PAGE
19
ועדת הכלכלה
22/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי









*
<פרוטוקול מס' 857>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, א' בסיון התשע"ב (22 במאי 2012), שעה 11:00

<תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
יצחק וקנין – היו"ר

>
דוד רודיק - שימור אנרגיה, משרד האנרגיה והמים

אדי בית הזבדי - שימור אנרגיה, משרד האנרגיה והמים

שבתי אלבוחר - עו"ד לשכה משפטית, משרד האנרגיה והמים

אורן תמיר - ייעוץ וחקיקה - משפט כלכלי-פיסקאלי, משרד המשפטים

נעמי היימן רייש - הסוכנות לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יוחנן בורשטין - ראש ענף התייעלות אנרגטית, המשרד להגנת הסביבה

גרגורי גרוזמן - מרכז בכיר תקינה חשמל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יובל אביעד - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

סיגל מרד - אברג'יל - עוד לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רז הילמן - מנהל תחום חשמל ואלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר

בנימין כהן - מח' ייעול הצריכה באגף השיווק, חברת החשמל

תמיר אסרף - מנהל שיווק, חב' אילומינה, יצרני ומשווקי נורות חשמליות

אורנה גולדמן - מנהלת שיווק, פיליפס ישראל, חטיבת תאורה, יצרני ומשווקי נורות חשמליות

אבי וייץ - מנהל תחום נורות, ניסקו חשמל ואלקטרוניקה, יצרני ומשווקי נורות חשמליות

רוני מירלס - מנכ"ל חברת אילומינה, יצרני ומשווקי נורות חשמליות

דן עפרוני - מהנדס - מנהל מוצר תאורה, חב' אלקטרה, יצרני ומשווקי נורות חשמליות

גיא קלמנוביץ - מנהל רכש מחלקת חשמל, סמיקום לקסיס, יצרני ומשווקי נורות חשמליות

יואל בר-גיל - מנהל המעבדה לתקשוב, מכון התקנים

משה חבה - מ"מ ראש ענף ציוד משרדי, מכון התקנים

גיא שבתאי ג'אנה - פעיל, המשמר החברתי

חנה קופרמן - פעילה, המשמר החברתי

אביגל כספי

עידית חנוכה

יפעת קדם
<תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים)>
(נורות פלואורניות), התשע"ב-2012

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע"ב-2012.

מטרת התקנות היא במסגרת הצעדים שהמשרד נוקט כדי להפחית את הביקוש לחשמל בארץ. התקנו תקנות לפני כשנה לגבי נורות..

אני זוכר.

עברנו עכשיו לנורות פלואורניות, שזאת מילה נרדפת לנורות פלורסנטיות. המטרה היא להבטיח שייבאו לארץ רק נורות שעוברות רף מסוים של חיסכון בחינה אנרגטית. אלו כוונות התקנות. אני אתן לגורמים המקצועיים לפרט יותר לגבי סוגי הנורות, לגבי התקן שאנחנו מזכירים.

אנחנו מדברים על כל סוגי הנורות הפלואורניות שיש, אם זה נורות ארוכות, נורות עם משנק ובלי משנק. קבענו קריטריון לחיסכון באנרגיה שיאפשר ייבוא של נורות יעילות ששוות ל-60 ואט.

תסביר לנו, אנחנו לא כל כך מבינים.

זאת אומרת שמכל ואט שמושקע בחשמל יצא אור של כמעט 60.

כמה זה חוסך לעומת נורה רגילה שעד היום הייתה?

יש גם נורות שמוציאות 40 מינימום לואט. יש גם פחות. זה אמור לחסוך. הכנסנו את זה כפיקדון להבטחת יעילות אנרגטית. אנחנו מתמודדים נגד ייבוא של כל מיני נורות שמגיעות ארצה. הן חוסכות ביחס לנורות הליבון, אבל החיסכון קטן יותר.

