PAGE
28
הוועדה למאבק בנגע הסמים
22/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 78>
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, א' בסיון התשע"ב (22 במאי 2012), שעה 13:00

<עיריית לוד - מתן מענה בחינוך הבלתי פורמלי>

חברי הוועדה: >
טלב אלסאנע – היו"ר

>
אילן שמש - מפקח ארצי קידום נוער, משרד החינוך

יורם ביטון - ממונה קידום נוער מחוז מרכז, משרד החינוך

כוכבה ברק - מפקחת כוללת במחוז מרכז, משרד החינוך

רחל קור - מפקחת ארצית לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

סוזן בן עזרא - מנחה, מחוז דרום, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול

מאיר ניצן - ראש עיריית לוד

רחל אשל - יועצת ראש העירייה לחינוך

יאיר רביבו - מנכ"ל עיריית לוד

יורם בן הרוש - דובר העירייה, עיריית לוד

יצחק בר אושר - מנהל אגף החינוך, עיריית לוד

ציון הדר - גזבר, עיריית לוד


שרית רשתי - יועצת ראש העיר לתכנון אסטרטגי

אורלי דהן - מנהלת האגף לשילוב חברתי, עיריית לוד

ורד בן ארי - מנהלת המחלקה לקידום נוער והספרייה הציבורית

דינה זוהר - מתאמת, רשות עירונית למלחמה בסמים ואלכוהול

סלימאן טנוס - רכז, רשות עירונית למלחמה בסמים ואלכוהול

פאתן אל זינאתי - מתאמת חינוך בחברה הערבית, עיריית לוד

סיוון דנינו - מנהלת מחלקת נוער

מוחמד עליוה - מנהל מכללת המעין

דור שאולוב - מנהל תכנית עיר ללא אלימות

יוסף ג'בר - תושב

חסן אלסאנע - תושב, חבר מועצת העיר לשעבר

סדאללה אדרם - תושב העיר לוד

נאסים - תושב העיר לוד

עאדל אלפאר - תושב העיר לוד

בת שבע פנחסוב
יעל נגני – רכזת בוועדה

ס.ל., חבר המתרגמים
<עיריית לוד - מתן מענה בחינוך הבלתי פורמלי>

אני מברך את חבר הכנסת טלב אלסאנע, מלקייה, נכון?

נכון.

עברתי לראות את הבית שלך באיזה שהיא הזדמנות שהייתי שם.

אי אפשר לעבור משם מבלי לראות.

אני מברך אותך שאתה מקדיש מזמנך גם לעיר לוד. בוא נכיר את האנשים שיושבים פה.

(סבב נוכחות).

אני מאוד שמח לפתוח את הישיבה של הוועדה למאבק בנגע הסמים ואלכוהול והיום בדיון בוועדת הפנים גם הוסיפו לסמכויותיה של הרשות למלחמה בסמים את העניין של השימוש הלא חוקי בסמים. זה מרחיב את הסמכויות, גם של הרשות וגם של הוועדה. כבוד הוא לנו להיות אורחים של העירייה ושל יושב ראש הוועדה הממונה שאני הכרתי אז, כשהיה ראש העיר, אני חושב שאנחנו נפגשנו בכנסת והעלינו את הרעיון לבוא, לבקר, לראות, להתרשם ממה שנעשה בעיר לוד. זה ביקור של הוועדה למלחמה בנגע הסמים, אבל אנחנו יודעים שהתופעה של הסמים לפעמים היא סימפטום של הבעיה ולא דווקא הבעיה עצמה. יש הרבה סיבות, אבטלה, עוני, מצוקות שונות ומשונות שגורמות להידרדרות של בני נוער ולא רק, והם מגיעים למצב שבמקום להיות נכס הם הופכים להיות נטל על החברה, ולכן זו הזדמנות לשמוע גם מיושב ראש הוועדה לגבי העשייה שנעשית בעיר לוד, שהעיר יקרה, חשובה, שמהווה גם עיר שבה יש קיום ודו קיום משותף, ערבי יהודי, וזה גם המבחן של הנהגת העיר, ההתייחסות, השילוב והשיתוף. אנחנו מבחינתנו מאוד מעוניינים לשמוע סקירה לגבי העיר, מה קורה, לגבי המגזר הערבי, לגבי התשתיות, לגבי סוגיות שונות שהעלינו במסגרת המפגשים השונים, התייחסות לגבי פרויקטים חברתיים, חינוכיים, עם החינוך הפורמלי, החינוך הלא פורמלי. ודבר נוסף, זה בגדר המלצה, נשמח לשמוע גם לגבי השכונות הערביות, איפה עומד העניין של הפיתוח, התשתית וההסדרה שלהם.

אני מודה לכל המשתתפים, גם לנציגי משרדי הממשלה השונים שהגיעו וגם לנציגי הוועדה שהצטרפו לביקור החשוב הזה. תודה רבה.

אני אנסה לעשות את זה באמת בקצרה, כי לא ידעתי שאתה תרצה יריעה כל כך רחבה, אבל- - -

אם כבר נפגשים, זו הזדמנות לראות את הכול.

אוקי, נעשה את זה באופן תמציתי. קודם כל אחד הדברים הראשונים שהעמדתי לעצמי כאשר הגעתי לכאן היו למעשה ארבעה יעדים לשנה הראשונה ואני אציין אותם: היעד הראשון, הגברת הביטחון האישי. 40 יום אחרי הגעתי הקמנו את השיטור העירוני, הוא נותן את התוצאות של העלאת רמת הביטחון ואני יכול להגיד שבהשוואה לערים אחרות, לפחות בתקופה שאני נמצא פה, זה 15 חודש ו-15 יום בדיוק, 15.5 חודשים, הפשיעה בלוד נמוכה בערים דומות בסביבה, כולל ראשון לציון, חולון, בת ים ו כדומה.

זה מעניין.

זה מעניין, בניגוד למה שכתוב. יחד עם זאת אני יכול להגיד לך שבטיפול בנושא סמים ואלכוהול, בסמים אנחנו חיסלנו את תופעת הכספומטים, היא לא קיימת יותר. ההיפך, עוד הוקם ביוזמת התושבים ובברכתי למשפחת אבו קישק שלקחה על עצמה מרכז גמילה.

ביקרנו שם, קיימנו גם שם דיון.

ויש פה מרכז גמילה לתפארת, לדעתי. אמנם הבית לא מאושר, יש פה עוד סיפור, הסיפורים האלה, אבל אדוני, אני יכול להגיד לך שזה עובד מצוין. לעומת זאת יש עלייה תלולה בשתיית אלכוהול. את זה אני יודע באמצעות המשטרה. לדוגמה בסוף השבוע האחרון 32 מקרים של שפיכת אלכוהול לקטינים, כולל ערבים שהדת אוסרת עליו למעשה. זה דבר אחד שמשפיע. יש עדיין תופעות- - -

המבצעים האלה נעשים בשיתוף העירייה, המשטרה?

השיטור העירוני.

יש לנו אחר כך במצגת שקף על השיטור העירוני וראש העיר נוגע לשיטור העירוני.

כמה אנשים יש בשיטור העירוני?

17 שוטרים ו-14 אנשי עירייה, 31 איש שהם עוסקים רק בעיר.

וזה הוקם לאחר שאתה הגעת לכאן.

40 יום אחרי שהגעתי, ב-17 במרץ.

לגבי רישות של העיר במצלמות? מקומות ש- - -

לצערנו הרב ומחוסר תשתיות הנושא הזה עדיין מתמהמה, אני מקווה שתוך שלושה חודשים יתחילו להיות גם המצלמות.

ניצן, אתה יכול להתייחס מהמצגת.

אני אתייחס תיכף מהמצגת. אני אתן סקירה קצרה בהרבה, אחרת לא נספיק. לא ידעתי שהוא רוצה כזה דבר, אני צריך לדבר על הכול ואם אני אצמד לזה אני בסוף אשכח את העיקר.

זה לגבי השיטור הקהילתי. אנחנו מנסים לארגן גם משמרות הורים, סיירת הורים, לצערי הרב בסקטור הערבי עוד לא הצלחנו ואנחנו מקווים שזה יבוא.

יש ניסיונות לנהל הידברות בין העירייה לבין הקהילה?

אני.

ישירות?

אני ההידברות, אני מדבר ישירות עם כל אדם, אין לי בעיה, אין לי מגבלות ויש לנו דרך להידברות ומספר הטלפון שלי מופיע אצל כל תושב בבית, בפלאפון ובמשרד.

אבל יש לנו את פאתן שהיא אמורה ל- - -

ואני מקבל טלפונים מכולם. הבעיה העיקרית שישנה, יש אנשים חולים שאין להם חשמל בבית. זו אחת הבעיות שאני לא מסוגל לפתור אותה. פתרתי אותה תקופה מסוימת עד שהרגישו שזה יותר מדי קל בחברת חשמל והתחילו לעשות קשיים. חתימה שלי וחתימה של המהנדס וטופס 4. איזה טופס 4? הבית לא חוקי. אז אמרתי, 'אתה יכול לבקש, אני בודק שמערכת החשמל תקינה ולא תגרום לשרפה', על זה אני מוכן לחתום, אבל אני לא יכול לחתום לך על טופס 4 כשלבית אין טופס 4. בא אדם, יש לו נושא של דיאליזה ושל כליות ושל בעיות לב והוא צריך אור וחשמל בבית. בזה אני מתקשה וזה חבל, אם תוכל לעזור לנו, אני מאוד אשמח.

לגבי העניין של החשמל, המקרים ההומניים האלה, זה שאני צריך לבדוק, מקרים הומניים כמו המקרים שציינת עם הדיאליזה, אין אפשרות מבחינת החוק לאפשר את החיבור?

אני לא יודע, אני חושב שכן יש אפשרות, ואני אומר, ברגע שאני לוקח על אחריותי, ואני אומר לך לחבר אותו, לא בא ואומר לו 'אתה אחראי', אני אחראי. בהתחלה נתנו לי, אחר כך אמרו לי שזה יותר מדי קל, אז בואו נעשה קשיים. התחלפו גם מנהלי האזור, זה סיפור.

