PAGE
48
ועדת הכספים
22/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1096>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, א' בסיון התשע"ב (22 במאי 2012), שעה 10:25

<הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון - פעילות מתן ייעוץ השקעות), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי
אמנון כהן

אברהם מיכאלי

ציון פיניאן

>
ניר בן שמש - מנהל מחלקת סוכנים ויועצים, משרד האוצר

עו"ד דניאל רימון - מנהלת מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

יונתן מאיר - מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

עו"ד מיכל וייס נבון - איגוד חברי הבורסה

עו"ד שרון פרידמן - איגוד חברי הבורסה

מיקי ציביר - יו"ר איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד עודד אופק - ייעוץ משפטי, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

אודי אלוני - יו"ר לשכת יועצי ההשקעות ומנהלי התיקים

עו"ד רן ונגרקו - איגוד הבנקים בישראל

עו"ד טיבי רבינוביץ - איגוד הבנקים בישראל

דני גיגי - מנהל מחלקת ייעוץ, בנק הפועלים

עו"ד שלומית אליאסף דיין - בנק הפועלים

עינת סקורניק - ראש מערך הייעוץ בהשקעות

עו"ד חני אבירם - בנק לאומי לישראל בע"מ

עו"ד איתן דוידוב - איגוד יועצי השקעות

ענת מימון

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות>
(תיקון - פעילות מתן ייעוץ השקעות), התשע"א-2011

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון - פעילות מתן ייעוץ השקעות), התשע"ב-2012 של חברי הכנסת אמנון כהן, פניה קירשנבאום, ציון פיניאן ויצחק וקנין.

לא רצית להוריד את זה?

31. אמנון לא הסכים. הוא דיבר עם עופר עיני והוא אמר לו שהוא ידאג לעובדים לא פחות ממנו.
היועצת המשפטית, את תוכלי להסביר לנו את החוק הזה?

קיימנו דיון ב-27 בפברואר.

כן. אני יודע. אמנון כהן, מה סיכמת עם עופר עיני?

אני לא עובד אצל עופר עיני.

אנחנו מתחילים את הדיון על חוק הסדרת העיסוק בייעוץ. הבנתי שאתה לא עובד אצל עופר עיני, אבל אתה עובד אצל דניאל.

גם לא.

איך היה הדיון הקודם בקשר לאהוד אולמרט?

האמת היא שסחבנו את הזמן עד שתבוא. חשבנו שתבוא להצביע בשביל אהוד אולמרט, אבל לא באת.

אבל שלחתי את מחליפיי.

אותי.

הצבעת?

כן. ציון ואני הצבענו.

איך אישרת דבר כזה? אתה הרי רגיש.

אישרנו. אנחנו אישרנו שלראש ממשלה לשעבר יש במשך חמש שנים שירותי משרד.

דאגנו לו לחניה.

בדיוק. היועצת המשפטית, בבקשה, תסבירי את החוק.

אני אסביר בקצרה. הצעת החוק למעשה שוזרת בתוכה כמה תיקונים. התיקון העיקרי שהצעת החוק מבקשת לעשות הוא לגבי ייעוץ השקעות ושיווק השקעות כללי. היום למעשה בחקיקה אין הבחנה. יש ייעוץ השקעות ואין הבחנה בין מי שנותן ייעוץ השקעות לבן אדם ומתחשב בנתונים האישיים שלו ומתאים את הייעוץ אליו, לבין אדם שנותן ייעוץ השקעות באופן כללי, בין אם זה ללא התחשבות בנתונים של אדם מסוים ובין אם זה באמת לקהל רחב. הצורך הזה להסדיר באופן נפרד את ייעוץ ההשקעות הכללי הביא את הרשות לתת הוראות בעניין וכעת מבקשים להסדיר בחקיקה את החובות על מי שייתן ייעוץ כזה. זה התיקון העיקרי שנעשה בהצעת החוק.
מעבר לכך, הצעת החוק כוללת סעיפים נוספים שמבקשים לעשות תיקונים אחרים שנוגעים ולא נוגעים בתיקון העיקרי אבל אנחנו נגיע אליהם כאשר נעבור על הסעיפים.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך ששמת את הנושא על סדר היום. זאת דוגמה להצעת חוק כשנגעתי בנקודה כלשהי שבייעוץ השקעות יש איזושהי בעיה. רציתי לתקן שורה וחצי, אבל תראה איזה חוק יפה נולד.

יפה, תכף נבדוק, אבל גדול – כן.

באתי בדברים גם עם אגף שוק ההון וגם עם רשות ניירות ערך והסברתי איזושהי בעיה. אז נאמר לי שהם עובדים על זה וטוב שנעשה זאת ביחד. אכן, עשינו ביחד כדי להסדיר את הדברים.

אדוני היושב ראש, יש כאן מספר דברים – גילוי נאות – שלגביהם ישבתי גם עם גופים שהם יכולים לגעת בהם או לפגוע בהם. ישבתי גם עם בנקים גדולים ששלחו אלי נציגים כמו בנק הפועלים ובנק לאומי. מדובר בייעוץ בנושא של קרנות השתלמות. כנראה יש כאן איזושהי נגיעה ויכול להיות שתהיה איזושהי פגיעה וכתוצאה מכך הציבור בסוף יכול להיות במצב שלא יקבל את הייעוץ הראוי והמתאים. זה יכול להיות אבל הנושא הזה בבדיקה. גם ביקשתי מהבנקים לשבת עם רשות ניירות ערך בצורה מקצועית ולראות האם אכן זה המצב. זה עומד כרגע על שולחן הוועדה ואנחנו בסופו של דבר צריכים להחליט, אחרי שנשמע את הצדדים. ביקשתי מהם וסיכמתי אתם שבקריאה הראשונה נעביר את זה כפי שזה מוכן כרגע ולהכנה לקריאה שנייה ושלישית נשב עוד פעם עם הגופים ונראה את הדברים. המטרה היא לא לפגוע בשום דבר אלא רוצים להסדיר נושא. כל הנושא של שוק ההון שהפרדנו אותו מהבנקים בעקבות ועדת בכר, למעשה יש כל פעם נדבך על נדבך ואת הנושא הזה אנחנו רוצים להסדיר. כספים של הציבור נמצאים היום בכוחות שוק בחוץ ולפעמים נמצאים גם במקום בו יכולים להיות בסכנה. לכן אנחנו כל פעם מתלבשים על נישה מסוימת ומתקנים אותה.
כאן אנחנו באים לתקן את הנושא של העיסוק וייעוץ ההשקעות בשוק ההשקעות ובניהול תיקי ההשקעות. לכן אנחנו נלמד את הנושא, נשתף פעולה ונתקדם.

תודה. נעבור סעיף סעיף.

אם יורשה לי, לפני שניכנס לסעיפים ואני אבקש מחבריי להציג את הסעיפים לומר מה הם הדברים המרכזיים.

אתם לא מציגים את הסעיפים. זאת הצעת חוק פרטית.

נגיב על הסעיפים.

אתם שוכחים, זאת לא הצעה ממשלתית.

אנחנו לא שוכחים. אנחנו יודעים. אם יותר לי בכל זאת לומר מה הם הדברים המרכזיים שנמצאים בהצעה הזאת.

בבקשה. בכבוד גדול.

יושב כאן נציג מאגף שוק ההון.

אתה מהאגף של עודד שריג?

כן.

אתם תומכים בחוק הזה.

כן.

ה-כן לא בא בקלות. אני תיאמתי את הדברים. היה קשה מאוד אבל תיאמתי עם כולם. זה באמת נושק לכיוון שלהם. אתה יודע על כמה חוקים ויתרתי בשביל זה?

לא הבנתי. אתה יכול להרחיב בעניין הזה? על מה ויתרת?

באגף שוק ההון יש לי עוד כמה חוקים, אבל אמרו שאעזוב אותם ונעשה את זה. הסכמתי.

בתיקון הזה יש שלושה עניינים. התיקון הראשון והמרכזי הוא בעצם יצירת פלטפורמה להסדרה שהיא ייחודית לעניין של ייעוץ השקעות כללי. כשאני אומרת ייעוץ השקעות כללי, הכוונה היא – אולי המקרה הכי מובהק של זה – לעבודות אנליזה שמפיצים בתי השקעות אבל גם דברים קלים יותר כמו איזשהו ייעוץ השקעות כללי שניתן באמצעות פלטפורמה אינטרנטית, איתותים במערכת הסלולר וכיוצא באלה דברים שאילולא אתה קובע להם הסדרה ייחודית וברורה, יוצא שהם כולם נבלעים תחת הטבלה ייעוץ שהיא מאוד רחבה בחוק ייעוץ השקעות.

הרשות שמה דעתה לזה כבר בשנת 2007 ולכן בשנת 2007 הוצאנו זה לצד זה מצד אחד הוראת NO ACTION כפי שמכונה בעגה, כלומר, אמירה של הרשות שאין בכוונתה לאכוף חלק מהוראות החוק כאשר מדובר בייעוץ השקעות כללי. מן הצד השני הוצאנו הוראות גילוי מכוח הסמכות שנתונה לרשות, בעיקר ביחס לניגודי עניינים שיש בהם בעת מתן שירות אנליזה.

מראש כתבנו כבר באתר שההסדר הזה הוא הסדר זמני מפני שדרך תקינה של יצירת רגולציה היא לא להגיד שהרשות לא מתכוונת לאכוף, עדיין זה מייצר חשיפה אזרחית, ורצינו לכווץ ולהגדיר מה חל ומה לא חל. זה לא רק מה חל אלא התיקון הזה גם אומר מה לא חל. לצורך העניין, מה שיחול על ייעוץ השקעות כללי זה רק מה שקבוע בסעיף 3(ב) שקובע את עצמו כהסדר יחיד שיחול על השירות הזה. בעיקר מדובר בדרישות גילוי ובעיקר דרישות גילוי בנוגע לניגוד עניינים שהאנליסט עשוי להימצא בו למשל בגלל שהוא מחזיק בניירות הערך לגביהם הוא נותן ייעוץ. הדוגמה המובהקת שהייתה וקנתה לה כותרות בחודשים האחרונים, הפרשיה של לימור גרובר שהיא אינה סוד וכולכם קראתם עליה בעיתון, אפילו מעניין היה לקרוא שדווקא העיתון בחר לציין את זה שהרשות אכפה בקלות מדי והטילה עיצום כספי נמוך מדי. זאת אומרת שאף פעם לא נצא ראש בבחירות, אבל זה מה שהיה בעיתון. דוגמה למישהו שנותן שירות אנליזה.

באיזה עיתון זה היה?

בכל העיתונים.

יתד נאמן לא כתב על זה?

אני חושבת שהוא כן כתב את זה, שהיינו צריכים להרביץ יותר בראש.

רק כדי להדגים את המקרה ולא את נסיבותיו הספציפיות, גם כאשר למשל ניתן ייעוץ השקעות ומי שנותן את הייעוץ באותו יום חותם על הסכם התקשרות עם מי שמנפיק את הנכס שלגביו הוא נותן את הייעוץ. זה דבר שבוודאי צריך לתת לו גילוי במסגרת זאת.

זה סיפור אחד, הסדר אחד שנמצא כאן שתכף ניכנס לפרטיו.

אני רוצה להתחיל קודם לקרוא את הסעיפים ואחר כך תמשיכי.

בסדר. חבריי יוכלו להתייחס.

את זה שמענו כבר בדיון הקודם. קיימנו בוועדה דיון אחד והתלבטנו.

אמנון צודק. אנחנו נעבור סעיף סעיף ואני מבקש גם מהגופים שמבקשים להעיר על העניין, להעיר לפי הסעיפים כי אחרת לא נתקדם.
היועצת המשפטית, בבקשה, נתחיל בהקראה ובהסבר.

הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון – פעילות מתן ייעוץ השקעות), התשע"ב-2012

1.
תיקון סעיף 1

בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1)

""ייעוץ השקעות כללי" – ייעוץ השקעות שאין בו כדי להיחזות לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים של אדם מסוים, ולמעט ייעוץ השקעות הנושא אופי אישי בין נותן הייעוץ לבין מקבלו".

זה בעצם הסעיף שמגדיר מהו ייעוץ השקעות כללי והוא אומר שנדבך אחד הוא שאין התחשבות בנתונים של אדם מסוים והוא ממעט ייעוץ שיש בו אופי אישי.

יש הערות? אין.

(2)
בהגדרה "נכסים פיננסיים", המלים "וכן קרנות השתלמות" – יימחקו.

