PAGE
19
ועדת החינוך, התרבות והספורט
22/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 621>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, א' בסיון התשע"ב (22 במאי 2012), שעה 12:30

ציון יום הסטודנט הבינלאומי: א. מעקב אחר יישום חוק זכויות הסטודנט; ב. מתן נקודות זכות על פעילות חברתית ושירות מילואים.

חברי הוועדה: >
אלכס מילר – היו"ר
מסעוד גנאים

גילה גמליאל
יובל צלנר

>
סא”ל חלי פרוזנפר - עוזרת קצין מיל' ראשי, משרד הביטחון

מיכל שדות - בתי-ספר, משרד התרבות והספורט

יהודה שוורץ - נציג האגף להכשרת עו"ה במכללות לחינוך, משרד החינוך

משה ויגדור - מנכ"ל, מל"ג

איציק שמולי - יו"ר, התאחדות הסטודנטים

עפרי רביב - סגן יו"ר, התאחדות הסטודנטים

נעם ויצנר - מנכ"ל, התאחדות הסטודנטים

יעל אדיב - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

יובל בדולח - רמ"ח מעורבות חברתית, התאחדות הסטודנטים

רעות סטולר - מטה המאבק החברתי, התאחדות הסטודנטים

גל פילק - רכזת מעורבות חברתית, התאחדות הסטודנטים

יערה קורן - רמ"ח אקדמיה, התאחדות הסטודנטים

אסנת רייכמן - רמ"ח מלגות, התאחדות הסטודנטים

יוסי אילוז - רכז, ארגוני סטודנטים

רוית דידי לוי - יו"ר, ארגוני סטודנטים

ליטל וייס - יו"ר, ארגוני סטודנטים

נעמה לזימי - רכזת, ארגוני סטודנטים

אורון מזרחי - יו"ר, ארגוני סטודנטים

שחר עבוד - יו"ר, ארגוני סטודנטים

דנה שיפר - יו"ר, ארגוני סטודנטים

יוסי שלום - יו"ר, ארגוני סטודנטים

רבקה וידר

אור שושני

א. מעקב אחר יישום חוק זכויות הסטודנט;>
ב. מתן נקודות זכות על פעילות חברתית ושירות מילואים

רבותיי, צהריים טובים לכולם. אנחנו ממשיכים בציון סדר היום: "ציון יום הסטודנט הלאומי: א. מעקב אחר יישום חוק זכויות הסטודנט ב. מתן נקודות זכות על פעילות חברתית ושירות מילואים."
רבותיי הצעת החוק שיזמתי מכריזה על היום הזה, שהוא יום שלישי, שבוע לפני שבועות, כיום הסטודנט הלאומי בישראל. כבר שנה שנייה או שלישית אנחנו עושים את זה בצורה מסודרת ברחבי הארץ וכמובן גם בכנסת. אני שמח שהצלחנו להעלות לסדר-היום הציבורי את הסוגיה של החיים הסטודנטיאליים בכלל וכל מה שקורה במוסדות להשכלה גבוהה בפרט. הצלחנו להגיע לשינויים רבים, גם בחיים היום-יומיים של הסטודנטים וגם במישור האקדמי.

יש היום אמירה ברורה וחדה בכל המערכות בנוגע לשילובם של הסטודנטים בעת קבלת החלטות, כולל בעניין מעמדם באקדמיה. אני מדבר גם על האוניברסיטאות וגם על המועצה להשכלה גבוהה – יש היום שני נציגים של ציבור הסטודנטים במל"ג.

אין ספק שהשפעתם של הסטודנטים על החיים הכלכליים של הצעירים בישראל היא השפעה ברורה מאוד. את זה ראינו במחאה האחרונה שהייתה בקיץ. אני מאמין שאם אנחנו נמשיך לפעול בצורה שבה פעלנו עד היום, נוכל לעשות עוד שינויים רבים.
לפני חודש או חודשיים אני חושב, הייתה הצהרה, על פי בקשת ועדת החינוך, להכרה בפעילות חברתית ושירות מילואים כנקודות זכות אקדמיות. זו החלטה מבורכת, אבל אני לא בטוח שההחלטה הזאת התקבלה גם במכללות ולא רק באוניברסיטאות. אני אשמח לשמוע אם ההחלטה הזאת, שקיבלו ור"ה, מופעלת גם במכללות.
כמובן יש את חוק זכויות הסטודנט, שחוקק בכנסת הקודמת על ידִי ועל ידי חברי כנסת נוספים. תמיד אנחנו שומעים על כל מיני בעיות ביישומו במוסדות כאלה ואחרים, ונשמח לשמוע אם המצב משתפר ואם יש אולי סוגיות נוספות שכדאי להעלות אותן במסגרת החוק ולתקן אותן. אני רק יכול להגיד לכם שבמסגרת הדיון על הצעת חוק זכויות הסטודנט עלתה הסוגיה של הקמת מרכז רישום ארצי. חשבנו אז ואני חושב גם היום – במיוחד אחרי כל אותן מחאות למען שיפור מצבם הכלכלי של הסטודנטים – שכאשר אנחנו מדברים על הסוגיה של התשלום עבור הרישום במוסדות להשכלה גבוהה, כמובן שהמצב הוא לא הגיוני. לא הגיוני שסטודנט שמעוניין להגיש את מועמדותו ליותר ממוסד אחד צריך לשלם בכל מוסד דמי הרשמה ועוד סכומים שגובים ממנו. הסכומים מגיעים לאלף-אלפיים שקל רק עבור ההרשמות. אני חושב שאנחנו נקיים ישיבה על הסוגיה הזאת עם שר החינוך ועם המנכ"ל של המועצה להשכלה גבוהה, ונחשוב איך לקדם את הצעת החוק או כל פתרון אחר שיוזיל את הרישום של המועמדים למוסדות להשכלה גבוהה.
זהו מבחינתי. אני הבנתי שיש לנו מצגת של התאחדות הסטודנטים ומצגת של המל"ג. מי מציג?

אני אתן מצגת מאוד קצרה, שמדברת על פעולות של מל"ג וות"ת לקידום הסטודנטים ולסיוע להם. קודם כול, הסטודנט הוא שותף מרכזי בהשכלה הגבוהה. מל"ג וות"ת משתפות פעולה ועובדות ביחד עם התאחדות הסטודנטים על יוזמות חדשות, שתכף נראה אותן. במועצה להשכלה גבוהה, כפי שציין היושב-ראש, יש שני חברים שהם נציגי התאחדות הסטודנטים.
מל"ג וות"ת פעלו בשנה האחרונה ביתר שאת להובלת שיפורים משמעותיים, ויש פעילויות נוספות שקיימות: יש יחידות פניות ציבור בנושא סטודנטים, יש החלטות מועצה בעניין ייצוג בוועדות משמעת של סטודנטים במוסדות, יש פעילות בנושא סטודנטים יוצאי אתיופיה, יש תקנות נגישות לאנשים עם מוגבלויות שנמצאות עכשיו על הפרק, ועוד מספר של דברים.
בנושא סיוע סטודנטים למילואים – המל"ג פעלה ליישום חוק זכויות הסטודנט וגיבשה כללים, כפי שציין היושב-ראש. בין הכללים: זכאות להיעדרות משיעורים, דחיית קורסים ומטלות, זכאות למועד בחינות נוסף, הארכת לימודים ללא תשלום, סיוע בהשלמת חומר לכל מי שמשרת במילואים, ובנוסף, לאחרונה קיבלה המל"ג החלטה לאפשר הכרה בנקודות זכות אקדמיות עבור שירות מילואים. כך נאמר: "מוסד שמכיר במעורבות סטודנטים בפעילות חברתית חינוכית למען הקהילה כמזכה בנקודות זכות, יהיה רשאי להכיר גם בשירות מילואים." אגב, זה כולל גם מכללות, מתוקצבות ולא מתוקצבות.

רשאי או חייב?

רשאי. זו החלטה אקדמית.

מוסד שנותן נקודות זכות עבור פעילות חברתית לא יהיה חייב ?

אתה מצפה ממנו. אתה מצפה ממנו לתת גם עבור מילואים. צריך להבין שפעילות חברתית זה עניין וולונטרי – המוסד יכול להחליט שכן ויכול להחליט שלא. עובדתית, רוב המוסדות מכירים בזה. בחלק גדול מהדברים המל"ג לא נכנס לסיפור של החופש האקדמי והמנהלי, אלא הוא נותן הנחיות כלליות והמלצות, שבדרך כלל מיושמות. כפי שאנחנו רואים, יש כבר היום מספר מוסדות שיישמו ויש אחרים שבתהליך. הטכניון למשל כבר הכניס את זה ואוניברסיטאות אחרות בתהליך. מוסדות מכללתיים מכניסים את זה. גם מכללות וגם לא מכללות. צריך להמתין ולראות איך זה ייקלט. יש בזה מסר מאוד חזק: אם אתה נותן נקודות זכות לפעילות חברתית, תן גם נקודות זכות לפעילות מילואים, כי היא סוג של פעילות חברתית.

זה מצטבר? כלומר זה שתי נקודות פלוס שתי נקודות?

לא, זה בנוסף.

"סיוע לסטודנטיות בהיריון" – לאחרונה הייתה פעילות ליישום חוק זכויות הסטודנט, ובמסגרת הזאת היה טיפול ספציפי בוועדה משותפת של המל"ג והתאחדות הסטודנטים, שכלל: סיוע לסטודנטיות בהיריון, לסטודנטיות לאחר לידה או אימוץ, וטיפולי פוריות. הכללים אושרו ופורסמו ברשויות. יש בהם זכאות להיעדרות משיעורים, דחיית קורסים ומטלות, ובעיקר המשך תשלום מלגת מחקר בתקופת ההיעדרות. כלומר, גם כאשר הסטודנטית אחרי לידה חוזרת, היא יכולה לקבל עוד מלגה לאותה תקופה שהיא לא הייתה, כדי להבטיח שהיא תוכל להמשיך את עבודת הדוקטורט והיא לא תיפגע.