הנושא השני ששמתי לי למטרה אחרי הביטחון זה הנושא של חינוך. אני מאמין שילד שמתחנך בעירו הוא ילד חיובי יותר מילד שצריך להתחנך במקומות מרוחקים מהבית, כי אני לא יודע בדרך מה קורה לו, אני לא יודע מה קורה לו שם וכדומה. אחת הבעיות העיקריות שהייתה כאן בחינוך הערבי, כמעט לא היו תיכונים, היה תיכון אחד שהוקם שנה לפני שבאתי שהיו לו 120 תלמידים. כפי שאמרתי לך, נכנסתי בישיבה בפברואר, ב-1 בספטמבר פתחנו תיכון ערבי למדעים ואמנות עם 700 תלמידים, תיכון ערבי טכנולוגי עם 700 תלמידים ו- - -

זו רשת התיכון הערבי הטכנולוגי?

כן. טומשין. זה היה מכרז. אני אגיע לזה.

ומח"ט, מרכז חינוך טכנולוגי, עם 40 תלמידים או 62.

90 כולל ז'-ח'.

90 כבר? כי התחילו עם 40 ואחר כך אמרו לי 62 וזה גדל וזה טוב. אני יודע שעכשיו מתדפקים על הדלתות שלנו ואין לנו מספיק מקומות. אני בונה תיכון ערבי חדש שייפתח, אותו תיכון ערבי שעובד כרגע במבנה זמני עובר לבית קבוע- - -

זה שעובד מול מבנה העירייה?

כן, הוא עובר לרכבת.

המנהלת שם?

כן, שירין מאוכפי. דווקא שירין זה שם פרסי, לא? אבל היא לא פרסית, היא ערבייה. אני הצעתי לה להיות ראש אגף חינוך פה והיא לא רצתה. היא לא רצתה.

זה מסר חשוב מאוד, כי לקלוט ולשלב זה דבר חשוב.

כן, זה לפני שהוא הגיע, אני אמרתי 'תגישי מועמדות, אני אבחר בך', לא רצתה.

מתי ייפתח התיכון החדש שציינת?

בספטמבר.

ב-1 בספטמבר הקרוב.

מבחינת הבנייה זה כבר מוכן?

כמעט מוכן. 2/3 ממנו יהיה מוכן? בשלב א' זה בסדר, זה מתחיל לעבוד.

הדבר הנוסף שעשינו, מאחר שלעיריית לוד אין מספיק כוח ואין מספיק סגל ולא תקנים, הוצאנו מכרז לכל חינוך התיכון, היהודי והערבי כאחד, הוא הועמד למכרז לכל הרשתות, בסוף זכו הרשתות הבאות; אורט זכה בשירין, בטכנולוגי זכה טומשין ורשת עתיד זכתה במרכז חינוך וטכנולוגיה.

אף אחד לא יצא מקופח.

ורש"י זכה בבית הספר היהודי. אלה ארבע הרשתות, ויש לנו את עמל ונעמ"ת.

הרעיון הוא שתהיה תחרות בין הרשתות וכבר ראינו השנה מלחמה בין שני התיכונים על התלמידים.

לא, הם עשו את זה בסדר, הם חלקו 127 ו-126, אני כבר יכול להגיד לכם שהחלוקה שלהם בסדר.

ציינת בתי ספר תיכוניים, מה לגבי חטיבות ביניים ובתי ספר יסודיים?

אני אגיד לך, טומשין הביא לכאן את עזמי ערפאת, לא יודע אם אתה מכיר אותו.

הוא ניהל את התיכון באבו גוש.

עזמי ערפאת, והוא עושה עבודה מצוינת כאן והוא גם מדבר עם שירין כי הם צריכים לחלק את כיתות ז' ביניהם. הם עושים עבודה מתואמת.

יחד עם זאת, צריך לזכור, וזו הבעיה ואחר כך אני אתן לפאתן לומר כמה מלים לגבי החינוך, 5,596 ילדים בסיכון, ערבים ויהודים. מתוך 17,400 תלמידים. זה דבר שקשה לתאר אותו ואין לנו, לא מרכז איתור, אבחון וטיפול. מה שהיה לי בראשון, אבל ראשון זאת עיר עשירה, פה אין. בשביל זה הבאתי אותה, דרך אגב, אנחנו מנסים כרגע להקים משהו.

מראשון?

כן, זה יבוא מראשון. זו המטרה העיקרית שאני רואה אותה באסטרטגיה, כי אני שם את הדגש על נוער ועל טיפול בנוער. לצערי הרב העסק הזה לא מטופל, אין תקציבים ואין משרד אחד שלוקח על עצמו אחריות. ממשלה שלמה ומשרד אחד אין. כשאתה מדבר עם רווחה, הוא אומר 'זה לא שלי', חינוך אומר 'זה לא שלי', אז של מי זה? ובסופו של דבר זה נופל על ההורים. איך אפשר לבוא להורה במצב סוציו אקונומי ממוצע 4, אבל הסקטור הערבי הוא הרבה יותר נמוך מ-4, ולבקש כסף השתתפות במבחן, באיתור, בטיפול פסיכולוגי, מאיפה? זה צריך להיות מקום טיפול ולדעתי זה רווחה, זה לא חינוך, כי זה- - -

במסגרת התכנית לטיפול נקודתי ללוד, לא הייתה התייחסות לנושא הזה?

אנחנו מקדישים מתוך הטיפול הנקודתי כסף, אבל לוקחים לדברים אחרים. שוב, אתה מקבל דבר אחד כדי לעשות דבר אחד, הדבר הזה צריך להיות מסודר, לדעתי. בכל הארץ הוא לא מסודר.

יום אחרי שייגמר התיכון פה, מה יקרה? צריך לחשוב גם על זה.

ויש לנו בעיות גדולות מאוד בנושא השילוב שלהם. אולי פאתן תגיד כמה מלים לגבי היחסים של ההורים לבתי הספר וכדומה.

חוץ ממה שאמר ראש העיר, שהוא גם משתדל בכל הכלים שיש לו כן לתת מענה, יש לנו גם בעיה מבחינת השפה של ההורים הערבים בכל הנושא של התקשורת בחינוך המיוחד.

אני רק אוסיף, 45%, מצאתי את הנתון, מבוגרי בתי הספר היסודיים הערביים לא יודעים קרוא וכתוב בערבית ובעברית. אפילו אחת השפות לא. 45% לא יודעים קרוא וכתוב. זה לא מתקבל על הדעת.

ולכן עשינו את התיכונים הערביים שש שנתיים כדי שלמנהל התיכון תהיה אחריות כבר מכיתה ז' על התלמיד ויהיו לו שש שנים לנסות לקדם אותם.

סליחה, פאתן, שהפרעתי לך. תמשיכי.

יש לנו גם בחברה הערבית את כל הבעיה של החינוך הבלתי פורמלי שהוא מאוד דל בתוך המסגרות של החברה הערבית, זה גם היעדר מתנ"סים, עם כל הניסיונות למנף את זה, וגם ראש העיר הזכיר את הילדים של לוד שלומדים מחוץ ללוד, שיש עכשיו מגמה ממש טובה של להחזיר אותם הביתה בזכות התיכונים שנבנים פה והמגמה שמשתפרת מבחינת החינוך, שמסתבר שגם תתמודד עם האחוז של 45%. אני מרגישה שיש שיפור משמעותי גם מהבחינה הזו.

לגבי החינוך המיוחד, זו מכה שמכה בחברה הערבית בצורה משמעותית, בעיקר בשכונת הרכבת, שכונת ח', יש משפחות מרובות ילדים, הורים שרובם לא משכילים ולא יודעים איך לאבחן ואיפה לאבחן, גם בעיה בתקשורת מילולית בין התושבים לבין המוסדות שנותנים את המענה. כל זה בלתי מטופל בצורה טובה שיש, לא בגלל שלא רוצים, בגלל שאין את המשאבים הנכונים של לתת את המענה ובטח ראש העיר ירחיב גם לגבי השכונות הערביות, אם זה בשכונת הרכבת אם זה בס"ח, על כל הבעיות של התשתיות, שאם נקבל עזרה גם בתחום הזה, זה מאוד מאוד יכול לעזור.

לגבי השכונות הערביות.

לגבי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים?

אני שיניתי את החינוך לשש יסודי ושש תיכון, כדי שיהיה רצף לימודי ואחריות. הם באים בלי שפה. אני מאוד שם דגש והייתה לי שיחה עם ועד ההורים העירוני הערבי, אני חושב שילד בבית ספר יסודי חייב ללמוד את דתו, תרבותו, לשונו. הוא חייב לצאת עם שורשים ערביים גאים.

יפה, טוב לשמוע. זה חשוב מאוד, יכיר את עצמו, את הזהות שלו.

בוודאי. לעומת זאת, כשהוא מגיע לתיכון הוא חייב להתחיל לחשוב איך הוא משתלב במשק, הוא חייב ללמוד את השפה העברית וללמוד דברים שיאפשרו לו באמת להשתלב ולהיות יצרני, במקצוע. אתן דוגמה, יש לי כרגע גם הידברות ועירבתי גם את נשיא המדינה ואני רוצה להכניס את התעשייה האווירית. לא הכול סודי שם, שיפסיקו לבלבל לי את המוח, אני קצת מכיר, הייתי איזה שהיא תקופה בצבא, איזה 33 שנים, ולא שאני לא מכיר את המערכת, אין שום סיבה שלא. לעומת זאת אני יודע שיש מחסור ברופאים והרופאים הערבים הם מצוינים. בתי רופאה, כך שאני מכיר את התחום הזה. אני יכול להגיד לך שהכי הרבה רופאים בארץ באיזה שהוא יישוב זה בכפר קרע, 127 רופאים. לא יודע אם אתה יודע.

לא ידעתי. חשבתי ג'ת.

לא, 127 רופאים. בית ספר הערבי למדעים ואמנות קשר קֶשֶר עם בית חולים שניידר ויש להם כיתה פארא רפואית ללמוד לכיוון רפואה. לצערי הרב זה 15 בנות ובן אחד בלבד, אבל זה בסדר גם, לא אכפת לי.

לא, היתרונות של הבנות בכל מקום, אני רואה, בבגרות, מבחינת הישגים בבגרות. לגבי התופעה הזו שיותר מ-40% לא יודעים לקרוא ולכתוב אחרי שהם מסיימים בית ספר יסודי, יש כאן נציג של משרד החינוך? לא חלו שינויים בהישגים, מבחנים, מבחני מיצ"ב, בחינות הבגרות? הנתון הזה מדאיג.

