PAGE
36
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
21/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 254>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, כ"ט באייר התשע"ב (21 במאי 2012), שעה 11:00

>
<1. חילופי גברי בראשות ועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים ובחירת חברי ועדה חדשים.>
<2. בניית כיכר על-ידי מע"צ בין ניצן לבאר גנים>
<3. תקנים לרבנים - אישור משר המשפטים להחרגת "גוש קטיף">
<4. אישור יישובי חלוצה כיישובי ספר.>
<5. תביעות משפטיות של פועלים פלסטינים.>
<6. שמירה במזרח לכיש.>
<7. עובדים זרים לחקלאות>
<8. חילופי גברי בראשות ועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים ובחירת חברי ועדה חדשים.>

חברי הוועדה: אורי אריאל – היו"ר
אורי אורבך

אנסטסיה מיכאלי

מרינה סולודקין
שכיב מוראד שנאן

אביגדור אוחנה - מנכ"ל המשרד, המשרד לשירותי דת

יוסף הירש - מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

שי דותן - מנהל תחום מע"מ ברשות המסים, חטיבה לתכנון וכלכלה, משרד האוצר

נוח הקר - רכז תקציבי ביטחון, אגף התקציבים

דניאלה פרתם - רפרנטית ביטחון באג"ת, משרד האוצר

אסף יצחקי - רפרנט מערכת הביטחון, חשכ"ל, משרד האוצר

שגב יצחק - מבקר המשרד, המשרד לביטחון פנים

ששון חממה - נצ"מ, רמ"ח ישובים במג"ב, המשרד לביטחון פנים

יזהר פלד - נצ"מ, ממ"ר, המשרד לביטחון פנים

אמנון והב - ס. מנהל מחוז ירושלים, משרד הבינוי והשיכון

הראל גולדברג - רפרנט, משרד המשפטים

יהודית כרמי - מנהלת תחום עובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

זאב רגב - סגן מנהל חטיבת תכנון וביצוע, החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ

דני מורביה - ראש המועצה אזורית לכיש, ועד מתיישבי גוש קטיף

דורון בן שלומי - מנהל מליאת לכיש, ועד מתיישבי גוש קטיף

אליהו אוזן - מזכיר בני נצרים, ועד מתיישבי גוש קטיף

חמוטל כהן - ועד מתיישבי גוש קטיף

ליאור כלפא - נציג באר גנים ניצן, ועד מתיישבי גוש קטיף

עמליה אופיר - נציגה, ועד מתיישבי גוש קטיף

אופיר כהן - ראש מנהלת תנופה

רוני פרס - עוזר מנכ"ל, מנהלת תנופה

יאיר וולף - ראש אגף תקציבים, מנהלת תנופה

שירה ברנד - יועמ"ש המנהלת, מנהלת תנופה

שלמה וורסטיל-גניטל - מוזיאון גוש קטיף

עומר שקד - המרכז הרפורמי לדת ומדינה

יוסף דיין - יו"ר אזור התעשייה ארז-הרצוג

יצחק שפריר - ועד היזמים - אזור התעשייה ארז-הרצוג

גלעד קרן

חנה פריידין

הילה מליחי
<חילופי גברי בראשות ועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים>
ובחירת חברי ועדה חדשים.

שלום, בוקר טוב. אני פותח את הישיבה, ברשותכם. שלום לכולם, ברוכים הבאים. אנחנו מתחילים בסעיף של הוועדה, הוא קצר, ואחרי זה עוברים לעניין הראשי של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון. הניסיון שלי הוא להביא לידי דיונים יותר פוריים ויותר רחבים. מה שלמדנו אצל יתרו זה שצריך לתת שרי אלפים ושרי עשרות, ולא לנסות לעשות הכול לבד, אחרת "נבול תיבול גם אתה וגם העם הזה אשר אתך". ולכן הדבר הראשון שאנחנו עושים בוועדה, זה בחירת שלוש ועדות משנה שאני רוצה לפתוח בהן. יש שלוש ועדות כרגע לבחירה. אחת היא ועדת המשנה לביטחון וחיסויים – משהו ארוך כזה.

קשרי חוץ ויחסי מסחר בינלאומיים.

קשרי חוץ ויחסים בינלאומיים. הוועדה השנייה – ביקשתי שתעסוק בתחומי החינוך. והוועדה השלישית תעסוק בענייני רווחה. כך שנוכל לעבוד במקביל בכמה נושאים, ולא בקצב שאני קובע אותו באילוצים שונים. אני מתחיל בוועדה הראשונה, נקרא לה לצורך העניין "ועדת משנה לביטחון", נקצר את השם. בוועדה הזאת כרגע, נכון להיום, נמצאים שני חברים – אופיר אקוניס ואנוכי.

ואמנון כהן.

ואמנון כהן. שלושה. אני מציע להשאיר את הוועדה הזאת בהרכבה. לא להגדיל אותה בגלל הנושאים שדנים בה, וכבר מכירים ועובדים. מי בעד הוועדה הזו?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הרכב הוועדה אושר.

- - -

זה אחר כך, זה ביננו.

לא, לא, היושב-ראש - - -

צריך פה?

כן, ברור.

טוב, אז אני מבקש מאורי אורבך להציע שאני אהיה היושב-ראש, כי אני לא אציע את זה.

הקידום שלך בשבוע האחרון - - אני מציע - - -

אורי אורבך מציע. אנחנו מצביעים על יושב-הראש, בבקשה.

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

בעד – פה אחד. אני עובר לוועדה השנייה, לוועדת הרווחה. ברווחה, מי שביקשו הם חברת הכנסת מרינה סולדקין, שכיב שנאן – אורי, אתה גם בעניין הזה? בסדר, הוא יהיה בשניהם. בסדר. ההצעה היא לבחור את שלושת החברים האלה, כשמרינה היא יושבת-ראש ועדת המשנה לענייני רווחה. מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הרכב הוועדה אושר.

הוועדה השלישית היא ועדה לענייני חינוך. חברים בה אורי אורבך וציפי חוטובלי.

- - -

לא, אני לא לוקח את זה על עצמי, זה יותר מידי. אני יכול לבוא לכל ועדה, אין בעיה. כל חבר ועדה, דרך אגב, יכול להשתתף בכל ועדות המשנה, הן מקבלות פרסום. כל אחד יכול לבוא, ובסוף יש חברים. כרגע יהיו שני חברים. אורי אורבך יהיה היושב-ראש. אני ממליץ שאורי אורבך יהיה היושב-ראש. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הרכב הוועדה אושר.

פה אחד. התקבל. אז זהו, יש לנו את ועדות המשנה. כל ועדות המשנה מתבקשות לתאם איתי את הנושאים ואת הלו"זים. אני בסך הכול רוצה בזה, פתוח, תרוצו, זה עניינכם; כמובן עם מנהלת הוועדה והצוות שלה כדי לראות שיש פה את כל מה שצריך. זהו, אני מאחל ליושבי-ראש הוועדה הצלחה רבה, ובעיקר עבודה גדולה. רוצו עם הדברים. ככל שנוכל להרבות בזמן הזה כשיש קואליציה כזאת גדולה, אני חושב שנוכל לתרום לדברים.

<בניית כיכר על-ידי מע"צ בין ניצן לבאר גנים>

אנחנו עוברים לסעיף הראשי של סדר יומנו, השני שהוא גדול. זה הנושא של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון. יש לנו פה סריה של נושאים שנראים לכאורה – לפחות חלקם – קטנים. בעיני שום דבר לא קטן בהקשר הזה, אחרי שבע שנים, אחרי כל מה שקרה, ועברנו, והתגלגלנו, שום דבר לא קטן. ואני מודיע פה שאני אעסוק באופן שוטף – לא צריך בשביל זה לכנס כל פעם את הוועדה – כדרכנו עד היום, בכל בעיה ובעיה שתתעורר, מאדם בודד אחד ועד בעיות רחבות.

אתם מוזמנים – אני אומר את זה למתיישבי גוש קטיף, צפון השומרון, ולתושבים, ולראשי הקהילות, ולכל מי שאיכשהו קשור לעניין, כמובן, מנהלת תנופה – לפנות בכל בעיה ובעיה. אני אומר עוד פעם, לא נזמן על זה עכשיו כל פעם ישיבה. אני אבקש ממנהלת הוועדה כבר לקבוע לנו תאריך לעוד ארבעה חודשים. לבטל מאוד קל, אבל אנחנו נכניס ללו"ז בעוד ארבעה חודשים ישיבת מעקב, ואם יהיו נושאים נוספים, אז בוודאי, עוד פעם, אפשר לעלות אותם, נראה אם הם שייכים לתחום של הוועדה בהרכבה המלא. יכול להיות שוועדות המשנה עכשיו יכולות לדון בחלק מהנושאים באופן יותר מהיר, יותר סדור. אז נשתמש גם בהם.
אני רוצה לאחל לתעשיינים מאזור ארז שמלווים אותנו, לצערי הרב, שבע שנים פה בוועדות. חשבתי שלא נראה אתכם היום, אחרי פסק הדין של בית המשפט העליון. אבל אתם לא יכולים לוותר, אז בסדר, קפה עלינו, וסימפטיה – בטח, ואנחנו שמחים. אני שומע צלילים שיש איזה מחשבות לערער על זה מטעם המדינה. אני מבקש לפנות למדינה באופן הכי רשמי והכי ברור לא לערער על העניין.

- - -

לא, אבל יש איזה - - -

- - -

איך אתם כותבים?

- - -

בקשה לדיון נוסף. אני אלמד את זה. אני מבקש מהמדינה – אני לא רוצה להשתמש במילה תובע מהמדינה – בשם הוועדה לא לקיים דיון נוסף. מה שעברו האנשים זה די והותר כפול 10, לא די והותר סתם. זה גובל מבחינתי כבר בדברים קשים שאני לא רוצה לתת להם כינויים. זה מה שפסק בית העליון אחרי הרבה שנים, אחרי הרבה טיעונים הלוך ושוב. צריך לכבד את זה, צריך לתת לאנשים לצאת למרחב. פשוט מספיק. הגיע הזמן, אנחנו רוצים לסגור את הנושא הזה בוועדה. אנחנו רוצים לסגור את הנושא הזה בחיים. ואנחנו רוצים – תסלחו לי – לסגור את מנהלת תנופה כמה שיותר מהר. אני יודע שאתם מסכימים. אנחנו רוצים לסיים את הסאגה הזאת. זה מספיק ויותר מידי, זה לא שזה מספיק, זה יותר מידי.

