PAGE
22
ועדת המשנה של ועדת הכספים

להצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 48) (תעודות התחייבות), התשע"ב-2011
23/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 5>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים
להצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 48) (תעודות התחייבות), התשע"ב-2011
יום רביעי, ב' בסיון התשע"ב (23 במאי 2012), שעה 9:15

<הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 48) (תעודות התחייבות), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
ציון פיניאן – היו"ר
גאלב מג'אדלה

>
עו"ד שריה אורגד - מחלקת תאגידים, רשות לניירות ערך

עו"ד יעל וייס אפרון - מחלקת תאגידים, רשות לניירות ערך

עו"ד אוריה שילוני - מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

דן אבנון - הרמטיק נאמנות ויושב ראש איגוד הנאמנים בשוק ההון

עו"ד עודד אופק - ייעוץ משפטי, איגוד הנאמנים בשוק ההון

עו"ד איתי יוספי - ייעוץ משפטי, איגוד הנאמנים בשוק ההון

עו"ד מירב עופר - הרמטיק נאמנות, איגוד הנאמנים בשוק ההון

עו"ד ורד אורן - יועצת משפטית, איגוד תעודות הסל, איגוד לשכות המסחר

ענת מימון

ליאת קרפטי

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 48) (תעודות התחייבות), התשע"ב-2011>

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. על סדר היום הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 48) (תעודות התחייבות), התשע"ב-2011.
הגענו לעמוד 117.

אני חושבת שאנחנו מסיימים היום ולאחר מכן נקיים עוד ישיבה מסכמת כדי שנוכל להביא את ההצעה למליאת ועדת הכספים.

ישיבה מסכמת על מה שלא סוכם.

כן. נביא את הנוסח הסופי. במה שלא נכריע, אפשר יהיה להביא את זה לוועדת הכספים ולאשר שם.

אני מקריא את הנוסחים של הסעיפים. אנחנו נמצאים בסעיף של חוק החברות, אבל אני מקריאה את הנוסח שמטמיע בתוך חוק החברות את השינוי עצמו. אנחנו בסעיף 81.

81.
ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור בסימן זה כולו או מקצתו.

בהתאמה לחוק ניירות ערך אנחנו מביאים גם סעיפים שאנחנו מאפשרים להתנות עליהם ויהיו הסעיפים שנותנים אפשרות לדחות אסיפה במניין חוקי. ההוראות שעוסקות בהצבעה במניין קולות, הכרעת רוב, נושא של הכרזה כראיה שאלה הסעיפים הבאים שאנחנו עתידים לקרוא בהמשך. אנחנו נעשה את ההתאמות מבחינת נוסחי הסעיפים ונוסח הסעיף הזה יהיה:

ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור בסעיפים 35יב(12), 35יב13(א), 35יב14(א), 35יב17, 35יב18 ו-35יב19 כולם או מקצתם.

אנחנו מבקשים שבסעיף 35יב15, לא תתאפשר הטמעה.

לא מתאפשרת. זה מה שאמרה אוריה.

זה רק הסעיפים שהיא הקריאה. סימן ו'.

84.
הצבעה במניין קולות. החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות.

85.
החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות.

86.
הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחליטים התקבלה או נדחתה פה אחד ובין ברוב פלוני תהיה ראיה לאמור בה.


הצבעה בכתב והודעות – כאן מוסיפים את סעיף 35יב4 –

(א)
מחזיק בתעודת התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בעצמו, באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
מחזיק בתעודת התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים באמצעות כתב הצבעה שבו יציין המחזיק את אופן הצבעתו בהחלטות בנושאים אלה:

(1)
החלטה לשינוי שטר הנאמנות או לוויתור על זכות המוקנית למחזיקים בתעודת התחייבות.


(2)
החלטה על מינוי נאמן או על הפסקת כהונתו.

(3)
החלטה למימוש בטוחות.


(4)
החלטה להעמדת תעודות התחייבות לפירעון מיידי.
(5)
נושאים אחרים שפורטו בשטר הנאמנות או שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה בהסכמת שר המשפטים.

לגבי הסעיף הזה, גם מבחינת הסדר, הקדמנו אותו. הסעיף הזה, מבחינת המיקום שלו, הוא יהיה מוקדם יותר בחוק ניירות ערך וכפי שציינו בישיבות הקודמות, כל הנושא של כתבי הצבעה, אנחנו מפשטים אותו יותר בהקשר של אג"ח. אנחנו לא זיהינו צורך בנושאים ספציפיים שניתן יהיה רק לגביהם להצביע בכתבי הצבעה. מבחינתנו כל נושא הוא אפשרי ולכן את כל סעיף קטן (ב) אנחנו נפרט לנושאים. אנחנו מוותרים עליו ואנחנו מבקשים למחוק אותו. נוסח הסעיף, כמו שאנחנו מציעים יהיה:

מחזיק תעודת התחייבות רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין המחזיק את אופן הצבעתו לפי הוראות סעיף קטן (ב).
סעיף קטן (ב): כתב הצבעה יישלח על ידי הנאמן לכל מחזיקי תעודות ההתחייבות. מחזיק בתעודת התחייבות רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב הצבעה ולשולחו לנאמן.
סעיף קטן (ג): כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בתעודת התחייבות את אופן הצבעתו אשר הגיעה לנאמן עד למועד האחרון שנקבע לכך, תיחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום מניין חוקי כאמור בסעיף 35יב13.
סעיף קטן (ד): כתב הצבעה שהתקבל אצל הנאמן כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי עניין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפת המחזיקים, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לעניין החלטה על קיום אסיפה נדחית לפי הוראות סעיף 35יב(12) והוא יימנה באסיפה הנדחית שתתקיים לפי הוראות סעיפים 35יב12 ו-35יב14.
למעשה אנחנו מחילים את ההוראות למעט העניין הזה של לזהות נושאים ספציפיים כאמור שרק לגביהם אפשר יהיה.

יש לכם עדיין את ההערה לגבי משלוח של כתבי הצבעה מהנאמן למחזיקים?

המשלוח ייעשה בדרך של דיווח במגנה. בתקנות כרגע אנחנו רק קובעים את החובה המהותית.

סעיף 88 לחוק החברות.

88.
פנייה למחזיקי תעודות התחייבות

נאמן וכן מי שלפי דרישתו מכנס הנאמן אסיפה מיוחדת לפי סעיף 35יב2(א) רשאים לפנות בכתב באמצעות הנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות על מנת לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים האמורים בסעיף 35יב - זה כבר לא רלוונטי – העולה לדיון באותה אסיפה (להלן – הודעת עמדה). זומנה אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה נושא מן הנושאים – גם זה לא רלוונטי.

את רוצה להקריא את הנוסח המעודכן?

(א)
הנאמן וכן מחזיק בתעודת התחייבות אחד או יותר שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודת ההתחייבות מאותה סדרה, רשאי לפנות בכתב באמצעות הנאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות על מנת לשכנעם לגבי אופן הצבעתם בנושא מהנושאים העולה לדיון באותה אסיפה (להלן – הודעת עמדה).
(ב)
זומנה אסיפת מחזיקים לפי סעיף 35יב(א) למתן מחזיק תעודת התחייבות, לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם הודעת עמדה מטעמו למחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים.
(ג)
נאמן רשאי לשלוח הודעת עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות בתגובה על הודעת עמדה שנשלחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ובתגובה לפנייה אחרת למחזיקי תעודות ההתחייבות.

(ד)
מחזיק בתעודת התחייבות כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה מחזיק בתעודות התחייבות שבסעיף 35א, זכאי לקבל, בכפוף להוראות לפי סעיף 35יב21(5), ללא תנאי, מחבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקות תעודות ההתחייבות, כתב הצבעה.

