PAGE
18
ועדת הפנים והגנת הסביבה
22/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 551>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, א' בסיון התשע"ב (22 במאי 2012), שעה 11:30

<הצעת חוק אוויר נקי (תיקון מס' 2), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
דב חנין

>
גלי דינס - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

יבגגניה ברנשטיין - אגף איכות אויר ושינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה

שאול דל אריצה - אגף איכות אויר ושינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה

אורן תמיר - ייעוץ וחקיקה - משפט כלכלי-פיסקאלי, משרד המשפטים

ד"ר איזבלה קרקיס - אפידמיולוגית סביבתית, משרד הבריאות

יהודה ניב - מנהל מינהל החשמל, המשרד לתשתיות לאומיות

אריה ונגר - ד"ר אוויר ואנרגייה, אדם טבע ודין

נעמי פלד - מתמחה, אדם טבע ודין

אסנת אביטל - ראש תחום איכות סביבה, התאחדות התעשיינים

יעקב בר לב - עו"ד בחברה, התאחדות התעשיינים

יעקב זהר - אגף תכנון פיתוח טכנולוגי, חברת החשמל

תומר רוזנר
מיכל גולדברג

יפה שפירא

יפה קרינצה
<הצעת חוק אוויר נקי (תיקון מס' 2), התשע"ב-2012>

שלום, אני פותח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא הוא הצעת חוק אוויר נקי (תיקון מס' 2), הכנה לקריאה שניה ושלישית. מי מציג את החוק?

אני אציג את התיקון המבוקש. חוק אוויר נקי קובע שמקורות פליטה גדולים אשר מנויים בתוספת השלישית מחויבים בהיתר פליטה. החוק קובע את הליך מתן ההיתר, משלב הגשת הבקשה עד שלב מתן ההיתר על-ידי הממונה שמוסמך על-פי החוק. סעיף 21 לחוק מסדיר את אופן שיתוף הציבור בתוך הליך מתן ההיתר ומגדיר, בין היתר, לוחות זמנים לגבי ההליך הזה.

מה אתם מבקשים?

הסעיף מגדיר שאם הממונה החליט, אחרי שבדק את הבקשה, שבכוונתו לתת את ההיתר עליו לפרסם על כך הודעה לציבור - להודיע שבכוונתו לתת את ההיתר, לפרסם את טיוטת ההיתר, לפרסם איך אפשר להעיר הערות ועד איזה מועד.

היתר למה?

היתר פליטה. מתקן שמוגדר בחוק כטעון היתר לא יכול לעבוד ללא קבלת היתר שניתן על-פי החוק.

על איזה סוג מתקן מדובר?

מדובר על תחנות כוח, תעשייה גדולה. מדובר על התעשייה הגדולה יותר, שהתרומה שלה לזיהום האוויר - - -

בחוק הגדול של אוויר נקי לא התייחסנו לזה? למה בא תיקון עכשיו?

בגדול, מטרתו של התיקון היא לצמצם את לוחות הזמנים של הליך מתן ההיתר, של הליך הרישוי.

למה? מה גיליתם פתאום שאתם רוצים לתקן?

במהלך שנת היישום הראשונה של החוק נתקלנו במצבים שבהם החוק מורה לממונה, לאחר שהוא קיבל את הערות הציבור, להמתין עוד 55 יום נוספים. תקופת ההמתנה מחייבת, גם אם - - -

לְמה? הרי המחוקק נתן על זה את הדעת. למה נתנו 55 יום ולא פחות או יותר, למה לא 80 יום?

השאלה לְמה היא שאלה טובה. יכול להיות שהיתה טעות. מעיון מעמיק בפרוטוקולים של דיוני הוועדה בהכנה לקריאה השניה והשלישית, יכול להיות שהכוונה של הוועדה היתה להגביל את המועד למתן ההיתר ולא לחייב תקופת המתנה. יחד עם זאת, יש יתרון בתקופת ההמתנה. זה נותן לממונה תקופה שבה הוא יכול לשבת בשקט, לשקול את הערות הציבור ללא לחצים, נותן לו זמן לחשוב שוב. מה שכן, יש מצבים, ואלה המצבים שנתקלנו בהם, שכלל לא ניתנות הערות ציבור. עד היום, במהלך שנת היישום הראשונה, בכל טיוטות ההיתר שהתפרסמו התקבלו רק שתי הערות ציבור. לכן החובה להמתין 55 יום, לדעתנו אין לה הצדקה והיא מיותרת.

בשביל מה צריך לצמצם? מה גיליתם שאתם רוצים לצמצם? אוקיי, הבנתי, היו רק שתי בקשות, אבל אולי אלה המהותיות ביותר. לפעמים יש 100 בקשות סתם, ולפעמים בקשה אחת היא מהותית ביותר. זה לא קנה מידה מבחינתי, אז למה צריך לצמצם?

אנחנו מבקשים להוריד את החובה להמתין, כי התקופה שבה הממונה ישקול את ההערות תלויה בהיקף ההערות שיתקבלו ובמורכבותן. אם הוא לא מקבל הערות בכלל, תמה התקופה להערות ציבור שקובעה בחוק – החוק מגדיר שהממונה צריך להמתין - - -

55 יום. זה מה שיש היום?

קודם כול, הוא צריך להמתין 45 יום עד שהציבור יעיר את ההערות. אחרי 45 הימים האלה הוא צריך להמתין עוד 55 יום. אבל מה שקורה בפועל זה שהערות ציבור לא מתקבלות.

חוץ מהערות ציבור, הממונה צריך לבדוק משהו?

הוא עושה את הבדיקה עוד לפני שהוא מפרסם את הטיוטה. סדר הדברים הוא כזה שהוא מקבל בקשה - - -

קיבל בקשה מגוף שרוצה את הרישיון, כמה זמן הוא עובד על זה?

זה תלוי בבקשה. החוק מגדיר שהוא צריך להחליט עד שישה חודשים מקבלת הבקשה. מדובר בבקשות שהן הרבה פעמים בקשות מורכבות. זה תהליך ארוך, יש הרבה חומר.

איך אדע שהוא לא ממסמס זמן? מה זה ארוך? כל דבר תגידי לי: ארוך, מסובך, צריך לבדוק?

זה כבר מוגדר בחוק.

מה מוגדר? אני רוצה להבין כמה זמן יש לו. פה את אומרת לי שיש לו 45 יום, אחרי זה עוד 55 יום.

אדוני, אסביר את סדר הדברים. מקור הפליטה, המפעל, מגיש בקשה להיתר. הממונה מקבל את הבקשה, מפרסם את הבקשה ואת המסמכים ובודק. אחרי שהוא בודק את הבקשה הוא צריך להחליט האם הוא מתכוון לתת היתר או לא.

