PAGE
2
ועדת הכלכלה
23/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 859>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ב' בסיון התשע"ב (23 במאי 2012), שעה 9:00

<צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב)(תיקון), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
יצחק וקנין – מ"מ היו"ר
כרמל שאמה-הכהן

>
דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

שרית זוכוביצקי - לשכה משפטית, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

בועז גידנסקי - משרד המשפטים

יעקב אנוך - נשיא איגוד יבואני הרכב

יהודה רודד - מנכ"ל איגוד יבואני הרכב

עזרא שוהם - יו"ר איגוד השמאים בישראל

אנטול שפיגל - מנכ"ל איגוד השמאים בישראל

רפי דניאל - שמאי רכב, איגוד השמאים

הדר בר-דגן - עוזרת אישית של יו"ר איגוד השמאים בישראל

אורי וינקלר - נשיא אוטוורקס בע"מ

דן קדרון - קצין בטיחות לשעבר

איתי עצמון

עידית חנוכה

ירון קוונשטוק
<צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב)(תיקון), התשע"ב-2012>

רבותי, בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא: צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב) (תיקון), התשע"ב-2012. רבותי, מי מסביר ומציג לנו את הצו? משרד התחבורה, מי נמצא?

עורכת-דין זוכוביצקי, משרד התחבורה. צו הפיקוח על מצרכים ושירותים מסדיר את נושא היבוא המסחרי של רכב. יש בו שני אלמנטים מרכזיים: התנאים לקבלת רישיון היבוא, והתנאים שצריך לתת יבואן שסיפק רכב על-פי רישיון היבוא, והחובות המוטלות עליו אחרי שיווק הרכב ומכירתו לצרכן.

בתיקון זה יש שני היבטים. היבט אחד הוא שלב נוסף ברפורמה שמבצע משרד התחבורה מאז שנת 2010 לפתיחת ענף הרכב לתחרות. יש בו אלמנט נוסף שבו אנחנו מחייבים יבואנים לספק רכב לצרכים מיוחדים של אדם. אלה שני האלמנטים המרכזיים של התיקון המוצע.

בקשר לרפורמה, יש פה הרחבה של סוגי הרכב שניתן לייבא ביבוא מקביל. יבוא מקביל זה יבוא בידי יבואן שקשור בהסכם עם דילר ולא עם היצרן. דילר הוא מי שקשור בהסכם עם היצרן. פתחנו את סוגי כלי הרכב שניתן להביא ביבוא מקביל. בנוסף עשינו הקלות, חלקן כבר נכנסו לתוקף. חלק מההקלות, לצורך השלמתן, אנחנו צריכים לתקן את ההגדרות, והן מובאות פה בפנינו. זה אלמנט אחד.
האלמנט השני, כמו שאמרתי, זה חיוב היבואנים לייבא רכב לא לאנשים עם צרכים מיוחדים אלא עוסקים שיש להם צורך ברכב מיוחד לצורך עסקם, כאשר יש להם מגבלה שהם לא יכולים לייבא את הרכב בעצמם, משום שהסעיף שמסדיר את יבוא אישי של רכב קובע, שעוסק לא יכול לייבא רכב לשימושו. וכדי לא להשאיר את העוסקים מול שוקת שבורה, אנחנו, בהסמכת היבואנים, מטילים עליהם חובה לספק את הרכב הזה וחובה לא לסרב לספק אותו.

עד כאן?

כן, זה התיקון.

מישהו רוצה להתייחס, רבותי, לדברים? איגוד יבואני הרכב, כן.

כבוד היושב-ראש, אנחנו למעשה הגענו להסכמה עם משרד התחבורה על רוב הנושאים. יש נושא אחד או שני נושאים שהייתי רוצה לגעת בו.

אתה רוצה כשנגיע לזה? אוקיי. טוב, רבותי, אם יש הערות כלליות נאמר אותן, ולגבי הסעיפים עצמם נקרא את הסעיפים. כשנגיע לסעיף שאתם חושבים שצריך לשנות אותו, נקרא ונראה מה נוכל לעשות בסעיף הזה. אני מציע שתקריאי את הצו.

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב) (תיקון), התשע"ב-2012.
תיקון סעיף 1: בסעיף 1 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל"ט-1978 (להלן- הצו העיקרי) –
(1): בהגדרת "יבואן", בפסקה (2), במקום "מסוג 1M כמשמעותו" יבוא "מסוגים 1M ו-1N כמשמעותם", והמלים "ובאותה התקינה" – יימחקו.
נקרא קודם את כל סעיף ההגדרות.

כן, את כל תיקון סעיף 1. תקראי אותו עד סעיף 5, נשאל אם יש הערות, ונצביע אם לא יהיו הערות.

(2) אחרי הגדרת יבואן יבוא: ""יבואן חדש" – יבואן שלא קיבל רישיון ליבוא רכב בארבע שנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון יבוא".

(3) בהגדרת "סוכן מורשה", בפסקה (2), במקום "2,000" יבוא "1,500".

(4) אחרי הגדרת "סוכן מורשה" יבוא: ""עוסק" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975".

