PAGE
25
ועדת הפנים והגנת הסביבה
21/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 547>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ט באייר התשע"ב (21 במאי 2012), שעה 10:00

<1. הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - חובת התקנת מערכות סולריות על בניינים ללא הגבלת מספר הקומות), התשע"ב- 2011>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
דב חנין

אורי מקלב

>
חבר כנסת זאב בילסקי
חבר הכנסת אורי אורבך
דוד פילזר
–
מנהל אגף הנחיות ותקנות, משרד הפנים

אילת צור
–
לשכה משפטית, עו"ד, משרד הפנים

כרמית יוליס
–
יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עמיחי דרורי
–
תכנון וכלכלה, משרד האנרגיה והמים

אדי בית הזבדי
–
שימור אנרגיה, משרד האנרגיה והמים

יהונתן אלעזר
–
אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

טל זסק
–
לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

יוחנן בורשטיין
–
אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

אמיר רשף
–
רפרנט ממ"י באגף התקציבים, משרד האוצר

טלי הירש שרמן
–
מנהלת תחום קוד הבנייה, משרד הבינוי והשיכון

מילכה כרמל
–
יועצת לאיכות וסביבה, מרכז השלטון המקומי

מאיר ברקן
–
יו"ר ועדת תכנון ובניה, ארגון הקבלנים והבונים בישראל

ענת אייל
–
פעילה, המשמר החברתי

ליה נירגד
–
פעילה, המשמר החברתי

מיכאל ריינר
–
אידאל ואמקור אנרגיה

אדר אזנקוט
–
מנכ"ל כרומגן

טימור קרמלאב
–
ראש צוות תכנון מערכות מרכזיות – כרומגן

נועם כהני
–
סמנכ"ל הנדסה ופיתוח – כרומגן

רמי טרבולסקי
–
מנכ"ל נימרוד תעשיות בע"מ

יניב רונן
–
ד"ר, מחלקת המחקר והמידע, הכנסת

רות להב
–
אדריכלית, יו"ר הוועדה לבנייה ירוקה של עמותת האדריכלים

תומר רוזנר
רוני טיסר
אורון אלוני - מתמחה

יפה שפירא

אושרה עצידה
<הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - חובת התקנת מערכות סולריות על בניינים ללא הגבלת>
מספר הקומות), התשע"ב-2011





[הצעת חוק פ/3840/18]

(הצעת חברי הכנסת זאב בילסקי ודב חנין)

בוקר טוב ושבוע טוב. אני פותח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא הוא הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חובת התקנת מערכות סולריות על בניינים ללא הגבלת מספר הקומות) של חבר הכנסת זאב בילסקי היקר ושל חבר הכנסת דב חנין, פ/3840. הצעת החוק עברה בתמיכת הממשלה בקריאה הטרומית, והיא הגיעה לוועדה על מנת להכין אותה לקריאה ראשונה. אני הבנתי שגם היה תיאומים בין המשרדים.

בגדול, אני חושב שהמדינה היתה צריכה לחוקק את החוק החשוב הזה. אנחנו כבר ערים למגדלים שקמים כפטריות כשמהצד השני אנחנו צריכים לחסוך באנרגיה, וצריך לתת את הדעת על זה. בבניין שהוא עד שמונה-תשע קומות עדיין אפשר היה לתת מענה לכל הרוכשים כאשר לכל אחד יהיה את הדוד שלו. אבל פה אנחנו מדברים על כמות אדירה של אנשים כאשר הגג הוא קטן, והשאלה היא איך אפשר לתת מענה אופטימאלי. אני קראתי גם את המסמך שהכין לנו הממ"מ ושל משרד הפנים, רשות התכנון ולמשרד השיכון יש לבטים. השאלה היא מה יקרה אם חס וחלילה יהיה צורך בשירותי כבאות בבניין כל כך גבוה כי אז צריך להתארגן גם מלמעלה וצריך שטח.
כמובן שהחוק הוא ראוי והוא חוק טוב. אולי ישנן כמה אופציות שאנחנו צריכים למצוא, אולי זוהי באמת לא האופציה המקסימאלית שיכולה לתת מענה אופטימאלי לאזרחים, אבל זה הדיון ובשביל זה אנחנו כאן. אנחנו ניתן קודם כל את רשות הדיבור למציעים על מנת שהם יציגו לנו את הצעת החוק. הם יעדכנו את הוועדה לגבי תיאומים מול משרדי הממשלה, ואנחנו נשמע גם את האנשים שיושבים כאן איתנו שלכל אחד מהם יש בוודאי מה להגיד. על פניו המטרה נראית ראויה וחשובה. השאלה היא רק איך עושים את זה נכון על מנת שזה ימוצה על הצד הטוב ביותר.

חבר הכנסת בילסקי, אתה בין הראשונים שחתומים על הצעת החוק. בפעם הבאה אנחנו רוצים שאתה תתברג בחמישייה הפותחת וזאת על-פי כישוריך. בכל מקום בו היית הטבעת חותם, ואנחנו רוצים שגם פה יהיה לך חותם. החוק הוא על שמך והוא חשוב. כמו שאמרתי, האסטרטגיה שלנו היא שתמשיך להיות כאן עד ביאת המשיח.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך. אני גם שמעתי כמה אנשים שהיתה להם ביקורת על כך שאין בחירות עכשיו. שנינו היינו יחד במליאה והצבענו בקריאה הראשונה, והדבר הראשון שחשבתי עליו הוא שהחוק הזה "הלך". אומרים שתשועת השם היא כהרף עין. אנחנו יושבים פה עכשיו, אבל אם היו בחירות הייתי עכשיו בדיר אל-אסד, ולא הייתי מטפל בנושא שהוא כל כך - - -

עד כמה שאני מכיר אותך בספטמבר היית ממשיך לדון בחוק הזה.