טוב, אנחנו עוברים לפי הסעיפים. הסעיף הראשון שעל שולחננו - - ברשותכם, תעזרו לי, שנסיים את הישיבה לא אחרי 12, בסדר? אנחנו יודעים שזמנכם יקר, למרות שבאתם חלק מרחוק בשביל רק שעה כאילו. שעה זה הרבה זמן, כל אחד ישתדל להגיד בתמצית. אין צורך לחזור על דברים שנאמרו. סעיף ראשון, בניית כיכר על-ידי מע"צ בין ניצן לבאר גנים. יש פה מישהו מהחברה החדשה לדרכים. כן, מה השם כבודו?

זאב רגב.

זאב רגב. ותפקידך? אני סגן מנהל חטיבה במע"צ.

איזו חטיבה? גבעתי?

חטיבת גבעתי, לא. אני מחיל הים.

אז איזו חטיבה זו בכל אופן?

חטיבת תכנון וביצוע.

תכנון וביצוע. טוב, בבקשה.

אני אתן לכם איזה סטטוס קטן, כדי שיהיה לכם נוח. תצ"א. קודם כל, רציתי להגיד שמנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, מטפל בנושא באופן אישי. נקבע לו תאריך לסיור במקום, בתיאום עם מנכ"ל תנופה, הרב אופיר כהן, ל-21.6.

רגע, אני רק רוצה להבין, ואנשי הישובים מוזמנים?

כן.
- - -

עוד לא, אז הרב אופיר כהן יודיע למי שהוא חושב שצריך להודיע, בסדר? לא נעשה את זה עכשיו, אבל אני מבקש תמיד לשתף את המתיישבים, הם - - - של העניין. כן, בבקשה.

אנחנו גמרנו לתכנן את הכיכר הזאת. אנחנו הפעלנו קבלן במסגרת חוזה זכייני שיש לנו. ההודעה לקבלן היתה בפברואר, אבל הקבלן שחר סירב לצאת לעבודה, ומצאנו קבלן אחר. הקבלן האחר במקרה היום הודיע שהוא מקבל על עצמו את העבודה. זאת אומרת, יש לו מקסימום 30 יום להתארגנות, ואז אנחנו נבצע בערך שמונה חודשים וחצי. זאת אומרת, במרץ 2013 העבודה תסתיים. העבודה, משמעותה בניית הכיכר, כניסה לישוב הזמני, הסדרת הכביש והרחבת הכביש עד לשכונה החדשה וסגירה של מעבר הרכבת במחלף 158. אנחנו מתואמים כבר, גמרנו את כל התיאומים עם "בזק" מט"ח, חכ"י, משטרה וכולם מתואמים. לקבלן נשאר רק לצאת לעבודה ולעשות את העבודה.

אל"ף, תודה. אנחנו שמחים. בי"ת – כמה היום, 21 למאי, למניינם? כ"ט באייר – אנחנו יכולים לבקש בראש חודש תמוז לקבל עדכון, קרי בעוד חודש לקבל עדכון שהקבלן בשטח?

בהחלט, אם ירצה ה'.

בוא נגיד כך, אנחנו מבקשים - - אני בדקתי את זה מראש וה' רוצה. רק נותר שהקבלן ירצה - - -

לא, הקבלן כבר הודיע שהוא רוצה. הקבלן קיבל את העבודה.

אני מבקש עדכון בעוד חודש בדיוק. סטטוס למנהלת הוועדה, אם אפשר, במייל קצר, ואנחנו עושים כוסית עם מים, ונגיד "לחיים" ויצאנו לדרך. מישהו עוד רוצה?

אני רוצה להגיד בעניין הזה. אל"ף, התאריך המקורי שאנחנו מטפלים בעניין הזה הוא אפריל 2008, שמע"צ אומרים לנו שזה נכנס לעבודה. אז אנחנו באיחור קל, כמו שאומרים. דבר שני, יש פה את הנקודה השנייה של סגירת הרכבת, שלא תעשה סגירת רכבת לפני שתעשה הכיכר, כי גם זה יכול להיות במדינת ישראל, ואז אנחנו נגיע למצב שאפשר להגיע רק - - - כי היום הכביש סגור.
דבר שלישי שאני מבקש – ואת זה כן תיקחו לתשומת ליבכם – הזמן פה הוא ארוך מידי. אם אפשר, בינתיים לתת פתרונות ביניים עד הכיכר כדי שאנשים יוכלו להיכנס. אנחנו מדברים עכשיו על מאות משפחות שנכנסות לבנייה, לחצות שתי מסילות רכבת, לצאת לכביש 4. אני לא מדבר על הסכנות הבטיחותיות, ויש שם גם משפחות שגרות, ומסיעים משם ילדים. אי-אפשר לעבוד ככה. לתת איזשהו פתרון ביניים, חלופי, דרך צדדית או משהו שאפשר להסתדר אתו, כדי שאנשים יוכלו לעבוד.

מה שאני - - -

רגע, אנחנו נעשה כך, אתה תשמע את כולם, ואז תוכל להתייחס. ליאור.

שלום. אל"ף, ברכות ליושב-ראש.

רק תציגו בבקשה. כל אחד שמדבר, שיציג את עצמו, אני לא חושב שכולם מכירים את כולם. כן.

ליאור כלפא, נמצא פה כנציג באר גנים וניצן. ברשותכם, אנחנו נראה את הדברים במצגת כדי להמחיש את המציאות שהסיפור הזה של ביצוע הכיכר, לא רק שהוא לא פותר את הבעיה, אלא הוא מעצים את הבעיה אם זה הולך ביחד עם סגירת מפגש 158.

מה שאנחנו רואים מולנו בתצ"א זה אותו כביש – התכלת זה כביש 1, זה הכביש הפנימי שמחבר מניצן, הקרווילות, לכיוון באר גנים, כשבאר גנים נמצאת – אם מישהו לא רואה את הקיצור הזה – באזור הכביש הצהוב, מה שמסומן שם בקטע צהוב. וכמו שאנחנו רואים מלמעלה, הכניסה לניצן כרגע היא רק דרך מפגש 156א. הכניסה לבאר גנים היא דרך מפגש 158, וברגע שתבוצע הכיכר, גם 156א.

המשמעות של ביצוע הכיכר וסגירת מפגש 158, כשאנחנו רואים פה את הגידול שקיים בשטח – היום בניצן שווקו כמעט כל המגרשים. למעלה מ-300 משפחות גרות ביישוב הקבע, כ-520 משפחות גרות באתר הקרווילות. עוד כ-250 משפחות שרכשו מגרשים נמצאות בהליך כזה ואחר. אם אנחנו ממשיכים לבאר גנים, יש שם 690 מגרשים, 370 כבר שווקו, למעלה מ-100 הנמצאים בבנייה או אכלוס. יתר המגרשים הולכים להיות משווקים בחודש יוני. זאת אומרת, מדובר פה גם על היקפי בנייה עצומים וגם על אזור ענק, יחד עם הבסיס הצבאי, יחד עם התיירות באזור. מדובר פה על מציאות בלתי נורמאלית כבר היום. התנועה במשך היום היא כבר לא נורמאלית.

אם אנחנו מסתכלים, המרחק מהכביש לירידה, מכביש 4 ל-156א היא 20 מטר. כשרוצים להעביר את כל התנועה של "פרי אור", את כל המשאיות, ובתקופה של שיא אנחנו יודעים שמדובר על כ-200 משאיות טריילר שנכנסות לבית האריזה, ובית האריזה הולך לגדול ולהתפתח. נמצאת פה גם נציגת מהדרין. 200 משאיות ביום שיעברו דרך המפגש הזה, המשמעות של זה היא שהחלק האחורי של פול טריילר, כבר יושב בכביש 4. 60 רכבות עוברות מ-07:00 בבוקר עד 01:00 בלילה במפגש הזה. צריך להבין, 60 רכבות, חלקן רכבות משא, חלקן רכבות נוסעים, שעוברות במעבר הזה, וזה הולך לגדול. בתוכניות של הרכבת זה הולך לגדול.
אין אפשרות לגדול, אין אפשרות לסגור את מפגש 158 לפני ביצוע שני דברים: לפני ביצוע הפרדה מפלסית שהוקפאה בשנת 2007, ולפחות – אני אומר זה לפחות – בלי לבטל את ההפרדה המפלסית. מה שסוכם ב-1 ביולי 2010 בשימוע שהיה אצל הרכבת שמבצעים טרם הסגירה של מפגש 158 את החיבור לכביש הדרומי, מה שמסומן בצהוב בתצ"א הראשונה. מבצעים את החיבור הזה, זה כולל הפקעת קרקעות, ומבצעים את שתי הכיכרות – גם את הכיכר שמחברת בין ניצן לכביש 1, וגם את הכיכר שמחברת את "פרי אור", את בית האריזה, לבאר גנים. סוכם אז בזמנו בשימוע – הפרדה מפלסית, אמרו שזה גדול עליהם. אבל לפחות את הסיפור הזה של החיבור, המשך כביש 1 לכיוון אשקלון יבוצע טרם הסגירה של מפגש 158.

כמה עולה ההפרדה המפלסית?

אני לא יודע כמה עולה ההפרדה המפלסית, אבל מתוך ההפרדות המפלסיות שאני מכיר, זה משהו בין 300-250 מיליון.

ברשותכם, אני אספתי את הנתונים לפני הדיון. הביצוע של הכיכרות – מה שאני יודע – והחיבור של כביש 1 לכיוון אשקלון, זה כ-20 מיליון שקל. ההפרדה המפלסית – מדובר על 156 מיליון שקל. זה מה שאני יודע, יכול להיות שאני טועה בנתונים, אבל זה מה שאספתי לפני.