כמה זמן עובר?

בדרך כלל משהו כמו שישה חודשים. זה קבוע בחוק.

נצמצם את זה.

את זה אנחנו לא רוצים לצמצם.

אני רוצה לצמצם. אם אתם הולכים לצמצם לציבור, בואו נצמצם גם לו. למה הוא צריך לישון חצי שנה?

אנחנו לא מתכוונים לצמצם לציבור בשלב ראשון. אנחנו אומרים ש-45 יום שניתנים להערות הציבור ניתנים לו. אחרי שניתנות הערות הציבור, אנחנו חושבים שהממונה צריך לשקול אותן בהתאם להערות שהתקבלו. התקבלו הרבה הערות – אולי הוא צריך יותר מ-55 יום. התקבלו הערות מורכבות, אולי צריך לפנות לחו"ל וצריך יותר זמן. לא התקבלו הערות – לא צריך להמתין 55 יום. זה מה שאנחנו מבקשים.

כמה זמן אתם רוצים שיהיה שם?

אנחנו מבקשים לבטל את החובה להמתין, שהזמן יהיה בהתאם להערות.

אם יש הערה אחת והוא התייחס אליה ולקח אותה בחשבון, אז מיד למחרת הוא יכול לתת את הרישיון.

כן, ואם יש הערה מורכבת אז יכול להיות שהוא יחכה גם יותר, יפנה לחו"ל, יתייעץ, יחשוב. זה בהתאם להערות. אציין שלא מצאנו בחקיקה מקרה דומה – ייתכן שקיים אבל חיפשנו ולא מצאנו - שבו אחרי שהתקבלה ההחלטה יש חובת המתנה. אנחנו חושבים שהתקופה שהוא צריך להמתין זה בהתאם להערות שמתקבלות. זו נקודה אחת שאנחנו מבקשים לתקן.
אציין שבמהלך הטיפול בבקשות להיתרי פליטה נתקלנו במקרים שבהם מפעל מבקש לתת את ההיתר כמה שיותר מהר. אז אנחנו אומרים לו: אוקיי, בוא תמתין. סיימנו לבדוק את הבקשה, המתנו שהציבור יעיר את הערותיו. הציבור לא העיר את הערותיו ואז היתר הפליטה ממתין 55 יום והמפעל- - -

הבנתי. לגבי חצי שנה את יכולה לבדוק לי מה אפשר לעשות? המפעל מאוד מחכה, חצי שנה זה הרבה זמן.

בדיקת בקשות דומות, גם בחו"ל, מכיוון שמדובר בהליך רישוי מורכב לוקחת בדרך כלל יותר מחצי שנה, לוקחת עד שנה.

נוכל להגיד בחוק שזה יהיה שלושה חודשים, ואם הנושא מורכב יותר – אבל שמישהו יבחן שזה באמת מורכב ולא כל אחד יחליט שזה מורכב.

למעשה, החוק קובע שהבדיקה תיקח שישה חודשים ואם הנושא מורכב זה יהיה תשעה חודשים. ככה מקובל גם בעולם.

אנחנו לא בעולם. מה אנחנו, ארצות-הברית? אנחנו מדינה קטנה.

המפעלים הם אותם מפעלים, המורכבות שלהם היא אותה מורכבות והמסמכים של הבקשה הם מאוד מקיפים. כמובן שיש מפעלים יותר פשוטים ופחות ובהתאם לזה משך הזמן. כלומר, לא בהכרח זה ייקח כל כך הרבה זמן.

לפני שקוראים את החוק, יש מישהו שמתנגד ברמת העיקרון?

רק אציין שיש עוד נושא.

תסבירי.

לפני מספר חודשים הודיע משרד האנרגיה והמים שצפוי להיות מחסור בחשמל בקיץ הקרוב. במסגרת ההיערכות שלו לקיץ - - -

זה חדש? מה הם רוצים?

במסגרת ההיערכות, שכוללת צעדים רבים, משרד האנרגיה ביקש מחברת החשמל לבחון את האפשרות להפעיל כבר בקיץ הקרוב טורבינות גז, שהן תחנות כוח שמיועדות לפעול כגיבוי למשק החשמל בשעות שבהן הרזרבה נמוכה. זאת אומרת, צריכת החשמל גבוהה והייצור הוא נמוך.

מבחינתנו, הטורבינות האלה הן תחנות כוח שצריכות לעבור את תהליך הרישוי הרגיל. יחד עם זאת, לאור המשבר הקרב ובא, התבקשנו לראות כיצד אפשר להשלים את תהליך הרישוי, מתן ההיתר לטורבינות האלה, מבעוד מועד.
בעקבות אותה בקשה ראינו לנכון לפעול לתיקון ולביטול חובת ההמתנה שעליה הסברתי. בנוסף לכך, ראינו לנכון להכניס אפשרות שלפיה במצבי חירום אזרחיים, כמו במצב הזה, שלפי הנתונים והעמדה של משרד האנרגיה והמים צפוי מחסור בחשמל והמדינה נערכת בהיבטים רבים, לאפשר איזשהו תהליך מקוצר. יחד עם זאת, אנחנו לא פוסחים על אף אחד מהשלבים. במצב כזה אנחנו מבקשים מבעל מקור הפליטה שעם הגשת הבקשה יגיש אישור על כך שבאמת הבקשה נועדה לאפשר מתן שירות חיוני או אספקה של מצרך חיוני, שעיכוב באספקתם עלול לגרום לנזק חמור לכלל הציבור ולא ניתן להמתין את 45 היום הקבועים בחוק להערות הציבור.

גם את זה את רוצה לצמצם עכשיו? שם אמרת 55 יום, הבנתי שאם אין הערות נאשר, ו-45 יום נשארים. פה את רוצה לצמצם את 45 הימים ל-?

אנחנו אומרים שבמקרה כזה הבקשה תוגש למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. בהצעת החוק כתוב "הממונה", אבל בעקבות ההערות שקיבלנו הסכמנו שזה צריך להיות דרג בכיר. המנכ"ל רשאי לצמצם את 45 יום, שלא יפחתו מ-14 יום, בהתאם לצורך.

ואתם, כמשרד, כשמגישים את הבקשה כמה זמן? חצי שנה?

סביר להניח שבמקרה כמו המקרה הזה נידרש גם כן לבדוק את הבקשה יותר מהר.

לציבור יש יותר יכולות מקצועיות ולכן 14 יום מספיקים לו...

את הזמן שלכם קיצצתם בחקיקה?

לא קיצצנו את הזמן שלנו אך, מן הסתם, במצב חירום זה מה שאנחנו עושים.

לא תיקנתם. צריך לתקן גם את זה.

