוספת מאוד מאוד משמעותית, ותיכף נצלול למספרים ואז נראה פי כמה לעומת מה שהיה מה שאמור להגיע, כי אני מבין שלא הגיע, אבל אמור להגיע, וכמובן מגיעות לו ברכות על כל הפעילות והלחץ בנושא הזה ועל התוצאה. בבקשה.

אז קודם כל אני מתנצל על האיחור. אני לא יודע מה אמר המנכ"ל- - -

רק את האמת.

אני חייב לומר שאני, כחבר סגל בטכניון, ולא סתם חבר סגל בטכניון, אמנם פרופסור למתמטיקה, אבל לא ספון רק בעולם המתמטיקה ומילאתי תפקידי דיקנות שונות ומועמד לנשיא הטכניון והטכניון הוא המוסד היחידי בארץ שיש בו פקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל וכשנכנסתי למשרד המדע והטכנולוגיה, בתוקף תפקידי קיבלתי את האחריות על סוכנות החלל הישראלית, לא הייתי מודע עד כמה מדינת ישראל היא מעצמה בתחום החלל. באמת מעצמה אדירה. היא לא רק מעצמה יחסית לגודלה, היא מעצמה, היא שייכת למועדון אקסקלוסיבי של כעשר מדינות בעולם שיש להן כל היכולות בחלל, אבל לא רק זה, למדינת ישראל יש יכולות לטכנולוגיות מסוימות שאין לאחרים. זאת אומרת אין לנו מתחרים, למשל, בנושא של לוויינים קלי משקל, אנחנו מתקדמים, אולי המובילים בעולם בלוויינות מולטי והיפו-ספקטראלית ואנחנו בין המובילים בעולם ב- - -

בשלב הזה.

הכול בשלב הזה. ישבנו וראינו וכמובן הוכנסנו לנושא על ידי פרופ' איציק בן ישראל, היושב ראש, וצביקה קפלן שהיה המנכ"ל, ואחד הדברים המדהימים היו שפתאום אתה רואה שהמדינה עם היכולות האדירות האלה - והפוטנציאל הוא אדיר, האמריקנים מחפשים לעשות איתנו שיתופי פעולה וחותמים איתנו על שיתופי פעולה, הרוסים חותמים איתנו על שיתופי פעולה וסוכנות החלל האירופית חותמת איתנו על שיתופי פעולה ויש לנו שיתופי פעולה עם סוכנות החלל הצרפתית, שהיא הגדולה באירופה, ועם האיטלקים, כשהפוטנציאל הוא אדיר - והמדינה קוצרת או גוזרת קופון מאוד קטן מן הדבר הזה, מכיוון שכשאתה לא משקיע אתה לא מקבל. אנחנו החלטנו לגייס לצורך הנושא הזה את הנשיא ואת ראש הממשלה. בפגישה משותפת אצלם, עם כל המעורבים בחלל בישראל, יש פה אנשים גם מהחלל הצבאי, גם מהחלל האזרחי, בסך הכול זו נקודת הממשק, הכול התחיל הרי מחלל צבאי, ובעקבות זה באמת הוקמה אותה תכנית עסקית. היה נראה שבעקבות התכנית הזאת ייפרצו כל הסכרים, אבל לצערנו לקח עוד שנה או שנה וחצי של מאמצים קשים עד שהשגנו את התקציב

כן, מסקנות הוועדה הוגשו ביולי 2010, אם אני זוכר נכון, ואת התקציב קיבלתם ל-2012-13, זה אומר- - -

יכולנו להשתמש בו גם ב-2011, קיבלנו את התקציב במהלך 2011.

בכל אופן, הוא אשר אמרתי, קרוב לשנה וחצי עד שבאמת- - - למרות שהייתה ועדה רצינית מאוד, גם לא מדובר בנושא פוליטי, אלא נושא שהמדינה יכולה רק להרוויחה והתעשיות יכולות רק להרוויח ויש לנו יכולות אדירות שבעולם כולו מחזרים אחרינו.

אני חושב שהתקציב החדש הזה באמת מכניס אותנו לעידן חדש, לעידן שיאפשר לנו למנף את היכולות, לבסס את היכולות. אגב, זה לא כל כך פשוט, כי אתה מפתח יכולות גם כדי לשמר אותן, גם כדי לדרוך במקום אתה צריך לרוץ, כי בעולם יש תחרות גדולה מאוד, אבל אני מאוד מקווה שהדברים האלה יביאו למינוף מאוד מאוד רציני. חלו גם חילופי גברי, כיוון שצביקה קפלן פרש לגמלאות ונכנס מנחם קדרון שיושב כאן, שבא מרפא"ל כמנכ"ל, כמנהל הסוכנות. היא מוגדרת אמנם כאגף במשרדנו, אבל המעמד הוא מעמד של מנכ"ל וכמובן איציק בן ישראל ממשיך כיושב ראש.

אני חייב לציין שהמון גופים היו מעורבים בדברים האלה כדי שנוכל להגיע והמון דחפו, הן מהתעשיות המעורבות, התעשייה האווירית, רפא"ל וכו', בטח יש עוד כאלה שלא ציינתי- - -

כולל ועדת המדע.

כולל ועדת המדע, אנשי משרד הביטחון שעוסקים בנושא הזה, ושיתוף הפעולה הוא שיתוף פעולה מדהים. גם משרד האוצר.

גם פה, אגב, תיזהר במה שאתה אומר, הם מקשיבים היטב.

הם פה?

הם כבר פה.

משרד האוצר הביעו את נכונותם לתת עוד, זה רק... זה נקלט?

כן, זה נכנס לפרוטוקול. הם גם לא הכחישו את זה...

עכשיו באמת צריכים להבין, יש המון אתגרים בתחומים האלה העולם כולו נכנס לזה חזק. רק כדי לסבר את האוזן, למשל מדינה כמו הודו שרוצה לבסס את מקומה משקיעה בשנה כמה מיליארדים. תקציב של סוכנות החלל ההודית מעל מיליארד דולר והם מוכרים הרבה, הם מוכרים למשל שיגורים ומשיגורים עושים הרבה כסף. אנחנו לא יכולים למכור שיגורים, כי אף אחד לא מעוניין לשגר מערבה אז לנו יש את הבעיה של להיפך, אנחנו צריכים לקנות מהם שיגורים. ההודים משקיעים מעל מיליארד דולר, שתבינו באיזו השקעה מדובר.

אני מבין שזה לא רק אבסולוטי, אלא גם באחוז מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הם משקיעים הרבה משמעותית מאיתנו.

כן. ושוב, אני מדבר על היכולות שפותחו כאן. היכולות שפותחו כאן אלה יכולות מדהימות, כשמשקלו של לוויין תצפית ישראלי ממוצע הוא עשירית מלוויין אירופי או חמישית מלוויין אמריקני, הדברים האלה אומרים והדברים האלה מאוד משמעותיים כי הם משחקים תפקיד מאוד חשוב בשוק הזה.

באמת השמים הם הגבול, ממש תרתי משמע, ביחס לאן שאפשר להגיע בנושא הזה, אבל צריך להבין שהזורעים בדמעה ברינה יקצורו, אבל בשביל לקצור צריך לזרוע ובאמת צריך להשקיע. מהבחינה הזאת הסכומים שאנחנו מדברים עליהם שנמצאים באמת בעלייה מרשימה, כשתשמעו באחוזים, אבל הם עצמם פשרה, זה פחות מחצי ממה שדובר בתכנית העסקית, אבל פשרה שגם אנחנו הצענו אותה, לא רק במשא ומתן, כי אמרנו אוקי, גם אנחנו מבינים שאתה לא יכול לעשות קפיצת מדרגה בהתחלה, אתה צריך לעשות אותה בצורה הדרגתית.

זה בדיוק מה ששאלתי את המנכ"ל כשלא היית, האם הפשרה הזאת מחייבת אתכם להמשך, או שאתם מקווים ויש לכם סיבות לקוות להגיע לתקרה של 300 מיליון, כפי שהמליצה הוועדה, בשנים מ-14' והלאה. איפה זה עומד ביניכם לבין האוצר?

אז אומר כך, הוועדה עשתה עבודה רצינית, הוועדה לא זרקה מספרים סתם כך, ואגב, במונחים של השוק של אז. הוועדה עשתה עבודה מאוד רצינית והתשובה היא פשוטה מאוד, אם אנחנו רוצים להגיע ולמצות את היכולות שלנו אנחנו חייבים באמת להגיע לאותם סכומים שבהם מדובר. אני מקווה שהתוצאות שיהיו, גם התוצאות הראשונות, יעזרו לשכנע את הגורמים השונים שההשקעה הזאת היא השקעה כדאית.

תודה רבה, אדוני השר.

אנחנו עכשיו עוברים לגיבור והנושא העיקרי של הדיון, לסוכנות החלל הישראלית. בבקשה, אדוני, פרופ' יצחק בן ישראל, תגיד את התפיסה הכללית שלך ואז נשמע מצגת שמתארת את פעילות הסוכנות והאתגרים שבפניה.

אני אגיד כמה מלים קצרות כי רוב הדיון יוקדש דווקא להצגה של מנחם קדרון, שזו ההזדמנות גם לברך אותו באופן רשמי על תפקידו כמנכ"ל סוכנות החלל, שיציג את התכנית.

אני רוצה להגיד מלה על הסטטוס של הדברים שהוא יציג. זו רק תכנית, זאת אומרת אנחנו, כמו שנשמע פה, רק עכשיו קיבלנו תקציב לשנתיים, עדיין אנחנו צריכים לשבת עם האוצר על הפרטים שלו, אבל את השנתיים האלה גזרנו מתכנית שהיא רב שנתית. אז באמת הסטטוס של מה שהוא יציג כאן, חלקו זה עוד ציפורים על העץ, זה סוג של תכנית, כשהדבר היחידי המוצג כאן הן השנתיים הקרובות, השנה הנוכחית והשנה הבאה, זה פחות משנתיים כבר- - -

הכסף עצמו כבר הגיע, או שעדיין לא?

הוא הגיע, מותנה באיזה שהוא דיון בינינו ובין האוצר, בפרטים הקטנים שלו, לא בפרטים הגדולים.

מה לוחות הזמנים שאתה מעריך שזה יקרה?

במהלך יוני.

בחודש הקרוב. לכן עד שזה לא גומר את השלב הזה, זה עדיין תכנית. אני רוצה להגיד מלה לחיוב, לא לשלילה, כי אנחנו בסוף של איזה שהוא מהלך שהוא כבר שבע שנים. אני הסתכלתי פה גם בחומר שמרכז המחקר והמידע בכנסת הכין, אני מכיר את המספרים מכיוון אחר, אבל פה הם עשו את זה בהשוואה לנתוני ה-OECD, בשנה שעברה, זאת אומרת לפני שהתקציב הזה הגיע תקציב החלל בישראל היה פי 20 פחות מאשר החציון של ה-OECD.

האבסולוטי או באחוז תמ"ג?

באחוז מהתמ"ג וגם אבסולוטי, כי אנחנו די קרובים בחציון לחציון של ה-OECD מבחינת התל"ג (תוצר לאומי גולמי), זה די דומה. זה אומר הגדלה לסדר גודל של כמה מאות מיליוני שקלים אם אתה רוצה להיות באחוז הזה. מה גם שהנתון הזה פה מטעה, כי הוא כולל בתקציב שכפי שפורסם על ידי ה-OECD את תקציב החלל הביטחוני שלנו בעוד שהמדינות הרשומות כאן, התקציב שלהן הוא לא ביטחוני, זה התקציב האזרחי.

בלבד?