יכול להיות שאתה לא טועה בנתונים, אבל יש אצלנו הבדל בין עלות קבלנית לתקציב, כי מתוך זה בערך - - על ה-150 שאתה מדבר עלות קבלנית עוד בין 60%-50% זה התכנון, זה התאום, כל מה שקשור מסביב. שנינו צודקים, אבל מהיבטים שונים.

אני רק רוצה ברשותכם, התושבים בניצן ובבאר גנים לא שקופים, והגיע הזמן אחרי שש שנים וחצי – כמו שאמר היושב-ראש – שהדברים האלה לא ייעשו אחרי שכבר יהיה מאוחר מידי, אלא קודם כל לפני שסוגרים את המפגש – שכולם לחוצים עליו כדי לחסוך אולי את העמדה של השומר, שזו גם סכנה בטיחותית – אבל גם מפגש 156א היום הוא מסוכן, ולהעמיס עליו את כל התנועה, זה יהיה על אחת כמה וכמה.

הבנתי. מר רגב, היה דיון אצל השר או המנכ"ל על הנושא של ההפרדה המפלסית?

אני לא יודע לענות על השאלה הזאת. אני יודע שההפרדה המפלסית מתוכננת ונמצאת בתוכנית. אני לא יודע - - -

עכשיו אני לא כל כך מבין. יש תכנית להפרדה מפלסית ובתוכנית העבודה, אני מבין, של תכנית החומש. ובינתיים עושים משהו שהוא פתרון זמני?

כן. הכיכר היא פתרון זמני. יש סכנה – ואנחנו קידמנו את הפתרון הזמני בגלל הסכנה של מאחזי - - - ב-158, ואנחנו נדרשים לסגור את המעבר הזה ל"פרי אור" על-ידי המשטרה. נדרשנו על-ידי המשטרה.

אני אגיד לך - - -

לא יכולים לסגור את - - -

אבל זה להכניס עוד בעיה לבעיה קיימת.

רק שנייה, הרב אופיר, ברשותך. אני למוד מניסיוני –ונדמה לי שכל אחד פה יש לו את הניסיון שלו והדוגמאות שלו – שאין יותר קבוע מהזמני. בסדר, עושים משהו כי בינתיים יש בעיות אחרות ושכחו, ולא עלינו, רק כשקורה משהו אז - - ושלא יקרה. אני מציע כך – שמענו את הדיווח, שמענו את ההערות, ואתם גם מסכימים שצריך – אני מבקש שאתה תחזור ותבדקו – וגם אנחנו נבדוק עם שר התחבורה – האם ניתן להקדים את הנושא של המחלף הזה בתוכנית העבודה. בסדר? אז תכיני לי בבקשה מכתב. שלום למנכ"ל משרד הדתות, אביגדור אוחנה.

אני חושש מהפתרונות הזמניים, אלא אם יש תאריך ויש כסף שאומרים: בעוד שנה, נניח, אבל בינתיים חייבים לעשות כי יש סכנה לחיי אדם. אם אין לוח זמנים מחייב והתחייבות של השר, שגם היא - - אנחנו יכולים לראות שלעיתים יש בחירות, מתחלפים וכן הלאה וכן הלאה. אני מאוד מודאג, אז אני מבקש ממך – כמה זמן צריך כדי לקבל תשובה, נניח שבועיים? לבדיקה כזו?

אני מציע שהתשובה תינתן בדיוק עוד חודש, כפי שאתה הגדרת. מנכ"ל משרד התחבורה יבקר אצל הרב אופיר באזור, בסיור.

מי זה המנכ"ל היום?

המנכ"ל היום הוא עוזי יצחקי. ואני אעביר לו - - -

הוא מינוי קבוע? היה מישהו ממלא מקום.

הוא ממלא מקום מנכ"ל.

היה ממלא מקום. זה בסדר, בעוד חודש זה בסדר.

אני אעביר לו את ההתייחסויות שהועלו פה, ואתם תשאלו אותו את התשובות.

בסדר, זה מקובל עלינו. כן, מי הגברת?

אני עמליה אופיר. אני נציגת חברת "פרי אור", שהיא בעלת המפעל שלו הולכים לסגור את הכניסה מכביש 4. ובהמשך למה שאמר ליאור, אני רק רוצה לציין - - -

היושב-ראש הוא אותו יושב-ראש שהיה?

יהונתן בשיא, כן. בהמשך למה שליאור אמר, אני חושבת שהנושא לא נבדק מספיק לעומק. כפי שליאור הראה במצגת, הקרבה בין הכביש למסילת הרכבת באזור שאתם רוצים שכל המשאיות וכל הסמיטריילרים שלנו יעברו, קרוב מידי. אורכה של משאית סמיטריילר מעל 20 מטר, וברגע שהיא מסתובבת היא יכולה לחסום כביש. אז אני מאוד מבקשת שהנושא הזה ייבדק לעומק. מה גם שמחצית מהמשאיות שלנו מגיעות בכלל מהדרום.

גברתי, הנושא, למיטב הבנתי, נבדק לעומק ומשרד התחבורה הגיע להבנה שצריך לעשות הפרדה מפלסית.

מעולה.

רגע, עכשיו אני מבקש ממך – יחד עם יושב-ראש מועצת המנהלים וכל מי שבחברה שיכול לעזור – להתערב עכשיו בנושא. בואו נרכז מאמץ כולנו, כל אחד מכיוונו. יש תכנית – זה דבר מאוד מתקדם – עכשיו צריך לדאוג לתקציב. אני מעריך – ליאור, מה שאמר לך מר רגב, שזה 150 אבל תוסיף צמ"מ ואת הפיקוח העליון והתחתון וכולי, זה יוצא רבע מיליארד. בסדר, 250 – זה מה שעולה בכל מקום. עושים את זה בכל הארץ, זו רק עכשיו שאלה אם זה יהיה מחלף מספר 40 או 20. מר רגב שמע, וכולם מבינים את הצורך, הסכימו על הצורך, תכננו אותו, יש פתרון. עכשיו צריך לתקצב אותו. בואו נלחץ כולנו – אם מותר לי להציע שליאור אולי ירכז את זה וידאג רק לראות שכולם פונים וכולם עושים – אז יש סיכוי שנצליח להזיז את זה. נשתדל, לפחות.

אורי, יכול להיות שסדרי העדיפויות נקבעו עוד לפני שניצן הגיעה לממדים של ניצן.

הכול יכול להיות. אנחנו לא יודעים. מר רגב - - -

לא, אני מבקש את הדבר הזה, שיחשבו מחדש על סדרי עדיפויות.

ענה מר רגב, שמעתי את תשובתו היטב, גם אתה. הוא יבדוק. ממלא מקום המנכ"ל אצלכם בסיור אתך. אדרבא, תפנו אליו בכתב כדי שלא יהיה מצב שבאים לסיור ואומרים: באמת צריך לבדוק את זה. תוציאו היום –מחר את המכתב, גם אנחנו מוציאים מכתב. ובואו נראה, ננסה לעשות מאמץ שתוך חודש תהיה תשובה. זה לא הרבה זמן, חודש, לקבל החלטה בסדר גודל כזה, בסוף זה אצל השר, זה ברור. האוצר, אתם רוצים להתנדב בזה, להוסיף להם תקציב על זה? דניאלה, לא?

רק שנייה, סליחה, אני רוצה לתקן את מה שנאמר. ההפרדה המפלסית לא סיימו את התכנון, אלא היא נמצאת בשלב - - -

התוכנית מאושרת כבר - - -

לא, התוכנית המפורטת.

חברים, זה לא ממש חשוב, זה בסדר. אז ייקח עוד שלושה חודשים לתכנן ולגמור, זה בסדר, זה בסדרי גודל שאנחנו מבינים שהם עכשיו. זה לא עוד שלוש-ארבע-חמש שנים. עד שנזוז אנחנו ועד ש - - אתם תגמרו את התכנון. זה בכל מקרה אנחנו מבקשים שתבדוק, שגומרים וקצת מזרזים, כדי שתהיה תכנית מוכנה, ואם רוצים להפעיל את זה גם אם זה לא מחר, אז זה מחרתיים.

סליחה.

כן.

לא היתה התייחסות לחיבור – שגם כן, התכנית קיימת – החיבור הדרומי לאזור אשקלון. אנחנו כל הזמן מדברים על המחלף, 150, 160, רבע מיליון. החיבור לכביש הדרומי של אשקלון הוא רק 20.

סוגרים אותו. את מדברת על החיבור דרך פסי הרכבת, על מחלף 158?

לא, אני מדברת על חיבור מתוך תמ"א 39.

לא היא מדברת על כביש המשך דרך אשקלון ל"פרי אור".

מה שמסומן בצהוב בתצ"א במצגת.

נכון, מה שמסומן בצהוב.

זה כביש שיש לו תכנון ויש לו מקום ויש לו הכול. רק צריך את תקציב הביצוע שלו.

הבנתי.

אז אני מבקשת התייחסות גם לזה, כי בלעדיו - - -

חיבור דרומי לאשקלון.

כן, חיבור דרומי לאשקלון, שזו גם תכנית קיימת.

שאגב, מר רגב, סוכם ביולי 2010 בשימוע שלא ייסגר המפגש לפני שנסיים את זה. אמרו לנו הפרדה מפלסית – אולי חזון ל-2020.

מה זה סוכם, יש נייר?

יש נייר של השימוע, אפשר להעביר אותו.

חברים, תעבירו לזאב בבקשה את כל החומרים, יכול להיות שהוא לא ראה משהו, נעלם דבר מעיניו. תנו לו את המצע לדיון, שהוא יוכל להתקדם אתו. אני מבקש לכלול את הכניסה ל"פרי אור" בסיור. הרב אופיר, בסדר? כבר בהזדמנות הזאת אנחנו דואגים לכולם, זה לא ילך בחתיכות פה, כל אחד ירוץ - - זה בסדר? תודה רבה חברים. הנושא הזה – מיצינו אותו כרגע.
<תקנים לרבנים – אישור משר המשפטים להחרגת גוש קטיף>

הנושא הבא הוא תקנים לרבנים, החרגת גוש קטיף. מי מציג את זה?

אנחנו נציג את זה, ואנחנו קודם כל נגיד יישר כוח למשרד הדתות. הוא יציג את שלו.