בעיקרון הסעיף הזה מסדיר את האפשרות לבקש שמחזיק של נתח משמעותי בסדרה ידרוש מהנאמן לתת את הודעת העמדה שלו, וכמו שיעל אמרה זה יהיה במגנה, לגבי נושא מהנושאים שעולים לסדר היום, בכל נושא שהוא. הנאמן רשאי גם על דעת עצמו לפרסם עמדה או לפרסם עמדת תגובה לעמדות שפורסמו. יש כאן גם את ההסדרה של היכולת של מחזיק להגיע לחבר הבורסה לקבל את אישור האחזקה מחבר הבורסה על מנת להגיע לאסיפה כשהוא מצויד באישור שמקנה לו זכות השתתפות בהצבעה.

אני לא בטוח שאנחנו עובדים עם אותו נוסח. בסעיף קטן (ב) כתוב שרשאי מחזיק לפנות לנאמן ולבקשו לפרסם הודעת עמדה. עד שייכנס לתוקף כל המנגנון של כתבי ההצבעה, התיקון שהרשות עובדת עליו, עוד מישהו יכול לפרש כאן את ה"לפרסם" כלפרסם במודעות בעיתונים. אנחנו רוצים להבהיר שאנחנו מדווחים באמצעות המגנה, באמצעות החברות, שאין כאן חובת פרסום מיוחדת. המינוח כאן הוא לפרסם. אנחנו מודיעים, אנחנו שולחים באמצעות המגנה אבל אנחנו לא מפרסמים את הודעות העמדה.

בחוק החברות הפרסום הוא באמצעים אחרים. הנוסח הוא זהה.

נמצא כאן המונח לפרסם. אנחנו מדברים על אותו הדבר, שכתב ההצבעה יצורף לאיזשהו דיווח במגנה.

נכון.

צריך להבהיר את זה בניסוח.

בסדר. אנחנו נבחן אם צריך איזושהי טרמינולוגיה אחרת, אבל זאת הכוונה, לפרוטוקול, שהדיווח והפרסום ייעשה במגנה.

הסעיף הבא הוא סעיף 89, סעיף התקנות. אוריה, אולי תקראי אותו כי יש בו הרבה שינויים.

89.
שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות ולאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין כתב הצבעה והודעות עמדה לפי סעיפים 35יב4 ו-35יב20, בין השאר בעניינים אלה:

(1)
אופן המצאת כתבי הצבעה והודעות עמדה למחזיקים בתעודות ההתחייבות או פרסומן כחלופה להמצאתן ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לנאמן לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר. חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בתעודות ההתחייבות במועד הקובע וכן מועדים ללוחות זמנים לביצוע פעולות הדרושות ליישום האמור בסימן זה.

(2)
התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה או הודעת עמדה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק.
(3)
אופן הפיקוח על ביצוען של הוראות לפי סימן זה לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוען של הוראות שקבע.

(4)
מתכונת לנוסח של כתב הצבעה והודעת עמדה לנושאים שסומן לגביהם.
בעיקרון יש לנו היום הסמכה מקבילה לשר המשפטים לקבוע את הנושאים האלה לעניין כתבי הצבעה באסיפת של בעלי מניות. אנחנו מייצרים כאן את ההסמכה, שוב בכפוף לעניין שהמשלוח לפרסום של הודעות עמדה וכתבי הצבעה, הכול ייעשה במגנה אבל אנחנו שומרים על ההסמכה כדי לבחון שבאמת חברי הבורסה לא ישיתו איזושהי עלות לא מבוקרת על מתן שירות כזה או אחר כמו שהם מחויבים לפי חוק החברות ופירוט של ייצור תוכן, צורה ועמידה שייכלל בכתב ההצבעה מכוח סעיף הסמכה כזה, כפי שקיים.

90.
פרוטוקול האסיפה

(א)
נאמן יערוך פרוטוקולים של אסיפת המחזיקים וישמור אותם במשרדו הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה.

(2) פרוטוקול שנחתם בידי יושב ראש האסיפה מהווה ראייה לכאורה לאמור בו.
(ג)
מרשם הפרוטוקולים של אסיפות המחזיקים יישמר במשרדו הרשום של הנאמן ויהיה פתוח לעיון מחזיקי תעודות התחייבות והעתק ממנו יישלח לכל מחזיק בתעודת התחייבות שביקש זאת.

בהקשר הזה אנחנו מבקשים להבהיר שבעצם כל הפרוטוקולים היום נערכים דיגיטאלית.

זה לא מונע מכם למלא את ההוראות.

לא, ממש לא מונע, רק שיהיה כתוב בדברי הימים של הכנסת.

91.
פגמים בכינוס אסיפת מחזיקים

(א)
בית משפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודת התחייבות, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או בשטר הנאמנות.
(ב)
היה פגם בכינוס נוגע להודעה לגבי מקום כינוס האסיפה או מועדה, לא יהיה רשאי המחזיק בתעודת התחייבות שהגיע לאסיפה על אף הפגם לדרוש את ביטול ההחלטה.

הסעיף האחרון הוא סעיף 182 לחוק החברות.

מוחקים את סעיף קטן (א).

נכון.

(ב)
מחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים להשתתף ולהצביע באסיפת המחזיקים הם מחזיקים בתעודת התחייבות במועד שייקבע בהחלטה לזמן אסיפת מחזיקים ובלבד שמועד זה לא יעלה על 21 ימים לפני מועד הכינוס של אסיפת המחזיקים ולא יפחת מיומיים לפני מועד הכינוס.

יש לי כאן איזשהו תיקון. אנחנו קיצרנו את לוחות הזמנים. המועד הקובע לא יעלה על שלושה ימים לפני מועד הכינוס ולא יפחת מיום אחד ממועד הכינוס. אנחנו מקרבים מאוד את היכולת של מצביע להשתתף באסיפה ככל שהאחזקה שלו מתקרבת למועד קיומה.

אנחנו יכולים לחיות עם ההסדר הזה, אבל אנחנו חושבים שזה גם צריך להיות או יום הכינוס. יש לנו בעיה כי אחרת מי שמצביע, הוא לא בהכרח המחזיק ואנחנו נכנסים כאן לבעיות מבעיות שונות. אם נעבור להצבעה דיגיטאלית, ממילא היום הקובע יהיה יום ההצבעה כי לאותו יום יונפק לו האישור מחבר הבורסה. הרבה פעמים ערב אסיפות נעשות הרבה מאוד העברות, טרנזקציות, של אגרות החוב, ראוי שתהיה אפשרות שהמועד הקובע הוא יום האסיפה ואז אנחנו יודעים שמי שמצביע במועד ההצבעה, הוא מחזיק בנייר הערך ולא היה לו נייר ערך יום קודם.

בטווח של שלושה ימים, עד יום ההצבעה.

כן. שלושה ימים עד יום ההצבעה ולא לפני.

לפי מה שבדקנו, בעצם במועד שבו מתקיימת האסיפה, האישור שיינתן הוא אישור כך שבאותו יום חברי הבורסה יכולים לתת אישור אחזקה רק לעסקאות שהסתיימו יום קודם כי הסליקה נעשית תמיד יום למחרת ולכן בבוקר האסיפה, ממילא מי שהחזיק זה מי שהחזיק יום לפני כן. כל העסקאות שנעשות באותו יום, איך אתה מתייחס אליהן? אתה תתייחס אליהן כאל מי שזכאי להשתתף או לא זכאי להשתתף? כי מבחינת הסליקה יכולה להיות כאן איזושהי סתירה. אנחנו נבחן את זה, אבל אני חושבת שהעניין של יום אחד מסדיר גם את הנושא הזה.