כן. זאת אומרת אם אתה מסתכל חלל וביטחון ביחד, אז היחס הוא שאנחנו בערך פי 20 פחות מהם. אם אתה מסתכל רק על אזרחי, הפער הוא הרבה יותר גדול. הבנו את זה כבר לפני יותר משבע שנים ואנחנו היום נמצאים בסוף של איזה מהלך שלקח שבע שנים שבו באמת בסוף כולם הבינו שיש לנו איזה ביצת זהב שאנחנו לא מנצלים אותה כמו שצריך. זו ביצה שנולדה במקור בביטחון, אבל הביטחון בנה תשתית תעשייתית ואקדמית, וחלקה יושב כאן, ואתה יודע, לביטחון מוכרים מוצר אחד או שניים פעם בכמה שנים, כי השוק המקומי הוא קטן, בשביל להפוך את זה למשהו לתועלת המדינה כולה צריך לפתח את אותו התחום שאנחנו קוראים לו החלל האזרחי. אחרי הרבה עבודה, כל הסוכנויות השונות של הממשלה, כולל משרדיה והכנסת ומי שלא תגיד, לכולן נגלה האור, כמו שנגלה גם לנו, ואנחנו היום נמצאים בפתחו של עידן חדש בעצם. זאת אומרת כל מה שצריך זה רק לדאוג שאנחנו נצליח בו.

לשאלתך מקודם, לא קיבלנו את כל הסכום שאנחנו רצינו, אבל זה גם הגיוני. אם היינו מקבלים את ה-300 מיליון שקל במכה ראשונה בשנה הראשונה, בכלל לא בטוח שהיינו אפילו מסוגלים להוציא אותו. לכן הסיכום הוא שאנחנו נקבל חלק, קיבלנו חלק, לא קטן, בגדול משהו כמו חצי ממה שביקשנו להתחלה- - -

לא, פחות.

קצת פחות, אבל לא הרבה.

זה לשנתיים.

אבל כשאנחנו קיבלנו את זה, זה יוצא פחות.

התקווה שלנו שאנחנו נראה שאנחנו באמת מצליחים להוציא מזה את אותם הדברים שאנחנו ניתחנו שאפשר להוציא מזה ואז תהיה מוטיבציה לכולם להגדיל את הסכומים.

זאת אומרת לא התחייבתם לאוצר שלא תבקשו יותר.

לא, לא התחייבנו לאוצר שלא נבקש יותר, אבל גם האוצר, אני מניח, ירצה כמונו להגדיל את זה, אם אכן נראה שזה נותן תוצאות. זאת אומרת זה לא הולך על הבטחות שבעל פה, כך שאני לא רואה בזה בעיה, לפחות לא עכשיו. זאת אומרת צריך להתכנס עוד פעם בעוד שנה וחצי-שנתיים, לראות שהכול היה בסדר ואז לעשות שינויים בזה וזה יקרה בדרך הטבע.

עוד לפני שנעבור למצגת אני אשאל אותך, כמי שהיה בתהליך הזה מראשיתו ועד סופו, היו הגבלות על השימוש בתקציב הזה מצד האוצר? היו, ישנם? זאת אומרת אם יש איזה שהם כללי משחק- - -

יש כללי משחק, יש נייר שנחתם בין מנכ"ל משרד המדע ובין האוצר, שההגבלות הן מנגנונים איך מוציאים את הכסף. יש כל מיני מנגנונים. הכוונה ברוח הנייר הזה בגדול היא לא לבנות מנגנונים חדשים שלא צריך. זאת אומרת אם יש ערוצים שכבר מוכרים לנו היום, נגיד אתה רוצה להוציא מחקרים לאקדמיה, יש ערוצים מוכרים, יש גם למשרד המדע ערוצים כאלה, יש גם לוות"ת (ועדת התקצוב והתכנון) ערוצים כאלה. אתה רוצה לעשות שיתוף עם התעשייה? יש הרבה ערוצים במדען הראשי במשרד התעשייה. רוח הדברים היא לנסות להשתמש כמה שיותר במנגנונים הקיימים, שלא לבנות מפלצות שאחר כך צריך להאכיל אותן.

זה מבחינת מנגנון שימוש.

מבחינת אחוזי הוצאה- - -

מנגנון השימוש כמובן גוזר עליך הגבלות.

מבחינת סוגי ההוצאה, יש מגבלות שקשורות לאיזה גופים להוציא את הכסף ולאיזה לא, ועוד פעם הדגש שהאוצר שֹם שם, למרות שזו מגבלה קשה, זה שהרוב המכריע של הכסף, יש שם גם מספרים, יוצא למחקר באקדמיה ולהעלאת התשתית למטה ולתעשיות שהן קטנות, לא לתעשיות הגדולות. למה אני אומר שזה קשה? כי תעשיות החלל מטבען הן דווקא גדולות. אבל מכיוון שאנחנו מדברים על השנתיים הראשונות, כל ההסכם הזה הוא על ההוצאה בשנתיים הראשונות, אז זה קשה אבל נסתדר עם זה. זאת אומרת אנחנו מצליחים לעמוד בדבר הזה. למנחם, אני חושב, יש יותר פרטים והוא ייתן לכם מושג גם על התכניות.

תודה רבה.

בבקשה. אנחנו, אגב, מצטרפים לברכות ומאחלים המון הצלחה. זה תחום שהוא פחות בכותרות אבל הוא חשוב מאוד.

שוב אחר צהריים טובים. כבוד השר, יושב ראש הוועדה, המנכ"ל, חברי כנסת, יושב ראש הסוכנות וכל האורחים הנכבדים שאני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לכל אחד שהגיע עד ירושלים, עלה למעלה. יש כאלה שהגיעו מאוד מרחוק. אז באמת אחר צהריים טובים לכולם.

חלק מהמצגת אתם כבר סידרתם לי פה בכמה דקות הראשונות, אז אני אצטרך רק ללוות את זה קצת יותר מהר וחלק ניתן קצת יותר. מה אני רוצה להציג היום, ברשותכם? קודם כל תודות. גם המצגת הוכנה בסיוע של התעשיות והאקדמיה וגם חלק מהם ממש שותפים בתוך העסק, חלק מהם כמובילים וחלק מהם כקבלני משנה וחלק מהם אפילו מאוד מאוד נמוכים, ואני מקווה רק דבר אחד, שלא שכחתי פה מישהו כי זה הולך בחזקת עצרת של הנפגעים על הנשכחים. אז שוב, אני רוצה להודות לכל מי שכאן מופיע.

הזכירו פה את תכנית החלל הלאומית האזרחית, אני רוצה להזכיר בשישה שקפים על מה אנחנו מדברים שם, מאיפה התחלנו, לאיפה הגענו, מה הייתה הבעיה ואיזה פתרונות זה נתן. אני חושב שזו תהיה פעם אחרונה שנציג את השקפים האלה במין ישיבה כזאת, אבל רק בשביל שיהיה לנו סדר. חוץ מזה חלק גם כנראה לא מכיר את זה. זה כולל גם את ההתייחסויות לשקפים של התכנית וגם איך אנחנו חושבים לפתור את הבעיות שיושבות בפנים.

אני אתן שקף אחד בלבד על נושא ההשקעות, מכיוון שכפי שנאמר פה זו תכנית בלבד, אנחנו אפילו עוד לא הצגנו את זה ודיברנו. השקענו המון המון עבודה ולא רציתי פה להתחיל לזרוק מספרים וכך הלאה, אז זה ממש בשקף אחד שנותן טעימה בלבד.

מה שאתה מציג כאן זה מה שראה האוצר לפני שהוא אישר את ההצעה, או שבעקבות שהייתה החלטה זו התכנית שאתם הולכים להציג לאוצר בחודש הקרוב?

זה שקף של תכנית, זו לא תכנית.

ברור, אבל השאלה את מה זה משקף.

בוא נגיע ותראה מה זה נותן.

את האפשרות השנייה.

אני רוצה יותר להשקיע בנושאים של מה הפרויקטים הקיימים והעתידיים שאנחנו מדברים עליהם. אני לא אלאה אתכם, זה יהיה שקף אחד על כל פרויקט, שייתן לכם טעימה מכל הכיוונים על מה אנחנו מדברים, בעצם מה עשינו בעבר, יותר מה עושים עכשיו ועוד יותר חשוב, על מה אנחנו מדברים בעתיד. מילה על חינוך לקהילה ואיזה שהוא סיכום קצר ואחר כך בטח יהיה מספיק זמן לדבר, כמו שאתה ביקשת.

אז אם אנחנו מדברים על התכנית, התכנית ביוני 2010 אכן הוגשה לממשלה, כפי שפה תואר, והיא באה לנתח ולהגיש המלצה מעשית איך הופכים את מדינת ישראל לשחקנית בעלת משמעות בשוק החלל על ידי מינוף של תשתיות החלל הקיימות היום בארץ.

אני לא חושב שבפורום הזה אני צריך לעבור הרבה מדי על המשפטים האלה, למה חלל נחשב כמשאב אסטרטגי. כל הקטע של הפעילות האנושית בו, כל הקטע שהוא מושך אנשים צעירים, מדענים וכך הלאה, הוא חיוני, הוא דואלי, הוא טוב גם אזרחית ובטח ובטח לצרכי הביטחון, ששם הוא גדל. בכלל הנוכחות משפרת את המעמד הגיאו-פוליטי ועוד דברים רבים נוספים שהם משאב אסטרטגי וזה היה הדרייב שבכלל הביא אותנו לדבר.

קודם אמרו שיש לנו תעשייה ואקדמיה מופלאה במדינה הזאת. זה נכון, יש פה כמה כאלה שורות שבניתי בכל מקום, כל אחד מהם הוא בדיוק כך, לוויינים מתקדמים, קלי משקל, יחס ביצועים, כמו שהשר אמר קודם, יש התמקדות בעיקר באלקטרו אופטי סער וסוג של תצפית על ידי מכ"ם (מגלה כיוון ומרחק) ומזעור, מומחיות בתחום התקשורת. אנחנו עדים לזה עם עמוס 1, 2, 3, 4, 5 ואני מקווה 6, 7, 8 וכך הלאה. יש כוח אדם איכותי במיוחד, באמת מאוד מנוסה במשך המון שנים, מסורת של הצלחות, סך הכול מסורת של הצלחות רבות שנים בכל הדברים האלה, יש הנדסת מערכת טובה, הבסיס האקדמי הוא איתן והוא רחב מאוד, מצפון ועד דרום, יש סביבה של היי טק, המדינה היא סביבה של היי טק, ויש לנו גם שיתופי פעולה עם מדינות מובילות.

בטח יש עוד הרבה אחרים שאם הייתי יושב הייתי מוצא אותם, אבל בכל זאת למה אנחנו לא במקום הראשון בעולם, או במקומות מהסוג הזה? כי יש לנו מספר לא קטן של חסמים שמפריעים. גם היום, דרך אגב, כל הקטע של ייצוא שוטף של לוויינים כחול-לבן, אני מדבר כמובן על תוצרת הארץ, השוק המקומי הוא בעיקר שוק ביטחוני, הוא לא גדול, הוא לא מהווה מספיק מקור הכנסה לתעשיות מכל הסוגים של החלל, מחוץ לארץ אין הרבה הזמנות, באמת הן קטנות ובדרך כלל זה תת מערכות, אלה מכלולים קטנים, ששם יש פריצה כזאת או אחרת, יש כמה חברות שעושות את זה, מי יותר ומי פחות, בסך הכול אל מול פוטנציאל השוק העולמי אנחנו כטיפה בים. ובזה אמרתי הרבה. אין גם תקציב מו"פ (מחקר ופיתוח) כדי לדחוף ולקדם את כל מה שבנו פה במהלך השנים שתיארתי בשקף הקודם, במיוחד כשמסתכלים קדימה וצריך להכין את עצמנו לשוק תחרותי. בשוק הזה החלל הופך להיות יותר ויותר תחרותי, יותר ויותר מסתכלים לכיוון הזה, המגרשים כאן קטנים, כולם מסתכלים למעלה. התחרויות אדירות, אני יכול להגיד באופן אישי, בהיותי עוד ברפא"ל, השתתפנו בכמה תחרויות עולמיות, זה תחרותי מאין כמוהו. אני מדבר על דברים שהיינו כמעט בודדים ביכולת, מספיק שיש לך עוד אחד או שניים זה מאוד תחרותי. אם אתה לא מסוגל להיות תחרותי ואטרקטיבי מספיק, זה שאתה מוביל בטכנולוגיה ממש לא מספק.