(3)

""שיווק השקעות כללי" - שיווק השקעות שאין בו כדי להיחזות לשיווק השקעות המתחשב בנתונים של אדם מסוים, ולמעט שיווק השקעות הנושא אופי אישי בין נותן הייעוץ לבין מקבלו".

יש הערות לסעיף הזה? בבקשה.

עינת סקורניק, ראש מערך ייעוץ בבנק לאומי. אנחנו מבקשים להעיר על סעיף 1(2), בהגדרת נכסים פיננסיים לנושאי קרנות ההשתלמות. מבחינתנו קרן השתלמות היא נכס בעל מאפיינים פיננסיים שלמעשה משמש את הפרט לכיסוי ההוצאות שלו באמצע החיים כאשר עומדות לו הוצאות מהותיות. אנחנו חושבים שההגדרה הזאת או ההחרגה של קרנות ההשתלמות מתוך ההגדרה של נכסים פיננסיים היא כזאת שתקטין באופן מהותי את היכולת לתת ייעוץ במצב הזה כיוון שנכון להיום ניתן לו ייעוץ במהלך ההשקעות, כאשר הייעוץ המהותי הוא ייעוץ בהשקעות ולאו דווקא הייעוץ הפנסיוני. שינוי שכזה יביא למספר גדול מאוד של לקוחות שלא יוכלו לקבל את הייעוץ הזה.

לכן אנחנו מבקשים עדיין לתת את האפשרויות לייעץ את זה במסגרת הייעוץ וההשקעות.

דני גיגי, מנהל מחלקת ייעוץ, בנק הפועלים.

אתה מסכים עם בנק לאומי?

בוודאי. יש כ-1,2 מיליון שכירים במשק ועצמאים להם יש קרן השתלמות. 1,2 מיליון. מתוכם למעלה מ-120 אלף כבר קיבלו בחמש השנים האחרונות ייעוץ בהשקעות. הציבור יכול להחליט, כל אזרח ואזרח יכול להחליט אם הוא רוצה לקבל את ייעוץ ההשקעות כיוון שהוא צריך את הכסף לעוד שנה. אם אנחנו נגדיר את זה כמוצר פנסיוני כדברי החוק, יבוא לקוח ויאמר שהוא רוצה את קרן ההשתלמות בעוד שנה כדי לעזור לילד ואני אומר לו, לא, אני נותן לך ייעוץ פנסיוני לגיל שישים. זה קבלת מנדט על האזרח. מה שיישאר כאן, בגלל שאין הרבה יועצים פנסיוניים ומספר היועצים הפנסיוניים לצערי הולך ומצטמצם, יישאר רק ערוץ אחד וזה ערוץ הסוכנים. ערוץ הסוכנים יגלגל את חמישים אחוזי עמלות ההפצה על הלקוח ודמי הניהול יעלו. זה מה שעומד לקרות. אין יועצים פנסיוניים ומספרם הולך ומצטמצם.

נשמע הגיוני.

עורכת דין שלומית אליאסף דיין מבנק הפועלים. אני רוצה להוסיף כמה נקודות. בתקופה האחרונה אנחנו מדברים הרבה על הנושא של עידוד התחרות, כמה זה חשוב, כמה זה חשוב ללקוח כדי לשפר את התהליכים הכלכליים. שקיפות ומידע זה התנאי הראשון לעידוד התחרות. אם לקוח לא ידע איזה קרן יש לו ומה המרכיבים שלה ולא יקבל ייעוץ, התחרות תיפגע. היא תיפגע בעוד מובן כי חשוב להבין שאין היום אפשרות לפי החוק ואסור לבנק להעביר לקוח שמבקש לעבור מקרן השתלמות אחת לשנייה בלי ייעוץ. זה בעצם מה שאומר החוק.

אין לכם בבנק ייעוץ פנסיוני?

יש ייעוץ פנסיוני אבל הוא חלקי והוא לא בכל הסניפים. הוא עוד לא הגיע להיקף מלא כמו בייעוץ להשקעות.

זאת אומרת, נעשה את החוק הזה רק כשההיקף יהיה מלא?

גם אז צריך לחשוב אם זה מתאים.

אני שואל. אם את אומרת שיש הוראת מעבר, בסדר, אבל אם את חולקת על הכול, תגידי למה.

המחלוקת היא גם על הכול אבל היא גם על העיתוי של השינוי הזה. על הכול, מהנימוקים שציינו החברים קודם לכן. אפשר לראות או צריך לראות בקרן השתלמות מוצר שהוא לא פנסיוני, הוא לא לגיל שישים, הוא מיועד להשתלמות בראש ובראשונה ואת זה אנחנו שוכחים. הוא מיועד להשתלמות. מי שרוצה לקחת את זה להשתלמות, זה לשלוש שנים. מי שלא לוקח את זה להשתלמות, זה לשש שנים. כך זה לפי החוק. שש שנים, זה לא לפנסיה. אם מישהו מתחיל עבודה בגיל 25 או 30, בגיל 36, אם הוא מחליט למשוך, זה יכול להטעות את הייעוץ הפנסיוני. אם מחשבים לו את הכספים האלה כאילו הוא יקבל אותם בגיל פנסיה, בעצם מטעים אותו ואומרים לו לחסוך פחות לפנסיה ממה שהוא צריך. זה טיעון אחד שהוא מהותי והיא עקרוני. זה לא מוצר פנסיוני. גם אין בו לא ביטוחים, לא משהו שהוא לנכויות אלא זה מוצר שבמהותו הוא יותר פיננסי מפנסיוני.

תודה. יש כאן מישהו מאיגוד הבנקים?

כן. אין לנו עמדה בנושא הזה.

הבנקים הקטנים תומכים בתיקון.

זה לא נכון.

למעט בנק אחד, אף אחד לא תומך.

רגע. אני מארגן את המחלוקת. אגף שוק ההון.

אנחנו מסכימים עם העמדה העקרונית של אמנון כהן ושל הרשות שלא נכון שיהיו שני רגולטורים על המוצר הזה. עלול להיווצר מצב שבו היועץ יכול לבחור מתי הוא רוצה להחיל עליו איזה הוראות לפי הנוחות שלו. ברור שיכול להיווצר מצב שבו גם הלקוח נפגע מיכולת התמרון הזאת.

לא הבנתי.

יועץ יכול להחליט שבמקרה מסוים הוא מתייחס למוצר כאל מוצר פנסיוני ובמקרה מסוים הוא מתייחס למוצר כאל מוצר פיננסי, לכל רשות רגולטורים יש את הסמכויות שלה לקבוע הוראות, ברור שנוצר פער רגולטורי.

מה למשל? תן לי דוגמה. אני יועץ, מה הבעיה? איזה רגולציה אני אקח?

לדוגמה, כיוון שמוצר פנסיוני הוא מוצר שיש לו השלכות ארוכות טווח, החובות שאגף שוק ההון מטיל בתחומים מסוימים הן שונות מאשר הרשות לניירות ערך. לדוגמה, בעת מתן המלצה במוצר פנסיוני צריך לתת מסמך הנמקה בכתב שהממונה על שוק ההון קבעה את המבנה שלו. זאת דוגמה אחת אבל אני חושב שיש דוגמאות נוספות שאפשר לתת שמסבירות פער מסוים שיכול להיווצר.

קרן השתלמות מוגדרת היום כמוצר פנסיוני בחוק ולכן היועץ צריך להתייחס אליה כאל מוצר פנסיוני כאשר נכנס אליו לקוח. הבחירה כאשר לקוח רוצה לקבל ייעוץ פנסיוני, אין בידי היועץ אפשרות לבחור האם ייתן לקרן ההשתלמות ייעוץ פנסיוני או ייעוץ פיננסי. הוא צריך להתייחס לזה כאל ייעוץ פנסיוני.

מדוע זה כך? מדוע קרן השתלמות היא בכל זאת מוצר פנסיוני כי כך קבע המחוקק? תוחלת החיים מתארכת, אנשים נמצאים במעגל העבודה פחות שנים, ולכן חשוב – כך המחוקק חשב – לעודד את האנשים לחסוך לטווח ארוך. לצורך כך הוא קבע בחוק שקרן השתלמות היא מוצר פנסיוני, לצורך זה הוא קבע הטבות מס על אותו מוצר, בעת משיכה, בעת הפקדה, מס על רווחי הון וכל זה בדיוק בגלל המטרות האלה, כדי לעודד את האנשים לחסוך.

צדק אדוני היושב ראש שאמר שעדיין אנחנו יכולים לתת את הייעוץ הפנסיוני למוטב וזה נכון כי הרי כל הבנקים מחזיקים ברישיון ייעוץ פנסיוני. לא בכדי אין כאן ייצוג של האיגוד מכיוון שחלק מהבנקים אכן עושים את זה. אמרו כאן החברים מבנק לאומי ומבנק הפועלים שהם עדיין לא מוכנים מבחינת המערך, אבל בכך שנקבע שקרן השתלמות היא מוצר פנסיוני, לא תמיד יש מוטיבציה עסקית של הבנקים להיכנס למוצר הזה כמוצר פנסיוני. אין מוטיבציה טובה מכך.

אנחנו נחזור לזה. עוד מישהו רוצה להוסיף?

נכון להיום יש כפל רגולציה על אותו מוצר. אנחנו חושבים שקופת גמל, נכון שהיא מוצר שבדרך כלל הוא נועד להשקעה בינונית טווח. על הסקאלה שבין השקעות חסכוניות מאוד ארוכות להשקעות קצרות טווח, הוא נמצא באמצע. יש הטיה שהממשלה החליטה לייצר לאנשים להאריך את משך האחזקה שלהם בקרנות ההשתלמות באמצעות מערכת המס מפני שאתה לא מקבל קנס אם אתה מחזיק את קרן ההשתלמות במשך שש שנים וזה גם המוצר היחידי שנותר פטור ממס רווח הון. לכן לא רק שמומלץ לך להחזיק את זה שש שנים אלא רצוי עבורך להמשיך ולהחזיק את זה כמה שיותר זמן.

לא יכול להיות שנדבר בכפל לשון. אם הממשלה תופסת את המוצר הזה כמוצר שמתמרץ. אומרים לך שאם אתה רוצה לקנות רכב, יש לך תמריצים אמיתיים לשבור את כל הדברים האחרים ואת זה לא לשבור, אז צריך שמישהו בא בהטיית חסכון והוא זה שייתן את זה ולא שייפול בין שני הכיסאות. מה גם שהמוצר עצמו מוגדר כסוג של קופת גמל ומי שמסדיר את זה, זה אגף שוק ההון.

מה קורה היום?

היום זה נמצא בין שני המושבים ולא מטופל על ידי אף אחד.

יש תקנות?

בוודאי. יש תקנות. האירוע שקורה כאן עכשיו הוא לא אירוע רגיל. מתי בפעם האחרונה בא אליך רגולטור ואמר שהוא רוצה להעביר את זה לרגולטור אחר?

אני שואל מה קרה עד היום.

אני אסביר לך.

לא, לא להסביר. תגידי לי עובדות.

אני אומר לך מה האינטרס של הבנקים ובוודאי הבנקים הגדולים.

אני שאלתי על עובדות.

עובדות. מה מרוויחים על הדבר הזה ולמה הם כועסים? זה רבע אחוז שמרוויחים עמלת הפצה לכל אורך חיי הכסף הזה.

אבל לא שאלתי את זה. מה איכפת לי שהם כועסים? דרך אגב, הם לא כועסים. אני אסביר את השאלה ואני מצטער שאני לא יודע להסביר טוב. מה קרה עד היום למשל בבנק לאומי או בבנק הפועלים? איך בדקתם את העניין הזה של הייעוץ שהם נתנו? איך זה נבדק עד היום?

אני יכול לתת לך דוגמה לבעיה רגולטורית שצריכים להתמודד אתה.

אבל זה לא נבדק עד היום?

לא הבנתי את השאלה.

לפני שמתקנים את החוק כמו שאתם מבקשים, אני שואל איך הייעוץ הזה נבדק עד היום. מה היה הרגולטור מול הבנקים? מי היה? הרשות או אתם?

אנחנו הרגולטור שנתן לבנקים רישיון לתת את הייעוץ.

ובדקתם את הייעוץ שם?

בדקנו את היכולות שלהם לקבל את הרישיון ואנחנו עושים פיקוח.