הזמן שקבוע לנו הוא לא זמן מינימום, הוא זמן מקסימום. תיאורטית, אנחנו יכולים לבדוק בקשה גם תוך שבועיים-שלושה. זה תלוי במורכבות הבקשה.

אני חי כבר כמה שנים, יש לי כבר כמה שערות לבנות - אנחנו תמיד מחכים עד הרגע האחרון.

ועוד רגע אחד אחרי הרגע האחרון.

תמיד. יש להם את הזמן – המחוקק נתן לי את הזמן, שהכול יתפוצץ, מה זה מעניין אותי. אני מכיר את הדברים פשוט, לכן אם לא נגביל גם פה – זמן חירום אמרת – אז בציבור אפשר לפגוע, כי הוא לא פה, אבל בכם לא: אנחנו אחראים; יש לנו שיקול דעת; אנחנו יודעים לעשות את העבודה.

אני רוצה לומר שמקורות פליטת היתר הם בדרך כלל מקורות מורכבים. זאת אומרת, אם ירצו להקים בית זיקוק מהיום למחר סביר להניח שכל הקיצורים האלה לא יהיו רלוונטיים. זה לא רק שמנכ"ל המשרד הרלוונטי צריך לאשר שהמתקן נועד לתת שירות חיוני לציבור, אלא גם שלא ניתן להמתין 45 יום. אם מדובר על הקמה של מתקן זיקוק - - -

מבחינת משרד האנרגיה והמים אף פעם אי-אפשר להמתין 45 יום. הוא מוציא לכם את המכתב הזה כבר עכשיו לגבי כל המתקנים שהוא רוצה. אף פעם אי-אפשר להמתין 45 יום.

אבל אני לא חושבת שניתן לומר על הקמת תחנת כוח פחמית שלוקח להקים אותה - - -

ברשותך, אדוני, אני רוצה לשאול שאלה. דיברת, גברתי, על טורבינות גז, אבל הסעיף שאתם מבקשים לתקן הוא סעיף כוללני. אני רואה בדברי ההסבר הסבר יפה על טורבינות גז, אבל לפי מה שאתם כותבים פה אפשר בהחלט גם תחנה פחמית, הפעלה במזוט ומיליון דברים אחרים. אין שום הגבלה לטורבינות גז.

המחוקק, כשקבע את החוק, ראה לנכון לתת פטור למערכת הביטחון, אם יש פעילות ביטחונית חיונית.

הופה, עכשיו הגענו ממערכת הביטחון למשרד האנרגיה והמים.

יש גם באזרחות עת חירום.

מאה אחוז, בסדר גמור. אבל ההערה שלי, גברתי, היא הערה עקרונית. זו לא רק הערה אליכם, למשרד להגנת הסביבה, זו הערה כללית לממשלה. אני מאוד מתרעם כשיש פער גדול, משמעותי, דרמטי בין דברי ההסבר לבין מה שכתוב בחוק. דברי ההסבר – אני מבין, אפשר להתווכח, ואגיד בהמשך מה יש לי להגיד על טורבינות הגז. אבל אתם כותבים חוק שלא מדבר על טורבינות גז, החוק מאפשר את הכול.

אני לא מסכימה עם זה. אני חושבת שהמבחן שקבענו, שהבקשה נועדה לאפשר מתן שירות חיוני או אספקת מצרך חיוני שעיכוב באספקתו עלול לגרום נזק חמור לכלל הציבור, אנחנו חושבים - - -

כלל הציבור זה גז, בעברית?

לא, זה אספקת חשמל.

אז למה לא כתוב חשמל?

בדברי ההסבר אנחנו מפנים ומסבירים שמדובר - - -

דברי ההסבר הם לא החוק, גברתי.

האינטרס של המשרד להגנת הסביבה הוא בהחלט לצמצם את המצבים האלה. כשישבנו וחשבנו –התלבטנו גם עם משרד המשפטים - מצד אחד, נתקלנו בסיטואציה שהמדינה במצב חירום, מה לעשות. אנחנו לא אוהבים אותו - - -

אנחנו במצב חירום, גברתי, מאז 1948. אנחנו מאריכים אותו כל שנה.

אם זה אספקת מים או אספקת חשמל, אנחנו חושבים שהמבחן שקבענו הוא מחמיר ואנחנו בהחלט מסכימים לכך - - -

הוא מבחן כוללני, לא תואם את דברי ההסבר.

משרד האנרגיה, אתמול קיימנו פ דיון בהצעת חוק לגבי דודי שמש לבניינים גבוהים. שאלתי את משרד האנרגיה איך הוא נערך למאגר האנרגיה של המדינה לטובת האזרחים, אתם אמונים על זה, אילו פעולות ננקטות. אנחנו כל הזמן בחירום, צריכים לעשות דברים של חירום ואין ראייה מערכתית של צפי של שימוש הציבור, כמה צורכים, ואז צריך מאגרים. למה צריך להגיע לחירום ולאישורים מיוחדים? השנה אנחנו יודעים שלא נוכל לעמוד בהתחייבויות לגבי מאגר האנרגיה וצריך להביא טורבינות. צריך לחיות כל החיים כאילו מחר אין, לכן צריך לנקוט פעולות, כמו בעולם, שיש מאגר אנרגיה מיוחד. אנחנו גם מדינה מוקפת אויבים ונצטרך להיות מוכנים בכל מיני זמנים. אנחנו צריכים להיות מאורגנים בדבר הזה, והמשרד האמון על זה תמיד מחכה לרגע האחרון של חירום על חירום על חירום.
אקיים פה דיון בהשתתפות השר והמנכ"ל לראות את עבודת המטה של המשרד, איך הוא נערך. גם פה אנחנו רואים שהגענו למצב חירום וצריכים לשנות חוק כדי למצוא פתרון. מה אתה אומר, אדוני?

לצערי, אנחנו חיים במדינה שהיא מדינה מפותחת, אבל יש לה תשתיות של מדינה מתפתחת בקושי. הסיבה? לא יודע, זה הרבה שנים שמתקצבים דברים בצמצום אולי או בראייה צרה של בנייה. אצא החוצה ממשרד האנרגיה – בונים את כביש 6 עם שני נתיבים כי אף אחד לא ייסע בו. אחר כך כולם נוסעים בו, אז תוך כדי נסיעה בונים את הנתיב השלישי בשני הכיוונים, בקטעים, כי לא צריך. אנחנו מדינה שכולם אומרים: לא צריך עוד תחנות כוח, לא צריך רזרבה. אנחנו רגילים לזה, כמו שכתב קישון בשעתו, שאנחנו לא מצפים לניסים, אנחנו מתכננים עליהם. זה מתבטא בהרבה דברים, ובין השאר זה מתבטא במשק האנרגיה, במשק החשמל. אני חדש במערכת, רק שנתיים. לפני כן הייתי בעולם החיצוני. נדהמתי לראות שככה הדברים.