משה, בעניין הזה הייתה לנו כאן ישיבה בשבוע שעבר, על הנושא של שילוב נשים בסגל הבכיר. אחת הסוגיות שעלו כאן הייתה הפסקת העבודה של אותן נשים בהיריון מהסגל הזוטר בסמסטר לאחר מכן. זאת אומרת, לא אומרים להם שמפטרים אותן בגלל שהן עכשיו בהיריון, אלא פשוט לא מעסיקים אותן סמסטר לאחר מכן. אנחנו ביקשנו שגם בנושא הזה תהיה איזושהי הבהרה, אחרת אנחנו נתקדם עם הצעת חוק שאוסרת הפסקת עבודה של אותה מרצה מהסגל הזוטר – הרי בסגל הבכיר אין עם זה בעיה. שלא תהיה הפסקת עבודה בסמסטר שלפני, בגלל שאנחנו יודעים שהיא לא תוכל להשתלב אחר כך בלימודים.

עד כמה שאני זוכר, בהסכם החדש עם הסגל הזוטר יש לזה פתרון. אני לא זוכר את הפרטים, אבל יש הסכם חדש של הסגל הזוטר, ובתוכו יש גם את זה.

תבדקו את זה, כי הנציגה של הזוטר הצביעה על הסוגיה.

מאה אחוז.

"פתרון בנושא תשלומים" – במהלך השנה שחלפה עשינו עבודה מאוד אינטנסיבית עם התאחדות הסטודנטים כדי להסדיר את הנושא של שירותים נלווים, והצלחנו לעשות הסדרה. יש עוד שני מוסדות על הפרק, אבל זה לקראת סיום. זה דרש הסדרה מאוד יסודית.

אני מבין שעכשיו לא יגבו עבור תאורה.

מל"ג וות"ת ימשיכו לפעול יחד עם ההתאחדות בסדרה שלמה של דברים.

"מעורבות סטודנטים בקהילה" – יש תכנית שמעודדת מוסדות לקיים תכניות ולתת במסגרת הזאת אפשרות סיוע כספי לסטודנטים. ות"ת הקציבה למטרה הזו שמונה מיליון שקל בשנה האחרונה, כדי לעודד פעילות קהילתית של סטודנטים. כמו כן, יש ועדה של ות"ת שגיבשה קריטריונים, ועל פיהם היא מקצה סכומים לפרויקטים במוסדות. הנהנים מזה הם כמובן הסטודנטים.

"מכינות קדם-אקדמיות" – המכינות הקדם-אקדמיות מהוות מסגרת הכשרה חשובה ביותר. זה פרויקט משותף של ות"ת עם קרן חיילים משוחררים ומשרד החינוך. סך כל התלמידים שלהם בארץ עומד השנה על קרוב ל-13,000 סטודנטים. ות"ת מקצה למטרה הזו 40 מיליון שקל כל שנה. המכינות נמצאות על פרשת דרכים – הן מתוכננות לעבור רפורמה ושדרוג, לקראת מעברן לאחריות מל"ג וות"ת, וצפוי שבעתיד תקציבן יגדל באופן משמעותי. זה מאוד תלוי בקרן לחיילים משוחררים, שאנחנו נמצאים אתה בדיאלוג. כך יותר תלמידים שהם סטודנטים יוכלו ליהנות ממלגות לטובת העניין הזה.

"הרחבת נגישות בפריפריה" – נקבעה תכנית לאיתור תלמידים בעלי פוטנציאל מיישובי הפריפריה, והפנייתם למוסדות ולמכינות האקדמיות. מדובר באנשים שלא מאמינים שיש להם יכולת. בסופו של דבר עושים את זה תוך פעילות יזומה בשטח: עושים "out reach" – מוצאים אותם ומסבירים להם. האינטרס האקדמי של המוסדות הוא לפעול בדרך זו, תוך שמירת סטנדרטים אקדמיים כמובן. השותפים בפרויקט זה הם ות"ת, משרד הביטחון, קרן גרוס ושיקום שכונות; ובסיוע "הישגים" של הג'וינט אנחנו מפעילים כבר 29 מרכזי מידע ברחבי הארץ. יש תקציב של יותר מארבעה מיליון למטרה זו. התכנית היא מענה שניתן כבר ל-2,500 צעירים, שלא האמינו שהם יכולים להתקרב להשכלה גבוהה.
"מלגות פר"ח" – במסגרת הפרויקט, שאתם כבר מכירים אותו – הוא היה כאן בדיון לפני חודשיים – הסטודנטים משמשים חונכים לילדים בבתי-הספר תמורת מלגה. זה פרויקט שטוב לסטודנטים, טוב למערכת החינוך, טוב לבתי-הספר וטוב גם למוסדות להשכלה גבוהה. הסטודנט משקיע ארבע שעות חונכות בשבוע. סטודנט חונך פר"ח שמשרת במילואים מעל מספר ימים שנקבעו בתיאום עם משרד הביטחון, מקבל תוספת למלגת הפר"ח שלו. זה עוד עידוד לסטודנט במילואים שהוא גם פעיל במסגרת פר"ח – הוא מקבל בערך אלף שקל נוסף. בשנה שעברה 24,128 סטודנטים קיבלו מלגות, שזה מספר מאוד מרשים. ות"ת מקצה לעניין הזה 100 מיליון שקל לשנה, ואנחנו מקווים שנוכל להגדיל את זה בהמשך. משתתפים נוספים בפרויקט הם משרדי החינוך, האוצר ותמ"ת, שנותנים בסך הכול עוד כ-20 מיליון שקל. גם פה אנחנו עומדים לפני שינוי גדול מבחינת הדרך שבה אנחנו מתפעלים את זה. אני מקווה שנוכל לראות את זה פעיל יותר.

קרן הסיוע לסטודנטים מאוד גדלה השנה. היא מורכבת מנציגי ות"ת, החינוך והאוצר. היא מחלקת מענקים והלוואות על בסיס קריטריונים סוציו-אקונומיים. 80% מתקציבה זה למלגות ומענקים ו-20% מתקציבה הוא להלוואות. ניתנים מענקים בגובה של 12,480 שקל, 6,000 שקל, 4,000 שקל - - -

הקרן מנוצלת?

כן, היא מנוצלת באופן די מלא. לא כל ההלוואות נלקחות, ולכן נשאר עודף של משהו כמו עשרה מיליון שקל. אני חושב שבעתיד יהיה פחות. הסכום של הקרן היום הוא 105 מיליון שקל, ולפני שנה היא הייתה 50 מיליון – הקרן הזו הוכפלה.

"סיוע ללקויי למידה" – ות"ת מימנה פיתוח תכנה מיוחדת שמאפשרת אבחון לקויות למידה. היו המון בעיות לסטודנטים בעניין האבחון.

אני עדיין מחכה לתקנות.

אני מקווה שהתקנות ייגמרו בקרוב. צריך לגמור אותן, אחרי הרבה שנים.

אתם אומרים לי את זה כבר שנה שלמה, אני עוד מעט מתחלף.

אנחנו נביא את זה אליך, איפה שלא תהיה.

התכנה הזאת חשובה, כי היא דרך אחידה לקביעת לקויות למידה. ות"ת תומכת במוסדות להשכלה גבוהה שמפעילים תכניות כאלה. הסכום השנתי למטרה הזאת הוא כרגע ארבעה מיליון שקל, וכשיהיו תקנות זה בטח יהיה יותר מזה. יש גם דרכים נוספות שאנחנו בוחנים לאחרונה עם המוסדות לסיוע נוסף לבעלי לקויות למידה. יש גם תקציב מיוחד של 90 מיליון שקל שנמצא בות"ת, לסיוע לכל מיני לקויות כמו שמיעה, ראייה ומוגבלויות אחרות. הוא יוקצה בזמן הקרוב.
הרחבת הנגישות היא גם בקרב סטודנטים בני מיעוטים. המוסדות להשכלה גבוהה מתומרצים היום לפעילות כדי להבטיח שתהיה שהקטנה בשיעורי הנשירה, השבחה של ההישגים והנגשה של ההשכלה הגבוהה לבני מיעוטים. בנוסף, יש מכינות קדם-אקדמיות מיוחדות, שפיילוט של ארבע כלאה יצא לאחרונה, שתפקידן לתת סיכוי הצלחה לבני מיעוטים שהגיעו להשכלה גבוהה. התקציב שהוקצב לפעילות זאת השנה הוא 12 מיליון שקל.

יש גם הגברת נגישות למגזר החרדי. גם כאן ות"ת ומל"ג גיבשו ואישרו כללים להרחבת הנגשת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים מהמגזר החרדי. גם פה יש מלגות וסיוע בחניכה ומכינות קדם-אקדמיות. המוסדות מתומרצים לפתוח ולהנגיש את הפעילות אצלם בנפרד, כך שתתאים לאוכלוסייה הזאת ותקטין את שיעורי הנשירה. גם למטרה זו יש 12 מיליון שקל לשנה הזאת.

דרך אגב, בקשר לנושא של המיעוטים: אני מתכוון לעשות ישיבה – אולי עוד שבועיים – על כל הסיפור של אור יהודה. אני שמעתי שאתם ביטלתם שם מסלול שמשולב עם אחת המכללות - - -

כן, המל"ג לא קיבלה אותו. היא טענה שהוא לא ברמה אקדמית, הוא לא נותן פתרון והוא לא נכון.

אתה מבין שבסופו של דבר אותם סטודנטים הולכים לירדן.