יש פה מנהלי בתי ספר, אני אומר לך, המנהלים והמנהלות ברמה מצוינת, הבעיה היא הרבה יותר מסובכת, לדעתי. הבעיה מתחילה מבית. האם יש בבית ספרים? האם יש בבית קריאה? האם יש בבית תרבות כזאת? לכן אם יש דבר חשוב, זה להאריך את יום הלימודים כמה שאפשר יותר ואז הם יזכו לדברים האלה.

התחלת להתייחס בעניין של השכונות. אז לגבי השכונות והתשתית.

עניין השכונות, רבותיי, פה נבנו למעלה מ-3,000 בתים ללא היתר. בבואי לכאן אמרתי , אני לא אתן להרוס בית אחד, אבל אני גם לא אתן לבנות אחד בלי רישיון. למעלה מ-30 וכמה התחלות בנייה אני הרסתי. יש עדיין בנייה לא חוקית, פה ושם, שאני לא מגלה, אבל אני אגלה בסוף ואני אהרוס כי אני לא אתן בתקופה שלי שייבנו לא חוקי. מצד שני, אני מטפל כדי להכשיר את מה שקיים. יש כבר אישור עקרוני שתוקם ועדת היגוי שתשב וכדומה. אני יושב ראש ועדת ההיגוי ואני מנסה לקדם את זה כמה שאפשר, גם היום ישבתי על דיון כזה לגבי שכונת הרכבת, שכונת ורדה. הבעיה היא מסובכת ואני מקווה שאני הגעתי לפתרון. איפה הבעיה? לא נותרו שטחי ציבור, לא נותרו דרכים, אין ביטחון בתנועה אלמנטרי, אין תשתיות, אין זוויות, אין ניקוז, אין כלום. אבל קודם כל צריך להסדיר את הבית, שאדם יידע שהוא חי בבית שלו ולא בבית שעומד להיהרס. הייתה גם תכנית לדוגמה בפרדס ניר שעברה דרך בתים, עשו דרך, אני התנגדתי לדרך הזאת, כי אני לא חושב שצריך להרוס בתים, יש אפשרות לעשות דרך עוקפת. עשינו, קיבלתי תקציב, אנחנו כרגע במדידות ו- - -

יש תכנית מתאר?

יש תכנית ל-644 יחידות דיור שאני יכול לאשר אותן, הבעיה היא לעשות תב"ע (תכנית בניין עיר) פנימית. נתתי את ההנחיות ואני מקווה שזה יילך, אבל לצערי הרב אותו אדריכל שעסק בזה, אדריכל טוראל, התחיל לעבוד במשרד הפנים בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה ועכשיו אני מחפש מישהו אחר. הדרך שאני הצלחתי לשכנע בוועדה המחוזית הייתה כזאת; אמרתי, בוא תראה, אתה לא יכול ליצור את הדרכים שישנן ביישוב היהודי בתוך היישוב הערבי. בסך הכול הם חיים בחמולות, קח חמולה ועוד חמולה לידה וביניהם תעשה זיקה לציבור. זה נקרא זיקה לציבור, לא דרך שהיא חייבת להיות 12 או 14 מטרים. היא יכולה להיות חד כיוונית.

לגבי שכונת הרכבת, אי אפשר לצלם מצב קיים? כמו שנעשה ביישובים, למשל יש לנו יישוב שלם בנגב שנקרא דרג'את, הלכו וצילמו מצב קיים כמעט, מעט מאוד בתים נפגעו.

אני לא אנסה לעשות את זה. בזה שנתנו לי סמכות להגדיר את זה כזיקה לציבור, אני לא צריך להגיש תב"ע לוועדה המחוזית. הרי ממה אני בורח? אני בורח מהוועדה המחוזית, הם מתחילים שם לבלבל לך את המוח אתה לא יוצא מזה. אתה יודע, אתה לא היית אז חבר כנסת, דר' באדר המנוח, שאלו אותו 'איך אתה מגדיר את שיטת השלטון בישראל?' הוא אמר, וזה תופס עד היום, 'פקידיסטאן'. הכול הפקידות קובעת. אני בורח מזה כמו מאש. אני מנסה לעשות את זה עם צילום מלמעלה, אני מקווה שנצליח להסדיר.

מבחינת לוח זמנים יש לך הערכה?

תשמע, ברגע שזו ועדת היגוי, גם זה מפריע לי, לו היו אומרים 'אתה מוסמך לעשות', אני יודע לעשות.

אין לך סטטוס חוקי.

אין לי סטטוס לאשר, אני צריך לשבת בוועדה. לפחות אני יושב ראש הוועדה, אז אני עוד מנסה לדחוף לכיוונים כאלה או אחרים, אבל זה לא קיים. אני מקווה שנצליח בכל זאת לקדם את הדבר הזה בחודשים הקרובים.

אחרי שאתה מקדם את זה, אתה צריך להעביר את זה לוועדה מחוזית או מספיק האישור שלך?

אני מביא לידיעתם.

אתה ועדת תכנון מקומית.

כן, ועדת תכנון מקומית. יש לי מועצה נוחה מאוד מבחינה זאת, היא מאשרת מה שאני מביא, אני מקווה שנאשר גם את זה. אבל זו עבודה לא פשוטה כי בסופו של דבר אני צריך מקום לגני ילדים ואני צריך מקום למגרשי משחקים ואני צריך להכין ואני צריך להגדיר חד סטרי ודו סטרי, כי אחרת לא יהיה אפשרי לנסוע פה. זאת אומרת אני צריך לצלם מצב קיים ולהשאיר אותו ולהרגיל את התושבים לחיות על פי המצב הקיים, אחרת אני צריך להרוס. גדרות אני עוד מוכן להזיז, אבל בתים אני לא יכול להזיז, זה לא פשוט. אלה הדברים באופן בסיסי לגבי הבנייה.

הדבר הנוסף שישנו זה שאין מתנ"ס לציבור הערבי. אין מרכז נוער, אין דבר כזה ויש הבטחה ויש שלושה מיליון שקלים במשרד ראש הממשלה שאני עוד לא מצליח לשחרר אותם כדי להביא את הכסף. וזה חבל, אלה דברים ש- - -

כמה מתנ"סים יש בעיר לוד?

שניים.

ובמגזר הערבי אין אף אחד?

אין אף אחד וזה חבל. אני מנסה להשיג כסף.

ומה עם המסגרות שנמצאות במסגרת החינוך הלא פורמלי שפאתן הזכירה? יש פעילות כלשהי? האחראי על החינוך לא פורמלי יכול להתייחס בהמשך?

אני אגיד. מבחינת הפעילות הבלתי פורמלית בחברה הערבית, יש לנו שלוש תנועות נוער, שתי תנועות נוער של הצופים, אורתודוקסים ומוסלמים, תנועת נוער של הג'יהאד. יש לנו מועדון נוער אחד שפועל במסגד אל נור ומועדון שנסגר לנו בנווה שלום וכרגע זו עבודת רחוב בעיקר, מפגש עם הנוער ברחוב. יש לנו שני מגרשים מוארים, תקצוב של עיר ללא אלימות, גם המועדון וגם המגרשים המוארים, ברמת אשכול ובירושלים. זה כרגע מה שאנחנו מעניקים. בנוסף פתחנו שתי קבוצות של נוער עובר חוק בשיתוף עם המשטרה, קבוצות של גשר, בהובלתה של פאתן.

דור, תתייחס בבקשה. הוא אחראי לעיר ללא אלימות.

בהקשר הזה אני תשעה חודשים בתפקיד וראיתי את התקציבים ואני וראש התכנית הארצית, דני שחר, שאחראי על מאה ומשהו רשויות שבהן התכנית פועלת, החלטנו לתת השנה תעדוף לחברה הערבית. התקציב שלנו שקוף, הכול כאן. זה אומר שני מגרשים מוארים לחברה היהודית, שני מגרשים מוארים לחברה הערבית, שני מועדונים לחברה היהודית, שני מועדוני נוער לחברה הערבית וכן הלאה וכן הלאה, עם תעדוף. זה אומר שפאתן עובדת בתכנית, יש לי רכזת לחברה הערבית בתכנית בחצי משרה, אין לי כזה דבר בחברה היהודית. אנחנו נביא עכשיו עוד רכז מתכלל במשרה מלאה, אין לי את זה, וככה זה כל השנה. כן יש סיירת הורים, אנחנו מקימים אחת, יש סיירת אחת בחברה היהודית, סלימאן עכשיו מקים דרך עיר ללא אלימות את הסיירת השנייה. בכל בתי הספר הערביים החל מפסח יש לנו רכז מוגנות שהמנהל בחר, אנחנו מתקצבים שעות לטובת מניעת אלימות, מחוץ לשעות הרגילות, במרכז לאלימות במשפחה אנחנו מתקצבים עו"ס, חלק מתקצוב של עו"ס לחברה הערבית, וכן הלאה וכן הלאה. התכנית היא מאוד רחבה, זה הרבה מיליונים פה בעיר. השנה אנחנו נאזן, ניתן תעדוף, לפחות פיפטי-פיפטי.

בקשר לזה שאתה רוצה למנוע את האלימות ואנשים נמצאים ברחוב, איך אתה תמנע את זה? הבטחתם לנו שיהיה מתנ"ס.

אנחנו כרגע במתכונת של להפעיל בני נוער ביחד עם אדם אבואלעבד במגרש המואר וברחוב. אתה צודק לחלוטין, אנחנו גם- - -

אני רואה אותם כל הזמן, פעמיים בשבוע זה לא מספיק, אני חושב והובטח לנו שבבית הספר התיכון החדש שיהיה פה מתנ"ס וזה לא זז.

יהיה בו מועדון.

לא מתנ"ס.

מי הבטיח? מי שאמר שהבטיח יגיד מי הבטיח.

אני גם לא מכיר אותו.

לא, אני רק מבקש- - -

לא הובטח להקים מתנ"ס, אחרי שסגרו את מועדון הנוער בנווה שלום, בחלק מהשיחה לגבי פתיחת מועדון נאמר שכנראה יהיה אצל שירין חדר שישמש בבוקר כיתה ואחר הצהריים מועדון.

