PAGE
56
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
21/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 85>
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום שני, כ"ט באייר התשע"ב (21 במאי 2012), שעה 11:00

<דיון דחוף בעקבות המצב בדרום תל-אביב>

חברי הוועדה: ניצן הורוביץ – היו"ר

אופיר אקוניס

מיכאל בן ארי

אילן גילאון

דני דנון

דב חנין

יעקב כץ
מרינה סולודקין

מירי רגב

הילל פרימן - עוזר מנכ"ל משרד ראש הממשלה

רפי שמיר - עוזר דובר משרד ראש הממשלה

ניצב אהרון אקסול - מפקד מחוז ת"א, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ארז קעטבי - מפקד תחנת שר"ת (לוינסקי), משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ מירי פלד - תחנת שר"ת (לוינסקי), משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

גנ"מ שמעון ביבס - מפקד סהרונים, שירות בתי הסוהר

יוסי אדלשטיין - מנהל אגף לזרים, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

עידן כהן - רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

זוהרה כהן - מנהלת תחום בריאות, המשרד לאזרחים וותיקים

תמר רמות - כלכלנית, בנק ישראל

פיני קבלו - סמנכ"ל המרכז לשלטון מקומי

מיטל להבי - סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו

שלמה מסלוואי - סגן ראש עיריית תל אביב, חבר מועצת העיר תל-אביב-יפו

אריק שוע - מנהל אגף שכונות ורובעים, עיריית תל אביב-יפו

סיגל רוזן - מוקד סיוע לעובדים זרים

יגאל שתיים - יוזם "מרק לוינסקי", מוקד סיוע לעובדים זרים

שרון הראל - נציבות הפליטים של האו"ם

יונתן יעקובוביץ - "איתן - מדיניות הגירה ישראלית"

אלעד סלע - תושב שכונת שפירא, ועדי השכונות

מאיר יעקובי - יושב ראש ועד סוחרי רחוב נווה שנאן, דרום תל אביב

אביעד - כפר שלם

מזל אשכנזי
_
תושבת דרום תל אביב

דוד קשני - "קול בשכונות"

ברוך מרזל - "משמר השכונות"

משה פרוכט - פורום קהלת למדיניות

ניסם עוג'ר
_
מרצה בנושאי חוק ומשפט

שני גולדנברג - המשמר החברתי בכנסת

גלעד נתן - מרכז המחקר ומידע של הכנסת

בת שבע פנחסוב

ר.כ. – חבר המתרגמים
<דיון דחוף בעקבות המצב בדרום תל-אביב>

בוקר טוב. אנחנו מקיימים היום דיון מיוחד בוועדה הזו, ועדת עובדים זרים של הכנסת, בעקבות האירועים של השבועות האחרונים, שאני חייב להעיר שמי שהשתתף בדיוני הוועדה הזו, לא מופתע מהם ולא נדהם מהם. אלה דברים שאנחנו מדברים עליהם כאן, אפשר להגיד אפילו שנים, ואנחנו נתקלים בדרך כלל באטימות והתעלמות מצד הממשלה. ועכשיו, כששר הפנים, שאחראי על המערכת, אבל במשך שנים לא עשה דבר כדי להתמודד עם המציאות הזאת, יוצא ומפזר הכרזות כאחרון הצעקנים, אז אנחנו חושבים שיש מקום לדיון רציני בנושא הזה, כי הוא נושא רציני והוא דורש פתרונות רציניים.

כמה נקודות לפתיחת הדיון. בישראל הולכת ומתבססת אוכלוסייה שהיא חסרת מעמד קבוע, ועד כה לא גובשה שום מדיניות בעניין מעמד האוכלוסייה הזאת והקבוצות השונות שמרכיבות אותה. ולמרות שאוכלוסיית הזרים קיימת בישראל שנים רבות, אי קביעת המדיניות הזאת, יוצרת בעיות ופוגעת בהתנהלות של הגורמים הממשלתיים והמקומיים והציבוריים. אין מדיניות הגירה, אין טיפול, אין מדיניות של טיפול במבקשי המקלט, אין גישה כוללת.
דבר שני, הממשלה החליטה על מתקן שהייה למסתננים. במתקן השהייה ובמתקן סהרונים, גם יחד, יהיו 13,000 מקומות בסך הכל. כבר כיום, כדי שנבין את עומק הבעיה, יש בישראל יותר מ-45,000 מבקשי מקלט, שנמצאים תחת אותה מטריה של הגנה קבוצתית.

מסתננים, אדוני יושב הראש, לא מבקשי מקלט.

כן, ההגדרה הרשמית היא מבקשי מקלט. אתה יכול לטעון שלא מגיע להם, אחרים יטענו שכן מגיע להם. ההגדרה היא מבקשי מקלט.

הגדרה של מי?

אתה תגדיר כפי שאתה רוצה להגדיר. ומדי חודש נכנסים לישראל כ-1,000 נוספים. כך שהמסגרות הקיימות היום, בהגדרה, אנחנו כבר יודעים, עוד לפני שמקימים אותם – לא יתנו מענה להיקף הבעיה ולא יתנו כאן שום פתרון.

דבר שלישי – התעסוקה. רוב המסתננים, מבקשי המקלט, בעלי ההגנה הקבוצתית, זכאים לעבוד, אבל בלי הסדרה כחוק של העבודה הזו. וחוסר הבהירות הזה, שאסור להם לעבוד, אבל לא אוכפים את האיסור, כמו אותם שלושה קופים, מכניסים את הראש בחול, הם פה, לכאורה אין להם אישור עבודה אבל כן מותר להם לעבוד, אז מה בדיוק העניין?

למה אתה אומרים דברים-, אסור להם לעבוד.

אסור להם לעבוד?

אסור להם לעבוד.

אז דע לך, שבהחלטת בית המשפט אין אכיפה של איסור העבודה, ולכן נוצרת כאן אי בהירות, שהיא מקשה על כולם והיא גם גורמת לכך שהתופעות - - -

אסור להם לעבוד, צריך לגרש אותם.

אל תפריע.

לא, אתה אומר פה עובדות לא נכונות.

אז אתה, כשיגיע תורך - - -

אני בעד לכבד את יושב הראש ויושב הראש יכבד אותך.

כשיגיע תורך תדבר.

אז בואו נקרא לעובדות בשמן. מדובר באויבים, במסתננים - - -

לא, אתה לא תעשה פה נאום.

שמותר להם לעבוד, מותר להם הכל, כולם משתוללים.

סליחה, סליחה, אל תפריע לי.

צריך לגרש אותם מפה וזהו. העובדות שאתה מציג לא נכונות.

אל תפריע לי. ואם אתה כזה חכם - - -

בגלל הארגונים שיושבים פה והדברים האלה, עולה כבר מעל 200,000.

אני לא בממשלה שלך. אם אתה כל כך חכם – יש לך את כל המשרדים שעומדים לרשותך, אבל הם לא עושים דבר. את טענותיך תפנה לשרים שלך, שבמשך שנים גילו אטימות מהעניין והפקירו את התושבים בשכונות. ואם אתה כל כך חכם – לך לשר הפנים שלך, לך לשר המשטרה שלך, לך לשר השיכון, ותבקש מהם. אתה בקואליציה – לא אני.

בגלל מאות עתירות - - -

ממשלת חידלון וכישלון.

ובתי משפט של הארגונים האלה, אנחנו נמצאים פה היום עם 200,000 מסתננים.

עכשיו תיתן לי להמשיך. הגידול במספר הזרים בישראל, יוצר עומס בלתי נסבל על כל המערכות שממונות על הטיפול בהם, ובראש ובראשונה על התושבים באותם מקומות. העובדים הזרים, מבקשי המקלט, המסתננים – כולם מתגוררים בתחומן של כמה רשויות מקומות ומקבלים בהם שירותים, בלי שהממשלה משפה בשקל אחד את הרשויות על השירותים האלה. וכל הנטל נופל על תושבי אותן שכונות ועל תושבי אותן רשויות.

ולסיכום, בדצמבר, חבריי חברי הכנסת, הממשלה קיבלה את ההחלטה 3936, שלוותה בכותרות בומבסטיות על כך שמגבשים מדיניות נגד תופעת ההסתננות, ראש הממשלה, ביבי נתניהו. כל ההחלטה הזאת הייתה לא יותר מאשר מחזור של החלטות ממשלה קודמות, בניסיון להציג איזה הוא מעשה בעניין. גם ביעדים של ההחלטה הזו מדצמבר, הממשלה לא עמדה והוכיחה שוב שמעבר ללעג גזעני ולא רלבנטי, אין ביכולתה או ברצונה להתמודד באופן רציני עם הכניסה הזאת לישראל, של אוכלוסייה הולכת וגדלה של אנשים מגבול סיני. ובאמת, אני נדהמתי השבוע, נדהמתי, כששמעתי את שר הפנים קופץ, מתעורר, כאילו פעם ראשונה אנחנו נתקלים בבעיה הזאת.

הוא אמר מההתחלה שצריך לגרש.

כאילו הוא לא שר פנים שאחראי על המערכת.

הוא אמר את זה מההתחלה ואתה תקפת אותו.

וודאי שתקפתי אותו.

כשהוא אמר שצריך לגרש – תקפת אותו.

הוא שר הפנים, לא אני.

הוא מייבא 30,000 עובדים זרים בשנה.

ברישיונות.

ברישיונות.

כשמדינת אויב קמה לנו פה בארץ מתחת לאף בגללכם, דב. בעיר שלך. אתה רוצה להיות ראש עיריית תל אביב? תראה מה השארת בתל אביב.

ברישיונות - - -

מדינת אויב הקמת בתל אביב. הם עוד מתנגדים לגירושים. אגב, הארגונים שעותרים לבתי משפט כל היום.

דני, לי תפריע לדבר?

לא, אתה מההתחלה אמרת את זה. אבל לדב חנין וניצן הורוביץ – כן. שנתיים כבר פה זועקים על המסתננים המסכנים - - -

כן. וכמה אתם בממשלה ומה עשיתם? כלום לא עשיתם.

צועקים, בתי משפט, בדרום סודן אסור לגרש.

הפקרתם את תושבי המדינה, הפקרתם. אתם והממשלה שלכם, ממשלת הימין, הנחרצת הזאת, הנחושה – דבר לא עשיתם. ועכשיו, אתם מסתפקים באיזה הכרזות גזעניות שלא פותרות שום דבר. פשוט בושה וחרפה.

אולי פה נחפש פתרונות ולא מלחמה? באמת.

לסיכום, הכישלון והחידלון של הממשלה הזאת, וגם של קודמתה, כן. אני גם אתן קרדיט בעניין הזה גם לממשלת אולמרט וקדימה, שחזרה למקומה הטבעי. הכישלון של הממשלות האלה הוביל אותנו למצב בלתי אפשרי, שלא עוזר ולא מקל על אף אחד.

ולכן צריך לגרש את המסתננים.

ולכן, צריך שתהיה כאן מדיניות אחראית, ולא שליפות מהמותן וסיסמאות חסרות שחר. חבר הכנסת יעקב כץ, קודמי ברשות הוועדה, בבקשה.

אני מודה לך מאד, יושב ראש הוועדה. אני בטוח שגם ידיד דב וגם חברי דני לי לא יפריעו. אני רק רוצה לדבר בקצרה ואני רוצה לדבר על כמה עובדות. בסיור הראשון שעשינו לפני שלוש שנים, עם התמנותי ליושב ראש הוועדה לבעיית העובדים הזרים, אמר לנו ראש המטה של פיקוד דרום, שעומדים מיליון אנשים בפתח להיכנס לישראל. העולם גיחך, כי אז היו רק 20,000 או 25,000, והארגונים אמרו שזו לא בעיה ושאני מגזים במספרים. אתמול אישש ואמר ראש הממשלה שאם לא נעצור את התופעה, אז לא יהיו 60,000, יהיו 600,000. 600,000 – זה כבר יותר קרוב למספרים שאמר ראש המטה של פיקוד דרום.
דבר שני שאני רוצה לספר, שאנחנו הקימונו בזמנו שדולה להצלת העיר תל אביב, שהיו חברים בה נחמן שי וכרמל שאמה, בראשותי. ואנשים גיחכו שאמרתי שאנחנו מקימים - - - -

סליחה, הדיון הוא רק על תל אביב?

רגע אחד, אני אדבר על הכל. אנחנו נדבר גם על אילת. אנחנו דיברנו על הקמת שדולה להצלת העיר תל אביב, כי בעיר תל אביב היום, אני חושב כבוד יושב הראש, שחייבים לדייק במספרים וזה לא נורא שאומרים מספרי אמת. המספרים יותר קרובים ל-60,000 מ-45,000, ולדעת חולדאי, כשהוא מדבר על המספרים האמיתיים, על האנשים שנכנסו לא דרך מדינת ישראל ולא דרך צה"ל ולא נקלטו על ידי צה"ל, מדובר על 80,000 ו-100,000. אנחנו מכירים היום ערים שהתושבים שנכנסו מגבול מצרים, מהווים היום 15-20% מתושבי העיר. באילת – 15%, בתל אביב, תקשיבו טוב למספרים, יש 400,000 יהודים, ויש קרוב בין 60,000 ל-70,000 מסתננים, עוד כ-110,000 עובדים זרים. היהודים נמצאים היום בתל אביב, בעיר תל אביב, במיעוט. אני חוזר על המספרים – היהודים בתל אביב נמצאים היום במצב של עוד מעט מיעוט.

אילו היו כל הארגונים שנעזרים על ידי הקרן הגדולה וגם עוזרים ליישב את היהודים ביהודה ושומרון, היינו יכולים לפחות להציע לתושביה הפליטים של תל אביב היהודיים, שכבר את דרום תל אביב עזבו, את שכונת התקווה עזבו, את נווה שאנן עזבו, את כפר שלם עזבו, את רחוב לוינסקי עזבו, והיינו אומרים להם – בואו תגורו ביהודה ושומרון, מרחק 20 דקות נסיעה. אבל גם נגד זה הם נלחמים. מצד אחד אומרים שליהודים אסור לגור ביהודה ושומרון, נלחמים נגד, יש להם ארגונים אחרים. ואני אומר, אני דואג לפליטים היהודים ואני אומר ליהודים שגרים בתל אביב – לפי התנהגות הממשלה לצערי הרב, שפוסחת על שני הסעיפים, היא הייתה צריכה היום את המתקנים, את הגדר ואת המכשול, אגב שהוועדה הזו לחצה על זה, מקימים אותה לא עם קבלן אחד, עם עשרות קבלנים היום, וזו שאלה של זמן – ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, גם השטח הערבי ליד אילת ייסגר. המתקן היה צריך להיות היום מותקן, או נבנה, העיר הפתוחה הזו. בלי מגדלי שמירה, בלי גדרות, עיר גדולה להשם, ששם אפשר יהיה להאכיל אותם, להשקות אותם, להלין אותם, לשחק איתם כדורגל, להביא את מסי ואת ברצלונה. דבר אחד אסור לתת למסתננים – עבודה. כל עוד שתהיה עבודה למסתננים בישראל, יגיעו כל אפריקה לישראל, הם יעברו את הגדרות מלמעלה ויעברו את הגדרות מלמטה. הם יבואו דרך הים ויבואו בכדורים פורחים. רק פתרון אחד – להאכיל אותם, להשקות אותם. אני אומר לכם מה יקרה חודש-חודשיים. אנשים לא אוהבים לאכול בחינם, אנשים לא אוהבים לשתות בחינם, אדם לעמל יולד.

הם צריכים לשלם על הכרטיס נסיעה לארץ.

ולכן, אנשים הם אוהבי עבודה ולכן הם יהיו חודש-חודשיים-שלושה, יעשו בטן גב, יקבלו מענק של כמה אלפי דולר, יחזרו לסודן, יחזרו לאריתריאה, יחזרו למצרים. הפתרון היחידי, ואני חוזר ואומר – אסור לתת להם עבודה ואז המעסיקים יקנסו, לא תהיה ברירה. היום אגב, זה האמצעים. בסהרונים יש כבר 2,500 מקומות ריקים, נכון גלעד?

בצאלים.

בצאלים. יש 2,500 מקומות. אפשר כבר להתחיל בפועל את הקנסות, כדי להתחיל להעביר את המסתננים לעיר הפתוחה, הגדולה והיפה, עם האוכל והשתייה והגינה, אבל לא לתת להם תעסוקה.

אוקי, מובן.

זה הפתרון.

מאה אחוז. היות ויש כאן הרבה שרוצים לדבר, אנחנו נבקש לקצר. אז שלוש דקות לכל דובר. חבר הכנסת אופיר אקוניס.