הגעת לפני שנתיים, ראית את הדברים האלה. אתה נוגע בדברים שכולנו מכירים וכולנו יודעים שאתה צודק, אבל אתה אמון על נושא חשוב. מעבר לכך שאתה חושב שכך הכול מתנהל אתה צריך להביא עבודת מטה לשר שיביא לממשלה. כמובן, יהיו מאבקים כי זה לא פשוט. בשביל זה יש שר, בשביל זה יש פוליטיקה. השר נמצא בסיעה מסוימת, שיש לו השפעה ויש לו התחברות לשרים אחרים. אני חושב שעבודת מטה של אנשים מקצועיים שמציפים את הנושא ברמה הלאומית ואומרים: אנחנו רוצים לראות משהו אחר. מספיק לחיות עם חירום ועם כביש, כמו שאתה אומר, שבהתחלה אומרים שלא ייסעו בו ואחר כך מרחיבים תוך כדי. אנחנו רוצים לדאוג לאנרגיה וחלופות, לצורך כך מתחילים עבודת מטה ומביאים אותה לממשלה. האם יש דבר כזה, שאעזור לך להעביר אותו בממשלה עם הסיעה שלי?

הבאנו לממשלה והממשלה לא קיבלה את דעתנו. הבאנו את זה חודש ימים אחרי שהפכתי להיות עובד מדינה, אחרי שהתגייסתי. הממשלה אמרה שזה לא כל כך דחוף, זה לא כל כך נורא, אפשר להסתדר עם פחות – הממשלה, ככלל הממשלה. ואז אנחנו מגיעים עכשיו לשנת 2012 עם רזרבה מינימלית. השנה הצפי של הרזרבה לקיץ - זו רזרבה תיאורטית כי אף לא יודע מה יהיה הביקוש - עומד על 6.5%. מדינות אירופה הן עם רזרבה של 20% פלוס, כאשר כולן מחוברות אחת לשניה ולכולן יש קשר אחת עם השניה, אם חסר למישהו. אנחנו אי, ובתור אי אנחנו מרשים לעצמנו דברים שאף אחד בעולם לא מרשה לעצמנו.

למה? יש לנו שכנות טובה עם ירדן, עם מצרים...

בסדר. יש מדינות בעולם שאין להן את הכמות הזאת, אבל שם סוגרים את החשמל לחמש שעות ביום כל יום, בתור נוהג, ואף אחד לא מתרגש מזה. אנחנו לא מתכננים לעשות את זה.

העבודה קיימת, הוצגה בממשלה ולא התקבלה. אתה את עבודתך עשית. בהמשך, לא היום, נרצה לקיים כאן דיון וללמוד את הסוגיה על מנת להיות לעזר, כי אנחנו מטפלים גם בנושא האנרגיה בוועדה הזאת. נביא את הבקשה שלנו לממשלה ונדאג שיהיה דיון נוסף. אולי לא הייתי מאשר את החוק הזה והייתי אומר למי שקיבל את ההחלטה אז, שאמר: נסתדר - אז איך הוא יסתדר בלי זה? הייתי אולי עושה לו דווקא, אבל לא רוצה לסגור את השלטר. בסוף יגידו שוועדת הפנים מנעה את הדברים וכולם יהיו צדיקים.
נעבור לקריאה של החוק.

אדוני, אני רוצה להעיר עוד כמה הערות ברמה העקרונית.

תעיר תוך כדי קריאה. גם לייעוץ המשפטי של הוועדה יש הערות, אל תחשבו - - -

בעקבות הפנייה של משרד האנרגיה והמים בעניין דחיפות הנושא, באופן חריג קיימנו אתם דיונים עוד בטרם עבר החוק במליאת הכנסת.

הכול חירום, אז גם אתם התגייסתם.

כן. לכן יש נוסח שמוסכם על כל הצדדים.

חוץ מחברי הוועדה. בבקשה.

אקרא מהנוסח המעודכן.

חוק אוויר נקי (תיקון מס' ...), התשע"ב–2012. תיקון סעיף 21 1.
בחוק אוויר נקי, התשס"ח–2008‏, בסעיף 21 –
(1) בסעיף קטן (ב), המילים "לפחות מאה ימים לפני המועד שבו בכוונתו לתת את ההיתר" – יימחקו;

(2) האמור בסעיף קטן (ה), יסומן (1), ואחריו יבוא: "(2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי המנהל הכללי של המשרד בהמלצת הממונה, לקצר את התקופה להגשת ההערות כאמור באותה פסקה, לתקופה שיורה עליה בהודעה שיפרסם לפי סעיף קטן (ב) אשר לא תפחת מ-14 ימים, אם מגיש הבקשה ביקש זאת בכתב בעת הגשת הבקשה להיתר פליטה, וצירף לבקשתו אישור בכתב מאת המנהל הכללי של המשרד הממשלתי שפעילות מקור הפליטה מצויה בתחום אחריותו, על קיומם של כל אלה: (א) הבקשה נועדה לאפשר מתן שירות חיוני או אספקת מצרך חיוני, שעיכוב בהספקתו עלול לגרום נזק חמור לכלל הציבור; (ב) לא ניתן להמתין 45 ימים עד לקבלת ההערות, לפני שתתקבל החלטה בדבר מתן היתר הפליטה ותנאיו.

(3) קבע המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה כי הוא מקצר את התקופה להגשת הערות, לפי פסקה (2), תפורסם הודעת הממונה כאמור בסעיף קטן (ב) בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה וכן בעיתון מקומי שבתחומו מצוי מקור הפליטה."
(3) בסעיף קטן (ו), אחרי "לא ייתן היתר פליטה אלא לאחר", יבוא "שחלף המועד להגשת הערות לפי סעיף קטן (ה) ולאחר".
זה התיקון.

יש לכם עוד מה להגיד? הבנו את הדברים. חבר הכנסת דב חנין, הערות עקרוניות, וגם לסעיפים. אחר כך נפתח את הדיון גם לאחרים. בבקשה, אדוני.