רק שנייה, אתה יכול להרחיב בזה, ביישר כוח?

אנחנו לא ועדה של - - -

אנחנו כן, למה לא?

אנחנו ועדה, איך אומרים, נגיע לכאן שייפתר עד שנגיע לכאן.

כשיש דברים טובים, צריך להגיד אותם.

אנחנו ביחד עם משרד הדתות, ישבנו עם השר ועם המנכ"ל, והם קידמו את הבקשה.

קודם כל, אני מניח שבירכו אותך, אבל גם אני רוצה להצטרף לברכות על התפקיד החדש. לגבי רבני גוש קטיף – היום מכהנים 12 רבנים בתקנים זמניים. הם מכהנים מזה מספר שנים - - -

מה זה תקן זמני? תסביר לי.

תקן זמני זה לא תקן קבוע, זה תקן שאנחנו צריכים כל שנה לקבל את התקציב עבורו ממנהלת תנופה. לאחר שאנחנו מקבלים את התקציב אנחנו מתקצבים את היישובים המתאימים - - -

וזה בדרך כלל קורה באיחור של כמה חודשים.

שלושה חודשים קבוע, יש מנגנון.

בדרך כלל יש עיכובים, ואנחנו משתדלים להריץ את זה כמה שיותר מהר. אבל זה המצב כיום מזה מספר שנים.

החברים מהאיחוד החקלאי, אנחנו מברכים אתכם על בואכם, אבל זה יהיה בשקט. תודה. מדבר עכשיו המנכ"ל.

צריך לזכור שברקע עומדת עתירה של התנועה ליהדות מתקדמת וקהילת גזר הדרישה למנות רבנים רפורמיים, עתירה שהקפיאה בעצם את מינוי הרבנים בהתיישבות מזה כשבע שנים. לפני שלושה חודשים הודענו לתנועה ליהדות מתקדמת שבמסגרת ההתחייבות שלנו לבג"ץ, בכוונתנו למנות מינוי של קבע את אותם 12 רבנים, שבאים לתת שירות לקהילות של מפוני גוש קטיף. סברנו – ועדיין אנחנו סוברים – שיש נסיבות מיוחדות שמצדיקות את ההחרגה של אותם רבנים.

המרכז לפלורליזם הודיע לנו שהוא מתנגד. הוא נימק את זה. התקיים דיון בבית המשפט, בבג"ץ, בין היתר בעניין הזה. אנחנו כבר הגשנו גם תשובה לגבי מכלול הסיפור שם. המדינה התבקשה להגיש תשובה בתוך 14 יום, שזה לקראת סוף החודש הזה. התשובה שלנו מתגבשת בימים אלו, אני לא חושב שאני יכול בשלב הזה להגיד מה בדיוק תהיה התשובה, אבל היא מתגבשת עכשיו. עדיין אין החלטה סופית. אני מקווה שבמסגרת הפתרון הכולל, גם נמצא פתרון לרבני גוש קטיף. צריך להזכיר שוב פעם שנכון להיום יש 12 רבנים שמכהנים ומקבלים את שכרם. התהליך הוא קצת ארוך, מורכב, מייגע, אבל בסופו של דבר אנחנו עושים את זה, וזה פועל.

כן, דורון, בבקשה.

שלום לכולם, דורון בן שלומי. כמשפט ראשון גם אנחנו מברכים את היושב-ראש. אני רוצה לומר שני דברים בנקודה כדי לחדד את זה, המנכ"ל. דבר ראשון, הסיפור של תקנים זמניים – אנחנו יודעים שכל שנה הוא נתקל בבעיות שלו, זה קורה חודש, חודשיים ושלוש, שבגלל שכל פעם זה תקציב שנתי, יש קבוע, כל שנה בארבע השנים האחרונות, כל שנה הרבנים לא מקבלים את שכרם בזמן. ואף אחד לא מוכן לקחת על זה אחריות, בצדק, כל אחד מהכיוון שלו, אבל התוצאה סופית היא שמולן שכרם של אנשים. זה דבר ראשון, מה שלא צריך להיות, כמובן.

הדבר השני הוא שבמסגרת ההתחדשות של הקהילות והמעבר ליישובים החדשים, כמו שאמרנו, אנחנו לא ביקשנו יותר תקנים, אבל יש גם שינוי – קטן אומנם – בחלק קטן מהמקומות יש גם שינוי בפרסונות. עכשיו, בתקנים הזמניים אי-אפשר לעשות שינוי בפרסונות כי התקנים הזמניים הם לפי השם. ואז מה שקורה, כשיש קהילה מתחדשת, שהיא מגיעה ליישוב חדש, כיוון שהם הזה לא היה רב תקף בגוש קטיף, והרב התקף בגוש תקיף הפסיק בגלל סיבות כאלה ואחרות, אי-אפשר לעשות את ההתאמה. לכן צריך לדעת שהמציאות הזמנית הזו עונה על חלק ניכר מהנקודות, אבל משאירה את שני הנושאים האלה פתוחים. לכן המציאות הזמנית היא לא טובה. זה לא רק שינוי טכני – יעבור מזמני לקבוע. זה גם פתרון של שתי נקודות מהותיות, גם בפרסונות בחלק מהישובים, וגם בסיפור של הלנת השכר. ולכן זה מקבל משנה תוקף לחשיבות להשים אותם בתקני קבע.

לפני שהמנכ"ל מתייחס, עוד מישהו רוצה להעיר בנקודה הזאת משהו?

אני רוצה להגיד שבדיון בבג"ץ, הדיון האחרון, הם אמרו יותר מאשר מה שהמנכ"ל אמר עכשיו, שגם אם לא נצליח להסדיר - - -

הם לא כתבו את זה.

הם כתבו את זה ברמז. גם אם לא נצליח להסדיר את כלל נושא הרבנים, את נושא גוש קטיף אל תעמיסו לנו על העניין הזה. זה הכיוון של הבג"ץ, כמובן - - -

בג"ץ כתב את זה?

הם לא כתבו את זה.

רמזו?

השופט אמר את זה בדיון.

אמרו את זה, אבל לא כתבו את זה בהחלטה. אנחנו מניחים שבדיון הבא - -

זו היתה רוח הדברים.

- - זה יאמר או ייכתב במפורש.

הבנתי. אז אנחנו ממתינים טווח של שבועיים-שלושה, המנכ"ל, לדיון נוסף בבג"ץ?

הדיון בבג"ץ – אני לא יודע מתי ייקבע, אבל התשובה שלנו אמורה להינתן - - -

למה צריך להיות דיון? זה רק תשובות ומחליטים, לא?

אני לא יודע, אם בג"ץ ייקבע את זה לדיון או ייתן החלטה.

הנה, כן.

הראל גולדברג, משרד המשפטים - - -

גם ליושב-ראש יישר כוח.

תגיד, אבל אל תקטע אותו.

המדינה הגישה בקשה לבית המשפט. בקשה ראשונה לאפשר לבטל את ההקפאה של התקנים על רבני ההתיישבות נוכח המתווה שהמדינה הגיעה אליו למינוי רבני ההתיישבות, להסדרת כל המינויים של רבני ההתיישבות, לאפשר את המשך מינויים למרות העתירה. זו בקשה אחת. בקשה אחרת נוספת היתה, מעבר לבקשת ביטול ההקפאה, לבקש גם להחריג את רבני גוש קטיף. ועל כך אמורה להתקבל החלטה של בית המשפט, כמו שנאמר מקודם, זה שבועיים שהתחילו כבר לפני כמה ימים ועל כך אמורה להתקבל החלטה.

תודה, המנכ"ל, אתה רוצה להוסיף עוד משהו?

לא.

אז אנחנו מודים לכם. מי ייתן לנו בבקשה עדכון שוטף על ההתפתחויות? זה יבוא מלשכתך?

אם תרצו, ניתן.

יש לנו איזה נוהג משונה עכשיו לנסות גם לעקוב אחרי הדברים. אם אתם תסכימו, אני בטוח שאתם תרצו. אז המנכ"ל יעדכן אותנו בהתפתחויות. בכל מקרה, גם אם לא קורה משהו, אז בעוד חודש - - שנדע איפה אנחנו עומדים - - - ננסה לפתור את זה. תודה רבה. אתה תגיד איזה יישר כוח? זו ההזדמנות שלך.

אמרתי, גם משרד הדתות היה לו חלק בעניין. רק אחר כך, שזה יבוא לידי ביצוע - - -
<אישור יישובי חלוצה כיישובי ספר.>

אנחנו עוברים לסעיף 3. זה סעיף פשוט שילך בזריזות בטח, כולם בעדו – אישור יישובי חלוצה כיישובי ספר. דורון, אתה רוצה להציג את הנושא?

לא, אני רוצה לבקש מאליהו אוזן.

אליהו אוזן, בבקשה.

טוב, הנושא באמת צריך להיות פשוט. אנחנו היישובים היחידים בארץ הנמצאים קרוב לגבול, שלפי כל התקנים וכל העקרונות אנחנו חייבים להיות בהגדרה של יישובי ספר. ודאי היינו מעדיפים גם להיות חוק הנגב, היינו מעדיפים להיות בעדיפות לאומית. ומשום מה אנחנו לא נכנסים להגדרות האלה. המשמעות היא שתושבים משלמים מס הכנסה כמו תל-אביב, למרות שיישובים דרומה מהם וצפונה משהם משלמים מספרים אחרים לגמרי. שלוש קילומטר צפונה, ביישוב יבול מקבלים הטבות מס של 20%. 10 קילומטר דרומה, בישוב כמהין מקבלים 13% הטבות מס.
ומשום מה, למרות שאלו ישובים חדשים, והם לפי התקן – חמישה קילומטרים מהגבול – אנחנו שמונה קילומטרים מהגבול, במקרה שלנו – אנחנו לא נכנסים לאף קטגוריה. הדבר הזה צריך תיקון. בזמנו גם היתה לנו פגישה יחד עם אורי, עם ערן יעקב מרשות המסים, אז הוא אמר שהוא לא רואה בזה בעיה, בעיקר ביישובי החלוציות, אם יישובים אחרים יצאו מהתקן. בקיצור, מיקדנו את זה ביישובי החלוציות בלבד. כולם מבינים, כולם – אנחנו נדבר, נבדוק. ואנחנו עומדים באותו המקום כרגע. אורי, אתה מכיר את זה לא פחות טוב ממני, אז אתה יכול להבין.