תחרותי מבחינת העלות?

מבחינת המחיר, כן. עלות לא מעניין את אף אחד, מעניין המחיר. זו עלות בשבילו, כמה הוא משלם.

גם הפעילות של החלל של ישראל בתחום האזרחי מועטה מאוד. פה אמר איציק פי 20, זה עם הביטחוני ביחד, רק האזרחי זה עוד הרבה הרבה יותר גרוע. ובכלל אני חייב לציין, אני גם הייתי שם, עבודה רבה מאוד כבר הייתה לי מול מערכת הביטחון בשיטות של קוסט פלוס ומחויבות חזקה לצרכי ביטחון, והיא בטח לא עודדה את התפתחות היכולת התחרותית של התעשייה הישראלית. חברו את כל הדברים האלה ביחד, זה מוביל לסכנה של התנוונות והיעלמות, חד וחלק. זאת אומרת, אם אנחנו לא רואים אפשרות לפרוץ החוצה, אם אנחנו לא תחרותיים מספיק, אנחנו לא יודעים להתחרות טוב בחוץ לארץ, אין לנו מספיק אמצעים כדי לפתח את הדורות הבאים ואת הנכסים הבאים, כי כספי המו"פ הם מוגבלים אז גם כל מה שהיה לנו זו רק שאלה של זמן אל מול עולם תחרותי מתי הוא יילך וייעלם, מתי המוחות הטובים והמדענים שלנו ימצאו פתרונות בחוץ לארץ ויש כאלה המון ולמכביר, והשכל הזה, הישראלי פה, בטח ובטח יש לו המון קונים בחוץ לארץ.
על זה בעצם באה לענות התכנית הזאת כאשר היא אמרה, כן, איך אנחנו מרחיבים את היתרון היחסי של ישראל ואיך אנחנו מציבים את ישראל בקרב חמש המדינות המובילות בעולם בחקר החלל וניצולו. העבודה הזאת הייתה עבודה רבה, אני מכיר אותה מקרוב, קרוב לשנה וחצי, אם אני לא טועה, ישבו והכינו וחקרו וכך הלאה ובסופו של דבר יצאו עם תשע המלצות, כמובן ארוכות, כי אני בחרתי רק להציב פה את הכותרות שלהן.

כשאתה מדבר על חמש מדינות, למי אתה מתכוון?

אלה המדינות הידועות- - -

ארצות הברית, רוסיה?

סין.

בואו נקרא לאירופה מדינה, צרפת, גרמניה, אבל בעיקר צרפת, צרפת המובילה ב- - -

נגיד אירופה, ארצות הברית, סין ורוסיה. יש שאומרים גם הודו. אלה המעצמות.

היו תשע המלצות עיקריות, אלה הכותרות, אני לא הולך להיכנס לכל מה שכתוב כאן, אבל יש התייחסויות לכל הדברים. יש התייחסות להגדרת המדיניות, מה היעדים, נושא של תקציב שהוזכר פה מקודם, מדברים על סוכנות החלל, מדברים על כך שצריך לעשות שינוי מבנה ארגוני כדי להרים כזה דבר. אין ספק שכדי להרים פרויקטים מהסוג הזה צריך בוודאי להתחיל את השינוי הזה. יש עקרונות של איך מנהלים את זה ואיך בוחרים וכהנה וכהנה ואני לא אעבור על כל הדברים.

מה היעדים העיקריים? יש המון יעדים, בחרתי להוציא מפה ומשם את אלה שבאמת כל מה שנעשה זה להגיע למקומות האלה. ואמרנו כבר קודם, למצב את מדינת ישראל בחמש המדינות המובילות, מדעית וטכנולוגית, בחלל, תוך כדי קידום שיתוף הפעולה הבינלאומי. הדברים האלה, רק אלה בעצמם, כדי להגיע לשם ובאמת לעשות את זה, צריך לעשות את כל הדברים האחרים שהם בדרך יניבו את אותם נכסים שיאפשרו לנו גם להגיע לדברים אחרים, כמו למשל לקיים מערכות לוויינים בחלל למטרות מחקר ושימושים, אני אראה כמה דוגמאות, להביא להגדלת היקף המכירות של תעשיות החלל בישראל במידה משמעותית. זה הבוטום ליין. זאת אומרת, אם אנחנו נדע להשקיע נכון, לבנות אבני בניין נכונות, לטפח את התחרותיות, לרוץ החוצה לשוק העולמי ולהיות שם ולהגדיל, התעשיות תמכורנה יותר, יהיה להם כסף יותר למו"פ עצמי, הם יעזו עוד יותר, יהיה להם קל יותר להתחרות, הן תהיינה יותר אטרקטיביות. זה אחד מהיעדים העיקריים שהצבנו.

זאת אומרת שאם היום חברה ישראלית שעוסקת בתחומים האלה נאבקת באיזה שהוא מכרז והיא רואה שקשה לה להיות תחרותית, ממגבלות כאלה ואחרות של השוק הישראלי שהיה עד עכשיו, והיא באה לסוכנות החלל ואומרת 'בואו, תעזרו לי לסגור את פער המימון כדי שאני אזכה במכרז ולא מישהו אחר', אתם בפנים או לא בפנים?

לא, זה לא האופרה.

קודם כל התשובה לשאלה הישירה שלך זה לא, אבל בשביל להיכנס לשוק, אתה יכול להיכנס לשוק בדרך כלל בשתי צורות, אחת שאתה עושה את מה שכולם עושים יותר זול, שזה נורא קשה לנו וזה יכול להיות פעם, בעתיד, אחרי שכבר נהיה ממש חזקים בשוק, אבל זה לא המצב הנוכחי, וכשאתה עושה דברים שאתה מוכר אותם אולי יותר ביוקר אבל אין להם תחליף אצל אף אחד אחר, זאת אומרת אי אפשר לקנות את אותו דבר אצל מישהו אחר. אנחנו הלכנו על הערוץ השני, זאת אומרת איך אנחנו מתכוונים, לשאלתך, לעזור לתעשייה? לפתח את אותם התחומים שבהם יהיה לנו יתרון הייחודיות, דברים שלא יהיו אצל אף אחד אחר, לא שיעשו את זה יותר זול. אז אנחנו כן נתמוך, זה כן כלול במדיניות שלנו, אנחנו יכולים לתמוך במימון של המו"פ, אבל בשביל לייצר דברים שישמרו יתרון יחסי לישראל שאין לאף אחד אחר, לא בשביל לעשות משהו שגם אמריקה או אחת- - -

השאלה אם אתה יכול לשמר יכולות, אם אתה לא משמר את ההקשר והתשתית של השוטף. אם אתה לא בעל תחרותיות בשוק הרגיל ואתה תתחיל, כפי שכבר כמה מכם הזכירו כאן, שיש חשש שאנחנו נאבד את המקום הייחודי שלנו שהשר היטיב לתאר אותו, אם לא תדע לשמר את הקיים ואת התשתית, גם את הייחודי לא תוכל לעשות.

קודם כל אתה צודק, אבל יש גם מנגנונים אחרים. היה לנו עכשיו, למשל, פרויקט לדוגמה של התעשייה הישראלית שניסתה להתחרות עם מוצר קיים במשהו וזה לא נפל בתוך התקציב שלנו, אבל הלכנו לאוצר לזה לחוד, למשהו אחר, יש מנגנונים אחרים שהאוצר יכול לתמוך בשביל לשמור איזה שהוא יתרון לחברות הישראליות בשוק.

וזה עבד?

זה עבד, כן.

לגבי מה זה היה?

קשור לחלל, פרויקט חללי שאני לא רוצה להיכנס לזה, אבל זה עבד, עם מנגנון אחר, לא מהכסף הזה. הכסף הזה אמור לייצר יתרון יחסי דרך מחקר ופיתוח, בגדול. תמיד בשוליים יכול להיות משהו קטן, אבל לא בעיקרון.

יש גם מצבים שאתה תלוי ברכש חוץ לארץ ותאר לך, לך תתחרה עם מישהו שהוא מייצר את אותו צ'ופצ'יק שאתה צריך אותו פה והוא מתחרה איתך. אז התוצאה ברורה, זהו. אבל הכוונה שלנו באמת לחפש את אותם יהלומים שבהם שווה להשקיע כדי להביא את התעשייה, לשפר את התחרותיות שלה. אנחנו גם חושבים שככל שהתעשייה תיחשף יותר החוצה לשוק האזרחי, מטבע הדברים היא גם תלחץ על מספר אחד, על שיטה אחת, איך עושים להם יותר זול. גם איך עושים יותר זול. החיבור בין שני הדברים זה שילוב מנצח.

אנחנו עוד נחזור לזה בדיון.

אין ספק שאנחנו צריכים גם לשפר ולהרחיב את תחומי הידע בתשתית שיש לנו ובמיוחד באלה שיש לנו יתרון יחסי. אמרנו גם קודם, הנושא של תצפית, הנושא של מזעור, נושאים של תקשורת וכל הרכיבים ותת המערכות שתומכות בדבר הזה.

אנחנו גם רוצים לדחוף את המודעות לנושא של החלל בחברה הישראלית. אנחנו מאמינים שהחינוך והלימוד וההתקדמות בבתי הספר ואחר כך באקדמיה ותשומת הלב לחלל יניבו יותר ויותר רעיונות מיוחדים שאלה, שוב, יהיו אותם שוברי שוויון במה שאמרנו קודם. לצורך זה גם צריך לעשות דברים שנראה תיכף אחר כך.

וכמובן, כפי שכבר אמרנו קודם, אנחנו רוצים גם לקדם את המחקר הבסיסי ופיתוח בתחום זה, בדגש על חברות קטנות ובינוניות, כפי שנאמר קודם. איך עושים את זה? אז באמת קודם כל אנחנו צריכים לחזק את התשתית המדעית הבסיסית באקדמיה ובכל מכוני המחקר האחרים. הרעיונות באים משם, היישומים באים משם וללא התשתית הזאת לתעשייה יהיה קשה מאוד. זה דבר בסיסי. אנחנו מדברים על שיתופי פעולה. בשיתופי פעולה יש מרכיב מנצח וממנף, ואני מדבר עם חברות גדולות וסוכנויות גדולות, כמו סוכנות החלל האירופאית ESA שדרך אגב, מחר ומחרתיים הם אצלנו בדיונים על נושאים ספציפיים שבהם אנחנו הולכים לשתף פעולה, אני מדבר על סוכנות החלל הצרפתית עם תקציב שנתי של בסביבות 4 ביליון יורו לשנה. משהו מהסוג הזה. כמובן נאס"א, מדברים עם האיטלקים, מדברים עם הסינים שמאוד רוצים ועם הרוסים שמתים לבוא לפה ולדבר, ועם כל אלה אנחנו רוצים לחפש נושאים שיש לנו עניין משותף להרים משהו שהחיבור בין שני הדברים משלים זה את זה. קודם כל שיש באמת עניין ולא לשם שמים, סליחה, אלא לשם פתרון סופי שגם יביא אחר כך מוצר שימושי וגם יותר מזה, הוא ישלב את היכולות הדדית משני הצדדים והוא יחלק את העלויות שנדרשות כדי להרים את זה משני הצדדים. זה יביא במו"פ מהסוג הזה למוצר, או לטכנולוגיה חדשה, או ליותר מזה, זה יחבר ספציפית לדבר הזה בעלויות יותר נמוכות לזמן יותר קצר, וזה גם יקרב את התעשיות והאקדמיה למכונים הרלוונטיים והתעשיות שנמצאות מעבר לים, זאת אומרת באירופה, באמריקה ובכל מקום אחר, כשהקשרים האלה, שאנחנו מתחילים דרך שיתופי הפעולה, הם אחר כך יכולים להניב קשרים בין תעשיות לתעשיות ולגלות שם אפשרות לעשות הלאה ולהכיר את השוק. זה מאוד חשוב שתעשיות מסוג כזה, כמו ESA שמכירה תעשייה מסוימת ישראלית, היא אומרת באירופה, 'חבר'ה, משם כדאי לקנות, הם טובים', ואז הפלא ופלא פתאום העסק מתחיל להתהפך. לכן שיתופי הפעולה מאוד מאוד חשובים, בין שאלה סוכנויות חלל כאלה ואחרות ובין שזה משהו אחר. אנחנו היינו מאוד רוצים להצטרף לארגונים כמו ESA, רוצים מאוד לשתף פעולה עם ה-EU ונושאים של FP7 ו-2020 שהולך להיות על תכנית המו"פ האירופאית. אנחנו מאוד רוצים גם- - -

מה חוסם את זה כרגע?