(5) אחרי הגדרת "רכב חדש" יבוא ""רכב שיוצר בשלבים" – כמשמעותו בתקנה 282(א)(3)(א) לתקנות התעבורה".

הסבר.

הסעיף הראשון, הגדרת יבואן. אנחנו במסגרת התיקון הזה מרחיבים את סוגי כלי הרכב שניתן לייבא ביבוא מקביל. אם עד היום אפשר היה להביא רכב מסוג 1M, דהיינו רכב נוסעים פרטי עד שמונה מושבים שמשקלו עולה על 3,500 ק"ג, אנחנו עכשיו מאפשרים לייבא ביבוא מקביל גם רכב מסוג 1N, שזה רכב מסחרי שמשקלו אינו עולה על 3,500 ק"ג.
בנוסף עשינו פה שינוי נוסף. אם בעבר אפשר היה להביא רכב מאותו הדגם ובאותה התקינה שהביא היבואן הישיר, דהיינו זה שקשור עם היצרן, עשינו הקלה וויתרנו על אלמנט התקינה. זאת אומרת המלים "באותה התקינה" שקיימות היום בנוסח ההגדרה נשמטות, ואין חובה שהיבוא המקביל יהיה רק רכב שיובא באותה התקינה. זה לעניין סעיף הגדרת יבואן.

לעניין הגדרת יבואן חדש, ההגדרה הזאת נדרשה לצורך הקלה בתנאים לקבלת רישיון ליבוא. פרסמנו לפני כחודשיים, פחות אפילו, תיקון לצו הפיקוח שלא היה טעון אישור של ועדת הכלכלה. במסגרתו, כפי שהתחייבנו גם בוועדת הכלכלה, קבענו צעדים מקלים על מנת לאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לענף יבוא הרכב. במסגרת הצעדים המקלים האלה נתנו תנאים מיוחדים ליבואן חדש, זאת אומרת יבואן שזה עתה התחיל את דרכו כיבואן, לא רצינו לעשות חסם כניסה. הגענו למסקנה שכדי להסיר את חסמי הכניסה אנחנו רוצים להקל.
אז הקלנו בשני אלמנטים, זה כבר נמצא בנוסח הקיים. הקלנו באלמנט הערבות והקלנו באלמנט ההון העצמי, כאשר קבוצת הייחוס היתה היבואן החדש, והיבואן החדש הוא זה שלא קיבל רישיון בארבע השנים האחרונות.
לעניין סוכן מורשה, גם פה עשינו הקלה. סוכן מורשה הוא הגוף בחוץ-לארץ שאתו מתקשר היבואן. גם על הסוכן המורשה חלים תנאים על-פי צו הפיקוח, בין היתר משך ההסכם שלו עם היצרן שלו בחוץ-לארץ וכו', וגם היקף המכירות שלו. גם פה רצינו לעשות צעדים מקלים. היקף המכירות היום הוא 2,000 כלי רכב, והפחתנו את הכמות ל-1,500, שוב, כדי להסיר חסמים, כדי למצוא דילרים שאפשר יהיה להתקשר איתם, וכדי לאפשר את היבוא המקביל והיבוא המסחרי בצורה טובה.
לגבי הגדרת עוסק מורשה. ההגדרה הזאת נדרשת לצורך החובה שסיפרתי עליה, לחייב יבואנים לייבא רכב לעוסקים, ולכן רצינו להגדיר את קבוצת העוסקים. משכנו את ההגדרה מחוק מס ערך מוסף.

תוכלי לומר מה ההגדרה?

כן. אני מקריאה מחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. ההגדרה היא: ""עוסק מורשה" – עוסק שנרשם לפי סעיף 52 או לפי סעיף 58 ואינו עוסק פטור, וכן מי שנמנה עם סוג העוסקים שלגביהם קבע שר האוצר שיירשמו כעוסקים מורשים".
רצינו הגדרה רחבה כדי שעוסק שבאמת יש רכב מיוחד שהוא צריך ולא יכול להביא לשימושו, יבואן יביא אותו עבורו.

רגע, זאת הגדרת "עוסק מורשה" או "עוסק"? לא הבנתי.

"עוסק מורשה".

לא, אז אני שאלתי מהי הגדרת "עוסק", שהיא רלוונטית לצו.

סליחה. ""עוסק" – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי".

כן.

רגע, עוד הגדרה אחת, "רכב שיוצר בשלבים". רכב שיוצר בשלבים, שוב שאבנו את ההגדרה מתקנות התעבורה, אקריא את ההגדרה: "הרכב יוצר בידי כמה יצרנים, והושלם תאריך יצורו המוגדר בהנחיות האיחוד האירופי כרכב שיוצר בשלבים".
כאשר קבענו את החובה ליבואנים לייבא עבור עוסקים, אמרנו שלא ניתן להם כל סוג רכב שמורכב באופן שאין להם שליטה עליו. ולכן אמרנו או רכב שיוצר על-ידי היצרן במקורו באופן מושלם או רכב שיוצר בשלבים, ואלה סוגי הרכב שהוא יוכל להביא או שהעוסק יוכל לבקש. זהו.

כן. יש הערות, רבותי, לסעיפים? אין הערות.