תודה רבה, אדוני. אולי אקדים ואומר שיש לי הרבה הערכה למשרד להגנת הסביבה באופן כללי ולגלי, שנמצאת אתנו כאן, באופן אישי. בוודאי ההערות שלי הן לא הערות אישיות אלא איזשהו ויכוח יותר עקרוני. אומר את הדברים העקרוניים ואחר כך אגיע לפרטים.
ביסוד הדברים יש ויכוח של השקפת עולם, לא פחות מזה. מה שאנחנו רואים במציאות זו בדיוק הדמות הקונקרטית של המשברים הסביבתיים שנראה לאורך כל המאה ה-21. המשבר הסביבתי לא יתבטא באיזושהי מין שבירה היסטורית דרמטית שבה פתאום הכול יתמוטט ונצטרך לטפס על עצים ולאכול פירות. המשבר הסביבתי במציאות נראה ככה – הוא נראה כמו מערכות שלא מסוגלות לענות לצרכים; משברים של חוסר יכולת לספק היצע עם הביקושים הקיימים של האנרגיה.
עם המשבר הזה אנחנו יכולים להתמודד בשני אופנים: או שבכל פעם נרים ידיים, ניכנע, ניסוג ונוותר על הדרישות, נוותר על העקרונות ונוותר על התפיסות הבסיסיות של הקיימות – ותיכף אגיע באופן קונקרטי איפה אני רואה את הוויתורים כאן - או שאנחנו לא נוותר. בדיוק את הצמתים האלה, שבהם יש את הקושי, ננצל כדי להתקדם התקדמות נוספת, מעבר למקום שבו אנחנו נמצאים. רם עמנואל, היועץ של אובמה נתן עצה לנשיא אובמה כשהוא נבחר לנשיאות ארצות-הברית. עצה, שלמרבית הצער, אובמה לא שמע אותה, ולדעתי לכן יש לו סיכוי די גדול להפסיד את הבחירות בארצות-הברית. הוא אמר לו, אפרופו המשבר הכלכלי: את המשבר הזה אסור לבזבז. במובן שהמשבר הוא גם הבעיה, אבל הוא גם ההזדמנות לשינוי, הוא גם המנוף שממנו אנחנו יכולים לעשות שינוי.
אני רואה בטיפול שאתם מציעים, ואני אומר את זה בצער, כניעה ללחצים שישנם, אני מניח, בתוך הממשלה ואולי גורמים כלכליים אחרים. זה ויתור על דברים שהם בסך הכול הישגים חשובים של חוק אוויר נקי.
אגב, אני לא מתנגד לכל הדברים שאתם מציעים. למשל, ההורדה של ה-100 ימים - אני מבין את ההיגיון שבדבר הזה ולא על זה אני מתווכח. אני כן מתווכח עם הקיצור הדרמטי של תקופת ההערות של הציבור, קיצור שמגיע עד 14 יום. אתם בצדק אומרים שלוקח המון זמן להכין את הבדיקות האלה, אנחנו גם רוצים שהציבור יגיב. אנחנו לא רוצים שהציבור סתם יגיב מהבטן, ישלח מכתב: לא מוצא חן בעיניי שפולטים חומרים לאוויר. אנחנו רוצים שהציבור, או ארגונים כמו אדם טבע ודין שנמצאים פה, יוכלו להכין איזו התייחסות, אולי לא ברמת המקצועיות שאתם יכולים להכין אצלכם במשרד, אבל איזושהי התייחסות שתוכלו להתייחס אליה ברצינות. כשנותנים להם 14 יום בעצם אומרים: חברים, אתם לא יכולים לבדוק, אנחנו גם לא מצפים מכם לבדוק ואנחנו גם לא נבדוק את מה שאתם טוענים, כי אתם בעצם תטענו טענות כלליות ולא מפורטות. אנחנו לא יכולים עד כדי כך לקצר את לוח הזמנים בנושאים שהם באמת נושאים מקצועיים ורציניים מאין כמותם. לתת 14 ימים להערות ציבור, זה אומר שהציבור בעצם לא יכול להעיר, וכשהציבור לא יכול להעיר אנחנו פוגעים מאחד מעקרונות היסוד של תפיסת הקיימות, וזה העיקרון של השתתפות הציבור ועמדת הציבור. זה עיקרון נכון גם ברמה הדמוקרטית, הפורמלית והריאלית וגם ברמה המהותית, כי אנחנו יודעים שמעורבותו של הציבור היא הערובה הגדולה להגנות סביבתיות.

עכשיו אני עובר להערה הקונקרטית. אתם מדברים על טורבינות גז בדברי ההסבר. קראתי אותם בעיון. הייתי מבין אם הייתם אומרים שיש באמת צורך דחוף להתקין טורבינות גז, אנחנו יודעים על איזה סוג של מתקן אנחנו מדברים, אנחנו גם יודעים מה היקף הבעיות שלו, גם פלוסים וגם מינוסים, ואומרים: בסדר, זה דבר שנדרש. לדבר הזה נאפשר, בתקופת החירום הזאת, מסגרת זמנים כזו או אחרת. אתם לא עושים את זה. אתם נותנים פה כארט בלנש אפרופו מצב חירום, ומדינת ישראל תמיד נמצאת במצב חירום ותמיד תימצא במצב חירום. אתם נותנים פה כארט בלנש לקיצור דרמטי של הליכים תוך פגיעה קיצונית בציבור.
אז מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, שהוא איש מאוד נחמד וחיובי אבל מאוד מסור לדברים מהזווית שלו, אני בטוח שמחר בבוקר הוא כבר מוציא למנכ"ל שלכם את המכתב וכותב את כל מה שצריך. גם שר התמ"ת, מר שמחון, יקבל פנייה מהתאחדות התעשיינים – הייצוא של ישראל מאוד חשוב, יש משבר כלכלי בעולם וכולנו רוצים ייצוא, והנה מפעלי תעשייה רוצים לייצר ורוצים לקבל היתר פליטה. אין שום מגבלה בדבר הזה. וגם המנכ"ל של מר שמחון, שגם הוא איש מאוד מסור לענייניו, ישלח לכם מכתב, ואז כל הלחצים עליכם. אז אתם תקעתם. אנחנו, המחוקק, אפשרנו לכם, והמנכ"ל גברת אלונה שפר-קארו תעמוד במצב המביך והלא נעים, שהיא זו שבולמת את המשק הישראלי מלהתקדם ובגללה, באופן אישי - - -

אז מה אתה מציע עכשיו?

אני מציע, אדוני, כמה הצעות חלופיות. הצעה ראשונה שלי היא בכלל להוריד את התיקון הזה. 45 יום לציבור זה המינימום, על זה צריך לעמוד. אני לא מציע להוריד את זה, אני לא מציע לפגוע בזה. לחילופין, אני אומר שאם אתם מדברים על טורבינות גז, וטורבינות גז בלבד, אז יהיה כתוב "טורבינות גז". ממש כך. זה מה שכתבתם בדברי ההסבר, בשביל הזה אתם צריכים. לא ניתן 21 יום, 21 יום זה באמת זמן קצר מדי, ניתן 28 ימים להערות הציבור בנושאים של טורבינות גז.