האם אתם עושים בדיקה מעבר לעניין של החיסכון של אותה נורה לגבי העמידות של הנורה ואורך החיים שלה? האם דבר כזה נבדק? כאזרח שקונה נורות יש נורה שמחזיקה חודש, יש נורה שמחזיקה שנה.

אנשי מכון התקנים יגידו איזה בדיקות עושים. רוב הנורות, אם השימוש שלהן נכון והייצור שלהן נכון, עומדות בנתונים של נורות שמחזיקות מעל 8000 שעות. זה אורך החיים של נורה כזאת. באותו זמן רוצים לחסוך וגם לפלוט פחות חום. הנורות יעילות. כמות הכספית בתוכן קטנה יחסית לנורות פלורסנטיות רגילות. זה עוד נתון לטובת איכות הסביבה.

אני זוכר את הדיון פה לפני שנה לגבי העניין של החלפת כל המלאים של הנורות. יש נורות שאתם לא מכניסים אותן לארץ, נכון?

לא. מדובר בלהחליף נורות קיימות קבועות של t5 לנורות tl ו-cfl למיניהן, ששטף האור שלהן, כמות הלומן לוואט היא יחסית נמוכה. אנחנו רוצים לשפר. כמו שדוד ציין, יש מקרים שהשיפור הוא בלמעלה מ-50%, יש בין 30% ל-50%.

מה זה אומר? שהיום ייבואן לא יוכל להכניס נורה אחרת?

זה אומר שפחות חשמל מקבל יותר אור.

האם לייבואן במדפים לא יהיו נורות כאלו?

לא.

האם ליבואנים יש משהו להגיד, או שזה מקובל עליכם?

מקובל.

האם נדרשת החלפה של בתי הנורה?

לא.

לא. אנחנו מדברים על אחד לאחד, שזה t5 מול t5, tl מול t8 ו- cfl מול cfl. הנצילות האורית של הנורה טובה יותר.

האם לא יהיו עלויות נוספות על הצרכנים בכך שהם יידרשו להחליף..?

ודאי. גם בדיונים הקודמים שאלנו. זה אותו סטנדרט, רק הנצילות היא אחרת. אנחנו נקריא את התקנות.

תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלאורניות), התשע"ב-2012. בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן-1989 (להלן – החוק) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות 1. בתקנות אלה –

"מכון התקנים" – מכון התקנים כמשמעותו בסעיף 2 לחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – חוק התקנים);

"מעבדה מאושרת" – כמשמעותה בסעיף 12 לחוק התקנים;

"נורה פלואורנית" – נורה שהיא אחת מאלה, כמשמעותן בתקן;

(1) נורה פלואורנית בעלת שתי כיפות;
(2) נורה פלואורנית בעלת כיפה אחת;
(3) נורה פלוארנית בעלות נטל עצמי ללא כיסוי;

"תקן" – אחד מאלה לפי העניין וכתוקפו מזמן לזמן לפי חוק התקנים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה שאליו מצויה באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והמים שכתובתו..; בהעדר הפניה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה:
(1) תקן ישראלי ת"י61195 "נורות פלואורניות בעלות שתי כיפות – דרישות בטיחות";

(2) תקן ישראלי ת"י 61199 "נורות פלואורניות בעלות כיפה אחת – דרישות בטיחות;
(3) תקן ישראלי ת"י 60968 "נורות בעלות נטל עצמי לשימושי תאורה כלליים – דרישות בטיחות";
2. חובה לעמוד ביעילות אנרגטית. לא ייבא אדם, לא ייצר לשימוש בארץ, לא ימכור, ולא ישווק נורה פלואורנית אלא אם כן מכון התקנים או מעבדה מאושרת בדקו בהתאם לתקן את היעילות האנרגטית של הנורה הפלואורנית ובהתאם לבדיקה, היעילות האנרגטית של הנורה הפלואורנית היא כמפורט בתוספת לפחות.