אני חושב שאני מכיר את זה, כי הסברתם לי, אבל אתם זה הכי טוב. תמיד האנשים בשטח יודעים הכי טוב, לכן אתם מציגים את זה. מי מתייחס לזה מהאוצר, דניאלה, אתה?

יש מישהו אחר מהאוצר?

שנינו מהאוצר, אני חושב שאתה - - -

רשות המסים - - -

רשות המסים, כן.

אתה שוחחת עם ערן יעקב, אבל הם שני דברים שונים. אתה מדבר על הגדרת יישוב ספר לפי חוק מס רכוש, וגם הכנסת את סעיף 1 לפקודה בעניין הטבות מס ליישובים במס הכנסה. אלו שני דברים שונים. הנושא של הדיון כאן הוא אישורי יישובי חלוצה כיישובי ספר. כרגע רשות המסים מתנגדת לצעד הזה. הסיבה היא שזו לא זכות עוברת, ואי-אפשר להגיד שהזכות עוברת משום שהיישוב זז. יישובי הספר נקבעו על-פי רשימה שנקבעה על-פי סיכון ביטחוני מסוים. הסיכון הזה לא זז עם העתקת היישוב ממקום למקום. אין בזה - - -

זו לא הטענה. הטענה היא לא לקבל יישובי ספר על כל - - -

אני הזכרתי זכות עוברת?

אתה מדבר עכשיו על יישוב שנמצא בספר.

אני יישוב שנכנסים אליו מידי יום 15 דרפורים, זה הצד של מצרים. היישוב דרומה ממני, שרק מאוים על-ידי מצרים בלבד, כמהין, מקבל יישוב ספר.

אבל תן לי לסיים את - - -

רגע, אני רק אגמור את - - כי - - -

לא, אוזן, עם כל הכבוד, לא רק אתה תגמור, גם התפרצת וגם רק תגמור. בוא נשמע. גם אני מרים גבה, אני מוכרח לומר, אבל אני שומע.

יכול להיות שאני לא אשכנע, אבל - - -

לא היתה טענה מהסוג שאתה אומר, אבל זה בסדר, תמשיך.

יש שלושה יישובים שהם במועצה אזורית לכיש, שהם רחוקים מהעניין הזה בכלל. יש חמישה יישובי מפונים.

הודענו שהיישובים בלכיש לא יכללו בזה.

אז אנחנו מדברים רק על חבל לכיש. כרגע המפה היא סגורה. והסיבה היא שיש – למשל באירועים האחרונים, במרץ האחרון, בהתקפה האחרונה, מי שעמד תחת המטווחים היו באר-שבע, אשדוד ואשקלון, שהם יישובים גדולים. אנחנו לא מוצאים לנכון להוסיף אותם כיישובי ספר. ולכן אנחנו לא מוצאים מקום לנכון גם להוסיף את היישובים האלה. מעבר לזה, אנחנו יודעים שעוד יישובים יוקמו באזור המרכז, אבל שוב, אתם מוציאים אותם, אז אני לא מתייחס לטענה.

מתייחסים רק ליישובים על גבול מצרים בטווחים של קילומטרים בודדים ולא לאף אחד אחר.

בסדר גמור. אם אנחנו נכליל אתכם, אנחנו פשוט נהיה חשופים בפני בג"ץ שיגידו, בצדק, אשקלון, אשדוד, שדרות וכדומה, שגם הן זכאיות לאותו מצב והכרזה על עצמן כיישובי ספר.

אני יכול רק להתייחס?

לא, אתה לא יכול. אל תאבד את שלוותך הידועה.

אני אסיים. אני אסיים. אני אסביר את הלוגיקה של רשות המסים ומשרד האוצר. אני אגיד גם עוד משהו אחד. כשיש צורך – כמו במלחמת לבנון השנייה, ומקרים אחרים – אנחנו כן מפעילים הוראת שעה, ואנחנו כן מכניסים וכן מפצים. זה דבר ראשון. למה אנחנו לא רוצים את זה כדרך קבע? משום שכדרך קבע אנחנו לא יכולים לעמוד בתביעות התקציביות שהן יכולות להיות אדירות. למשל במלחמת לבנון השנייה, רק הנזק העקיף הסתכם ב-3.5 מיליארד שקלים. אנחנו רוצים ששיקול הדעת יישאר בידי רשות המסים. אני חושב שכולם יודעים שכשיש צורך ובמקרה של פגיעה קשה רשות המסים ומשרד האוצר כן מחוקקים הוראות שעה, וכן מפצים. אני לא חושב שזה מקרה שכדאי להעתיק את הזכות הזאת. יש יישובים אחרים שהם - - -

חברים, ביקשו פה כמה חברים לדבר. עכשיו אני רוצה את רשותכם להציע את ההצעה הבאה – היות ורשות המסים מתעקשת בעניין הזה, שמענו את הנימוקים, אני מעריך שלא יהיה פה שיכנוע הדדי. אני רוצה להציע לכם שאנחנו ניזום הצעת חוק ונתמודד על זה במליאה. אני חושב שמיצינו. זה חוזר, זה ריטואל, אני הייתי בסרט הזה שש פעמים. אנשים נוסעים הלוך - -

- - -

בטח, פה מדברים חופשי עד 12:00. אחרי 12:00 זה נעשה מוגבל. היות ואני חושב שמיצינו, ועכשיו נתחיל לדבר, כל אחד יוציא את שעל ליבו, כי כבר באתם, אז אני אתן, מי שרוצה, ידבר. אני מציע לעבור להצעת חוק ולהתמודד על זה במליאה. בדרך הזאת אני מרגיש שאני לא אפתור את זה. היינו בישיבה כזאת, בישיבה כזאת. היינו בישיבה לפני שבועיים יחד עם ידידי, העמית לשדולה, עם חבר הכנסת אלקין, שהוא גם יושב-ראש הקואליציה. קבענו להיפגש עם הראל לוקר.
אני מציע לעשות את זה במקביל, נלך למנכ"ל משרדו, יש לו יכולת להכריע בזה. במקביל, נכין את הצעת החוק. מה שישיג את העניינים – עם זה נרוץ קדימה. אני מדגיש שאנחנו מדברים רק על היישובים על גבול מצרים, לא שום דבר אחר, ולא בערך ולא בהזדמנות הזאת. זה רק אלה, ועם אלה ננסה לרוץ ולעשות את זה. בעזרת ה' נסכם את העניין הזה. כן, אתה רוצה להגיד משהו?

אני רק רוצה להגיד שהפנייה שעומדת לפנינו, אני כן חושב שכדאי אולי להמשיך בדיונים.

אתם יכולים באוצר להמשיך בדיונים, אנחנו לא מתכוונים להפריע לכם. וכשיהיה חוק, אתם תדונו על זה פה.

- - - היא כרגע חבל לכיש.

לא, סליחה, הבהרנו. מידי עת מתחלפים האנשים, אז עכשיו אנחנו מעבירים עוד פעם, גם לך – וגם לפרוטוקול, כפי שאומרים פה – זה לא נוגע ליישובי לכיש. זה לא עושה לכם שום השלכת רוחב. תסלחו לי, זה ה - - - אומרים בערבית. אלו יישובים של אנשים שגורשו, אפשר להגדיר את זה בדיוק. כבר אמרנו את זה עשר פעמים – מי שגורש מגוש קטיף וגר שלושה קילומטרים מהגבול וקוראים לו אוזן, רק הוא יקבל. אין בזה שום השלכת רוחב.

- - -

סליחה, רגע, אני סיכמתי את - - אוזן, סליחה. סיכמנו את הדיון. אתם תמשיכו. כל אחד יעשה את שלו. אין לכם כוונות רעות. אנחנו לא מצליחים להבין אתכם, אבל חוץ מזה זה בסדר, זו בעיה שלנו לא בעיה שלכם. אם תואילו בכל זאת לשקול את זה עוד פעם ולייתר את כל הריצות האלה ולבלבל את המוח אחד לשני, ובעיקר את עוגמת הנפש. יש לי בקשה, אנסה להסביר אותה בקצרה. יש אנשים שעברו משהו בחיים יותר מאחרים. הם גם חוטפים טילים, וגם אליהם באים הדרפורים וגם הם – כמו כל עם ישראל – לא על זה הם מבקשים. הם מבקשים כי הם ליד הגבול, כמו אחרים. הם לא אמרו בגלל שהיה לנו פעם פצמ"רים, אז אנחנו מבקשים עכשיו כי היתה לנו זכות שם. אלו לא טענות מן העניין. הם גרים שם, פשוט מאוד, זה הכול.
עכשיו, מה שמגיע לאחרים, לא מגיע להם? דווקא להם לא מגיע? חברים, אני אומר לכם, אני תמיד בוחן אם הדברים – בין חלם לסדום איפה זה. אני תמיד רוצה להאמין שזה חלם. מה, יש פה מישהו שיש לו מידת סדום, חס וחלילה? אין דבר כזה. אי-אפשר להסביר את זה. אני אומר לך, חבל על הזמן. אני מבקש שתדונו, תנו לנו תשובה תוך שבועיים מה החלטתם. אותה תשובה – זה בסדר. אנחנו במקביל הולכים למנכ"ל משרד רוה"מ ומכינים הצעת חוק. הלוואי שזה יהיה מיותר, שתגידו לנו שאתם מקבלים את זה וזהו.

אני חייב להוסיף משפט, ממש אחרון.

בבקשה.

הטענה שלנו לא כבולה מול סיכון, שאנחנו הכי מסוכנים בארץ ונחשבים בהגדרת היישוב הכי מאוים במדינת ישראל. אני לא מדבר על זה. יש כללים במדינת ישראל – כל יישוב שהוא בטווח מסוים מגבול בינלאומי, מקבל אישור. היישובים היחידים במדינת ישראל – ועשינו על זה בחינה, הראה לי יעקב על המפה – שאינם - - עין יהב, שהוא לא מאוים, הוא בפנים - - היחידים במדינת ישראל שלא, הם יישובי החלוציות. זה כבר לא הגיוני. אנחנו קרובים לגבול הבינלאומי, זה הכול.