היו בעיות עם הבדיקה הזאת? אתם רוצים לשנות עכשיו ואני שואל אם עד היום היו בעיות. אם לא היו בעיות, אתה יכול להגיד שלא היו.

אני אתן לך דוגמה לבעיה שנובעת מהפער הרגולטורי שנובע מהמוצרים. לדוגמה, יש הוראות בייעוץ קצר טווח שנותנים אותו בטלפון או בעל פה כשמדובר במוצרים שהם פיננסיים. לדוגמה, מינוי יועץ לבצע פעולות מסוימות. אז מגיע לקוח לבנק מסוים ומקבל ייעוץ פנסיוני. בייעוץ פנסיוני, בגלל סוג של המוצר, כל הפעולות נעשות בכתב. יודעת קרן ההשתלמות, הגוף המנהל, שלאותו לקוח יש יועץ פנסיוני ויש מינוי בכתב. מגיע אותו לקוח בדרך כזאת או אחרת לקבל גם ייעוץ השקעות על אותו מוצר ספציפי והבנק אומר שמעכשיו הוא היועץ שלו לאותו עניין, מרים טלפון וסדר את זה בטלפון.

למעשה יש כאן שני רגולטורים. מבחינת אגף שוק ההון, הייתי צריך לקבל את המינוי הזה בכתב ויש לי אותו בכתב מבנק אחד. מבחינת הרשות לניירות ערך ניתן גם לבצע את אותן פעולות בעל פה. מי היועץ של הלקוח? היועץ הפיננסי שנותן לי הוראות או היועץ הפנסיוני שנותן לי הוראה? אני לא יודע מה לעשות. אז הם פונים אלינו בשאלה. זאת דוגמה למשהו שלא צריך לקרות.

מר גפני, כשמדביקים פלסטר על פלסטר על שריטה, אתה יודע מה קורה? שני הפלסטרים נופלים. יוצא שיש כאן שני רגולטורים שמפקחים אבל למעשה אף אחד מאתנו לא מפקח כמו שצריך.

זה קורה כשהפלסטר לא טוב.

העובדות הן שהדין שלנו, הבחינות שאנחנו עושים – בואו נדבר על מה יקרה ביום שאחרי.

מה לגבי הפלסטר בבנק לאומי ובבנק הפועלים?

ראשית, שמונים אחוזים מאלה שקיבלו ייעוץ, ואני מדבר על עשרות אלפים, ראו בקרן השתלמות כמוצר פיננסי לכל דבר ועניין. שנית, מרבית השכירים, אחרי שש שנים רוצים לחתן בת או בן, רוצים ייעוץ פיננסי להשקעות. שלישית, אין ייעוץ פנסיוני. למי אתם רוצים לתת אותו, לסוכנים? אין ייעוץ פנסיוני. בנק מרכנתיל יצא מהעסק.

ולכן אתה אומר שזה צריך להיות ייעוץ פיננסי.

יש 4,000 יועצי השקעות שעברו התמחות.

לכן אתה אומר שזה צריך להיות ייעוץ פיננסי.

שהלקוח יחליט, או פיננסי או פנסיוני, כמו שהיום.

תודה רבה. בנק לאומי.

להוסיף על הדברים שאמר נציג בנק הפועלים. קודם כל, נושא העמלות הוא לא אישיו מכיוון שהעמלות שיקבלו הבנקים בגין הייעוץ הזה הן גבוהות, בין אם זה יינתן במסגרת הייעוץ הפנסיוני ובין אם זה יהיה בייעוץ בהשקעות, כך שזה בכלל לא נמצא על השולחן.

מעבר לזה, אנחנו מבינים את הקושי שמדברים כאן בנושא הרגולטור. אנחנו לא נגד רגולציה.

גם אני לא. מה את מציעה?

אנחנו מוכנים, ואכן אנחנו גם עושים את זה, מה שדורש מי מהרגולטורים, אנחנו מיישמים. כל מה שאנחנו מבקשים זה שתהיה את האפשרות לתת את הייעוץ.

אם זה יהיה ייעוץ פיננסי, זה בסדר?

כן.

רק פיננסי.

רק פיננסי.

כן.

אז מה הבעיה? יהיה רק ייעוץ פיננסי. זה בסדר?

בוודאי שלא.

נחליט בסוף. תחשבו. יש כל כך הרבה בעיות בעם ישראל, את זה אפשר להוריד. בנק לאומי, פיננסי זה בסדר?

פיננסי זה טוב, פנסיוני זה טוב, גם וגם זה הכי טוב.

המצב הנוכחי הוא הרע מכולם.

אנחנו רוצים שזה יהיה גם וגם.

אדוני היושב ראש, אני התלבטתי מה לעשות בקריאה השנייה והשלישית אבל עכשיו אני מתעקש שזה יישאר עד הסוף. אם הם מתעקשים, גם אני אתעקש עד הסוף. זה יישאר לקריאה שנייה ושלישית. אם יש סיכום, יש סיכום.

לא, לא מקובל עלי. אני לא מסכים.

אתה יכול לא להסכים. אני ישבתי וסיכמנו דברים. אם אנחנו הולכים – הולכים. אם לא הולכים – לא הולכים ואז אין סיכום.

עם מי סיכמת?

אמרתי לך. אולי לא הקשבת. אמרתי שבעקבות קידום החוק ישבנו, שינינו ועשינו. כבודו שלח אותנו לעשות תיאומים ועשינו זאת. אמרתי שכרגע נעביר בקריאה ראשונה ולקראת קריאה שנייה ושלישית נשב. יש כאן דברים עמוקים.

אני רוצה לנסות להגיע להסכמות. הם יפחדו להתייחס. אם אתה אומר להם שהיה סיכום ושלא ישנו מהסיכום, הם לא יעירו הערות.

שידברו. לא אמרתי שלא ידברו. אמרתי שסיכמנו.

הסיכום מקובל עלינו.

הנה. הנה, הוא כבר מפחד.

אני בא לקראת. בסוף הצרכן הוא זה שחשוב לי.

אנחנו נקיים את הדיון ובסוף תהיה הסכמה. בסוף תהיה הסכמה. צריך רק סבלנות.

צריך להתקדם. יש כאן הרבה סעיפים עמוקים אבל נתקענו בהגדרות.

זה הסעיף הכי חשוב כאן.

מה אתה אומר? מתי הגעת?

עכשיו. לא סידרו לי חניה בכנסת והייתי צריך לחנות בחוץ.

אני מבקש שכולם יאמרו את כל מה שהם רוצים לומר.

לא מדובר רק בהצטרפות. הייעוץ שנדרש הוא לא רק בהצטרפות ובהעברה מקרן לקרן. העמדה של האוצר שגם מתן מידע, גם עדכון פרטים, גם הדברים שאנחנו לא רגילים לראות בהם משהו שדורש ייעוץ, גם הם ידרשו ייעוץ. לכן המשבר ללקוחות שלנו עלול להיות מאוד גדול.

הבנתי. תמשיכי. סעיף 2.

2.
תיקון סעיף 2

בסעיף 2(ד) לחוק העיקרי, פסקה (3) – תימחק.

זה בעצם נגזר מהתיקון הזה.
3.
תיקון סעיף 3

בסעיף 3 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א) בפסקה (4) במקום "בכלי התקשורת" יבוא "כללי ושיווק השקעות כללי".

זה סעיף שקובע אילו עיסוקים אינם טעונים רישיון לפי החוק. פסקה (4) בנוסח היום עוסקת בייעוץ השקעות בתקשורת וכאן בעצם מבקשים להרחיב ולקבוע שייעוץ השקעות כללי ושיווק השקעות כללי לא יהיה טעון רישיון ויוחרג מסעיף 3.

מקובל עליכם? אם לא מעירים, אני מבין שזה מקובל.

(2)
סעיף קטן (ב) – בטל.

סעיף קטן (ב) קבע כי ייעוץ השקעות בכלי התקשורת צריך לציין עניין אישי והודעה. אנחנו מסדירים את זה בהמשך בסעיף שעוסק בייעוץ השקעות כללי ולכן אין בו צורך יותר.

4.
הוספת סעיף 3ב

אחרי סעיף 3א לחוק העיקרי יבוא:

"3ב.
חובות לעניין ייעוץ השקעות כלי או שיווק השקעות כללי

(א)
על מתן ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי, בין בידי בעל רישיון ובין שלא בידי בעל רישיון, יחולו ההוראות המפורטות בסעיף זה, ואלה בלבד.


(ב)
מתן ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כלי יכלול את אלה:

(1)
הודעה כי מדובר בייעוץ השקעות כלי או בשיווק השקעות כלי, לפי העניין, וכי מתן ייעוץ ההשקעות הכללי או שיווק ההשקעות הכללי כאמור אינו מהוה תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתוני כל אדם ובצרכיו.

(2)
גילוי של ניגודי העניינים של נותן ייעוץ ההשקעות הכללי או שיווק ההשקעות הכללי, במישרין או בעקיפין, הקיים והידוע לנותן השירות כאמור במועד מתן השירות.

(3)
פרטים מזהים על נותן ייעוץ ההשקעות הכללי או שיווק ההשקעות הכללי, לפי העניין, לרבות פרטים רלוונטיים אודות כישוריו, השכלתו וניסיונו המקצועי. הפרטים הנדרשים בגילוי לפי פסקה זו ופסקה (2) יהיו בהתאם לפירוט שתפרסם הרשות באתר הרשות, ורשאית הרשות לקבוע פרטים שונים ביחס לסוגים שונים של ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי, או ביחס לסוגים שונים של נותני שירותים אלה, וכן בהתאם לסוג הלקוחות מקבלי השירותים.


(ג)
(1)
במתן ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי, בין בידי בעל רישיון
ובין שלא בידי בעל רישיון, בהפניה לשירותים כאמור או בפרסומם לא ייכלל מידע לא נכון.
(2) בדיווח, בהודעה או במסמך המוגשים לפי סעיף זה לא יהיה פרט מטעה.

(ד)
במתן ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי יינתן גילוי נאות של כל העניינים המהותיים לייעוץ ההשקעות או לשיווק ההשקעות הניתן, בהתחשב באופי השירות האמור ובהיקפו
(ה)
הוראות סעיף 17 יחולו על מתן ייעוץ השקעות כללי ושיווק השקעות כללי. על אף האמור, יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי במקרה מסוים, נוכח נסיבותיו המיוחדות, לא חולו הוראות סעיף 17.

(ו)
הרשות רשאית ליתן הוראות למי שעוסק בייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי, הנוגעות לגילוי שיינתן במסגרת ייעוץ ההשקעות הכללי או שיווק ההשקעות הכללי, בין בידי בעל רישיון ובין שלא בידי בעל רישיון, והכל כדי להבטיח את השמירה על עניינו של הציבור.

(ז)
הוראות כאמור בסעיף קטן (ו) יכול שיינתנו לכל מי שנותן ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי או לסוג מסוים של מי שנותן ייעוץ או שיווק כאמור או ביחס לסוגים שונים של ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כלי, וכן בהתאם לסוג הלקוחות מקבלי השירותים.

(ח)
הוראות לפי סעיף קטן (ו) אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.

(ט)
הוראות לפי סעיף קטן (ו) וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומן.

(י)
שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תקנות בדבר תנאי כשירות מקצועית של מי שעסוק במתן ייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי, בדבר דיווחים שעל העוסק כאמור להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור, בדבר מרשם של מי שעוסק כאמור ואגרות שעליו לשלם לרשות וכן בדבר הגבלות לשם צמצום ניגודי עניינים שעשויים להתעורר בפעילותו של מי שעוסק כאמור, והכל, דרך כלל או לסוגים, בין אם הוא בעל רישיון ובין אם הוא לא בעל רישיון, ביחס לסוגים שונים של ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי או ביחס לסוגים שונים של נותני שירותים אלה וכן בהתאם לסוג הלקוחות מקבלי השירותים, והכל כדי להבטיח את השמירה על עניינו של הציבור.

הערות.

אודי אלוני, יושב ראש לשכת יועצי השקעות ומנכ"ל אתר פנדר, אתר תקשורתי. אם אנחנו מדברים כאן על פרסום של ייעוץ השקעות כללי, זה קשור גם לתפקיד הזה של תקשורת. אני רוצה להעיר כאן הערה בצד התקשורת.

אנחנו מבקשים להחריג את התקשורת גם בחוק הזה. לפי החוק הזה יכול להיווצר מצב שכל העיתון הכלכלי, אם זה כלכליסט, דה מרקר וגלובס, אם זה פנדר ועוד עיתונים אחרים, יהיו מלאים רק בהערות של מי הכותבים, היכן הם, מה הם למדו, מה הם עשו ומה ניגודי העניינים שלהם וזה במקום שיהיה כתוב שם מה שבאמת צריך להיות כתוב שם.