תודה אדוני יושב הראש, ואני מברך אותך על כינוס מהיר של הוועדה הזאת, משום שהדבר הוא בראש סדר העדיפויות הלאומי בעיני בימים אלה, ובעצם בשנה האחרונה וגם בשנה הקרובה. אני הגדרתי את תופעת המסתננים כפצצת זמן חברתית, והיא איננה בעיה שכונתית. בעיית המסתננים היא איום אסטרטגי על קיומה של מדינת ישראל ואני יכול להקריא לכם כאן רשימה אל אזורים ושכונות שהם תחת כיבוש – נווה שאנן בתל אביב – תחת כיבוש; שכונת שפירא בתל אביב, שכונה שבה גדלתי, סבא שלי עלה לשם בשנת 1934, אבא שלי גדל שם, שם עשיתי בר מצווה – תחת כיבוש; שכונת התקווה – תחת כיבוש; ערד – תחת כיבוש; אילת – תחת כיבוש; פרדס כץ – תחת כיבוש.

אשדוד.

הפתרון, אני רוצה להתייחס גם לדבריו של יושב הראש. אף אחד בחדר הזה איננו גזען. אני בא ממפלגה שהפעולה הראשונה שלה, תבדקו את זה, הפעולה הראשונה של ממשלת הליכוד בראשותו של מנחם בגין, הייתה לקלוט פליטים. היא קלטה פליטים, משום שהויאטנמים הללו היו פליטים. אני בעד לקלוט פליטים ואני חושב שצריך לעזור להם. אני לא בעד קליטת מסתננים ואני לא בעד קליטת מהגרי עבודה מסודן ומאריתריאה דרך מצרים, יש שם דמי תיווך כמובן, עוברים לסיני, נכנסים לישראל בצורה פראית, לא חוקית. יש אגב חוק, אדוני יושב הראש, איסור שהייה שלא כדין בישראל. זה חוק שהוא חוק משנת 2009, שאני הגשתי אותו כהצעה טרומית. הממשלה הצטרפה, עבר בקריאה שנייה ושלישית. יש, יש חקיקה.

אני לא מכיר מדינה בעולם שהייתה מתירה את הדבר הזה. ישנו את הגבול בין מקסיקו לארצות הברית. הוא גבול פתוח. ישנה מדינת טקסס. ישנה שם פעולה מאד נחרצת של השלטונות האמריקאים, ואין איש בעולם שמאשים את ארצות הברית של אמריקה, בכך שהיא מדינה בלתי דמוקרטית. יש להם גם מקומות שבהם הם נקלטים. אני לא יודע על התנאים, אבל הם נקלטים. שלא לדבר אגב על שרים, חברי כנסת ואזרחי ישראל, אנחנו רואים אותם בתור לוויזה ברחוב הירקון בתל אביב, בצורה מסודרת, יש Emigration, אתה מגיע לארצות הברית, אתה נחקר מכף רגל ועד ראש, Emigration – הגירה. וזה מה שאין, לדאבון הלב, בישראל. וזה מדיניות הגירה. יש את חוק השבות, חוק חשוב, צריך שיישמר וצריך להעצים אותו. אנחנו נגד כניסת מסתננים באופן פראי ובלתי חוקי, משום שהראשונים, אדוני יושב הראש, שסובלים מן התופעה הזאת הם תושבי השכונות. הם תושבי שכבות המצוקה. קודם כל באים וגרים שם. באים וגרים שם.

אני רוצה להקריא לכם בבקשה מכתב שקיבלתי הבוקר, של ועד הפעולה של שכונות דרום תל אביב, בחתימתו של סגן ראש עיריית תל אביב, שלמה מסלוואי והדובר רפאל יעקובי:

"אנחנו רוצים להביע את תמיכתנו והערכתנו ליוזמתך להחמיר עם מי שמסייעים למסתננים. לחוק זה יכולה להיות תרומה משמעותית במאבק בתופעת ההסתננות לישראל".

אני חושב שזה צו השעה ואדוני יושב הראש, צו השעה זה לא לזעוק זעקות. אתה צעקת על שר הפנים, הוא יצעק עליך בחזרה, תתגוששו הערב בתכנית טלוויזיה – זה לא יביא פתרון.

נדמה לי שהוא שר הפנים. זה הוא צריך לנקוט באמצעים, לא אני.

הבט, אני אומר לך באמת, אני אומר לך מקרב לב, אני לא באתי לכאן כדי לזעוק זעקות. לזעוק את זעקתם של תושבי השכונות, כן. אני באתי לכאן כדי לעבוד, וזה בדיוק התפקיד שלנו – השרים, חברי הכנסת באים כדי לחוקק, כדי להביא דברים לידי ביטוי במעשה. ולכן הדבר שאני עשיתי ביום רביעי, הוא הנחת - - -

זמנך נגמר.

אני, כשאני יושב ראש הישיבה במליאה אני נותן לך עוד דקה, ואני אזכור את זה לפעם הבאה, אני אדייק איתך מאד.

אני קורא מכאן לעצמנו בראש ובראשונה, גם למשטרה וגם לארגונים, דרך אגב. כולנו בתוך המאבק החשוב הזה. זה מאבק לאומי וכולנו צריכים ליצור בו קואליציה מקיר אל קיר, עם כל חילוקי הדעות שבפנים. אנחנו צריכים לתמוך בהקמת הגדר ואני חושב שעשה טוב ראש הממשלה שתקצב אותה במיליארד ורבע שקלים.

ובניית המתקנים.

אם תיתן לי אני אסיים, אם כצל'ה לא יפריע לי. כמובן לתמוך בהקמת המתקנים, ולתמוך מחד"ש ודרך מר"צ וכל המפלגות שבאופוזיציה – לא נשארו הרבה – אבל מי שבאופוזיציה, ובעיקר למפלגות הקואליציה – לתמוך בהצעת החוק שאני הכנתי, שאומרת ובכלל אגב לא עוסקת במסתננים. היא עוסקת בנו. אנחנו צריכים לטפל בעצמנו. היא עוסקת בישראלים שמעסיקים ומלינים את המסתננים, וכל מי שעוסק בזה שיידע - - -

אופיר.

אני אגיד רק מה העונש, לפי החוק. אני הצעתי להטיל מאסר ממושך של עד 5 שנים למעסיק, מלין או מסיע שב"חים, הם המסתננים, ולהטיל עליו קנס כספי גבוה. זה תפקידנו – לחוקק ולא לדבר.

תודה. דב חנין ואחר כך דני דנון.

תודה רבה אדוני יושב הראש. אנחנו עוסקים בבעיה קשה, אנחנו עוסקים במצוקה אמיתית. כמי שמסתובב לא מעט בשכונות הדרום של תל אביב, המצוקה שם היא קשה ביותר, בעיות חברתיות, בעיות של חוסר ביטחון והבעיות האלה הן מאד מובנות, מכיוון שמדינת ישראל מעבירה בצורה מאורגנת, בכל יום, אוטובוסים של פליטים ושל מבקשי מקלט מהנגב, מעבירה את האוטובוסים האלה לתחנה מרכזית בתל אביב, וזורקת את האנשים שם. וכשזורקים אנשים ברחוב לגור בפארקים או לישון ברחובות, התוצאה היא קטסטרופה. וכשעושים את זה בשכונות הכי מוחלשות, שממילא יש שם בעיות חברתיות, ממילא יש שם מצוקה חברתית מאד קשה, התוצאה היא עוד יותר קשה והמצוקה היא מצוקה קשה של אותם מבקשי חיים מאפריקה, והיא מצוקה נוראית של תושבי השכונות הוותיקים, והממשלה מסתכלת על המצוקה הזאת, ומסתפקת בסיסמאות דמגוגיות, חסרות בסיס.

יש בשכונות הדרום של תל אביב - ואני אומר את זה בצער רב – יש בשכונות הדרום של תל אביב מדורה אמיתית, והדבר האחרון שצריך לעשות עכשיו זה לשפוך שמן על המדורה הזאת. במקום לתת פתרונות, במקום להציע הצעות מעשיות.

אדוני יושב הראש, בוא נראה מה אומרת הממשלה. משרד החוץ אומר לנו שאת מבקשי החיים האלה מאפריקה, אי אפשר לגרש. זה אומר משרד החוץ. השר ליברמן, סגן השר דני איילון, לא שייכים למפלגה שלי. משרד הפנים אומר לנו - - -

מדרום סודן העמדה הפוכה בדיוק. הוא אמר בדיוק ההיפך.

אבל אנחנו מדברים על 90% שהם אריתריאה וצפון סודן, לא על דרום סודן כרגע. משרד הפנים אומר לנו, לאנשים האלה אסור לעבוד. אז מצד אחד אי אפשר לגרש אותם, מצד שני אסור להם לעבוד. המסקנה, כמו שאמר לנו כאן בכנסת, בשבוע שעבר מפכ"ל המשטרה – כשאנשים נמצאים ואין להם אפשרות לעבוד, הם יהפכו להיות קליינטים של המשטרה. מה רוצים? לאן אנחנו רוצים להגיע?

ולכן, מה אני מציע לעשות, אדוני יושב הראש. שלושה דברים. דבר ראשון – לסגור את הדלת המסתובבת. משרד הפנים מייבא בכל שנה, ברישיון, כמו שאמר חבר הכנסת דנון ובצדק, 32,000 עובדים זרים לישראל. אין לנו אפשרות יותר לקבל עובדים זרים חדשים. לסגור לגמרי את הדלת המסתובבת, להפסיק את מקור הפרנסה הזה של כל יבואני כוח האדם, לא מייבאים יותר עובדים זרים. נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, את אותם מקומות עבודה של עובדים זרים, לאפשר לאלה שנמצאים כאן, שממילא אין מה לעשות איתם, כי אי אפשר לגרש אותם ואנחנו לא רוצים שיהפכו להיות עבריינים, לאפשר להם לעבוד בדברים האלה.

נקודה שלישית, להפסיק מיד את מדיניות ריכוז מבקשי החיים במקומות הכי מוחלשים. את זה צריך להפסיק מיד. צריך לפזר אותם בכל הארץ. צריך ליצור איזו שהיא תכנית לאומית שתתמודד עם הדברים האלה ותיתן פתרונות אמיתיים.

אולי בקיבוצים נפזר אותם, חבר הכנסת חנין.

גם בקיבוצים, כן, בהחלט, גם בקיבוצים, בוודאי.

או בצפון תל אביב, או בשדרות רוטשילד.

כן, גם, גם, גם בשדרות רוטשילד, גם בצפון תל אביב, בהחלט, בהחלט.

גם בשדרות רוטשילד אתה יכול לפזר, הרי בלאו הכי זה אותו ... שמתנגד לגירושם, הוא זה שמארגן את הפעולות.

בהחלט, אמרתי, בכל המקומות. אופיר, הנני מסכים, למה אתה מתפרץ?

לא, אני לא מסכים איתך. אני חושב שצריך להוציא אותם מכל המקומות. זה ההבדל בינינו, זה ההבדל.

עכשיו, הנקודה האחרונה - - -

דב, להביא אותם לכנסת.

אפשר להביא אותם גם לכנסת. הנקודה האחרונה, מדברים על לרכז את כולם, אומר חבר הכנסת כץ, באותה עיר גדולה, רחבה ופתוחה, העיר העברית החדשה שהוא מתכנן. אבל בפועל, אנחנו מדברים על 2,500 מקומות בסהרונים היום. מתקן הכליאה שמתוכנן במקסימום, כשהוא יוקם, יהיו בו 10,000-11,000 מקומות. אנחנו צריכים, מדברים פה על עשרות אלפי אנשים. אם לא נמצא פתרונות אמיתיים - - -

המתקן מיועד למי שמגיע, אל תשקרו. אל תשקר, המתקן מיועד למי שמגיע.

אתה גם תדבר, אל תפריע.

ומה תעשה עם אלה שברחובות, חבר הכנסת דנון? אז תדבר עם משרד החוץ, תשכנע את משרד החוץ בממשלה שלך.

דב, בוא תסיים.

לכן, במשפט אחרון אדוני יושב הראש, דווקא מכיוון שהבעיות האלה נורא קשות, דווקא מכיוון שהמצוקה מאד אמיתית - אנחנו צריכים מדיניות אמיתית, פתרונות אמיתיים, תשובות אמיתיות ולא סיסמאות ריקות מתוכן.

תודה. חבר הכנסת דני דנון.

תודה רבה. חברי היקרים, תסלחו לי על הבוטות, אבל נמאס לנו מההתיפייפות שלכם פה, חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת ניצן הורוביץ. אותם ארגונים שעותרים לבתי משפט נגד גירוש, באים ואומרים היום משרד החוץ לא מאפשר גירוש. ההתיפייפות הזאת נמאסה על הציבור בישראל. אנחנו רואים את הפשע, את האונס, את האלימות ברחובות, ואנחנו רואים שקמה לנו פה מדינת אויב בתוך מדינת ישראל. מדינה של מסתננים, שמגיעים ממדינות מוסלמיות ולכן הפתרון הוא מאד פשוט. הממשלה הצליחה בשני חלקים מתוך שלושה - בבניית המכשול, בבניית מתקן השהייה ובחלק השלישי. היא התקדמה, יש תקציב וזה מתקדם. החלק השלישי שבו אנחנו לא הצלחנו זה בלגרש את המסתננים מפה. ומי שמפריע לגירוש אדוני, חבר הכנסת דב חנין, זה גם אותם ארגונים שיושבים פה, במאות עתירות לבתי המשפט על כל ניסיון גירוש. ושלא יבואו היום וידברו על זכויות של המסכנים מדרום תל אביב. אתם מפריעים לאנשים בדרום תל אביב, אתם לא עוזרים להם.

יש היום במדינת ישראל 200,000 אנשים שנכנסו לא כחוק. 100,000 שנכנסו דרך נמל התעופה בן גוריון ושכחו לצאת, מכל העולם, ועוד כ-100,000 שהגיעו דרך מצרים. וה-200,000 האלה מולידים פה ילדים וגדלים ויש גם עוני ויש אלימות.

ולכן, אדוני יושב הראש, הפתרון שאני מציע הוא מאד פשוט. קודם כל בהמשך לדברי המפכ"ל – אסור לתת להם לעבוד אפילו יום אחד. מי שעובד במדינת ישראל - - -

בניגוד לדברי המפכ"ל.

בניגוד לדברי המפכ"ל, חבר הכנסת חנין, אני אחזור על דברי. בניגוד לדברי המפכ"ל - - -

אמרת בהמשך.

בניגוד, אפשר לבדוק את הפרוטוקול בהמשך. בניגוד לדברי המפכ"ל, אסור לתת להם לעבוד אפילו יום אחד. כי מי שעובד במדינת ישראל ומרוויח 1,500 דולר בבית מלון באילת או בשטיפת כלים בתל אביב, מתקשר הביתה לצד ולאיפה שהוא מגיע, והוא אומר – אני מרוויח 1,500 דולר, כשהשכר הממוצע בארץ המוצא הוא 30 דולר בחודש. תחשבו על התמריץ שזה אומר לאחים שלו, לקרובים שלו, לבוא גם לארץ האפשרויות, ארץ זבת חלב ודבש ולהגיע - - -

אז תצטרף לחוק, זה החוק.

לא אדוני, החוק שאני מציע הוא שונה.

אז תציע אותו.

אני אציע אותו. אני בעד הענשת המעסיקים - - -

אז תציע אותו. ההיפך, אני מזמין אותך להצטרף לחוק.

אופיר, אני אצטרף לכל חוק שיעזור לנושא הזה.

מצוין.

אבל עד שלא יתבצע מהלך אמיתי - ותסלחו לי על המילה – של גירוש, של הוצאת המסתננים ממדינת ישראל – זה לא יעזור. ולכן אני הצעתי הצעת חוק שקובעת יעדים של הוצאת המסתננים. בשנה הראשונה ייצאו 30,000 מסתננים - - -

לאן?

אני אגע. בשנה השנייה 50,000. לאן דב? אם בלי העתירות שאתם הגשתם לבית המשפט - - -

זה משרד החוץ, עזוב אותי רגע. דיברת עם שר החוץ?

אני אענה לך לאן. מדינת אריתריאה, שרוב המסתננים מגיעים מאריתריאה, יש לנו שגריר שנמצא שם. אם אתה רוצה לטוס בעוד שעה לאריתריאה, אני אקנה לך כרטיס טיסה, דב, הלוך חזור. אבל המסתננים, רק בהלוך אני אקנה להם כרטיס טיסה. ופתאום כולם קופצים – זו מדינה מסוכנת. דרום סודן. אני הייתי בדרום סודן בחודש אוגוסט האחרון. מדינה ענקית. יש אזור בדרום סודן שהוא מסוכן. אבל כל המדינה מסוכנת? עכשיו יש עתירה לבית המשפט העליון, בטח אחד מהארגונים עתר, שאומר – אל תרחיקו את המסתננים לדרום סודן, כי מסוכן שם. אז עם כל הכבוד, היום מסוכן להסתובב בדרום תל אביב ואני סיירתי פה עם האנשים, עם מר קעטבי מהמשטרה בשכונת לוינסקי. ואני, אדוני יושב הראש, עם ליווי של משמר הכנסת ומשטרת ישראל, היה מפחיד להסתובב בדרום תל אביב בלילה, ויעידו החברים שהיו בסיור הזה.