בסדר, נעשה על זה דיון. יש פתרונות אחרים. אבל לא מתפשרים על הרמה האקדמית. אני גם חושב שיש לנו פה הבנה מלאה עם הסטודנטים לגבי סוגיות שונות - - -

אין לי שום ספק, אבל - - -

היו שם שתי בעיות: גם הרמה וגם שפתחו בלי אישור מל"ג. והיום מל"ג לא מוחלת על כבודה. פעם היא מחלה, היום לא.

אני חושב שהיה שם משהו עם החינוך, לא?

לא, הם פתחו בלי אישור. הם באים היום לערעור בוועדה לפיקוח ואכיפה. נשמע אותם ונראה.

מצוין, אז תעדכנו אותי בבקשה מה נקבע שם.

בהקשר הזה, אדוני היושב-ראש, אני אשמח אם אנחנו נעשה דיון על המוסד האקדמי נצרת, שלמעשה הוא המוסד האקדמי היחיד היום שפועל במגזר הערבי. זה מוסד שנמצא ביישוב ערבי, הנהגתו היא של אנשי המגזר הערבי, והוא איננו מתוקצב, מסיבות היסטוריות. אני חושב שיש מקום להחריג אותו בגלל אותן נסיבות היסטוריות שלא מאפשרות את התקצוב – שהוא מוסד זר שעבר תהליכי גיור – ואולי יש לכך מקום במסגרת אותה הנגשה של בני מיעוטים להשכלה גבוהה. כי כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, זאת בעיה שכל כך הרבה סטודנטים נמצאים בירדן ובמקומות אחרים. אני חושב שזה אחד הפתרונות שאנחנו יכולים לספק היום. אבל זה נושא לדיון הבא.

התאחדות הסטודנטים, בבקשה.

תחילה אני רוצה לברך על היום הזה, על הדיון הזה ועל כל הפעילות שנעשית כאן. אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה, אלכס מילר, שחוקק את חוק זכויות הסטודנט וגם את יום הסטודנט הלאומי, שמצוין זו השנה השלישית. בהחלט יש לנו כאן אוזן קשבת, ויש כאן פעילות ענפה של חקיקה שנעשית בשנים האחרונות, ואני מודה על זה. אני מודה גם למשה ויגדור, מנכ"ל מל"ג, שבהחלט יש לנו שם כתובת ויש עם מי לדבר. כמובן שיש שם עוד דברים לעשות ולקדם, אבל בהחלט אנחנו זוכים לאוזן קשבת.

אני אעבור על כמה נתונים ואתמקד בעיקר בנושא של קרדיטציה ומעורבות חברתית של סטודנטים, שזה הנושא המרכזי שבחרנו לדבר עליו. לא סתם בחרנו לדבר עליו: בנוסף ללימודים ולחיים האקדמיים של הסטודנט, אנחנו רואים בתחום של המעורבות החברתית חלק אינטגרלי מעולמו של הסטודנט ועשייתו. נתנו לזה משמעות במאבק המדובר בקיץ, אבל יש עוד הרבה מעבר לזה. יושבים כאן סביב השולחן יושבי-ראש של אגודות הסטודנטים, ואצל כולם יש פעילות ענפה ונשמח אם אחר כך הם יוסיפו ויספרו על הפעילות הזאת.

כמה נתונים כליים שלקוחים מסקר שהתאחדות הסטודנטים עושה מדי שנה: גיל הסטודנט הממוצע הוא 26; 13% מהסטודנטים הם הורים לילדים – גם לאוכלוסייה זאת אנחנו מנסים לתת מענה; 74% מהסטודנטים עובדים למחייתם, והשכר הממוצע הוא 3,097 שקלים לחודש; 33% מהסטודנטים מתגוררים בית ההורים או אצל קרובי משפחה אחרים; ההוצאה החודשית הממוצעת היא 3,599 שקלים, לא כולל תשלום שכר לימוד; ולכן כמעט 50% מהסטודנטים מקבלים סיוע כלכלי מההורים.

"סטודנטים כמשאב לאומי" – כתבנו את זה ככותרת, כי אנחנו חושבים שלסטודנטים יש הרבה מאוד מה לתת. מעבר לעשייה כלפי עצמם סביב הלימודים, יש הרבה גם הרבה מאוד לתת לטובת החברה, ובאמת 75% מכלל הסטודנטים מתנדבים בפעילות חברתית. זה נתון מאוד יפה ומאוד גבוה, שהמשמעות שלו היא שכשלושת-רבע מהסטודנטים עושים איזושהי עשייה – חד-פעמית או קבועה – שהיא פעילות התנדבותית, כאשר רבות מהפעילויות האלה מאורגנות על ידי אגודות הסטודנטים המקומיות, ורוב ההתנדבות היא עם ילדים ונוער. באופן טבעי יש נגישות לאוכלוסייה שקרובה אולי בגיל. 45% מכלל הסטודנטים מקבלים מלגה, כאשר מרבית המלגות הן עבור מעורבות חברתית. זה משהו שאנחנו מעודדים. המלגות שהתאחדות הסטודנטים נותנת בפני עצמה הן כמעט אך ורק מלגות עבור מעורבות חברתית.

לגבי הסטודנטים שלא מתנדבים – אנחנו רואים שאם הייתה התנדבות תמורת נקודות זכות, כנראה שזה היה מדברן אותם. לפחות כך הם אומרים.

אדבר קצת על הפעילות שאנחנו, בהתאחדות, עושים. יש לנו כמה תכניות מרכזיות:

תכנית של סטודנטים למאבק באנטישמיות באינטרנט. זו תכנית שקמה השנה, ויש בה עשרות סטודנטים שעושים ביחד פעילות משותפת. יש הרבה מאוד שנאת ישראל, הכחשת שואה ואנטישמיות באינטרנט. אנחנו מבינים שזו זירה מרכזית, ולנו, הסטודנטים, יש בה יתרון: היא נגישה, ואין סטודנט שלא יודע לעבוד ברשתות החברתיות. לכן אנחנו רוצים למקסם את הכוח הזה ולעשות אתו משהו הסברתי, שאולי פחות יצליח בדרכים ממוסדות;

פרויקט מרכזי אחר, שקיים כבר שנה שלישית – "סטודנטים למען אזרחים ותיקים". הפרויקט בשיתוף המשרד לאזרחים ותיקים. יש בפרויקט כמה מאות סטודנטים שבעבור מלגה עובדים עם אזרחים ותיקים בכמה היבטים: עבודה עם ניצולי שואה בהסברת הזכויות שלהם ובתיעוד סיפור אישי, פעילות הסברה על מחשבים, תאטרון ואמנות, וסיוע לקשישים עריריים. זה פרויקט מאוד מצליח, ואנחנו רוצים להגדיל אותו;
עוד פרויקט, שהיה קיים כפיילוט בכמה מקומות והשנה הוא פועל גם ברמה הארצית – "ילדי הלילה": סטודנטים שמסתובבים בצמדים או בשלשות בערים המרכזיות, מאתרים שם נוער מסתובב ומנסים לתת להם אוזן קשבת ולהפנות אותם למרכזי הסיוע;

פרויקט מרכזי מאוד שקם לאחרונה, שנקרא "לוד מתעוררת", ובמסגרתו סטודנטים מעתיקים את מקום מגוריהם ללוד, שזו עיר שהסטודנטים יכולים להשתלב בה ולהיות משאב מרכזי לקידום העיר ביחד עם האוכלוסייה המקומית. זה פרויקט מרכזי שאנחנו עובדים עליו עכשיו. קבוצה ראשונה של 30 סטודנטים כבר עברה לשם בחודש מרץ, ואנחנו מצפים שבערך 100 סטודנטים או יותר יעתיקו את המגורים לשם באזור חודש אוקטובר.

עכשיו אדבר על סוגיה של הקרדיטציה והמעורבות החברתית. בשנת 2004 מל"ג קיבלה חלטה – החלטה שגם משה ויגדור דיבר עליה כאן – שאפשרה למוסדות לעשות שיעורים שבהם הסטודנטים יקבלו נקודות זכות עבור מעורבות חברתית. זו החלטה שהתקבלה בשנת 2004, והיא מתוקצבת משנת 2009. המטרה המרכזית שלה היא לעודד מעורבות חברתית וחינוכית בקהילה, מתוך המוסדות להשכלה גבוהה. ואכן הוקמה ועדה במל"ג שפועלת בנושא. נציג מטעמנו שיושב בוועדה הוא יובל, שיושב כאן לידי, שהוא רכז המעורבות החברתית של ההתאחדות. המודלים המרכזיים של הפעילות הם: קורס אקדמי שבתוכו יש נקודות זכות עבור פעילות חברתית; ופעילות חברתית נוספת שהמוסד מאפשר, שאינה כוללת ליווי אקדמי. באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת פרס הנושאים קיימים ביתר שאת, אבל זה קיים בעוד מוסדות. אולי יש עוד מוסדות, אבל אלה המוסדות המרכזיים שקיימת בהם הפעילות הזאת. אחזור שוב: מדובר בנקודות זכות עבור מעורבות חברתית, כשחלק מהן בתוך קורס אקדמי וחלק לא דרך קורס אקדמי.

דיברנו על ההחלטה האחרונה שהיושב-ראש קידם אותה: נקודות זכות עבור מילואים. אנחנו יודעים שהתקנה אמורה לצאת לפועל ולהית מיושמת החל משנה הבאה באופן רשמי ומלא, ואנחנו נוודא בעזרת האגודות המקומיות שזה אכן קורה. יש מקומות שבהם זה כבר קורה: אוניברסיטת חיפה והמרכז הבין-תחומי. זה קורה עוד לפני התקנה של מל"ג. בנוסף, אנחנו שמחים על ההטבה שהתקבלה באמצעות קצין מילואים ראשי – שגם סטודנטים לתואר שני יכולים להגיש ולת"ם, דבר שלא היה עד היום.