תודה רבה.

<תביעות משפטיות של פועלים פלסטינים.>

אנחנו עוברים למספר 4 בסדר היום – תביעות משפטיות של פועלים פלסטינים. העניין הזה, כמו כמה נושאים אחרים, יש לו זקן ארוך מאוד, הוא כבר לבן. הוא התחיל בוועדה שהכינה את הצעת החוק, ואז אמרו ששש, אל תדברו בקול, כי אם ישמעו הפלסטינים, הם יגישו תביעות. אז אמרו, אתם יודעים מה, בסדר גמור, כולם מסכימים שזה לא על החקלאים ולא על האחרים, ואין תביעות, ולא יהיו תביעות; אבל לא נשים את זה בחוק כדי לא להזמין כאילו את התביעות של הפלסטינים. נו, טוב, בינתיים יש עורכי דין שזאת פרנסתם והם לא מוותרים, ויש הרבה תביעות. והמדינה, שהבטיחה יותר מפעם אחת – אני הייתי נוכח בדיונים האלה – לא פתרה את הבעיה. אופיר, אתה רוצה עוד להוסיף על זה?

כן, אני אגיב קודם כל, עוד פעם שזה כמעט כמו נושא הרבנים, יותר טוב מנושא הרבנים. הנושא נסגר.

כן?

כן. עכשיו, שירי, היועצת המשפטית תגיד איך הוא נסגר ואיך הוא אמור להתבצע.

שלום, חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי.

שלום.

ידידתנו. כן, שירי, בבקשה.

הנושא נסגר מול החשב אצלנו. אנחנו נלך על מתווה של פשרה, פשרה מוסכמת גם על נציגי החקלאים וגם על החשב של משרד ראש הממשלה. קיבלנו את האישור הזה ממש אתמול. ואנחנו מקווים שבתוך שבועיים נוכל לצאת לדרך ולהתחיל לשלם כנגד הצגת חשבוניות התשלום.

חברים, תודה רבה. חזקו ואמצו. מישהו רוצה להגיד משהו, או שאפשר לסכם את זה כך? דורון?

רק פספסתי, מתי החקלאים יוכלו להביא את - - -

תוך שבועיים מהיום.

אנחנו עוד צריכים להכין כמה ניירות פורמאליים, אבל מעבר לעניין הזה - - -

ההחלטה נגמרה. יש אישור סופי, החשב חתם.

זה לא תלוי באף גורם חוץ מהמנהלת.

נכון.

רק לתקן, חקלאים ועסקים זה אותו דבר, אז להוסיף עסקים תמיד ולא רק חקלאים. אני מבקש.

- - - תגיד עובדים פלסטינים.

אוקיי, אז לא חקלאים בלבד.

ההערה נכונה, והיא התקבלה. כולם מתכוונים לזה, וגם צריך להגיד את זה. יוסי דיין, אל"ף, מזל טוב. בי"ת, אל תפריע. גימ"ל, ההערה שלך נכונה, ואני מבקש להקפיד, יש רגישויות, כל אחד עם הרגישויות שלו, מניסיון העבר שלו, אחרי שבע שנים. בואו נהיה רגישים, זה הכול. כולם מתכוונים לאותו הדבר, זה בסדר גמור.
<שמירה במזרח לכיש.>

שמירה במזרח לכיש. אתם גם יכולים להודיע שפתרתם את זה, הרב אופיר?

זה נושא שיש פה עוד אנשים שייפתרו אותו. אנחנו יכולים להגיד מה - - -

בבקשה, מי מציג את הנושא?

ברשותך.

דורון.

שלום. דורון. כמו שאמרתי קודם, אני תושב נטע – מרשם לשעבר, נטע זה שם היישוב הכללי. אנחנו זוכים – אחרי הרבה זמן, דרך ארוכה – להתחלת הבניות בשני יישובים כרגע, ביישובי מזרח לכיש, גם בנטע וגם בבני דקלים. החל מלפני – בערך, פחות או יותר – חודש וחצי-חודשיים, יותר נכון אולי אפילו שלושה חודשים, התחילה בנייה בבני דקלים ובנטע.

כן, בבקשה.

כמו שאמרתי, לפני חודשיים-שלושה התחילה הבנייה ביישובים בנטע ובבני דקלים. אנחנו ישר נחשפנו לבעיות הביטחוניות. צריך להגיד שנעשתה דרך ארוכה על-ידי גורמי הביטחון, ובאמת, חלק ניכר מכול מרכיבי הביטחון – גם פיקוד העורף ומג"ב – נעשה, כולל גיוס של רב"שים. אבל כשאנחנו באים עכשיו, תכל'ס ליישוב עצמו, ולבחון אותו, היישוב התחיל, אנחנו נתקלנו בבעיות שמתחלקות לשלוש: אחד, הרב"שים מקורקעים לעצמם, הם לא מסוגלים לעשות כלום בלי רכבים. כי אם יש רב"ש שאי-אפשר לקרוא לו, אז בסדר שהוא רב"ש, אז בסדר, הוא נמצא על הנייר בלבד. אז הם עושים כל מיני דברים אחרים שאני לא יודע בדיוק מה, אבל אם צריכים אותו עכשיו, בשטח עצמו, הוא לא נמצא, הוא לא זמין.

הדבר השני הוא תקני שומרים. אנחנו העלנו את זה לא פעם ולא פעמיים. ביישובים האלה שהם צמודי גדר, מאוימים גם ביטחונית, הצבא עצמו מסייר שם. יש שם חלק מהיישובים של הצבא, חלק מהיישובים של המשטרה. נכון לעכשיו, אנחנו תחת מג"ב. ואנחנו מבקשים בסיפור הזה תקני שומר כמו שצריך, שיהיו שם להתחיל את השמירה כי היישוב התחיל. התשובות שקיבלנו: חברים, היישוב לא התחיל עד שלא באים לגור שם. אנחנו לא מתייחסים לזה ככה. אנחנו כאנשים נטע, שבאמת נתקלים בכל הבעיות האלה, התחלנו לשמור בעצמנו. עבדכם הנאמן שכבר בילה כמה לילות ביישוב הקבע שלו, זה מאוד מאתגר. אבל אנחנו בעצם כרגע מרימים את הכפפה, שאנחנו חושבים שהמדינה צריכה להיות שותפה בה.
המדינה היתה שותפה בכל מזרח לכיש – מהתחלה הוא הוגדר כמקום חיוני, אסטרטגי, למדינת ישראל, לא לי, לא לאחרים. עכשיו כשסוף-סוף מתחילים היישובים האלה לקום, אנחנו מבקשים אכן כך להתייחס אליהם, כבר עכשיו להבין שהולך להיות פה יישוב, ושני היישובים הראשונים אמורים להתגורר - - מגיעות ברכות גם לראש המועצה שנמצא פה, גם למנהלת תנופה וכל השותפים, אבל הולך להיות שם בשני היישובים, גם בבני דקלים וגם בנטע, אנשים הולכים לגור שם עוד חודשיים. אנחנו מבהירים את זה כל הזמן – ביישובים האלה כרגע אין בעל בית. כל עוד אין שמירה, כל עוד אין - - ולכן הרמנו אנחנו את הכפפה, כי הבנו שצריך להיות בעל בית ליישוב. לא כל חברות גנבים שמסתובבת באזור יכולה להרגיש שזה שטח הפקר, ובאה והולכת ועושים מה שהם רוצים. אין כמו אנשים קבועים בשטח.
אנחנו מבקשים את הדברים האלה – גם את הרכבים לרב"שים, כדי שהם בכלל יהיו יעילים, גם את הסיפור הזה של תקני שומרים, שקודם כל צריך אותם תקנים ללילה. וגם ברגע שיתחילו שם, כל מה שקשור לנהלים הרגילים של מוסדות חינוך. אני ממש מבקש מכל השותפים – המשרד לביטחון פנים, מג"ב – להרים את הכפפה הזו ולא לראות איך מישהו פה נגד מישהו. ואני אומר, אנחנו כרגע לקחנו את הכפפה, לקחנו אחריות. לקחנו אחריות, אנשים שומרים לא מעט.

מי מדבר?

שגב, מבקר המשרד לביטחון פנים. אני ממליץ – מאחר ונקבעה פגישה ליום חמישי הקרוב עם המנכ"ל, עם התושבים, זומנו התושבים - - -

עם רותם פרג?

עם רותם, כן. הנושאים האלה יעלו. אבל אני רוצה לומר באופן עקרוני, כל הנושאים נפתרו, למעט הנושא של השומרים. גם הרב"שים וגם כלי הרכב – הכול נפתר ויש לזה את התקציב, יש לזה את תקציב מג"ב. נמצאים פה שני קצינים בכירים ממג"ב שעוסקים בזה ביום-יום, אפשר לשמוע גם אותם. הנושא של השומרים – אומנם הדיון יהיה בתחום ארבעת השומרים שאנחנו מדברים עליהם, אבל יש עוד כ-50 שומרים נוספים בכלל מדינת ישראל, שיש לנו בעיה עם משרד האוצר מבחינה תקציבית. אני לא רוצה להעלות את זה עכשיו פה, ואני לא מצפה גם לאיזושהי תגבה, אבל זה יעלה בדיון. לכן אני ממליץ לקבל תשובה מאתנו תוך שבועיים-שלושה, לאחר שהדיון יתקיים אצל המנכ"ל.

יושב-ראש המועצה, מר מורביה.

קודם כל, הישיבה הוקדמה ליום חמישי, אנחנו אמורים להיפגש בעניין. רק אתמול נסגר הסיפור. צריך גם להשים לב שיהיו לנו שם גם מוסדות חינוך שלא עומדים בתקן, ובישיבה נצטרך להתייחס גם לזה, כי זה נושא חריג, מסוכן, יהיו שם מאות עובדים ערבים ואחרים, שצריך לקחת את הסיכון שבעניין, וזה יהיה צריך להיות משהו חריג מהרגיל, בהתאם לתקן.

אחרי הישיבה ביום חמישי נהיה יותר חכמים.