בוא תסכם.

ולכן אדוני יושב הראש, אני בא ואומר – הפתרון הוא יחיד – הוא לגרש את המסתננים, לקבוע יעדים כמותיים ולהגדיר למשרד הפנים ולמשרד החוץ ולמשרד לביטחון הפנים – את האחריות להוציא מפה את המסתננים הבלתי חוקיים.

תודה. אני אתחיל עכשיו לשלב את נציגי הארגונים, נציגי הממשלה שיש לנו כאן והגופים השונים. בואו נתחיל מתל אביב.

אדוני יושב הראש, אם אפשר לפני שאתה נותן לארגונים, אני גם צריך לצאת לקדם הצעת חוק שלי לגבי שכונת כפר שלם, כי בסוף צריך לקדם גם חקיקה. אם הארגונים יוכלו לחשוף את המימון שלהם, מי מממן את הארגונים הללו.

בסדר, מאה אחוז.

מה מאה אחוז?

תסלח לי - - -

מי מממן אתכם, תגידו לנו.

הקרן החדשה.

מספיק עם זה.

אתם רוצים שקיפות? אנא הציגו את המימון שלכם. האם מדינות זרות מממנות אתכם - - -

מאה אחוז, הם יציגו, הם יציגו.

האם הקרן החדשה לישראל מממנת אתכם.

מספיק עם זה, מספיק.

תראה מי עתר לבג"ץ. תראה. קו לעובד, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח, מרכז לקידום פליטים אפריקאים - - -

כן, כן, מאה אחוז. מספיק אופיר, אתה מפריע לי.

ממנים אותם, על חשבון תושבי התקווה ושפירא. תתביישו.

די.

תתביישו.

סגנית ראש העיר תל אביב, מיטל להבי, בבקשה.

קודם כל אני קצת בהלם כשאני נמצאת פה והנימה שעולה מהדברים היא נימה מאד מאד קשה - - -

למרות שגם אצלכם במועצה די שמח.

גם אצלנו במועצה וגם בכל מקום וזה מובן.

כל דיוני מועצה הם כאלה.

אבל הייתי אומרת שהשיחה כאן, בתור אנשים ניצולים, אנחנו צריכים לדבר יותר הומאניות ולנסות למצוא את הפתרונות. ואני רוצה לתת תמונת מצב של העיר שהכי הרבה סובלת אולי, או אחת מהערים שסובלות, ונמצאים פה נציגי מועצה, כדי לומר – קורה פה משהו בדרום, אבל מצד שני – יש לנו את המשקל ההומני עלינו.

תל אביב-יפו, מכורח זה שמדינת ישראל פתחה את שעריה והתנהג לכל אורך התקופה במתן אמצעים הכי מרביים שהעירייה יכלה לתת, בהיקפים של 23 מיליון שקלים בתקציב העירייה, לטובת רווחה וחינוך לפליטים. מה שאנחנו צריכים לתת כתוצאה מהחוק.

זה מה שהעירייה שמה?

אופיר, לא להפריע. לא להפריע.

אני משלם ארנונה לפליטים האלה?

הממשלה הייתה צריכה לתת את הכסף הזה ובגלל זה אתה משלם ארנונה.

אני משלם ארנונה לדבר הזה?

שקט. שקט.

על זה אני משלם? תני לילדים של שכונת התקווה. בושה וחרפה.

אופיר, אני קורא אותך לסדר.

תיכף אני אספר לך כמה אנחנו גם משקיעים - - -

תפסיק, אני לא רוצה להוציא. אל תפריע, היא לא הפריעה לך.

עיריית תל אביב - - -

אתה נתת יד לדבר הזה?

תכבד את זכות הדיבור של אנשים נוספים. כן, בבקשה מיטל.

ראש העיר חיבק אותם ועכשיו הוא מצטער.

אנחנו מצויים היום במקום שהאומדנים הרשמיים שלנו מדברים על 70,000 פליטים, שנמצאים בעיקר בשכונות הדרום. אין ספק שהם התמקמו באמת באזורים היותר מוחלשים.

למה את ממשיכה לקרוא להם פליטים, כשכולנו - - -

כי היא רוצה לקרוא להם פליטים. אתה תקרא להם איך שאתה רוצה ואתה לא תפריע. אתה לא תפריע.

בגלל זה יהיו שם 300,000.

אתה לא תפריע. היא כיבדה אותך, תכבד אותה.

300,000 יהיו שם. אז תארגני עוד כמה אנשים להעביר אותם ליהודה ושומרון, את הפליטים היהודים.

אל תפריע. כצל'ה, קצת כבוד. היא לא התפרצה לדבריך, אתה אל תתפרץ לדבריה.

והיה לי קשה.

שלא תקרא להם פליטים.

תמשיכי ותתעלמי בבקשה מההפרעות.

70,000 פליטים - - -

מסתננים.

ומהגרי עבודה נקרא להם.

תודה רבה.

עזוב, עד שלא יהרסו לה את הבית ויתקפו אותם, הם לא יבינו.

נמצאים בתל-אביב-יפו, בעיקר בשכונות הדרומיות, באזורים המוחלשים, שבהם אפשר למצוא דירה יותר בזול ולהשתלב יותר בזול. אני גם לא צריכה לומר לכם, ואתם בטח יודעים, שבאזורים מוחלשים יש גם חוק חינוך חובה חינם מגיל 3, שאמנם הממשלה החליטה עליו במושב האחרון, גורף לכל המדינה, אבל אזורים מוחלשים הם גם אזורים שהייתה חובה ליישם את החוק הזה, עוד טרם קבלת החוק. ולכן למעשה, במערכת החינוך שלנו, אנחנו גם מוצאים הרבה מאד ילדי פליטים גם במערכת העל יסודית, גם במערכת היסודית ובעיקר בגני ילדים, אנחנו רואים את הגידול במספרים.

אין ספק שנוצרה בעיה בדרום תל אביב, שכשאני רואה פה את אנשי המשטרה שיושבים פה, אני מבינה שהזווית המרכזית שממנה מסתכלים על הבעיה, היא הזווית של האלימות הגואה, הבעיות וההיתקלויות בשטח. ולכן גם הם נמצאים פה בעיקר. הבעיה היא מאד מאד מורכבת. לי אין ספק שאנשים שלא יכול לעבוד, הם אנשים שנגררים לאלימות. אנשים שלא נותנים להם את היכולת להתפרנס הם אנשים שנגררים לייאוש ולמסכנות, ואני רואה אותם גם מגיעים לאזורים אחרים בעיר, כדי ללקט מזון וכו' וכו'. לא רוצים דווקא להיות פליליים, או לא כולם רוצים להיות פושעים. הם נגררים לזה, ומי שאין לו לחם לתת לעצמו או לאשתו, לילד שלו, ייגרר למעשי אלימות או ייגרר לגניבה או ייגרר לכל זה.

כך שכל עוד אנחנו מחויבים על ידי איזה שהוא חוק בינלאומי לקלוט אותם, ואותם לפני הדלת המסתובבת שהועלתה פה על ידי דב חנין וגם אני מבינה בהצעה של ניצן הורוביץ, אנחנו מחויבים לתת להם את האפשרות לחיות כאן. כי אם אנחנו לא ניתן להם את האפשרות לחיות כאן, אנחנו נגרור אותם לפשיעה כאן.

את התפקיד שלך הוא לתת לתושבי שכונת התקווה לחיות.

נכון. הנושא הזה עלה מספר - - -

לא להפריע.

זה התפקיד שלך, גברתי. אני לא הצבעתי בשבילך למועצה, אני הצבעתי בשבילו למועצה.

לא, אל תפריע.

זה לא יכול להיות. אדוני, היא לא צריכה לייצג פליטים - - -

אתה אל תגיד לה את מה לייצג. אתה תייצג את מה שאתה רוצה, היא מייצגת את מה שהיא רוצה.

מסלוואי מייצג אותי בעיריית תל אביב.

המסתננים לא יבחרו בך, תזכרי את זה, מיטל.

אני לא מדברת על מי יבחר בי.

אבל את צריכה לייצג את התושבים, קודם כל.

שלמה, עוד לא נתנו לי לסיים את דברי ואני בטוחה שאתה תמצא שאנחנו לא עומדים במקומות רחוקים אחד מהשני.

מיטל, אנא סיימי.

עיריית תל-אביב-יפו הקצתה לאחרונה 60 מיליון שקלים לשכונות הדרום, כדי לעזור ולשקם בדרום. מה שאני אומרת, ובגלל זה הגענו לפה, חברי מועצה. הבעיה היא בעיה מורכבת, היא דורשת פתרון שהוא פתרון מסובך והוא פתרון מורכב. אין לי ספק שהדבר הראשון שיצליח לפזר אותם יותר טוב ברחבי הארץ ולא להשאיר אותם בדרום תל אביב, במקום המוחלש הזה, זה ברגע שניתן להם עבודה.

לשלוח אותם לאילת?

ברגע שניתן להם עבודה.

תודה, מיטל. חברים, אי אפשר ככה. אני נתתי לכם רשות דיבור, אל תתפרצו. חברת הכנסת מרינה סולודקין.

אני רוצה לומר לכם, אני רואה כאן כמה שקרים שמדינת ישראל מזדקנת ובגלל זה היא חייבת עובדים זרים ומסתננים, וזה לא נכון. אנחנו מדינה צעירה עם ילודה גבוהה ובגלל זה אנחנו לא זקוקים לא לעובדים זרים, לא לאחרים, כמו שבאירופה ובמדינות אחרות.

דבר שני, אני חושבת ואני מאשימה את משרד הפנים ואת משרד התעשייה והמסחר, שכנראה יש להם אינטרס מובהק בתהליכים האלה, להביא את העובדים הזרים ולהתעלם מהמסתננים. למה? על חשבון מי הם עובדים במדינת ישראל האנשים האלה? על חשבון העולים שמגיעים בחוק השבות, בחוק כניסה, וחבל שדב חנין עזב, על חשבון הערבים. נשים ערביות מוכנות לעבוד בהרבה תחומים. פונים אלי. אלי פונים, לא לדב חנין. אז לוקחים את מקומות העבודה.
אני רוצה לומר לכם קודם כל לסגור את הגדר. דבר שני, אנחנו חייבים להוציא בהסכמה, לא גירוש, בגלל שאנחנו עשינו טעויות. אוזלת היד של ממשלת אולמרט ושל ממשלת נתניהו בנושאים האלה, מוכחת. אז בגלל זה לשלם. איך לשלם? לא לקלוט אותם בערים. אתמול הגיעו אלי לאשקלון נציגים של תושבים של העיר ואמרו – אין לנו עוד פארקים באשקלון. בפארקים אי אפשר לשבת, בגלל שיש אוכלוסייה אחרת, יושבת שם, עוינת, ונשים מפחדות להגיע לשם.

זה בכל הפארקים היום, חוץ מיהודה ושומרון.

אז מה שאני אומרת לכם, אולי אפילו מס על תושבי ישראל, כדי להוציא בהסכמה ולשלם לממשלות שמקבלות ולאנשים שבהסכמה להוציא אותם. תודה.

תודה. אני רוצה לעבור עכשיו לתת את רשות הדיבור לכמה מנציגי הממשלה והזרועות השונות. נתחיל עם מפקד מחוז תל אביב שנמצא איתנו כאן, ניצב אהרון אקסול, אדוני הממ"ז, בבקשה.

יש אולי נתונים של מעורבות של - - -

שנייה, תן לו.

אני ברשותכם אתייחס לשלוש נקודות. אני גם לא רוצה להתייחס לנתונים נקודתיים. אני רק אומר בכותרות שמבחינתנו אנחנו מזהים עלייה בפשיעה בקרב המסתננים בחודשים האחרונים, ביחס לשנת 2011. העלייה בפשיעה מתבטאת בעשרות אחוזים במספר תחומים אפשריים, גם בעבירות אלימות וגם בעבירות המין. זה פרמטר אחד ואני מניח שהוא לא מפתיע פה אף אחד מהנוכחים. הפרמטר השני שאני רוצה לציין אותו פה, זה המתח שהולך וגואה בין תושבי דרום תל אביב לבין המסתננים, שזה מבחינתנו מהווה נקודת סכנה לא פשוטה. אנחנו גם עדים למספר אירועים, תקיפות לאחרונה, שבהם מעורבים חלק מתושבי דרום תל אביב, בתקיפת מסתננים כאלה ואחרים, ואני אומר – התופעה היא רק בראשיתה, ואנחנו צפויים שאם לא יעשה מעשה, העסק הזה עלול ללכת ולהחמיר, ואנחנו משקיעים די כוחות בסוגיה הזאת.

בסוגית התעסוקה, כפי שחלק פה מהאנשים ציטטו, למיטב ידיעתי ולעניות דעתי, אני פה מנסה כרגע לפרשן את המפכ"ל באמירתו לגבי העסקתם של המסתננים, מכיוון שאין פתרון, מכיוון שאם יש פתרון אז הוא לא מיושם הלכה למעשה נכון לרגע זה. זאת אומרת, במצב המציאותי של עכשיו, במצב המציאותי כפי שאנחנו מתרגמים אותו כמשטרה, יש עשרות אלפים של מסתננים שנמצאים בדרום תל אביב. כרגע אין שום פתרון, לפחות ככה אנחנו מבינים את זה, כי הם נמצאים חיים ביום יום שלהם.

כשהמתקן יוקם – יהיה פתרון.

אני אומר במצב, אני חוזר ומדגיש, אני לא באתי פה להתנצח עם אף אחד. אני מדבר ברמה העקרונית. כרגע מבחינתנו, במצב הנתון העכשווי. אם מחר יהיה פתרון – על הכיפאק. אבל מבחינתנו, במצב העכשווי כרגע, אין פתרון ואנחנו גם לא רואים את הפתרון שהוא מיושם הלכה למעשה ויש עשרות אלפים שנמצאים כרגע בדרום תל אביב. אנחנו סבורים שאי העסקתם, גם לזמן מוקצב, דרך אגב. העסקתם אני מניח שהמפכ"ל לא התכוון שפה יועסקו עכשיו לטווח ארוך, אלא אפשר לתת להם העסקה לזמן קצוב, עד שיימצא פתרון כזה ואחר, שבו הממשלה תחליט מה עושים איתם. אני מניח שזאת הייתה הכוונה בגדול, כי חלק פה סברו שמא המפכ"ל חשב שישתקעו פה ויתגוררו פה. זאת לא הכוונה. הפתרון צריך להיות ברמה המדינית, ששם נמצא הפתרון. עד כאן.

זמני זה יותר מקבוע, תזכור.

אני מבקש לא להפריע לממ"ז.

הוא גמר. הוא אמר תודה.

סיימת?

אני יכול לשאול שאלה, אני חבר כנסת.

רק דקה, תמשיך בבקשה.

אני אומר עוד הפעם. תראו, אנחנו לא באים פה בהיבטים פוליטיים. האמירה שלנו היא בהיבט הפשיעתי בלבד, בהיבט המעורבות של הפשיעה. אנחנו לא באים לתת פה פתרונות בהיבט מה המדינה תעשה עם אותם פליטים. אנחנו סבורים שהאנשים האלה, מכיוון שכמו שאנחנו מכנים אותם, זה פשיעת הישרדות, מכיוון שהאנשים האלה אין להם ביום יום אמצעי קיום כזה או אחר, למיטב הבנתנו אנחנו, שוב פעם. ולכן אנחנו באים ואומרים, בשלב הזה כרגע, בפתרון הביניים, העסקה כזאת או אחרת בכל מתכונת שפה ימצאו לנכון האנשים הנוגעים בדבר לתת להם, עד שיימצא פתרון כזה ואחר, אנחנו סבורים שזה אכן יקל על המצב עצמו. תודה.

יש לי שאלה אדוני הממ"ז. אנחנו קיימנו בוועדה מספר דיונים לגבי האופן שבו המשטרה, המרחבים השונים, במיוחד יפתח, המחוז, מתמודדים עם הסוגיה הזו, ועלו כמה בעיות. למשל, העדר יכולת תקשור עם האוכלוסייה, קשיי שפה, נושא של תחנות, של סיור. אולי אתה יכול קצת לפרט מבחינת ההיערכות.