יש כאן נתונים על שירות מילואים, המבוססים על סקר של התאחדות ביחד עם מחקר שנעשה בשנת 2011 עם קצין מילואים ראשי. 45% מכלל הסטודנטים משרתים במילואים, מהם 20% נשים; הממוצע עומד על 14 ימי מילואים בשנה; הסטודנטים הם 30% מכלל משרתי המילואים. אנחנו יודעים שבאוכלוסייה כולה יש 6% משרתי מילואים, ומתוך האוכלוסייה הזאת 30% הם סטודנטים. בתור מ"פ במילואים אני רואה שהרבה מאוד מהחיילים שלי הם סטודנטים שזקוקים לעזרה ולהטבות שהתקבלו ויתקבלו; 87% רואים את שירות המילואים כשליחות. זו עוד נתון שמראה את מה שאנחנו כבר יודעים: שהסטודנטים הם ציבור ערכי, וזה גם בא לידי ביטוי בנתון שראינו קודם על ההתנדבות. לעומת סקרים קודמים שעשינו, יש עלייה במספר הסטודנטים שמשרתים במילואים. כמובן שהמילואים מהווים פגיעה, בעיקר לאותם סטודנטים שלומדים מדעים ומקצועות הנדסה. קשה להם מאוד להשלים את החומר, והם אולי הסטודנטים שיותר מכולם צריכים שהמוסדות יעזרו להם בשיעורי תגבור.
מה אנחנו מבקשים הלאה? אנחנו רוצים לחזק את הנושא של מעורבות חברתית כחלק מהאקדמיה. סטודנטים עושים עשייה חברתית כבר הרבה זמן, אבל אני חושב שהכוח של המוסדות ושל מל"ג הוא שהפעילות תצא מתוכם. כי ברגע שמוסד אקדמי ייקח תכנית דגל, ייקח פרויקטים, ייקח שיעורים נבחרים ומתוכם יעשה את הפעילות האקדמית, אני חושב שמסה של סטודנטים תוכל לעשות את זה. זה דבר שלצערי לא מספיק קיים היום. כלומר, המל"ג וות"ת אכן מקיימים ועדה, והתקצוב שלה אכן עלה משנת תש"ע לשנת תשע"א, אבל אני עדיין לא מרגיש שהמוסדות עצמם לוקחים פרויקט דגל של מעורבות חברתית ודוחפים אותו קדימה ביחד עם אגודות הסטודנטים. כשיעשו זאת, החשיפה והעשייה של המעורבות החברתית עם ליווי אקדמי תהיה הרבה יותר משמעותית. זה דבר שהוא חסר, ולכן כתבנו שצריך יותר קשר ישיר בין המעורבות החברתית לתחום הלימודים האקדמי. צריך שהקורס הזה יהיה מלווה אקדמית, ובעצם יהיה פיתוח של ההון האנושי. אני חושב שהמעורבות והמחויבות של האקדמיה הן לתת גם חזרה לקהילה. זה קורה, אבל אני חושב שאפשר להעלות את זה בצורה משמעותית. לדעתי המפתח לכך הוא שילוב בין אגודת הסטודנטים לבין המוסד האקדמי מעבר להרשאה לשתי נקודות זכות. ההרשאה הזאת לא מספיקה, והיא גם לא קורה בכל המוסדות. צריך לתת לזה תמריץ תקציבי, ביחד עם הבנה של המוסדות עצמם שהסטודנטים והחברה מצפים מהם לתת בחזרה ולהוביל פרויקטים. צריך שלמוסד אקדמי יהיה פרויקט דגל שקרוב לסביבה שלו, והוא יוביל אותו בבחירה משותפת עם הסטודנטים. אני חושב שצריך שתהיה גם מעורבות במסגרת קורס אקדמי, שזה אולי טיפה יותר מסובך אבל בכל זאת אפשר לעשות את זה – זה הרי קורה בחלק מהמוסדות: יש כל מיני דוגמאות לשיעורים אקדמיים שממש מערבים בתוכם את המעורבות החברתית. אני חושב שזה עוד אמצעי להצליח בנושא הזה ולגרום למסה של סטודנטים לעסוק במעורבות החברתית ובחיבור הישיר, המבורך, בין הקהילה לסטודנטים ולאקדמיה. תודה.

תודה. הדובר הבא, בבקשה.

אני שחר, היו"ר של המכללה האקדמית בית-ברל לחינוך. הכותרת "סטודנטים כמשאב לאומי" היא כותרת טובה – רק בהתאחדות יש 600 פעילים. לדעתי כל האגודה מחזיקה כמה עשרות עד מאות פעילים בהתנדבות, בתוך המכללה ומחוץ לה, בכל מיני פעילויות שונות: התנדבות עם נוער ועוד.

לגבי הסיוע הכלכלי – היה רשום שם ש-50% מהסטודנטים מקבלים סיוע כלכלי. נראה לי שזה לא כולל בתוכו את 33% הסטודנטים שגרים אצל ההורים שלהם. הרי גם זה סיוע בפני עצמו, כי זה בעצם חוסך את רוב העלויות שלהם. לדעתי זה נתון קצת יפה מדי – אני בטוח שיש עוד המון סטודנטים שאולי לא מקבלים את הצ'ק מההורים, אבל הם מקבלים בגדים ואוכל. השותפות שלי למשל הולכות להורים לעשות קניות במקרר שלהם. אולי זה לא צ'ק, אבל מקבלים סיוע בצורה כזו או אחרת.
אני רוצה לדבר על המכללות לחינוך, שאני בא מתוכם ויודע שיש בהן איזושהי מורכבות ספציפית. מחר אני הולך לדבר בוועדה אחרת על הנושא של מורי קבלן. במכללות לחינוך יש היום בעיה של מרצי קבלן. הם לא מוגדרים כך, אבל יש שם בעיה משמעותית: במכללות לחינוך יש מרצים שכבר כמה חודשים לא מקבלים את כל מרכיבי השכר שלהם. יכול להיות שהמרצים מקבלים, אבל מי שמשלם את זה זו המכללה, במקום משרד החינוך. אני חושב שכל עוד זה נראה כך, יהיה קשה מאוד לקדם את הפעילות החברתית ואת העשייה. אני חושב שאם מרצה עסוק כל הזמן בשכר שלו ולמה הוא מקבל פחות ממקביליו, אז הוא בבעיה. ודווקא המכללות לחינוך הן נושאות הדגל – ועל זה אולי יובל יעיד – של הפעילות החברתית. את המודלים שבהם גם המכללה, גם האגודה וגם הסטודנטים משתפים פעולה בצורה מאוד משמעותית לעשיית פעילות חברתית תמצא במכללות לחינוך. אפשר לראות מודל אדיר לזה בסמינר הקיבוצים, וגם באורנים יש הרבה פעילויות. אבל לדעתי יש המון פעילות חברתית שנמנעת בגלל זה.
לגבי המילואים, נעם אמר שהכי חשוב זה להשלים את הפערים דווקא אצל הסטודנטים שלומדים מקצועות טכנולוגיים או מדעים מדויקים. אבל אם נסתכל על המחנכים, אלה שעושים התנסות – כשאתה חודש שלם לא נמצא בכיתה כי אתה נמצא במילואים, קשה מאוד להשלים את הפער הזה. המוסד לא יודע איך לקבל את זה שאתה לא נמצא חודש.

מה קורה עם המורים שנמצאים במילואים?

זו בעיה, כי אתה מחויב לכך וכך התנסויות כך וכך פעמים.

עזוב התנסויות, אני מדבר על מורה רגיל, הרי גם הוא עושה מילואים.

יש מורים מחליפים, אבל אני, בתור סטודנט לחינוך, מחויב לכמות מסוימת של התנסויות. אם לא עמדתי בהן בגלל שהייתי במילואים – בעיה שלי, אני צריך להשלים עוד שנה. אני פשוט צריך להשלים עוד שנת לימודים בגלל שהייתי חודש במילואים באמצע שנת הלימודים.

אני למדתי חינוך והוראה ועשיתי מילואים. אני לא זוכר שהייתה יותר מדי בעיה. בסופו של דבר הסתדרנו, גם עם בית-הספר וגם עם המילואים.

עם ביתה-ספר אין בעיה, הבעיה היא עם ההכשרה האקדמית: ההכשרה של תעודת ההוראה מחייבת כמות מסוימת של התנסויות ופעילויות.

אני ממכללת אורנים. לפני שלוש שנים הכניסו בכל המכללות לחינוך מאה אחוז נוכחות בהתנסות מעשית. זה לא היה לפני זה. זאת אומרת שעד לפני שלוש שנים סטודנט יכול היה להיעדר מהתנסות מעשית מספר מסוים של פעמים, לשיקול המרצה או המוסד.

רבותיי, אנחנו מציינים בכנסת בשבוע הבא את יום המילואים הארצי, וועדת חינוך תקיים דיון על מעמד המילואימניק במערכת ההשכלה הגבוהה ובכלל במערכת החינוך. אני מציע שתכינו משהו בעניין הסוגיות הבעייתיות מבחינתכם ותביאו את זה בצורה מסודרת לדיון בוועדה, וכך נוכל להתייחס אליהן בצורה הרבה יותר מקצועית.

היה נתון גבי לקויות הלמידה. מכללות לחינוך סובלות מהנושא של לקויות למידה - - -

אני מקווה מאוד שמתישהו המוסדות להכשרת מורים ייכנסו לות"ת ולמערכת ההשלכה הגבוהה.

אנחנו כולנו שואפים לזה ורוצים את זה וגם שומעים את זה כבר המון זמן, אבל כרגע אנחנו כבר שנים מיובשים בעניין הזה. זה אומר שסטודנטים שהולכים מחר להיות מורים ללקויי למידה לא מקבלים שום ליווי אם הם לקויי למידה בעצמם. או שזה עולה להם הון תועפות. יש בעיה עם הנושא הזה: הוא כבר קיבל אישור תקציבי, ושנה שעברה קיבלו חלק מהתקציבים, אבל השנה – בעקבות אי אילו אילוצים – התקצוב הזה חזר בו. זה אומר שהיום המכללות לחינוך בישראל לא מקבלות תקציב בנושא של לקויי למידה. וזה רק אחד מהתקציבים שהן לא מקבלות, יש עוד הרבה.