מי אמר את זה?

אני שמעתי את זה באחת מהישיבות שישבה שירין והיא אמרה שהיא מוכנה להקצות חדר בבית הספר לטובת מועדון נוער, מה שנסגר אצל ראאד.

אני לא שמעתי.

זה לא טוב לחברה הערבית שם. כי בסופו של דבר זה יתקבע ולא ניתן פתרון יותר טוב.

אם הפתרון שצריך להקים מתנ"ס, מתנ"ס זה הפתרון הטוב.

הפתרון האידיאלי זה מתנ"ס ללא ספק, אבל גם אי אפשר להישאר ברחוב בזמן שאין מתנ"ס.

בדיוק, צריך להקים מתנ"ס כמו שצריך.

אפשר להגיד משהו בעניין הזה? קודם כל היה לנו תקציב ממפעל הפיס שהיה מיועד לבניית המתנ"ס בשכונת הרכבת, הוא לא נבנה מהסיבה שציין קודם ראש העירייה, שאין לנו שטחים חומים בשכונת הרכבת. ישבנו בדיוק הבוקר עם מתכננים ואדריכל שהולך לתכנן לנו את התב"ע ואנחנו כן מחפשים שטח חום לכל מבני הציבור שלצערי לא נמצאים היום כי יש אוכלוסייה ערבית שפלשה ויושבת. האופציה היא להרוס בתים ולבנות עליהם את המתנ"ס, זאת האופציה היום. חברים, בואו נשים את הדברים- - -

אין שטח זמין?

אין שטח זמין. אני אראה לך, אני יכולה לקחת אותך לסיור, אני הייתי שם אולי עשרות פעמים כי אני רוצה יותר ממך וגם ראש העיר מעוניין להקים שם לא רק מתנ"ס, אלא את המרכז החינוכי לטכנולוגיה עומדים להקים שם, הסתובבנו שם עשרות פעמים בשטח, היום בשטחים החומים יש פלישות של בתים ערביים של האוכלוסייה הערבית כמובן שיושבים שם כבר למעלה מעשור שנים ואנחנו היום לא נפנה אותם כי מדיניות ראש העירייה זה כן לנסות להסדיר בניינים שכבר יושבים בהם עשרות שנים. זה יוצר לנו בעיה, אנחנו מנסים עכשיו לעשות תכנון תב"ע מחדש, מה שלא קרה עד היום בתקווה שאנחנו נמצא גם שטח חום לבנות מתנ"ס, אנחנו לא יכולים להתעלם מזה. כרגע במציאות הקיימת אנחנו מנסים לתת פתרונות, דיברה סיוון, דיבר גם דור, אנחנו מנסים לעשות פעילויות עם בתי הספר ובתוך השכונה. נכון, זה ברחוב, זה לא אידיאלי, יש לנו גם קבוצה של 200 ילדים שנהנים מפעילות של ספורט של מכבים, עמותת מכבים, שזה גם עוד כלי כדי שהילדים האלה יתרכזו בכדורגל ולא חלילה בסמים או בפשע. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים במסגרות שעומדות לרשותנו. יש וקיימת בעיה ולדעתי היא לא תיפתר עד שאנחנו לא נסדיר את התב"עות ויהיו לנו שטחים חומים להקים מתנ"ס עומד, כמו שצריך, שייתן את כל השירותים שאוכלוסייה זקוקה להם.

חבר הכנסת, אני רק רוצה להשלים. אחד, שהוא היה סמל להזנחה של עשר שנים של אולם הספורט היחידי ששימש כמתנ"ס היחידי במגזר הערבי בשכונת נווה ירק. אני חושב שאתה אפילו מכיר את הסיפור, זה הגיע לבג"צ. לשמחתנו בשנה האחרונה הצלחנו להשיג תקציב של 2.1 מיליון שקל מהפיס ובימים אלה עובדים על השיפוץ, אני מקווה מאוד שנחנוך אותו בשנת הלימודים בסוף אוגוסט.

בינתיים הוא לא פעיל?

הוא בתכנון כרגע. ב-2002 הוא נשרף, עמד שם כ- - -

מתי? כי אנחנו שומעים הרבה הבטחות.

יאיר, אני רוצה להביא לתשומת לבך, העניין הזה נמצא בהבטחות, התחושה במגזר הערבי שכל מה שמגיע למגזר הערבי, יש הרבה מכשולים בדרך. ברגע שצריך להקים משהו למגזר היהודי, הוא רץ יותר מהר. והתוצאה היא כזאת. גברתי הנכבדה מדברת על מתנ"ס ברכבת, רק להעלות לך את הזיכרונות, שנה וחצי שני גנים שם, אף אחד לא יכול לתת עליהם את הדעת, שנה וחצי מסתובבים הילדים.

סליחה, אני מצטער שאני מפריע לך- - -

תן לי להגיד את הדברים, ראש העיר, אני לא הפרעתי לך.

אבל אתה מפריע לי.

לא.

ואתה לא נותן תמונה אמיתית. תן תמונה אמיתית.

שנה וחצי הילדים לומדים בתוך בית שכור, אמת? שהוא לא עונה על התנאים של משרד החינוך ולא של משרד הבריאות. אם אנחנו מדברים על להקים מתנ"ס בשכונת הרכבת, אז קל להגיע קודם כל לסדר או לשפץ את שני הגנים.

יוסף ידידי, לא ראש העיר ולא אני שרפתי את- - -

ברור, אין לי ספק בזה.

אתה יודע בדיוק מי ששרף.

אני לא יודע.

---מי שרף את זה.

אני לא מחפש את האשמים, יאיר, אני מחפש פתרון כרגע.

אבל זה לא לעניין. אל"ף, משרד החינוך לא- - -

כן, שמתי מלח על הפצעים עכשיו.

לא, צריך להעלות בעיות כדי לקבל תשובות. לפעמים כשהשאלות הן טובות הן מאפשרות גם לתת התייחסות לדברים שלא הייתה לגביהם התייחסות.

לא סיימתי את דבריי.

רבותיי, כולנו אורחים של ראש העיר, אבל זו ישיבה של הוועדה ולכן אנחנו גם רוצים להכניס סדר, גם כדי שנשמע את התשובות וההתייחסות לשאלות שאתם מעלים.

עוד שני משפטים. האחד, אנחנו בזה מצפים לתקציב, זה באמת תקוע שנה וחצי עקב התפרקות, אפשר להגיד, המשרד לענייני ערבים שהיה במשרד ראש הממשלה והיום אין שר שממונה, כי יש שלושה מיליון שקלים בהחלטת ממשלה שמוקצים לעיר ונשמח אם גם אתה, כפרלמנטר וכחבר כנסת, תסייע לנו. זה לא מותנה, לא במשהו הנדסי, לא בית אבות, זה כסף לפעילות למגזר הערבי ובגלל כל מיני פקידים, לצערי- - -

אפשר לקבל את ההחלטה?

זו החלטת ממשלה. דבר שני, אנחנו משקיעים עכשיו ועד סוף 2012 זה יקרה, גם במשהו שהוא גם לא פורמלי למרות שהוא מה שנקרא בציבור, שני פארקים בעלות של מיליון וחצי שקל בשתי שכונות ערביות, אחת בשכונת הרכבת ואחת בשכונת רמת אשכול, פארקים ברמה גבוהה מאוד, לא איזה שהוא מתקן, זה עכשיו נמצא בתכנון. עד סוף 2012 יהיו שני פארקים לילדים, עם צל, עם גומי, מתקן גדול. רק שישמרו על זה. אנחנו נדאג להמשיך ולעשות דברים.

אמר מאיר ניצן, ב-25 שנות כהונתו בראשון לציון נשרף לו אולי גן אחד וגם הוא מקצר חשמלי, אנחנו רק השנה נשרפו ארבעה גנים, כולם במגזר הערבי.

זה דבר שהוא מצער מאוד.

מאוד מצער. הציבור הערבי חייב לקחת אחריות, לעיריית לוד אין פתרון. קיבלנו מהביטוח 300,000, הגנים עולים מיליון 600. רק בדרך נס, בתחנונים, משרד החינוך, מה שהוא לא עושה בדרך כלל, הסכים להשלים את זה וקיבלנו רק לפני שבועיים, זה היה לפני שנה וחצי, קיבלנו את ההרשאות. אנחנו יצאנו אתמול למכרז- - -

לגבי הגנים שנשרפו?

כן, יצאנו למכרז, אנחנו כתבנו לקבלן שישה חודשים, זה אומר שבין נובמבר לדצמבר אנחנו מקווים שהגנים יהיו מוכנים ותאמין לי זה מעל ומעבר. אבל צריך להבין, ביום שנמסור את הגנים, מישהו יכול לבוא ולשרוף, והכול על סכסוכים כאלה, על איזה אמירה של הסייעת שלא אוהבים. צריך לחדד למגזר הערבי שהרכוש הציבורי- - - מה שקיים, איננו. אתה יודע שגנבו את כל המזגנים במגזר הערבי? אין לעירייה תקציב להוציא מזגנים. זה מאוד מצער, אבל חייבים שכולנו ביחד נשמור. אנחנו נשים מצלמות ונשים את כל אמצעי המיגון, אבל חייבים פה ביחד לשמור, כי מה שייהרס קשה מאוד לשחזר אותו.

לגבי התקציבים, בשכונת הרכבת היה לנו תקציב לשיפוצים של תשתיות לוגיסטיות דרך עיר ללא אלימות והמשרד לביטחון פנים ובמאות אלפי שקלים, כבר סיימנו לשפץ, יש מגרש לתפארת בשכונת הרכבת, עם עמודי תאורה,שהוא עובד בצורה נפלאה, וברמת אשכול. את שני המגרשים בחברה היהודית לא שיפצנו השנה בסבב הזה לאור החסך. אז כן יש פה ניסיון לפצות וכן יש לילדים איפה ללכת. אני לא אומר שלא צריך מועדון, אבל הרבה כן מושקע שם.