בינתיים אנחנו רק עושים תכנית. אנחנו רוצים לראות בינתיים מה אלה הנושאים ואחר כך נראה איך אנחנו עושים.

אבל מה החסם?

בשביל להיות חברים ב-ESA או חבר נלווה או משהו מהסוג הזה, החסם בא מצדם, הוא לא בנו, צריך לקבל את זה בקונצנזוס, ב-EU, חסמים פוליטיים, לא מדעיים. לכן מה שאנחנו עושים בינתיים זה מה שמנחם ציין, אנחנו מפתחים שיתופי פעולה ועובדים על הטכנולוגיה בלי שאנחנו נהנים גם מהכספים ש- - - הם לא יכולים להעביר אלינו כסף במנגנונים של סוכנות החלל הכלל האירופית, אלא עושים את זה בדרכים אחרות.

זה יותר קשה.

אפשר במסגרת השביעית.

במסגרת השביעית זה אפשרי.

גם לא.

זה כן, זה פועל כבר.

לא, לא של סוכנות החלל.

זה כן. יש מיליארד ו-500,000 יורו ב-ESA שהם פתוחים לחברי תכנית המסגרת, מכיוון ש-750 הועברו על ידי התכנית השביעית ל-ESA ו-ESA מוסיף עוד 750 מיליון למדינות FP7. יש אפשרות ויש גם כוונה לעשות את זה ואנחנו במגעים לנסות לקדם את זה, אבל בשביל זה אנחנו צריכים כולנו לדחוף לכיוון הזה.

בינתיים נכון להיום לא קיבלנו אישור על זה.

אבל יש לנו פרויקטים FP בחלל.

אנחנו עוד נחזור לזה. אני רואה שיש פה נושא לדיון ולוויכוח. חסם תקציבי אין, זאת אומרת שאם מחר מודיעים לכם שמוכנים לקבל אתכם כחבר או כחבר נלווה, שזה כמובן דורש גם השקעה ישראלית, האוצר מוכן ומזומן עם צ'ק פתוח?

לא עמדנו עדיין במבחן הזה.

זה גם לא יהיה כל כך מהר.

אבל אני מקווה שזה יהיה הצעות שלנו, ש-ESA יגידו 'בואו, בואו מהר' ואנחנו נגיד, 'אה...'.

אנחנו עוד נחזור לזה.
חבר הכנסת טיבייב רצה לשאול משהו?

אני ממש מתנצל, כי אני צריך למלא עכשיו חלל אחר, יש לי את הסיעה של קדימה, זה דומה לחלל. אני אשתדל לחזור לפה.

אני גם חושב שאחד ממפתחות ההצלחה זה כל הנושא של שיתופי פעולה גם פה בארץ. אני חושב שיש מקום יותר רב לשיתוף פעולה בין התעשיות המובילות, הקטנות, הגדולות, מכוני המחקר, האקדמיות וכך הלאה. אין ספק, אנחנו נשתדל תחת המטריה שלנו לעשות הכול ולהביא גם לשיתוף פעולה שכזה, שכמובן יניב יותר תכליתיות ויותר תוצאות וכך הלאה.

אמרתי גם קודם שאנחנו רוצים לדחוף בתעשיות, לפתח נכסים אטרקטיביים. הזכרתי את זה קודם ביעדים. אנחנו צריכים לזהות מה הם הדברים האלה. במהלך החודשים האחרונים וגם לפני חצי שנה ושנה בזמן הוועדה, שהזכרתי, הייתה עבודה ממש לעומק לחפש את אותם נושאים. הרבינו לעסוק בזה בחודשים האחרונים באופן מיוחד כדי לחפש באמת את אותם נכסים ששווה להשקיע בהם והם יהיו אטרקטיביים לקידום התעשיות, בין שאלה יישומים תעשייתיים של טכנולוגיות ובין שזה חקר חלל, שאחר כך יהיה גם ניתן ליישם אותו לכיוון הזה.

יש איזה שהיא חלוקה בסיסית בין ההשקעה ממש בפרויקטים מול מחקר יישומי ומול מחקר בסיסי?

אני אראה. יש לי שקף אחד שעושה את הכול ביחד, אז אני אתן טעימה מהדבר הזה. מטבע הדברים, הם עדיין לא סגורים ולכן בחרתי לתת רק טעימה, כפי שזה נאמר כאן.

וכמובן אנחנו צריכים להתארגן כנדרש לתכנית בסדר גודל שכזה, בינתיים אנחנו פועלים בכיוון על פי התקנים שאושרו לנו ב-2012. בימים אלה יוצא מכרז למספר יועצים. ב-2013 נראה איך נמשיך הלאה ושם נלך שוב על פי הסיכום שהיה. אני מקווה שתהיה לנו הרבה הרבה מאוד עבודה, היום אני נופל מהרגליים, זה בטוח.

התקנים הם מעבר למסגרת התקציבית של 165 או בתוכה?

בהסכם עם האוצר במפורש יש לנו שני תקנים ב-2012 ונדון בתקנים נוספים ב-2013. הוסיפו לנו תקנים.

מעבר לתקציב?

כן.

השקף הבא נותן לכם מושג מאוד מתומצת על מה אנחנו מדברים, פחות או יותר. שימו לב שהמספרים מעוגלים, אבל הם נותנים מושג. כל השקף מדבר בעצם, למעט התפעול, על תכניות מו"פ כאלה ואחרות, מו"פ בסיסי, מו"פ תכליתי, מו"פ מחקרי, מו"פ יישומי, ובכל הסעיפים פחות או יותר שאנחנו מדברים, שהזכרנו מקודם, נושאים של שיתופי פעולה בינלאומיים, יש פה שורה של דוגמאות, אני אכנס אחר כך ואני אראה קצת יותר על כל דבר, שגם נבין בדיוק על מה אנחנו מדברים. כמובן זו לא התכנית עצמה שהיא הרבה יותר רחבה והיא מפורטת, על השנים ועל הנושאים ותת הנושאים וכך הלאה וכך הלאה. אז אנחנו רואים באמת שפרויקטי מו"פ בשיתוף פעולה בינלאומי מכל הסוגים, מדברים על נאס"א ו-CNES בצרפת, ASI זה האיטלקים ואיס"א זה האירופאית ויש עוד שורה ארוכה נוספת. אנחנו מדברים על מו"פ לחיזוק התעשיות, אם זה מודלים- - -

תעשיות ישראליות?

כן, אנחנו מחזקים את התעשיות הישראליות, לא תעשיות בחוץ לארץ. מודולים ולוויני תקשורת זה נושא חשוב, אנחנו רוצים לוודא תחרותיות טובה יותר. לתעשיות יש היום בעיה להתחרות והם צריכים לסגור פערים, קודם כל נושאים של הנעה חשמלית, רכיבי מחשב, הרשימה ארוכה. נתתי כמה דוגמאות ואני גם לא אכנס לכולן פה. לוויינות זעירה, ג'י.פי.אס עתידי. יש רעיונות פנטסטיים פה, וכל הרעיונות בתוך ישראל. אלה רעיונות של תעשיות והאמינו לי, יש גם קטנים שיש להם רעיונות מקסימים.

עידוד המחקר – אלה דברים בסיסיים, כמו ששאלת. בעיקר לאקדמיות ומכוני מחקר, דברים מאוד בסיסיים, אנחנו מתכוונים לצאת בקולות קוראים ברגע שהתקציבים יאושרו.

זה מראש מתוכנן כ-8% מסך- - -

כשבנינו ועשינו וחיברנו וראינו, הגענו למספר הזה שפחות או יותר הוא גם היה מספר שכשישבו ועשו את התכנית עצמה הגיעו למספרים האלה.

מו"פ בנושאים של חינוך וקהילה, ספייס IL, אני מניח שכולם מכירים אותו- - -

אנחנו עוד נזמין אותם לכאן ונקיים איתם מפגש.

אז יש פה שקף אחד שיזכיר למי שלא יודע, זה שוב, לפתח את הדבר הזה, לדחוף את הקהל, את החינוך, את הצעירים, להתעסק בזה. אני יכול להגיד פה, אני מת שיצליחו וינצחו בתחרות, אבל גם אם לא, עשינו המון בקידום ההתעסקות בחלל ובמדע.

מפה ברשותכם אני רוצה לעשות משוט מהיר על כמה וכמה פרויקטים. אני לא אכנס לכל מה שכתוב כאן בפנים. אני אשלח עדכון של החוברת הזאת לכל מי שלא קיבל. יש פה כמה דוגמאות, למשל לסמסונג, זו תכנית שמריצים בטכניון, במכון אשר, מכון לחקר החלל, של כוונה לשגר שלושה ננו לוויינים. ברגע שיודעים לעשות בשלושה ננו לוויינים את המשימה, אפשר לגדול ואולי אחר כך ללוויינים יותר גדולים, כאשר הכוונה להרים שלושה כאלה במשקל קטן מ-20 קילו, לשגר אותם ושיטוסו בטיסת מבנה ביחד במרחקים כאלה ואחרים זה מזה. אז קודם כל איך תשים ביחד בטיסות מבנה כאלה? יש לזה משמעות בשימוש מאוד יישומי מעבר למחקר הבסיסי, וכל הנושא של איכון אותות על הקרקע, בדיוק רב, למטרות של איתור והצלה, מקומות נידחים וכך הלאה. עושים את זה בשיתוף עם התעשיות, אם זו תעשייה אווירית ואם זה אלביט, אלאופ, מערכות ספציאליסט, רפא"ל ועוד אחרות שלא מוזכרות פה. הכוונה לשגר ב-2015. הטכניון הקציב תקציב נאה מאוד לפרויקט הזה ואנחנו חושבים שזו דוגמה מצוינת לרוץ הלאה ולעשות משהו שגם כשמסתכלים מעבר לאופק הוא יישומי במידה פנטסטית.
ונושא שרץ כבר כמה שנים, אני לא ארחיב, שיתוף פעולה בין צרפת לישראל, בין סוכנות החלל הצרפתית והישראלית.

בכמה הוא מפגר אחרי לוח הזמנים המקורי שלו?

משהו כמו שנתיים, אולי יותר, שנתיים וחצי, ובמידה מסוימת גם לא כל כך בגללנו, נושאים של היתרים ואזורי שיגור ואספקה של רכיבים מחוץ לארץ, דווקא מחוץ לארץ הפעם, שעיכבו את הכול. אנחנו מאוד מקווים שבאפריל 2014 זה מועד השיגור. לפחות זה נכון להיום. בינתיים נסגרו כל הפערים ועכשיו זה עבודה-עבודה.

פה רציתי להודות לתעשייה האווירית, אלביט, אלאופ ורפא"ל ועוד כמה וכמה גופים נוספים, על המעורבות בנושא, על התמיכה, על התרומה, ההשקעה ו-hopefully, רק שייצא. יש פה שתי משימות, מדעית וטכנולוגית. מדעית זה מצלמה מיוחדת של אלאופ שיודעת לנטר בין מולטי ספקטראלית, כלומר רבת צבעים, נושאים מהסוג של חקלאות, אזורים של אקולוגיה וכך הלאה, ורפא"ל מספקת מערכת הנעה חשמלית מיוחדת שיודעת לעבוד גם לבד ולהביא ולהוריד ולסדר. מי שרוצה יותר, אפשר להרחיב.

והלוויין הוא של תעשייה אווירית?

הלוויין הוא של סוכנות החלל הישראלית, כשראש הפרויקט יושב בתעשייה האווירית, הפלטפורמה של תעשייה אווירית.