3. העברת מידע לממונה. היצרן או היבואן ימסור לממונה מידע על היעילות האנרגטית של נורה פלואורנית שייבא או ייצר לפי דרישת הממונה.


4. תחילה. תחילתן של תקנות אלה ארבעה חודשים מיום פרסומן.

דיברנו עם משרד התשתיות לגבי הארכה של התחילה למשווקים כדי שיוכלו להיפטר מהנורות שנמצאות במלאי.

אני אתייחס לזה. רבותיי, למישהו סביב השולחן יש התייחסות לסעיפים כפי שהוקראו מ-1 עד 4 כולל?

תקנה 2 מדברת על לא ייבא אדם. מדובר על כל אדם. בגלל שבהגדרה של תקן כתוב שהתקן לא יהיה פומבי, זאת אומרת שיהיה אפשר לעיין בו במשרד למכון התקנים ותהיה הפניה באתר של המשרד.. כדי לצפות בו יהיה צריך לשלם. אני חושבת שבגלל שמדובר פה בחקיקה שיש לה משמעות..

למה צריך לשלם?

זה נמצא פיזית בספריה.

ברוב המדינות זה עולה כסף.

מי שזה לא העיסוק שלו לא ייסע במיוחד למכון התקנים. הוא גם לא ירצה לשלם על זה. נראה לי יותר נכון שיהיה כתוב לא ייבא אדם כדרך עיסוק. מישהו שהוא יבואן, שזה עיקר עיסוקו ובזה הוא מתעסק, ירכוש את התקן או ייסע למכון התקנים ויעיין בתקן. על אדם שמזמין כמה נורות באינטרנט לא הגיוני שנטיל אחריות פלילית במשהו שהוא לא פומבי ולא מפורסם.

אפשר לכתוב למטרות מסחריות.

עלי זה מקובל.

מה את מציעה?

שבתקנה 2 במקום המילים "לא ייבא אדם", שזה כללי מאוד, יהיה כתוב "לא ייבא אדם למטרות מסחריות" או המילים "כדרך עיסוק", משהו שברור שהוא לא לשימוש פרטי.

אני לא רוצה להיכנס למצב שאנשים מביאים או מחלקים. אנחנו רוצים איסור מוחלט.

השאלה אם כשאני פותח את זה כפי שאת אומרת לא יהיה שימוש לרעה של אותם גורמים שיגידו שהם מביאים 100 נורות, אחר כך מביאים עוד 100 נורות, עוד 100 נורות וזה יהפוך להיות עסק מסחרי. צריך לעשות פה איזו שהיא הגבלה. אני מבין את מה שאת אומרת, אבל מצד שני צריך לעשות הגבלה כך שלא יהיה אישור פתוח.

מכון התקנים מגביל.

בהחלט יכול להיות מצב שיש איזה שהוא כנס ומישהו מביא נורות כאלו ומפיץ אותן בכנס ללא תשלום.

יש לזה מטרה מסחרית, הוא לא עושה את זה בהתנדבות. אני חושבת שברמת הנוסח נכתוב את המילים "לשימוש עצמי או דרך עיסוק".

או להגביל את זה בכמות.

זו לא הפעם הראשונה שאנחנו מעבירים תקנות דרך הוועדה. התקנות עברו את האישור של הייעוץ המשפטי אצלי במשרד.

זה לא מספיק. זה שזה עובר אצלך לא אומר כלום. פה זה צריך לעבור.

זה עבר את הייעוץ המשפטי של הוועדה הזאת כבר מספר פעמים.

אז מה.

אנחנו לא ממציאים את הגלגל.

אדוני, אתה חדש?

לא.