יש עניין שאין בו מחלוקת, במגזר הערבי אין ספרייה וביקשנו כמה פעמים ואנחנו לא מוצאים לזה עדיין מענה. אם אנחנו מדברים על חינוך ותרבות, אז הילד שלו יושב, נתנו לו איזה משהו בבית ספר לעשות, אין לו לאן ללכת. פה הכול בעברית, זה לא נותן מענה למגזר הערבי ויש לנו בעיה עם ספרייה, אנחנו 28,000 ללא ספרייה.

אתמול היה דיון בכנסת, נגד העניין של האלימות, ואז אומר השר לביטחון פנים שהיקף הנזקים שנגרמים עקב האלימות והיעדר המסגרות מגיע ל-13 מיליארד שקל מדי שנה ולכן לפעמים כשמשקיעים במניעה, זה חוסך המון הוצאות שנגרמות לאחר מכן. אני חושב שהמסגרות לילדים ובני נוער זה דבר מאוד חשוב.

לגבי הספרייה, ראש העיר?

עם כל הכבוד, אני רוצה להגיד לך, אני מחפש את המלים. אני לא מחפש תודה, אני לא מחפש הערכה ואני לא מחפש קריירה. ביום שישי האחרון מלאו לי 80.

מזל טוב. מאברוכ. עד 120.

תודה רבה, אני לא מחפש את זה, אבל כשאתה מרגיש שמה שאתה עושה לא זוכה ל- - -

עם האוכל בא התיאבון. ברגע שרואים, יש תביעות ויש רצון ויש ציפיות.

תרשה לי, אני אומר לך, אני לא קוסם, אני לא מסוגל לעשות את הכול בבת אחת ואני חושב שהדבר הכי חשוב זה לספק לילדים בתי ספר, מעבדות, השכלה גבוהה עד כמה שאפשר ולהביא אותם למצב שהם ישתלבו בשוק כמו כל אחד אחר.

בתוך בתי הספר יש ספריות?

כן. אני רוצה להגיד לך דבר נוסף, כאשר הגעתי לכאן מצאתי בית ספר ערבי, אילולה, שרצו לסגור אותו ומאחר שאני מדבר ישר, לא מסבך, שאלתי למה לסגור אותו? אמרו לי, 'הוא בית ספר של הזרם האסלאמי הצפוני'. זה המידע שקיבלתי. אמרתי, 'מה זה, הזרם האסלאמי הצפוני הוא מחוץ לחוק בישראל?' לפי מה שאני יודע לא. אין בתי ספר עצמאיים של אל המעין וזה? למה אותו צריך לסגור? אני הולך לבקר ואני רוצה לראות מה שם, מסיתים נגד מדינת ישראל? לא. הלכתי, ביקרתי והמלצתי ובסוף קיבלו רישיון. מה אני הערתי להם? שני דברים. זה מה שמרגיז אותי, שמעירים לי מה שאני מעיר לאחרים. אמרתי, תראו, אני השנה נתתי לכם את הרישיון, אבל חסרה פה מעבדה וחסרה ספרייה, אין ספרייה בבית הספר, תדעו שאם זה לא יהיה, אני אסגור אתכם. השנה הם הקימו מעבדה, עוד לא הקימו ספרייה, כי גם בזה יש סדר עדיפויות. צריך להבין מה עושים, אני רוצה ספרייה ואני חושב שספרייה צריכה להיות אצלו דווקא, במסגד, ליד המסגד, כי כל אדם שמאמין באלוהים, או במוחמד במקרה הזה, הוא יותר טוב מאחד שלא מאמין. זה הכול. אני יהודי מאמין- - -

גם משה בסדר.

לא, כל אחד בסדר. יש סיפורים על משה ועל מוחמד, כמה פעמים שלח אותו בשביל חמש התפילות. אני מכיר את הסיפורים האלה.

מאיר, אני רוצה להתייחס למה ששאל כבוד חבר הכנסת לגבי הספריות.

מפעל התרבות מתקצב.

כן.

אתם יכולים לפנות ולבקש.

אני חושבת שבחודש הראשון שראש העיר הגיע לעיר לוד הוא היה אצלי בסיור בספרייה ודבר ראשון שהוא אמר, איפה הספרייה הערבית פה, והוא ביקש ממני לפעול על מנת לפתוח ספרייה ערבית בספרייה הציבורית ואנחנו עובדים על הוצאת גוף שנמצא בספרייה כרגע, למצוא לו מקום חלופי, על מנת שיהיה מקום לבנות ספרייה ציבורית ערבית ואנחנו בקשר עם המפקחת של המגזר הערבי, פתינה, ואנחנו עובדים בצמוד איתה וזה יקרה. זה בדרך.

יאיר, בקשר לזה שיש עבריינים בשכונה, אין ספק, אנחנו לא כולנו צריכים לסבול בגלל שיש אחד בתוך הבניין שהוא עבריין, שכל האזור צריך לסבול מזה. זה אחד. שניים, בקשר לעניין של העבריינות שביטלו לנו כאן, ואתה לא יודע כמה מתקשרים אליי הזקנים והמבוגרים בשביל לצאת מהשכונה להגיע לתחנת האוטובוס, כמה זמן זה לוקח להם, בקיץ וגם בחורף, ודיברנו איתך כמה פעמים, אנחנו צריכים לדאוג לשכונה הזאת- - -

אני רוצה לעדכן.

תן לי לסיים. מי שמפריע בגני אביב, מי שהוא עבריין, מפריע באוטובוס, אז אני חושב ובטוח, לא מכיר את כל הקווים לגני אביב, שאנשים יסבלו.

כן, אבל לא נגרם נזק של 100,000 שקל לאוטובוסים, כמו שקרה ב- - -

100,000 שקל נגרם?

כן.

תשמע, יש עבריינות, אני לא אומר לך שאין- - -

אני יכול לעדכן.

אני מבקש להחזיר את האוטובוס.

אחרי 60 שנה של תחבורה ציבורית החלפנו את החברה ולקחנו קו חדש. אחרי ספר חודשים הם הודיעו שנגמרו האוטובוסים, אין ריפוד, אין מושבים, נגמר, והם החליטו שהם יוצאים. בסוף זה לא עובדי העירייה, הם עובדים מול משרד התחבורה, הם אמרו 'אנחנו לא יכולים'. אנחנו השבוע עשינו מבצע והכנסנו את השיטור העירוני לכל האוטובוסים על מנת להילחם בתופעת העבריינות. ברגע שהתופעה הזאת תרד, אנחנו נחזיר את הקווים. אין פה עניין, גם להם יש אינטרס כלכלי לעבוד- - -

מהתחלה אמרתי להכניס שיטור.

ולזכותך ייאמר, למרות שאתה נהג מונית, אתה דואג לאוטובוסים. אני מחמיא לך.

תאמין לי שאין לי בעיה- - -

אנחנו נקבע להחזיר את האוטובוס, רק באמת לוודא שהאוטובוסים האלה יישארו. זה תפקידנו בסוף גם לדאוג שהאוטובוסים- - -

אבל הם זכו במכרז והם- - -

כן, של משרד התחבורה. הם זכו במכרז ואמרו 'אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם הנזקים', אז הם הפסיקו.

יש ביטוח, לא?

אנחנו נגד הנזקים. צריך להסביר, הקהילה צריכה לפעול, זה גורם נזק לקהילה, אבל לא צריך להעניש את כולם בשביל הוונדליזם הזה.

חבר הכנסת, בסוף הכול זה חינוך.

עוד משהו. הכביש של- - -

אין בעיה, תבוא אליי אחר כך.

כמה טלפונים קיבלת? המון, הא?

---על תקציב מיוחד, משרדי הממשלה לא מכירים בכביש שהוא לא- - -

אני סומך עליך, תודה רבה.

אני חייב לעמוד כדי שתשמעו אותי. קודם כל אני חייב להתחיל להודות לניצן על הצעד של סגירת החנויות של המקומות עד השעה 12. אנחנו התושבים מרגישים שזה צעד חיובי, יתרום הרבה, גם למיגור הפשע, ואנחנו מודים הכי על הנרגילות, שאנשים יילכו לישון ליד הנשים שלהם. יש נשים שסובלות כבר שנים שהבעל כל הלילה בנרגילה וביום ישן. אז אנחנו חייבים להגיד בקטע הזה, ואני מתכוון לכתוב כתבה לעיתון, לפרסם תודות לניצן על הדבר הזה. זה הדבר הראשון.

דבר שני, אנחנו מרגישים, מאז שניצן הגיע, זאת האמת, שמה שהוא יישם בראשון הוא מנסה ליישם בלוד. על זה אין מה להתווכח. אני בתור תושב שכונת ס"ח מרגיש את זה, את התשתית שיש לנו בעיר, אמנם אנחנו סובלים היום מהבורות, אבל אנחנו יודעים שזה לטובת העיר. זה כבר 50 שנה לא היה, ממש חרישה של העיר מכל הבחינות. לכן אנחנו מודים על זה ואנחנו מרגישים שישנה תרומה. אבל באותו זמן מדברים על המגזר הערבי כאילו שהוא רק הוא הפושע. הפשע לצערנו בכל הארץ, לא רק אצלנו יש הרג, לא רק אצלנו יש רציחות, לא רק בלוד, גם בטייבה, גם בכפר קאסם, גם בנתניה, גם בבאר שבע. בכל המקומות. אז אני מבקש להתייחס למגזר הערבי ככה; יש חוק, יש משטרה, מה שעושים- - - אני חייב להזכיר את מה שאמר מקסים ז"ל, הוא אמר אז בזמנו, 'מה שטוב לערבים טוב ליהודים ומה שטוב ליהודים טוב לערבים'. אז אני חוזר על הפתגם שלו ואני חוזר עוד הפעם, אם המגזר הערבי ירגיש שיש לו מתנ"סים, יש לו מגרשים, יש לו משחקים, אז אין סיבה שהוא יילך למגרשים של המגזר היהודי ויעשה שם ונדליזם ועבריינות ויהרוס את זה, בגלל שיש לו. אבל כשאין לו הוא מקנא, למה למשל לשכונת הרכבת אין ובשכונת גני אביב יש לה, אז הוא יילך לשם, ישחק, אבל בסופו של דבר הוא יחשוב לקלקל להם, בגלל שאין לו את זה בשכונה שלו. אנחנו מגיעים פה להרבה ישיבות, ראינו את המצגות האלה ואת הדוברים, כל אחד מציג את העמדה שלו שיש תקציבים ומיליונים ו... ו... אבל את זה שמענו כמה פעמים, לא רוצה להגיד עשרות, אבל שמענו את זה מספיק פעמים, באותו זמן גם להגיד שהמגזר הערבי אשם, אחת, שתיים, שלוש, נכון שהוא אשם, אז ריבונו של עולם מה הפתרון? אנחנו באותו סל, אי אפשר להפריד בינינו, אי אפשר להגיד לעיר מתחנת המשטרה וצפונה זה ערבית ומתחנת המשטרה ודרומה זה העיר היהודית. היום אני שמעתי שישנה תכנית להחזיר את המתחם של השוק הישן, את המבנה של העירייה. זה טוב, חייבים להחיות את העיר.