תודה. חבר הכנסת יובל צלנר, בבקשה.

תודה. ברשותך, למרות שאתה מתכוון לקיים דיון אחר בנושא המילואים, אני כן רוצה להגיד משפט בנושא הזה. אני זוכר שלפני 13 או 14 שנה, כשאני הייתי סטודנט, סוגיית המילואים בכלל לא הייתה "אישו". כשמישהו מאתנו היה יוצא למילואים זה היה ברור שהוא מקבל את כל הסיוע וכל התמיכה ומועדי ג' או כל סיוע אחר שהוא צריך. כי מילואים היה ערך חברתי. עצם העובדה שאנחנו נדרשים בכלל לדיון כזה, אולי אומר עלינו משהו כחברה. אני חושב שאנחנו צריכים להידרש לזה דחוף, וגם קצין מילואים ראשי צריך להיכנס לסוגיה הזאת. יש איזו זילות בתחום המילואימניקים – רק 6% מהציבור עושים מילואים. אני מניח שחלק גדול מאותם 6% הם סטודנטים. אני קורא גם לך וגם לקצין מילואים ראשי להיכנס לעובי הקורה בסוגיה הזאת. אני שמח על מה שאמר פה משה ויגדור – שהמל"ג מכיר היום בשתי נקודות זכות עבור שירות מילואים. אבל זו רק אפשרות. מר ויגדור, טוב אם נקבל בעוד שנה את הנתונים לגבי אילו מוסדות אקדמיים מיישמים את זה. זה נושא שצריך להיות מפורסם – בעיקר אילו מוסדות אקדמיים לא מיישמים את זה, וחבל שכך. לקראת הדיון בשבוע הבא אני ארצה להעלות עוד כמה נקודות ועוד כמה הטבות ודרכי סיוע לאוכלוסיית הסטודנטים המילואימניקים, שהם באמת הליבה של הציבור התורם והעושה בישראל.

מעבר לכך, אדוני היושב-ראש, אתה יודע, וזה לא סוד, שאני וחבריי במשך שלוש שנים תקפנו את הממשלה ואת הקואליציה על היעדר עשייה בתחומים החברתיים. אבל אני חושב שגם מותר להגיד מילה טובה. כמישהו שהוא סטודנט, לפחות בתחום הזה אפשר לראות אותך ואת הוועדה שאתה מוביל פה עושה שינוי מאוד משמעותי. יש תפיסה הרבה יותר פתוחה היום כלפי ציבור הסטודנטים. יש עוד עשייה מרובה, וטוב שאתה עדיין בתהליך העשייה, ובאמת מגיעה לך מילה טובה, וגם להתאחדות הסטודנטים על שיתוף הפעולה. כמי שראה את זה מהצד עד עכשיו, הכיוון הוא נכון. ישר כוח.
יש עוד כמה נקודות שחייבות לקבל התייחסות. דיברנו קודם על נושא של הנגשה לבני מיעוטים ובכלל על סוגיית ההנגשה. אני יודע, כמו שעלה פה קודם, שהמוסדות האקדמיים להוראה הם תחת משרד החינוך ולא תחת המל"ג ות"ת, ויש עם זה בעיות. אבל לא יכול להיות שמוסדות להוראה אינם נגישים לנכים. זה דבר שלא יעלה על הדעת בכלל, בטח לא במאה ה-21. כשסטודנט נכה רוצה ללמוד אבל לא יכול להגיע לכיתה – בעיניי זה דבר לא יתואר במציאות של ימינו.

יש לך נתונים על הסוגיה הזאת?

יש נתונים. רוב המוסדות האקדמיים להוראה בישראל, לרבות אורנים לוינסקי ואחרים, אינם נגישים לנכים. אני חושב שחייבים לעשות דיון על זה.

אנחנו נקיים דיון על הסוגיה הזאת.

מצוין.

בנושא של ליקויי למידה – גם פה אני חושב, מר ויגדור, שצריך איזשהו פיקוח. מעבר לאבחון, חייב להיות פיקוח איך המוסדות האקדמיים מתנהלים עם אותם לקויי למידה. כי סטודנטים שגם ככה קשה להם נדרשים לשלם סכומי עתק כדי להשלים את הפערים.

נושא אחרון. ראינו פה פער חודשי קבוע בין ההוצאה לבין ההכנסה הקבועה של הסטודנטים. אני לא חושב שזה המקום לדון אם סטודנט צריך לעבוד או לא צריך לעבוד, הרי הסטודנטים נושאים בכל כך הרבה נטל, גם חברתי וגם לאומי – מילואים. מהנתונים של ההתאחדות ראינו שרוב הסטודנטים מרוויחים כ-3,100 שקלים לעומת הוצאה ממוצעת של 3,600 שקלים, ראינו ש-50% נסמכים על ההורים, ואמרו פה בצדק שכנראה שזה לא הנתון האמתי, כי להיסמך על ההורים זה גם לגור אצל ההורים וגם להיעזר בהם בקניות, כביסה או כל דבר אחר. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו יכולים לסגור את הפער הזה. ואחת הדרכים היא אותן הלוואות. תוך כדי הלימודים סטודנטים צריכים להתעסק בלימודים. חמש שנים אחר כך, כשהם כבר אקדמאים והשכר שלהם משמעותי יותר, יש להם אפשרות להחזיר את אותה הוצאה. אני חושב שאם הקרן לא מנוצלת, זה אומר שיש בעיה בשיווק של הקרן. אולי צריך לפתוח את הקרן ליותר סטודנטים ולא רק למעוטי יכולת, ולאפשר הנגשה גם בתחום הזה, כדי להקטין את הפער בין ההוצאה להכנסה. אין שום סיבה שסטודנטים יחיו מהיד לפה.

באמת, אדוני היושב-ראש, כל הכבוד וישר כוח על הפעילות שלך בשלוש השנים האחרונות. זה מחמם את הלב וטוב שאתם ממשיכים בכיוון הזה.

תודה. צה"ל, משרד הביטחון, בבקשה.

אני חלי פרוזנפר, עוזרת קצין מילואים ראשי.

אני אשמח לשמוע איך אתם ציינתם את יום הסטודנט הלאומי במערכת הביטחון, הרי אתם חלק מהחוק הזה.

אני אתייחס לסוגיה שנדונה כאן.

זו הסוגיה שנדונה כאן – יום הסטודנט הלאומי.

אני מתייחסת לנושא הספציפי שאעלה כרגע. באתי לייצג את תחום המילואים, ואני אתן לך תשובה כרגע רק על התחום הזה.

אני מברכת את היוזמה להכנסת נושא המילואים על ידי המל"ג. מצד שני, קצת חורה לי ששמים במעמד אחד את המעורבות החברתית והמילואים. כי יש הבדל בין מעורבות חברתית, שאותה אני יכולה לעזוב מתוך רצון אישי שלי, לבין זה שהמדינה מחייבת אותי לעשות מילואים. כמו שאמר חבר הכנסת, היום אנחנו בבעיה. זה לא מה שהיה פעם. אנשי המילואים באים ועושים, אבל יש הרבה כאלה שלא עושים, מתוך ראייה שזה לא מספיק חשוב להם. אבל יש אחרים שעדיין עושים כי זה חשוב. ולכן צריכה להיות כאן אמירה גם של המדינה, מסר ערכי של המדינה. זה לא צריך להיות משהו שהמוסד האקדמי רק רשאי לתת עבורו נקודות זכות. אני לא אומרת שצריך להתערב בחופש האקדמיה, אבל אם כבר עושים כזה דבר ויש עבור זה נקודות זכות, אז לפחות להגיד שעבור מילואים זה חובה. שתהיה איזושהי אמירה.

עלתה כאן הבעיה של הסטודנטים במילואים. יש בעיה: אנשים שלומדים ויוצאים למילואים נתקלים בהרבה בעיות, ולא כל מוסדות החינוך באמת מבינים אותם. הם סופרים להם את ההיעדרות של המילואים כהיעדרות - - -

גברתי, אנחנו טיפלנו בנושא הזה, וכל פעם שאומרים לי ש"יש מוסדות" אני רוצה לשמוע איזה מוסדות.

אני משקפת לך פניות שמגיעות אלינו.

אפשר להעביר לנו?

אין לי אותן כרגע. אני יכולה להעביר לך.

אני אשמח אם משרד הביטחון יעביר לנו את אותן פניות לגבי אותם מוסדות שעוברים על החוק. יש חוק ברור לגבי הטבות לסטודנטים שמשרתים במילואים.

אוקיי, אז אני אגיד גם אמירה על החוק. יש בחוק אמירה שצריך לסייע. אבל הסיוע הזה לא מכומת. זאת אומרת, אם אני באה ומבקשת סיוע אז מסייעים לי מתי שהאקדמיה יכולה ולא תמיד מתי שאני רוצה. סופרים לי את היום שאני נמצאת במילואים בתוך ה-20% שמותר לי להיעדר. למה אני צריכה להיות כמו מישהו אחר שביום הזה הולך לחופש, שהולך לים בעוד אני עושה מילואים? צריכה לבוא מכאן אמירה למוסדות החינוך.

אני מציע שאת כל אותן סוגיות שהעלית בפנינו תכינו בצורה מסודרת, כולל הפניות ושמות המוסדות, לשבוע הבא. שבוע הבא אנחנו נקיים ישיבה מיוחדת בסוגיה של יום המילואים, ובה נוכל באמת להבין עד כמה החוק מיושם.