כן, אני בהחלט אפרט לכם. בהתחלה כשהתחנה הזאת הוקמה היא הוקמה עם עשרות תקנים בלבד. מכיוון שהעסק הלך והתרבה שם, מבחינת המסתננים, אז בהחלטה של המפכ"ל מלפני כחודשיים בערך, אנחנו הולכים להגדיל את התחנה לכמות של כ-150 שוטרים שם, שאכן יש לנו בעיה לא פשוטה.

את לוינסקי.

על לוינסקי, אני מדבר על תחנת לוינסקי, שיושבת בתוך המתחם של המסתננים עצמם בתחנה מרכזית. ואנחנו מבחינתנו, אכן קיימת בעיה בתרגום, או בחקירה שלהם, של אותם אנשים, כי זה מחייב אותנו לחקור את אותם אנשים בשפת האם שלהם ובחלקם הם דוברי טיגרית, שזה לא פשוט למצוא בכלל במדינה דוברי השפה הטיגרית, על מנת לבצע חקירה, ואנחנו מנסים להתמודד עם - - - -

חלק מהאתיופים מגיעים עם טיגרית. אני מכירה ממשרד הקליטה.

אנחנו בכל מקרה מתמודדים מול הבעיה, הבעיה היא לא פשוטה ואנחנו נותנים לה פתרונות כרגע, באמצעים שלנו כמשטרה.

אוקי, אני רק רוצה להעיר הערה לכבוד הממ"ז. היום בפועל, כל מסתנן שמחפש עבודה יכול למצוא עבודה. אם הוא מוצא, לא קונסים לא את המעסיק שלו ולא קונסים אותו. בפועל, כל מי שחפץ לעבוד ומוצא עבודה – גם המעסיק שלו יכול לקחת אותו, אני יכול עכשיו לנסוע לתל אביב, לקחת להעמיס על האוטו 10 אנשים, לקחת אותם לעבוד בבנייה, להחזיר אותם בערב, אין להם שום בעיה לעבוד ואין שום בעיה שתמנע ממני, כמעסיק, לעבוד. זה אלף.

ב'. ההחלטה של ממשלת ישראל לבנות את המתקנים בדרום הייתה, משום שההנחה הייתה שברגע שיש עבודה בארץ, הם יגיעו אם יש גדר או אין גדר, מלמטה או מלמעלה. משום שמה שהאנשים שואפים, ואני לא מאשים את המסתננים, אני מבין אותם, זה עבודה. וברגע שיש עבודה, הם יגיעו לפה. לכן, מדינת ישראל צריכה היום להשקיע מיליארדים, ולהכניס עשרות קבלנים נוספים כדי להאיץ את בניית המתקנים. את אלה שמגיעים עכשיו, כמו שאמר גלעד, להכניס ל-2,500 - - -

אבל כצל'ה, אתה רצית הערה לממ"ז. אתה לא יכול עכשיו להתחיל בנאום חדש.

אבל אני רוצה - - -

לא, אתה כבר אמרת את הדברים.

אני רק רוצה לתת את הפתרון לזה.

לא, אבל אמרת את הדברים האלה.

לא, כי אכפת לי מתושבי תל אביב.

גם לכולם אכפת מתושבי תל אביב. בוא, אל תיקח לי פטרונות על תושבי תל אביב.

למה לא?

כי גם לי אכפת מתושבי תל אביב. מאה אחוז.

מה, תל אביב זה לא עיר בישראל?

בסדר גמור, מאה אחוז. הכל מדינת ישראל.

20% מתושבי תל אביב מסתננים.

מאה אחוז.

לא, אני שואל שאלה. מה זה הדבר הזה?

אתה רצית לשאול שאלה את הממ"ז, אז תשאל שאלה את הממ"ז.

אז אני אומר שאסור לתת עבודה. צריך לדאוג שיועברו למתקנים פתוחים, יאכלו, ישתו ויקבלו את הכל, רק לא עבודה. זאת טעות גדולה מאד.

תודה. תודה אדוני הממ"ז. עוד שאלה אחת, אם אפשר, לגבי המקרים שהתפרסמו בשבועות האחרונים. אתה יכול להצביע על איזה מגמה בעניין הזה, על איזו שהיא תופעה, או שהיה פה, איך נגיד, צירוף מקרים, כמה מקרים שהתגלו ביחד. אני מדבר איתך על שני מקרי האונס שבהם מדובר וחקירות נוספות.

תראו, אני לא רוצה פה לתת הכללה ולומר שזה הפליטים דווקא, כי בסך הכל ישנם בכלל עבירות מין בכל רחבי הארץ. אנחנו יכולים רק לומר שבאירועים האלה שהיו לנו, מבחינתנו, זה מקבץ של אירועים שאם נסתכל כרגע בראייה ארצית, זה מקבץ של אירועים שבראייה ארצית הצטברו בשבועיים ימים, וזה יצר מעין איזו תחושת ביטחון בקרב הציבור, לא הכי נוחה. אני לא יכול לומר פה בוודאות מוחלטת כרגע שזאת התופעה שמאפיינת דווקא את המסתננים ולקבוע בצורה חד משמעית, כי התופעה הזאת קיימת גם, לצערי הרב, בכל הארץ עצמה.

תודה אדוני הממ"ז. פיני קבלו, נציג השלטון המקומי, בבקשה.

הדיון פה מתקיים על עיריית תל אביב ואני קיבלתי תגובות גם הבוקר בצורה מאד מאד חריפה, על ידי ראש עיריית אילת שבאמת הדיון לא מתקיים, ששם החלה הבעיה, שם המצוקה קשה והוא התבטא ואפילו אמר לי – תשמש בכל מילה שאני אומר בשמי ואני לא אעשה זאת, כי הוא התבטא שם בביטויים מאד מאד קשים למה שקורה שם. וזאת לא בעיה רק של תל אביב. אולי בתל אביב, שם האוכלוסייה יצאה והתקוממה, אבל בבאר שבע ובערד ובאשקלון ובאשדוד, זה הולך ותופס בכל הערים והשלטון המקומי אין לו כלים לחסום את הכניסה שלהם. אין לו גם את הכלים הכספיים להתמודד ביום יום בטיפול בהם. גם ככה היישובים האלה בקושי מצליחים להתקיים מאותם מענקי איזון או הארנונה שהם גובים מהתושבים, והקטסטרופה באותם גנים, כל מה שנעשה שם זה גניבות, זה דברים שאי אפשר לתאר אותם כאן, וצריך פשוט ללכת ולראות מה שקורה שם.

לכן המקרה הוא לא רק מקרה של תל אביב. זה הולך וזה תופס את כל מדינת ישראל ואנחנו מבקשים כראשי רשויות, בואו תעצרו את זה. אנחנו אין לנו ברירה, כראשי רשויות, ברגע שזה נופל לתוך השטח של הרשויות, הרשויות פשוט מנסות להקל ולנסות להתמודד עם הבעיה. הם לא יכולים לפתור את הבעיה ובסופו של דבר החלק הגדול של התקציבים מופנים לטובת המצוקות הקשות, אם זה מחלות או כל מיני דברים שמתרחשים.

ולכן אין לבוא בטענות לעיריות. העיריות מקבלות את התוצאה של מדיניות הממשלה ואם הממשלה תשנה את המדיניות, העיריות יתאימו את עצמן באותה מידה, ולכן לא לבוא בטענה לא לראש עיר ולא לראש עיר אחר. ראשי הערים משקיעים בזה מאמץ, אבל אין להם כלים משפטיים להתמודד עם התופעה. תודה.

תודה. סיגל רוזן, מוקד סיוע, בבקשה.

אני רוצה לפתוח בהבעת הזדהות עם תושבי השכונות המוחלשות, גם בדרום תל אביב וגם ברחבי הארץ. אין ספק שמקרב אזרחי ישראל הם הסובלים העיקריים מכך שהגיעו לכאן באמת עשרות אלפי מבקשי מקלט. אבל זה שיקראו לאותם אנשים מסתננים, לא יהפוך אותם לפחות פליטים, זה לא יהפוך אותם לפחות חוקיים. האנשים האלה נמצאים פה בידיעתה ובאישורה של מדינת ישראל, גם אם היא לא בודקת את הבקשות שלהם. אם מדינת ישראל הייתה בודקת את הבקשות של אותם אנשים, הרי שכמו שקורה ברחבי העולם המערבי, רובם המכריע היה מתגלה כפליטים, על פי התנאים המחמירים של האמנה. אי אפשר לגרש את האנשים האלה. השר ישי מאד רוצה לגרש אותם, הוא לא עושה את זה פשוט כי הוא לא יכול - - -

הוא רוצה להחזיר אותם הביתה, הוא לא רוצה לגרש אותם. הוא רוצה להחזיר אותם הביתה.

רגע, את לא יכולה להיכנס ולהתפרץ. חכי.

לא, אבל מה זאת אומרת?

אבל אני אתן לך זכות דיבור. אי אפשר להיכנס ולהתפרץ ככה. אל תפריעי לה. את לא יכולה לבוא באמצע דיון ולהתחיל להתפרץ. לא ככה.

למה לא? אני יכולה.

כי יש סדר, כי את תקבלי רשות דיבור כשיגיע תורך. אל תפריעי.

סגן שר החוץ שלנו אמר פה, בדיון בוועדה זאת, שאי אפשר להחזיר את האריתריאים למולדתם, בגלל שחייהם יהיו בסכנה אם הם יוחזרו לשם. אי אפשר לגרש אותם. 33,000 מהאנשים הגיעו לכאן הם מאריתריאה. כעת לא ניתן לגרש אותם. אם וכאשר ישתנה שם השלטון, זה יהיה אפשרי. כרגע זה בלתי אפשרי.

יש לנו גבול עם אריתריאה? אולי אני לא מכירה את המפה כמו שצריך.

לא להפריע. חברים, תכבדו פה את זכות הדיבור של חבריכם.

מדינות אחרות מגרשות אותם לאריתריאה, וזאת הסיבה שהם ממשיכים ומגיעים עד אלינו. ועכשיו נשאלת השאלה, האם אנחנו רוצים גם להרעיב אותם, רק כדי שלא יהיה פה פול פקטור, רק כדי שלא יגיעו נוספים. חשוב להבין שהמשמעות של אי מתן אפשרות תעסוקה, זה לגרום לאנשי המשטרה, שגם ככה כל כך קשה להם להתמודד עם האוכלוסייה הזאת, לאלץ להתמודד עם בעיות הרבה יותר קשות. אם ניתן להם עבודה, זה לא מה שיהווה פול פקטור. צריך להבין, כדי שהם יפסיקו לבוא לפה אנחנו צריכים להתנהג אליהם יותר גרוע ממה מתנהגים אליהם במצרים, בסודן, באריתריאה. אנחנו צריכים לירות בהם למוות על הגבול, אנחנו צריכים לענות אותם במרתפים חשוכים.

מה עם העיר שמקימים בדרום?

סליחה, היא הפריעה לך? אז למה אתה מפריע לה?

אבל היא צריכה להיות ישרה. ישרה.

אל תעזור לה. אני בטוח שהיא תסתדר גם בלעדייך.

יאכילו, ישקו, יתנו להם. את יודעת שזה מה שמתכננים לעשות, למה את לא אומרת את זה?

העיר הזאת שעלות החזקתה השנתית - - -

להרעיב אותם.

העיר הזאת שעלות החזקתה השנתית תהיה למעלה ממיליארד שקלים, תוכל - - -

אני מוכן לשלם 2 מיליארד.

אל תפריע. אל תפריע.

תוכל להכיל על פי התכנית - - -

אל תפריע. זה לא חברי להפריע. היא לא הפריע הלך.

אבל היא לא אומרת אמת.

אל תעזור לה ואל תחלק פה ציונים.

על פי החלטת הממשלה אמורים להיבנות 12,400 מקומות. עלות האחזקה השנתית שלהם הולכת להיות למעלה ממיליארד שקלים ולא יהיה שם מקום לכל אותם אנשים שנמצאים פה.

נגדיל אותה.

די עם זה. תן לה לסיים משפט.

לאנשים שנמצאים פה, אין לנו ברירה, כל עוד הם נמצאים פה ולא ניתן לגרש אותם, צריך לתת להם לעבוד כדי שאנשים שעומדים פה, לא יצטרכו לעבוד כל כך קשה.

ושכל אפריקה תגיע לפה.

מספיק עם זה.

כיום אחוזי הפשיעה בקרב מבקשי המקלט עדיין נמוכים יחסית לאוכלוסייה הישראלית. אבל הם ילכו ויעלו אם לא יאפשרו להם לעבוד. אז בבקשה, כל עוד הם כאן, למען תושבי השכונות העניות, למען תושבי דרום תל אביב, צריך לאפשר להם לעבוד, שלא יגורו 20 איש בחדר קטן, שיוכלו לשכור - - -

שלא תדבר בשמנו.

שיוכלו לשכור דירות יותר מרווחות ולא לגור בצפיפות כל כך קשה, שכל כך מקשה עליהם.

ברמת אביב.

משפט סיכום.

אני מאד מודה לכם.

תודה רבה.

שמי מזל אשכנזי ואני תושבת דרום תל אביב. אתם שוכחים דבר אחד. כל מסתנן או מהגר עבודה שהוא גוזל עבודה, הוא גוזל של העשירון התחתון, של ערביי ישראל, של האתיופים. אם מסתנן לא יגנוב, אז השני יגנוב, ואני מעדיפה מסתנן רעב מאשר בן משפחה שלי שהוא רעב. הם לא יכולים לעבוד במשק בית, כי הם לא יכולים להתחרות איתם. הם לא יכולים לעבוד בבניין כי הם לא יכולים להתחרות איתם. לא בניקיון, כי הם לא יכולים להתחרות עם השכר הנמוך וחוסר התנאים שהם מקבלים. הם לא יכולים. שיעבירו את הכל לצפון תל אביב. קו לעובד נמצא בדרום תל אביב, מסילה – בדרום תל אביב, ארגוני הסיוע – בדרום תל אביב. מרק לוינסקי – בדרום תל אביב. איפה שוסטר?

איפה שהבעיה.

לא, אתם מייצרים את הבעיה. הבעיה, מי שמייצר אותה, מי שגורם לה - - -

ממשלת ישראל מייצרת בעיות.

לא, ממשלת ישראל - - -

סליחה, אל תפריעי.

אני לא הפרעתי לך.

סליחה.

אז זהו, זה מה שאני אומרת. אתם דואגים להם, בסדר גמור, הם בני אדם, צריכים לדאוג להם. לא על חשבוננו. הם לא לוקחים את העבודה לא של ההייטק, לא רואי חשבון, לא עורכי דין, של העשירון התחתון. והעשירון התחתון, אם חד-הורית שמקבלת קצבת הבטחה ועובדת פעמיים במשק בית, גם את זה אין לה. אז היא תהיה עוד יותר ובעלה ילך לגנוב, ומה את מעדיפה? שהמסתנן יגנוב או שהיא תגנוב?

אפשר להפסיק להביא מהגרי עבודה.

כן, אפשר, נכון, לסגור את הגבול ולשים אותם במחנה מעצר, כמו שהוא אומר. מחנה מעצר, מחנה פליטים או מחנה מסתננים. הם פולשים. הם פולשים.

זה כלא.

זה לא דו שיח פה.

הם פולשים. זה התחושות שלי מהבטן, כי אני רואה נשים חד-הוריות שהן קיבלו קצבה זעומה של 1,000 ומשהו שקלים מהמדינה, פעמיים-שלוש בשבוע עבדו במשק בית, היום גם את זה אין להן. ובעלה עבד פעם בשיפוצים, פעם בצבע, פעם בזה, גם את זה אין להם. גם את זה אתם רוצים לגזול מהם? אני לא אומרת להרעיב אותם, לא להתעלל בהם, יש את הפתרון של מחנה הפליטים, מחנה המסתננים.

להאכיל אותם 3 ארוחות ביום במיליארד שקלים, ב-10 מיליארד שקלים זה שווה.

אתה כל הזמן מפריע.

החינוך לתושבי השכונה, 25% מתושבי השכונה רק - - -

אכפת לה מהכסף של מדינת ישראל?

אתה כל הזמן מפריע, לכולם אתה מפריע.