סיכום של הדברים, אנחנו צריכים להסתכל על כל הסל, להתייחס, לתרום, גם למגזר הערבי, ואנחנו מרגישים את זה, וגם למגזר היהודי.

לגבי המתנ"ס, אומרים שצריכים למצוא פתרון למגזר הערבי שיהיה לו מתנ"ס, אם אנחנו נחכה למתנ"ס זה ייקח עוד שנים, אז ישנו המתנ"ס שיקגו, הוא סגור, פנוי, יכול לשרת את כל המגזר הערבי, אז למה לחכות?

יש מתנ"ס סגור?

יש מתנ"ס שנמצא בשכונת רמת אשכול, כולם מכירים את הסיפור הזה, דיברנו על הקטע הזה לפני זה, אמרו שיש נוהל, זה של- - - הפתרון המיידי למגזר הערבי זה מתנ"ס שיקגו שנמצא בנוי, מסודר, יפה, אבל מה? הכול תלוי בעירייה. אני חושב שזה הפתרון למגזר שלנו. תודה לכם.

לגבי מתנ"ס שיקגו, אתה רוצה להתייחס? אתה יושב שם.

עברתי לקומה הזאת, למתנ"ס. המתנ"ס הוא לא באחריות של העיר, המבנה הוא באחריות- - -

בינתיים, עד סוף אוגוסט.

נכון, המתנ"ס הוא של הגרעין התורני ועדיין בתוך המתחם שלנו יש פעילויות, קבוצה לפסיכומטרי וכמה שאפשר.

זה יכול להוות דווקא דוגמה לדו קיום, להכיר אחד את השני ולא לחיות כל אחד בתוך עולם מנותק.

עוד פעם, כשאני אומר תעדוף, זה אומר שמגרש הכדורגל, עד שיש מגרש כדורגל שם ששופץ והוא באחריותי, כי ראש העיר אמר 'המגרש באחריותך', אז היום יש שם מדריך רק לחברה הערבית, בינתיים, עד שענייני המתנ"ס יסודרו, הילדים משחקים שם ואנחנו מפעילים שם פרויקט ל-50 ילדים מהשכונה, מהחברה הערבית. אין לי משהו מקביל כזה לחברה היהודית, וזה לא שהמתנ"ס פתוח שם וכל היום יש חוגים לחברי המתנ"ס, הוא פשוט מושבת, נקודה, למעט פרויקט של ילדים אתיופים שעובד כמה שעות.

להתחיל עם פעילות התחלתית ולהתחיל להתפתח ולקדם ולבחון- - -

אני בטוח ש- - -

זה בדיוק מה שקורה, התחלנו עם פעילות התחלתית. המתנ"ס צריך שיפוץ, המתנ"ס עוד לא במקום שהוא יכול להכיל בני נוער וילדים בצורה שוטפת. אני מאוד מאמינה שזה יקרה, אבל...

לפי מה שאני יודע, יש שם ארבע מועדוניות, יש שם בית קשיש, יש שם פעילות של עיר ללא אלימות, יש שם- - - אי אפשר להגיד שאין שם פעילות.

זה היה בעיקר פעילות של עמותות.

לא משנה, אבל פעילות. מצטיירת פה תמונה כאילו הוא סגור. זה לא נכון.

הוא סגור בפני החברה הערבית.

לא, למגזר הערבי אין מתנ"ס- - -

כבוד ראש העיר, אני שם לב לסוגיות מסוימות, ברגע שנוגעים בהן כולם קופצים והכול- - -

לא, צריך את התמונה הנכונה. למגזר הערבי אין מתנ"ס, נקודה.

זה דבר סביר, אבל לדעתי החכמה היא להתמודד עם כל מיני דעות ועמדות ולפעמים זה אשליות כאילו שיש בעיה, כשבפועל כאשר ניגשים לממש רעיון, אפשר להתגבר על כל המכשולים שהם פסיכולוגיים, שהם לא ממשיים, הם לא אמיתיים. אנחנו מייצרים אותם, אנחנו מעצימים אותם, אנחנו מדמיינים אותם. היינו חיים ביחד ואפשר לעשות בתי ספר ביחד, אנחנו הולכים באוניברסיטאות ולומדים ביחד ובמכללות ביחד, בבתי חולים יש רופאים ויש אחיות ערבים ויהודים, אז מה קרה? מה יקרה אם במתנ"ס יעשו פעילות משותפת? ואם קבוצת הכדורגל של לוד תהיה קבוצת כדורגל משותפת? ואם בלוד יהיה אצטדיון מפואר כמו זה של פתח תקוה, במושבה שם? לדעתי זה יקרב לבבות, זה יקרב אנשים, במיוחד בקרב הצעירים. זה דבר מאוד חשוב לטפח אותו. המתנ"ס הזה, שהזכיר מוחמד, ההיגיון אומר, אם יש מתנ"ס מצד אחד והצרכים מצד שני, צריך למצוא איך לממש את הפוטנציאל והצרכים עד שיהיה הפתרון הטוב ביותר בעתיד, אבל אי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא כאשר האלטרנטיבה היא ילדים שמסתובבים ברחובות והתוצאות קשות ויש מתנ"ס שיכול לתת מענה, ולו חלקי. להתחיל לפתח, יחד עם מוחמד, יחד עם פתינה, לגבש תכניות משותפות, כאשר אני מודע לרגישויות ומתחים שיכולים להיות, אבל זו החכמה, איך להתגבר על הדבר הזה, כי בסופו של דבר ההתפתחות של לוד זה בהצלחה שלה להתמודד עם המתחים. אם כל אחד יבוא עם המטען שלו, שאתה ואני וכל אחד יבוא בטענות ויאשים, לא נגיע לשום מקום. ברגע שיגידו כולנו תושבי לוד, לוד חשובה לכולם והעתיד של כולם בלוד, השייכות הזו, האינטרס המשותף הזה, זה דבר מאוד חשוב לחזק את השייכות לעיר ואת התקווה לתת לצעירים.

אני רוצה קודם כל להגיד שהייתה לי הזכות להכיר את אשתך לפני שבוע, יחד עם קבוצת מנהלים, ואני יכולה להגיד לך שזכית.

תודה רבה, אני זכיתי, היא הפסידה.

כשנפגשנו איתה, דיברנו, 'אה, אשתו של'. כשנפרדנו אמרנו שאתה 'בעלה של', כי מאוד התרשמנו ממנה.

ביחס לגשר, ביחס לשותפות, אז קודם כל אני רוצה שתדעו שאת כל ההשתלמות שלנו, של מנהלים בלוד, היא השתלמות משותפת למנהלים מהמגזר היהודי ומהמגזר הערבי. תשתיות החינוך שאנחנו בעצם מעניקים בבתי הספר הם שוויוניים לחלוטין, אם זה ברמת התקשוב ואם זה ברמת התגבורים ואם זה ברמת המשאבים, אנחנו באמת מחלקים את המשאבים באופן זהה.

דבר נוסף, יש ביקורים משותפים של המנהלים מהמגזר היהודי בבתי הספר במגזר הערבי ובדיוק הפוך. לי יצא לבקר במספר בתי ספר השנה במגזר הערבי ואני רוצה להגיד לך שבאמת ראיתי עבודה יסודית, ראיתי עבודה מעמיקה וראיתי גם שימוש מושכל במשאבים.

גם היועצות שלנו בעיר עוברות השתלמויות משותפות בביקור ועשייה ומיזמים משותפים במגזר היהודי ובמגזר הערבי.

עכשיו יש משהו שאנחנו מפתחים גם ברמת מנהלת המחוז של חיים משותפים. זה יהיה איזה שהוא מודל בעיר לוד, שכל הרכזות החברתיות מהמגזר הערבי והרכזות החברתיות מהמגזר הערבי, זה משהו שיהיה ייחודי בארץ, יושבות יחד על מנת לבנות מיזם של חיים אזרחיים מיטביים. אז אני מקווה שבעוד שנה אנחנו ניפגש ואנחנו נשמע באמת פריצת דרך, גם בצד הזה של הרכזות החברתיות והילדים שיהיו במיזמים משותפים של תלמידים מהמגזר הערבי והמגזר היהודי.

אם כבר הזכרת, תזכירי את התזמורת ואת מה שהיה לנו בסוף שבוע שעבר, עם המדעים, שזה היה מרנין.

כן, בשבוע שעבר זכינו בביקור של מר מאיר ניצן ועוד גורמי חינוך במיזם שהוא פריצת דרך בנושא חקר המדעים ושם היו עבודות משותפות, גם של המגזר הערבי וגם של המגזר היהודי.

אני מוכרח להגיד. קודם כל מזל טוב עד 120, יום שישי בן 80, ובספטמבר גם חגג כמה שנים נישואים?

58, לאותה אישה.

זה מוכיח כבר מה טיב הבן אדם ומה כוח הבן אדם ואיזה אחריות יש לנו פה. חייב להגיד תודה קטנה, תמיד אפשר להתלונן, אבל אפשר להגיד גם את הדברים הטובים שיש בבן אדם. ביום הראשון שהגיע, בחיים לא ישבתי עם ראש עיר וכבר ישבתי איתו אולי שש פעמים, אפילו בבעיה הכי קטנה, הביאו אותי לוועדה עם המשטרה ועם הכול, וכל מסיבה שהזמנו אותו, הגיע, בחג שלנו, ברמדאן, פעם ראשונה שמים שלט בעיר 'חג שמח'.

אמנם זה סמלי אבל זה חשוב מאוד.