אולי אני יותר ותיק ממך פה ואולי לא, אבל אני 16 שנים בוועדה וראיתי דברים ששינינו אותם גם אם חשבו עליהם. צריך לחשוב על הכל. אני לא רוצה ליצור פתח שעל ידו כל דיכפין ייטה. צריך לשמור על מה שהיא אומרת. צריך לראות איך אנחנו מנסחים כך שזה ייתן את מה שאתה רוצה ואת מה שאנחנו רוצים למנוע. צריך למצוא את הניסוח לזה. אם מדובר בשימוש עצמי זה מצמצם את מה שאנחנו רוצים. זה לא ייתן פתח למישהו שמחר יביא 100 נורות, מחרתיים עוד 100 נורות, דבר שיהפוך למצב לא סביר. זה יכול להיות אפילו שימוש לרעה בתקנות.

אדם זה מישהו משפטי. לא התכוונתי שאני אייבא או מישהו אחר.

אדם בהגדרות כולל תאגיד. זה אדם פשוט וגם תאגיד. זה כולל את כולם. אם אנחנו רוצים להחריג..

משנת 92 התקנות הן בצורה הזאת.

זה שבתקנות קודמות זה כך.. אם אנחנו חושבים שיש פה בעיה אנחנו לא נאשר את התקנות האלו בנוסח..

תציעי לנו נוסחה.

את יכולה לתת לנו ניסוח שיהיה סביר ויניח גם את דעתם וגם..?

כדי שלא נתעכב עוד כמה חודשים.

אנחנו נאשר היום את התקנות. בואו ננסה למצוא פתרון לניסוח. אם לא נמצא פתרון נאשר אותן כפי שהן. אני לא הולך על זה כייהרג ובל יעבור. אם לא נמצא ניסוח מתאים, נאשר אותן כפי שהן. איך את חושבת לנסח?

אני חושבת לכתוב את המילים "לא ייבא אדם כדרך עיסוק".

לי זה נראה יותר טוב. אם נכתוב שימוש עצמי צריך יהיה להגדיר אותו.

זה פותח פתח.

דרך עיסוק מכסה דברים רבים. אני יכול לחיות עם זה. זה מקובל על היועצים המשפטיים.

אני יודע שהוועדה לא בחרה בשימוש עצמי. טוב שהיא עשתה כך.

אני מבין שהתמ"ת מיוצג פה על ידי..

סוכנות לעסקים קטנים והלשכה המשפטית בתמ"ת בנושא תקינה. התקנות פועלות על סמך תקנים רשמיים לפי סעיף 8 וסעיף 6 לחוק התקנים. אולי אפשר במקום המילים "כדרך עיסוק", את המילים "במהלך עסקו", אם זה יתר טוב מבחינתך, שבתאי.

מה זה במהלך עסקו?

במהלך עסקו אומר שהוא מקיים סוג של עסק, איזו מסגרת משפטית שממנה הוא יוצא ומבקש את הייבוא מאשר במהלך של עיסוק במשהו שלא מוגדר כאישיות משפטית כזאת או אחרת. אם הוועדה חושבת שיש פה..

אני לא ירדתי לסוף דעתך. אני לא יודע אם היועצים המשפטיים מבינים את הניסוח שלך.

אני חושבת שהמלים "בדרך עיסוקו" זה טוב, אבל אני מוכנה לבדוק את המקומות השונים בחקיקה ולראות אם משתמשים במינוח של "בדרך עיסוק" או במינוח "במהלך עסקיו". אני אעשה את הבדיקה. אם יהיה צורך במילה כזאת או אחרת..

אני מבקש שהנוסח הסופי יתואם איתנו.

העיקרון ברור. איך שהניסוח יהיה נשאיר לנסחים וליועצים המשפטיים.

לגבי התחולה. בדיון הקודם אמרתי שצריך לתת זמן יותר ארוך להתארגן על-מנת להיפטר מהמלאים, אי אפשר לתת סד של 4 חודשים ולהגיד להם בעוד 4 חודשים לזרוק את כל הסחורה לזבל. זאת המציאות. אם מחר הוא מחזיק נורות שהן לא על פי התקן יוטל עליו קנס. אני לא יודע מה הסנקציות המשפטיות לגבי מי שמחזיק את הדברים. הייתי נותן תקופה יותר ארוכה. הייתי רוצה לשמוע חלק מהיבואנים, או את אלה שמתעסקים עם זה.