סליחה, יש לי הערה. לגבי תוספת ביטול התקינה, לא הבנתי מה הכוונה "ביטול התקינה".

אז אני אסביר, ברשותך. היום אנחנו מאפשרים יבוא מקביל של רכב מתוצר ודגם שהיבואן הישיר מייבא עם אותה תקינה. אם הוא מביא תקינה אירופית אז תקינה אירופית או אמריקנית. אנחנו פה מאפשרים, שגם אם היבואן הישיר לא מייבא את הרכב עם תקינה אמריקנית, אנחנו רוצים כן לאפשר ליבואן המקביל להביא את הרכב הזה. זאת אומרת בכל מקרה ובכל מצב, הרכב מחויב לעמוד בתקינה מסוימת, או אירופית או אמריקנית.

אחת התקינות תהיה תמיד?

ודאי.

בסדר. תודה.

אוקיי. עוד שאלות? אין שאלות.
אני מצביע על סעיף 1, כולל כל תתי-הסעיפים עד (5). מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 1 – פה אחד
הסעיף אושר.

הסעיף אושר.

סעיף 2 – הוספת סעיף 3ב.

הוספת סעיף 3ב. אחרי סעיף 3א לצו העיקרי יבוא: יבוא רכב חדש ביבוא מיוחד – 3ב(א): על אף האמור בסעיף 3(א)(5) יבואן רכב המבקש רישיון לייבא רכב מדגם שאינו מייבא באופן סדיר עבור עוסק, לצרכי עיסקו הייחודיים (להלן – רכב ביבוא מיוחד) יספק שירותי תחזוקה לרכב באמצעות מוסך שירות אחד לפחות.

(ב) על אף האמור בסעיף 3(א)(10) יבואן רכב המבקש לייבא רכב – ופה אני מוסיפה את המלים "ביבוא מיוחד", זה נשמט, הרי כל הסעיף הזה עוסק ברכב ביבוא מיוחד – שיוצר בשלבים ייתן לרכב את מלוא האחריות שנתן לו יצרן הרכב המיובא.

(ג) על אף האמור בסעיף 11(ב) יבואן שייבא רכב ביבוא מיוחד יספק לקונה מוצר תעבורה לרכב בתוך פרק זמן שלא יעלה על 45 ימים מיום קבלת ההזמנה.

ופה ההערה של היבואנים לגבי ימי העבודה.

(ד) על אף האמור בסעיף 13 יבואן שייבא רכב ביבוא מיוחד יספק לקונה הערות שימוש בשפה האנגלית או בשפה העברית.

אני מציע שתסבירי, אחרי כן נשמע הערות לסעיפים.

במסגרת התיקון הזה חייבנו יבואנים להביא לבעלי עסקים רכב לצרכיהם המיוחדים. ראינו לנגד עינינו כלי רכב ייחודיים.

תני לנו דוגמה.

למשל, אני יכולה להגיד שרכב כזה הוא רכב סיור וטיול. מורי הדרך ביקשו לייבא רכב שהוא בעל ממדים גדולים, שיש לו תא מטען גדול, שיתאים לשירות שהם נותנים לתייר שבא מחוץ-לארץ. הם טענו שהיבואנים לא מביאים את הדגמים שהם מעוניינים בהם, ומצד שני הם לא יכולים להביא בעצמם משום שהם מוגדרים "עוסקים".

בסיטואציה הזאת העדפנו שהם יפנו ליבואנים והיבואנים יביאו להם את כלי הרכב המיוחדים האלה, שמתאימים בדיוק לצרכים של התיירים כמו שהם מגדירים, ולא שיביאו בעצמם. לא רצינו לפרוץ את היבוא האישי, מצד שני בהסכמת היבואנים הם כן יוכלו להביא להם את הכלים האלה.

במסגרת הסעיף הזה, בהסכמת היבואנים, הקלנו בתנאים. כשאתה מייבא רכב יש לך חובות כלפי הקונה שלך: אתה צריך לספק לו מוצרי תעבורה, אתה צריך לתת לו שירותי תחזוקה, אתה צריך לתת לו הוראות שימוש וגם אחריות. הקלנו בתנאים האלה וקבענו תנאים מקלים לעניין אלמנטים של אחרי היבוא כלפי יבואן שמביא רכב, שבדרך כלל הוא מביא אחד כזה, אין לו תשתית מלאה ליבוא של הרכב.
אני אספר מה ההקלות. כמובן, לעניין מוסך שירות, אם היום כשמביאים רכב באופן מסחרי וסדרתי אז צריך לתת שירות במוסך מרכזי, אנחנו הסתפקנו במוסך שירות. לעניין האחריות, היום אנחנו מחייבים יבואן לתת אחריות שנתיים, במקרה הזה אנחנו מחייבים אותו לתת את מלוא האחריות שנתן היצרן.

כלומר ללא קביעת תקופה מינימאלית.

ללא קביעת תקופה מינימלית. מה שנותן היצרן, מלוא האחריות הזאת, מקבל אותו קונה.

זו התקדמות.

דבר נוסף, היום בחוק יש חובה לספק מוצרי תעבורה תוך שבעה ימים. כשאתה מביא סדרתי זו כמובן אפשרות, כשאתה מביא רכב ייחודי, עשינו הקלה ל-45 ימים.