הגיע למסגד באופן אישי להגיד לנו חג שמח, והוא בעצמו ראה שמתפללים בחוץ, ברחוב, אין מקום, אמר 'למה מתפללים בחוץ? תעשו תכניות להגדיל, לבנות מסגד'. והוא עוזר לנו, ואני אומר לך, הוא עוזר לנו מאוד בקטע של המסגד.

אני רוצה להגיד לך שהמסגד שנבנה לא חוקי, נתתי לו רישיון. עם תב"ע, בלי תב"ע, אני דאגתי שזה יהיה. ולא רק זה, אני רוצה להגיד לך, פתאום מצאתי שלא היה שם חשמל, לא היה מיזוג אוויר, דאגתי לחבר חשמל שברמדאן לפחות יהיה להם יותר קריר, זה לא יכול להיות.

אנחנו מגיעים עוד חודש לרמדאן עוד פעם.

אני חייב להגיד את הדברים האלה. ואני גם אומר, יש שיתוף פעולה עם המנהל הכללי של העירייה, יאיר, שאני אומר שזה זוג ש- - -

אני משלים מניין.

אני אומר שזה זוג שעכשיו בתקופה הזאת, בזמן הזה, זה הכי מתאים לעיר, זה זוג שאפשר לרשום אותו לתכנית 'רוקדים עם כוכבים', כי הם זוג שיודעים לרקוד ביחד טוב. ואנחנו איתכם. ואני רואה שזה לא רק אצלנו, גם מבחינת הדרכים וגדרות, סכנה לילדים, הוא שם גדרות בכל העיר, שהילדים לא יקפצו ממדרכה למדרכה, זה לא היה בכלל. אנחנו רואים שמשתפרים.

זה לא בא ביחד, אבל יש לי דבר אחד להגיד, במקום להגיד מתנ"ס לערבים, מתנ"ס ליהודים, מגרש לערבים, מגרש ליהודים, קבוצה ערבית, קבוצה יהודית, אפשר לעשות משהו בשיתוף. קבוצה מהשטחים נפגשת עם קבוצה מהיהודים בגרמניה באיזה שיתוף פעולה של שלום, למה לא לעשות שלום בתוך לוד? נעשה דברים משותפים, נחשוב ביחד איך עושים עם יהודים ועם ערבים כל מיני תכניות וכל מיני תכניות תרבות, תכניות חינוך, ללמד אותם איך לחיות ביחד, במקום זה בנפרד וזה בנפרד. ואני מוכן גם להתייעץ איתם ותתייעצו איתי לראות ביחד איך עושים ומשפרים את המצב.

מה התפקיד שלך כאן?

הוא בוועד התכנון.

אני גם עובד, אני היום אחראי על אלה שיוצאים ל- - - אני גם מוריד את חשמל כל הזמן לכל הדתיים בסביבה.

ברשותכם, ניתן לנציגים שנמצאים איתנו מטעם משרד החינוך, נשמע התייחסויות. אילן שמש.

מבחינת קידום נוער, יש פה יחידת קידום נוער ויש פה הרבה פעילויות. אני חושב שהרבה עמותות, הרבה גופים- - - אני חייב להגיד, כשפה ידברו על חינוך בלתי פורמלי, מצבנו טוב, כי במגזר הערבי החינוך הבלתי פורמלי הוא לא במצב טוב, בואו נהיה הגונים.

אתה מנחם אותנו שסם גרוע וזה יותר טוב מ- - -

כשמבקשים פה- - -

את המשוואה הזו לא נקבל. תן לנו מה אתם נותנים.

בשביל לקבל חינוך פורמלי צריך גם את הבלתי פורמלי, אחד קשור בשני.

אני חייב להגיד, זה כל כך נכון ולשמוע את הבקשה הזו פה, בעיניי זה נפלא. יש לכם היום את ההזדמנות הנפלאה, כי יש המון גופים שעוסקים בחינוך הבלתי פורמלי, החינוך הבלתי פורמלי זה לא בן אדם אחד או גוף אחד, רק משרד החינוך. לא, אלה מערכות שלמות, גופים חיצוניים, חלקם- - -

אני מנחמת אותך, גם הפורמלי זה המון.

ואני אומר לך, יש רצון, יש אפשרויות, יש תקציבים, סוף סוף יש כמה אנשים שיכולים לבצע וזו תחושה טובה.

אני לא רוצה לעשות לך סקירה, אני חושב שמי שצריך לעשות סקירה זה היישוב עצמו והם עושים את הסקירה, ואנחנו בטח נהיה איתם. בטח נהיה איתם. אני את שיקגו זוכר כמתנ"ס מפואר, אז קדימה, הלוואי. לפתחכם, בידיכם והאגף שלנו יהיה איתכם.

תודה.

לגבי משרד הרווחה? רחל קוך, מפקחת ארצית.

אני חושבת שצריך לתת לאורלי לדבר.

התייחסות לגבי העניין של הנוער בסיכון, איתור, אבחון וטיפול. מי נותן את המענה לדבר הזה?

בתוך הרווחה של עיריית לוד יש יחידה לטיפול בנפגעי סמים כשבתוך היחידה יש עובדת נוער שנותנת מענה לכל מי שמופנה מבתי ספר, משירות מבחן לנוער, קידום נוער. בזמנו גם הייתה עבודה משותפת עם מתבגרים בעלייה ועם קבוצות של אתיופים, דרך הרשות למלחמה בסמים, קבוצות להנחיה משותפת, בעיקר סביב נושא האלכוהול.

היחידה, נכון לעכשיו, מונה שתי עובדות סוציאליות, אחת לנוער ואחת למבוגרים, ובנוסף יש לנו, אני חושבת שאולי הטוב ביותר שקרה לנו בשנים האחרונות, מדריך. מדריך שהוא תושב שכונת הרכבת והוא עושה עבודה מבחינתי- - -

איך קוראים לו?

מאזן חמאדה. הוא מדהים והוא יודע ליצור את הקשרים הנכונים. לגבי הנוער הספציפי, נכון לשנה שעברה היו שבעה בני נוער מהמגזר הערבי ושבעה מהמגזר הרוסי, לא היה בכלל של הוותיקים. יש יותר מודעות היום בחברה הערבית לבוא לטיפול, בעיקר של ההורים להתייעץ. לא כולם באים להתייעצות ולא כולם רוצים שיידעו שזה קיים, אז אנחנו מתביישים, אנחנו עדיין בשלב של הטאבו ומתביישים. אם תשאל אותי אם זה מספיק, לא, זה לא מספיק, כיוון שאנחנו קצה הרצף, אנחנו עובדים בחלק של הטיפול כאשר המניעה נמצאת בחלק השני, יותר בקידום הנוער, אבל זה לא מספיק.

לגבי תקנים של עובדים סוציאליים בעיר לוד, יש עובדים סוציאליים מהמגזר הערבי?

כן. בשנה האחרונה, נכון לעכשיו, חמישה תקנים, כאשר אחת גרה בלוד ואחרים הם יבוא כולם מטייבה, טירה, וכולם מגיעים, והם קיבלו תנאים מאוד טובים על מנת להגיע לפה, זה אומר החזר נסיעות ומי שרוצה לעבור לגור בלוד נותנים לו גם.

אני רוצה רק להדגיש עוד פן אחד מאוד חשוב, הוא דיבר על שילוב. אצלנו העובדים הסוציאליים מהחברה הערבית מטפלים בכולם, אין אם אתה ערבי אתה מטפל בערבי, או אם אתה יהודי, אתה מטפל אך ו- - -

לא, אבל עניין השפה ועניין התרבות, זה חשוב מאוד שיהיה עובד סוציאלי שמכיר את השפה והחינוך והרקע.

זה נכון, מי שרוצה, אבל כעיקרון- - -

בחינוך הבלתי פורמלי זה לא קיים. לא צריך רק מתנ"ס ולהקים חוגים לילדים ערבים בבית הספר כדי ללמד אותם שייכות. מלכלכים כל השנה ועושים להם יום ניקיון עולמי, הוא ילכלך כל השנה, לא יעזור ביום אחד- - - השייכות למקום, ברגע שיש מקום שלא צריך לחבל בו, זה לא רק הדרכה במסגד ולא רק בבית, גם בבית הספר, צריך חינוך בלתי פורמלי, להקים חוגים, גם אם אין מתנ"ס, בתוך בתי הספר, בשכונות, מודעות, גם להורים, שזה מקום שמשרת אותך ולא יכול להיות שהבן שלך מקלקל בפנים. הדברים האלה חסרים במגזר הערבי.

אני המתאמת של הרשות העירונית למלחמה בסמים, זה התחום שאתה מייצג ואנחנו מאוד שמחים שאתה כאן, זו פעם שנייה שאנחנו נפגשים. כמה דקות לפני שהגענו הנה הייתי ביחידה להתמכרויות. שינויים בתחום הזה לא קורים ביום אחד, הם קורים לאט לאט ובכל זאת הם קורים. 60% מהמטופלים שמגיעים ליחידת ההתמכרויות בגדול, בהכללה, מגיעים מהחברה הערבית. יותר מזה, אנחנו רואים מגמה שרובם בעצם פונים מתוך שכונת הרכבת, משתי סיבות עיקריות, כמו שציינה קודם אורלי, אחת זה באמת המדריך, מאזן, שעוזר לנו מאוד מאוד, וזאת ההזדמנות להגיד לו תודה, ושתיים, זה המרכז שקיים, של אבו קישק, כן רישיון/לא רישיון, זה עושה את העבודה וזה עושה איזה שהוא תעדוף ואני חושבת שזו ההזדמנות להגיד שאולי תוכל לעזור לו.

נמצא איתי סלימאן טנוס, שהוא רכז של החברה הערבית. כמו שדור אמר, ואנחנו עושים פה שיתוף פעולה מדהים עם יחידת הנוער, עיר ללא אלימות והתחום שלנו, אנחנו לא ניכנס לכל תכניות הקיץ שמצפות לעיר הזאת, אבל אין פה הבחנה בין יהודי לערבי , יש פה תכנית קיץ מדהימה, ל-6,000 בני נוער כששלושת התחומים תכננו ביחד ובאמת שאין הבחנה, אם יהיה לנו זמן ניכנס ברזולוציה של מה הולך להיות, וזו דוגמה של שיתוף פעולה מקסים שמתרחש פה.