רציתי להציע הצעה שתהיה אולי מקובלת. אנחנו מציעים שיהיו 4 חודשים לייבוא ועוד שנה להיפטרות מהמלאי שקיים.

אני אבקש להתייחס לשתי סוגיות. סוגיה אחת היא רמות המלאי. הבקשה שלנו כיבואנים היא שייתנו לנו למכור סחורה שנכנסה כחוק עד גמר המלאי. אנחנו מביאים כל מיני דגמי נורות.

כמה זמן לוקח לכם להיפטר ממלאי?

מביאים מגוון רחב מאוד של נורות כדי לשרת את כל הגופים.

כמה זמן את צריך למלאי?

עד שנגמר.

מה בדרך כלל? בוא תגיד לי מה הטווחים.

שנה, שנה וחצי. יש דגמים שאני יכול להביא ב-2000 יחידות והם נסחרים ב-100 לחודש. הם נותנים מענה לאנשים שהביאו גוף תאורה..

האם יש לך מצב שאתה בהזמנות של סחורה שלא עומדת בתקן?

יש לי הזמנות שאמורות לצאת של נורות שלא יעמדו בתקינה החדשה.

שהן בדרך לפה?

נכון. מדובר במכונות שלמות לפעמים.

יש לנו סחורה בעברית לשוק שלנו שהולכת להיות בסכנה מאוד גדולה. אנחנו מוכרחים לתת ספייס יותר ארוך.

4 חודשים זה לא סביר. גם 6 חודשים זה לא סביר.

קודם כל הייבוא.

אם הוא טוען שיש לו מכולות שאמורות להגיע לפה, הוא עשה הזמנה ואפילו שילם כסף..

אבל לא חצי שנה.

ברור. לייבוא אנחנו נותנים 4 חודשים, אפילו חצי שנה. זה מקובל עלי לחלוטין. לא יותר מזה. לגבי המלאים הייתי נותן שנה לפחות.

כדי לתת שירות לכל הנורות שיש בארץ. לכל אחד בביתו, בגוף תאורה כזה או אחר אני מביא דגמים שלא נצרכים בכאלה כמויות. אתה מטיל עלי שאת מה שיש לי במחסן אני אצטרך לשלוח להשמדה מסודרת ברמת חובב?

אני נותן לך שנה.

הבקשה שלי היא לסגור את הייבוא כך שלא ייכנס חדש.

איך אני יכול לפקח עליך שאתה לא מביא את זה?

צריך לתת על זה את הדעת. יש שערים למדינת ישראל.

אתה רוצה שאני אתן לך שיק פתוח?

מה שאני מבקש זה שתחסום את הכניסה, אבל את מה שיש לי במחסן תן לי לגמור.

איך אני חוסם אותה?

יש רשויות. צריך לתת על זה את הדעת. יש תקינה של עמילות מכס. מה שיש במחסנים.. אני לא רוצה להיות עבריין.

אני לא רוצה שתהיה עבריין.

כשאני הולך לקנות באופן אישי..

אני עם הרגליים על הקרקע. לפני שנה טענו את אותן טענות ונתנו לכם את אורך הנשימה על-מנת שבאמת תוכלו לעמוד בזה. אנחנו מבינים..

קצנשטיין ויבואנים אחרים נפגעו בהרבה מאוד כסף מאיך שחלה התקנה בפעם הקודמת. זה לא היה תקין. אנחנו כדי להביא סחורה לארץ מחויבים לקודד את זה בעברית. זו סחורה שלא יכולה..

יש לך סחורה שמהתקנות הקודמות מונחת לך על המדפים?