אדוני היועץ המשפטי, אתה יודע שאני מאוד מעריך את העבודה שאתם עושים בייעוץ המשפטי. אתם ראויים להערכה עצומה מצד הציבור על התרומה שלכם, אבל נראה לי שגם אתם, נדמה לי, הלכתם צעד מעבר לנדרש בנוסח שאתם מציעים. למשל, אתם לא נותנים שום פרמטר של היקף הפליטה או היקף הפגיעה הצפויה שמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אמור לשקול כשהוא שוקל את הדברים האלה. זאת אומרת, מרגע שהוא קיבל את אותה בקשה מצד מנכ"ל המשרד המעוניין, שמראה שזה שירות חיוני ועיכוב יכול לגרום נזק, לא ברור על בסיס מה הוא מחליט על הקיצור - לא שאלות של היקף פליטה, לא שאלות של מהות הפליטה, לא שאלות של היקף הפגיעה. אני חושב שהדבר הזה מזיק. אני חושב שאנחנו מייצרים פרצה דרמטית וגדולה מדי בחוק אוויר נקי.

לצערי, ובזה אני רוצה לסיים, מכיוון שאני חושב שמדינת ישראל תמיד תימצא במצוקות, לפחות בשנים הקרובות או עד שאדוני יצליח לקדם את ביאת המשיח - - -

ביחד. ביחד.

ביחד ננסה. עד שנצליח לבצע את זה, אדוני, תמיד נהיה מדינה קטנה עם הרבה מצוקות וצרכים, ואז אותה פרצה שאנחנו מייצרים אפרופו מצב החירום תהיה הנורמה, וזה יהיה חבל מאוד.

תודה. אדוני, רצית להגיד משהו?

כן. אני קולע לדעת גדולים פה, וגם אני, כמו חבר הכנסת חנין, רוצה לחלק את דבריי לפן העקרוני ולצד הטכני. בצד העקרוני אנחנו רואים פה מהלך, שלעניות דעתי הוא חלק משרשרת של מהלכים שמאתגרת, שלא לומר תוקפת, את חוק אוויר נקי. אני רוצה להסב את תשומת ליבו של אדוני, ואולי לקיים דיון בוועדה בכלל על היישום של חוק אוויר נקי. חוק אוויר נקי מחייב תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר, שתאושר בממשלה בתוך שנה מיום תחילת החוק. הדבר הזה לא בוצע וכרגע הוא תלוי ועומד בבג"ץ.

עובדים על זה.

כן. החוק מחייב את השר להגנת הסביבה להכריז על אזורים נפגעי זיהום אוויר, אם יש לכך הצדקות מקצועיות. כל ההצדקות המקצועיות קיימות, ועדיין אין הכרזה כזו – פרוסה שניה בסלמי הזה. יש כוונות לעשות תיקונים נוספים בחוק אוויר נקי, כמו לשנות תקנים, להוריד ולעשות הקלות נוספות, ויש לנו כאן את התיקון הזה שהוא תיקון, כמו שאמר חבר הכנסת חנין, גורף מדי.
אם נסתכל באופן חיובי על כוונתם של מציעי התיקון, שבנפש חפצה מכירים בחשיבותו של שיתוף הציבור ושל כל הכלים הדמוקרטיים, כלי השיתוף והשקיפות שקבע חוק אוויר נקי, גם אז התיקון הזה שופך את התינוק עם מי האמבט, וצריך להיזהר מזה. בדברי ההסבר כותבים המציעים שאין צורך בזמן מינימום, שהמחוקק בכלל לא התכוון לקבוע זמן מינימום. אם ניקח את זה להקצנה - אם יתפרסמו טיוטות להיתר או בקשות להיתר עם כל המסמכים הנלווים היום ויהיה צורך להגיב עד מחר, אז ברור שלא מספיק. אז לכל בר דעת ברור שצריך זמן מינימום, והשאלה היא רק מהו זמן המינימום הזה.
אנחנו מציעים מנגנון מידתי ואחר, בתמיכה בהצעתו של חבר הכנסת דב חנין - להגדיר מקרים פרטניים ולא לתת כרטיס פתוח להגדרה כללית של מקרי חירום. אנחנו חושבים שזמן המינימום הוא 60 יום, כאשר הם מורכבים מ-30 יום שיינתנו לציבור לקרוא את המסמכים הטכניים והמקצועיים שנלווים לבקשה להיתר, לאחר מכן עוד 14 יום לכתוב את תגובתם ועוד 14 יום למשרד להגנת הסביבה לשקול, שעליהם אולי אפשר לוותר אם לא יהיו הערות.
צוין שעד עכשיו הציבור לא ניצל את הכלי הזה בצורה המונית. זה נכון, אבל ככל כלי חדש, הציבור גם הוא צריך חינוך, צריך לאט-לאט להסתגל, צריך להתאים את עצמו. מנגנון ההיתרים אמור ללוות אותנו שנים רבות, אני מעריך שאם לא נבטל את הכלי לאט-לאט יהיה בו יותר ויותר שימוש. חבל לוותר עליו עכשיו.

תודה. נציגי התעשיינים, רציתם להגיד משהו? לא, בסדר. משרד המשפטים, בבקשה.

אנחנו מדברים פה על שאלת חשיבות ההיוועצות בציבור במסגרת הליך היתרי הפליטה, ואין על כך חולק. אבל בניגוד לדברים שאמרו חבר הכנסת חנין ונציג אדם טבע ודין, אני לא חושב שהתיקון שבפני הוועדה הנכבדה הוא תיקון שמוותר על כך והוא כארט בלנש, כמו שתואר. בעיניי יש פה מנגנונים טובים של איזון, ואני רוצה להסביר אותם בקצרה.
קודם כול, כשמקצרים את התקופה מדובר על פרסום מקיף יותר בעיתונים. כלומר, תהיה תפוצה יותר רחבה – גם ביותר עיתונים וגם במקומונים. יש את המבחן שציינו, שהוא מבחן מחמיר מאוד, מצרך חיוני, שירות חיוני לכלל הציבור. לא מדובר במבחן שניתן לעשות בו מניפולציה ולשחק אתו, כמו החששות שעלו כאן.
נקודה שלישית וחשובה, מדובר פה על שיקול דעת עד 14 ימים. כלומר, מה שהמנכ"לית יכולה להחליט, בהינתן שהיא עושה שימוש בסמכות הזאת, זה לקצר ל-14 ואחר לקבל תשובה או התייחסות ממישהו שיגיד: לא היה לי מספיק זמן; מדובר בעניין מורכב; אני מבקש ימים נוספים. יש לה שיקול דעת להאריך את התקופה הזאת. אנחנו לא מדברים פה על מנגנון קבוע או פיקס, כמו שהיה במקור, אלא מנגנון שמאפשר גמישות בעניין הזה. כל השיקולים האלה, לדעתי, תומכים בתיקון הזה.