אבל העניין של ה-20% זה לא משהו שהוא בחוק או לא בחוק, זה עניין עובדתי: יום המילואים לא מוגדר ללומד כמשהו שהוא מעבר ל-20% - - -

בטח שכן. תגידי מוסד שמכניס את המילואים ל-20% היעדרות. תגידי את המוסד הזה, אני רוצה לשמוע איזה מוסד מכניס היום את זה לתוך ההיעדרות. אני לא חושב שיש, אבל אם יש אני אמשח לשמוע.

ברוך הבא, איציק שמולי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

יש משהו שאתה רוצה לבשר לנו?

אני אחשוב על זה.

היושב-ראש, סגנית השר, חברי כנסת, מנכ"ל מל"ג וכל המכובדים – קודם כול אני באמת מצטער על האיחור דווקא ביום החג שלנו. פשוט הייתה ישיבה מאוד פורה ומאוד מעניינת בראשות ראש הממשלה וחלק משרי הממשלה. הדיון עסק גם בפרופיל של הסטודנטים, גם בתרומה של הסטודנטים לחברה, וגם בצרכים העיקריים של הסטודנטים בעת הזו.

אני מקווה שאני אתחבר לשטף של הדיון ולא אלאה בפרטים. יש כמה דברים שלי חשוב במיוחד להגיד ביום הזה. קודם כול, להדגיש את התרומה המאוד-מאוד גדולה של הסטודנטים לחברה ולמדינה, גם בתחום השירות הצבאי אבל לא רק. 75% מהסטודנטים שעושים פעילות חברתית במהלך התואר שלהם ועוד 45% מכלל הסטודנטים שממשרתים במילואים – אלה נתונים שנותנים לי את הזכות ואת הפריבילגיה להגיד שאני מוביל את הציבור שהוא אולי אחד הערכיים והתורמים ביותר לחברה הישראלית.

למרות המחאה המאוד גודלה שהייתה ואולי עוד תהיה, יש דברים שהממשלה הזאת עשתה למען הסטודנטים והצעירים, דברים שממשלות אחרות לא עשו. אני מדבר על דברים בתחבורה הציבורית ובדיור ועוד. תמיד אפשר לשפר יותר, אבל יש מהלכים שמובלים על ידי שר החינוך וסגנית השר ועל ידי שר התחבורה ואחרים. אני חושב שגם ביום הזה, לצד כל הביקורת שאנחנו משמיעים כל השנה, ראוי שנגיד תודה.
אני רוצה גם להודות לך, אדוני. התיקון של יום הסטודנט הלאומי הוא יוזמה שלך. בזכותך ובזכות חברי כנסת אחרים בוועדת החינוך, הוועדה הזאת מרגישה לנו כבית. אנחנו תמיד מגיעים לכאן ומקבלים אוזן קשבת לצרכים שלנו ולבעיות שלנו וגם לדברים שאנחנו רוצים לעשות ולתרום. אחד המאבקים היותר עיקשים שלנו בשנים האחרונות הוא לנסות להחיל על עצמנו, על הסטודנטים, חובת מעורבות חברתית כחלק מהתואר. בעיניי, חלק מההכשרה של סטודנט להיות אזרח בוגר ומועיל בחברה, זה שהוא ייתן תרומה, מינימלית לכל הפחות, במהלך שנות הלימודים שלו, לא משנה באיזה תחום.

אני חושב שהיום הסטודנטים מובילים בחזית של העשייה החברתית. אתם מכירים את הפרויקט שאנחנו מובילים בלוד וגם במקומות נוספים, כמו הסברה ישראלית בעולם, תרומה לנוער בסיכון, לקשישים ובעצם מה לא. אני מאוד מבקש שבצד כל התרומה הבאמת גדולה הזאת, הקשב של הממשלה והכנסת לצרכים ולבעיות של הסטודנטים ילך ויגדל גם בעתיד. אנחנו מדברים על בעיות בתחום של יוקר המחיה, שרובץ על הכתפיים של הסטודנטים, וגם על דברים אחרים.

אני מניח שבשנים הקרובות, כל זמן שאני נמצא בראשות ההתאחדות, אתם תוכלו לראות את הסטודנטים ממשיכים להוביל את החזית החברתית במדינת ישראל. במקומות שאנחנו פחות מסכימים עם הממשלה אנחנו נעשה את זה בדרך של מחאה, ובמקומות שאנחנו יותר מסכימים עם הממשלה נעשה את זה באופן של הפגנות תמיכה בממשלה, כפי שעשינו בעבר. אבל בה בעת אנחנו גם רוצים להיות חלק מהשינוי שאנחנו מדברים עליו בחברה הישראלית, ולכן אנחנו נוביל את המהלכים האלה גם מלמטה, כמו המהלכים בלוד ודברים אחרים. לא מעט מזה קורה בזכות שיתוף פעולה אתך, אדוני, ועם הממשלה. באמת המון תודה והמון הערכה. ביום הזה הזרקור מופנה אלינו, לסטודנטים, אבל ראוי גם להגיד תודה לשותפים שלנו בכנסת, בממשלה ובמועצה להשכלה גבוהה. באמת תודה.

תודה. סגנית השר, חברת הכנסת גמליאל, בבקשה גברתי.

ראשית, אני רוצה לברך אותך: יש לנו יושב-ראש ועדת חינוך - - -

מהבוקר אני מקבל כאן ברכות.

מגיע לך, אכן מגיע לך, אתה עושה עבודה מצוינת. אתה באת מהסטודנטים ואתה מקדם מניסיונך דברים רבים. אני באופן אישי רוצה להודות לך גם על החוק שקידמנו ביחד, של חופשת הלידה לסטודנטיות וסטודנטים לאחר לידה, על בסיס הורות שוויונית; וגם על נושא הפוסט-דוקטורט ואת המסקנות שעלו כתוצאה מכך: שהוקמה ועדה בראשות פרופסור כרמי במועצה להשכלה גבוהה שמטרתה לתת מענה לנשים בדרגים הבכירים במוסדות האקדמיים, שזה חשוב לא פחות וראוי לציין זאת גם היום.

חבריי חברי הכנסת, יו"ר ההתאחדות, מנכ"ל המל"ג וכל הנציגים, אני רוצה לומר מספר דברים. חזרנו עכשיו מפגישה עם הנהגת הסטודנטים, פגישה בראשות ראש הממשלה, שר החינוך, שר התחבורה, שר התרבות וסגנית השר לענייני ותיקים. אני חושבת שהפגישה הראתה את הפעילות הענפה של הממשלה בנושא הסטודנטים. אני הייתי יו"ר אגודת סטודנטים בעברי, ויו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית. בעבר היינו צריכים להידפק על דלתות הכנסת כדי להגיע ולהשמיע את קולנו, כמו למשל במאבקים להפחתת שכר לימוד ולעצור את העלייה כשרצו להעלות את שכר הלימוד.

היום אנחנו נמצאים בעידן אחר לגמרי: ראש הממשלה מוביל את אותו מהלך, ושכר הלימוד לא רק שלא עולה אלא אף נשחק ביחס למה שקורה בעולם. גם יש את החוק שקידמתי, של שנת לימודים חינם לכל החיילים המשוחררים ובוגרי שירות לאומי ואזרחי שלומדים בנגב, גליל, יו"ש, אשקלון והבירה ירושלים. את נושא התחבורה הציבורית הובלנו בשיתוף פעולה עם התאחדות הסטודנטים, והצלחנו להפחית את התחבורה הציבורית ב-50% בכל רחבי הארץ עבור סטודנטים וסטודנטיות, על מנת להקל ולו במעט על הנטל. זוהי הצלחה מאוד-מאוד משמעותית.

המדינה רואה את העניין של הסטודנטים כהשקעה ולא כהוצאה. השקעה בציבור הסטודנטים תוביל בסופו של דבר למימוש ההון האנושי שקיים במדינה. הפרויקט שאני רואה בו פרויקט הדגל וקידמתי אותו ביחד עם שר האוצר יובל שטייניץ הוא הקמת כפר סטודנטים בעיר לוד. הקמת כפר הסטודנטים בעיר לוד היא הצלחה מסחררת. מגיעים סטודנטים ממוסדות אקדמיים כמו אוניברסיטת תל-אביב, שנקר, הפקולטה לחקלאות ואוניברסיטת בר-אילן, והם מעורבים מאוד ופעילים מאוד מבחינה חברתית בעיר. אנחנו נמצאים עכשיו בשלב של הגדלת המיזם, במטרה לגייס כ-400 סטודנטים. גייסנו גם את שר התחבורה לעניין הזה והוא הרים את הכפפה: הולכים להיות שם שבילי אופניים והעיר לוד תיראה אחרת לגמרי. גם כתבתי על זה מאמר – על הפיכת העיר לוד לעיר לצעירים. ניתן לממש את הפוטנציאל של העיר הזאת ולהוביל אותה, בחזון שלי, לפנינת נדל"ן בעבור צעירים, מפאת העלויות הנמוכות שיש בה היום. יש לכך גם מודלים בעולם, כמו העיר הובוקן בארצות-הברית, עיר שהפכו אותה לעיר לצעירים, גם כן באותם דפוסים. אני גם מברכת את התאחדות הסטודנטים, שהרימה את הכפפה בעקבות הקמת הכפר ויזמה שילוב של סטודנטים נוספים בעיר. אני חושבת שביחד זו באמת תהיה מהפכה בעניין שהוא מאוד חשוב. יש עכשיו רצון להגדיל ולהעצים את המודלים של כפרי הסטודנטים באזורים נוספים.