במחסנים. אני מחפש איכשהו למכור את זה למדינות אחרות בעולם.

אתה יכול להגיד באיזה כמויות, מה סדר הגודל?

מיליון שקל.

איזה מחזור?

רבותיי, לא משנה המחזור. חבר'ה, עם כל הכבוד, מה זה מחזור? מיליון שקל זה לא כסף?

פנינו להנהלת פיליפס. אנחנו חברה מסודרת.

עם כל הכבוד לנו כמחוקקים אנחנו צריכים לדעת את המידתיות בחקיקה שלנו. אני לא יכול לגרום נזק ליבואן בצורה כזאת.

זה בדיוק העניין. אם אנחנו רוצים לשמור על החוק ורוצים לוודא שהוא נאכף כמו שצריך, אנחנו צריכים להיות..

רבותיי, אני לא יכול לתת שיק פתוח.

ברור.

זה בלתי אפשרי. להגיד לכם עד גמר המלאי יכול לקחת גם 6 שנים.

אני מסכימה איתך. בוא נחליט על משהו שעושה שכל. אנחנו לא רוצים להיפגע מסחרית מהמהלך הזה. המהלך הזה הוא נכון. אנחנו רוצים לשתף פעולה כולנו יחד, לפחות היבואנים שמייצגים מותגים רציניים. בואו נעשה את זה כמו שצריך כי הלקוחות שלנו נפגעו בפעם הקודמת. אני לא הצלחתי לפתור להם את הבעיה. היא מונחת לפתחי. אני לא רוצה שזה יקרה שוב.

אני יכול לעשות פעולה אחרת. אני יכול לתת טווח יותר ארוך ולקבל החלטה כרגע, או לעשות קאט עכשיו, לא לאשר את התקנות, לרדת איתכם כחבר ועדה למחסנים ולראות מה נשאר במלאי. אם אכן יש להם מלאי כזה אני צריך לגלות אחריות. אני לא יכול לקבל החלטה שהיא לא אחראית, גם אם אני עושה לו נזק של חצי מיליון שקל. אני מוכן לקבוע ירידה מחר למחסנים שלהם איתכם יחד. מה אתם אומרים?

אתם מוזמנים.

כמו שאמרת מלכתחילה, אתה לא יכול לתת להם שיק פתוח. אני מעדיף לחתוך את העניין עכשיו. אני חושב ששנה זאת תקופה די סבירה.

כמה זמן אתם רוצים? אני לא נותן שיק פתוח.

הבקשה שלי בעינה. תחסום כניסה של סחורה חדשה. את מה שיש במחסנים אני רוצה למכור עד היחידה האחרונה, כי אחרת אני אצטרך לגרוס את זה בצורה לא אחראית בארץ, או שאצטרך לשלח את זה למדינה אחרת שעדיין הסחורה הזאת מותרת בה.

לתת לך שיק פתוח אני לא מתכוון. לא יקום ולא יהיה. חייב להיות לזה זמן. עשינו את זה עם היין וכאשר החליפו את הבקבוקים והטילו פיקדון. לכל דבר מצאנו את ההיגיון עד טווח מסוים. הארכנו גם אם היה צריך. האם אתם אומרים ששנה זה לא מספיק?

לא.

כמה זמן?

שנה וחצי. האם חצי שנה לייבוא מקובל עליכם?

סגרנו לגבי הייבוא. אני מוכן לתת שנה וחצי.

כשאני שם הזמנה לאחד מהמפעלים של פיליפס לוקח חודשיים להכין קונטיינר. ההזמנה שלי כבר רצה אצלם בצינור. מכינים לי כרגע מכולה שיוצאת עוד חודש. אני משנע אותה בים. שחרור של סחורה הוא בפרק זמן של 4 חודשים . איך שהיא מגיעה לארץ אסור לי..