זה ממש להיכנס כאן לפרקטיקה. אנחנו מקבלים מהם את האישורים אפילו באותו יום. תיארתי את זה בישיבה הקודמת. מוציאים אישור מהבנק, תדפיס יתרה, רואים שיש יתרה, מבקשים מהם הצהרה לפעמים בכתב ההצבעה שבמועד ההצבעה הם עדיין מחזיקים באותו נייר ערך כדי לנטרל כאלה שמכרו. השאיפה שלנו היא שמי שמצביע, הוא באמת מחזיק באותו נייר במועד ההצבעה. נקבל כל הסדר שתגידו, אנחנו יכולים לחיות אתו וזה לא משהו שאנחנו לא יכולים לחיות אתו, אלא אנחנו חושבים שכך ראוי שיהיה.

בוא נגיד שביחס למה שקבוע היום אצל בעלי המניות, שיפרנו את המצב משמעותית. אנחנו נבחן אם אפשר לעשות זאת.

הסעיף האחרון.

שר האוצר, לפי הצעת הרשות ולאחר התייעצות עמה, רשאי לקבוע הוראות אחרות לעניין המועדים האמורים בסעיף קטן (א) אם נדרש הדבר לצורך הצבעה באמצעות כתבי הצבעה.

אנחנו חוזרים עכשיו לנוסח בתוך חוק ניירות ערך ואנחנו בעמוד 119, סעיף 35יב7 שזה הסעיף שעוסק בבחינת ניגודי העניינים.
35יב7
בחינת ניגודי עניינים

(א)
כונסה אסיפה כללית של מחזיקים בתעודות התחייבות, יבחן הנאמן את קיומם של ניגודי עניינים אצל המחזיקים, בין עניין הנובע מהחזקתם בתעודות ההתחייבות לבין עניין אחר שלהם. הנאמן רשאי לדרוש ממחזיקי המשתתף באסיפה כללית של מחזיקים בתעודות התחייבות להודיע לו, לפני ההצבעה, אם יש לו ניגוד עניינים כאמור.

(ב)
בספירת מניין הקולות בהצבעה שהתקיימה באסיפה כללית של מחזיקים בתעודות התחייבות, לא יביא הנאמן בחשבון את קולותיהם של מחזיקים שלא נענו לדרישתו כאמור בסעיף קטן (א) או של מחזיקים שלגביהם מצא כי מתקיים ניגוד עניינים כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה – מחזיקים בעלי עניין מנוגד).

(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), פחת סך החזקות המשתתפים בהצבעה, שאינם מחזיקים בעלי עניין מנוגד, משיעור של חמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, יביא הנאמן בחשבון בספירת מניין הקולות בהצבעה גם את קולותיהם של המחזיקים בעלי עניין מנוגד.

יש לנו כאן תיקון נוסח קטן בסעיף קטן (א). אנחנו מבקשים לכתוב:

רשאי לדרוש ממחזיק בתעודות התחייבות להודיע לו לפני ההצבעה על עניינים נוספים הקיימים לו מעבר להחזקה בתעודות ההתחייבות וכן אם יש לו ניגוד עניינים כאמור.

כלומר, אנחנו רוצים שהמחזיק גם ייתן את המידע כדי שהנאמן יחליט האם זה ניגוד או לא וגם אם הוא מלכתחילה מזהה את עצמו כמישהו שיש לו עניין מנוגד, אז ברור שניתנת לו ההזדמנות לומר את זה.

זה בניגוד או לא בניגוד? הם יכולים לעשות עסקה שלא יביאו אחרים להצבעה.

אני לא מאמינה שהנאמנים ייתנו לזה לקרות אבל לא רצינו להגיע למצב. באופן כללי אנחנו לא קבענו בחוק מה ייחשב ניגוד עניינים. אנחנו מניחים שהנאמנים, בגלל שלא קבוע משהו מאוד קונקרטי אלא יש הנחיות כלליות של הרשות בעניין הזה, ואל תשכחו שאת בעל השליטה הוצאנו מהתמונה ואין לנו שם בעל שליטה. זאת אומרת שאנחנו מדברים על מחזיקים שהם לא בעל השליטה, בן משפחתו או מי מטעמו שיכול להיות שיש להם עניינים נוספים. אנחנו הרי יודעים שבשוק הזה באמת יש גופים מוסדיים עם הרבה אינטרסים.

אני מציע לכם לחשוב על זה.

אנחנו חושבים שעשינו את האיזון הראוי שאם בעצם אתה יוצא מנקודת הנחה שהמחזיקים הטהורים שלך הם מיעוט של הסדרה, ממש פחות מחמישה אחוזים, אז לא נכון לתת להם דווקא להכריע את גורל כל הסדרה אלא צריך לקחת בחשבון את הכלל.

זה מי שנמצא בהצבעה. המשתתפים.

כן. נכון.

זה מקובל עליכם?

ראשית, אני חייב לומר שאנחנו מאוד מברכים על הסעיף הזה. זה סעיף חשוב שבא לפתור אי בהירות קשה שאנחנו מתמודדים אתה. הפרקטיקה שהמחזיקים יצהירו על עניינים נוספים ואנחנו נחליט האם העניינים הנוספים האלה הם בגדר ניגוד עניינים שמונע את ההצבעה שלו, מקובלת עלינו.

ההצהרה היא לא מיוזמת המחזיק. אתה צריך לפנות אליו לפני כדי שהוא יצהיר.

זה תמיד נעשה במסגרת כתבי ההצבעה. יחד עם ההצבעה שלו הוא נדרש להצהיר על עניינים ספציפיים שאנחנו מסבים את תשומת לבו או על עניינים כלליים אחרים שיש לו. לאחר מכן אנחנו מקבלים את כתבי ההצבעה ובודקים את זה.

22.
הוספת כותרת סימן ו' בפרק ה'1

"סימן ו': הוראות כלליות"

23.
תיקון סעיף 35יד

בסעיף 35יד לחוק העיקרי -

(1)
ברישא, אחרי "פוקעת" יבוא "לפני תום תקופת מינויו כאמור בסעיף 35ב".

(2)
בסעיף קטן (א) -


(א)
במקום פסקה (1) יבוא:



"(1)
מתקיים לגביו האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 35ג3(א)".


(ב)
פסקה (2) – תימחק.

(3)
בסעיף קטן (ד), במקום "אסיפה כללית של בעלי תעודות ההתחייבות" יבוא "אסיפה כללית של מחזיקים בתעודות ההתחייבות", במקום "עלפי הצבעת המחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, על העברת הנאמן מכהונתו" יבוא "על העברת הנאמן מכהונתו, ובלבד שנכחו באסיפה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, ולעניין אסיפה נדחית – ובלבד שנכחו בה מחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מהיתרה כאמור".

(4)
במקום סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה)
נאמן שהסתיימה כהונתו לפי סעיפים קטנים (אI עד (ד) ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר במקומו. נאמן אחר כאמור ימונה בידי אסיפה כללית של מחזיקים בתעודות התחייבות, שנכחו בה מחזיקים כאמור בסעיף קטן (ד), או בידי אסיפה כללית נדחית".

(5)
אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה1)
פקעה כהונתו של נאמן לפי סעיף קטן (א) ולא מונה נאמן אחר במקומו בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט למנות נאמן אחר במקומו לתקופה ובתנאים שייראו לו".

(6)
בסעיף קטן (ו), במקום "(ה)" יבוא "(ה1)".