נקודה נוספת שאני רוצה לעמוד עליה, זה גם עלה מהדברים של חבר הכנסת חנין, היא שהתיקון הזה צריך להיות יותר קונקרטי לצרכים הספציפיים לנגד עיני המשרד להגנת הסביבה – טורבינות גז ניידות או משבר החשמל הכללי. אבל אנחנו מכירים את המציאות, ואני חושב שיש הצדקה כללית לתיקון כזה. בקיץ הבא אנחנו עשויים להיתקל בבעיה דומה, אנחנו עשויים להיתקל בבעיה אחרת עם שירות חיוני אחר - - -

כלומר, צדקתי.

אני רק אומר שיש הצדקה למבחנים האלה - - -

אתם יודעים שגם בשנה הבאה יהיה קיץ?

אני רק אומר שיש הצדקה. אנחנו לא צריכים לעשות ספציפית למקרה הזה אלא לטפל בעניין באופן כללי.

טוב. אפשר לעשות משהו עם 14 הימים? אני מתחבר לזה שאין לציבור מספיק זמן ואין לו את הכלים, המשאבים והמקצועיות שיש לכם. יכול להיות שלא יהיו פניות, אבל זה מנגנון חדש, חוק חדש שמאפשר לציבור, אם יש לו מה להגיד, מספיק זמן. בנסיבות האלה, 14 יום זה ממש מעט. מה אתה אומר?

הנקודה היא שהיתר פליטה נדרש לכל יחידה שהיא גדולה מ-50 מגה-ואט תרמי. היא יכולה להיות 50 מגה-ואט תרמי, כמו היחידות האלה של טורבינות הגז שאנחנו מדברים עליהן, שזה בערך הגודל שלהן. הן די גבוליות. היא יכולה להיות גם 500 מגה-ואט תרמי. יש הבדל ברמת הפליטה בין 50 מגה-ואט תרמי ל-500 מגה-ואט תרמי ל-5,000 מגה-ואט תרמי, ולכן הקושי שנוצר והזמן שצריך לקחת כדי להעיר הערות לגבי אותו קושי הוא שונה.

אבל זה לא כתוב בחוק.

זה לא מופיע כאן, אני מסכים.

אז אולי תתקנו את זה, תביאו לנו משהו תקין, מידתי.

אני מסכים שאין פה משהו מידתי לגודל - - -

הדבר נתון לשיקול דעתה - - -

חלק משיקול דעת הוא הגודל.

אנחנו, המחוקקים, בכל זאת רוצים לקבוע איזשהם פרמטרים. אנחנו מלאי הערכה לאנשי המשרד להגנת הסביבה, אבל אני חושב שזו טעות, גם מבחינתכם, לשים את עצמכם במקום הזה. אתם צריכים לעבוד על בסיס פרמטרים. משרד המשפטים נותן לכם פה מרחב גדול מדי – לרעתכם, לא לטובתכם.

לא הצגתי את זה כהצעות שלנו, רק אמרתי מה יש בהצעת החוק, וזה פותח וגובש עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, אם היה נדמה שאני לוקח קרדיט על משהו. לא כך הוא.

אגב, האישורים הסטטוטוריים להצבת טורבינות גז כאלה ייקחו הרבה יותר מ-14 יום.

בוודאי. למה שלא תביאו לנו איזושהי חקיקה מידתית?

למה לקצר את הזמן הזה אם יש עוד צוואר בקבוק יותר ארוך?

אצה הדרך לחברת החשמל ולמשרד לאנרגיה ומים לקבל היתרי פליטה לנושא של הטורבינות. האם הבקשות להיתרי פליטה הוגשו כבר?

הבקשות להיתרי פליטה עוד לא הוגשו.

בבקשה, אדוני.

קודם כל, ההליכים הסטטוטוריים הם קצרים מאחר שאנחנו מדברים בשני אתרים שישנה תמ"א לגביהם. מדובר רק בבקשות להיתרי בנייה. תנאי לקבלת היתרי בנייה זה הגשת בקשה להיתר פליטה.

אז תגישו.

הבקשות הוכנו, מוכנות.

אתם לא ממהרים, רק אנחנו צריכים למהר.

לא. הוצאנו מכרז, קיבלנו תשובות ביום חמישי האחרון מספקים ותוך ימים מספר גם נגיש באופן רשמי, כי צריך לשלם אגרה של600,000–700,000 שקלים. נעשה את זה בימים הקרובים. לכן אין מניעה סטטוטורית או לוח זמנים ארוך לגבי המצב הנוכחי. אנחנו מתכוונים לרכוש יחידות גיבוי שעומדות בסטנדרטים הכי גבוהים, כולל טיפול בפליטות מזהמים וכך הלאה. בסך הכול מדובר על הפעלה של היחידות ל-500 שעות, לא מעבר לכך. לכן אנחנו בעצמנו רצים ורוצים להתקדם.

אדוני שוב מדבר ברוח דברי ההסבר של הצעת החוק, על אותן טורבינות גז. מה עוד אתם צריכים? למה יש לנו פה משהו כל כך כוללני? טורבינות גז – הבנתי, אני פחות או יותר יודע איך להתייחס. מבחינתכם, יש איזשהו צורך אחר שאתם לא מספרים עליו כרגע?

לא, ממש לא.

אז מבחינתכם, המשרד להגנת הסביבה, יש איזשהו צורך אחר, משהו אחר שאנחנו צריכים לדעת עליו? למה לא להגדיר משהו לצורך הזה?

אני רוצה להתלבט בקול רם. התפקיד של חוק אוויר נקי הוא לא לייצר חשמל ולא לייצר מים. במקרה הזה, התפקיד שלנו הוא שכאשר באות לפתחנו בקשות להיתרי פליטה למתקנים אלו ואחרים - לבחון אותן. במידה שהמתקן יכול לעמוד בכל הסטנדרטים המקובלים, במטרה להפחית ככל הניתן את ההשפעות הסביבתיות, לאפשר הקמה והפעלה של המתקן תחת כל המגבלות שאנחנו מבקשים. אנחנו נתקלנו בסיטואציה הזאת - אני מהרהרת בקול רם – וכמו שנציג משרד המשפטים אמר, יכולות להיות סיטואציות דומות. החוק כרגע לא מאפשר גמישות במצבים דומים. המנגנון שהצענו, התלבטנו לגביו רבות, ואנחנו לא אוהבים את הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה. גם אנחנו, כמו שאמר חבר הכנסת חנין, עם הגב לקיר. אנחנו מקדישים לזה המון זמן, שאנחנו רוצים להקדיש להפחתת פליטות. יחד עם זאת, כממשלה, כרשות מבצעת, אנחנו נתקלים בסיטואציה שאנחנו חושבים שאפשר ללמוד ממנה ויכולים להיות מצבים דומים. לכן אנחנו מציעים מנגנון שאומר לאו דווקא 14 יום באופן ספציפי - - -

בואי נעשה את זה: לא יפחת מ-21 יום. קודם כול שניתן עוד קצת זמן, הציבור צריך להיערך.