סליחה, 25% מתושבי השכונה זכאי בגרות. ברוגוזין 75%. הילדים שלנו לא פחות מטומטמים ולא פחות חכמים מהם. פשוט, כשיש כיתה עם 40 ילדים, כשהמורה צריכה לדבר בשבע שפות, איך אפשר ללמוד? איך אפשר להגיע? הם מגיעים לחטיבת ביניים, הם לא יודעים כלום. הרמה שונה לחלוטין, לחלוטין. זה שני עולמות שונים – דרום תל אביב וצפון תל אביב והאינטגרציה היא לא הפוכה. לא מביאים אותם מהצפון לתל אביב ללימודים, לוקחים מהדרום לשם. ומה קורה? או שהם נושרים, אין להם בגרויות. 25% זה כלום, זה פחות מערביי ישראל, הם 45%. אז צריך לתת את הדעת. אתם רוצים אותם, הם נכנסו לכאן, לא רציתם לירות בהם בגבול, תטפלו בהם כמו שצריך. תנו להם חינוך כמו שצריך, בריאות כמו שצריך. ואני יודעת אישית על כמה אנשים שנחשפו לשחפת מאז שהם כאן ואני אחת מהם גם כן. אז מה יש לכם להגיד על זה?

את נדבקת בשחפת?

את חולת שחפת?

לא, אני נחשפתי. קיבלתי אנטיביוטיקה במשך שנה, זה לא נעים. לא נעים להיות כמו סמרטוט במשך שנה שלמה.

תודה. חברת הכנסת מירי רגב.

תודה רבה. קודם כל אני שומעת את מה שאומרת כאן מזל, ואני פשוט המומה ממה שקורה פה. אני לא מבינה, אני פשוט לא מבינה מה קורה בוועדה הזאת ומה קורה במדינה.

לא היית פה.

לא, לא, הייתי פה בכמה ועדות ואני פשוט המומה לא בגלל שאני לא מבינה, בגלל שאני מבינה מאד את מה שאומרים פה ואני אומרת דבר כזה. תראו, לפני מספר חודשים נסעתי עם מסלוואי לדרום תל אביב ועשינו סיור בדרום ברחוב - - -

יחד עם דני דנון או בנפרד?

לא, לא, בנפרד.

זה סיור אחר.

ברחוב נווה שאנן, הרחוב שקנינו שם נעלים, כשהיינו ילדים קטנים. נסענו לבקר ברחוב, לראות איך הוא נראה. ובמקרה, גנבו, אחד מאותם מסתנני עבודה, גנבו מאחת החנויות את הבובה שיש עליה את החליפה והתקשרנו למשטרה, לראות קודם כל כמה זמן המשטרה מגיעה. מאד מהר המשטרה מגיעה. 5, 10, 15 שעה, 20 דקות. חצי שעה. 45 דקות המשטרה הגיעה. על זה היו גם מלא שאילתות לשר, אבל זה לא משנה. אבל החוצפה היא, שעמד שם סודני וצילם אותי ואמר - אותך לארגוני זכויות אדם. זה פשוט לא יאומן. או שאנחנו מטומטמים או שאני לא יודעת מה אנחנו. אבל קודם כל עניי עירך קודמים.

ב', אין מדינה בעולם שמתנהגת כמוש אנחנו מתנהגים.

זה עניי עירם כנראה.

סליחה רגע. אני אומרת שוב, שאף אחד, כולל אתם, לא תלמדו אותי מה זה לטפל בפליטים. כולנו אנשי שלום, אבל בין פליטים לבין רוב האנשים שמסתננים, מחפשי עבודה, שלוקחים את העבודה לאימהות החד הוריות, לחיילים המשוחררים, לאנשים בתחתית החברה, אני לא צריכה את הסודנים פה. חד משמעית, אני רוצה שיחזרו למקום, אני לא מגרשת אותם, מחזירה אותם למקום שממנו הם באו. אני לא אירה בהם. אני לא אירה בהם, חס וחלילה. אבל אני אחזיר אותם למקום שממנו הם באו ואני לא אאפשר להם להיות רק בדרום תל אביב. אותם פליטים יהיו בצפון תל אביב, ברמת אביב, בקיסריה, בכל המקומות שכולם מדברים יפה, והם יקלטו את הפליטים, כולם. לא רק דרום תל אביב.

לשרה נתניהו יש מקום בבית.

לא רק ערד ולא רק אילת, ששם בכלל, מול ראש העיר יתמודד עוד מעט סודני.

אשתו של ראש הממשלה שלך.

אני אומרת חד משמעית, את הפליטים יקבלו בכל מקום. אתם תעבירו את המשרדים שלכם לצפון תל אביב. תעבירו את מסילה לצפון תל אביב ולקיסריה, לא בדרום תל אביב, שהם המקומות החלשים שלנו. שימו אותם שם.

עם הפליטים או בלי הפליטים?

בלי הפליטים, יחד אתכם. עם הפליטים, יחד אתכם ויחד עם הפליטים. רק את המסתננים תחזירו בחזרה למקום מוצאם. ואני אומרת את זה פה, אני חושבת שמה שאמר השר אלי ישי הוא צודק במאה אחוז. צריך קודם כל את כל אותם אנשים שפושעים ואונסים - - -

יש לכם קואליציה גדולה, אתם - - -

אנחנו נדאג לזה, תאמין לי שאנחנו נדאג לזה.

לא עושים כלום, הם רק מדברים, היא לא מתביישת. את יש לך ראש ממשלה, שיעשה משהו. אתם יש לכם רשות לדבר? האם יש לכם רשות לעשות, לא לדבר.

אני אומרת חדש משמעית מה שצריך לעשות זה להחזיר אותם חזרה לארץ מוצאם, נקודה.

מירי, אתם צריכים לעשות, לא לדבר. אני אדבר ואתם תעשו.

תן לה לסיים.

בן ארי, קודם כל כל הכבוד לך שאתה עושה, אבל בינתיים אתה באופוזיציה והוא באופוזיציה ואנחנו נמשיך להיות בקואליציה ואנחנו נעשה.

נו, אז תעשי.

אז קדימה.

ואנחנו נעשה את הכל כדי שלא ייכנסו לפה יותר, וב' כדי שיחזירו אותם בחזרה לארץ מוצאם ויפזרו את אותם פליטים, שאנחנו צריכים לדאוג להם, בכל מקום בארץ הזאת ולא רק במקומות החלשים.

איזה פליטים? איזה פליטים? אין פה אף פליט, איזה פליטים?

תודה רבה. אני רשמתי אותך בן ארי, עוד מעט.

רק מעטים הפליטים. את הפליטים לקלוט ואת כל המסתננים להחזיר לארצות מוצאם. צריך להפסיק להגיד גירוש.

בשביל זה צריך לבדוק בקשות.

אין שום בקשות, עברו דרך ארץ זרה, אין שום בקשה. עשרות אלפים.

רגע, לא לדבר. סליחה.

את יכולה להיכנס לארצות הברית? את יכולה להיכנס ככה לצרפת? ממש לא.

ממצרים הם יגישו בקשות.

בן ארי אני רשמתי אותך, אני מיד אתן לך זכות דיבור. נרשם שלמה מסלוואי, חבר מועצת תל אביב.

קשני דאג לי, כל הכבוד.

אמרתי לך לבוא.

אני דאגתי לך מסלוואי.

הוא רמז לי, כאילו אני עכשיו חייב לו. טוב, זה דיון שלישי שאני נמצא פה, ולצערי ממשיכים לדבר. אני גם לא רואה את הפתרונות באופק, אבל המצב כפי שאמר הממ"ז, מחמיר ביותר. אני חושש מההתלקחות הקרובה שהולכת להיות בתוך השכונות. ההתלקחות בין המסתננים לבין התושבים. כל יום שעובר הוא לא לטובתנו, ואל תשכחו שכל יום כזה נכנסים עוד עשרות מסתננים.
אנחנו מרגישים פליטים בתוך השכונות שלנו. מדברים על 70,000 מסתננים, מדברים עוד על עשרות אלפי עובדים זרים, וכל זה מתבצע בתוך שכונות דרום תל אביב, שכונות מוחלשות שגם כך - - -

לא רק דרום תל אביב, גם באילת, גם בערד.

רגע, שנייה, אני תיכף ארחיב בעניין. אני עכשיו מייצג לפחות את האזור שלי. מה שקרה, ממשלת ישראל, אני רוצה להזכיר לכם, לפני שנה כבר הייתה החלטה שייבנה המתקן שהייה הזה, ולא קרה עם זה כלום. הייתה החלטה נוספת לסיים את הגדר, שגם זה לא בדיוק מתבצע. זה כנראה ייקח עוד כמה חודשים, שעד אז ייכנסו עוד עשרות אלפי מסתננים. דיברו גם על החזרה חמה, שגם זה לא מתבצע.

היום אנחנו נמצאים בעידן כזה שהמפכ"ל מגיע לאזור שלנו והמפכ"ל נותן עצות מה צריך לעשות לטובת המסתננים. הוא בכלל מדבר על תחום שלא קשור אליו. במקום שהוא ידאג לביטחון התושבים, אז הוא מנסה למצוא פתרונות של איך מסדרים להם עבודה, למסתננים. מצד שני, מגיע השר לביטחון פנים, שהוא בא ואומר – אין בעיה, אין דאגה, אפשר לטייל בצורה חופשית. הוא מציע לנו את זה. ומצד שני הוא בא בטענות נגד שר הפנים. כל אחד נותן עצות זה לזה ופתרונות אין.
אני שוב פעם מזהיר מהמצב שהולך להיות. אני לא רוצה לתת דוגמאות כי יש למכביר דוגמאות כאלה, אבל אני חושב שיש פתרון ואפשר לפתור אותו כבר בשבועות הקרובים. הדבר הראשון שצריך לעשות זה לסגור את הגדר, עכשיו, שבוע הבא. לשים גדר תלתלית לאורך כל הדרך, לשים גדודים של צבא, שאף אחד לא נכנס. אין יוצא ואין נכנס. זה דבר ראשון.

דבר שני, במקום מתקן שהייה שלא נותן פתרון ל-70,000 מסתננים, לא. זה 10,000 איש. לקחת את המסתננים שהם גם ככה נכנסו כמובן בצורה לא חוקית, ולהכניס אותם, לבנות להם, כמו שגידמאק בנה באשקלון, עיר אוהלים, כמו שמדינת ישראל בנתה בטורקיה מבנים טרומיים ברעש האדמה לטורקים וכולם היו שם. הם לא הגיעו לא לאיסטנבול ולא לאנקרה. פה הם מגיעים אלינו לתל אביב. אז אפשר עיר אוהלים, אוכל, שתייה, לינה, הכל לדאוג להם, לבדוק את המעמד שלהם – מי שפליט כן לסייע לו, מי שלא – לדאוג להחזיר אותו הביתה, לתת את ה-1,000 יורו שמדברים על זה כל הזמן, וזה גם בדיחה אחת גדולה 1,000 יורו. הם עושים את זה בחודש.

שלמה, משפט סיכום.

הם עושים את זה בחודש, הם לא צריכים את ה-1,000 יורו. לסיכום, אנחנו הולכים לעשות הפגנה. זה לא רק דרום תל אביב, כל הארץ. אילת, אשקלון, אשדוד, בני ברק - - -

ערד.

ערד לא בדיוק מצטרפים. דרום תל אביב, ב-23 במאי בשעה 19:00. זה לא דרום תלן אביב, זה כל הארץ. אנחנו פה הולכים לאבד את המדינה, אז אני כמובן מזמין את כולם ולא חשוב איזה מפלגות ולא חשוב איזה צבע. כולם מוזמנים בכדי להציל את מדינת ישראל. תודה רבה.

תודה שלמה. יוסי אדלשטיין, מנהל אגף זרים ממשרד הפנים, רשות האוכלוסין.

אני ברשותך, יושב הראש, רוצה להתייחס לשני דברים בתוך כל מה שנאמר כאן. דבר ראשון, אני מסתייג הסתייגות מלאה מכל האמירות שאם בודקים אותם או לא בודקים אותם. זה לא ה-ISSUE, רבותי. ומין שמבין את אמנת הפליטים ואת הכללים, יודע שאנחנו לא מדינת ההגנה הראשונה - - -

זה לא משנה.

וכל מסתנן שהגיע למדינת ישראל, עבר בדרך מדינה אחת או שתיים לפחות. וגם אם באריתריאה, בהנחת היסוד שבאריתריאה נשקפה סכנה לחייו, אין בהיבט הפוליטי, או הן בהיבט הכלכלי - - -

אולי תסביר פה את העניין, כי אנחנו בקודים של הוועדה מבינים את העניין, אבל תסביר פה מבחינת הדין הבינלאומי למה התכוונת.

ראוי שנציגת האו"ם תבהיר את זה.

עמדת האו"ם היא נציגת האויב מבחינתנו, גברת. האו"ם תמיד נגדנו באופן שיטתי נגד מדינת ישראל. וגם כאן, נציגת האו"ם היא נציגת אויב, חד משמעית.

בן ארי, מספיק נו. אני ביקשתי פשוט שתבהיר פה, כי וותיקי פה יודעים למה התייחסת, אבל - - -

אני אבהיר אדוני, ברשותך. גם אם אנחנו ניקח נתין מאריתריאה, שיכול להיות שנשקפת לו סכנה לחייו במדינתנו בגלל רדיפה פוליטית, דתית או כל מה שאפשר להגדיר, ברגע שהוא יצא מאריתריאה הסכנה לחייו חלפה. היא חלפה. מרגע זה שהוא יצא והסכנה לחייו חלפה – כל מה שנשאר לו זה לחפש איפה הכי טוב לו לחיות. ולצערנו ולדאבוננו, מדינת ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שיש לה גבול יבשתי עם אפריקה - - -

יש פה הרבה אנשים שדואגים להם.

ומדינות אירופה הולכות מה שנקרא בשנים האחרונות ומסתגרות, ולא נותנות להגירה להגיע אליהן ואז מגיעים לפה. ולכן, רבותי, הטענה הזאת שמועלית מדי פעם – צריך לבדוק אותם ולתשאל אותם – אנחנו מתשאלים אותם ואני חושב שאדוני גם ראה. הם מגיעים לפה, אומרים בריש גלי – באנו לפה לעבוד. זה מה שנקרא במהות.

את האמת שיגידו פה.

ולכן אני מסתייג מהאמירות שמועלות פה מדי פעם לגבי הנושא הזה. דבר נוסף, אני חושב שהאמירה של מפכ"ל המשטרה לא הייתה במקום, ואני חושב שהמפכ"ל צריך לטפל בענייניו ולא להמליץ המלצות בתחומים שהוא לא בקיא בהם.

אני רוצה להבהיר פה לכולם, רבותי, חוץ מה-60,000 מסתננים, יש פה עוד איזה 120,000 – 130,000 שוהים בלתי חוקים אחרים. אז אולי ניתן גם להם עבודה? מה ההבדל בין שוהה בלתי חוקי כזה או אחר? בגלל שהוא הסתנן צריך לתת לו עבודה או לא? לכן רבותי, אנחנו צריכים מה שנקרא להתמקד בפעילות בצורה עניינית. הממשלה החליטה החלטות להקים את הגדר, להקים את המתקן, ואנחנו מקווים שעד נובמבר גם הגדר וגם המתקן יהיו.

אין זמן.

נכון, אני גם כן מסכים איתך.

צריך ללחוץ על זה, אנחנו יודעים לעשות דברים מהיום להיום במדינה הזאת. אפשר להגיד את זה ולשים שם את כל הקבלנים שחסר להם כסף בדרום לעבוד, לשים את כל הקבלנים ואת כל הטרקטורים ואת כל מה שאפשר, כדי לזרז את הגדר. אפשר לעשות את זה.

הגדר לא תפתור את הבעיה.

לא משנה, אבל בשלב הראשון שיהיו שם גדר וגדודי מילואים, שלא יאפשרו להם בכלל להיכנס פנימה.

מספיק. הערת הערה, ההערה נשמעה.

אני חוזר ואומר, המניע שכל המסתננים מגיעים למדינת ישראל הוא מניע כלכלי נטו רבותי. ואנחנו צריכים לקטוע את המניע הכלכלי הזה. לא לאפשר את ההעסקה שלהם במדינת ישראל, ודרך זה, דרך הגדר, דרך המתקן ומניעת העבודה שלהם במדינת ישראל – זה יצמצם את גלי ההסתננות למדינת ישראל.

במקביל אנחנו צריכים לפעול ולהוציא מהארץ את כל מי שהוא בר הרחקה, כמו נתיני חוף השנהב שההגנה שלהם הסתיימה כבר מזמן, והם צריכים לחזור למדינתם. נתיני דרום סודן - - -

מה זה צריכים? למה אתם לא עושים?

כי יש עתירות כאלה ואחרות שמונעות מאיתנו כרגע להוציא אותם ממדינת ישראל. כנ"ל לגבי נתיני דרום סודן, שממשלת דרום סודן רוצה שנתינה יחזרו אליה ויעזרו בהקמת המדינה. אנחנו נפעל בתום העתירה שעומדת ותלויה כרגע בבית המשפט, נפעל גם לטפל באוכלוסייה הזו. תודה רבה לך אדוני.