אנחנו מתקנים את הסעיף שעוסק בסיום כהונתו של הנאמן ומתאימים אותו גם לתנאים שקבענו בהתחלה.

נכון. עשינו בסעיף הזה שלושה דברים. האחד, התאמה של ההוראות שלו כפי שהסדרנו בהתחלה כך שנאמן צריך לעמוד בתנאי כשירות, באיסור ניגודי עניינים, שהמינוי שלו הוא בידי האסיפה ועכשיו אנחנו אומרים שאם הוא לא עומד באחד מאלה, הכהונה שלו פוקעת.

הדבר השני שהוא המשמעותי כאן הוא שבעצם היום העברת נאמן מכהונתו, תמיד צריך לפנות לבית המשפט. אנחנו לא ראינו איזושהי הצדקה לערב את בית המשפט בכל הליך שכזה אלא בנסיבות מחשידות. אם למשל הנאמן התפטר, אנחנו חושבים שאולי יש משהו שבית המשפט צריך לבדוק. לכן ייחדנו את אישור בית המשפט לסיטואציה הזאת. ביתר המקרים, אנחנו לא רואים בעיה בכך שאסיפת המחזיקים היא זאת שתמנה את הנאמן ולא בית המשפט.
הסדרנו גם את הנושא שנאמן שמכל סיבה שהיא הכהונה שלו מסתיימת, לא עוזב את הכול והולך אלא הוא ממשיך לכהן עד שממונה נאמן אחר במקומו.

לגבי היכולת של המחזיקים להעביר נאמן מכהונתו, כאן יש לנו איזשהו תיקון קטן לנוסח שבסעיף קטן (ד). במקום "המחזיקים בעשרה אחוזים" אנחנו מבקשים שזה יהיה "המחזיקים בחמישה אחוזים". כך אנחנו מחזקים עוד יותר את היכולת שלהם לבקש כינוס של אסיפת מחזיקים. כאשר האסיפה הזאת - גם כאן שינינו את כלל ההכרעה – תוכל להחליט על העברת נאמן מכהונתו, קודם לכן זה היה ברוב של חמישים אחוזים מהחברה והיום אנחנו מבקשים שחמישים האחוזים יהוו את הקוורום והרוב יהיה רוב רגיל או באסיפה נדחית בקוורום נמוך יותר, של עשרה אחוזים וברוב רגיל.

גם המינוי נעשה ברוב רגיל.

נכון.

וגם הפסקת הכהונה.

יש לנו בקשה אחת מינורית. בסעיף קטן (ד) שמדבר על כינוס אסיפה, שגם הנאמן יוכל לכנס אסיפה כזאת להעברתו מתפקידו. אנחנו מדברים על כינוס אסיפה, שהאסיפה תחליט על העברת הנאמן, אבל לפעמים הנאמן רוצה ליזום את החלפתו ואנחנו מבקשים שגם הנאמן יוכל לכנס אסיפה כזאת ולא יתחיל לבקש מהמחזיקים שישלחו לו מכתב בו הם מבקשים לכנס את האסיפה.

למעשה זה אומר שנאמן יכול להתפטר.

לא, זאת לא התפטרות. זה במקרים בהם פוקעת הכהונה, אם נניח יש חשש לניגוד עניינים.

אנחנו מבקשים שהפרוצדורה שמניעה את התהליך של החלפת הנאמן באסיפה ולא בית משפט, מי שיוכל ליזום אותה זה לא רק המחזיק אלא גם הנאמן עצמו.

אם זאת התפטרות, בכל מקרה זה מגיע לבית המשפט. הם רוצים שגם הוא יוכל ליזום את כינוס האסיפה לשם העברתו מתפקידו כי אחרת הם צריכים למצוא מישהו שיגיש בשמם.

אני חושבת שהוראות החוק מאפשרות את זה.

אני חושב שלא.

אם יש הוראה ספציפית שלצורך החלפת נאמן נדרשת אסיפה מהסוג הזה בלבד, צריך להבהיר את זה.

בסדר.

24.
הוספת סעיפים 35טז1 ו-35ט2ז

אחרי סעיף 35טז לחוק העיקרי יבוא

"35טז1
פטור מהוראות הפרק
יושב ראש הרשות רשאי לפטור מהוראות פרק זה, כולן או מקצתן, תאגיד המציע לציבור בישראל תעודות התחייבות אשר רשומות למסחר בבורסה בחוץ לארץ או שיירשמו בה למסחר מיד לאחר פרסום התשקיף, אם מצא שהדין החל על התאגיד מבטיח די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל. יושב ראש הרשות רשאי להתנות מתן פטור כאמור בתנאים.

מדברים על תאגיד שמציע לציבור בישראל אג"ח שרשומות למסחר בחוץ לארץ?

שיירשמו .

התאגיד הזה הוא לא בהכרח תאגיד שהתאגד בחוץ לארץ או בארץ.

לא. הרוב הם תאגידים שאנחנו מכנים אותם תאגידים ברישום כפול. בדרך כלל אלה תאגידים שהתאגדו בישראל אבל יש גם חריגים, תאגידים שהציעו ניירות ערך לציבור בחוץ לארץ ומנגנון של רישום כפול החזיר אותם גם לארץ בכך שאפשר להם להציע את אותן ניירות ערך גם בארץ בהסתמך על אותן דרישות גילוי וחובות שחלות עליהם בדין הזר.

מבחינתכם בכל מדינה שהיא. אין הגבלה.

החוק מגביל לעניין רישום בבורסות שזיהינו אותן ככאלה שמגינות כפי שאנחנו רואים לנכון את הצורך ובורסות שמנויות ברשימה השנייה והשלישית לחוק ניירות ערך שמפרטות בדיוק איזה בורסות.

איך הסעיף הזה קובע שאלה בהכרח בורסות שמנויות?

ההגדרה בורסה בחוץ לארץ. מצאנו לנכון לתת גם פה את האפשרות הזאת לתת להם את הפטורים שלהם כדי לא להטיל איזושהי עלות חריגה, לצורך העניין דרישת מינוי נאמן לאג"ח, דרישה שלא קיימת או החובות שמוטלות על נאמן שהן שונות לחלוטין. אנחנו לא רוצים להשית עליהם עלויות נוספות שאולי ירחיקו אותם מהשוק המקומי. כמובן שמשקיעים אשר משקיעים בתאגיד יודעים שההגנה שהדין שלנו מבטיח לחברות המקומיות לעומת הרישום הכפול מעוצבת באופן שונה כי אנחנו במידה רבה מסתמכים על הוראות הדין הזר.

את סעיף טז2 כבר עשינו. זה הסעיף של התוספת השלישית שזה סוגי אג"ח וסוגי מנפיקים שההוראות של סעיף 35ט1 לא חלות לגביהם.

אם כן, נעבור לסעיף 25.

25.
תיקון סעיף 39א
בסעיף 39א לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, אחרי "ומניותיה" יבוא "או תעודות ההתחייבות שלה".

(2) בסעיף קטן (א), המלים "המפורטות בתוספת הרביעית" והמלים "בשינויים המפורטים" – יימחקו, אחרי "מניות" יבוא "או תעודות התחייבות" ואחרי "לציבור בישראל" יבוא "הכול בהתאם למפורט בחלק א' או בחלק ב' לתוספת הרביעית, לפי העניין", במקום "אותה" יבוא "חברה כאמור", אחרי "מהוראות ותקנות" יבוא "המפורטות בתוספת האמורה" ואחרי "בשל רישום ניירות ערך" יבוא "או תעודות התחייבות".

זה הסעיף שמתעסק במצב של חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה בישראל.