זאת אומרת, אם אדם קנה רכב ואין לו חלק מסוים, הוא יחכה 45 ימים עד שיביאו לו את זה.

כן. למעשה אנחנו מחייבים פה את היבואן להביא לו את הרכב. זה רכב שהיבואן לא ערוך לטפל בו, והוא מביא את זה במיוחד בשבילו. עבור כלי רכב רבים ודאי אנחנו רוצים שיהיה מלאי, יעשו את התשתית המתאימה כדי לספק מוצרי תעבורה באופן מידי. כשהיבואן מייבא רכב אחד עבור עוסק לצרכיו הייחודים, אז הוא מביא לו אבל הוא לא מחזיק מלאים עבור אדם אחד בודד.

אוקיי.

כמובן, האדם הזה גם לא חייב לתקן את הרכב אצלו.

הקלה נוספת זה כמובן הוראות השימוש. אנחנו מחייבים יבואנים סדירים לתרגם את הוראות השימוש, זה כמובן נכון כשמביאים מסה גדולה של כלי רכב. כשמביאים רכב אחד אנחנו מסתפקים בהוראות שימוש בשפה האנגלית.

וזה לא גורע מהחובה למסור רשימת מוסכים מעודכנת?

זה לא גורע.

כן. הערות, רבותי.

אני נשיא איגוד יבואני הרכב. אדוני היושב-ראש, מספר הערות. הערה ראשונה: בסעיף (ג) – 45 ימים, אני מבקש להוסיף ימי עבודה, שלא יימנו שבתות וחגי ישראל כימים שבהם אנחנו צריכים לעבוד.

בסעיף 11(ב), כנוסחו היום, כתוב "7 ימים מיום קבלת ההזמנה". כלומר גם לגבי היבואנים "הרגילים" אין דרישה של ימי עבודה.

אני יודע. הסעיף שאתה מזכיר בנוי על זה שביבוא סדרתי יש לך את החלקים במלאי ואתה ערוך ואתה מסודר. פה מדובר על להביא משהו מאוד מיוחד שמראש לכאורה מכריחים אותנו להביא אותו. לא היינו מביאים אותו, הוא לא כלכלי, אין שום סיבה להביא אותו.

יקי, מה שאתה רוצה בעצם, בגדול, זה עוד ארבעה-חמישה ימים. זו האמת.

כן.

כי אם אתה מדבר על ימי עבודה, אם יש חג אז עוד יום אחד. מדברים פה על חמישה-שישה ימים הטופ.

אתן לך דוגמה. הבעיה שאנחנו נופלים למשל על חגים בתחילת השנה החדשה, מה-20 ומשהו לדצמבר עד כמעט אמצע ינואר בחוץ-לארץ אין לך עם מי לדבר, ואתה מפסיד שלושה שבועות של ימים שהם לא ימי עבודה, שאתה לא יכול לעשות שום דבר. הכול סגור, אין לך מה לעשות. ולכן זה הופך להיות קצר.
מהמזרח הרחוק, לפעמים, אם זה לא משהו שמביאים באוויר אלא צריך להביא אותו בים, זה מעל לחודש בים. ולכן צריך לקחת בחשבון ולהתייחס לימי עבודה. תראו, זה דבר מאוד מיוחד, לא התנגדנו לו, למרות שלכאורה מכריחים אותנו ואין שום זכות להכריח אותנו.

דקה אחת. משרד התחבורה, מדובר על עוד חמישה ימים, זה קריטי בשבילכם?

במקרה הזה לא.

אז אפשר לכתוב 50?

כדי לשמור אחידות הנוסח נוסיף את הימים.

אז 50 ימים?

50 ימים. מקובל עליכם?

כן. לגבי סעיף (א) – "לצרכי עיסקו הייחודיים" – אני לא יודע אם יש הגדרה מה זה עיסוקיו הייחודיים, כל אחד עיסוקיו הם עיסוקיו הייחודיים. מי פה מגדיר מה זה עיסוקו הייחודי?

הכוונה היא לעוסק שצריך את זה לצורך העיסוק שלו. אתה מדבר על המלה "ייחודי" או "לצורך עיסקו"?

עיסוקו הייחודי.

אני מוכרח לומר שגם אני שאלתי אתמול את נציגת משרד התחבורה למה בדיוק הכוונה, אולי כדאי שמשרד התחבורה יסביר.