אשים על השולחן את ההתלבטות.

זה דבר אחד. עוד משהו, בגלל שזה חוק חדש, אנחנו עוד לא יודעים איך הוא עובד וכבר היה בתיקון, אני מציע שהתיקון הזה יהיה הוראת שעה לשנה. נראה איך נעבור את הקיץ הזה ואני רוצה לראות שמשרד האנרגיה נערך ומכין חלופות אחרות, שלא יתלבש על החוק הזה שעשינו למצב חירום, ועכשיו כל החיים זה יהיה חירום כי הוא לא ייערך. אני רוצה שהוא יעשה את העבודה, ואני אעזור לו גם בוועדה. נעשה דיון מעמיק עם השר, עם המנכ"ל ונביא את זה גם לידי החלטה בממשלה – מה שאפשר לעשות. בוודאי יש אילוצים רבים, יש לנו את איראן על הראש, יש לנו הרבה דברים. אם נעשה את זה כחוק קבוע אז יכול להיות שיחיו עם זה, זה פתרון. אף אחד לא אוהב את זה, אבל זה פתרון מבחינתנו.

אני גם לא רוצה להשאיר את האזרחים בלי חשמל, אז אני חייב להעביר את הקיץ הזה בשלום ולקראת השנה הבאה נלמד, נראה מה עושה משרד האנרגיה, נתלבט ביחד, נפיק לקחים ממה שהיה השנה. יכול להיות ש-21 יום לא מספיקים ואפשר לתת עוד חודש וזה לא מהותי, או שנגיד ש-21 זה יותר מדי וצריך לצמצם ל-14 יום. נלמד את הדברים, כי זה חוק חדש כי עוד לא ראינו איך הוא עובד בכלל. גם אתם מתקשים להביא דוח תוך שנה כמו שהתחייבתם, גם לממשלה ואולי גם לוועדה. לכן אני מתלבט אתכם יחד, כמו שאת מתלבטת. אולי ניתן לכם שנה, כדי שלא נגרום למצב חירום, אבל בשנה הבאה תבואו עוד פעם, נשמע עוד פעם.

גברתי, אולי לפני שתעני - יש עוד יתרון בהצעת יושב-ראש הוועדה. הצעתו של יושב-ראש הוועדה גם מעבירה מסר לכל הגורמים האחרים לעשות שיעורי בית מראש. השיטה שבה מגיעים ברגע האחרון ואומרים: יש מצב חירום, תביאו 14, צריך צ'יק-צ'ק - למה להעביר את המסר הזה כבר עכשיו? יש היגיון בהצעתו של היושב-ראש. אומר לכם יושב-ראש הוועדה: למה לכם להעביר את המסר הזה? כרגע אנחנו במצב חירום. לגבי מצב החירום הולכים לקראתכם, אבל המסר הכללי לכל הרשויות זה להכין שיעורי בית מראש. אם הם צופים כבר היום שאולי גם בשנה הבאה יהיה מצב חירום, שיכינו את התוכניות, יכינו את היתרי הפליטה, יגישו את זה בזמן, כדי שלא נצטרך בשנה הבאה לעמוד באותו מצב. אני חושב שזה מסר יותר נכון ברמה הציבורית.

אדוני, אני רוצה לשים את התיקון הזה במקום הראוי לו. אנחנו לא משנים את תהליך הרישוי של המתקנים ואנחנו לא קובעים שהזמן להערות הציבור יהיה 14 יום. אנחנו קובעים מבחן חמור, לפיו מדובר במתקן שאמור לתת שירות חיוני, שעיכוב באספקתו יפגע פגיעה חמורה בציבור. את זה גם מגיש הבקשה וגם מנכ"ל המשרד הרלוונטי צריכים להראות. אי-אפשר להראות את זה סתם ככה. זה אחד.

שניים, הם צריכים להראות שלא ניתן להמתין 45 יום. זאת אומרת, זה לא רק שיש מצב חירום כלשהו במשק החשמל, זה גם שלא ניתן להמתין את התקופה. אם הם היו באים בחורף כנראה שלא ניתן היה לקצר את הזמנים.

הבנתי. אין לנו הרבה התלבטות. אנחנו מחליטים שנרחיב את הזמן מ-14 יום ל-21 יום ונבקש את זה כהוראת שעה לשנה. בשנה הבאה נבחן – אולי יהיה יושב-ראש ועדה יותר מוכשר ותצליחו להעביר את זה לכל החיים, אבל זה בינתיים.

אדוני, רק להבהיר. התיקון כולל שני תיקונים. הוראת השעה מתייחסת לתיקון של ה- - -?

לכל החוק. נבחן את כל הדברים בעוד שנה. יכול להיות שתפרידו את זה אחר כך. אתם משרד דינמי מאוד, עובדים, בוחנים דברים. גם לבית הזה יש מה להגיד. אנחנו גם רוצים שמשרד האנרגיה יעשה עבודת מטה ויציג לנו איך הם נערכים לטובת האזרחים במדינת ישראל עם מאגרים כמו באירופה, בואי נגיד שלא יהיו 20% אבל לפחות שיהיו כפול ממה שיש היום – 12% או 13% מאגר של עודפים. אנחנו לא יכולים לדעת מה יהיה. איראן תתקוף, חס וחלילה, כל אחד רוצה להשמיד אותנו. אנחנו צריכים להיות ערוכים.

אדוני, מכיוון שלא היו הערות מהותיות ויש הבנה שהממונה סיים את עבודתו, הציבור לא העיר והוא צריך לשבת ולהמתין 55 יום עד מתן ההיתר - - -

את זה מורידים. הציבור יוכל להתנגד 45 יום. אם אין הערות הממונה יכול להתקדם. אין בעיה, את זה מורידים.

הוראת השעה לא מתייחסת לנושא הזה.

אנחנו יכולים לחלק את זה?

כן, כן, אפשר.

אם ככה, נחלק את זה. אז לפי מה שסיכמנו הנושא הראשון ייכנס כחוק קבוע. הנושא השני, אנחנו צריכים לבחון אותו והוא ייכנס כהוראת שעה, עם התיקון של 21 יום. זה יהיה הוראת שעה עד 31 במאי 2013. מי בעד הצעת החוק, עם התיקונים? מי נגד?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
הצעת החוק אושרה.

תודה, אושר פה אחד. אני נועל את הישיבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:26.>