דבר אחרון, ובו אסכם, הוא נושא מעונות הסטודנטים. נכון להיום יש 17,000 מיטות ברחבי הארץ. אנחנו העברנו החלטה ל-10,000 יחידות של מעונות סטודנטים, שזה כמעט יכפיל את כמות המיטות. יהיו מעל 20,000 מיטות, וזה ייתן מענה משמעותי ופתרון של דיור מוזל לציבור הסטודנטים והסטודנטיות ברחבי הארץ. אני חושבת שבעניין הזה כבר יש בשורה מאוד טובה.
אני חושבת שבשיתוף הפעולה יוצא הדופן עם היושב-ראש, הממשלה וההתאחדות ניתן לעשות עוד דברים רבים וטובים. את המעורבות החברתית יש לקבע כשתי נקודות זכות שהן נקודות חובה. זה יכול להיות משמעותי ומשפיע גם מבחינת ציבור הסטודנטים. אמנם 75% מציבור הסטודנטים ממילא פעיל מבחינה חברתית, אבל יש חשיבות לקבע את זה. גם מרכיב המילואים צריך לקבל את שתי נקודות הזיכוי האלה. יש חשיבות להראות שברכישת ההשכלה יש גם צביון של מעורבות בקהילה. אלה שני דברים שלתפיסתי אמורים לבוא ביחד. אני רוצה להודות לך, כבוד היושב-ראש, ובהצלחה לכולם וכולן.

תודה, גברתי. הדובר הבא, בבקשה.

אני מיכל שדות, ממנהל התרבות. אני אחראית על תחום בתי-הספר לאומנויות. במסגרת תיקון החוק שעשינו בזמן האחרון, רציתי לעדכן שאחד הדברים שהתקדמו בינתיים זה ההטבה של משרד התחבורה בכל אמצעי התחבורה. יש יותר מ-2,000 תלמידים מכל בתי-הספר שלנו שכבר נהנים מזה. יש עוד מספר בתי-ספר שלא כל כך עומדים בקריטריונים שנקבעו בחוק, ואנחנו בשלב של התקנת תקנות – שהוא תהליך קצת מורכב – בין המשרד שלנו למשרד החינוך ולוועדה כאן ולשרה. זה בגיבוש של הלשכה המשפטית שלנו, ואני מקווה שהדברים יתקדמו מהר עד תחילת השנה.

תודה. רבותיי, עוד מישהו?

כבוד היושב-ראש, אפשר שאלת הבהרה?

כן, בבקשה.

נשאלה כאן שאלה לגבי נקודות זכות עבור מילואים ופעילות חברתית, ונאמרה כאן תשובה שאו שלא הבנתי אותה נכון או שהיא לא מדויקת. אנשי המילואים יקבלו שתי נקודות זכות בנוסף לפעילות חברתית?

לא, זה לא מצטבר.

לא מצטבר. זאת אומרת, אתה מגדיר את המילואים כפעילות חברתית?

אני משפר מאוד את המצב. עד היום זה לא עלה.

אני לא באה בטענות, אני רק אומרת - - -

יש היום החלטה שמילואים זה דבר שצריך ונכון לתת עליו נקודות זכות. לכן המל"ג בא באמירה מאוד ברורה שלפיה אנחנו מרשים למוסדות לאפשר את זה. צריך להבין שההשכלה הגבוהה היא לא מערכת שמנחים אותה לגבי דברים אקדמיים ולגבי התנהלותה; אבל ברגע שמאפשרים למוסדות, זה מתבצע בתוכם, ואכן אנחנו יודעים על מוסדות רבים שמיישמים את זה או הולכים ליישם את זה. וכפי שאמר היושב-ראש לפני כן, נכון לעשות בדיקה ולראות איפה המערכת נמצאת ולאן היא הגיעה.

המורכבות היא כאשר סטודנט עושה את שני הדברים במקביל - - -

איפה היתרון של מי שעושה מילואים? איפה המסר הערכי שלנו שלפיו עושים מילואים לא מתוך התנדבות אלא כי המדינה מבקשת? איפה המסר מעבר למעורבות החברתית?

אי אפשר לשכוח שבמצגת שלי הייתה גם סדרה שלמה של הקלות וסיוע למי שיוצא למילואים. אלה דברים מאוד משמעותיים: איך לסייע למי שהיה במילואים להשלים חומר, לדחות בחינות, לקבל בחינות נוספות וחומר נוסף, חונכים ועוד. זו מערכת שלמה שתומכת.

רבותיי, צריך להבין שהביקורת היא משני הצדדים. אנחנו נתייחס בשבוע הבא, ביום המילואים, שיהיה גם בהשתתפות משרד הביטחון, לכל מה שנוגע לאותם סדרי עדיפויות שיש כלפי הסטודנטים שיוצאים למילואים. אני חושב שיש חוסר התחשבות בסוגיות כמו סוג הלימודים שלומדים הסטודנטים. הסוגיה הזאת צריכה לעלות בדרך כזו או אחרת גם במשרד הביטחון. כמו שנאמר כאן, יש סטודנטים שלומדים תחומים מסוימים שלהיעדרות שלהם מהלימודים או מסטאז' יש השפעה מזערית, לעומת סטודנטים שההיעדרות יכולה לפגוע אנושות בתואר האקדמי.

בעניין של שתי נקודות זכות – אני קדנציה שנייה בכנסת, גברתי, ומהיום שנכנסתי אני מנסה לקדם את הסוגיה הזאת, ורק השנה זה התקבל. לקח לי שש שנים להעלות את הסוגיה של מתן שתי נקודות זכות עבור איזושהי פעילות שהיא לא במסגרת הלימודים האקדמיים. איימו שיעלו את כמות הנקודות לתואר וכך העניין הזה לא יהיה רלוונטי, ושמענו עוד אלף ואחד דברים. יושב פה איציק, והוא מכיר את כל מה שהיה וכל מה שדובר סביב הסוגיה הזאת. הסוגיה של המילואים עוד לא התחילה לפעול. אני אומר לך שבסופו של דבר צריך לבחון כל דבר. הרי אנחנו לא רוצים להגיע למצב שפתאום מקפיצים את כמות נקודות הזכות שצריך בשביל תואר ראשון, ואז כל הנקודות שאנחנו מנסים להשיג הופכות ללא רלוונטיות, כי הן בעצם לא מכסות על איזשהו קורס בחירה, אלא במקום זה הסטודנט שעושה מילואים או פעילות חברתית בעצם מוותר על זכות הבחירה. המטרה היא שהוא ילך לפעילות חברתית, ולא שכמות הקורסים תישאר ואז שתהיה איזושהי תוספת אקדמית שהיא לא רלוונטית בפועל.

בשנה הבאה, אחרי שהסוגיה הזאת תיכנס בפועל, אנחנו נקיים כאן ישיבה ונראה איזה מוסדות בכלל הפעילו את זה, ואז יהיה אפשר לחשוב על העניין של נקודות מצטברות, כמובן בתיאום עם המוסדות, כדי שלא יעלו את כמות הנקודות האקדמיות בתואר ואז זה יהפוך ללא רלוונטי. אני חושב שצריך לעשות את זה חכם. כמובן שרוצים את הכול ומיד, אבל רק את העניין הזה לקח לנו לפחות שש שנים לקדם בצורה שתהיה רלוונטית גם לסטודנטים ולא רק איזושהי כותרת שמקבלים בעיתון.

אני נעמה, סגנית יושב-ראש חיפה. אני רוצה להגיב על מה שהגברת אמרה. אצלנו הצעת החוק הזאת עברה ישר איך שהתקבלה ההמלצה של המל"ג, כבר לפני שנתיים. קיימת פעילות חברתית של עד ארבע נקודות זכות באוניברסיטה, ואצלנו זה גם מצטבר. זאת אומרת, סטודנט שעושה שנתיים רצוף 21 ימי מילואים יכול לקבל עד ארבע נקודות זכות. ההגדרה הסמנטית היא לא העניין. המאבק צריך להיות שגם המכללות יכירו בזה. זה איזה משהו ערכי כוללני לכולם. זה לא משנה אם סטודנט שמתנדב חברתית מקבל על זה שתי נקודות זכות, כי זה לוקח הרבה יותר וגם בזה יש איזשהו אלמנט ערכי של עזרה לקהילה, וזה לא בהכרח נופל משירות מילואים, שהוא בצו מדינה. לרוב, סטודנטים שמתנדבים חברתית מקבלים מלגה של עד 10,000 שקל, שזה יותר מכובד משתי נקודות זכות. צריך להבין שסטודנט שבוחר להתנדב בפעילות שנותנת לו שתי נקודות זכות הוא בעצם מתנדב לכל דבר. העניין של המצטבר צריך להיות משהו שצריך לעמוד עליו: שבשנתיים, שזה עד ארבע נקודות זכות, יוכלו לקבל את זה, ושגם מכללות יכירו בעניין הזה.

תודה.

אני אשמח לציין דבר שהיא אמרה שצריך להתייחס אליו בוועדה שתעסוק במילואים. לגבי התקנות – אמנם יש תקנות, אבל יש גם הרבה המלצות, ובחלק מהמוסדות המרצים שוכחים שהם עשו מילואים. יש הרבה דברים בחוק המילואים שלא ניתנים ליישום, כמו למשל שצריך להשלים להם את החומר. אני מהמרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, ואצלנו לצערי הרב זה לא משהו שניתן על ידי המרצים. אני לא אומרת שאנחנו צריכים להגדיר להם איך לעשות את זה, אבל אולי צריך לחוקק משהו שיוגדר יותר בתור צורך. אולי איזושהי חוברת שאומרת שכן צריך לבוא לקראת מילואימניק שיוצא לחודש או פחות.