לגבי בתי הספר, נכון, חסרים פה הרבה דברים בעיר. גם אני באה מהעיר ראשון, חסרים פה המון דברים בעיר, אני מאוד מסכימה, אבל בכל זאת עושים פה את המיטב ואני מתחברת למה שאמר- - -

השייח' עאדל אלפאר.

כן, אני מאוד מתחברת למה שאתה אומר, בכל זאת אנחנו מנסים לעשות עם מה שקיים, כי עד שאנחנו נחכה לכל הדברים הגדולים, צריך בכל זאת לפעול. הולכת להיות תכנית מדהימה בתוך בית הספר להנדסאים ומדענים, כל בית ספר מקבל הכשרה, כל צוות המורים מקבל הכשרה בתחום שלנו, על מנת שיעבדו כיתה-כיתה, בהסכמתה של שירין, כולל הרצאה להורים וקבוצות הורים במידה שבית הספר ירצה. זה אחת. שתיים, לגבי בית ספר נווה ירק, עם צוות בית הספר, בנינו תכנית ייחודית גם להורים וגם לתלמידים בכל שכבות הגיל, בכיתות ז', ח', ט'. אני לא אכנס עכשיו תכנית-תכנית, כי אני לא חושבת שזה המקום, אבל נראה לי שמאוד נכון שגם במועצת העיר יעלו ויזכירו שוב עוד פעם את הנושא של סגירת מקומות. אני מאוד מתחברת למה שנאמר פה, זה עושה את העבודה, נסגרו פה חנויות על רקע של משקאות מזויפים, זה חומר עתיר אלכוהול שגורם לעיוורון, נסגרה חנות, השיטור העירוני עושה פה עבודה יפהפייה ובסך הכול נעשית פה עבודה מערכתית מאוד רצינית ואני חושבת שלא עושים הבחנה באמת אם זה בשכונה כזאת או אחרת, זה נעשה בכל המקומות וזה תהליך. אנחנו מאוד נשמח שהורים, גם בחברה הערבית, יצטרפו לעשייה ויצטרפו לסיירות ההורים ויצטרפו. כולנו מבינים למה לא מצטרפים כל כך מהר, אבל זה יקרה, אנחנו בדרך לשם.

אני רוצה להעיר הערה אחת, קודם כל שיירשם לפרוטוקול שביקשו גם מהסנגור הקהילתי לקחת חלק בדיון פה היום ונאמר להם, על ידי ראשות הוועדה, שהם לא יכולים להצטרף כי זה בלי תושבים, זו ישיבה מקצועית, ועכשיו הם שמעו שהגיעו תושבים אז הם ככה כעסו. אני רוצה שיידעו שזה לא מטעמנו.
אתה התעניינת בנושא של האיתור והאבחון. חשוב לי להגיד לך שמנתונים שהגיעו אלינו דרך משרד הבריאות, כ-45% מהילדים בעיר מאותרים כבר בגיל הרך כילדים מעוכבי שפה והתפתחות, מרביתם הם מהמגזר הערבי. אחת הבעיות שלנו זה שלהורים במגזר הערבי עדיין אין את המודעות, גם לעשות את הבדיקות הטרום הריוניות, אנחנו יודעים שיש הרבה פעמים נישואים בתוך המשפחה, גם את הבדיקות במהלך וגם את הטיפולים אחרי, כשאנחנו כבר יודעים שיש בעיה עם הילד, הם לא תמיד הולכים לאיתור בזמן, גם אחרי שמסבים את תשומת לבם, אם הם כבר מגיעים לטיפת חלב והאחות אומרת 'תעשו בדיקות מעמיקות יותר', לא תמיד הם הולכים ואחר כך אנחנו רואים את זה נגרר לבית ספר.

טוב, זו גם אחריות שלנו, לבדוק אותם.

נכון, אני לא אומרת שלא, אני רק אומרת שאחת הבעיות היא שכבר מהגיל הרך אנחנו מזהים שיש פה בעיה מהותית של עיכוב שפתי ועיכוב התפתחותי בכלל שהוא גבוה יותר במגזר הערבי באופן מובהק. אנחנו גם לעניין הזה נותנים את הדעת ואנחנו מנסים גם לפעול בעניין הזה, אולי גם דרך קבוצות ההורים, לעודד את ההורים להיות יותר מעורבים, להגביר את המודעות אצלם, גם בנושא של הבדיקות וגם לגבי האיתור והטיפול, כשגם אנחנו מנסים להקים פה, כמו שראש העירייה אמר, מרכז שייתן מענה גם לאוכלוסייה היהודית וגם לאוכלוסייה הערבית.

לדייק, לגבי הסנגור הקהילתי, הוועדה הזמינה רק משרדי ממשלה ולא תושבים.

הפנינו אותם לעירייה ואמרנו שמה שתחליט העירייה, אם מבחינתם זה בסדר, שיגיעו. דיברה איתנו כרמית.

מי הזמין תושבים לכאן?

אני.

אז אני שאלתי את בת שבע והיא אמרה לי שאף תושב לא, וביקשתי ממנה שתבדוק איתך אישית, כדי שאני לא אתקל באי נעימות מול גופים כמו הסנגור הקהילתי.

אם יש בעיה, אז אנחנו לוקחים אחריות, זה לא העירייה.

לגבי סגירת העסקים, אני בעל עסק בתחום של הטוסטים והפיצות וטורטיות, כל העסקים האלה פותחים ב-8-7 בערב ואנחנו סוגרים ב-12, איזה פרנסה תהיה לנו אם יש גם התחייבויות כלפינו?

רבותיי, בסביבה שלכם גרים אנשים, הם מתלוננים על רעש, אנשים באים עם רדיו, טורקים דלתות, הם לא יכולים לישון, חייבים לתת לאנשים גם לנוח.

זה דבר הגיוני, אבל אנחנו, איפה שאנחנו פתוחים, כמו נגיד ראש העיר רמלה, הוא נתן אופציה כמו האזור התעשייתי לפתוח.

כשיהיה באזור תעשייה נדבר.

אני נמצא בתחנה מרכזית כשליד המקומות שלנו אין דיירים.

אנחנו אמרנו שחודשיים יהיה סגור, נעשה ניסיון, אם יהיו חריגות, אחר כך נבדוק.

לגבי הרמדאן. ברמדאן אנחנו פותחים בשעה 8 בערב, אחרי התפילה, אז מה, לא נעבוד- - -

הרמדאן, אחרי 27 ביולי- - -

כן, יש זמן עד אז, אז לצורך הסיכום של הישיבה כאן, רבותיי, בשם הוועדה אני רוצה להודות לראש העירייה, צוות העובדים של העירייה וגם לכל האורחים שנמצאים כאן.

אני סבור שמהסקירה שמענו, אם זה בהיבט של הביטחון האישי, השיטור הקהילתי, ירידה בפשיעה, שהכיוון והמגמה היא מגמה חיובית שאנחנו מברכים עליה. הדבר הראשון הוא העניין של הביטחון, זה דבר מאוד חשוב להתפתחות הכלכלית, תרבותית, חינוכית, אנשים שיכולים לצאת, לבלות, להיות בטוחים שהילדים ייצאו ויחזרו בשלום, העניין של הביטחון זה דבר מאוד חשוב.

ההיבט השני, העניין של הפיתוח והתשתית הפיזית, העניין של המגורים, אנחנו מתרשמים שיש ניסיון להתמודד עם הבעיה, ההצהרה של ראש העירייה שאין לו כוונה, ומאז שנכנסתי לתפקיד אני מכיר את ראש העירייה, ואני חושב שהוא איש עשייה ולא בכדי הביאו אותו ללוד, כי היו ניסיונות של אנשים לפניו ואנחנו יודעים מה התוצאות, שלא יהרוס שום בית. אני חושב שזו הצהרה חשובה, כי לפני שעושים צריך לתת פתרון לאנשים, ומצד שני גם אי אפשר לתת לאנשים לבנות ואחר כך לבוא אליהם בטענות. ההצהרה הזו ששמענו היום, שוועדת ההיגוי הולכת לקדם פתרונות על בסיס של לצלם מצב קיים או מינימום הריסה זה דבר חשוב.

מתוך הדברים ששמענו, העניין של היעדר מוסדות ציבור. יש אחריות משותפת של גם הקהילה וגם העירייה. אני אפנה לראש הממשלה בקשר לתקציב, לדעתי מפעל הפיס גם מתקצב את הרשויות המקומיות בהיבט הזה, משרד השיכון בשנים האחרונות הקפיא תקצוב של המתנ"סים, אני חושב שלוד מטופלת, אפשר לפנות בצורה נקודתית בעניין הזה. זה מאוד חשוב. אבל עד אז יש צורך לבחון את המתנ"ס בשיקגו ולהתחיל לפתח פעילות משותפת. זו המלצה של הוועדה, לשקול את זה בצורה חיובית.
מרכז הגמילה באביבים, אנחנו ביקרנו שם, התרשמנו מהיוזמה הנהדרת, לא צריך כל הזמן לקלל את החושך, אפשר להדליק נר ולנסות להאיר לאנשים את המציאות ולכן קיימנו ישיבה. בדקנו ומזכירת הוועדה מודיעה לי שהודיעו לה שתוך שלושה חודשים אנחנו מקווים שהעניין הזה יוסדר מבחינה חוקית, שיפעל ואני מקווה שגם יתוקצב וזה אחד הדברים שהוא לטובת האנשים הזקוקים לעזרה ולסיוע.

אני יכול לסכם שמהישיבה הזו אנחנו רואים אור לגבי העתיד של לוד כאשר יצא לה שם של עבריינות, אלימות ופשע. אנחנו ביקרנו גם קודם לכן, לפני תקופה מסוימת, עם המשטרה, התחנות והכספומטים שהיו, הם לא קיימים יותר.

זה גם התושבים עזרו לנו.

יש גם מגמה של התושבים, היוזמה באה מתוך הקהילה. לקהילה נמאס מהמציאות הזאת, היא רוצה עתיד טוב יותר, השילוב של הקהילה עם מנהיגות של העירייה, זה הפתרון.

אני מודה לכל המשתתפים, מאחל חיים ארוכים והרבה בריאות והמשך עשייה לראש העיר ותודה רבה לכולכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:30.>