החוק הזה מטיל עליהם גם אכיפה מינהלית וגם אכיפה רגילה וקנסות רגילים, דבר שיכול ליצור מצב של רתיעה מאוד מאוד גדולה של הכתבים מרשות ניירות ערך שפתאום היא המפקחת עליהם.

החוק הזה הוא חוק על כלל מדינת ישראל. זאת אומרת, הרשות כבר לא מפקחת על יועצים ובעלי מקצוע וכהנה וכהנה או על מי שעובר עבירות בחוקי ניירות ערך, שלגבי זה כבר יש חוק, אלא על כל בן אדם, על כל מרצה, על כל אחד שיבוא ויגיד שהוא חושב שהדולר עולה או יורד והוא לא יגיד שיש לו פיקדון דולרי, אולי יש לו מניה דולרית.

זה נכון?

לא. אנחנו חושבים שלא ואנחנו נסביר למה לא.

אפשר לכתוב כמו שלא חל קודם שלא יחול גם כאן?

חל קודם וגם היום חל.

אנחנו נסביר תכף מה חל קודם.

הם אומרים שלא חל.

לא חל על התקשורת כי החריגו את התקשורת. כרגע מופיעים אנשים שהניסיון הכלכלי שלהם לא תמיד מרשים, הם לא פרופסורים לכלכלה אבל יש להם דעה בכלכלה.

הבנתי. זה חל על התקשורת או לא חל על התקשורת? אם אני כותב בעיתון כלכלי?

אולי נתחיל ונאמר מה חל היום על התקשורת ונראה מה חדש. אם מסתכלים היום על החוק, צדק אודי בדבריו כשאמר שיש החרגה מיוחדת שייעוץ השקעות בתקשורת פטור, אבל יש הוראות קונקרטיות שכתוב שכן חלות היום בדין הנוכחי. כתוב שצריך לספר על עניין אישי ועל מהות העניין האישי שיש לך. כלומר, על ניגודי העניינים צריך לספר. זאת אומרת שאם מופיע בלילה כלכלי לצורך העניין אדם שבעצם הוא המנפיק של איזשהו מוצר והוא מדבר כמומחה כי הוא גם פרופסור, אז הוא צריך לספר את זה. כמו שיש היום, אין כוונה להרחיב ממה שיש היום במובן הזה שאם יש היום דיסקליימר.

אני שואל אותך אלה. מה שיש היום, אפשר להמשיך הלאה?

אני אסביר מה רצינו להוסיף.

בסדר, תסבירי מה רציתם להוסיף אבל קודם תני תשובה לשאלה שלי.מה שהיה היום, אפשר להמשיך הלאה?

אנחנו רוצים לחולל שינוי מסוים.

שינויים זה בסדר. אני בעד שינוים.

אני מסבירה מה השיניים.

הוא צודק בעניין הזה שיש כאן תוספת עכשיו?

יש תוספת מסוימת, כן.

של האכיפה המינהלית.

לא, היא קיימת גם היום. זה לא שינוי. אנחנו נגיד מה כן השינוי.

אני כותב בעיתון כלכלי, על פי החוק הקיים אני צריך לפרסם אם אני זה שכותב ואני גם זה שמנפיק ויש לי ניגוד עניינים. אני צריך להגיד את זה.

נכון.

לא מעבר לזה.

אתה צריך גם להגיד שמה שאתה עושה, זה לא בירור צורכי לקוח. זה לא נעשה אגב ייעוץ אישי.

בסדר. מה שאני צריך לעשות היום, אני צריך לעשות גם על פי התוספת לחוק הקיים.

נכון.

מה אתם עוד רוצים?

הדבר היחיד שנוסף כאן הוא שצריך לספר מה הם הכישורים של האדם שמדבר ורק לפי מה שייקבע אחר כך בהוראות, והכוונה בהוראות היא רק לציין אם הוא מומחה למימון או משהו כזה ולא מעבר לכך.

זה מה שאתם מבקשים להוסיף.

זה כל הפער.

למה אתם רוצים להוסיף את זה?

אנחנו חושבים שזה מידע שחשוב לציבור.

אני כתב בעיתון כלכלי. אני צריך לכתוב שכישוריי הכלכליים הם לימודים בישיבה?

ההוראות כאן הן לא לגבי הכתב.

אז על מי?

על הבן אדם שמרואיין אצלו.

אני מתראיין בכלכליסט, אני צריך להגיד שקיבלתי את כישוריי הכלכליים בישיבה?

כבוד היושב ראש, הכוונה היא שהציבור לא יוטעה. יבוא אחד שהוא לא מוסמך וייתן הצעות לציבור. צריך לבדוק שהוא בר-סמכא.

אבל היום החוק מחייב את זה. הוא לא מחייב לומר שאני למדתי בישיבה ואלה כישוריי הכלכליים.

נכון.

אבל הוא מחייב אם יש ניגוד עניינים ואם אני המנפיק. אמנון, אתה מבין לאן נגיע עם זה?

אלה לא רק כישורים כלכליים.

גם היום יש את נושא ניגוד העניינים.

שמי שרון פרידמן. אני היועצת המשפטית של איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים. התוספת בעניין הזה, לפני התיקון לחוק מי שרצה לתת ייעוץ בכלי התקשורת היה פטור מרישיון. היום, כדי לתת ייעוץ כללי גם בכלי התקשורת הוא צריך להירשם במרשם ולשלם אגרות.

זה לא כתוב כאן.

מי שרוצה לעסוק בייעוץ השקעות כללי.

לא, התשובה היא לא. ההצעה לא קובעת שמי שירצה לתת ייעוץ בכלי תקשורת ---

אני לא מקבל את הדיאלוג הזה. לא שמעתי מה שהיא אמרה ולא הבנתי מה שהיא אמרה. אני מבקש לאפשר לה לדבר. אנחנו לא נסתום פיות של נשים כאן. של גברים, מילא, אבל לא של נשים. אחר כך יגידו שאני מדיר נשים.

תגידי את כל מה שרצית להגיד מהתחלה.

בחוק היום יש פטור מייעוץ בכלי תקשורת ואין צורך ברישיון ייעוץ.

זאת אומרת, אם אני מתראיין לתקשורת במשהו כלכלי, אני לא צריך רישיון ואני לא חייב לומר מה כישוריי אבל אני צריך להודיע שיש לי ניגוד עניינים וכולי, כל מה שכתוב בחוק היום.

נכון. הסעיף החדש בתנאים מסוימים קובע שאותם אנשים שהיה להם פטור מרישיון יצטרכו גם להירשם במרשם.

מי האנשים האלה?

שייתנו ייעוץ בכלי התקשורת.

אני. אם מראיינים אותי, אני צריך רישיון?

כן.

אני חייבת לעצור כי זה לא נכון.

רגע. את לא חייבת. זה לא כתוב בתורה שאת חייבת. בתורה כתובים דברים אחרים. אחרי שהיא תסיים, את תגידי. דניאל, הרי אני לא אלך בלי שאני אשמע אותך.

אני צריך רישיון חוץ מרישיון נהיגה אם אני מתראיין. אני בסך הכול מתראיין לראיון אחד, לפריימריס.

הרשות יכולה לקבוע כללים שמי שעוסק בייעוץ השקעות כללי.

אני מתראיין לעיתון. אני צריך רישיון?

הסעיף הזה מאפשר לרשות לקבוע שאתה צריך להירשם במרשם ולשלם אגרה.

זה לא הרשות. בתקנות.

דניאל, עכשיו תגידי, אני אצטרך רישיון?

לא.

בקושי רישיון נהיגה יש לי.

רישיון נהיגה תצטרך. התשובה היא לא. יש הסמכה של השר לקבוע דרישת מרשם במסגרת תקנות. אין לנו שום כוונה – אני מצהירה לפרוטוקול כאן – לקבוע דרישת מרשם כזאת על התופעה שאותה תיארת. השארנו את הסמכות הזה, ובכוונה כתוב לסוגים של, כדי שאולי נייצר מרשם של אנליסטים בבתי השקעות, מי שפעולתו היא פעולת אנליזה. יכול להיות שצריך כאן לשנות את הנוסח כדי שהנוסח ישקף את זה, אבל לא הייתה כל כוונה בתקשורת מהסוג אותו תיארת.

תסבירי שוב אבל תסבירי יותר פשוט. את מסבירה מקצועית ואני לא מבין. זאת אומרת, אם אני מתראיין בדה מרקר, השר יכול לחייב אותי.

לא השר אלא אתה. אתה יכול לחייב אם אתה תאשר את התקנות האלה כאן.

אם אני רוצה להתראיין ברדיו, אני צריך רישיון לפי ההצעה שלכם עכשיו?

לא.

מתי אני כן אצטרך רישיון?

אם ייקבעו בהמשך תקנות שיקבלו את אישור ועדת הכספים.

מי יקבע את התקנות?

שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

בוועדת הכספים אני לא נשאר לעולם ועד. יכול להיות כאן יושב ראש ועדה נורמאלי, לא כמוני, והוא יאשר כל מה שהשר אומר. זאת אומרת, יצטרכו רישיון כי השר קבע באישור ועדת הכספים. אני מתראיין ברדיו, אני צריך רישיון.

יש הסמכה.

יש הסמכה. צודקת.

לא פוליטיקאים.

מי אמר שלא? מה דעתך שישב שר מגוש אחד ויוציא תקנות בגלל שיש אחד בגוש השני שיודע לדבר מאוד יפה, הוא מביא קולות אבל אין לו רישיון כי הוא למד רק בישיבה.

לא יהיה.

יהיה. אני כבר יודע מי זה יהיה.

לדוגמה השר עוזי לנדאו.

אני מבינה מה החשש.

לא חשש. זה חד משמעי. אנחנו הולכים להיות מדינת משטרה.

אדוני צודק.

תעשה לי טובה, זה שאתה אומר לי שאני צודק, הורדת לי עכשיו מניות ברשות לניירות ערך.

אנחנו ביקשנו לשמר את הסמכות הזאת אך ורק לשירותי אנליזה, לבקשת הגופים ולא למה שמתואר כאן.

מצוין. בואו נעביר את זה לאנליזה.

מבחינתנו, אם נצליח למצוא פתרון להגדיר את שירותי האנליזה כבר בסעיף ההסמכה עכשיו, אפשר לקבע את זה בתוך החוק עצמו שדרישת המרשם ככל שתיקבע בתקנות תהיה רק ביחס לשירותי אנליזה ולא ביחס לייעוץ בתקשורת. אני רואה את החברים מהנהנים ולכן יכול להיות שנצליח להגיע לפתרון מסוג זה ובא לציון גואל.

בסדר. כבוד היושב ראש, זה יבוא לפתרון.

איפה יבוא לפתרון?

כאן. אתה תביא את זה לפתרון.

להכנה לקריאה שנייה ושלישית זה יבוא לפתרון. אני מסכים אתך ואכן יש דברים במה שאתה אומר.

אז נוציא את זה מהקריאה הראשונה ונביא את זה לקריאה שנייה ושלישית.

למה להוציא? צריך לראות את הפתרון שנביא.

נוציא את זה. זאת תוספת.

אפשר בקריאה ראשונה לומר אנליזה ולא להידרש להגדרה עכשיו אלא להביא את ההגדרה בקריאה שנייה ושלישית.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

עורך דין עודד אופק, איגוד מנהלי הקרנות. ראשית, רק למען הסדר, אנחנו רוצים גם לומר תודה לרשות שישבה עם הנציגים של הגופים והייתה קשובה להערות שהיו לנו.

לא הבנתי. למי אמרת תודה?

לרשות ניירות ערך שישבה עם הגופים ושמעה את ההערות שהיו לנו, אבל לגבי חלק מהדברים אנחנו בכל זאת רוצים להעיר.