אם אפשר עוד משפט, לאור התגובה, תשלחו אלינו את הנקודות, את כל מה שאתם רוצים במייל.

יש לי פה עכשיו, אני אתן לך כבר עכשיו וגם אשלח לך במייל.

תן לי עכשיו, זה יהיה אצל המנכ"ל עוד היום.

תשלחו את זה בבקשה למנכ"ל כדי שיוכל להתכונן, ולא ביום חמישי הוא ישמע ויגיד שהוא יבדוק. מג"ב.

אתה רוצה לשמוע?

בטח שאני רוצה לשמוע, מה זאת אומרת?

גם היתה פגישה נוספת ע מג"ב, ותיכף - - -

בוא נשמע את מג"ב, כן.

שלום לכולם, שמי יזהר, אני מפקד מג"ב דרום.

מה זה דרום אצלך?

מג"ב דרום – אשדוד-אילת.

אשדוד-אילת, אחלה - - יש לך 60% מארץ ישראל.

ממדינת ישראל.

על כל פנים, כל הסוגיות שקשורות באמצעים, תקנים, וכולי, נפתרו. אנחנו מדברים על גיוס של שלושה רב"שים מתוך ארבעה. הרכבים נמצאים. את כל הסוגיה של הפעלת הרכבים ותפיסת הביטחון סגרנו מול המועצה ומול היישובים - - - מה שנותר זה - - - כפי ששגב התייחס. ושיהיה בהצלחה.

שנייה, ברשותך, יזהר, כיוון שאני שמרתי ביום חמישי בלילה האחרון, ביליתי עד 06:00 בבוקר, עשיתי שם לילה, לא ראיתי שיש לנו רכב משטרתי. אין לנו רכבים עכשיו. עכשיו, אני שומר בשקף – כל השומרים, דרך אגב, למשל בנטע, כל התושבים, 60 משפחות, הם היום שומרים בפועל. אני היום שומר גם בשקף, המקום שאני גר בו באתר זמני, וגם בנטע. אין שום בעיה, אנחנו שומרים משטרתיים מוכרים, יש לי רישיון משטרתי, הכול בסדר. אין שום סיבה - - אמר לנו הרב"ש שביקשתם ממנו משמר היישוב. אני אומר, משמר היישוב קיים, כי בפועל היום אנחנו שומרים.

כן, יזהר, אתה רוצה להתייחס?

כן, אני רוצה להתייחס, פשוט כדי לא להיכנס כרגע - - ישבנו בצורה מסודרת לגבי כל שיטת האבטחה ביישוב. רכב ביטחון זה רכב משטרתי, זה לא רכב שמונה כרב"ש כרכב אישי צמוד רב"ש. הוא רכב אישור. גם בהגדרה, רכב האישור זה כשיש תושבים ויש שמירה סדירה, עוקפים את חוק השמירה. יש מי שמנהל את השמירה בתוך היישוב, והעסק הוא חי ונושם. הלכנו פה ועשינו מהלך מקדים עוד לפני שכל העסק הזה הוקם, הקצנו גם רכבים, קבענו תפיסת אבטחה, ובתוך זה גם הקמת מנגנון של מתנדבים ומשמר היישוב. זה תהליך, הוא לא מהיום למחר. זה בדרך.

אני מבין. קודם כל, תודה על העדכון ועל הפתרונות ששמענו, גם אם הם עוד לא עם חותמת המנכ"ל, אבל אני מבין שזה אחרי דיונים פנימיים. אני מבקש מכם להעביר למנכ"ל את בקשתי – אני אבקש את זה בכתב מהוועדה – להקדים – היות ולכולם יש רצון טוב פה לפתור, וכולם מכירים היטב את הגזרה שם, שיש לה בעיות משלה למרות הגדר. הגדר פתרה חלק גדול, אבל לא את הכול. להקדים את זה במספר חודשים כדי לתת גם ביטחון וגם הרגשת ביטחון, ויהיה יותר קל לכולם. ונקווה שהעניין הזה יסתדר. אני רוצה לבקש, אם אפשר, לקבל עדכון לא בעוד שבועיים, אלא ביום חמישי אתם יושבים, אז נניח שעד יום שני תעדכנו אותנו. אם תעשו את זה קודם, נודה לכם. עוד פעם, אנחנו רוצים לעקוב שזה קורה. אם תוכלו לשלוח גם העתק למנהלת תנופה ולכולם.

אנחנו יזמנו את הפגישה, לא צריך.

שותפים לישיבה.

מצוין, אתם בפגישה – זה הכי טוב. נוכל לעקוב, ובכוחות משותפים פשוט לפתור. אנחנו לא רואים פה בעניין הזה ביקורת כמו ניסיון לעזור לפתור את הבעיות בהקדם.

אני רוצה להוסיף פה עוד משהו, ברשותך, ב-20 שניות.

בקצרה.

נכון שזה חריג כי היישוב עדיין לא בנוי וזה בדרך כלל הולך הפוך.

- - -

לא, אבל אני אומר, לפעמים פה יש עניין של לחסוך קצת כסף, כי התקן עוד לא קיים וזה עוד לא קיים. אבל בואו לא נשכח שזה עולה לנו כסף בצד השני. כל זמן שאנחנו דוחפים את האנשים לבנייה, ואנשים לא נכנסים לבנייה, יש לזה השלכות על שכר הדירה, על תחזוק אתר הקרווילות. יש לנו מיליון השלכות אחרות שעולות כסף מלבד הצורך האמתי, שאנחנו רוצים להזיז את האנשים קדימה, ולכן צריך להסתכל על זה בעין הזאת, איך אנחנו מקדימים – מה זה מקדימים? אנשים כבר בונים.

תודה לרב אופיר. חברים, אני מבין שלא הגיעו נציגים מהחקלאים. מישהו רוצה - - -

אני ממשרד החקלאות.

נכון. תזכירי לנו את השם.

יהודית כרמי.

ראינו אותך פה כמה פעמים. יהודית, את רוצה לעדכן אותנו מה המצב?

האמת שאין משהו שונה מהפגישות הקודמות שהיו. בעבר היתה תוספת הקצאה למפונים מעבר למכסה הקיימת, ואז כאשר הקצנו את העובדים הזרים אז יכולנו לא לקצץ למפונים מגוש קטיף, ולהקצות להם מתוך המכסה הנוספת שהיתה. היום אין את המכסה הנוספת הזאת, והחלוקה לגביהם היא כמו לכלל האוכלוסייה. מה ששונה, שהיום גם אם באמצע השנה בא מפונה גוש קטיף שמתחיל בפעילות שלו, הוא יכול להגיש חוברת בקשה להעסקת עובדים זרים, ואנחנו מקצים לו לפחות עובד זר אחד כדי שיתחיל בפעילות שלו. זה שונה מאשר חקלאי אחר בשאר האזורים בארץ, שהוא לא יכול לגשת באמצע השנה ולקבל הקצאה של עובד זר אחד.

יש כרגע דיונים בממשלה, או באיזשהו פורום רשמי על עובדים זרים בעניינים האלה?

יש הרבה דיונים על עובדים זרים אחרים בנושא הזה, אבל משהו ספציפי לגבי המכסה – אני מפעם לפעם מקבלת טלפון מאחד המפונים שאומר לי מה קורה עם זה, למה אין לנו תוספת?

לא, אני שואל ברמה הממשלתית.

לא שאני יודעת על זה.

דניאלה?

אני רק רוצה לחדד את הנושא הזה. ב-2012 נחתם הסכם על הקצאת עובדים זרים לחקלאות.

ב-2009.

זה חידוש של הסיכום שנחתם ב-2012 בו הם העלו את כל הדרישות לחקלאות ונקבעה המכסה. למשרד האוצר אין בעיה שיעמדו במכסה הזאת. מי שמקצה בסוף את הקרקעות למפונים זה משרד החקלאות, מכאן שהנושא הזה מבחינתו סגור מול משרד החקלאות.

טוב, המציאות הארצית ששמענו כרגע ושמענו גם פעמים קודמות מכתיבה פגיעה שלא ברצון – שיהיה ברור שאף אחד לא רוצה בזה, אבל בפועל יש פגיעה בחקלאי גוש קטיף. אני מבקש לקבל מהמנהלת הצעה איך בתוך האיזונים והבעיות הקיימות – הזכירה דניאלה את החלטות הממשלה, כרמי ואחרים – אני מבקש לקבל – כמה צריך זה יארך, חודש? הרב אופיר, פחות, לא יודע, מתי שאתם יכולים – בזמן הקרוב הצעה. אנחנו ננסה להעביר אותה גם כן למנכ"ל משרד ראש הממשלה - - -

הצעת המחליטים אתה רוצה?

הצעות להחלטה, שיהיה ברור.

את זה אני יכול להעביר היום, כי זה כבר קיים. כבר הכנו הצעה, רק שאין לנו עם מי לעבוד, להעביר אותה, כי היום, גם החקלאים שנכנסים היום אין להם שום מענה, ודאי 50-40 חקלאים שאמורים להיכנס בשלב הבא.

יש להם לפחות עובד זר אחד.

עובד זר אחד לחקלאי שצריך עשרה זה לא מענה.

חבר'ה, אנחנו לא פותחים - - -

הרבה פעמים יש - - -

סליחה, אוזן, השלווה שלך היא בלתי נגמרת, מה קרה היום?

לא - - -

מה לא? אתה רוצה לדבר, אני אתן לך לדבר, לא ככה. חברים, אנחנו אחרי 12:00, אני מבקש את עזרתכם לסיים. אני מבקש שתעבירו היום את ההצעה, ואנחנו ניגש אִתה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, נחשוב על עוד אנשים שצריכים.

יש לנו דיון ביום רביעי עם המנכ"ל לגבי הנושא הזה. אז אם אתה רוצה - -

אז תעדכנו אותנו.

- - שנעדכן אותך ביום רביעי, אנחנו נעדכן אותך.

תעדכנו אותי ביום רביעי, לא אחרי יום רביעי. ביום רביעי אחרי הפגישה. שלחו גם את ההצעה, שתהיה אצלנו. ואנחנו נמלא אחריכם. אם תגידו לנו שהעניין נפתר, אתם יודעים - - אם תגידו שזה בסדר, אז תמו מכאובינו, אין בעיה, אנחנו מוותרים על הטיפול בעניין, יש לנו דברים אחרים. אז זה בסדר.