מה שקורה זה שחוק החברות כרגע חל רק על חברות שהתאגדו בישראל והוא קובע כל מיני הוראות. עד לאחרונה ההוראות נגעו בעיקר לכללים שחלו על חברות ציבוריות כאלה שהנפיקו מניות ולאחרונה, במסגרת תיקון 16 ו-17, נוספו הוראות בחוק החברות שחלות על תאגידים שמנפיקים לציבור גם תעודות התחייבות. אנחנו בהתאם התאמנו את לשון הסעיף כך שנוכל לקבוע בתוספת הרביעית הוראות מאותו חוק חברות שאנחנו חושבים שהן מספיק חשובות כדי להחיל אותן גם על מנפיקים זרים אף שהם לא כפופים להוראות חוק החברות ככלל. בינתיים אנחנו לא עשינו התאמה של התוספת עצמה אבל הסעיף הזה יאפשר לנו להתאים נכון בהקשר של מנפיקי תעודות התחייבות זרים בישראל, איזה הוראות אנחנו כן רוצים שהם ימלאו גם כשהם לא כפופים להוראות.

תיתכן חפיפה בין הסעיף הקודם שדיברנו עליו, שבעצם פוטר אותם מהתחולה של ההוראות האלה? לגבי חברות שהתאגדו בחוץ לארץ ומציעות בישראל.

לא, כי כאן אנחנו מדברים על החלת הוראות מחוק החברות כשהפטור כאן הוא מהוראות חוק ניירות ערך.

אנחנו ממשיכים בסעיף 26.

26.
תיקון סעיף 52יב


בסעיף 52יב לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב)
תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סעיף קטן (א) בשל הפרת חובת דיווח של הנאמן לפי סעיף 35ה1, שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מהמועד שבו הוגש הדיווח או מהמועד להגשת הדיווח בהתאם להוראות הדין, לפי המאוחר מביניהם".


זה סעיף שמדבר על אחריות הנאמן וכאן קובעים תקופת התיישנות שונה לגבי הפרת חובת דיווח?

קצרה יותר. שוב, יש חובות מהותיות שהוא באחריות בשלהן, אבל כאן אנחנו מדברים רק על הפרה של חובת הדיווח ובקשר אליהן מצאנו לנכון באמת לקצר את תקופת ההתיישנות לשנתיים.

כלומר, ההתיישנות בסעיף קטן (א) היא ההתיישנות הרגילה לגבי כל ההפרות האחרות וכאן אתם קובעים תקופה קצרה יותר.

כן.

27.
תיקון סעיף 52יג


בסעיף 52יג לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א) ואחריו יבוא:

"(ב)
על אף האמור בכל דין, נאמן שפעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות העניין, לא יהיה אחראי כלפי מחזיק בתעודות התחייבות לנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שהנאמן הפעיל את שיקול דעתו לפי הוראות סעיפים 35ח(ד1) או 35ט1, אלא אם כן יוכיח התובע כי הנאמן פעל ברשלנות חמורה. ואולם אם נקבעה בשטר הנאמנות הוראה בעניין שלילת האחריות לפי סעיף קטן זה, המחמירה יותר עם הנאמן, תחול בעניין זה ההוראה שנקבעה בשטר הנאמנות.
(ג)
פעל הנאמן בתום לב ובלא התרשלות בהתאם להוראות סעיף 35ח(ד2) או (ד3), לא יהיה הנאמן אחראי בשל ביצוע הפעולה כאמור".

בחוק כולו אנחנו הטלנו חובות והגברנו את אחריות הנאמן. הרחבנו את הסמכויות שלו, את המטלות שהוא צריך לעשות, נתנו הרבה הזדמנויות לנאמן לפעול על פי הפעלת שיקול דעת עצמאי שלו ולכן אנחנו רוצים לאזן את החובות, האחריות והחשיפה שלו לתביעות בשל הפעלת שיקול דעת כזה למשל. רצינו לאזן את זה על ידי איזושהי הגבלה, איזשהו סעיף שנותן לנאמן יכולת לפעול ולא להביא אותו או היפר וינטלציה בעשייה מתוך חשש שיתבעו אותו על כל פעולה ועל כל איזשהו מעשה שהחליט לעשות או שלא לעשות. לכן אנחנו כאן מבקשים לתת איזושהי הגנה לנאמנים.

מה קיים היום?

היום הרף הוא רף של רשלנות רגילה כמו כל אחריות מקצועית של כל גורם אחר. אנחנו כאן מציעים להעלות את הרף של תביעות כנגד הנאמן ברשלנות חמורה ובלבד שיתקיימו התנאים שכתובים בסעיף. זה אומר שהנאמן פעל לשם מילוי תפקידו בתום לב ובתוך זמן סביר, וכן בירר את העובדות שנאמן סביר היה מברר בנסיבות אלו

בסעיף קטן (א) עדיין יש לך את שלילת האחריות שהייתה קיימת היום בחוק, אותה אתם משאירים, אבל היא שונה. אתם עדיין משאירים את הרשלנות.

כן.

זה לגבי הפרות אחרות?

שאלת האחריות מתייחסת לא רק לנאמן אלא גם למנפיק וגם לגופים נוספים שהם מפוקחים. סעיף (ב) הוא סעיף ספציפי לגבי נאמן לתעודות התחייבות.

אבל ההגנות יוכלו להיות לנאמן או מכוח הסעיף הזה או מכוח הסעיף השני.
שימו לב שכאן הסדרנו רק את עניין האחריות כלפי מחזיקים בתעודות ההתחייבות.. זאת אומרת, הצדדים השלישיים והמנפיק לא נכנסים לגדר הסעיף הזה.

מה ההבדל מבחינתכם בין (ב) ל-(ג)? תום לב וללא התרשלות. הוא פעל ברשלנות חמורה וכאן אתם אומרים שיש לו הגנה אם הוא פעל בתום לב ולא התרשלות.

בסעיף (ג) יש הפניה לפעולה לפי סעיפים ספציפיים. כלומר, יש לנו 35ד2 שעוסק בחובות הנאמן לפעול בהתאם להחלטות אסיפה, כאשר אם יש החלטת אסיפה והוא פעל בתום לב וללא התרשלות, הוא לא יהיה אחראי. או 35ד3, אם בית המשפט נתן לו הוראה לפעול, אז לא תהיה לו אחריות בגין הפעולה הזאת ככל שהוא פעל בתום לב וללא התרשלות.

הכלל שמאומץ כאן הוא כלל שמקובל בארצות הברית כ-ביזנס ג'אגמנט רול. זאת אומרת, להשאיר את שיקול הדעת של הנאמן, לתת לו איזושהי טריטוריה להפעיל שיקול דעת ובלבד שהוא בירר את הנסיבות שהוא היה ער לגורמים הרלוונטיים. מכיוון שההחלטה של הנאמן היא תמיד נבחנת בדיעבד והרבה פעמים זאת חכמה קטנה לבוא בדיעבד ולומר שהוא היה צריך לעשות כך או אחרת.

חשוב לציין שבבדיקה שנערכה, למיטב ידיעתי גם על ידי משרד המשפטים וגם על ידי רשות ניירות ערך, עלתה השאלה האם יש כאן להתייחס לאחריות של הנאמן אל מול החברה, אל מול מי שהנפיק את תעודות ההתחייבות. המסקנה הייתה שאין מקום להתייחס כאן לאחריות של הנאמן אל מולם מפני שלא קיימת לו חובת הזהירות כלפי החברה.

אלא אם כן הוא העיר על כך.