כמו שהסברתי קודם, לפעמים יש עיסוקים שנותנים את השירות באמצעות הרכב, ויש צרכים מיוחדים, בדרך כלל זה בא לידי ביטוי בגודל. זאת אומרת, כשיש דברים מיוחדים לסחוב, צינורות, כל דבר שיכול להיות רלוונטי לעסקיו הייחודיים של אדם. אם אדם מוביל ברכב שלו צינור מיוחד והוא צריך תא מטען רחב או גבוה, ויש דגמים כאלה בחוץ-לארץ מתוצרים שהיבואנים פה קשורים איתם בהסכמים, הוא לא יכול לייבא לעצמו, אנחנו לא רוצים שהוא ייבא לעצמו, ולכן אנחנו נגדיר.
יש פה עניין רחב, אנחנו לא רוצים לצמצם את העניין, וברור לנו שכשיש מונית שהיא רכב נוסעים פרטי, שאדם רוצה להביא מונית מסוג כזה ולא מסוג כזה, אין פה צורך ייחודי. הוא יכול לספק את שירות ההסעה, במונית נניח, ברכב נוסעים פרטי רגיל, מסוג כזה, מסוג אחר, אין לזה צורך ייחודי.
אבל כמו מורי הדרך שהצביעו על צורך ייחודי, ואני מניחה שהוא יסכים שאני לא יכולה להעלות על הדעת מי, כל אחד יציג את הצורך הייחודי, אנחנו גם נפעיל שיקול דעת, זאת אומרת, זה ברור. לא נלך. אם יציגו צורך ייחודי שהוא צורך ייחודי ברור.

אז מי שישקול זה בעצם הרשות המוסמכת לתת זיכיון?

מתי זה יבוא לידי מבחן? כשיבואן יסרב. כשהוא יגיד: סליחה, זה לא צורך ייחודי. זה יבוא אלינו, ואנחנו נגיד: רגע.

מה שאני שואל הוא האם מדובר על משהו שיהיה כתוב ברישיון? "המבקש רישיון לייבא רכב מדגם שאינו מייבא באופן סדיר".

לא. תקנות הצו מספיקות.

ברישיון יבוא כן.

לא, רישיון יבוא זה השלב הבא. אה, במסגרת הבקשה, כן.

כן, זה מה ששאלתי.

נכון נכון, זה ייבדק.

שרית, איך זה יגיע אליכם? אם הם מתווכחים ביניהם.

הלקוח מתלונן.

ויש לכם סמכות להורות ליבואן להגיד שזה יבוא "עסקו מיוחד", והוא חייב לייבא את זה?

הסנקציה היא סנקציה של חלות ערבות, זאת אומרת יש פה חובה שבצידה חלות ערבות. הסנקציה הזאת היא סנקציה חריפה, ואנחנו יכולים במסגרת הזאת להזמין לשימוע ולהפעיל את כובד משקלנו. כמובן שבמסגרת הפעלת שיקול דעת יש לנו שיקול דעת בריא, ומהו צורך מיוחד ומהו לא צורך מיוחד, בשים לב לשירות שניתן. אנחנו לא יכולים להגדיר את סוג השירות, זה יכול להיות כל שירות. אינסטלטור שיש לו משהו מיוחד, מורה דרך שיש לו איזה בקשה מיוחדת.

אוקיי. רצית משהו?

כן, רציתי לשאול לגבי סעיף 3ב(א), כתוב שם: "לייבא רכב מדגם שאינו מייבא באופן סדיר".

מתוצר ודגם.

מכיוון שבצו העיקרי מופיע המונח "תוצר", רציתי להבין מה ההבדל.

אז נכתוב "מתוצר ודגם".

מה זה אומר? מה המשמעות "מתוצר ודגם"?

יש את השם של היצרן, יש תוצר ויש דגם רכב. ישנם יצרנים כאלה שהתוצר שלהם הוא לא בדיוק השם של היצרן. לדוגמה "פז'ו" ו"סיטרואן", PSA זה השם של היצרן והתוצר זה "פז'ו" ו"סיטרואן", והדגם שלו זה הדגם הספציפי כמו "מזדה-3" שזה הכינוי המסחרי שלה. אפשר לחדד, לשאלה שלך, מקסימום נוסיף "מתוצר ודגם", הכוונה שהיבואן קשור בהסכם עם אותו יצרן לגבי אותו תוצר ודגם.

אני פשוט מסתכל כרגע על הגדרת יבואן: "עוסק ביבוא רכב חדש מתוצר מסוים". כלומר מדובר על אותו תוצר אבל על דגם אחר?

נכון. בדיוק.

אז זה בעצם לא "מתוצר ודגם". נבהיר בנוסח שמדובר על אותו תוצר, אבל על דגם אחר הכלול באותו תוצר שהוא בדרך כלל מייבא.

נכון. אז איזה שינוי אתה מציע?

אני לא יודע כרגע איך ננסח את זה כניסוח סופי.

תגידו את העיקרון, את הניסוח תשאירו לאחר כך. את העיקרון תגידו שיהיה מובן לכולם.

העיקרון, כפי שאני מבין כאן, שמדובר על דגם שכלול באותו תוצר שהיבואן מייבא לפי ההסכם שהוא קשור עמו.

נכון.

אני, אדוני היושב-ראש, לא באתי על סיפוקי בעניין של העיסוקים הייחודיים, כי לכל אחד יש עיסוקים ייחודיים משלו, ואצלו הם מוגדרים העיסוקים הכי ייחודיים שיש לו. אני מבקש שייכנס פה משהו, שהעיסוק הייחודי יאושר על-ידי משרד התחבורה.

אבל הם אמרו את זה בהסבר שלהם.