אנחנו סיימנו, אלא אם יוסי דיין רוצה עוד להגיד כמה מילים. לא צריך להקריא את הכול, תגיד את הדברים. אני כבר אמרתי בשמכם, אבל בבקשה.

טוב, אני בן 68 היום, אז מגיע לי מזל טוב. זאת אומרת שהחבר'ה שלי הם בני 70-60. ערך כינון לא עובד כרגע איתם. בג"ץ נתן את החלטתו עם כל המשמעויות, והוא ידע מערך כינון, ודן בערך כינון, ואמר - - - והמנהלת והפרקליטות וכולם אמרו לו אם יש ערך כינון. בג"ץ החליט מה שהחליט. אני מבקש לכבד את פסיקת בג"ץ, כי המנהלת לא מכבדת שום פסקי דין עד היום, מניסיון שלי – ואני יודע על מה אני מדבר – ואני מבקש דיון מידי במנהלת עם כל הגורמים כי יש לי חודש בקושי להגיש תביעה אם אני רוצה. נגמר הזמן להגיש תביעה, והם יודעים מזה. לכן אנחנו צריכים - - -

נגמר הזמן זה עניין בחוק?

שבע שנים.

לא, זה בחוק?

כן, בחוק. בחוק. באמצע שביעי נגמר הזמן.

הרב אופיר, אתם תתנגדו - - -

הם לא מודעים לזה.

רק שנייה.

הוא מדבר על התיישנות.

אני שואל, אתם תתנגדו להארכה של כמה חודשים?

יש דיון בפרקליטות השבוע בעניין הזה.

אני מבקש שתעלו - - אתם דנים כל העניין - - -

רק עכשיו אנחנו - - -

אני יודע, בסדר. יש גם בתוך זה את הסעיף הזה, שהוא חשוב.

שאלה עקרונית, הוא מדבר על תביעה, כל מי שרוצה לתבוע על דברים שלא נקבעו בחוק. זה לא סעיף אחד.

אני מבין, זה כללי, אבל פה היה פסק דין של העליון.

אבל - - - ברגע שיש את הפסק, יש על זה התיישנות?

לא, הוא מדבר על דברים אחרים - - -

אני מבקש שתבחנו את האפשרות. מבקש, אני מבין שיש דעות ויש עניינים - - בסדר. תבחנו את הבקשה שלהם לתת עוד ארבעה-חמישה חודשים, לא זמן ארוך. אנחנו סיכמנו כבר שאנחנו רוצים לסגור את המנהלת.

אני לא הבנתי את הבקשה, אני מצטערת.

לדברי יוסי דיין – תקן אותי אם טועה – יש שבע שנים להגיש תביעות. עכשיו חל שינוי במעמדם בגלל פסיקת העליון. הם לא הגישו כי היו להם תשובות עד עכשיו כאלה וכאלה, אמרו לא משעמם לנו בחיים.

אני לא מכיר שחל שינוי אבל.

רק שנייה, נוח - - -

אז אתה לא מכיר את החוק.

רק שנייה, חברים, זה לא מתנהל ככה. נוח, סליחה. אנחנו שמחים שגמרת בעבודה וברווחה, בטח גמרת טוב. אתה שמחים שאתה תדבר בעוד דקה, אבל אנחנו נעשה את זה מסודר כדי לגמור. עכשיו יש לדעתם – אני אסייג את זה כי נוח חושב שאין – לדעתם יש שינוי. לפי הדיונים שאתם מקיימים אז יש שינוי, זה העניין. יכול להיות שבסוף לא יהיה שינוי, כרגע יש שינוי, אבל מצד שני, נגמר הזמן של שבע שנים. אז השאלה – אני רק מבקש שתשקלו את זה, אני לא מכתיב לכם פה.

- - -

זו הבקשה היחידה, חבר'ה. לא צריך לעורר על זה דיון גדול. בקשה קטנה שתשקלו - - - כרגיל. באיזה יום אתם יושבים על זה?

מחר.

מחר. אז בתחילת שבוע הבא, אם אפשר קודם, תעדכנו אותנו במייל קצר – זה המצב, זה מה שסוכם. גם אם סוכם על עוד ישיבה. תנו לנו עדכון, שנדע. נוח, בוא תגיד איזה דבר תורה, משהו.

מג"ב משוחררים לטפל ביישובים?

מג"ב משוחררים. אנחנו מאוד מודים לכם על זה ועל כל העבודה שאתם עושים. תמשיכו, ובהצלחה רבה. תודה רבה. כן, נוח, בבקשה.

אני חי בשלום עם - - -

זה בסדר ככה? ידעתי שאיכשהו נגיע להסכמה. חברים, אני מאוד מודה לכם, לוועדה יש עוד משהו, אז אני מבקש מחברי הכנסת - - שנייה, סליחה, מבקר המדינה. שנייה, חברים, סליחה. יושב אתנו מר הירש, שמלווה אותנו שנים בעניין הזה של יישובי גוש קטיף. אל"ף, תודה על כל העבודה של המבקר, שלך, של הצוות. בי"ת, אם תוכל לתת לנו עדכון קטן כרגע אם יש דברים שאתם בודקים. וגימ"ל, אני רוצה לשאול, אם נבקש דוח מעקב – איך אתה רואה את זה? ראיתי שיראת המבקר על המשרדים, למרות מה שחושבים, היא קיימת. זה עוזר להם להתקדם.

אני אכן שותף לדעתך שזה עוזר. קודם כל, אני מבקש לברך את היושב-ראש לרגל היבחרו לתפקיד. בשם מבקר המדינה ומשרד מבקר המדינה, בהצלחה. אנחנו פה בשביל לסייע בכל דבר אפשרי, כולל בעניין הזה. יש איזשהו דבר, פשוט תוך כדי האמירות, שהסב את תשומת ליבי, שהיושב-ראש אמר שיש לנו מנהג משונה לעקוב אחרי הדברים. אז אני מפרש, ברשות היושב-ראש, את דבריו שהוא התכוון באירוניה.

מעט באירוניה.

אירוניה מסוימת. אני לוקח את הדברים לגמרי ברצינות, זה לב העניין. זאת אומרת, מעקב, פיקוח ובקרה. ואני חושב שמה שקורה כאן – ואני באמת מלווה את הוועדה – זה במידה מסוימת מודל לחיקוי. כיוון שיש הרבה דברים – גם העניין הזה, ודברים נוספים – פרקים בדוח מבקר המדינה שזועקים למעקב. לא הכול עניין של תקציב, ויש מה לעשות. תודה רבה.

אז אנחנו מבקשים ממך ומהמבקר לשקול - - בקשתנו היא לעשות דוח מעקב. תבחנו את זה אצלכם, אני לא יודע, יש דברים אחרים בטח שאתם עסוקים בהם. הוועדה הזו עצמה תעמיס עליכם עוד כמה דברים, מן הסתם, בתיאום כמובן. אז תבדקו, תגידו לנו אם אתם יכולים לעשות דוח מעקב שנוכל להזדרז. אני מודה לכולם, ומבקש את חברי הוועדה להישאר עוד שנייה אחת. תודה רבה, בהצלחה. סעו בזהירות בבקשה. סעו לאט – תגיעו מהר, זה הכלל. ובמחלף ההוא שם, 158, בזהירות.
<חילופי גברי בראשות ועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים>
ובחירת חברי ועדה חדשים.

אני חוזר לדיון של חילופי גברי ובחירת חברי ועדה חדשים. ביקשה חברת הכנסת מיכאלי, ידידתנו, להצטרף לוועדת המשנה לענייני חינוך, נכון?

זאת אחת הבקשות. האמת שכל עוד אני חברה בוועדה לקידום מעמד האישה, אני גם ניסיתי כמה פעמים להיות חברה בוועדת חוץ וביטחון מטעם ישראל בתינו, כי הנציגות שם היא נציגות גברית. ועל-פי ההיסטוריה של כל הוועדות וכל המפלגות, ראיתי שתמיד יש נציגה אישה בוועדת חוץ וביטחון ממפלגות שונות. או כחברה בוועדה לענייני ביקורת המדינה, להיות חברה בוועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ, קשרי מסחר בינלאומי, בגלל שאני גם מאוד פעילה בתחום ההסברתי בחו"ל. הייתי בהרבה מאוד מדינות שונות כנציגה במשלחות מטעם הכנסת. אני אשמח מאוד לתרום גם מניסיוני, גם מקשרים שקשרתי. אני גם מפעילה את אותם קשרים בזמן של הצבעות שונות בפרלמנט האירופי ובמדינות שונות אחרות, גם ברוסיה, למשל, כשמגיעות משלחות שונות. אני אשמח מאוד להיות חברה בוועדת משנה. אומנם אני לא שירתי בצבא - - -

לא, זה לא עניין של שירות. לא זאת תהיה הבעיה. בואי נעשה ככה, אנחנו עכשיו נצביע על חינוך. בעניין ועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר ארוך – איזה שם ארוך, חנה, שני את השם הזה, בסדר?

כרגע אנחנו נצביע על הצטרפותה של חברת הכנסת מיכאלי לוועדת משנה לחינוך, בראשותו של אורי אורבך.

וגם רווחה.

וגם לוועדת משנה לרווחה.

תצרף גם אותי לחינוך, ואז - - -

תנו לי רק לשאול את יושבי-הראש. לא, אני רוצה לעשות כך, ברשותכם, בוא נגמור עכשיו את החינוך – אין שום בעיה, יהיו לנו מספיק ישיבות, אני לא אדחה את זה. היות ויש יושבי-ראש – אני לא מזהה שום בעיה, רק אני רוצה להתייעץ איתם ולא להכתיב להם, בסדר? אז אנחנו נגמור עכשיו את החינוך ועל השאר נדבר. מי בעד הצטרפותה של חברת הכנסת מיכאלי לוועדת משנה לחינוך?
הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין
אושר.

פה אחד. בהצלחה רבה.

תודה רבה.

יש הרבה עבודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:15.>