אנחנו נוקטים נגדם הליכים משפטיים ואם אנחנו נכניס, הדוקטרינה הזאת לא קיימת בישראל ולכן אין כאן את ההתייחסות לחברה המנפיקה

אני חושב שראוי היה להשמיט מסעיף (ב) לסעיף 27 את ההפניות לסעיפים הקונקרטיים ולהשאיר את ההוראה כהוראה כללית. סעיף (ג) שמתייחס כאשר אנחנו ממלאים אחר הנחיות האסיפה או הנחיות בית המשפט, שיישאר כמו שהוא כי אני חושב שזה נכון. אבל בסעיף (ב) צריך למחוק את המלים "לפי הוראות סעיפים 35ד1 או 35ט1" כי אנחנו מפעילים שיקול דעת לאורך כל ביצוע הוראות החוק ומקובלת עלינו האמירה של רשות ניירות ערך שאם הנאמן רוצה הגנה, הוא יפעל לברר את העובדות. זה לא שהוא יישאר בבית, אל תקרא דיווחים, אל תיחשף לנתונים הרלוונטיים ותגיד שלא עשיתי שום דבר אלא זה שיקול הדעת שלי. לא, אתה צריך להראות שהיית ער לסיטואציה, שהבנת אותה ואז הפעלת את שיקול הדעת. לכן אני חושב שהאמירה הזאת צריכה להיות כללית לגבי כל הפעלת שיקול הדעת של הנאמן.

אני אתייחס לשני דברים. האחד לעניין מה שדן תיאר לגבי אחריות ניהול החברה. הסיבה שאנחנו לא קבענו הוראה ספציפית היא לא בגלל שאנחנו חושבים שאין חובת זהירות, אלא בגלל שגם הנאמנים העדיפו שלא תהיה איזושהי התייחסות ישירה. כיום אני לא מכירה פסיקה שקובעת שלנאמן יש אחריות כזאת, אבל יכול להיות שתהיה כזאת. ככל שתהיה, יכול להיות, או שאנחנו נצטרך להתייחס לזה בנפרד, אבל לא התייחסנו לא בגלל שאנחנו חושבים שאין חובת זהירות בכלל, אלא בגלל שהעדפנו להותיר את זה - וגם בעצה אחת עם הנאמנים - לפסיקה עצמה.

דבר שני. הסעיף הזה, אתם ודאי מתארים לעצמכם שלקח לנו הרבה זמן להגיע לנוסחו הנוכחי. היו דיונים רבים ופשרות עם כמה מחלקות בתוך משרד המשפטים. אנחנו בעצם באים ואומרים כאן שאדם אמורה להיות לו כשירות מקצועית, אנחנו לכן מורידים את הרף, ולכן הדרישה של משרד המשפטים הייתה שהפעלת שיקול הדעת שבגינה יינתן הפטור הזה, תהיה מאוד ספציפית ומאוד מצומצמת. זיהינו את המוקדים העיקריים בהם אנחנו מחד רוצים לעודד את הנאמן לפעול בשיקול דעת ומצד שני להערכתנו הם אלה שיכולים לגרום להכי הרבה טענות, תלונות, תביעות וכולי והכנסנו אותם לסעיף הזה.

אני באופן אישי מסכימה אתך אבל אני לא חושבת שאפשר יהיה לשנות משהו בסעיף הזה אלא אם כן אנחנו רוצים לדחות את החוק ל-2014.

לא, אבל המשימה שלנו היא לשכנע את היושב ראש הכלל הוא כלל ראוי וצריך להחיל אותו על שיקול הדעת של הנאמנים. הרי אנחנו מפעילים שיקול דעת ולכן אנחנו טוענים בפני יושב הראש שיחליט.

גם אני מרגישה לא בנוח שלא נמצא כאן משרד המשפטים.

אני רוצה להבין. 35ח(ד1), בעצם התכוונתם לסעיף של העמדה ---

שיקול דעת להגנת המחזיקים בדרך שנראית לו מתאימה ביותר.

בסדר. תתדיינו ביניכם. אם לא, זה יהיה אני החלטנו.

היינו שמחים אם הייתה לנו את ברכת היושב ראש לדיון עם משרד המשפטים

יש לך את ברכת הדרך.

לדיון. לא לתוצאה.

28.
תיקון סעיף 53

בסעיף 53(ב) לחוק העיקרי, בפסקה (5), במקום "או סעיף 35י) יבוא "או את ההוראות לפי סעיף 35י(א) או (ב)".

העברת מידע מהמנפיק לנאמן. נכון?

כן. זאת התאמה.

התאמה של הסעיפים.

29.
הוספת סעיף 55ג

אחרי סעיף 55ב לחוק העיקרי יבוא:


"55ג.
סמכות לדחות את המועד לכינוס אסיפה

(א)
על אף האמור בכל דין, פורסם דוח בדבר זימון אסיפה של מחזיקים בניירות ערך של תאגיד (בסעיף זה- דוח בדבר זימון אסיפה), רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך להורות על דחיית המועד לכינוס האסיפה כפי שנקבע בדוח בדבר זימון אסיפה, למועד שלא יאוחר משלושים וחמישה ימים ממועד פרסום הדוח כאמור, אם נוכח כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנדרש לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.

(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), הורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך לתאגיד, בהתאם להוראות לפי חוק זה להגיש דוח המתקן דוח בדבר זימון אסיפה או דוח המתקן דוח אחר בקשר עם האסיפה או להגיש דוח או מסמכים נוספים בקשר עם האסיפה, הוא רשאי להורות על דחיית מועד כינוס האסיפה מעבר לאמור באותו סעיף קטן ובלבד שהמועד הנדחה יחול במועד שלא יאוחר משלושים וחמישה ימים ממועד הגשת הדוח המתוקן או המסמכים הנוספים".

זה סעיף אנחנו הצענו כבר בפרק שעוסק בנאמנים. אנחנו מבקשים כאן להסמיך את יושב ראש הרשות או עובד שהוסמך להתערב בגילוי ולדחות אסיפה שזומנה בין אם שמחזיקי ניירות ערך ובין אם בעלי מניות, ככל שהגילוי אינו מספק כדי שהמחזיקים הרלוונטיים יקראו את המידע, ילמדו אותו ויוכלו לקבל החלטת השקעה שתידרש מהם באותה אסיפה. הוא יכול להיות את זה ב-35 ימים ובעוד 35 ימים. בתחילת הדרך הסעיף הזה באמת היה בתוך פרק ה'1 בהקשר של תעודות התחייבות אבל מאחר שהוא מגן באותה מידה גם על מחזיקים בניירות ערך אחרים, מצאנו לנכון להוציא אותו לפרק ההוראות הכלליות של חוק ניירות ערך ולהקנות ליושב ראש את הסמכות גם ביחס לאסיפות של מחזיקי ניירות ערך.

מקובל?

כן. בשיחות שהיו לנו עם הרשות, דובר על כך שאולי יהיו לנו שני סוגי אסיפות – אסיפות לקבלת החלטות ואסיפות להתייעצות ללא קבלת החלטות. להבהיר שהדחיות לא תהיינה לאסיפות להתייעצות.

לא להתייעצות אלא רק לקבלת החלטות.

כן. זה בא בגלל הצורך האמיתי גם לבחון. הרי היום יש לרשות סמכות לתת הערות לדוח שניתן לזימון אסיפה, בעיקר אסיפות על עסקאות עם בעלי עניין, ולפעמים אנחנו מגיעים לסוף הדרך קצת לפני האסיפה כאשר החברה עושה שינוי מאוד גדול בדוח ואנחנו בעצם יכולים רק לבקש ממנה לדחות את האסיפה מבלי שהיא חייבת להיענות לבקשתנו. לכן מצאנו לנכון שהסמכות הזאת באמת דרושה לנו לא רק בקשר עם מחזיקי אג"ח אלא גם בקשר לבעלי עניין.