בשונה מהמרשם שאנחנו מתייחסים אליו כאן שהוא יהיה בסמכות ועדת הכספים, לגבי הפרטים שיידרשו לגלות במהלך הראיונות או ההופעות במדיות השונות, זה ייקבע על ידי הרשות באופן עצמאי ולא יעבור דרך ועדת הכספים. אני רוצה להדגיש נקודה אחת ולהסביר למה אני מתכוון.
כרגע יש לפחות שלושה סוגים שונים של דברים שצריך להציג – אם זה ניגוד עניינים, אם אלה עניינים מהותיים, אם אלה כישורים, השכלה וכולי. לצורך הדוגמה, ואני בכוונה נותן את הדוגמה כדי להדגיש את זה ונתן כאן גם חברי דוגמה אחרת בעיתון אבל אפשר לקחת את זה לרדיו, למדיה של טלוויזיה ולמדיה של עיתון. לצורך העניין, אם נתנו את הדוגמה של לילה כלכלי, יבואו ויבקשו מהמרואיין שיספר מה מצב השווקים, הוא יאמר שהוא עוצר כי הוא חייב לספר לו שיש לו שבע שנות השכלה והוא למד בתיכון עמל, עשיתי כך וכך ויש לי ניסיון כזה וכזה. בעיתון או בטלוויזיה או ברדיו, יותר משורה גילוי, זה בלתי אפשרי כי הראיון יסתיים, ושנית, זה לא פרקטי.
לכן אנחנו מבקשים – וגם דיברנו על זה עם הרשות אבל חשוב לנו שזה יהיה ברור גם כאן – שבכל סוג של מדיה יהיו חייבים להתאים את הגילוי בצורה נאותה.

אני רוצה לומר דבר אחד נוסף. היום הגילוי שנדרש הוא גילוי שצריך לומר אם יש עניין אישי בנושא וכן הודעה שהשיווק או הייעוץ אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים או בצרכים המיוחדים של כל אדם. היום גם את זה העיתונים לא נותנים.

אני רק מזכיר שמי שמופיע בעיתון או בטלוויזיה או במשהו אחר, אין לו שליטה על מה העיתון או הטלוויזיה עושים. זאת בחירה שלהם, זאת הפררוגטיבה של המדיה ולכן הוא עשוי להימצא חשוף היה והגוף התקשורתי אפילו הבטיח לו ואמר לו שהוא נותן לו גיבוי אבל בסופו של דבר הוא לא ייתן.

הבנתי. יש עוד הערות?

לגבי סעיף 3(ב)(2), גילוי של ניגוד עניינים. היום בחוק מדברים על עניין אישי ואתם מבקשים להפוך את זה לניגוד עניינים. איך אתם רואים את זה, מה ההבדל בין עניין אישי לגלוי של ניגוד עניינים?

חוק הייעוץ משתמש בדרך כלל במושג ניגוד עניינים.

עבורכם זה אותו הדבר.

כן. זה אותו הדבר. אין הבדל.

מה ניגוד העניינים?

אומרים מהו העניין.

אנחנו יודעים שבתקשורת יש גם טוקבקים ויש תגובות. במקום שיתחיל דיון לגופו של מה שנאמר, יתחיל דיון לגופו של בן אדם. אם יש לו את הנכס עליו הוא מדבר, יתחיל דיון אם הוא בניגוד עניינים ואם הוא רוצה לקדם את זה. אם הוא לא מחזיק, יאמרו שהוא לא מאמין במה שהוא אומר כי הוא לא מחזיק בזה.

יש הבדל משפטי בין האמירה ניגוד עניינים לעניין אישי? אמירה משפטית שונה לחלוטין, אבל יכול להיות שזה בסדר. בכל אופן, זאת אמירה שונה. זה משהו אחר.

אם רואים איך מוגדר עניין אישי. בחוק החברות יש כבר עניין אישי ורואים איזו פרשנות ניתנת לתוכו.

יש הבדל בין אישי לבין ניגוד עניינים.

אנחנו מוכנים שייאמר מהות העניין האישי.

אין לנו בעיה לגבי המינוח.

אולי צריך לכתוב ניגוד עניינים, אבל זה משהו אחר.

אנחנו לא רואים בזה משהו אחר. זה מאוד דומה לניגוד עניינים. יש פסיקה שלמה על זה.

יבוא יועץ משפטי ויחלוק עליכם.

אנחנו לא רואים שיש הבדל כזה גדול.

הבדל עצום.

כי סעיף 15 לחוק מדבר על ניגוד עניינים. רצינו שאותו מונח יהיה לאורך כל החוק. אין לנו בעיה לחזור לעניין אישי.

ניגוד עניינים יכול להיות איזה אינטרס פוליטי או אינטרס ציבורי או משהו אחר כשיש ניגוד עניינים. נושא אישי, זה משהו שאני מרוויח מזה באופן אישי ומיידי.

אם מסתכלים על הפרשנות שניתנה לעניין אישי, למשל איך צריך לאשר עסקאות עם בעלי שליטה בחברות, רואים שהפירוש לקוח מעולם ניגודי העניינים. רצינו ליישר קו טרמינולוגי אבל זה לא משהו כזה דרמטי.

כשאתם מבקשים כישוריו, השכלתו וניסיונו המקצועי – הכוונה רק באוריינטציה לייעוץ.

נכון.

לגמרי.

צריך להדגיש את זה יותר.

לגבי גילוי נאות של עניינים מהותיים לייעוץ ההשקעות. מה הכוונה? זה מאוד רחב. בנוסף לכל הכישורים והעניין האישי, צריך גם גילוי נאות של כל העניינים המהותיים.

למשל, אם אתה מייעץ על אופציה – אז הדברים שמאפיינים אופציה. למהות, לעניין עצמו עליו אתה מדבר. זה הלב.

לדעתי זה נמצא כבר בסעיף הקודם, בעניין האישי.

לא, עניין אישי זה למה אני נגועה.

אני אדגים. לצורך העניין אני נותנת שירות אנליזה כאשר יש בידי את נייר הערך לגביו אני נותנת אנליזה. לספר עניינים מהותיים זה לספר מהו נייר הערך עליו אני מספרת ומה האפיונים שלו ומה הריבית שלו.

זה סעיף שקיים גם בייעוץ הרגיל.

לספר על הקשר האישי שלי אם אני מחזיקה את ניירות הערך האלה. אלה שני דברים אחרים לחלוטין. אנחנו לא חלוקי דעות. אני שמעתי את עודד ושמעתי את אודי ואנחנו לא חלוקי דעות. אם צריך לסדר את הנוסח כך שהוא ישקף את זה, אנחנו לא חלוקים.

למה צריך את כל זה? זאת לא סתם אריכות?

תצליב זה לצד זה את ההוראות הקיימות היום על פי הנחיות הרשות בדרך לא דרך, זה המצב הנוכחי.

אני אגיד לך מה הבעיה שלי עם אריכות הדברים.

למה אריכות? זה סעיף אחד. תשים לב שחלק גדול מהפסקאות כאן, אלה תוספות שנעשו לאור הערות שקיבלנו מהגופים. ישבנו לשיחות ארוכות עם הגופים על מנת להגיע למשהו שאפשר יהיה להשלים אתו, על מנת לומר שאלה יהיו רק דברים שייקבעו מראש ושזה לא יהיה פתוח אלא יהיה תחום.

לגבי ההוראות של הרשות. גם אנחנו חושבים שאולי זה צריך להיות בתקנות.

אנחנו מוכנים לזה. זאת לא הערה שקיבלנו עד עתה, אבל אנחנו מוכנים לקבל אותה.

סדר. גם לגבי המרשם, אנחנו צריכים למקד ולחדד את זה כי כרגע ההסמכה היא מאוד מאוד רחבה.

אפשר להגיד שהמרשם יהיה לשירותי אנליזה ובהמשך נגדיר מה הם שירותי האנליזה כך שיהיה ברור שזה לא משהו שהם חוששים ממנו.

בסדר. נמשיך.


3ג.
חובות בעל רישיון לגבי נכסים אחרים

חובות החלות על בעל רישיון או תאגיד בנקאי במתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות יחולו עליו בעת מתן שירות כאמור גם אם תוצאת השירות היא המלצה ללקוחו בקשר לנכסים שאינם ניירות ערך או נכסים פיננסיים (להלן – נכסים אחרים). על אף האמור, היה בעל הרישיון מועסק בתאגיד בנקאי, יחולו עליו ועל התאגיד הבנקאי, לעניין נכסים אחרים המוצאים על ידי התאגיד הבנקאי, הוראות פרק ג' וסעיף 25(ב1) החלות על בעל רישיון משווק.

הערות.

אין לי הערה אלא שאלת הבהרה. האם כאשר ניתנת ראש המלצה לגבי נכס אחר, לא כחלק מייעץ השקעות, אתם מצפים שבעל הרישיון?

לא.

זה רק במהלך תהליך יעוץ שנעשה וההמלצה היא על נכס אחר. אי אפשר להימנע מהחלת חוק הייעוץ בזה שאתה לא ממלא חובה של חוק הייעוץ.

אם אני נותנת המלצה מראש על מט"ח?

נכנסת לדלפק של יועץ השקעות, אמרת שיש לך מאה אלף שקלים ושיגיד לך מה לעשות. בא יועץ ההשקעות ואמר לך שאפשר לשים בקרן כספית, אפשר אג"ח, אפשר פיקדון בנקאי, אפשר קרן גידור. זה לא נעצר במקום שזה לא נכנס תחת נכס פיננסי או נייר ערך אלא החובות שרובצות עליו כיועץ, הוא לא מאבד את הכובע של יועץ עם האחריות של זה. אם יושבת מולו זקנה בת תשעים ומדובר בפיקדון בנקאי שהיא יכולה למשוך אותו בעוד עשר שנים, הוא צריך לספר לה על זה. זה מה שזה אומר, אבל זה לא מרחיב את זה. אתה עדיין יכול להגיע למישהו שהוא לא יועץ השקעות ולקבל את השירות, אתה עדיין יכול להורות לו מה אתה רוצה לרכוש ולא חלות החובות. זה רק כשאתה בא אליו במסגרת ייעוץ רחב, בתוך תהליך הייעוץ. אנחנו מבהירים את המצב הקיים. זה סעיף שהוא עמדת הרשות גם למצב הדין הנוכחי.

את מתכוונת למצב שיש הסכם ייעוץ?

לאו דווקא שיש הסכם. זה מקים את החובה לייצר הסכם. בא אליך מישהו ואמר את מה שאמרתי – אתה חייב בהסכם.

זה השלב של אחרי ההסכם.

אנחנו רוצים כמה הבהרות.

באיזה כובע זה מעניין אתכם באיזו סיטואציה?

את צודקת בשאלתך באיזה כובע זה מעניין אותנו כמנהלי קרנות כי זה לא בדיוק מעניין אותנו אלא שיכולים להיווצר מצבים מסוימים ואני לא חושב כרגע על כולם. אנחנו גם חושבים בכלל על השוק. אנחנו בדעה שהניסיון לפתור כאן בעיה היה בעצם כלפי היועצים בבנקים, אבל יכולים להיווצר מצבים שפונים למנהל תיקים לצורך העניין, ניגשים אליו ושואלים שאלה. אני אומר לו שיש לי מאה אלף שקלים ואני רוצה להשקיע ומנהל התיקים אומר לי שאשקיע את זה בפיקדון בנקאי. מבחינתכם, אם אני מבין נכון, הדוגמה הזאת לא חלה.

היא נכנסת. אני מזכירה לך את הפרשיה שהגיעה לוועדת משמעת – אני לא מציינת את שמה מפני שכרגע זה נמצא בערכאות – ושם לא דובר בבנק אלא דובר בבית השקעות. כאשר אתה מגיע לבית שעוסק בייעוץ השקעות ואתה מגיע ליועץ השקעות שיש לו מאחור סמל של מדינת ישראל ושלט שהוא יועץ, ואתה אומר שיש לך הרבה כסף בכיס, ואתה שואל אותו מה לעשות – הוא לא יכול להגיד לך ללכת לפיקדון בנקאי. הוא יכול להגיד לך אבל זה כפוף להוראות שהוא צריך לבדוק את בירור הצרכים שלו וכיוצא באלה הוראות שקמות יחד עם זה. זאת התשובה לשאלתך.

כן, אבל יש כאן חובות נוספות. לא רק בירור הצרכים. אם ניקח את הדוגמה הזאת ונגיד שנערך בירור צרכים ונחתם הסכם בכתב, חלף שבוע והוא אומר שיש לו מאה אלף שקלים נוספים אותם הוא רוצה להשקיע בפיקדון.

זה לא בפנים. זאת הוראה ישירה כמו היום. זה לא במסגרת הליך הייעוץ.