זה לא כתוב. תראו, המטלה הזאת להביא רכב מיוחד היא מטלה מאוד קשה. היא לא כלכלית, אי אפשר להיערך אליה, היא מאוד מורכבת, מאוד מסובכת, האפשרות לטעויות הן רבות מאוד, והסכמנו לעניין הזה. אנחנו חייבים שיהיו לנו ההגנות המינימליות ולא למצוא את עצמנו בסוף עם חליטת ערבות. ערבות היום היא 10,000,000 שקל. 30% מ-10,000,000 זה 3,000,000 שקל.

לא, 8,000,000.

8,000,000, אז 2 ומשהו מיליון שקל. על פעולה של מישהו שהחליט, שיש לי ויכוח אתו אם זה כן מיוחד או לא מיוחד, אני לא רוצה שהוויכוח יהיה ביני ובינו. אני מוכן לתת את האמון במשרד התחבורה, ושיתווסף פה: "עיסקו הייחודיים" כפי שיאושר על-ידי משרד התחבורה.

אני שואל רגע את משרד התחבורה. האם יש אפשרות אולי – אני מעלה כרגע רעיון – שהמשרד יפיץ איזה שהן הנחיות או אמות מידה כדי שבאמת יהיה ברור פחות או יותר על מה מדובר, שמדובר על צרכי עיסקו הייחודיים?

איזה הגדרות?

לא, דיברתי על אמות מידה, זאת לא חייבת להיות הגדרה.

לא הגדרות.

זאת אומרת, אתם אומרים שאנחנו נכתוב נוהל. זה יהיה מאוד קשה להגדיר את זה.

אז אם לכם קשה להגדיר, איך יהיה אפשר ליישם את זה?

כמו שאמרתי: אדם רוצה להוביל צינור.

לא, אתם מטילים פה על היבואן חובה גדולה מאוד. היבואן לא רוצה להתנער, הוא רוצה לעשות את הפעולה שלו בצורה מסודרת. אתה נתקל עם לקוח שבא בכל מיני טענות אחרי שהוא מקבל את הרכב. היבואן פעל בהתאם למה שביקש ממנו, שזה לא איזה דגם שהוא מייבא אותו ויודע את הבעייתיות עם כל מיני ניואנסים כאלו ואחרים. יש פה רכב ייחודי שמביאים אותו, יכול להיות שזה רכב אחד במדינת ישראל, צריך לחשוב על כל הדברים.
צריך גם לתת איזה פתח ליבואנים כדי שמחר לא יעמדו בפני תביעות כל שני וחמישי מאותם אלה שרוצים לרכוש רכב מיוחד. צריך לחשוב משהו, כדי שייתן להם מענה. אני לא רואה, חלילה וחס, שהיבואנים רוצים להתחמק ממשהו. הם פשוט רוצים שהדברים יהיו ברורים, גם לאותו אחד שמזמין את הרכב. יכול להיות שיהיו בעיות כאלו ואחרות, לא יודע מה, תחשבו.

אפשר לכתוב מסמך עקרונות, לשלוח נוהל ליבואנים.

אז אני מציע שנעגן את זה כאן. שמשרד התחבורה יקבע אמות מידה לעניין יבואן שמייבא רכב ביבוא מיוחד, ושהנוהל הזה יופקד לעיון הציבור במשרד התחבורה ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

אין בעיה.

כן.

אנחנו נשלב את זה כאן?

אוקיי. את הניסוח תעשו, מקובל עלינו העיקרון. יש עוד הערות, רבותי?
אני מצביע על סעיף 2, כולל כל הסעיפים עד (ד), כולל התיקונים שהצענו, רבותי: תוספת הימים ל-50 יום וגם התיקון שהוצע כרגע. מי בעד, רבותי? מי נגד?
הצבעה

בעד סעיף 2 – פה אחד
הסעיף, כולל התיקונים, אושר.

הסעיפים אושרו.

תקנה 3, סעיף 16א.

תיקון תקנה 16א: בסעיף 16א לצו העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ב) בסופו יבוא: "ואם הרכב הובא ביבוא מיוחד – באמצעות מוסך שירות אחד לפחות".
(2) בסעיף קטן (ה) בסופו יבוא: "ואם ייבא רכב שיוצר בשלבים ביבוא מיוחד כאמור בסעיף 3ב(ב)".
פה זה כמובן צריך להיות (3), נכתב (1) בטעות.

(3) אחרי סעיף קטן (ט) יבוא – אני אקריא את הנוסח ואחר כך נדבר על השינויים –
"(י) לא יסרב יבואן לבקשת עוסק לייבא עבורו רכב חדש ביבוא מיוחד אם הרכב מקיים אחד מאלה:

(1) הוא יוצר בשלמות על-ידי יצרן הרכב ולא שונה לאחר שירד מפס הייצור של היצרן.

(2) הוא רכב המיוצר בשלבים המשווק על-ידי יצרן הרכב שהחל בייצורו או מי מטעמו".

הסבר.

אמרתי שהצו מורכב משני חלקים. חלק אחד זה התנאים לקבלת הרישיון וחלק שני זה חובות היבואן לאחר קבלת הרישיון כלפי הלקוחות. גם פה עשינו הקלה ליבואנים כאשר הם מביאים רכב ביבוא מיוחד, אותו רכב ייחודי שהם לא מייבאים בצורה סדרתית.