'שלום' זו אותה תכנית עם האיטלקים, שנחתמה כבר לפני שנה וחצי והתנעתה בפועל הייתה במהלך אמצע מרץ השנה. אנחנו עוברים בסך הכול היום לשלב הראשון של בחינה שאמור לקחת כשנה, זה צריך להיות לוויין אי פר ספקטראלי, עם הרבה יותר אפשרויות זיהוי ותצפית לחקלאות מדייקת, לאיכות הסביבה, למחצבים ועוד שורה ארוכה. אנחנו ניפגש כנראה בתום השלב הראשון, שייקח בערך שנה או קצת פחות, אז נראה אם יש היתכנות טובה ואז נדבר על ההמשך, כמו שתואר פה, על שלב ב', ויש גם שלב ג' אופציונאלי ועוד כהנה וכהנה.

מי בונה את הלוויין כאן?

זה בדיונים עכשיו. מי שמעורב כאן זו התעשייה האווירית ואלאופ, בצד השני יש מספר חברות ממשלתיות מובילות בדברים האלה.

אנחנו בשלב של הסטאדי. כלומר הולכים על זה, כן?

כן.

MUSAR – זה פרויקט של התעשייה האווירית שהם הולכים ומאיצים הצעה לשלב יכולות של אנטנות מכ"ם לחקירה של הנוגה בפרויקט דיסקברי. אנחנו נותנים את המטריה פה, ההשקעה שלנו היא לא גבוהה, היא אפילו נמוכה מאוד ואנחנו יותר מסייעים להם מול נאס"א איימס, שזה הגוף בנאס"א על התחרות של הדבר הזה. הגיעו מספר מתחרים בשנה שעברה, אף אחד לא זכה, אנחנו נערכים היום להצגה טובה יותר בשלהי 2013.

יהיה סבב שני.

כן, סבב שני. אמרו לנו שעוד לא קרה בנאס"א שמישהו זכה בפעם הראשונה, אז אנחנו מקווים שנזכה בפעם השנייה. בתחרויות מסוג כזה לא מחליטים בפעם הראשונה- - -

לא מחליטים בכלל?

כן, אף אחד לא זוכה.

זה רעיון מעניין למכרזים במערכת הישראלית, לאמץ אותו אצלנו.

אפשר להתחיל במינוס 1 ואז זה ייצא בסדר.
לווייני תקשורת – הנושא הזה מוכר, אני חושב. דיברנו עליו הרבה. אמרנו כבר קודם, אחד הדברים שבנו פה, יצרו פה והקימו תשתיות ויש גם מומחיות, זה לווייני תקשורת. הבעיה שהתחרותיות היא גבולית, יש לסגור פה פערים, זה אחד הדברים שאנחנו רוצים להשקיע כדי לקדם אותו. היקפי הפרויקטים והמכירות פה הם גבוהים מאוד, אנחנו גם מעסיקים הרבה אנשים ויש לזה גם משמעות אזרחית סופר פר אקסלנס ולכן אנחנו רואים את הדברים ואנחנו היום בלחפש את אותם נושאים שאני חושב שכבר זיהינו אותם בתכנית, איפה לשים ולהשקיע כדי לקדם את התעשיות במדינה, כדי שלווייני התקשורת הבאים לפחות בתחרויות יישארו בישראל.

מי המתחרה העיקרי? אלה הרוסים כרגע?

הרוסים, האמריקאים.

הייתה תחרות ממש לא מזמן ואיך זה נגמר?

זה עדיין לא נגמר, אנחנו מקווים שייגמר טוב.

זו תחרות לא קלה וכאן חייבים להגיד שבאמת, לפחות זה מה שיצחק בן ישראל אמר, היכולת שלנו לעזור היא לא בהכרח או לא תמיד יכולת כספית, אבל אין ספק שמה שעזר מאוד זה רעיונות שהמשרד, בעיקר המנכ"ל, פיתח מול האוצר כדי לראות איך בכל זאת עוזרים.

האוצר עוד פה?

לא צריך להיכנס לפרטים בדברים האלה.

האוצר פה, דני פה, אנחנו עוקבים אחריו, זה בסדר.

בדברים האלה אני חייב לציין, יש שיתוף פעולה טוב מאוד עם האוצר. אגב, זה אינטרס של כולנו.

כי זו, אם אני מבין נכון, תחרות שאמנם מבצע אותה גוף ישראלי אבל הוא לא מחויב ל- - -

לא, זה גוף מסחרי. זה גוף עסקי ובעולם העסקים יש כללים.

אז השאלה מה כאן תפקידה של סוכנות החלל הישראלית, איך שאתם רואים, כי זה בדיוק מסוג הדברים שדיברנו עליהם, איציק, שזו התשתית השוטפת, שאם זה איננו, אז השאלה על מה לבנות את הקומה השנייה.

בוא נגיד שניצלו כישורים של מנכ"ל המשרד שהם לא רק בתחום החלל.

זו אמירה שאם אני קורא את פרוטוקול הישיבה הזאת אני אתלבט איך אני מפרש אותה...

אתה ראית שיעלון אמר משהו, אז ישר כבר כולם התחילו לתקוף אותו באירן. אנחנו נזהרים במה שאנחנו אומרים.

באופן כללי בתכנית שאנחנו עשינו, המקורית ההיא, זאת שעוד לא הגענו אליה, יש מספיק כסף להזמנות של לוויינים, כל פעם אלה לוויינים אחרים, זה מו"פ אחר, אבל בסך הכול עשינו תכנית, מה צריך להיות מינימום הזמנות שצריכות להיות בארץ given, שמשרד הביטחון מזמין את מה שהוא מזמין בלי להוריד, שזו סוגיה אחרת, אבל זאת הייתה ההנחה שלנו, בהנחה שהוא מזמין מה שהוא מזמין כך שיהיה מספר הזמנות מספיק שהתעשייה- - -

כדי לשמר את הבסיס של התעשייה.

בשביל זה צריך סכומים יותר גדולים, זה לא בסכומים שאנחנו מתחילים איתם.

אז לא יותר שווה להיכנס לתוך תחרות קיימת עם דלתא קטנה ולהבטיח עשייה ישראלית?

זה מה שנעשה, בדיוק עם זה הגענו למנכ"ל האוצר ואמרנו לו את הדבר הזה והאוצר מצא דרך אחרת, לא מהתקציב הזה, זה בדיוק מה שנעשה, דרך אחרת בשביל לתמוך בתעשייה בדלתא קטנה, רק בדלתא, בשביל לשפר את ה- - -

כדי להבטיח את התחרותיות.

כן.

אוקי, אז כן התערבתם.

התערבנו עם כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

אנחנו נחכה בציפייה דרוכה לתוצאה.

נושאים נוספים: אני אעבור מהר, אלה נושאים של ננו לוויינות, ממש ברמה של ננו, זה עבודה של התעשייה האווירית בדוגמה הזאת, בננו לוויינים, עם האגודה לננו, הולכים לשגר עכשיו את הראשון, מחכים לשיגור, כנראה בסוף השנה, ועליו הולכים לבדוק כל מיני פעילויות ותופעות, כמו למשל רכיבים של ג'י.פי.אס שרוצים לראות שהם עובדים בחלל, שעונים אטומיים של חברת אקרביט שרוצים לבדוק אותה בחלל, ציפויים שונים ועוד כל מיני כאלה. עוד פרויקט נוסף של אוניברסיטת בן גוריון, שגם הם מטפלים בננו לוויין, כמו שאתם רואים פה, בספייס IL, אני חושב שזו באמת הזדמנות של פעם בחיים לעשות היסטוריה. השראה למשוך את הדור הצעיר, לקדם את המחקר, לקדם את התדמית, כמובן אם רוצים לנצח בתחרות, זה ברור. אנחנו רואים הזדמנות בדבר הזה לתמוך בקהילה, בתחום רחב. התעשיות התנדבו פה לתרום בדבר בהמון שעות עבודה וגם גופים אחרים ואנחנו מאוד מקווים שהתהליך הזה יסחף את הדברים הבאים.

'אלים' זו תכנית מאוד מיוחדת שאנחנו עכשיו בטרום סטאדי, גם פה עם נאס"א, ללכת ולנסות לשגר איזה שהוא רעיון שגדל במכון וייצמן למדע, לשגר איזה שהוא לוויין עם יכולת לבהות ב-UV לכל חצי היקום ולחפש תופעות מאוד מיוחדות שקורות בדיפ ספייס וכאשר מגלים את אותו משהו רחב, לא מדויק, להפנות טלסקופים יותר מדויקים לאזורים האלה ולנסות להבין על ידי זה מספר תפוקות מדעיות שפה מתואר, פה חלקי כוכבים מתפוצצים, לגלות ולהבין את תהליכי יצירת כוכבי הלכת, מידות של קצבי שערות שמש, לזהות קרינות וכך הלאה. יש לזה ערך מדעי אדיר ואני מאמין שגם הרכיבים שייוצרו על ידי אותו לוויין במו"פ הזה, תהיה להם גם יכולת שימור אופרטיבית לדברים נוספים שיגדלו ממין פלטפורמה שכזו, כמו שכל דבר מהסוג הזה בעצם מוביל.

יש עוד פרויקט אחד של מצלמה, שבעצם התחילה בו פעילות לפני עשרים שנה או משהו כזה, ואיכשהו לא התמזל לנו כל כך המזל בזמנו ושמו מצלמה מאוד מיוחדת ב-UV.

זה משותף עם ההודים.

כן, היה בהתחלה עם הרוסים ואחר כך זה התפרק והלכו להודים, וההודים כבר עמדו לשגר, פתאום היה חסר להם משקל ואז הורידו אותנו. הלוויין שלהם התרסק בלי קשר. ומאז זה נמשך ונמשך והמצלמה הזאת נמצאת באלאופ, היום כבר עבר זמן, הביצועים שלה גרועים ולמעשה היא לא ברת שיגור ושימוש יותר. יכול להיות שנעשה לה שימוש באיזה מוזיאון או משהו מהסוג הזה.

ברשותכם עוד דבר חשוב של החינוך וקשרי קהילה. אנחנו צריכים לדחוף מאוד את המחקר האקדמי בחלל לקידום החברה, החינוך והקהילה. כדי לעשות את זה צריך לעשות את כל הדברים האלה, כמו תכנית רב תחומית, כמו מלגות ומענקי מחקר במו"פ ועוד נושאים כאלה, על ידי זה נחזק את המעורבות והעניין לציבור ומיצוב החלל כתחום שהוא לימוד ועיסוק אטרקטיבי ומשם נביא ונפתח את העתודה ואת תעשיית החלל בישראל.
בשקף הזה, מאחוריו מתחבאים משהו כמו 15 או 20 עמודים של תכניות שיש לנו, שרקמנו פחות או יותר, איך ליישם את הדברים.

אני רוצה לסכם. בסך הכול מיצובנו בחלל קיים, אנחנו לא מתחילים מאפס, יש לנו תעשיות נפלאות, יש לנו אקדמיה פנטסטית, יש לנו הצלחות בכל דבר, יש דברים שאנחנו מובילים בעולם, הפוטנציאל הזה ישנו, אבל הוא הולך ונשחק כמו שנאמר קודם. יש גם כרסום ביתרונות, גם העולם הבין שלעשות קטן ויעיל זה מתחיל להיות יותר חכם וטוב, אז אנחנו רואים יותר ויותר שגופים מתחרים עושים את זה ולא פחות טוב. התכנית היא לא פשוטה, היא אתגרית אבל היא ברת שימוש. אין ספק שזה מחייב תמיכה וגיבוי ממשלתי שוטף במהלך השנים וכמובן קיומו של תקציב וגם לאורך זמן. מתחילים בדבר, הדברים האלה נמשכים זמן, זה לא נגמר במספר חודשים. אין ספק שנדרשת הרבה נחישות והתמדה, אני מאמין מאוד בשיתופי פעולה של כל הגורמים, לא ציינתי את התעשייה באקדמיה, אבל אין ספק שבלי הממשלה, בלי גופים נוספים, בלי ועדת המדע ועוד כאלה אחרים אנחנו רק ככה נביא לתוצאות ונהפוך את החזון למציאות.