בכל מקרה אתה תהיה כבול בפרק הזמן, זה לא ישנה לך. גם אם תקבל 6 חודשים יש לך שנה וחצי מהיום להיפטר מהסחורה שלך.

הבקשה היא של חצי שנה ושנה וחצי.

אני נותן לך חצי שנה ושנה וחצי.

אני חושב שהכניסה לתוקף של חצי שנה זה ממש לא נכון. מה שיקרה הוא שהיום הם יוציאו הזמנות, אבל יקבלו אותן רק בעוד 4,5 חודשים.

בכל מקרה תוך שנה וחצי הוא חייב להיפטר מהסחורה. אם הוא לא ייפטר מהסחורה הוא בבעיה.

צריך לעצור את הייבוא כמה שיותר מוקדם.

ברגע שנצא מהישיבה נתכתב עם המפעלים על-מנת לעצור. מה שמוכן אמור להישלח.

יש לנו סחורה מוכנה.

זאת סחורה שהכנסנו לישראל בגלל הכיתוב בעברית שהכרחתם אותי לשים. היא לא יכולה להימכר למקום אחר, כבר ייצרו אותה.

יש לך 4 חודשים.

נריב על חודשיים? אנחנו לא מדברים על עוד שנה של ייבוא, אנחנו מדברים על עוד חצי שנה של ייבוא.

<: דן עפרוני>
הבקשה היא חצי שנה ושנה וחצי לגמור את המלאים, אחרת אתם גורמים למצב שיש לי משלוח בדרך ואיך שהוא מגיע לפתחי ישראל הוא אסור.

אני לא חושב שנכון להאריך את התקופה, ולו מהסיבה שהתקנות האלו היו לפני שנה. כולם יודעים שהתקנות האלו בצנרת. בשנה שעברה הוטל על משרד האנרגיה – הייתי פה בישיבה – לתאם את זה עם היבואנים. כל השחקנים בענף, כל קובעי המדיניות ידעו שהתקנות האלו יוצאות מתי שהוא לפועל. עכשיו לבוא ולדחות את זה בעוד חצי שנה בטענה שדברים בדרך זה אולי נכון, אבל גם צריך לדעת שכולם ידעו את זה. אי אפשר עכשיו, בשנייה האחרונה, לגלגל עיניים. אם נאריך את הזמן אנחנו נייצר יותר חשמל, נזהם יותר את האוויר. צריך להבין שאמנם יש פה יבואנים שחלקם רציניים, אבל יש גם שחקנים פחות רציניים שמביאים סחורה הרבה פחות טובה. אם נפתח את הדלת תמשיך להגיע סחורה לא טובה.


לגבי ההערה של היועצת המשפטית בנוגע למילים "לא ייבא אדם לשם עיסוקו". אני חושב שזאת תהיה טעות לעשות את הדבר. זה נכון שאנחנו מטילים פה על האזרח לגשת ולקנות את התקן ב-40 שקל. אני לא מזלזל בזה, כי גם אני כשאני צריך חומר ממכון התקנים אני צריך ללכת לקנות.

השאלה כמה עולה החומר במכון התקנים.

לא משנה.

מה זה לא משנה?

בואו נהיה כנים. אם יבוא עכשיו מישהו ויקנה באינטרנט 4 נורות לייבוא אישי בשבילו, כנראה שלא יגיע הפקח של משרד האנרגיה והמים כדי לאכוף. כנראה שאף אחד לא ידע מזה.

אני חושב שאין סבירות שהוא יעשה דבר כזה.

גם ככה הסבירות נמוכה.

תעלה דברים שאני יכול לקבל, אל תעלה דברים שאני לא אקבל. נותנים לך רשות דיבור לא בשביל שתגיד סתם דברים כי נוח לך להגיד אותם.

זה לא נוח.

אדם יקנה באינטרנט 4 נורות כדי לייבא?

זה מה שהיועצת המשפטית אמרה.