רציתי רק לשאול - - -

השאלה מה אתה עושה כרגע כדי לזרז את התהליכים. יכול להיות שיש לך אחריות, בשונה מחלק מהאנשים, בדיוק מה שאמרת על המפכ"ל – שלא ייעץ בדברים שהוא לא צריך לייעץ.

מירי, אי אפשר עם ההתפרצויות האלה, סליחה.

לוח זמנים יש רק להרוס את גבעת האולפנה.

חברים, לא להתפרץ.

שידאג המפכ"ל שלא יהיה אונס, ואתה תדאג - - -

לגרש את הפושעים האלה.

בן ארי - - -

זה מה שצריך לעשות.

רק לגבעת האולפנה יש לוח זמנים.

בן ארי, אני אתן לך תיכף רשות דיבור, את כבר קיבלת, אני מבקש לא להתפרץ. יוסי, יש לי רק שאלה אחת, אפילו לפי שיטתכם, מתקן השהייה עוד לא קיים. יש את אותה הגנה זמנית שאנחנו מודעים לה. מה ההיגיון למנוע מאותם אנשים, לשיטתכם, להיכנס לתעסוקות על חשבון חלק מהעובדים הזרים שמגיעים כל שנה, במה שנקרא – בהיתרים. למשל בחקלאות. אם מדינת ישראל מביאה כל שנה אלפים של תאילנדים או סרילנקים לכל מיני עבודות כאלה, ואתה פה נמצא עם אוכלוסייה שאתה לא יכול להרחיק אותה, אפילו לדבריך, וגם אין לך מתקן שהייה שאתה יכול לשים אותם שם. אז לפחות, כדי למנוע את אותה פשיעה, כפי שאמר המפכ"ל, אני דווקא רואה היגיון רב בהפניית האנשים האלה לתעסוקות, על חשבון חלק מהעובדים הזרים שמדינת ישראל מביאה על ויזה. ואז אתה יכול לפתור שתי בעיות – אתה מוריד את הלחץ משכונות מסוימות שבהן הם מתרכזים, ודבר שני אתה מאפשר להם להתקיים ואז הם לא צריכים לגנוב בשביל אוכל. אני מבקש את התייחסותך לעניין הזה.

השאלה הזאת עלתה כבר אני חושב בדיון קודם אצלך והבעתי את דעתי ואני מביע את זה עוד פעם.

נכון, והביעה רק מחמירה.

מדינת ישראל מביאה לפה עובדים חוקיים, בהיתר, לתחומים שהמדינה אישרה את ההעסקה בהם. לא יעלה על הדעת שכל מסתנן שמגיע לפה באופן בלתי חוקי, יקבל פה אישור עבודה. זה פשוט מאד, אם אנחנו היום לדוגמא, אני היום, ב-21 בחודש מאי כמדומני, עומד כבר על 8,000 מסתננים בשנת 2012. אם זה יהיה המסר, שכל מי שמגיע לפה באופן בלתי חוקי מקבל אשרת עבודה, אנחנו נוצף פה בעשרות אלפים של מסתננים מדי חודש. מעבר לזה כמו שאמרתי, ישנם פה שוהים בלתי חוקיים רבים במדינת ישראל. לא יעלה על הדעת שכל שוהה בלתי חוקי פה יקבל אשרת עבודה, בשביל לפתור את העניין הזה.

כמו עבריין. יוצא חוטא נשכר.

מחר ... ... שהסיני גונב, אז בוא ניתן לו אשרת עבודה.

סליחה אדוני, אתה חולק על עמדת המפכ"ל.

אני חולק על עמדת המפכ"ל ואמרתי את זה בצורה מפורשת.

הוא אמר כבר.

אמרתי את זה בצורה מפורשת.

אבל מה ההיגיון, אז תסביר לי. אני הולך לפי שיטתך, אז למה ממשיכים להביא את העשרות אלפים האלה כל שנה?

זה לא שייך אחד לשני אמרתי.

זה כן שייך.

זה לא שייך אחד לשני. כל מי ששוהה פה באופן בלתי חוקי - - -

זה נראה לך הגיוני?

זה נראה לי הגיוני בהחלט שמי שייכנס למדינת ישראל, ייכנס כדין, ברישיון, באשרה.

אשרה, בפיקוח, שאנחנו יודעים לכמה זמן הם באים ולטובת איזו עבודה הם באים. והם לא מביאים ילדים. הם לא מגדלים פה משפחות. הם באים לעבוד וחוזרים אחר כך לארצות מוצאם. וכל המסתננים באים, ועכשיו אנחנו מוסיפים לנו עוד כמה מוסלמים למדינת ישראל.

אני רק אעיר הערה.

למה שתעיר הערה, בן ארי, אני אתן לך זכות דיבור.

תודה רבה.

הנה בבקשה, חבר הכנסת מיכאל בן ארי.

תודה רבה אדוני, אני אתחיל קודם כל מהמפכ"ל. המפכ"ל אמור לאכוף את החוק. אם היו אומרים למפכ"ל אתה צריך להרוס את גבעת האולפנה והוא היה אומר תשמעו, צריך לעשות את חוק ההסדרה, היו אוכלים אותו בלי מלח, אומרים לו – תפקידך לאכוף את החוק. והוא אומר שהוא לוקח את מפקד מרחב דן ללכת ולהרוס, לעשות מפקדה, להרוס את האולפנה. אבל לעומת זה, כשמדובר פה באש שמשתוללת, אני אומר בוקר טוב בשעה שש וערב. בוקר טוב, השעה היא שש בערב. או כמו שאמר פה ידידי שלמה מסלוואי, לפני כמה דקות, אדי הדלק באוויר. אני נמצא כל שבוע, כל שבוע אני נמצא בשכונה, שלמה יכול להעיד. אני פוגש את האנשים, אני שומע את הסיפורים, אני רואה את הזעם, אני רואה את המרמור, אני רואה את הייאוש. אני רואה את הייאוש. ובא אדון מפכ"ל המשטרה והולך לשפוך על המדורה הזאת לא פחית דלק, מיכל דלק. הוא אומר – לתת להם תעסוקה. רבותי, תעסוקה זה בדיוק מה שיפתה להביא לכאן לא עוד 30,000, עוד 300,000 שרוצים להיטיב את חייהם. וזה לא רק להיטיב את חייהם רבותי, זה לקבל בריאות חינם, כי יש סוכנות לפליטים. איך אמרה פה איזו גברת שהייתה פה לפני שבועיים – אני רוצה בגרות לשישה ילדים שלי עד כיתה י"ב, למה לא? למה לא? אז אולי המפכ"ל יגיד גם – ניתן להם עבודה, ניתן להם בריאות, ניתן להם חינוך, נתמודד עם כל המחלות שהם באים לכאן שאנחנו הצלחנו למגר. את כל הדברים האלה – יש סוכנות לענייני פליטים.
רבותי, אני רוצה להעיר פה הערה שמקוממת אותי מאד. אני גדלתי בשכונות הדרום ואני שונא את הביטוי הזה של כמה אנשים – תמיד זה היו שכונות מוחלשות. רבותי, אני גדלתי, לא היינו שכונה מוחלשת. לא גדלנו עם כפית זהב בפה, לא אכלתי מילקי, אבל היה לנו הכל. חיינו בכבוד. הבתים שלנו היו פתוחים, הבתים שלנו היו בתים שנתנו לכל אחד, ולכן אל תדברו עלינו בבקשה בביטוי של שכונות מוחלשות. זה סוג של פטרונות. אני שומע פה כל פעם את דב חנין ואת חבריו, סוג של פטרונות כזאת – "אתם הייתם מוחלשים והוסיפו עליכם". אנחנו לא מוחלשים. אנשים בשכונת שפירא, המיטב, כל המשפחה שלי גרה בשכונת שפירא. בוכרים, אפגנים, כולם גרו בשכונת שפירא. איזה בתים אלה היום, הבתים הכי טובים שיכולים להיות. אנחנו היינו מוחלשים? נכון, לא קיבלנו את כל הדברים שקיבלו בצפון תל אביב, נכון. נכון, את החינוך הכי דפוק נתנו לנו, נכון. אבל הצלחנו בכבוד לא רק להתקיים, אלא לקיים חיי כבוד, חיים של משכימים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. אז אני מבקש לרדת בבקשה מהנושא הזה.

רבותי, לפני, בשבת, אני לא רואה בשבת טלוויזיה והאמת היא גם לא ביום חול, אבל הראו לי היום את התוכנית של אולפן שישי. בא אמנון אברמוביץ, מה שאנחנו אומרים שלוש שנים, אנשי שמאל מובהקים אומרים היום. לכן אדוני יושב הראש אני אומר – בוקר טוב, השעה היא שש בערב. הוא אומר יש פה בסך הכל 1,500 פליטים, אני אומר לך – אין פה פליט אחד. אין פה אחד שבא לפה מירדן, אין פה אחד שבא לפה במצרים. לפני שבוע ישן אצלי בן אדם מאד מפורסם, שאני לא אזכיר את שמו, שישב בסוכנות פליטים במצרים והוא סיפר שלארצות הברית יש מדיניות פליטים. הם מקבלים על 250-260 מיליון איש – 30,000 פליטים בשנה. תארו לעצמכם את היחס כלפי מדינת ישראל – 6-7 מיליון. תארו לעצמכם את היחס. והוא אומר – איך הם היו מתחמנים ומשקרים שרודפים אותם על רקע גזעני, כשלא רודפים אותם על רקע גזעני. כי מה הם מחפשים? או שהם עושים כל מיני דברים, הוא סיפר איך הם היו נותנים כל מיני סיבות ואמתלאות כדי שממשלת ארצות הברית תקבל אותם, דבר שגב סיבך אותו אחר כך עם הממשלה המצרית.

משפט סיכום.

משפט סיכום, אני אומר רבותי אין פה פליטים. יש פה מסתננים. אני רוצה לומר דבר נוסף שצריך להגיד אותו על השולחן, למרות שזה לא נעים. אדוני, מפכ"ל המשטרה – הם לא רק רעבים ללחם. אני אגיד פה דבר נורא, אבל אני נתקל בו כל הזמן – הם רעבים לנשים.

לא, בוא, חבל - - -

רבותי, רבותי, צריך להגיד את זה על השולחן. אם באה גברת דוידוב בת 80 ובא אריתראי ומוריד את מכנסיו ואומר לאישה בת 80 – "יש לך חשק?", רבותי – זה סוף העולם.

זה נכון. זה נכון.

זה סוף העולם. הם באים לפה 95-90% גברים, מה אתם מצפים שיהיה?

גועל נפש.

תתנו להם עבודה – זה יספק אותם? לא יהיו מעשי אונס? לא ירדפו אחרי נערות? הם פותחים את החלוקים שלהם ורודפים אחרי נערות. אתם, אתם לא, "שטויות" מישהו פה אומר לי? אלה העובדות. שטויות? אתה גר שם? חצוף. אתה לא רואה את האנשים. אתה רוצה שאני אפגיש אותך עם האנשים? אני אומר לך שמות - - -

שקרים.

אתה שקרן, אתה נוכל. בוא ניקח אותם אליך, תחלק להם מרק. אני מחר עושה הפגנה נגדכם. מחר אני עושה הפגנה נגדכם.

אתה ממציא כי יש בעיה עם האמת.

אדוני היקר, לא היה אונס ועוד אונס?

תשאל את המפכ"ל.

לא היה אונס? המפכ"ל לא מטפל. המפכ"ל ישן.

אתה יודע יותר טוב מהמפכ"ל.

אם אני לא הייתי סוגר עסק ברחוב שיבת ציון - - -

... המפכ"ל.

אני אגיד לך את העובדות, ברחוב שיבת ציון 33 - - - הוא מאשים אותי בשקר? הוא מאשים אותי בשקר? מי אתה? רחוב שיבת ציון 33, עסק בלתי חוקי, בתלונות המשטרה לא עשתה כלום. עד שאני לא באתי, נכנסתי עם משמר השכונות, עם ברוך מרזל לתוך העסק הזה, הבילוש של מרחב יפתח לא התעורר. אני אמרתי לשר לביטחון פנים כבר לפני שנה – אתה צריך לישון במרחב יפתח, לישון שם, כי הם ישנים במרחב יפתח. לא סומך על המשטרה ואתה הפכת להיות אויב של העם בישראל.

אוקי בן ארי, מספיק. תודה.

ואנחנו נכוון, השבוע, ביום שלישי הפגנה שלנו - - -

רגע, אבל יש גם ביום רביעי.

אתה מתכנן לינץ'.

אתה עושה לינץ', אני לא מתכנן, אתה עושה לינץ'.

בוא, חבר, מה שמך? אל תפריע בבקשה ואם אתה רוצה רשות דיבור אז תירשם. כן, ביקש רשות דיבור מפקד סהרונים, גונדר משנה שמעון ביבס, בבקשה.

כן, א' אני חייב לציין שעולם התוכן של המסתננים האלה ... לשב"ס. נדרשנו למשימה הזו לפני מספר שנים על פי החלטת ממשלה, וכרגע אנחנו בהחלט מאותגרים כלפיה. רק מספר עדכונים. על פי החלטת הממשלה נדרשנו להגדיל את תעודות הכליאה לטובת המסתננים. נכון לרגע זה, מ-מ-2,000 מקומות כליאה שהיו לפני מספר חודשים, טרם החלטת הממשלה, התעודות הוגדלו ל-5,400. בנוסף ובמקביל – החלו עבודות הבנייה והפיתוח של אותה עיר ידועה, בסמוך למתקן קציעות. כפי שאמר מר יוסי אדלשטיין, ממנהלת ההגירה, המתקן אמור להימסר לקראת סוף השנה ובקצה, סך יתרות הכליאה יעמדו על 8,400.

ברשותך יושב הראש, אני ארצה גם לעדכן מבחינת מספר הנקלטים שעברו דרך המתקן. מתחילת השנה חדרו למעלה מ-8,000 מסתננים, כשבתקופה מקבילה אשתקד חדרו 3,100 מסתננים. אין ספק שמדובר פה בגידול די משמעותי. המספרים מבחינת הפילוח האתני שלהם, למעלה מ-70% מהם אריתריאים ו-25% סודנים. היתר הם ממדינות אתיופיה וחוף השנהב. כפי שאמר מר יוסי אדלשטיין, אפשר לראות באופן מובהק שנתינים שלא משוחררים לתחום מדינת ישראל, הם פשוט לא מגיעים אליה למחרת. זאת אומרת, אפשר לראות את זה באופן די ברור. רואים את זה אצל חוף השנהבים, בוודאי עם יתר המדינות.
הסיבות לגידול בחודשים האחרונים הן די ברורות לנו ואנחנו נחזיק את המידע הזה בידינו. הכוונה היא להגדיל את הביקוש, וכפי שהוא אמר, מדובר בעניין כלכלי גרידא. הסחר הוא די משמעותי שם והמחירים די התייצבו. אם ידענו פעם על מספרים מאד גבוהים של למעלה מ-10,000 דולר לבן אדם שרצה להסתנן, היום המחירים עומדים על 3,000 דולר. אין ספק שמדובר פה בירידה משמעותית, המחירים הם יציבים. תופעות עינויים ממה שאנחנו יודעים כרגע, הצטמצמו לחלוטין, מתוך כוונה באמת לעודד את ההסתננות לכאן וכמובן להספיק להסתנן כמה שיותר מהר, טרם סיום עבודת הגדר. עד כאן.

תודה רבה. אריק שועה, מנהל אגף רבעים ושכונות בעיריית תל אביב, בבקשה.

אני חושב שמה שאנחנו רואים פה, הדיון הסוער שאנחנו רואים כאן, הוא בעצם מבטא את הרחשים בשטח, כשבשטח אנחנו רואים את שתי הקצוות. העדר המדיניות הממשלתית בהחלט משפיע על מה שקורה בשטח. אנחנו רק יודעים שמדיניות העירייה היא מאד ברורה. העירייה לא רק ממשיכה את ההעדפה המתקנת בדרום העיר, ואנחנו מדברים כאן על שתי קצוות. מצד אחד אנחנו מדברים על טיפול בילדים, גם אם מדובר בילדי פליטים, עדיין העירייה מחויבת מה שנקרא, על פי אמנת זכויות הילד, בדברים מאד ברורים במקרים סוציאליים, וכמובן שהדבר מחליש את מערכות הרווחה, אבל העירייה פה במקרה הזה, שמה את המשאבים הנדרשים בסדרי גודל, וציינה זאת מיטל, של 23 מיליון שקלים בשנה, כאשר במקביל העירייה נדרשת, ובצדק, להמשיך ולהעלות את המשאבים לשיפור איכות החיים בשכונות. במקרה הזה, אנחנו מדברים על תכניות התערבויות. רק השנה העירייה גיבשה תוספת של למעלה מ-60 מיליון שקלים לטובת השקעה בתשתיות בדרום העיר, שמיועדות, בין אם זה עבודה משולבת עם המשטרה לשמירת הסדר הציבורי, בין אם זה תגבור תאורה, מדרכות, שיפור רחובות, השקעה במערכות החינוך - - -

וזה תשתיות או שזה הדברים - - -

גם וגם וגם וגם. אני מדבר על תכניות רבות כמו סטודנטים, עידוד השכלה גבוהה. מנסים למצוא, כל אגף עירוני - - -

זה נכון, 70 סטודנטים מחוץ לשכונות ושוכרים להם דירות בשכונות ולהם נותנים את ה - - -

מי ירצה לגור בשכונה?