אני רוצה להודות שוב לך באופן אישי ולכל האחרים כאן על ההאזנה.

תודה רבה על הסקירה. אנחנו תיכף נגיע לדיון, אבל לפני שנפתח את זה לדיון פתוח הייתי שמח לשמוע קצת השלמות מנציגי משרדי ממשלה אחרים שהם שחקנים חשובים פה. קודם כל הזכרתי כבר כמה פעמים את האוצר, שמעתי את התפיסה של משרד המדע ושל סוכנות החלל איך שהם רואים את ההסכם הנוכחי עם האוצר וגם תוארה כאן התגייסות של האוצר בניסיון לעזור בתחרות ספציפית שכרגע מתרחשת, והיא בעיניי מאוד מאוד חשובה לשמירת התשתית הבסיסית לפחות של הפעולה הישראלית בתחום הלוויינים, כי באמת עד שלא תגיעו ליכולת להזמין אותה כמות מינימלית של לוויינים באמת השרידות של הבסיס תלויה בהצלחה בתחרויות מהסוג הזה. אבל חשוב לי לשמוע איך האוצר רואה כאן את הדברים, גם ברמה השוטפת של אותה הקצאת תקציב שכבר סוכם עליו. שמענו פה הערכה על יוני, האם מקובל על האוצר שזאת ההערכה המציאותית וגם כמובן לגבי המשך וגם לגבי נכונות לעזור בדרכים עקיפות מהסוג שהוזכר כאן לתעשיית החלל הישראלית להיות תחרותית בשוק העולמי.

דני פה? תתקרב לשולחן, אתה כל הזמן נחבא אל הכלים.

---זה יעלה לו.

הוא צודק, זה יעלה לו. זה כבר עלה לו וזה יעלה לו בעתיד.

אני חושב שעצם העובדה שיש סיכום בין אגף התקציבים לבין משרד המדע מדברת בעד עצמה לגבי הנכונות לתמוך בנושא הזה. לאשורו של העניין, אנחנו הסכמנו, יחד עם המשרד, שתוצג איזה שהיא תכנית שאמורה ליישם את הסיכום הזה ולפרוט אותו למשהו קצת יותר אופרטיבי ולהסביר איך ייעשו השימושים. התכנית עדיין לא גובשה וברגע שהיא תגובש, אני מניח ש- - -

אני שומע ממשרד המדע ומסוכנות החלל שהתכנית גובשה.

עוד לא הצגנו לו אותה.

אלינו זה עוד לא הגיע. אני מתאר לעצמי שברגע שהדבר הזה יובא גם אלינו, אז נוכל לשפוט ולראות את מידת ההתאמה לסיכום ואז ליישם את התכנית.

אגב, לשפוט באיזה כלים?

הכי פשוטים שרק אפשר כמובן.

מה המגבלות? אני לא חסיד גדול של הניסיון הזה שמאוד אהוד באגף התקציבים לשמש כמעין בקרה נוספת על משרדים מקצועיים כאלה או אחרים, אבל אני מנסה להבין איך בתחום הזה משרד האוצר יכול לשפוט האם זאת התכנית הנכונה, או להציע תכנית חלופית. לפי איזה- - -

אין לנו שום כוונה להציע תכנית חלופית או כל דבר מסוג כזה, בסך הכול יש מספר עקרונות ש- - -

שאם אתה יכול לפרט אותן- - -

לא, אני חושב ש- - -

הנה, הם מגישים לך את התכנית בעוד שבועיים- - -

אני חושב שמנחם נגע בהם במהלך הצגת הדברים. אני חושב שהנושא של תמיכה במחקר ופיתוח בתחום החלל הוא קריטי להצלחת התכנית מבחינתנו ואנחנו מקווים לראות את זה מיושם במהלך התכנית.

ההערכה שלהם לגבי יוני כמועד שבו תצליחו להשלים את התהליך הזה של התיאום וההצגה והיציאה לדרך זו הערכה שמקובלת גם עליך?

אם התכנית תוצג לנו ביוני זה בסדר גמור.

שאלה נוספת ששאלתי ואני אשמח לתשובתך, איך אתה רואה את ההמשך? אתה מכיר את המלצות הוועדה שמדברות על 300 מיליון בשנה, נאמר כאן וגם בצדק, אפילו על ידי יושב ראש סוכנות החלל עצמו, ש'ידענו מראש שלא נוכל לעמוד, גם אם הייתם נענים בחיוב, לא ידענו להשתמש בצורה מושכלת בכל התקציב, אבל בהחלט יש לנו תקוות וכוונות שברגע שנוכיח שההשקעה הזאת כדאית, אז אנחנו נוכל להגדיל את מידת ההשקעה'. מה היא העמדה באגף התקציבים בעניין הזה?

אני חושב שעדיין מוקדם לדבר על ההמשך. בסך הכול עוד לא ראינו את התכנית הנוכחית שמדובר בה היום, היא יוצאת אל הפועל, אז בוא נשאיר את מה שיקרה בהמשך להמשך.

אני שואל על תפיסת הבסיס. ברור שאם חס וחלילה התכנית תיכשל, אז תהיה לכם את כל ההצדקה לבוא ולהגיד 'הנה, זה לא היה שווה לנו', אבל בהנחה שהתכנית תצליח באותם יעדים, הרי שמעת כאן איזה שהיא סקירה בסיסית עד כמה שאפשר בלוחות הזמנים האלה ואני גם מניח שחזקה על אנשי המקצוע שעוסקים בזה שאכן יביאו תכנית טובה והשאלה אם אתם, מבחינת האוצר, נערכים לשלב הבא.

אנחנו לא נערכים כרגע ואני חוזר על מה שאמרתי קודם, אני חושב שזה ממש מוקדם לדבר על מה שיקרה בעתיד.

בסך הכול שנת תקציב 2014, זה לא כל כך רחוק. דני, לדוגמה, אני מביא דוגמה למה אני שואל, אם נכונות השמועות שככה מדי פעם מתפרסמות בתקשורת שאתם הולכים להביא לכנסת תקציב דו שנתי, אז שנת 2014 תהיה בתוך החבילה שתובא לממשלה ממש עוד חודשיים פלוס-מינוס, בערך, ותובא לכנסת בעוד ארבעה חודשים. אז זה לא משהו מעבר לאופק.

שנת 2014 עדיין במסגרת הסיכום הזה.

כן? אני הבנתי שאתם מדברים על 12'-13'.

הסיכום על שנים 2012-2013, מזומנים של 2014, אבל ההרשאה היא עד 2013. אנחנו נשב עם האוצר, בהנחה שאנחנו נשים את הדברים כפי שאני רואה אותם ואני מאמין שאנחנו נעשה את זה גם עם האוצר. יש לנו מתווה שסוכם עם האוצר, אחרי שהאוצר יראה את התכנית שאכן אנחנו עומדים בהתאם למתווה שסוכם- - -

זה בשבועות הקרובים.

זה יהיה בימים הקרובים, אפילו לא בשבועות. אנחנו נראה שאנחנו מבצעים, במהלך 2013 נצטרך לדעת איך אנחנו- - - לנו יש תכנית מוגדרת לחמש שנים- - -

אדוני המנכ"ל, אני אסביר לך למה אני שואל. אני חבר כנסת, אני אקבל כאן ועוד לפני זה נניח, השר הוא שר בממשלה, בעוד חודשיים הוא יקבל הצעת תקציב, אולי, אני לא יודע מה בסוף יוחלט אבל שהיא תהיה הצעת תקציב אולי לשנים 2013-2014, מה יהיה כתוב שם בתקציב של סוכנות החלל הישראלית? האם לפי מודל של 8 מיליון שקל, כפי שהיה קודם? האם לפי מודל 165 לשנתיים, כפי שקיים היום, האם לפי מודל של 300? יש הבדל של שמים וארץ, זו לא דוגמה של תקציב שהוא מתעדכן קצת לפה, קצת לשם. יש פה שאלה ויכול להיות, שוב, אם הם יחליטו ללכת על תקציב דו שנתי, ההכרעה בשאלה הזאת תצטרך לבוא עכשיו. אז אני מניח שפה הייתה החלטה מן הסתם- - - זה בבסיס התקציב או שזה תקציב על שינוייו?

לא, זה 'על שינוייו'.

אין לנו קיצוץ ל-2013, אבל מה יהיה הלאה אנחנו לא יודעים.

בוודאי, אז השאלה, אם תקציב 2014 נכנס לתוך הצעת תקציב שתוצג לממשלה ולכנסת וזה לא ייכנס שם לבסיס התקציב, אז אתם תהיו תלויים בהרבה הרבה רצון טוב, מה שנקרא. אני יודע למה אני שואל, באופן מקרי אני מכיר את אופיו של התקציב המתגבש, במסגרת תפקידי האחר, ואני מאוד מאוד סקפטי לגבי היכולת שם 'על שינוייו' אחרי כל מה שיקרה עם התקציב הזה בדרך לממשלה ואחר כך לכנסת. לכן אם השאלה הזאת לא תעלה בעתיד הקרוב אז יהיה סימן שאלה גדול. אם בסוף יילכו על תקציב חד שנתי, אז יש עוד זמן, יש עוד שנה להתדיינות הזאת, אבל אם לא זה יהיה מיידי.

יש אורחת.

זה לא סתם אורחת, יש לי בעלת בית, אני פה כיד אריכתא שלה. אני מקבל בברכה את יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת רונית תירוש. רשומה על שמה הזכות הגדולה לזהות את הנושא הזה כנושא חשוב ולהקים פה ועדת משנה, לתת לנו את ברכת הדרך וכל התנאים לפעולה וזה חלק מאותו שינוי שאתם דיברתם עליו, שינוי היחס לנושא הזה גם בממשלה וגם בכנסת.
אנחנו בדיוק באמצע בירור מול גורם מרתק כמו אגף התקציבים באוצר מה הולך לקרות בשנת 2014. אני לא חושב שאנחנו נדע להתקדם מעבר לנקודה הזאת כרגע, אבל היה לי חשוב לחדד אותה כי אני מאוד מאוד חושש שלא נגיע כאן פתאום לאיזה שהיא בעיה אם נפספס את הרגע הנכון. מכאן הכדור עובר אליך ואליהם.

ברור לך שקודם הדיונים שיהיו עוד חודשיים, אם יהיו, על התקציב, הרי יש דיונים בין המשרד לבין האוצר, ברור שתקציב החלל יהיה חלק מהדיונים האלה. אני חושב שגם ברור לשני הצדדים שצעד כזה של תקצוב לשנתיים הוא צעד מסוים של אל חזור, זאת אומרת אל חזור לא מהבחינה שזהו- - -

עד שזה לא בבסיס תקציב זה לא צעד אל חזור. מהניסיון הקצר שלי כחבר ועדת כספים.

גם בבסיס תקציב זה לא אומר שאי אפשר לשנות.

ב'אל חזור' אין הכוונה אלא- - - כלומר בהנחה שהכול עובד וכו' וכו' וכו', זו לא התייחסות רצינית של מדינה שמשקיעה סכום כזה ואחר כך למחרת אומרת- - - אנחנו יודעים שהאוצר הוא גורם מאוד רציני.

אנחנו נעצור פה בנקודה הזאת והבירור הזה, אבל כמובן נשמח גם לקבל עדכון, גם ממשרד האוצר וגם ממשרד המדע, בוודאי ובוודאי אם הלכו להיערכות תקציבית של 14', גם ל-13', השאלה שמעניינת אותי האם זה ייכנס לבסיס התקציב בתכנון 13' או שזה יישאר כתוספת תקציבית שתצטרך להגיע במהלך השנה, מה שנקרא תקציב על שינוייו, גם כשיש התחייבות כזאת.