תחת הדוגמה הקודמת, אם אותו מנהל תיקים יושב וצריך להמליץ לצורך העניין על פיקדון בנקאי – סתם אני נותן כדוגמה – אין לו שום כלי, לדעתי, לעמוד בחובות האמונים והזהירות שלו כפי שאתם מבקשים ולבדוק את כל הפיקדונות ומה הריביות שלהם בבנקים, לעשות שיחות לכל אחד מהסניפים ולדעת. אין לו מערכות שמותאמות לזה.

אם הוא לא יכול לתת ייעוץ.

זה הגורם אליו פונים כדי לקבל עמדה בקשר לייעוץ השקעות. מדי פעם עם ייעוץ ההשקעות או עם ניהול תיקים עולים דברים נוספים. לדוגמה פיקדון בנקאי, לדוגמה מט"ח, אבל הוא לא יכול לעשות בדיקה לגבי כל ההיבטים השונים.

אם הוא משווק בבית השקעות – ורובם משווקים ברוטציה שיווקית – אבל הוא לא חייב לבדוק אלא יכול לומר שהוא ממליץ רק על זה כי על זה יש לו את המידע.

אבל עדיין חלות עליו חובות אמון, גם אם הוא ממליץ על המוצר של הבית.

נכון, אבל אין לו חובה לבחון את כל הארסנל.

השאלה על מה תחול עליו החובה. זה בדיוק העניין. אנחנו רוצים את ההבהרה הזאת, איך אתם רואים את ההיבט הספציפי הזה כשנכנס אליו מישהו ונאמר שמחילים עליו את כל החובות כמו שאנחנו רוצים להחיל, איך הוא אמור להתייחס לחובות האלה? אם נאמר שהוא יוצא ידי חובתו בכך שהוא רשאי להציע את המוצרים של הבית.

תתעדו את האירוע הזה ותעצרו כאן. זה שהוא אמר לו שהוא לא משקיע בניירות ערך. נקודה. שילך למוצרים אחרים ובמוצרים אחרים, אם הוא יכול את המוצרים של הבית, אז המוצרים של הבית כמו כל פקיד אחר בבנק או בבית ההשקעות, ואם אלה מוצרים שצריכים לבדוק אותם – נדל"ן, השקעות – רוצים שהוא ילך ויחפש לו מה עדיף? לא הגיוני.

חלות עליו החובות.

הבנקים מסכימים לסעיף הזה?

אנחנו לא מסכימים.

אז למה אתם שותקים?

אנחנו לא שותקים. אני רואה שהסוגיה הזאת דרוש לה עוד ליבון ויש לי גם סיכום עם חבר הכנסת כהן.

תגידו שאתם מפחדים. זה הכול. זה בסדר וזה לגיטימי.

לא מפחדים אדוני. מכבדים את הסיכום.

מה הסיכום?

אתם רוצים להעביר את זה בקריאה ראשונה.

אתה מדבר אל אמנון כהן בדרך של כבוד, אתם.

לא הבנתי לגבי הסיכומים. מה זה בדיוק?

חבר הכנסת אדרי, לפני שמגיעים עם הצעת חוק, עושים תיאומים עם גופים כדי לראות אם מישהו מתנגד. אז מקיימים משא ומתן כדי לא לגזול את זמנה של הוועדה. אלה הסיכומים אליהם הגענו פחות או יותר. אי אפשר להגיע למאה אחוזים. זה טיב העבודה וזה לא משהו סודי שנעשה בחדרי חדרים. הכול נאמר לפרוטוקול והכל על השולחן.

מזל שהם לא אומרים על זה מילה.

באת עכשיו אבל הם דיברו קודם לכן.

אתם רוצים להגיד משהו או לא?

בדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

לא, אני לא מסכים. אני אעצור את הדיון. אני רוצה שתגידו עכשיו. יש כאן בעיות.

לא אמרתי שאין בעיות.

שיגידו מה הבעיות.

יש בעיות אחרות מעבר לאלה שעל השולחן. יש בעיות. יש התחייבויות ועכשיו הבנתי שזה כך. היית אומר לי בבוקר.

איפה מתכנסת הוועדה המקבילה ששם אני יכול גם להצטרף לכל התיאומים האלה? אני לא יודע. גם אני רוצה להצטרף לתיאומים האלה. זה נראה לי מוזר.

זה ממש לא.

או שעושים דיון או שלא עושים דיון.

נמשיך. למה אתה הולך?

הבנתי. מה יש לי לעשות?

אני עוד לא מסיים את הדיון. אתם רוצים להתייחס?

יש לנו בעיה קשה עם הסעיף הזה בנוסח שלו. הנוסח הזה לוקח למעשה את כל החובות שחלות היום על יועצים שהם יועצים בניירות ערך ובנכסים פיננסיים ומעתיק אותן למעשה בצורה מלאה על "ייעוץ", כי אין ייעוץ בתחום של פיקדונות, גם על תחום של הפיקדונות. זה למעשה אומר סנקציות מינהליות סכומים של עד 25 אלף שקלים, סנקציות מינהליות בסכומים של 10,000 שקלים ו-15 אלף שקלים, סנקציות פליליות. לדעתנו מה שהרשות ניסתה להשיג בסופו של דבר, זה לא הנוסח הזה. הם רצו משהו מאוד פשוט, הם רצו משהו שמקובל עלינו ולדעתנו הנוסח הזה פשוט מביא את זה לתחומים אחרים לגמרי.

לכן אנחנו מתנגדים לסעיף הזה. לדעתנו אין בו צורך.

מה שרצינו היה כתוב בטקסט. התיקונים שנעשו כאן הם לאחר שיג ושיח ארוך עם איגוד הבנקים וכך למשל אפשר לראות בתיקונים שביקשו מאתנו הבנקים ואמרו איך הם יכולים ללכת ולבדוק פיקדונות בנקאיים שמוציא בנק אחר? הרי ברור מאליו שיש לנו הסטה ויש כאן אינטרס של הבנק להמליץ דווקא על פיקדונות בנקאיים שאותו בנק מוציא. חסכנו את זה מהם וכתבנו למשל שיחולו על התאגיד הבנקאי לעניין נכסים אחרים המוצעים על ידי התאגיד הבנקאי. זה תוצר של שיג ושיח אתם. כעת נאמר שהם כן מבינים את הרעיון, הם כן רוצים את הרעיון אבל יש להם דרך אחרת לבטא אותו. הדיונים היו עוד לפני הפגרה.

שלחנו.

אתמול שלחתם. ראינו מה ששלחתם ולא היה נראה לנו מה ששלחתם כמשקף את השיג ושיח שהיה בינינו קודם לכן. שוב אנחנו אומרים שלתפיסתנו, לרבות האכיפה המינהלית שכאן מרימים אותה על נס, זה המצב הנוכחי. יתרה מזאת, זה המצב הנוכחי שאנחנו הבענו ביחס למוצרים אחרים עוד ערב הכנסתם לחוק, ואני מדברת על המוצרים המובנים, במכתב משותף יחד עם הפיקוח על הבנקים שעוד ב-2003 הפצנו לכל מנכ"לי הבנקים. לכן לתפיסתנו זה המצב הנוהג וכך הכריעה ועדת המשמעת שקיבלה את עמדת הרשות ביחס למצב הנוהג.

היא אומרת שהניסוח הזה הוא פרי דיון אתכם.

רחוק מהאמת. אני מצטער להגיד את זה אבל רחוק מאוד מהאמת.

מה המרחק?

המרחק הוא מרחק מכאן ועד קנדה. זה המרחק. יש טכניקה של רשות ניירות ערך שבגדול מקובלת עלינו ואין לנו בעיה כי הם באים להבהיר את המצב. הם לא אומרים שזה משהו חדש. בדברי ההסבר כאן כתוב שהם מבהירים מצב קיים. שוב, אני לא יודע למה כל פעם צריך להבהיר ולהבהיר וכשהולכים להבהרה, ביקשו להבהיר עוד משהו. הדבר הזה הוא חדש לחלוטין. מדובר כאן באיום משמעותי על יועצי השקעות בבנקים. אנחנו נמצאים כיום במצב שכבר נמצא באובר רגולציה ובאובר פחד. היועצים היום חיים בפחד והיום אתם באים ואומרים להם שאתם, רשות ניירות ערך, אתם גם רשות הפיקדונות. אתם אומרים: אתם מייעצים בפיקדונות, אתם כפופים לאכיפה מינהלית ולעבירות פליליות. אנחנו חושבים שזה לא צריך להיות כתוב. דרך אגב, הטכניקה הזאת של לרשום נכסים אחרים, היא נחמדה. כולנו יודעים שמה שמדובר כאן, אלה פיקדונות בנקאיים.

לא הסתרתי. פיקדונות בנקאיים בוודאי הם אחד הנכסים המרכזיים אליהם אנחנו מכוונים.

אני מדבר על הדרך. בסופו של דבר לבוא ולקבוע על הסעיף התמים הזה לכאורה שבא להבהיר.

בסדר. הבנתי. תמשיכי.

5.
תיקון סעיף 16א

בסעיף 16א לחוק העיקרי, סעיף קטן (ד) – בטל.

זה סעיף שקובע גילוי נאות, ניגוד עניינים והעדפה בשיווק השקעות. כאן אנחנו מוחקים את הסעיף שמתייחס לגבי כלי תקשורת כי יש כבר את הסעיף הכללי.

5.
תיקון סעיף 26
בסעיף 26 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ד) – בטל.

זה לגבי דיווחים ללקוח של מנהל תיקים. קובעים שלא יהיה פרט מטעה ואנחנו קובעים את זה בהמשך.

6.
תיקון סעיף 27

בסעיף 27 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ז) – בטל.

גם כאן יש את הסעיף הכללי בהמשך שמייתר את הסעיף הזה.

7.
הוספת סעיף 27ד

אחרי סעיף 27ג לחוק העיקרי יבוא –
"27ד.
מידע לא נכון ופרט מטעה

(א)
במתן ייעוץ או שיווק, לרבות בהפניה למתן שירותים אלה או בפרסומם, לא ייכלל מידע לא נכון.

(ב)
בדיווח, בהודעה או במסמך המוגשים לרשות לפי חוק זה או הנמסרים ללקוח לפי סעיפים 26 או 27ג, לא יהיה פרט מטעה".

הערות.

אני ממשיך במה שהתחלתי לומר קודם. כאן מדובר במשהו חדש. אני עשיתי סריקה בחקיקה הישראלית. הוא חדש אבל ברמה שבחקיקה הישראלית כולה אין בעל מקצוע אחד – והתלבשו כאן שוב על יועצי ההשקעות – שיש לו חובה או איסור למסור מידע לא נכון. היועצים של הבנקים עושים, אני לא מגזים, בסביבות עשרות, אם לא מאות, ייעוצים בחודש. מדובר על מסה מאוד גבוהה של ייעוצים.

צריך לשקר?

אף אחד לא צריך לשקר. אני מציע שבכל חוק מהיום כתוב שכל מי שמוזכר בחוק הזה, לא ישקר וימסור מידע נכון. זה מקובל. אם זה בכל החקיקה הישראלית, בכל חוק, כולם צריכים לעשות את זה. אני חושב שזה לא הוגן.

אבל הכנסת לוקחת תמיד מה שהוא מותר. אתמול למשל לקחו רק על רישום נישואין שאפשר להירשם בכל מקום בארץ. שאלתי למה לא על דברים אחרים ואמרו לי שמתחילים קודם בזה. קודם מתחילים אתכם.

בהרבה דברים מתחילים אתנו.

מה איכפת לך? אתם הרי לא משקרים.

אני רוצה להזכיר שאם היועץ נותן מידע לא נכון - ובלילה הוא כל הזמן יחשוב אם הוא נתן מידע לא נכון או כן נכון - מה זה מידע לא נכון? מה זה מידע לא נכון?

הבורסה משתנה כל רגע.

הוא כפוף לשנת מאסר או קנס של 146 אלף שקלים, ואם הרשות תהיה בסדר אתו ותיקח אותו לאכיפה מינהלית, הוא כפוף רק ל-25 אלף שקלים.

רק אם היה עליו לדעת.

רק אם היה עליו לדעת, אם הוא ידע ולא ידע, ואתם כמובן תגידו שהוא לא ידע.

היום אם הוא משקר, הוא לא מקבל עונש? אם לא מתקנים את החוק.

היום היינו אומרים שזאת הפרת חובת זהירות.

אז תישארו עם זה.