לא, אבל לא באים לסטודנטים.

אז אני אראה לך מה קורה בשכונת שפירא. באים לי כל מיני, אני תושב השכונה, הם תושבי השכונה בדיוק חודשיים.

אני לא הפרעתי לך.

בן ארי, אתה לא יכול להתפרץ.

אין דירות לסטודנטים.

קודם כל עידוד השכלה גבוהה בדרום העיר מתרחש גם לתושבי השכונות. אני ניהלתי את המחלקה לשיקום שכונות, אני יכול להגיד לך מה קרה בשנים האחרונות – הוכפלו מספר הסטודנטים תושבי השכונות, אני ביניהם. בסך הכל, ההעדפה המתקנת הזאת באה לידי ביטוי. הבעיה כרגע שקורית בשטח, היא כזאת ואמר זאת נכון שלמה. אם לא תהיה כאן איזו שהיא אמירה מאד ברורה, אם לא תתפתח איזו שהיא עשייה ברמה הלאומית, השטח יאמר את שלו והשטח כבר אומר את זה. הביטויים שראינו בשנים האחרונות, הם משהו שאנחנו חרדים לו. ההשקעות שאנחנו שמים ברמה העירונית – הן לא רק בטיפוח התשתיות, הן גם בטיפוח הממד האנושי. השקעה בעובדות קהילתיות שמנסות לעבוד עם כל סוגי האוכלוסייה, וקיימים גוונים שונים בתוך האוכלוסייה. הרעיון הוא באמת לנסות להגיע לדיאלוג ולהידברות בין האוכלוסיות השונות. עדיין דרושה כאן איזו שהיא עשייה.

אני חושב שאפשר להגיד באמת בצורה מאד ברורה. לצערנו, הטיפול בבעיה הזאת הוא גדול על המידות של העיר תל-אביב-יפו. הטיפול בבעיית הפליטים באמת, העירייה לא יכולה לטפל בבעיות שהן צריכות להיעשות ברמה הלאומית. היא למעשה נגררת ושמה את המשאבים הנדרשים, אבל יש איזה שהוא מחיר שהתושבים משלמים.

תודה רבה. ביקש אלעד סלע, תציג את עצמך.

אלעד סלע משכונת שפירא בדרום תל אביב, תושב השכונה שלוש שנים ובעל דירה בשכונה, אז אני יכול כבר לקבל את הלגיטימציה. אני לא רוצה להיכנס לכל ההיבטים הפוליטיים והמורכבים שעלו פה, כי זה פחות העניין ואני לא באתי להשפיע על העניין הזה, כי אני רואה שגם הרוחות סוערות. אבל מה שמאד הפתיע אותי לראות את נציגי הקואליציה מתבטאים - - -

בוועדה הזאת תמיד הרוחות סוערות, אז אתה לא צריך להתרגש מזה.

אה, אז יפה, פעם ראשונה שלי. הפתיע אותי מאד לראות את נציגי הקואליציה מדברים בצורה מאד מאד חד משמעית, כשבפועל הממשלה ממשיכה להכווין אוטובוסים שמגיעים ופורקים עשרות אלפי אנשים כבר במשך כמה שנים במרחב השכונות שלנו וזה מחדל. זה שכונות שפחות או יותר מניין התושבים בהן מונה 30,000 איש, לפני שהגיעו האנשים החדשים, האפריקאים. אנחנו מדברים על שכונת התקווה, נווה שאנן ושכונת שפירא, ועליהם נוספו פחות או יותר עוד 30,000 איש, זו הכפלת המספר. זה עומס בלתי יאומן על התשתיות של השכונה, על המרחב השכונתי והאנשים האלה נמצאים במדשאות ובקרנות הרחוב וחסרי תעסוקה. ואני לא רוצה להיכנס פה לפשיעה, כי זה עניינים שאפשר להתעסק עם הנתונים עכשיו שעות, אבל המרחב הציבורי הפך להיות משהו בלתי אפשרי ומי שרוצה להתארח בשבת בשכונת שפירא ולעשות סיבוב בגינה, מוזמן לראות את המיצג הבלתי יאומן של 1,000 איש יושבים בגינה, כל שבת בבוקר, ונראה אתכם באים אחרי זה לסיבוב עם הכלב.

ומה עם הילדים? מי שרוצה לבוא עם העגלה עם הילדים, אין לו שום סיכוי להיכנס. שום סיכוי.

נכון, אבל אין לי עוד ילדים, אז אני עוד לא יודע. אני חושב שהדרישה הראשונה שלנו כתושבי השכונה, ואני מייצג פה את קבוצות פעילי שכונת שפירא, זה שהאוטובוסים יפסיקו להגיע לדרום תל אביב. יש עוד מקומות בארץ לפחות, שיכולים להתמודד עם הדבר הזה. ודרום תל אביב כרגע, לא יכולה יותר. אין לנו יכולת לקלוט יותר אנשים וזה דבר ראשון. דבר שני - - -

אוטובוס אחד לקיסריה ככה, שיורידו, נראה מה קורה.

קיסריה, לא משנה לי איפה. כרגע אני מייצג את השכונה שלי. הדבר השני זה - - -

בקיסריה הבעיה נפתרת.

דבר שני שאני רוצה להגיד זה שהממשלה מתבטאת, וראינו את יומן ערוץ 1 ביום שישי, מי שראה, ואני חושב שהממשלה לא נותנת תשובה לשאלה מה יקרה אחרי שיקימו מתקן שהייה ל-10,000 איש ויסגרו את הגבול. עדיין יהיו 60,000 איש לפחות שמסתובבים בשכונה שלי ובשכונות אחרות בארץ, בלי פתרו ובלי מדיניות והדבר הזה הוא מחדל והוא יתפוצץ לכולנו בפרצוף. אם האנשים האלה, העבודה שלהם תיעשה בצורה יותר מחמירה או שלא תהיה שום מדיניות כלפיהם – העניין הזה יתפוצץ, וכשאני מתכוון פיצוץ, אני אומר לכם שבאמת, אנחנו כפעילי שכונה עושים יום ולילה כדי להרגיע את הרוחות ועובדים בשיתוף פעולה טוב עם עיריית תל אביב ועדיין העניין הזה כולו – אדי הדלק באוויר – כמו שאמר חבר הכנסת בן ארי. והוא שנייה לפני פיצוץ ואנחנו שנייה לפני מהומות לוס אנג'לס, בשכונת שפירא.
הדבר האחרון, זה באמת כנציג השכונה שלי, זה שהעול הזה חייב להתפזר אחרת וממשלת ישראל חייבת להיות אחראית בנושא הזה. אי אפשר שהעול של נשיאת הטיפול במהגרים האלה, ייפול על כתפיהם של תושבי שכונות הדרום. תודה רבה.

טוב, אנחנו לקראת סיכום. אז יש לנו ככה – יגאל שתיים, ברוך מרזל ומאיר יעקובי. מי שעוד רוצה להירשם, אז בבקשה. כן, תציג את עצמך.

אני אציג את עצמי – יגאל שתיים, אני מתל אביב, יש לנו ארגון וולונטרי של תושבי תל אביב שנקרא מרק לוינסקי, שהחל את הפעילות שלו קודם כל מהבחינה ההומניטרית נטו, לגבי אנשים רעבים שיש כמה דברים שאין עליהם ויכוח, שאני מקווה שזה אחד מהם – רעבים. יכולים לגרש אותם, הם לא חייבים להיות מגורשים כשהם רזים מאד, או חולים מאד. רוב הדברים שרציתי לומר נאמרו על ידי אלעד, שמייצג את השכונות. אלעד, תודה רבה, כי אני לא גר שם, אז אני מחזק את כל מה שאמרת, טוב שאתה פה. אף אחד לא מתכחש למצוקה. ויש עוד משהו שנראה לי שכולם מסכימים איתו פחות או יותר, לגבי העדר מדיניות ולגבי מספרים שגם אם מה שבא לפני האפסים הוא כזה מספר או אחר, כזה מספר זה קשה וצריך לעשות משהו ודיבורים מכל הכיוונים לא עוזרים.
אני רוצה לציין את מה שאמר המפכ"ל אתמול. אני חושב שהעניין הזה, למרות שנאמר פה שאולי זה לא העיסוק שלו, אבל אנשים שאין להם עבודה, ואני לא מדבר על אנשים שאין להם מזון או ישנים בחוץ, זה מקור לבעיה, לא משנה אם זו בעיה ביחס לפשיעה או אם זה בעיה ביחס לעצמם, אבל זאת בעיה. והפגנות, כמו זאת שמתוכננת בימים הקרובים, ששותפים לה מר מסלוואי ומר בן ארי, הם מתסיסים את השטח. אני רואה את הכרזות, אני צילמתי - - -

הם מתסיסים את השטח?

על מה אתה מדבר?

אנחנו מתעלים את הזעם בצורה חוקית. יש לי רישיון מהמשטרה.

אני צילמתי את הכרזות, אני יכול להציג אותן אם אתם רוצים. ואלימות לא תפתור אף בעיה.

אלימות זה אצלכם, אתם מביאים את האלימות. אתה אומר לי אלימות? אתם מביאים את האלימות.

אני מביא מזון ואתה מביא כרזות שקוראות ללינץ'. תודה רבה.

אתה מביא מזון לאלה שעושים אלימות. תחלק מרק במגדלי אקירוב.

תביא מזון לנזקקים של תל אביב קודם.

אני מביא את זה אליהם, באקירוב יש נזקקים? אני אבוא לאקירוב.

מתי טיפלת במסתננים יהודים?

לפני זה לא היו מסכנים, נכון?

הוא לא הפריע לך.

אם כבר, אז אני רוצה רגע לומר עוד משהו, אם כבר אתם אומרים את כל זה. אם כבר אמרתם את כל מה שאמרתם, משפט סיכום אחר משתכננתי. בתורים למרק לוינסקי בכל ערב בשבע, עומדים גם הרבה מאד אנשים שאינם אפריקאים. תודה רבה.

אני רוצה לראות את זה.

בבית תמחוי בצ'לנוב כבר אין שם ישראלים, כולם אפריקאים, בבית התמחוי, שזה היה לטובת הנזקקים בתל אביב.

שלמה, דיברנו על זה כבר, אתה יודע שזה נכון.

די, מספיק.

לפחות את האמת.

אתה ברשות דיבור עכשיו. כן, בבקשה, ברוך מרזל.

אנחנו, במשמר השכונות שהוקם כפשוטו, לעשות, ללוות אנשים, לבוא לבקר אנשים שמפחדים לצאת מהבתים שלהם, כי הם נצורים עם גורמים עוינים שמטרידים אותם, מקשים עליהם במטרות, חלקם במטרות כדי שהם יעזבו את הבית והם יוכלו להשתלט גם על הבית הזה, וחלקם בגלל שאנשים, נשים, בנות. אני השבוע הייתי שלוש פעמים בדרום תל אביב, ליוויתי אנשים פיזית, יחד עם הפעילים שלנו, פשוט שירגישו שהם יכולים לעבור ליד התחנה המרכזית, ברחוב לוינסקי ובמקומות כאלה. לפעמים בלילה אי אפשר ללכת.

השאלה וההצעה שהציע פה הפעיל משכונת שפירא היא הדבר הכי פשוט. כשאתה בא ורואה שכל ערב מגיעים אוטובוסים ופורקים כמו במקום הכי בעייתי את הפליטים, זה כמו שזורקים במקום, זורקים את הפסולת במקום שאפשר לזרוק. לא שלחו אוטובוס אחד לא לצהלה ולא לקיסריה ולא לצפון תל אביב. תאמינו לי, אם היו עושים, שולחים עכשיו ואומרים גמרנו, המכסה של דרום תל אביב מלאה, מעכשיו את כל האוטובוסים אנחנו מורידים בקיסריה, תאמינו לי שגברת נתניהו הייתה מפסיקה לסמפט פליטים. היו מביאים לכל אחד מהאלה שאנחנו שומעים אותם מצהירים, עוד לא ראיתי אותם מארחים בבית שלהם פליטים מסכנים. כי אין פליטים, יש פה מסתננים.

אני מודיע לך שהם ילכו לג'אסר אזרקה.

בסדר, שילכו לכל מקום, העיקר שלא יכול להיות שהאוכלוסייה שם סובלת, ורבותי, כשמדברים על אדי דלק, מדברים על הכל. אני אומר לכם שהדבר הזה, לצערי הרב, חס ושלום, ייגמר במלחמה. בשפיכות דמים וזה יהיה הדדי בגלל שהמסתננים האלה הם כבר מורגלים והם אלימים, והם תוקפים והם מרביצים והם מפחידים והם הולכים בחבורות. אתה רואה פתאום חמישה-שישה גברתנים הולכים יחד, והדבר הכי חמור זה שכל שבוע, כשאני מגיע, אני מרגיש את ההתדרדרות. אני רואה שהאחוזים כבר משתנים והמצב הולך ומדרדר.

ולכן, לפני שאזרחים ייקחו את החוק לידיים, הגיע הזמן שהמשטרה תראה נוכחות, תהיה בשטח. לא רואים משטרה בשטח, הם עסוקים בפינוי מאחזים או אני לא יודע מה, אין להם זמן לבעיות של האזרחים. כשהמשטרה תגיע לשטח ותפעל ותעשה את מה שהיא צריכה, במקום להתעסק בפוליטיקה.

תודה רבה.

גם אגב, הליכוד והממשלה מספיק לדבר. את מכסת הדיבורים הם גמרו. נתניהו ואלי יש ואהרונוביץ מדברים מהבוקר עד הלילה. הבעיה הזאת נוצרה במשמרת שלהם, שיפתרו אותה, שיתחילו לעשות. מספיק דיבורים, את המכסה שלהם הם גמרו.

תודה. מאיר יעקובי ואחריו חבר הכנסת אילן גילאון.

שמי מאיר יעקובי, יושב ראש וועד סוחרי נווה שאנן, שפעם היה 300-400 חנויות ישראלים יהודים. עכשיו לצערי הרב יש אולי 20-25 רק ישראלים, יהודים וכמעט 200-250 חנויות הפכו לסודנים, אריתריאים, שכל חבר כנסת וכל החברים שבאו לביקור, הם השתגעו, חשבו שהם נמצאים בתוך אפריקה – על השלטים וזה, מספרות וזה. זה לא ענייננו.
יש לי שאלה אליך, ביום, כמה שעות אתה בא לחצר ומחלק אוכל? אולי רבע שעה, חצי שעה אתה בא ומחלק - - -

בוא, אל תתחיל פה דיון. תגיד מה שאתה רוצה להגיד, אל תתחיל פה דו-שיח.

רק רגע, אותו בן אדם שאתה נותן לו אוכל, אני 12 שעות ברחוב נווה שאנן, אני יש לי חנות שם, העיניים שלי מצלמות של הרחוב. אותו בן אדם שאתה נותן לו אוכל בחינם, יוצא משם, קונה בקבוק שיבס ב-250 שקלים, שותה בקבוק שיבס, ערק, וזורק את הבקבוק בראש שלי ובראש של הילדים שלי ובראש של אנשים אחרים.

ואם הוא יהיה רעב – זה יהיה יותר טוב?

מאיפה יש לו כסף לקנות בקבוק שיבס? אדוני, תבוא בשעה שמונה, עד שעה שתיים עשרה בלילה - - -

כל 700 הפליטים שאני מאכיל?

סליחה, סליחה, למה אתה פותח דו שיח? תגיד מה שאתה רוצה להגיד.

אני רוצה להגיד, על מה הוועדה הזאת - - -

הוא אומר פה דבר מאד הגיוני.

אני שומע.

איך הוא אומר – אני המצלמה של הרחוב. אני חושב שזה המשפט הכי חזק שאמרו פה. הבן אדם נמצא 12 שעות ביממה במקום.