עוד מנציגי משרדי הממשלה. משרד התמ"ת (משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה), סגנית המדען הראשי כאן? אני אשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם לתחום הזה, אני תיכף אגיד מאיזה נתון. בחומר שה-מ.מ.מ (מרכז המחקר והמידע) שלנו שם לנו על השולחן יש נתון אחד שהוא צועק לשמים וזו ההשקעה היחסית במו"פ במדינת ישראל לעומת הממוצע ב-OECD לתחום החלל. לפי הנתונים שמוצגים כאן בחומר שה-מ.מ.מ הכין והניח כאן על השולחן הממוצע ב-OECD זה 4.3% מכלל המימון הממשלתי למו"פ כאשר במדינת ישראל ב-2010, לפני התוספת הזאת, עמדנו על 0.2%, שזה הבדל של שמים וארץ. אז אמנם יש פה- - -

פי 20.

אז אמנם יש פה איזה שהוא צד שבא לתקן חלקית את המשוואה הזאת, אבל גם אם מכניסים את כל התקציב הזה למשוואה אנחנו עדיין לא מגיעים לממוצע של ה-OECD, לכן השאלה שמעניינת אותי איך המדען הראשי של משרד התמ"ת, שדרכו למעשה איעקר ההשקעה הממשלתית בנושא של המו"פ, רואה את התמונה ואיך זה נראה מהפרספקטיבה הזאת.

אני חושב שלידיה הלכה.

טוב, אז אני אבקש מהם השלמות. אגב, לכם יש תפיסה למה אתם מצפים ממשרד התמ"ת ומהמדען הראשי שם?

כן. גם ישבנו עם המדען הראשי וסיכמנו איתו עקרונות של עבודה. אז קודם כל, בהתאם למה שאמרתי קודם, כשאתה שאלת אותי על המנגנונים של האוצר, אז יש כסף שאנחנו נעביר למו"פ בתעשיות מהתקציב שלנו דרך המנגנונים, כי יש לו מנגנוני בדיקה, זה במסגרת לא להקים ארגונים- - -

זה חלק מהסיכום.

חלק מהסיכום עם האוצר. מעבר לזה, אנחנו סבורים שהמדען הראשי היה צריך להשקיע גם כסף משלו בזה, וזו כבר סוגיה אחרת, היא לא שייכת לחלל אלא בכלל למסגרת התקציבית שלו שהיא נמוכה מדי. זאת אומרת אני אומר את זה עכשיו לא כראש סוכנות החלל אלא כיושב ראש המולמו"פ. המסגרת התקציבית הכוללת של המדען הראשי נמוכה מדי וקשה לו מאוד להקצות סכומים ייעודיים לחלל מתוך התקציב שיש לו, כי הוא כל הזמן במחסור.

לכן הוא שואל למה אתם מצפים.

אנחנו מצפים שהוא יגדיל, אבל אנחנו מצפים שיגדילו לו את התקציב קודם.

זה ברור, זה הפתרון הקל, אבל לכאורה גם במסגרת התקציבים שיש לו היחסים של האחוזים שמוצגים כאן ושמוכרים לכם מצוין, לכאורה היינו מצפים להשקעה יותר גדולה, גם על ידי המדען הראשי של התמ"ת, ולא רק מהכסף שאתם מביאים לו, במסגרת משאביו המצומצמים, באופן יחסי למה שמקובל ב-OECD. הרי מדינות ה-OECD עושות את זה לא בגלל איזה שהיא גישה פילנתרופית לתחום החלל אלא בגלל שהגיעו למסקנה, שאתם גם הצגתם כאן, שזאת השקעה כדאית מכל כיוון.

תן לי להגיד לך כמה דברים עכשיו בכובע של יושב ראש המועצה הלאומית למו"פ, זה כובע אחר.

יש לך מספר כובעים בלתי נדלה.

מדינת ישראל מוציאה בין 4.5% ל-5% מהתל"ג שלה למו"פ, אנחנו מקום ראשון בעולם, אבל 85% מזה בא מהמגזר הפרטי. זאת אומרת מה שהממשלה משקיעה, שהכלי העיקרי שלה זה המדען הראשי בתמ"ת, זה לא היחידי אבל זה הכלי העיקרי, זה רק 15% מהסכום הזה. זאת אומרת רוב הכסף בא מהמגזר העסקי, על כל גווניו. הדרך הנכונה להגדיל את ההשקעה הזאת היא לא לשים את כל הסכום שנדרש ממשלתי אלא לשים חלק ממנו ולמשוך את הגורמים העסקיים לתוך הדבר הזה.

אתה אומר שצריך לשאוף לפיפטי-פיפטי.

תלוי מה, בהתחלה אולי צריך יותר מפיפטי ממשלתי ולהגיע למצב שנגיע בסוף ל-15%- - -

למרות שחלל, עד כמה שאני למדתי, אתה מבין בזה הרבה יותר טוב ממני, הוא תחום שדורש יותר השקעה ממשלתית בגלל הסיכונים הגדולים. אתם התייחסתם עכשיו בדוגמה בסוף הפרזנטציה לפרויקט שבכלל לא המריא, עם השקעה לא קטנה שהייתה שם.

אתה צודק, אבל יש היום בחלל בשוק העולמי 250 מיליארד דולר בשנה שזה בעיקר חברות מסחריות קונות את זה.

חוץ מזה זה משתנה.

וזה משתנה. אפילו בארצות הברית לאט לאט יותר ויותר יוזמות פרטיות. היה לנו לפני כמה ימים השיגור של ספייס X, אפילו השיגור, שזה החלק הכי ממשלתי, מי משגר את החלליות- - -

נכון, נדמה לי שזה שיגור פרטי ראשון.

כן, הראשון בהיסטוריה של חברה פרטית, חברה עסקית, ספייס X. זה משתנה. אבל אנחנו בדו שיח עם המדען הראשי והכוונה היא ליצור את המנגנונים האלה ובסופו של דבר כן למשוך על ידי הכספים שלנו. אנחנו היינו מאוד שמחים שמעבר לכספים של סוכנות החלל יהיה גם זה של המדען, אבל אני אומר לך עכשיו בכובע של יושב ראש המולמו"פ, שבכובע של ראש סוכנות החלל אני צרכן, אני רוצה שהוא יגדיל לחלל, אבל בכובע של יושב ראש המולמו"פ אין לו מספיק תקציב. באמת אין לו. זה לא רק חלל, אני מכיר את כל הדברים שהוא צריך להשקיע בהם, והוא לא נמצא פה, אז אני קצת מייצג אותו.

המדען הראשי שם סכום סמלי, הוא השקיע איתנו בנוסף כסף ייעודי בסך 5 מיליון שקלים, הוא הביא לצרכי פרויקטים קטנים שאנחנו עושים איתו, הוא משקיע הרבה משאבים מנהלתיים בארגונים על מנת שנוכל לבצע את הדברים. העזרה שלו בחלק מהדברים, הביורוקרטיה היא טובה מאוד, היא הוראת מנכ"ל חדשה, שיהיו מחקרים ופרויקטים ספציפיים בנושא שלנו של החלל.

נראה לי שאתם פוטרים אותם בזול מדי.

דיברנו איתו מספר פעמים ואנחנו עומדים על דרישתנו, אבל צריך להסתכל בתמונה מכל הכיוונים.

ברור, אני מדבר על חלוקה יחסית. כשכל העוגה תגדל, אז גם החלק הזה יוכל לגדול, אבל בתוך העוגה הכוללת האחוז למחקרים שקשורים לתחום החלל לדעתי לא עומדים בממוצע הבינלאומי ובוודאי אם אנחנו מחפשים שם, כמדינה, איזה שהוא יעד לאומי ומקום ייחודי, אז לכאורה גם המדען הראשי בתמ"ת צריך לקחת את זה כחלק מהמשימה. בהתאם למשאבים שעומדים לו.

אני מסכים איתך.

אותנו שכנעת.

מה הסיכוי שיגדילו? הצפי הוא לאינספור קיצוצים בתקציב.

דיברנו על זה כאן בהקשר אחר של התקציב הבסיסי שלהם, אבל דווקא כשאתם מביאים תקציב חדש, להפעיל דרכם, יכול להיות שהיה מקום גם לדבר על מאטצ'ינג מצידו של המדען הראשי, מעבר ל-5 מיליון, אבל אני מאמין שזה מעשה סגור כבר, שנעשה.

לא, זה רק לשנה אחת, יש את השנה הבאה.

אוקי, בסדר גמור. אנחנו עוד נמשיך את הדיאלוג הזה גם עם משרד התמ"ת. הם לא כאן אבל ננסה להיכנס איתם לדיאלוג.

עוד משרד אחד שחשובה לי ההתייחסות שלו, אם הוא פה, משרד הביטחון עדיין פה?

אני.

אני לא אכנס לפירוט, מטבע הדברים, ולאופי של הישיבה ולא אסבך אותך ולא אביך אותך, אני רק ארצה התייחסות קצרה, אולי אפילו במשפט, להנחת העבודה הסמויה שככה נאמרה כאן במובלע, אבל היא מאוד מאוד חשובה לכל המבנה הכללי שאנחנו דנים בו. זה לא סוד שאתם בין הצרכנים הכי גדולים והכי משמעותיים של המערכת הזאת בארץ ושבזכותה בכלל נעשו פה פריצות הדרך הגדולות ביותר, אבל בתכנון שכאן הוצג, גם בתכנית של סוכנות החלל הישראלית וגם בדברים שנאמרו כדברי הקדמה, זה היה בנוי על ההנחה שההשקעות של משרד הביטחון יישארו פלוס מינוס באותו היקף בתחום הזה גם בעתיד. האם הנחת העבודה הזאת היא נכונה או לא? זו שאלה פשוטה שלא בטוח שהתשובה עליה פשוטה, אבל היא לא מחייבת אותך להיכנס לפירוט שהוא אולי לא רלוונטי בהתחשב במתכונת הפתוחה של הישיבה.

אני כאן כמייצג את מערכת הביטחון ואני לא חושב שאני יכול להתייחס לשאלה שלך מכיוון שאני לא מייצג את הגורמים הכלכליים שאמונים על התקציב במערכת הביטחון ותקציב צה"ל סביב תחום החלל.

אתה לא יכול להתחייב בשמם אבל אתה יכול להגיד לנו מה ההערכה שלך איפה אנחנו עומדים, בתור מי שעומד מולם יום יום על קבלת התקציב הזה, אז אני מניח שאתה תדע להעריך נכונה.

ההערכה שלי היא שאנחנו נצליח לפחות לשמר או לשמור על המערך הקיים כיום, כמערך שהוא חיוני כמרכיב אסטרטגי, מנקודת המבט שלנו למול הצרכים השונים שמערכת הביטחון מקיימת. בכל מה שנוגע למדרגות תעדוף גבוהות יותר אני יכול רק לקוות שנוכל לתמוך בהם, אבל בשלב הזה, לא מעבר לכך.

אוקי, זו אמירה שגם היא שווה לא מעט. אנחנו לא נגרור אותך מעבר במתכונת הזאת. אגב, יכול להיות, אני כבר מזהיר את זה כאזהרת כוונות, היות שהמרכיב שלכם בתוך פעילות החלל הישראלית הוא כל כך מרכזי, אנחנו נחפש דרך להתעדכן אצלכם במתכונת כזו או אחרת שתתואם בינינו בלי לפגוע כמובן ב- - -

אני ממליץ ליושב ראש הוועדה להתכנסויות הבאות, בהנחה שהן יהיו כאלה שבאמת יתאימו ליתר פירוט בתחום הזה, לזמן גם את הגורם במפא"ת (מינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) שאמון על פיתוח אמצעי לחימה, ומנהלת אתגר שגם מעורבת בצורה אדוקה ומקיימת את המערך- - -

אני חושב שהם הוזמנו והם הופיעו, לא? מִנהלת אתגר הוזמנו, הם מופיעים אפילו אצלנו ברשימה.

אמנון?

אמנון בחוץ לארץ. לפי הרשימות שלנו הוא הוזמן בטוח והיה אמור להיות, מבחינה זאת לקחנו את זה בחשבון, אבל בוודאי- - -

אנחנו לא מכריחים לבוא.