תדבר לגופו של עניין לגבי העניין של הפרסום או אי הפרסום דרך מכון התקנים. מה העלויות של הדבר הזה? כמה האזרח צריך לשלם עבור זה?

תקן יכול לעלות בין 30 ל-100 שקל.

תקן עולה בין 300 ל-500 שקלים.

אתה יכול לראות אותו באינטרנט ב-30 שקל.

רק את 2 העמודים הראשונים שלו.

אני סומך עליך שאתה בקיא בנושא של איכות הסביבה, אבל אני רואה שהבקיאות שלך בנושא הזה היא לא.. אני רואה פה שהמחיר הוא 275 שקל.

חלק אחד.

חוק ישראלי בשפה האנגלית. מדובר על חלק אחד.

לפני מע"מ.

סך הכל כולל מע"מ זה 319.

עם כל התוספות.

ההערה של היועצת המשפטית התייחסה למקרה שבא אדם פרטי. אנחנו לא נהפוך אותו לעבריין.

זה זניח. תתייחס למה שצריך.

בגלל הזניח הזה אנחנו פותחים פתח להרבה דברים אחרים שאנחנו לא רוצים שיקרו.

אני לא פותח שום פתח.

אנחנו רואים את זה אצלנו במשרד.

אדוני היושב-ראש, רק לדייק בדברים. חוק התקנים יוצר הסדר מיוחד לעיון בתקנים. ניתן לעיין בתקנים במשרדי הממונה על התקינה ובספריית מכון התקנים בחינם. לא חייבים לרכוש את התקן, אפשר גם לבוא ולעיין בו. כדאי שהדברים ייאמרו גם בהקשר הזה. כשמדברים על מחירים צריך לדעת שיש גם דרך אחרת, יש את דרך העיון.

מה אתם אומרים לגבי החודשים? זה מה שנשאר במחלוקת.

4 חודשים לייבוא זה סביר.

רבותיי, 5 חודשים לייבוא, שנה וחצי למלאי. יש עוד הערות? תקריאו את התוספת.

תוספת (תקנה 2) דרישות ליעילות אנרגטית של נורה. סוג הנורה. נורה פלואורנית בכל הספק חשמלי. קריטריון ליעילות אנרגטית. יש פה נוסחה מתמטית שאני לא מתיימר.

בדיון שהיה בשנה שעברה לגבי נורות ליבון ביקשו שבקריטריון תהיה דרגה של c,b, a. האם זה משהו שנדרש גם הפעם?

הפעם לא צריך. זה מהתקן. הקריטריון הזה מופיע בתקן.

גם מבחינת היצרנים או היבואנים?

אוקי, רבותיי, עוד הערות? אני מצביע על התקנות כפי שאמרנו, כולל התיקונים.

הנוסחה הזאת מגדירה דירוג a, אבל התקן מגדיר גם דירוגים יותר נמוכים של f, d, c, b. השאלה אם צריך רק דירוג a, או שגם אפשר לאשר דירוגים יותר נמוכים.

תסבירו לי מה ההבדל בין הדירוגים.

ההבדל בין הדירוגים היא יעילות אנרגטית. a זאת היעילות הכי גבוהה, זאת אומרת הנורה הכי חסכונית, דירוג b זאת יעילות אנרגטית קצת פחות, c עוד קצת פחות, עד ל..

העיקר שהם עומדים בתקן במרווח.

כן.

יש הבדל בין התקן לתקנות. התקן קובע איזה שהוא סטנדרט מסוים. התפקיד שלנו כמשרד אנרגיה הוא לצמצם את המרווחים. אם ב-e, f או g זה בערך 40 לומן לואט ואני רוצה 60 לומן לואט, אז אני לא שם. הם גם לא יתלוננו כי אז לא צריך את התקנות.

ברור. אני מצביע על התקנות כולל התיקונים. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד


התקנות אושרו, רבותיי. אני מודה לכולכם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40