כן. ברחוב נווה שאנן שותים בירה, זורקים בירה, גונבים, בלוני גז, ואני חושב שממשלת ישראל הפקירה גם את התושבים, וגם משטרת ישראל וגם עיריית תל אביב. יענו חושבים שמשטרה בייבי סיטר, או עיריית תל אביב בייבי סיטר של מסתננים. מביאים אותם, זורקים אותם ברחוב, ומי צריך לטפל? אני צריך לטפל. אני פותח את החנות בשעה שמונה וחצי, אני צריך להתמודד עם מסתנן, עם שיכור, עם בן אדם נרקומן, למה זה ככה?

ואם אתה מתקשר למשטרה?

בן ארי, תן לו.

אני אין לי טענות לגבי המשטרה. אפילו אם מפכ"ל המשטרה אמר – אנחנו רוצים להוסיף 150 שוטרים, אם תביא לי את צבא ההגנה למדינת ישראל, אתה מבין, זה לא מספיק. כי זו מגיפה שמתפשטת לא רק בתל אביב, בכל אזורי הארץ. זו פצצה מתקתקת במדינת ישראל.

אדוני היושב ראש, הוועדה הזאת היא לא בשביל טלוויזיה, לא בשביל העיתון, לא בשביל להראות שאנחנו יושבים ועושים ועדה. צריך מעשה. אם אתם עושים מעשה – אתם מצליחים. אם אתם לא עושים מעשה ואתם חושבים בוועדה הזאת להביא את מפכ"ל המשטרה, להביא את השר הזה והשר הזה, זה לא פתרון. אני מציע לממשלת ישראל ללמוד מארדואן. כשיש פליטים מסוריה שבאים לגבול תורכיה, הוא לא נותן לאף אחד להיכנס לתחום של תורכיה. לא לאנקרה, לא לאיסטנבול, אתה לא רואה סורי אחד. הוא שם אותם שם, אוכלים שם, שותים שם, עושים מה שהם רוצים, וגם ממשלת תורכיה יודעת כמה אנשים יש עכשיו בגבול. יודעת כמה הוצאות יש בשביל המסתננים. יודע כמה יש הוצאות של קליטה.

תודה, משפט סיכום.

משפט סיכום, ראש הממשלה לא יודע כמה פליטים יש. הוא אומר 60,000. רבותי, יש יותר מ-200,000 פליטים, מסתננים נמצאים עכשיו בישראל.

מאיפה אתה יודע?

עם מה אתה רוצה להתמודד?

אוקי.

תראה, זה יותר גרוע מהאיום האירני. אל תפחד מפצצת האטום של אירן. זה יותר גרוע.

טוב, חברה, מספיק.

אני לא מזלזל בבעיה.

עוד שישה חודשים תהיה מלחמת אחים בתל אביב.

די, מספיק. חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה.

קודם כל אני שמח שלארדואן יש מעריצים בארץ, מזמן לא שמעתי על זה. אבל אני לא מזלזל בבעיה. אני רוצה שיהיה ברור לגמרי, אני מסכים לסוף דבריך, צריך לעשות מעשה ומי שצריך לעשות מעשה זה ממשלת ישראל, שבראש קטן ממאנת לעשות את המעשה הזה, כדי לפרנס מצד אחד כל מיני תנועות היום שמקימות מליציות, כי על הרקע מאד מאד קל לצמוח בצורה פאשיסטית, קיצונית. יש בעיה עם זרים, יש בעיה עם זרים מסורגים ויש בעיה של ממשלת ישראל, שקודם כל זכותה. מדינה יש לה ריבונות על גבולותיה ואין על כך עוררין ואף אחד לא מערער על כך ומדינה קובעת מי נכנס אליה ומי לא. אבל מה, אנחנו חתומים על אמנת האו"ם לנושא פליטים, ואנחנו ממאנים ומסרבים בכלל להתייחס לבעיה הזאת. ראש קטן, כאילו כלום. אני יכול למנות לכם שב-30 השנים האחרונות, נדמה לי היו כמה?

157 פליטים.

157 פליטים ב-30 שנה.

מאז 1951, שחתמנו על האמנה, מדינת ישראל הכירה ב-157.

אוקי, תודה.

יוסי יכול לתת לכם מספרים.

יש הרבה מאד סיבות. אני קיבלתי את הנתון הזה, אני מקבל אותו. יש הרבה מאד סיבות למה אנחנו צריכים להיות קצת יותר רגישים מארדואן לעניין הזה, אחת היא מורשתית, השנייה היא היסטורית והשלישית – אנחנו פשוט חתומים על אמנת האו"ם לנושא הזה. אבל כל זמן שלא נעשה כלום, אנחנו לא יכולים לפתור את הבעיה. לא יכול להיות שהבעיה הזאת כולה נופלת על שכונת שפירא ועל אילת ועל הדברים האלה. זה נובע מתוך מצב בלתי אפשרי שבשלב הביניים לא לתת עבודה לאנשים. הרי מה אנחנו עושים בעצם? אנחנו מייצרים איזו חבית אבק שריפה שהולכת ומתפוצצת. מה הבעיה? מישהו מפחד מכך שיבולע לסרסורי כוח האדם הזה שמביאים פועלים מתאילנד? זאת הבעיה שלהם? אז אתם יודעים מה? אז אני מעדיף שמשרדי ייבוא של כוח אדם זר יהיו דרך הגבול לתקופת הביניים. כי אומר שברגע שיתברר מעמדו של כל אדם ואדם באופן נפרד וכדאי להיכנס לזה, יש בהחלט אפשרות אם לא הכירו בו כפליט הנרדף על נפשו ועל צווארו, לשלוח אותו בחזרה לארץ המוצא שלו. אבל הציווי הראשון, כאשר בן אדם אליך הביתה ודופק בדלת, אתה קודם כל נותן לו מחסה. אחרי זה אתה מברר את מעמדו. ולאחר שבררת את מעמדו – אם לחסד או לשבט – הנה, כאן הנתון הזה הוא פשוט ממחיש יותר מכל דבר אחר שאנחנו מעולם לא התייחסנו לעניין הפליטים במדינת ישראל.

בשלב הביניים, ואמר את זה מפכ"ל המשטרה, לא אני, צריך לתת לאנשים האלה תעסוקה. אני לא רוצה לשמוע יותר את העניין הזה שאמרו לי – אבל הם לא כמו התאילנדים בחקלאות. מצד אחד צועקים לי על ידיים, משוועים לכוח אדם עובד בחקלאות, ומן הצד השני הם לא יכולים לעשות את העבודה הזאת כי הם גבוהים מדי, אמרו לי. שהסודנים והאריתראים גבוהים מדי, והתאילנדים נמוכים מדי, וזה מתאים לשיחי העגבניות. זה פשוט לא מתקבל על הדעת.

מי אמר דבר כזה?

כל גורם אינטרסנטי. מי שסוחר בעובדים ומי שבתוך החקלאות ומי שיש לו קופון ומי שמה שאתם רוצים. אני -I couldn't care less - ממש לא אכפת לי אם משרדי כוח האדם מחו"ל ייפגעו. אם זאת הבעיה, זאת הבעיה. ואין פתרון ביניים אחר מאשר ללכת לפזר את האוכלוסייה הזאת. כי אם היינו לוקחים אפילו את המספרים הגבוהים ביותר שאתם מספרים עליהם כאן, ומפזרים אותם באופן יחסי על פני כל הארץ, לא היה קורה מה שקורה בשכונת שפירא ולא היה קורה מה שקורה באילת, ולא היה קורה מה שקורה בערד ולא היה קורה מה שקורה באשדוד. חלק מהמקומות האלה הם חלשים בפני עצמם, כדי שתהיה להם את היכולת בכלל לקלוט ככה.

לכן, פזורה נכונה. לשלב הביניים במעבר – קודם כל לתת לאנשים לעבוד – זה דבר ראשון. ולאחר מכן, מי שצריך לשלח אותו למקום מוצאו או למקום הולדתו, במידה והוברר שהוא לא נרדף על נפשו והוא יכול להגיע לשם, יקבל יפה כרטיס וילך למקום שלו. ככה כל מדינה מתוקנת תעשה את זה, וגם אנחנו. אחרת אני יודע מה, יש אנשים שפשוט מתפרנסים מן המצב הזה. אני רואה אותם גם לא רחוק מפה.

תודה אילן. הדוברת האחרונה בדיון הזה, ואני מודה לכולם על הסבלנות – שרון הראל מנציבות הפליטים של האו"ם, בבקשה.

ברשותך יושב הראש, אני ארצה להביא את הזווית הבין לאומית.

רק אם אפשר בקצרה, את הדוברת האחרונה.

כן, את הזווית הבין לאומית לשולחן. היה פה הרבה שימוש בהגדרות שונות, בפתרונות שונים. אז אני אזכיר שמדינת ישראל מתמודדת עם תופעה שהיא חדשה יחסית למדינה, של הגירה מעורבת. והאתגר הגדול הוא בעצם לדעת מי זכאי ומי לא זכאי. חזרנו ודיברנו בישיבות האחרונות על הצורך בחוק, בחקיקה, שתגדיר מי הוא מי, כדי שמי שזכאי יוכל לקבל, ומי שאינו זכאי – לא יקבל הגנה על חשבון אלה הזכאים.
עם זאת, אני גם רוצה לציין שסעיף 33 לאמנת הפליטים, מדבר על כך שמדינה לא תרחיק אדם למקום בו חייו או חירותו יהיו בסכנה. ועל פי העיקרון הזה, שמדינת ישראל מקיימת אותו היום באופן באמת ראוי לשבח, במובן הזה שהיא מארחת כאן כרגע, קבוצה של כ-60,000 מבקשי מקלט ממדינות שונות. במסגרת האירוח הזה, יש צורך לעשות הליך של בדיקה ומיון. ניסיון העולם מלמד שיש שתי דרכים לעשות את זה.

למה את מתעלמת מהשאלה. הרי הם עברו דרך - - -

רגע, בן ארי, זה דווקא מעניין, למה אתה מפריע? למה אתה מפריע? היא אומרת דברי טעם, בואו נשמע.

אבל למה הם מתעלמים מהשאלה? היא מתעלמת מהשאלה.

היא מסבירה, תן לה להסביר, דווקא מעניין מה שהיא אומרת.

מעניין, מעניין, אבל שתסביר למה - - -

אז היא מסבירה.

גם את זה אני אסביר. הדרך האחת היא בעצם לבחון באופן פרטני, כפי שצוין כאן קודם, מי זכאי למעמד פליט ומי אינו זכאי. שוב, אני מדברת על ניסיון ונתונים של מדינות מערביות, והניסיון מצביע שדווקא במקרה האריתראי – אחוזי ההכרה הם גבוהים. ולכן אם יעשה ראיון פרטני כזה, יש לצפות שאחוז גבוה גם יזכו למעמד פליט במדינת ישראל.

הדרך השנייה לעשות את זה היא להגיד שמסיבות פרקטיות, כאלה ואחרות, קושי במשאבים, חוסר במראיינים מקצועיים וכו', לא מקיימים את התשאול הפרטני, אלא מכירים בכל הקבוצה, לצורך העניין – אריתריאים, סודנים, באנשים שנמצאים כרגע באופן זמני בהגנה במדינת ישראל, עד יעבור זעם. היו לנו קבוצות כאלה בעבר מליבריה, מסיירה לאון, הוזכרה כאן חוף השנהב, גם דרום סודן המצב שם משתנה בהדרגה. ברגע שניתן לחזור, ברגע שמדינת המוצא היא בטוחה – תוכלנה אותן קבוצות לחזור. אני יכולה לספר על המקרה הליברי והסיירה לאוני, שכאשר אותן מדינות הוכרזו כבטוחות לחזרה – פנו כלל מבקשי המקלט, הגישו בקשות פרטניות – ומתוך כלל המאות, אני כרגע לא זוכרת את המספר - - -

כמה היו שם ליברים כאלה?

סדר גודל של 100 ליברים, סדר גודל של כ-100 סיירה לאונים באותה תקופה. זה היה אז די הרבה לעומת המספרים שהיו כאן בארץ.

פלישה, מדובר פה בפלישה, את מתעלמת.

רק רגע. ההליך שנעשה הוא הליך של בחינה פרטנית. מתוך כלל ה-200 פלוס שהגישו בקשות, הוכרו כ-5 או 7 על בסיס פרטני, קיבלו מעמד אינדיבידואלי והשאר חזרו.

השאר הוחזרו.

בשנה האחרונה, בשנה וחצי, האו"ם סייע לחזרה של קרוב ל-1,000 דרום סודנים לדרום סודן וברגע שאותן מדינות מוצא בטוחות, ברגע שלאותם מבקשי מקלט אין טענות מקלט - - -

סליחה, במה הוא סייע?

ניתן להחזיר את אותם אנשים למדינתם.

הוא סייע.

על חשבוננו אגב.

שאלת לגבי מדינת המקלט הראשונה, ואני רוצה במשפט גם להגיב על זה, כי זו סוגיה בדין הבין לאומי. זה שמגיעים לכאן פליטים שהם גם מחפשים עבודה זו עובדה, הם צריכים להתפרנס. וזה אגב לא קורה רק כאן, זה קורה בכל מדינה מערבית שאליה מגיעים פליטים.

לא כמות כזאת.

הכמות הזו היא יחסית גדולה, היא גם חדשה למדינת ישראל מבחינת התופעה, ולכן הרבה יותר קשה להתמודד איתה, אבל צריך ללמוד באמת מניסיון העולם, מניסיון מדינות אירופה, ולפתח כלים ומדיניות להתמודד עם אותה תופעה. אוכלוסייה גדולה שלא מראיינים אותה על בסיס פרטני – נותנים לה מעמד, נותנים לה הגנה קבוצתית, עד יעבור זעם. אותה הגנה, אנחנו בנציבות האו"ם בעולם מתייחסים לאותן קבוצות כאנשים שנמצאים במצב דמוי פליטות. דהיינו, הם לא רק מהגרי עבודה, הם לא רק מסתננים, הם מקבלים איזו שהיא הגנה. צריך להגדיר את ההגנה הזו ולצידה לתת סל מסוים של זכויות, עם נגישות לשירותים בסיסיים. כי היום בהעדר תעסוקה, אנחנו רואים פשיעה. אבל מחר, בהיעדר שירותים רפואיים – אנחנו נראה גם טענות שהם מפיצי מחלות, ולזה כמובן אף אחד לא רוצה להגיע.

מחלות מידבקות, כן. תודה. סליחה, חברים, אני רוצה - - -

היא לא ענתה על השאלה, שאלה פשוטה.

על איזו שאלה היא לא ענתה?

שעברו דרך מצרים, אז הם לא פליטים כבר.

אז תגידי, כן.

אני אגיד במשפט, שמדינת המקלט הראשונה, ברגע שניתן להגיש שם בקשות וניתן לקבל הגנה, זה לגיטימי וזה המצב הרצוי בעולם. אבל ברגע שקיימות בעיות במדינת המקלט הראשונה, כולל רדיפה, כולל הרחקה, כולל העדר הגנה – פליטים גם נעים, וזה נקרא הגירה משנית, מכל מיני סיבות, ויש להם את הזכות לפנות ולבקש גם במדינת המקלט השנייה - - -

וגם ברביעית.

או השלישית, לצורך העניין.

זה בלוף. זה בלוף. זה עוד אחד מהשקרים. זה עוד שקר שלכם.

תקרא את האמנה.

שמענו אותך.

אנחנו מסכמים, בן ארי, סיימנו. אני חושב ששמענו די והותר מכל הכיוונים.

האויבים האלה, האויבת הזאת, אויבת של מדינת ישראל.

מה זה משנה אם היה לו קונקשין בדרך או לא? על מה אתה מדבר?

מספיק, מספיק.

מה זה משנה? זה משנה ועוד ואיך. הם משלמים כסף כדי להגיע לכאן ולא למצרים. פה הם מקבלים בריאות חינם, בגרות חינם, למה לא? למה לא?

בן ארי מספיק, סיימנו. אנחנו לא מסכמים כרגע את הדיון, משום שהוועדה הזאת בראשותי, מעוניינת להציג תכנית בעניין הזה, מפורטת ומסודרת ולא להגיד ככה דברים בסגנון צעקני. אנחנו בישיבה הבאה, שתהיה כאן בשבוע הבא, נציג תכנית מסודרת, מה שנקרא טיפול במבקשי מקלט/פליטים/מהגרי עבודה, ואנחנו נעשה כאן מה שנקרא פתרון כולל.

כולכם מוזמנים בשבוע הבא. אנחנו נעביר את החומר מראש. הדיון יהיה בשבוע הבא, אחרי החג.

אני רוצה להודות לכל מי שהגיע ובמיוחד לממ"ז, על המאמץ - - -

פיקוח נפש אנחנו באים.

תודה אדוני הממ"ז ותודה לנציגי הממשלה ולכל מי שהשתתף בדיון. אני מודה לכם. המשך יום טוב. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>