אני אגיד לך איפה הבעיה: הבעיה היא בין המתוקצבים ללא מתוקצבים. כי במתוקצבים מל"ג וות"ת יכולים להתערב ולנסות להשפיע בעזרת כל מיני סנקציות וכולי. אבל במוסדות הלא מתוקצבים, מרגע שניתן להם אישור ללמד, אפשר לצעוק כמה שרוצים וזה לא יזיז לאף אחד. לכן אני חושב שהסנקציות היחידות שיש למל"ג בעניין הזה הן רק לגבי העתיד: עיכוב של הבקשות לאישור של קורסים כאלה ואחרים או של מסלולים שהמוסדות הפרטיים מבקשים, אם הם לא מיישמים את הכללים שקבעה המועצה להשכלה גבוהה בסוגיות מסוימות. דרך אגב, יש לנו קונצנזוס מלא, גם בנושא המילואימניקים, גם בנושא של סטודנטיות בהיריון, שחברת הכנסת גמליאל קידמה הצעת חוק בנוגע לזה, וגם בנושאים אחרים. במל"ג צריכים לחשוב איך מתמודדים עם זה שלא מיישמים את הכללים המינימליים של החקיקה. דרך אגב, אנחנו נתנו מרחב פעולה למוסדות להשכלה גבוהה על פי בקשתכם. אם אנחנו רואים שאכן יש פה ניצול לרעה של המרחב הזה, אז אפשר יהיה גם לעשות תיקוני חקיקה. אבל אני לא רוצה להגיע למצב שאני קובע בחוק כמה כרטיסי צילום סטודנט צריך לקבל עבור מילואים, הרי זה לא הגיוני. אבל אם נראה אחרת, כנראה נצטרך לרדת גם לרמה הזאת.

אני רק אציין שזה לא בהכרח שהמוסד לא מעוניין בכך, אלא שבגלל החופש האקדמי שאכן קיים פה, הוא לא יכול להכריח מרצה איך להתנהל באספקט הזה.

אין דבר כזה.

תרשי לי להרגיע אותךְְ – זה לא רק אצלך.

הוא יכול להכריח אותו להרצות?

הוא לא מכריח אותו, הוא מקבל על זה שכר. המוסד הוא מעסיק לכל דבר ועניין, ואם בחוזה של ההעסקה כתוב שבעת הצורך יש לתת שירות הוראה לסטודנט שנעדר בעקבות כך וכך סיבות, הוא יהיה חייב לעשות את זה. זו סוגיה שאך ורק המוסד יכול לפתור אותה.

אני אורון מזרחי, יושב-ראש אגודת הסטודנטים בשנקר. אנחנו מוסד מתוקצב אבל הבעיה היא דומה. באמת הבעיה הכי קשה של מילואימניק, בטח כשיוצאים לשבועיים ומעלה, זה השלמת החומר.

אתה רוצה להגיד לי שאדם שעבד במקביל אליי בחקיקת חוק הטבות לסטודנטים במילואים, שהיום היא נשיאת שנקר, שרת החינוך לשעבר יולי תמיר - - -

נכון, אני מזכיר לה. היא גם חתומה על חוק זכויות הסטודנט - - -

היא לא חתומה, והיא לא מיישמת את החוק שהיא יזמה.

לא, לא, מיישמים, אבל הבעיה היא שלא מתקצבים את המוסדות בשביל שעות נוספות למרצים להשלמה. ולכן המרצה משלים את החומר בחצי שעת ההפסקה, אבל זה לא מספיק לסטודנט כדי להשלים את החומר.

האמירה בחוק היא לא חד-משמעית – זה מתפרש כרשאי. אז כשאתה רשאי, אתה גם לא - - -

לא, לא, הם רואים את עצמם חייבם להשלים, אבל בגלל שההשלמה לא מתוקצבת לשעות נוספות, ההשלמה נותרת בין סך השעות שניתנו.

רבותיי, יש לכם שבוע מעכשיו. אני מציע שתגיעו לכאן עוד שבוע. איציק, אני מציע שתגיד את זה לכלל ההתאחדות, לכל היושבי-ראש. תרכזו לי את כל הסוגיות של חוק ההטבה לסטודנטים המשרתים במילואים, כי מכל מקום אנחנו שומעים דברים אחרים: הנושא של השעות החסרות, העניין של הכנסת ימי המילואים לתוך ה-20% היעדרות ושאר הדברים האלה. חשוב לנו להבין איפה אנחנו עומדים. אם לא מיישמים את הבסיס שהיה בחוק אז המצב הוא מאוד בעייתי, כי אנחנו באמת נתנו גמישות למוסדות להשכלה גבוהה. דרך אגב, זה נוגע גם לחוק שלך.

נכון.

אם גם שם יקרה מה שקורה במילואים, אז הדבר הזה יכריח אותנו לעשות תיקונים ולרדת לרזולוציות שהן עד כדי כמות הצילומים שסטודנט צריך לקבל. אני מציע שגם המועצה להשכלה גבוהה תקבע בצורה חד-משמעית וברורה מה החובות המינימליים שצריכים לקבוע. הנושאים של השלמת החומר, השעות והעניין של ההיעדרות הם דברים מינימליים. אני לא אתחיל עכשיו להתווכח כמה - -

- - כמה נותנת הנשיאה למרצה. המוסדות מתוקצבים, ואנחנו לא מתערבים איך מנהלים את התקציב שלהם. יש להם מחויבות לעשות סדרה של דברים, וכמו שהוא חייב ללמד הוא גם חייב להשלים. אז הוא ילמד שעתיים פחות בכיתה וילמד יותר בהשלמה, וייקחו מרצה אחר במקומו. יש כל מיני סידורים.

שלום, אני יוסי, יושב-ראש אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה. בשבוע שעבר הקמפוס שלנו תסס בגלל הבעיה של יום הנכבה, ומלבד הקמפוס שלנו היו עוד כמה קמפוסים ברחבי הארץ. סטודנטים ביקשו להפגין ולעשות עצרת בתוך המוסדות. אמנם אנחנו מדברים על מילואים – על איך להיטיב אתם ולתת להם את כל הדברים הכי טובים – אבל כל מה שאנחנו עושים כל השנה מתגמד מול יום אחד כזה. איך נלחמים בתופעה הזאת? השאלה איך אנחנו מנסים להגיע למצב - - -

העניין הזה לא קשור לדיון הזה, אבל אני אתן איזה הערה קטנה. הגשתי הצעת חוק שלפיה למוסדות להשכלה גבוהה יהיה אסור לתת אישורים לקיום אירועים מסוג זה. נעלה את זה עוד שבועיים לוועדת שרים לחקיקה. קרוב ל-30 חברי כנסת חתמו על החוק הזה.

גם צריך לפנות למל"ג שיעבירו הנחיות מספיק מסודרות.

לא, אי אפשר על כל דבר לרוץ אחרי - - -

לא צריך לרוץ אחריהם, הם אמורים - - -

- - -

בעיקרון, החקיקה לא נועדה להתערב בכל תחום. יש מקומות שיש מהם ציפייה ל - -

- - להגדלת ראש.

בדיוק, שהמל"ג יתנהל לבד, והמוסדות ישכילו לפעול. אבל לצערנו, כשנתקלים בסיטואציות כאלה... אני פניתי בהתחלה למל"ג שיוציא הנחיות, אבל אם הם לא יעשו את זה, לא תהיה בררה ונעבור לחקיקה.

אוניברסיטת תל-אביב וכל שאר האוניברסיטאות עושות פרשנות להחלטות המועצה להשכלה גבוהה לפי הדרך שהן רואות לנכון, ובסופו של דבר אנחנו נאלצים להתקדם בחקיקה. אני אישית מסכים למה שאתה אומר, אבל זה לא קשור לדיון.

אנחנו נמצאים היום במצב של שינוי דרמטי בסוגיה של מעמד הסטודנט יחסית למה שהיה בשנים האחרונות, ואני מברך על כך את כל המערכות שעוסקות בעניין זה. אין ספק שאנחנו רואים הנהגה שהיא הנהגה חזקה, גם של התאחדות הסטודנטים וגם של ראשי האגודות. הם באמת הצליחו בשנים האחרונות למצב את ההתאחדות: זה כבר לא רק גוף שהיה נלחם אך ורק בנושאים שקשורים לשכר הלימוד, וכל השאר לא היה מעניין לא את הסטודנטים ולא את מי שהיה עוסק בניהול של המוסד. אני יכול להגיד שגם אני הייתי שם. אני גם יכול להגיד שכשאנחנו היינו שם, רוב המאבקים שלנו היו סביב הנושאים האלה. חברת הכנסת גילה גמליאל יכולה לחזק אותי.

כנראה שפתרנו להם את הבעיה הזאת.

נכון, אנחנו התעסקנו רוב הזמן בעניין הזה. זו הייתה אחת המלחמות הקשות שניהלנו, ואין ספק שרוב המושבים של הסטודנטים הלכו לכיוון הזה. סוף-סוף אנחנו רואים שיש פעילות שהיא פעילות חברתית מאוד גדולה של הסטודנטים. השפעה על סדר היום הציבורי זה דבר מאוד חשוב. זה רק מחזק את העובדה שהיום העולם הסטודנטיאלי – כפי שאמרתי בעבר – הוא אחד מבתי-הספר למנהיגות הכי טובים שיש במדינה, וצריך לחזק את זה. זה נמצא בידיהן של האוניברסיטאות והמכללות. הן חייבות להבין שללא אגודת סטודנטים חזקה בתוך המוסדות, יהיה להם קשה מאוד להגיע לממדים שהם היו רוצים להגיע, גם ברמה האקדמית וגם ברמה הניהולית. אין ספק שיש תרומה אדירה מאוד של הסטודנטים למיצוב המוסד האקדמי ולשילובם בכל המנגנונים של קבלת ההחלטות.
אנחנו מברכים אתכם לרגל היום החשוב הזה, היום הלאומי של הסטודנטים בישראל. אנחנו מברכים כמובן את כל האקדמיה ואת כל המוסדות הלא-אקדמיים, שמלמדים היום את הצעירים לעתיד מוצלח יותר. ישר כוח ובהצלחה בהמשך דרככם. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:45.>