ההקלה הראשונה היא מתן שירותים באמצעות מוסך שירות אחד, להבדיל ממוסך שירות מרכזי. ההקלה השנייה היא מתן האחריות. כמו שאמרנו קודם, האחריות היא תנאי לקבלת הרישיון וגם תנאי אחר כך לתת את האחריות אחרי קבלת הרישיון. והסעיף האחרון זה החובה שלא לסרב לתת שירות. פה באנו בדברים עם היבואנים.

וגם אתי אתמול.

נכון. הם ביקשו לעשות נוסח שעולה בקנה אחד עם הוראות חוק הפיקוח. חשבנו על זה ולא חשבנו שיש עם זה בעיה. ולכן אנחנו מציעים בסעיף (י) לתקן את הנוסח כך שייכתב כך: לא יסרב יבואן – להוסיף את המלים "סירוב בלתי סביר" – לבקשת עוסק לייבא עבורו רכב חדש ביבוא מיוחד, ולהוסיף את המלים "מהיצרן עמו הוא קשור בהסכם", כדי להבהיר שאין לנו שום כוונה שמישהו יבקש מיבואן לייבא רכב מיוחד מיצרן שהוא לא קשור אתו בהסכם ושאין לו דרך אופרטיבית להביא את הרכב.
ולעגן אלמנט שיהווה סירוב סביר, והוא אם היבואן פנה, לבקשת עוסק, ליצרן והיצרן סרב לספק לו את הרכב, זה לא ייחשב סירוב בלתי סביר. ולכן אנחנו מציעים להוסיף סיפא שתגיד: סירוב יצרן לספק את הרכב לא ייחשב סירוב בלתי סביר לעניין סעיף קטן (י). זאת אומרת אם היבואן רצה לייבא עבור העוסק, פנה ליצרן והיצרן לא הסכים לספק לו את הרכב בשום אופן, אי-אפשר להטיל את החובה הזאת על היבואן.

איך נדע שהיצרן סירב?

כמובן נבדוק את זה.

איך נבדוק את זה?

יש כנראה מכתב יצרן.

אוקיי.

ברור שזה יצטרך להיות מגובה באסמכתא, לא דברים בעל-פה.

שיירשם שזה יהיה מגובה באסמכתאות של היצרן.

ודאי. ולא רק זה, גם בשעת הצורך נבדוק את זה גם.

אלו דברים ברורים.

אני מבקש לשאול לגבי רכב שיוצר בשלבים. אני מסתכל על ההגדרה בתקנות התעבורה, בתקנה 282, וכתוב שם שמדובר על רכב שיוצר בידי כמה יצרנים והושלם תהליך ייצורו. יש יצרן עיקרי?

כן. מה שקורה במקרה הספציפי הזה שמדברים עליו, כמו רכב סיור ותיור, שיש מקרים שהרכב מיוצר אצל היצרן הראשי כמו "שברולט" או כל מיני תוצרים אחרים, ואחרי זה הוא עובר לבונה מרכבים. יש מקרים שהוא מאושר גם על-ידי היצרן, אותו בונה מרכבים, והוא מבצע את השינויים להתאים אותו לאותו ייעוד של המבקש. זאת אומרת, אחרי השלב של היצרן יש עוד שלב שעובר במפעל נוסף.

ודאי, כמו מרכב ארגז. אתה מקבל רכב מגולח, מה שנקרא, עליו מרכיבים את המרכב של הנוסעים וכל מה שצריך.

כמו אוטובוסים למשל.

מי ייתן את האחריות?

תלוי. במקרה שזה מרכבים בארגז לדוגמה, אז יש את החלק של האחריות שנותן היצרן לגבי השלדה והחלקים האוטומטיביים, ולגבי המרכב נותן יצרן המרכב. במקרה הזה גם.

כלומר כשדיברנו בסעיף הקודם על מלוא האחריות שנותן היצרן, כאשר דובר על רכב שיוצר בשלבים, אז בעצם אומר שמדובר על אחריות לחלקים מסוימים, ויצרן אחר נותן אחריות לחלקים שונים?

לא, בסעיף הזה ישנם מקרים שהיבואן עצמו לא יוכל להביא את הרכב כי אין לו את מלוא האחריות מהיצרן, זה אחד המקרים. אז במקרה הזה הוא לא ייבא, במקרים שהיצרן לא נותן את מלוא האחריות.

אני לא כל כך הבנתי. כלומר בסעיף הקודם שהוועדה אישרה, שמדבר על זה שיבואן רכב ביבוא מיוחד המבקש לייבא רכב שיוצר בשלבים ייתן לרכב את מלוא האחריות שנתן לו היצרן, אתה אומר שאם יש כמה יצרנים - - -

לא, זה במקרה שהרכב מגיע לפה בצורה - - - ברור שהוא נותן לו את כל האחריות.

השאלה היא פשוטה: מי נותן את מלוא האחריות במקרה הזה? זה מה שאני שואל.

אם הרכב הזה משווק על-ידי היצרן, לא חשוב שהוא עושה עוד שלבים, יצרן הרכב נותן את מלוא האחריות.