יש כאן תפיסת החבל משני קצותיו. אחד, אומרים לנו שלא יכול להיות שאתם תלמדו את השוק מה הדין בדרך האכיפה. כלומר, הדין יהיה עמום ואז תאכפו ותתלוננו שהדין לא היה ברור כי חשבנו שזה מותר. אמרנו שיש אי בהירות, עובדה שאנחנו חלוקים בנוסחים, חשבתי שאנחנו משקפים את ההסכמה שלנו, וכאן אני שומעת שהמרחק מהאמת הוא רחוק. אז עובדה שרצוי היה להבהיר את הדברים מראש.

מה אומר החוק היום? אני יועץ השקעות, מה אומר החוק עלי?

מותר חופשי לתת ייעוץ.

אני שואל את הרשות. עם כל הכבוד, אתה לא הרשות. אתם, איגוד הבנקים, מרוויחים הרבה כסף והם לא. נכון שאתם לא מרוויחים הרבה כסף?

זה בדיון אחר שאתה לא מעלה להצבעה.

סתם, זה היה בהומור. לא התכוונתי שאתם מרוויחים ולא התכוונתי שאתם לא מרוויחים.

היום יש חובה לנהוג בזהירות. אנחנו חושבים שבזהירות זה גם לא לומר מידע לא נכון.

אם אני אמרתי מידע לא נכון, הייתי צריך לדעת, ידעתי ואמרתי מידע לא נכון – מה הדין שלי?

יש הפרה מינהלית.

ואז מה עושים לי? מה העונש היום?

אני חושבת 15 אלף שקלים ליחיד.

אתם רוצים להעלות את השיעור?

לא, לא מעלים.

אז מה הבעיה?

אנחנו עושים משהו קונקרטי. זאת הפרה קונקרטית. זה היה משהו במסגרת חובת זהירות ועכשיו אנחנו מכניסים את זה לחובה ספציפית קונקרטית שאסור לתת מידע לא נכון.

גם קודם היה אסור לתת מידע לא נכון.

נכון, אבל זה היה במסגרת חובת הזהירות הכללית, על יועץ ההשקעות להיזהר ולפעול רק לטובת הלקוח.

כתבנו את מה שהיה ברור בעינינו מאליו, שאסור שייכלל פרט מטעה במסגרת פעולת ייעוץ.

דניאל, דיברת אתם על זה?

בוודאי שכן.

ואפילו צמצמנו את איגוד הבנקים.

קיימנו אתם ישיבה. אני רוצה לומר גם איזה כיווצים עשינו לאור ההערות שהתקבלו.

היא אומרת שדיברו אתכם.

כתוצאה מהמשא ומתן הסכמנו שאם בדיווח שלנו לרשות ניירות ערך או ללקוחות נמסר מידע מטעה או פרט מטעה.

פסקה (ב).

פסקה (ב). ראשית, בשום פנים ואופן לא הסכמנו ל-(א).

זה עלה בדיון שלכם ולא הסכמתם?

זה עלה בדיון. אמרנו לרשות מה שאנחנו אומרים היום. יותר מזה, כבר הרבה זמן אנחנו אומרים לרשות ניירות ערך שמאז האכיפה המינהלית והסלאמי שאנחנו רואים כשאנחנו מגיעים לדיונים כאן, יש עוד חתיכה ועוד חתיכה ועוד חתיכה, מערכי הייעוץ של הבנקים היום נמצאים בהיסטריה ובחשש עד כדי שיתוק. אני אומר ישירות. לגבי הסעיף הקודם, סעיף 3(ג), אנחנו חוששים שאם הרשות תגיד בפיקדונות בנקאיים אתם משווקים ואתם כאלה ויש עליכם חובות כאלה ואחרים, היועצים, כמו שאנחנו מכירים את הפחד שלהם היום, לא ייעצו בזה.

בסדר. תמשיכי לסעיף 9.

9.
תיקון סעיף 38ח

בסעיף 38ח לחוק העיקרי –
(1)
בפרט (1), אחרי "שיווק השקעות" יבוא "ולעניין הפרה שעניינה ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי גם בידי יחיד שאינו בעל רישיון".

(2)
בפרט (3), בסופו יבוא "למעט לעניין הפרות שעניינן ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי שיחולו לגביהן הוראות פרט (1)".

(3)
בפרט (4), בסופו יבוא "למעט תאגיד שאינו בעל רישיון ואינו תאגיד בנקאי בנוגע להפרות שעניינן ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי שיחול לגביהן פרט (5)".

(4)
אחרי פרט (4) יבוא:

"(5)
לעניין מפר שהוא תאגיד שאינו בעל רישיון ושאינו תאגיד בנקאי בנוגע להפרות שעניינן ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי – בסכום מרבי של 500 אלף שקלים חדשים".

סכומי העיצום הכספי באכיפה מינהלית.

יש הערות? אין. תמשיכי.

10.
תיקון סעיף 390

בסעיף 39 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב) –
(1)
אחרי פסקה (1) יבוא


"(1א)
כלל פרט מטעה או מידע לא נכון בניגוד להוראות סעיפים 3ב(ג) ו-27ד".
(2)
פסקה (11) – תימחק.
זה סעיף העונשין.

הערות.

הסעיף שמתקשר למה שאמרנו קודם, שמטיל על היועץ שמסר מידע לא נכון מאסר שנה או קנס של 146 אלף שקלים.

אם הוא עשה את זה במודעות, במודעות פלילית.

מי יקבע את זה?

מה המצב לפי החוק הקיים היום אם הוא עשה את זה במודעות פלילית?

אני רוצה שהחוק יהיה לפני. אני לא רוצה להשיב לך בלי שהוא לפני. אני צריכה לבדוק. אני לא יודעת להגיד לך קונקרטית אם יש היום חובה תחת סעיף 39 בחוק הייעוץ, אבל בהרבה מאוד מקרים כשאין חובה קונקרטית, היו הולכים לפי חוק העונשין. היו אומרים שזאת גניבה, השגת דבר במרמה, אגב כזב, רישום כוזב במסמכי תאגיד.

תגידו מה אומר החוק הקיים כדי שנדע מה השינוי.

ברי לכל שאם יועץ בא ואומר שהריבית היא חמישה אחוזים והיא תהיה עשרה אחוזים.

את מתכוונת שאסור לשקר.

נכון. אסור לשקר מתוך מודעות.

זה גם יכול להיות בתום לב.

זה לא בתום לב. סעיף 39 לחוק העונשין. זה רק במודעות.

דניאל, אני יכול לסדר לך פגישה אתם.

הייתה.

כנראה היא לא הספיקה. אני רוצה לדעת דבר אחד מאוד פשוט. מה אנחנו הולכים לעשות בחקיקה? לא להטיף לנו עכשיו ציונות שאסור לשקר. אסור לשקר, בסדר. אני רוצה לדעת מה ההבדל, מה המצב החוקי היום באותה פעולה אליה מתייחס הסעיף ומה הולך לקרות אחרי התיקון.

היום עבירה פלילית היא רק לגבי מידע שמוסרים לרשות. דיווח לרשות או בקשת רישיון לרשות. אנחנו מוסיפים עכשיו.

רגע. מה לא?

בכל האינטראקציה מול הלקוח, אין.

זאת אומרת, אם אני משקר, אני יועץ השקעות ומשקר את הלקוח, אין עבירה.

זה לא שאין עבירה. אין עבירה לפי חוק הייעוץ. זה לא שאין עבירה לפי הדין הכללי.

אני שואל שאלה. אני נמצא במדינה בה יש רשות אכיפה אחת. אני מסרתי מידע ללקוח ושיקרתי אותו, פסקה (א) שלכם במקרה הזה. ההוא תובע אותי לדין.

שיורידו את הסעיף הזה.

אני מתנגד להוריד. אני רוצה להבין לפני שאני מוריד. אני מסרתי מידע שקרי ללקוח. הלקוח הזה שנתתי לו מידע שקרי מתלונן ברשות לניירות ערך. מה דינו של היועץ?

מעלים אותך בדרגה.

מה הדין היום?

אין היום עבירה בתוך חוק הייעוץ.

זאת אומרת, אני ממשיך לייעץ כרגיל והכל בסדר.

לא. אין היום עבירה בתוך חוק הייעוץ שקובעת שהדבר הזה אסור, אבל רשות ניירות ערך חוקרת לא רק עבירות של חוק הייעוץ אלא גם עבירות שנעשו בקשר עם פעולת הייעוץ. כך למשל, אני אדגים, יש הרשעה של עודד דסה, הפרה של חוק החברות. ההפרה של חוק החברות הייתה שהוא לא אישר את העסקות באופן שקבוע בחוק החברות. האם יש סנקציה פלילית בחוק החברות הזה? לא. אבל מה אמר בית המשפט? הדבר הזה הוא גניבה ולכן הרשות חקרה את זה, העמידה לדין ואף הביאה להרשעה. לכן השאלה היא האם במהות קודם ניתן היה לשקר במודעות והתשובה היא לא. קבענו לזה הוראה קונקרטית. אם זה הרעש הגדול שהעבירה הקונקרטית נקבעה, אפשר להסיר את זה.

הבנתי. רן, מה איכפת לך? הרי בלאו הכי היועץ עומד לדין, בלאו הכי הרשות חוקרת אותו, אז מה איכפת לך שזה יפורט בתחום של ייעוץ השקעות? בלאו הכי הוא ייענש.

המצב כיום הוא לא מצב בו יוצרים מקצוע חדש.

השאלה שלי מורכבת משני חלקים. ככל הנראה אתה מסכים שליועץ אסור לשקר.

לאף אחד אסור לשקר. כתוב. זה ציווי.

כתוב בתורה, מדבר שקר תרחק.

לא כולל את הבנקים.

זה בהומור. אתה נחרץ בעניין הזה שאסור לו לשקר. אם הוא משקר, יש עונש וכך זה כבר היום בלי התיקון לחוק. מה איכפת לך שמפרטים את זה? למה היועצים בפאניקה?

היועצים בפאניקה כי במספר השנים האחרונות נוצר מצב שהמקצוע הזה הפך להיות מקצוע נון-גראטה אצל העובדים. זאת תופעה שאנחנו רואים אותה היום. אנשים לא רוצים לעבוד במקצוע הזה והוא מוקצה. אנחנו מנסים, בשיתוף עם רשות ניירות ערך, והבאנו את זה לידיעתה, לעצור את התהליך הזה כי הוא מזיק לכולם, הוא מזיק לנו והוא מזיק לרשות והוא יזיק גם ללקוחות.

לענייננו.

לענייננו. מדובר במשהו שהוא מיותר. כמו שאתה אמרת, ברור שאסור לשקר, אבל ללכת ולהוסיף על זה עכשיו בחוק, והיועצים מודעים לדברים האלה כי אנחנו מעבירים את הדברים האלה, והוועדים מעבירים אותם.

אבל לא מוסיפים כלום.

מוסיפים חובה מפורשת בחוק עם איסור פלילי, עם סנקציה של מאסר של שנה.

בין כה וכה הוא קיים היום אלא שהוא לא קיים בייעוץ השקעות.

הוא לא קיים היום. אני חולק על מה שאמרה רשות ניירות ערך, אם זה מה שהיא אמרה. הוא לא קיים היום בחוק ניירות ערך.

אבל אסור לשקר.

לאף אחד אסור לשקר. על זה אני לא חולק.

לדבריך אסור לשקר.

חד וחלק, אסור לשקר.

היום יש עונש. אם מישהו משקר, יש עונש ונתנו לנו דוגמה.

אם הוא היה אומר שמותר לשקר, הייתה מאשר?

לגבי הנושא של השקרים יש לי הרבה מה לומר. אנחנו גם חתמנו על הסכם קואליציוני, אז מה, לא שיקרו אותנו? שיקרו.

הוא אומר באופן נחרץ שאסור לשקר. היום יש עונש. יועצי השקעות הם אנשים אינטליגנטיים.

אני לא רוצה שתהיה עליהם חרב ספציפית עליהם להבדיל מכל מי שעובד אתם בסניף, והם עובדים בסניף כתף אל כתף עם אנשים כמוהם.

הבנתי את הוויכוח.

יועץ השקעות הוא לא בן אדם עצמאי שמביא את כל הדעות שלו מהבית לייעוץ. זאת אומרת, הוא מקבל הרבה מאוד מערכים של עזרה. אנליסטים עוזרים לו, כלכלנים עוזרים לו, העיתונים עוזרים לו וכל מיני הדרכות כאלה ואחרות. הוא יכול להביע איזושהי דעה שהוא מאמין בה, אבל היא לא נכונה לאותו רגע. אז פתאום על משהו שמישהו כתב באיזשהו חדר והוא טעה, עכשיו הוא יקבל את העונש.