את סעיף 30 כבר עשינו, את התוספת השלישית.

31.
תיקון התוספת החמישית

בתוספת החמישית לחוק העיקרי –
(1)
בפרט (3)(א) המילה "35ד(ב)(2)" – תימחק.

(2)
בפרט (5), אחרי "סעיף 35י" יבוא "(א) או (ב)".

אלה בעצם התאמות לשינויים שעשינו.

32.
תיקון התוספת השביעית

בתוספת השביעית לחוק העיקרי, בחלק ב', בפרט (7), במקום "שלגביה הוא משמש נאמן" יבוא "נושא הנאמנות" ובמקום "נושא נאמנותו" יבוא "נושא הנאמנות".

שינוי נוסח.

33.
תחילה

(א)
תחילתו של חוק זה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), שישים ימים מיום פרסומו.

(ב)
תחילתם של סעיפים 35ג, 35ג1(א) עד (ג) ו-35ג2 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 6 לחוק זה, במועד תחילתן של תקנות לפי סעיף 35ג(ד) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף האמור.

(ג)
תחילתו של סעיף 35ה1(א) עד (ד) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה, במועד תחילתן של תקנות לפי סעיף 35ה1(ה) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף האמור.

זה בעצם קובע את התחילה. הסעיפים של התנאים לשמש, המרשם וההסרה מהמרשם, כל זה ייכנס לתוקף של התקנות והתקנה לגבי שכר הנאמן והפיקדון לכיסוי ההוצאות.

כן.

34.
הוראת מעבר

(א)
מי שכיהן כנאמן ערב תחילתם של סעיפים 35ג, 35ג1(א) עד (ג) ו-35ג2 לחוק העיקרי כנוסחם בסעיף 6 לחוק זה (בסעיף זה – המועד הקובע), יראו אותו כמי שרשום במרשם הנאמנים לפי הוראות סעיף 35ג(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה, עד תום שנה מהמועד הקובע אלא אם כן הסתיימה כהונתו קודם לכן לפי סעיף 35יד לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 23 לחוק זה, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים כמפורט להלן, והכל בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):

(1)
הוא עומד בהוראות החלות על נאמן לפי פרק ה'1 לחוק העיקרי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה.
(2)
הוא הגיש בקשה להירשם במרשם הנאמנים בתוך חודש מהמועד הקובע ואי העמידה בתנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי סעיף 35ג1(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה, ככל שקיימת, צוינה במפורט ובהבלטה בגוף הבקשה.

(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי יושב ראש רשות ניירות ערך לקבוע כי הוראות הסעיף הקטן האמור לא יחולו לעניין מי שכיהן כנאמן ערב המועד הקובע, אם מצא כי מתקיימות לגביו נסיבות המעידות על פגם במהימנות המנויות ברשימה לפי סעיף 35ג3 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה או אם מצא לנכון לעשות כן בשל אי עמידת הנאמן בתנאי מהתנאים המנויים בסעיף 35ג1(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה.

זאת ההוראה שאנחנו בעצם רוצים לאפשר המשכיות של נאמנים לפעול ואנחנו צריכים להתייחס לעובדה שהם כרגע לא עומדים בהוראות החוק החדשות. אנחנו נותנים להם אורכה של שנה כדי להחיל על עצמם את ההוראות האלה ולבצע את ההתאמות הנדרשות. התנינו את זה במספר תנאים כאשר הראשון הוא שאנחנו מבקשים שבתוך חודש מכניסת החוק לתוקף הם יגישו בקשה להירשם במרשם ככל הנאמנים, ומעבר לכך, אנחנו רוצים לוודא שכבר היום הם עומדים בהוראות החוק, זאת אומרת, שזה לא איזה פתח לפעולה.

בהוראות החוק הקיים.

הקיים, כנוסחו היום. זאת אומרת, מי שלא עומד כיום בחוק כיום, מן הסתם לא יוכל לכהן כנאמן. השארנו פתח בכל זאת ליושב ראש הרשות לא לאפשר המשך כהונה של נאמן מטעמים של פגם במהימנות או ניגוד עניינים מובהק, דברים שחשבנו שעשויים להימצא בעייתיים מאוד בהתנהלות של נאמן כזה או אחר ואנחנו מבקשים שהסמכות הזאת תינתן כבר עכשיו לרשות להתמודדות בסיטואציות ככל שקיימות היום.

אני חושב שאין הוראת מעבר לגבי הפקדת הפיקדון. הפיקדונות שהנאמנים אמורים להפקיד, אמורות להיות תקנות לגביהם.

זאת הוראת מעבר שכוללת בתוך התקנות.

גם התחילה היא רק במועד התחלת התקנות.

אני לא בטוח שהסעיף לגבי פיקדונות נכנס.

סעיף 35.

אתה מדבר על הפיקדון של הנאמן או הפיקדון של המנפיק?

הפיקדון של הנאמן.

אין הוראת מעבר ספציפית.

התנינו את כניסת ההוראות בעניין הפקדת הפיקדון והן ייכנסו לתוקף במועד תחילת התקנות.

אבל עוד לא היו תקנות להפקדת פיקדון. זה לא הגיוני. הרי לא יתכן שיפקידו פיקדון בלי שיהיו תקנות.

לכן אמרנו שמועד הכניסה לתוקף של ההוראה על הפיקדון יהיה במועד כניסה לתוקף של התקנות.

כלומר, למעשה כל עוד אין תקנות, אין חובה להפקיד פיקדון.

נכון.

זה עד (ד), לא כולל את התקנות על הפיקדון עצמו. הפיקדון מופיע בתקנות.

העניין כאן הוא ניסוחי. הרי אנחנו לא יכולים להגיד שהכניסה לתוקף של הסעיף שמסמיך להתקין תקנות, תהיה במועד של התקנות כי אז לא תהיה לנו את ההסמכה להתקין אותן. כל סעיף שמתייחס לפיקדון, למעט ההסמכה לקבוע את התקנות, ייכנס לתוקף במועד כניסת התקנות לתוקף. זה בעצם מה שזה נועד להגיד. אנחנו נבחן שוב את הנוסח, אבל זה ברור.

נבחן את זה גם אצלנו, אבל כך עושים במצבים כאלה.

זה נכון מה שאת אומרת. בדרך כלל הנוסח הוא כזה שהוא בא וקובע חובה כללית ואז הוא מתייחס לכך ששר האוצר רשאי לקבוע בתקנות. שימו לב שאין סעיף עקרוני שמחייב את זה אלא יש רק תקנות שקובעות שיידרש להפקיד. לשיטתכם למעשה ההפניה הכללית היא לסעיף שלא קיים כי כל הסעיפים 35ה(א) עד (ד) בכלל מתייחסים לנושאים אחרים ולא נוגעים לפיקדון.

אנחנו נבדוק את זה.

35.
אי תחולה

ההוראות לפי סעיפים 35ה1(ב) עד (ה), 3511, 35ט1 ו-35טז1 לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים 9, 12, 17 ו-24 לחוק זה, וכן הוראות סעיף 52יג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 27 לחוק זה לעניין הפעלת שיקול דעתו של הנאמן לפי סעיף 35ט1(א), לא יחולו לעניין תעודות התחייבות שהיו מוחזקות בידי הציבור ערב תחילתו של חוק זה או לעניין מי שכיהן כנאמן למחזיקים בתעודות התחייבות כאמור ערב תחילת של חוק זה, לפי העניין.