והדרישה היא כזאת. אם תשימו לב, מדובר: רכב מיוצר בשלבים משווק על-ידי היצרן שהחל בייצורו. אנחנו חוזרים אחורה, אנחנו מתירים רכב שיוצר בשלבים, מדובר ביצרן שהחל בייצורו.

איפה?

(י)(2). עם בעיית האחריות.

"ולא שונה לאחר שירד מפס הייצור של היצרן". על זה את מדברת?

לא, תיקון בסעיף 16א, אחרי סעיף קטן (ט) יש (י)(1) ו-(2), תראה ב-(2).

אה, "שהחל בייצורו".

נכון.

ומה זה "מי מטעמו"?

כמו שאמרתי, יכולים להיות מקרים שאותו בונה מרכבים הוא בעצם השלוחה של היצרן.

הוא זרוע ארוכה שלו.

אני לא יכול לתת לכם דוגמאות, אבל ישנם מקרים כאלה. זאת הכוונה.

כן, רבותי. יש הערות? אין הערות לסעיף 16א, כולל תתי-הסעיפים (1) עד סעיף קטן (2). מי בעד, רבותי? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 3 – פה אחד
הסעיף אושר.

הסעיפים אושרו.

4: תיקון תקנה 16ב.

תיקון תקנה 16ב: בסעיף 16ב(א) לצו העיקרי –

(1) בפסקת משנה (1), במקום "לסעיף" יבוא "לסעיפים 3ב(ב)".
(2) אחרי פסקה (11) יבוא:
"(12) סרב לבקשת עוסק לייבא עבורו רכב חדש בניגוד לסעיף 16א(י) – 30%".

אני אסביר. זה סעיף הסנקציה. זאת אומרת, כנגד החובות שאנחנו מטילים על היבואן אנחנו מוסמכים לחלט ערבות במידה שהיצרן לא מלא אחר החובות שלו. רק אגיד שבשיחה מוקדמת, במסגרת ההרחבה של התנאים וההקלות, אנחנו רוצים להוסיף עוד סעיף עבירה אחד, וזה לעניין הוראות שימוש בשפה האנגלית. אנחנו נוסיף, תיכף אקריא את השינוי, כדי שסעיף הסנקציה יתייחס לכל הסעיפים החדשים המוצעים.

מכיוון שהפניתי את תשומת לבך שבפסקה (1) כתוב: לא מסר הוראות שימוש בעברית.

נכון. אז הסעיפים האלה מתייחסים להפרת הנושא של מוצרי תעבורה, כמובן אם סירב לספק את הרכב לעוסק על-פי הבקשה. והסעיף שאנחנו רוצים להוסיף וגם אליו התייחסנו במסגרת ההקלות שנתנו ליבואנים שמייבאים רכב ביבוא מיוחד, אני אקריא את זה: בפסקה (10), אחרי "הוראות שימוש בעברית" יבוא "או באנגלית" ואחרי "סעיף 13" יבוא "או סעיף 3ב(3)".
הרי אמרנו שיבואן שמייבא עבור עוסק, הכלל הוא שהוא צריך לתרגם את הוראות השימוש לעברית. נתנו הקלה והסתפקנו ביבוא מיוחד בהוראות באנגלית, ואנחנו רוצים לעשות את ההתאמה כמובן בסנקציה.

אוקיי. יש הערות, רבותי?

כן. ברשותך, אדוני היושב-ראש, הסירוב לבקשת עוסק לייבא עבורו רכב חדש בניגוד לסעיף 16א(י) – 30%, זה לא מידתי, זה לא ראוי. אני לא חושב שכשיבואן נותן ערבות ומביא 20,000 כלי רכב בשנה, והערבות צריכה לעמוד כנגד כל פעילותו, לבוא ולחלט 30% בגלל איזשהו רכב שיש ספק אם כן או לא היה סירוב, אני חושב שזה לא מידתי, זה לא ראוי.
ואם אני משווה את זה, לצורך העניין אותו יבואן לדגם הרכב הזה נחשב כמו יבואן קטן. יבואן קטן הערבות שלו היא קטנה ולא היו מחלטים לו 30%. היום מאפשרים או רוצים לאפשר לאחרים לייבא עד 20 כלים בצורה כזאת או אחרת ללא ערבויות בכלל. אני חושב שזה לא מידתי, ואני מבקש להוריד את זה לרמה מידתית. אני חושב שגם 10% זה מספיק כבד, זה 800,000 שקל, וזה יותר מידתי מ-30%.

כן, משרד התחבורה.

אני חושבת שזה בסדר מבחינתנו.

מסכימים? להוריד ל-10%.

להוריד ל-10%?

כן. אוקיי. עוד הערות? אני מצביע, רבותי, על 16ב, כולל התיקון. מי בעד, רבותי? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 4 – פה אחד
הסעיף, כולל התיקונים, אושר.

הסעיפים אושרו. בעצם אישרנו את כל התקנות.

אני מבין שהצו ייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות?

כן.

כן. תחולה מפרסום ברשומות. אם כן, רבותי, אישרנו את התקנות. אני מודה לכולכם.
אני נועל את הישיבה, תודה רבה לכם.
<הישיבה ננעלה בשעה 09:35.>