לא, אנחנו יכולים גם לנסות להתעקש, אבל- - -אז אנחנו נחפש דרך, היות שאתה הנציג היחידי של מערכת הביטחון כרגע, אני מציע שגם אתם תחשבו מה היא הדרך הנכונה לכך שנקבל עדכון בתחומים שרלוונטיים אליכם במסגרת מה שאפשר ומה שאי אפשר.

אני חושב שאני סיימתי עם השאלות שרציתי לשאול את המשרדים הרלוונטיים. בינתיים מי שביקש את רשות הדיבור הוא פרופ' חיים אשד מתוך הוועדה המנחה.

אני רציתי להוסיף על מה שנאמר, אני אומר את זה גם כמי שהוביל את תכנית החלל ב-30 השנים האחרונות והביא אותה לאן שהיא הגיעה היום. אין לי ספק שהתכנית, שהוצגה על ידי משרד המדע וסל"ה (סוכנות החלל הישראלית) שאגב השקענו בה חודשים של עבודה, זה לא נשלף כלאחר יד, יוצרת הזדמנות מיוחדת, ואני שם קו מתחת להזדמנות, כי בוועדה הקודמת, מי שזוכר, גם בוועדת הקודמות אני התרעתי כי אני חרד לתעשיית החלל שנבנתה ובעצם מדינת ישראל הייתה צריכה לתמוך בה. אז הנה הגיע הרגע ההיסטורי ומשרד המדע ומשרד האוצר הצליחו להביא אותנו לרגע הזה, שיש תכנית ויש תקציב וזה נכון גם בזמן וגם במקום, כי תעשיית החלל, ופרופ' בן ישראל הדגיש את זה, בכל העולם נפתחה לשיתופי פעולה, האמריקאים נפתחו לשיתופי פעולה וכולם בעולם מכירים את הייחודיות שיש למדינת ישראל. עכשיו ברור שבלי תכנית כזו שהוצגה לא יהיה עתיד לחלל במדינת ישראל. לכן אני אומר שזו הזדמנות היסטורית וכל הגורמים צריכים להירתם לזה ולדאוג שהתכנית הזו שהוצגה תוכל להמשיך קדימה. אני מסכים לחלוטין עם השאלות והדברים ששאלת, שמחייבים תשובות ממי שצריך לענות, אתה כנראה תפסת את השור בקרניו ואני רק מקווה שכולם יטו כתף, ואני הבטחתי לשים את כל הניסיון של עשרות שנות חלל שלי ושל עוד גורמים שמוכנים לעזור, לקדם את תעשיית החלל בישראל גם כגורם כלכלי וגם כגורם מדעי וגם כגורם חינוכי. הרי מה הטענה? שלמדינת ישראל יש בעיה בחינוך, אני אומר את זה גם כאיש אקדמיה, כפרופסור בטכניון, יש לנו בעיה, אז נכון, אז ות"ת עוזרת ואחרים עוזרים, הנה, יש קטר ומשרד המדע שם תכנית, אז אני פונה אליכם כראשי ה- - -

אגב, גם ברוסיה וגם בארצות הברית זה שימש זרז מאוד מאוד חשוב לקידום לימודי המדעים, עשרות שנים הוא היה בחזית.

כן, יש גם עובדה שהיא קצת מובלעת. אם מסתכלים על כל הסקטורים בכלכלה בעולם, בגלל המשבר הכלכלי הם ירדו, הסקטור היחיד שלא ירד זה סקטור החלל, אבל מה קורה? הסקטור הממשלתי ירד, הם עשו מיקור חוץ לחברות פרטיות, זה מה שהזכיר פרופ' בן ישראל. אז זו הזדמנות בלתי רגילה למדינת ישראל, עם היכולות שלה, לתפוס את הנתח הזה. לכן אני חושב- - -

בתנאי שנלמד להיות תחרותיים ונשקיע מה שצריך להשקיע.

בוודאי. ולכן אני פונה לכל הגורמים לסייע בעניין הזה. עד כאן.

אוקי. אז קודם כל תודה רבה, אני חושב שחידדת היטב את הדברים ואני מסכים איתך שזו הזדמנות היסטורית וגם לחילופין, אם לא נעמוד באתגר הזה ולא נשתמש בהזדמנות הזאת, אז זו סכנה אדירה שכל מה שבנינו וכל כך התגאינו בזה בתחילת הישיבה יכול לרדת לטמיון. אני רק אגיד לכם, קיימנו לפני כמה חודשים סיור בתעשייה האווירית בתחום הזה והאווירה שם הייתה מאוד קשה. ראינו מצד אחד את ההישגים, אבל מצד שני דאגה גדולה מאוד מהגרפים שהציגו לנו של התפתחות ההזמנות לכך שאולי כל הניסיון הזה שנצבר יירד לטמיון והם לא יוכלו להחזיק מפעל שלם בלי תעסוקה שוטפת ברמה מינימלית. פרופ' בן ישראל דיבר על זה כאן, שזה היה בתכנית הגדולה שעוד לא אושרה על ידי האוצר, ומכאן גם היה חלק משאלות הדאגה שלי מה יקרה למשל בסוגיה של התחרות שיש עכשיו על לוויין תקשורת, שזה אחד מהכלים לאפשר לשמר את הבסיס הזה שהוא אחד מהבסיסים המרכזיים לכל תעשיית החלל הישראלית. לכן ההזדמנות היא גדולה וסיכון גם כן גדול, זאת אומרת שזה ממש כפסע אחד מול השני. אני מאוד מאוד מקווה שאנחנו נצליח להשתמש בהזדמנות ולמעשה למנוע את ההידרדרות שיכולה להיות מאוד מהירה. בתחום הזה זה תוך כמה שנים, אם אתה לא בשוק, אז אתה מאבד את העמדות ואז נצטרך לקיים כאן ישיבות לאן נעלמה תעשיית החלל הישראלית, במקום לדבר על ההתפתחות הגדולה שלה, וזה אתגר גדול גם לכם, אבל גם לכל המערכת הסובבת, גם למשרד הביטחון וגם למשרד האוצר וגם למשרד התמ"ת, דווקא בשנים הקרובות שהולכות להיות לא פשוטות מבחינה תקציבית לזהות את ההזדמנות הזאת, שאני מסכים איתך, היא גם הזדמנות עסקית אדירה מבחינת התשואות שהיא מביאה, זה לא הוזכר כאן, זה מופיע במסמך של ה-מ.מ.מ, היא אחת מהגבוהות בתשואות האפשריות, אבל זה דורש השקעה לטווח ארוך והשקעה ממשלתית, בלי זה הדבר לא יוכל לעבוד.

השאלה היא אם יש מקום, פרופ' בן ישראל, להסתייע בחקיקה ראשית בעניין הזה של סוכנות החלל? לעגן אותה, למצב אותה?

בדוח שהגשנו בזמנו לנשיא ולראש הממשלה אמרנו שאנחנו מציעים שבשנתיים שלוש אנחנו נתניע את התכנית ונשקול אז אם צריך למסד את זה בחקיקה. אז אנחנו מתניעים עכשיו, אז יכול להיות שבעוד שנתיים נצטרך לשקול או לא. בינתיים אנחנו לא מרגישים שאנחנו כבולים במשהו שהוא קשור לחקיקה.

כי בהמלצות של הוועדה זה מופיע, ההכנה של החוק.

אבל אמרנו שנתחיל לעבוד שנתיים-שלוש ואז נראה את החקיקה. אני חושב שזה גם מה שצריך לעשות, מה שהמלצנו אז. לא צריך עכשיו.

קיבלתי פה פנייה מהשגרירות הבריטית של יוסי טור כספא, שמבקש להגיד כמה מלים.

שלום. אני הנספח המסחרי של בריטניה בישראל. כישראלי לכל דבר אני חייב גם לציין דבר אישי, בשנות ה-80 הייתי סגן מנהל מרכז של נאס"א בארצות הברית.

אנחנו שמנו לעצמנו את שיתוף הפעולה בין בריטניה לישראל בתחום של חלל כאחד הנושאים שמעניינים אותנו במיוחד. אנחנו מקיימים שיתוף פעולה עם ISERD, שעזבו את החדר מקודם, כינוס עם בכירים, גם מהתעשייה וגם מהאוניברסיטאות, כאן בארץ, ב-3 עד 5 ביולי, כדי לבדוק אפשרויות להגיש בקשות משותפות במסגרת התכנית השביעית. אנחנו גם מקיימים אירוע בבית השגריר שבו אנחנו נשמח להזמין מי שייתן לי כרטיס ביקור ומעוניין ליצור גם את זה, אנחנו נזמין את כולכם, כדי לקיים כמה שיותר מפגשים בין התעשייה הבריטית והאוניברסיטאות בבריטניה לבין הישראלית. תודה רבה.

תודה רבה.

עוד מישהו שרוצה להעיר משהו? כי אנחנו מתקרבים לסיכום.

רק רציתי לציין או לבקש שהיות שאנחנו מעורבים לא רק בבנייה של הננו לוויין שראיתם במצגת של אינקליין, אלא גם בחינוך, החל מאירועים חד פעמיים לילדים בגיל יסודי ופעילות מתמשכת עם המרכז למדעים בהרצליה ומגמת חלל וחינוך, פשוט תערבו אותנו בכל מה שקשור, גם לחינוך וגם לפרויקטים מתאימים ושיתופי פעולה עם איס"ה. זו הבקשה שלי, ההצעה שלי.

אתם מעורבים גם בפרויקטים במערכות החינוך דרך קרן רמון?

יש קשר עם קרן רמון, כן. בהחלט.

תודה רבה.

למעשה, אם אין עוד בקשות דיבור, רונית, את רוצה?

אני שמחה שאתה עומד בראש הוועדה, אני חושבת שזו הזדמנות כמעט היסטורית לנצל את העובדה, זה לא בשביל להחמיא, אבל אני חושבת שלחבר הכנסת אלקין יש הרבה מאוד יכולת להשפיע ואני חושבת שזו הזדמנות היסטורית שצריך לנצל אותה נכון לטובת מדינת ישראל. אין פה שום דבר אישי, המיקום שלו והמקום שלו והיכולות שלו, והוא גם הביע עניין, לעמוד בראשות ועדת משנה, דבר שלא ראיתי, אני חושבת, בכנסות הקודמות, אז יש פה אדם עם עניין, אדם עם יכולת, אני מברכת וכדאי לנצל.

תודה רבה. אני שוב מודה לך על ההזדמנות הזאת להקים כאן את ועדת המשנה. עכשיו אני מודה מאוד למשרד המדע, לשר, למנכ"ל וליושב ראש סוכנות החלל והמנכ"ל החדש, שעוד פעם אנחנו מברכים אותו על התפקיד ומצפים ממנו לגדולות ונצורות. אנחנו נמשיך את סדרת הדיונים שלנו, קיבלנו כאן איזה שהיא תמונת מקרו ויותר ניכנס לפרטים השונים בתחומים השונים שאתם מניתם כאן וכמובן גם בזרועות נוספות שבהן מתבצעת תעשייה בתחום החלל במדינת ישראל, ועכשיו הכפפה אליכם, תנצלו גם אותנו, במיוחד לקראת דיוני התקציב המתקרבים- - -

ממש חיכיתי שתבקשו משהו.

אני לא יודע לתת, אבל אני יודע לעזור, לדבר עם מי שצריך לתת. אנחנו לרשותכם, כי באמת ועדת המשנה הזאת הוקמה מתוך הבנה שיש כאן תחום חשוב ויש כאן נקודה חשובה על ציר הזמן היסטורית- - -

ואין לוביסטים, אז אתה תהיה הלוביסט.

אז אנחנו נהיה מעין הלוביסטים של התחום הזה, כי באמת זה יילך לכאן או לכאן, או שזה יתפתח או שחס וחלילה זה יילך לדעיכה ואסור לתת לזה לקרות. אנחנו לרשותכם, אנחנו גם נציק לכם מדי פעם ברצון שלנו להיות מעורבים ולדעת מה קורה, אבל גם תציקו אתם לנו כדי שנוכל להיות לעזר מתי שצריך.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>