אפשר לגשר על העניין הזה. תמשיכי.

11.
תיקון התוספת השנייה

בתוספת השנייה לחוק העיקרי –
(1)
בחלק א' -


(א)
במקום פרט (1) יבוא:
"(1)
עוסק בייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי – לא כלל במסגרת הייעוץ או השיווק כאמור פרטים מזהים על מי שנותן את הייעוץ או את השיווק, או פרטי השכלתו וניסיונו המקצועי בניגוד להוראות סעיף 3ב(ב)(3) או כלל פרטים כאמור שאינם נכונים, בניגוד להוראות סעיף 3ב(ג)(1)".


(ב)
בפרט (26), במקום "סעיף" יבוא "סעיפים 3ב(ו) או".
(2) בחלק ב' –
(א)
במקום פרט (1) יבוא -

"(1)
העסיק אדם בשמו בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקים לפי סעיף 7(ב)(2) או (ג)(1) או לפי סעיף 8(ב)(2) לפי העניין, או העסיק אדם כנושא משרה בניגוד להתחייבות לפי סעיף 7(ב)(4) או (ג)(2) או לפי סעיף 8(ב)(3), לפי העניין.

(1א)
עוסק בייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי – לא כלל במסגרת הייעוץ או השיווק כאמור הודעה כי מדובר בייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי, לא הודיע כי מתן שירותים כאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתוני כל אדם ובצרכיו בניגוד להוראות סעיף 3ב(1) או כלל פרטים כאמור שאינם נכונים, בניגוד להוראות סעיף 3ב(1).

(1ב)
עוסק בייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי לא גילה במסגרת הייעוץ או השיווק כאמור ניגוד עניינים בניגוד להוראות סעיף 3ב(3) או כלל פרטים כאמור שאינם נכונים, בניגוד להוראות סעף 3ב(1).

(ב)
בפרט (6), אחרי "לפי סעיפים" יבוא "3ב(1)" ובמקום "לא כלל בדוח, פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי סעיף 27ג(2)" יבוא "לא כלל בדוח, בהודעה או במסמך לרשות פרט שהיה עליו לכלול בהתאם להוראות לפי סעיפים 3ב(י), 5, 27 ו-27ג".

בסעיף הזה כללנו את העיצומים הכספיים, את כל הנושא של ייעוץ השקעות כללי וההוראות שדיברנו עליהם קודם לכן.

הערת הבהרה בכפוף לכך שהרשות תבהיר את זה, כי אז לא תהיה בעיה. בסיפא של כל אחד מסעיפי ההפרה נאמר "או כלל פרטים כאמור שאינם נכונים בניגוד להוראות סעיף 3ב(ג)(1)" אבל הסעיף הזה מתייחס לדברים אחרים ולא למה שכתוב בסעיף. אני תוהה למה לא להפנות לסעיף החובה הספציפי. עשוי להשתמע מזה שגם מסירת פרט לא נכון כלשהו בהתאם לסעיף 3ב(ג)(1) עשויה להיחשב כהפרה וכמובן שאנחנו נתנגד לזה אם זה כך.

זאת הייתה הכוונה. לא מה שאמרת. אלה הפרטים הספציפיים האלה, כפי שרשום כאן.

אם כן, למה לא להפנות לסעיף שקובע את זה?

צריך להסתכל על הנוסח.

תנסחו את זה כך. תורידו עד כמה שאפשר מחלוקות. אני מודה לך על ההערה. הרשות קיבלה את ההערה שלך והיא תסדר את זה. נכון?

כן.

משהו אחד השגתי בישיבה הזאת.

12.
תיקון התוספת השלישית

בתוספת השלישית לחוק העיקרי –
(1)
בפרט (5), המלים "בעל רישיון ניהול תיקים, ייעוץ השקעות או שיווק השקעות" – יימחקו.

(2)
אחרי פרט (5) יבוא:

"(6)
לעניין הפרה בידי תאגיד שאינו בעל רישיון ושאינו תאגיד בנקאי העוסק בייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי -

(1)
הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השנייה – 25,000 שקלים חדשים.

(2)
הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השנייה – 50,000 שקלים חדשים.

מה היה קודם?

קנסות נמוכים יותר למי שאין לו רישיון. זאת אומרת, מי שעוסק רק בייעוץ כללי בלי רישיון, הסכומים נמוכים.

לא כמו כל תאגיד.

לא כמו כל תאגיד.

מה ההבדל בין סעיף 38ח(4) לסעיף הזה? שם מדובר על תאגיד שהוא לא בעל רישיון, 500 אלף שקלים.

זאת אכיפה מינהלית וזה עיצום כספי.

זאת אומרת, עכשיו כלי התקשורת צריכים לחשוב שמחר בבוקר אולי יהיה עליהם קנס של 500 אלף שקלים. הם לא בעל רישיון.

כלי התקשורת לא בעניין.

מה זה הם לא בעניין? הם נותנים ייעוץ השקעות כללי. החוק הזה הוא חוק מוזר.

אל תדבר על כל החוק. זה מדבר גם על עיתון?

כן. אם הוא לא כלל את ההודעות.

מה הקנס היום?

היום הקנס הוא מינהלי ולא עיצום כספי של הרשות.

זאת אומרת, על פי הצעת החוק הזאת אם עיתון לא מפרסם את המרואיין כשהוא אומר בדיוק איפה הוא למד, הוא ישלם 25 אלף שקלים או חמישים אלף שקלים.

זאת הקלה, כי אם לא, הסכום היה חמישה מיליון שקלים לפי המצב הקיים.

זה יפה מה שאתם עושים עכשיו. אתם קבעתם שיש החמרה ועכשיו עשיתם הקלה. עוד לפני שאישרנו את ההחמרה, עשיתם הקלה. היום, לפני שהחוק הזה מאושר, מה שאתם קבעתם ברשות לניירות ערך, עדיין זה לא חוק. זאת אומרת, אם היום יש לי עיתון ואני מתראיין ולא אמרתי בדיוק את מה שצריך להגיד, מה העונש שלי?

אם אתה יחיד, מיליון שקלים. אם אתה תאגיד, חמישה מיליון שקלים.

זה היום.

כן. היום. מי שאינו בעל רישיון שנתן ייעוץ בכלי תקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו עניין אישי או שהוא לא אומר שזה מהווה תחליף, יש עליו מיליון שקלים או חמישה מיליון שקלים.

אנשים טובים.

לא מיישמים את החוק.

לא מיישמים את החוק, זה לא אומר שום דבר.

גם את זה לא יישמו?

אנחנו לא מטילים מאות עיצומים מדי שנה.

יש שאלה עקרונית והיא האם אנחנו מרחיבים את הנושא.

אני חושב שהיום בחוק יש החרגה של התקשורת.

אתה ואני נכשלנו עכשיו. הם בסדר. לא החלטנו לגבי מוסיפים את נושא התקשורת. על זה עוד לא החלטנו אבל אם אנחנו משאירים את הנושא של התקשורת, הם צודקים שיש כאן הקלה גדולה. זה שלא אכפו קודם ולא יאכפו בהמשך, זה דיון אחר.

13.
תיקון התוספת הרביעית

בתוספת הרביעית לחוק העיקרי –
(1)
במקום פרט (7) יבוא -

"(7)
כלל פרט מטעה או מידע לא נכון בניגוד להוראות סעיפים 3ב(ג) או 27ד, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר, לפי העניין".

(2)
בפרט (27), אחרי "להוראות לפי סעיף" יבוא "3ב(י)".
(3)
פרט (28) – יימחק.

(4)
אחרי פרט (29) יבוא -


"(30)
הפר הוראה שעניינה צמצום ניגוד עניינים לפי סעיף 3ב(י).

(31)
עסק בייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי מבלי שהתקיימו בו תנאי כשירות בניגוד להוראות לפי סעיף 3ב(י).

(32)
עסק בייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי מבלי שנרשם במרשם בניגוד להוראות לפי סעיף 3ב(י)".

כאן מוסיפים להפרות המנהליות של האכיפה המינהלית את העניינים עליהם דברנו קודם לכן.

זה לא פשוט. שוב, אנחנו מתנגדים לפרט (7).

כן, זה נגזר.

אתם מתנגדים שישנו את זה מאישי לניגוד עניינים? מישהו מתנגד לזה? אישי וניגוד עניינים זה משהו אחר. אתם מתנגדים? הלאה.

14.
תיקון חוק ניירות ערך

בחוק ניירות ערך –
(1)
בסעיף 1, בהגדרה "גורם מפוקח" -

(1)
בפרט (3), אחרי "נאמן" יבוא "לתעודות התחייבות, כמשמעותו בפרק ה'1 לחוק זה".


(2)
בפרט (6), בסופו יבוא "כהגדרתו בסעיף 50א".


(3)
בפרט (7), בסופו יבוא "כהגדרתה בסעיף 50א".

(4)
בפרט (10), במקום "או נאמן" יבוא "כמשמעותו בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות".

(5)
בפרט (14), אחרי "בייעוץ השקעות" יבוא "בשיווק השקעות" ובסופה יבוא "לרבות מי שעוסק בייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי".

(2)
בסעיף 52נו(א), אחרי פסקה (5) יבוא:


"(6)
תאגיד החב ברישום כמשמעותו לפי סעיף 3ב(י)לחוק הייעוץ".

(3)
בסעיף 52נז(1), אחרי "לפי חוק השקעות משותפות" יבוא "אישור לרישום במרשם שנקבע לפי סעיף 3ב(י) לחוק הייעוץ".

(4)
בסעיף 56א1(א) -


(1)
בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ובחברות בעלות רישיון זירה".

(2)
אחרי "בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה" יבוא "או במכשיר פיננסי".

15.
תיקון חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני

בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, סעיף 4 – בטל.

מה זה סעיף 4?

קרן השתלמות.

16.
תחילה

תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.

אני מבקש לשבת עוד הפעם ולעשות זאת עד שבוע הבא. ככל הנראה, בעזרת השם, אני אביא את זה להצבעה בשבוע הבא. אני מבקש שתשבו לישיבה יותר יסודית עם הגופים שיש להם נגיעה לעניין הזה, גם לגבי הנושא הראשון שאמרנו ושהבנקים מתנגדים ואיגוד הבנקים לא מביע עמדה, לגבי הנושא של הפנסיוני והפיננסי.

אני מבקש לשבת לגבי הנושאים שהועלו על ידי איגוד הבנקים.

יושב ראש ההסתדרות – היום יש בחירות להסתדרות – אמר לי שיש כאן את הנושא של הייעוץ והוא נוגע לוועדי העובדים אבל היום הם לא נמצאים. אני חשבתי שזה יהיה דבר שלא שנוי במחלוקת ואז יכול להיות שהייתי יכול להצביע אבל במהלך הדיון התברר לי שחלק גדול מהדיון הוא דיון של הייעוץ הזה, ייעוץ השקעות, וגם מבחינה חקיקתית יש כאן עדיין הרבה בעיות.
לכן לגבי ההערות שהושמעו כאן, אני מבקש שתנסו להגיע להסכמות. אני לא מבק שמכם שמה שיגידו לכם תעשו, לא אמרתי את זה, אבל להגיע בהגיון למצב מאוזן. אני מרגיש שאנחנו כאן בוועדה עשינו עליהם הרבה מאוד גזרות. הרבה מאוד. אני מחזיק את עצמי כל הזמן לראות שאנחנו לא קורעים את החבל. אני לא מנהלי הבנקים ואני לא שם. אני רותח מזעם על השכר שמקבלים מנהלי הבנקים, אני רותח מזעם על העמלות שגובים מהלקוחות שזה הרבה יותר מכל מדינות המערב. פניתי לנגיד בנק ישראל בעניין הזה. אני לא שם. זאת אומרת, אני לא חשוד בזה שאני רוצה להקל על הבנקים, אבל אני חושב שצריך להיות הגיון כי אנחנו הרי מעוניינים שהם יפעלו. גם אני מתחיל לחשוש שאולי אנחנו קצת מגזימים. אם אפשר להגיע להסכמות, הנה מה טוב. אם צריך לבוא להכרעה בוועדה, גם את זה צריך לעשות אבל לנהל דיון אמיתי.

לא נצביע היום אלא נצביע בעזרת השם בשבוע הבא, אבל אני מבקש שתקיימו את הישיבה הזאת מהר.

אני מאוד מודה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>