אני אסביר את הסעיף הזה ויש עוד איזה סעיף קטן שאנחנו מעוניינים להוסיף. כעיקרון אנחנו עשינו הבחנה בין הוראות שאפשר להחיל אותן מיידית עם כניסה לתוקף של החוק לבין הוראות שהיה צריך אולי להתייחס אליהן בעת תמחור שכר הנאמן לגבי נאמנים שהם עכשיו מכהנים בסדרות תעודות התחייבות שכבר בציבור. עשינו הבחנה כזאת שלפיה החלטנו שכל ההוראות שנוגעות לפיקדון לכיסוי ההוצאות של הנאמן והשכר שלו, הגבלות על שינוי בטוחות, הסמכות לתבוע פירעון או מימוש בטוחות, סמכות היושב ראש לפטור תאגידים מהוראות הפרק - כל אלה הם סעיפים שדרשו במקור תמחור מוקדם של הקיום שלהם ולכן אנחנו מחילים אותם מכאן ואילך רק על נאמנים שמתמנים לאחר כניסת החוק לתוקף או על סדרות תעודות התחייבות שמונפקות לאחר מכן. יתר הוראות החוק מבחינתנו במידה רבה הן הבהרה של המצב המשפטי הקיים כפי שהרשות רואה שהוא צריך להיות ולכן אנחנו מחילים אותן גם על הסדרות הקיימות.

אנחנו רוצים להוסיף עוד סעיף קטן (ב) בנוסח הבא ותכף אני אסביר מה הוא אומר.

הוראות סעיפים 35ב(א), 35ה1(א) סיפא ו(ג) עד (ה) ו-35יב1 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 5(1), 9 ו-21 לחוק זה, לא יחולו על מנפיקי מוצרי מדדים. לעניין זה –

מנפיק מוצרי מדדים - חברה שייעודה הנפקת מוצרי מדדים כהגדרתם בפרק ט' בחלק השני לתקנון הבורסה ומוצרים מובנים כהגדרתם בחוק הייעוץ.

זה בהמשך להערה שהם העירו בישיבה הקודמת.

בדקנו מול איגוד לשכות המסחר את הסעיפים הספציפיים שהם לא מתאימים להתנהלות של נאמנים.

בעצם לא החרגתם אותם לגמרי אלא רק החרגתם מסעיפים מסוימים.

כן.

במקביל יש עדיין את התיקון שנעשה לגבי מוצרי מדדים.

נכון. אנחנו לא יודעים מתי זה יכנס לתוקף אבל זה בטח יהיה בשנתיים הקרובות. לכן לא רצינו להימצא במצב של חוסר הסדרה מוחלט.

מוסכם?

בתיקונים מסוימים. ראשית, לגבי סעיף 35(א). הסעיף קובע סעיפים שהם לא יחולו על שטרות קיימים וזה ודאי שאנחנו מקבלים.

אבל הסעיף גם דוחה את התחולה לעניין הפעלת שיקול הדעת שלנו באשר למה שקרוי סעיף סל, לפטור שלנו כאשר אנחנו מעמידים אגרות חוב לפירעון מיידי בגלל אותו סעיף סל. סעיף הסל הזה קיים גם היום בחלק גדול מאוד, ברוב המכריע, של תעודות ההתחייבות, על פי בקשת רשות ניירות ערך. גם היום אנחנו נידרש, ביחד עם הכניסה לתוקף של החוק, להפעיל את אותו שיקול דעת. לכן אנחנו מבקשים – וזה עלה גם בשיחה שהייתה לנו השבוע עם הרשות – שיושמט מהסעיף ההוראה שדוחה את התחולה של הפעלת שיקול הדעת של הנאמן לפי סעיף 35ט1(א), הסעיף של הפטור, כאשר אנחנו מפעילים את שיקול הדעת הזה. הפטור שדיברנו עליו רק לפני כמה סעיפים. אנחנו נידרש להפעיל את אותו שיקול דעת כבר עכשיו, גם אם זה לא מכוח סעיף בחוק. לכן זה אינטרס של כל הצדדים המעורבים שתהיה לנו את ההגנה שממילא אתם רוצים לתת לנו לגבי אותו סעיף.

הנושא הזה נבחן ארוכות. הגיבוש של הסעיף הספציפי זה הוא גיבוש שהוא פשרה בין הרבה מאוד דעות. הבקשה הזאת היא בקשה חדשה של הנאמנים ויש עמה מספר בעיות. אחת הבעיות היא שלא בכל השטרות הקיימים יש בכלל שיקול דעת לנאמן להעמיד לפירעון מיידי לעומת המצב החדש אליו אנחנו נכנסים כרגע. שנית, אנחנו מדברים בעצם על התניה, על האחריות של הנאמנים אחורה, על נאמנים קיימים בקשר לשטרות נאמנות. הנושא הזה הוא נושא שאנחנו נצטרך לדבר עליו לפני שאנחנו יכולים להגיע לשורה התחתונה ולתת לכם תשובה. אנחנו לא גיבשנו דעה.

למעשה אתם רוצים לפעול לפי המצב הקיים, שאתה אומר שממילא קיים היום, אבל שתהיה לך הגנה חדשה שאנחנו נותנים היום לגבי הוראה שמשכללת את המצב הקיים. זה מה שאתם למעשה מבקשים? שההגנה תחול על משהו שקיים ממילא היום בלי ההגנה?

אנחנו מבקשים שההגנה לא תהיה רטרואקטיבית והיא תחול רק מעתה ואילך. שהיא לא תחול על פעולות שעשינו בעבר. אנחנו מבקשים שכאשר אנחנו מפעילים את שיקול הדעת בנושא העמדה לפירעון מיידי ואנחנו מדברים על סעיף שרשות ניירות ערך מזה שנים מחייבת את המנפיקים להכניס אותו לשטרי הנאמנות, היום כבר יהיה בחוק בסדרות החדשות אבל עד עכשיו הוא היה מכוח ההתנהלות השוטפת מול החברות ואנחנו נשארנו כאן בחשיפה מפני שיש לנו את הפעלת שיקול הדעת ואין לנו את ההגנה שגם רשות ניירות ערך וגם משרד המשפטים אומרים שזאת הגנה ראויה. אם אומר משרד המשפטים ורשות ניירות ערך שזאת הגנה ראויה, אנא, תנו לנו אותה כבר עכשיו כאשר אנחנו מחילים את ההוראות.

זה במסגרת אי הבנות. אני מציע שתשבו ביחד ואחרי שבוע אנחנו נתכנס כאן לראות מה הוחלט ומה לא הוחלט. אז נביא את זה לוועדת הכספים. יש לכם מהיום עוד שבוע ושלושה ימים, כולל שבת.

הערה אחת נוספת ברשות היושב ראש. רק לציין לגבי ההוראה האחרונה שמתייחסת למוצרי מדדים, שיש דין ודברים עם איגוד הנאמנים גם בקשר להוראות ספציפיות שלא יוחלו על נאמנים לתעודות סל שזה מוצר ספציפי של מוצרי המדדים. אנחנו מצויים בקשר גם עם הרשות כדי להגיע להכרעה לגבי איזה סעיפים ספציפיים. אלה סעיפים שהגיעו להסכמה יחד עם המנפיקים של תעודות הסל שלא יחולו מכוח ההוראות האלה ואנחנו מציעים בקשר גם עם יחידת המכשירים הפיננסיים ברשות ניירות ערך בהתאם להמלצה של מחלקת החקיקה, כדי להגיע להסכמה, אם נדרשים סעיפים נוספים לפטור נאמנים לתעודות סל ושל הוראות ספציפיות שחלות על נאמנים לתעודות סל.

שוב אני חוזר ואומר שאני מקווה שתגיעו להסכמות וכי לא תהיינה מחלוקות. מה שלא מוסכם, שיוסכם. בעוד שבועיים מהיום, ניפגש שוב ונסכם את הכול.

תודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:15>