או שכן או שלא. אתה יודע, המצב שלנו לא היה מזהיר כל כך אבל זה לא לישיבה הזאת. לכן, אני שמח שאנחנו עכשיו נוכל להעביר את החוק הזה, ואני כבר שמח שהיושב-ראש אותת לכל משרדי הממשלה ולידידנו מהקבלנים שאנחנו הולכים לגמור את החוק הזה צ'יק-צ'אק היום ובתמיכה של כולם כמובן. אני מכיר את רוח היושב-ראש ששורה על הדיונים פה. הוא תמיד משתדל לעשות תיאומים.

החוק הזה נולד מישיבה שהיושב-ראש קיים בבנייני האומה. היו שם נציגים מכל מיני מוסדות, ואני נתקלתי שם באנשים נחמדים ממוסד "נאמן" בטכניון. לא ידעתי שזה קיים, ולכן התחלתי ללמוד מה הם עושים. תוך כדי זה התחלתי לקרוא פרסומים שלהם ואני פשוט לא האמנתי. אני מסתכל ואני רואה שדודי שמש בארץ שטופת שמש כשלנו עד תשע קומות וזהו. אני זוכר שכאשר הייתי תלמיד בבית ספר לא הייתי מי יודע מה בחשבון, אבל אני יודע לספור. בתל אביב יש בניינים גדולים ואמרתי שבטח לפחות המחוקק נתן את דעתו מלמעלה, וגם הקבלנים הם אנשים אחראיים והם יודעים את מצבה של המדינה. אבל לא, אין. ואני מתחיל לחפור הלאה ואני מסתכל ואני רואה שיש פה במדינת ישראל בתי מלון, למשל, שאין להם והכול בחשמל, וכידוע כל המקומות האלה צורכים. בדקתי, יש גם קאנטרי קלאב. אני לא יודע אם אדוני חבר בקאנטרי קלאב, אבל אחד היתרונות של הקאנטרי קלאב הוא שאנשים אוהבים לבוא ולהתקלח שם. שם הם מרגישים טוב להיות שעה מול המים על חשבון הברון. במנוי כבר נכנס עניין המים.
למדתי את העניין הזה עוד יותר והבנתי שיש פה דיספרופורציה בין מי שבונה לבין מי שגר, במגורים לפחות. זה שבונה משתדל לגמור, לפי המפרט לתת, והוא הולך לפרויקט הבא. זה שנכנס כבר נכנס. האם הוא יתחיל להקים דודי שמש?

אדוני היושב-ראש, הסתבר שאם אנחנו נעבוד בשכל אנחנו יכולים לחסוך בשנים הקרובות למדינת ישראל לא רק 5 מיליארד שקל אלא הרבה חשמל שאין לנו. אני שמעתי את השרים מתבטאים. אחד אמר: בואו נסגור את החשמל לעזה. השני אמר: בוא נעשה את זה וזה. בטח הכנסת פטורה מההפסקות שתהיינה כי בטח נדאג לעצמנו, אבל מה זה בשביל המדינה שפתאום ארבע שעות לא יהיה חשמל? אתה לא יכול לעבוד, היום אתה לא יכול לזוז בלי חשמל. המעליות לא תעבודנה והמחשבים לא יעבדו וכל זה כי אין לנו חשמל. מה אנחנו עושים עם החשמל? אנחנו מבזבזים אותו על מדינה שעשרה חודשים בשנה יש בה שמש.
ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מאוד הייתי מבקש מכל חברי ממשרדי הממשלה, ובייחוד מארגון הקבלנים שהוא ארגון כה יקר לנו. אלו אנשים שבאמת בנו את המדינה הזאת, הם בוני הארץ והם ממשיכים לבנות. הם גם אלה שלוקחים את הסיכונים. מתפקידי הקודם הקודם אני זוכר שבכל פעם בה אישרנו פרויקט בנייה הייתי אומר לעצמי: מה הקבלן הזה יודע שאני לא יודע? הוא הולך אולי לפשוט שם את הרגל. איך הוא ימכור? כמה עולה לו פה? אתה מכיר אותנו, אנחנו יהודים. ראשי הערים בייחוד רוצים לקחת עוד קצת. אז אני עושה כבר חשבון כמה הוא ירוויח, אולי אפשר להעלות קצת פה וקצת שם. לפי כל החישובים הוא הולך להפסיד. אני מעריך אנשים. הם מסכנים את הכסף שלהם, לא את הכסף של אחרים, והם הולכים ובונים.
לכן, אני באמת פונה לרגש האחריות שלהם ומבקש מכולם לתמוך בכך שאנחנו נגיע היום ל-15 קומות גם מלמעלה גם מלמטה. יש לנו היום טכנולוגיות חדשות.

למה 15?

אני הבאתי לאדוני הרבה חומר לקריאה. לפי כל המחקרים אנחנו יכולים להאמין בביטחון רב שאנחנו נצליח להסתדר טכנולוגית. ברגע שייכנס החוק ויכול להיות שאנחנו צריכים לתת איזושהי פרק זמן מסוים עד לזה.

יש אולי טכנולוגיה אחרת שיכולה לתת גם ל-40 קומות.

בדיוק. יש היום טכנולוגיות, משאבות חום, ואקום. יש כל מיני דברים. במדינה שיש לה טכנולוגיה שיכולה ליירט טילים בשמיים ולשלוח לוויינים ולפי מקורות זרים גם להגן על עצמה בצורה יוצאת מהכלל, אני בטוח שתימצאנה הטכנולוגיות האלה. אנחנו נעשה אז דבר גדול, דבר ענק למדינת ישראל ולדורות הבאים. אנחנו לא נבזבז את אותה אנרגיה שאנחנו כל כך צריכים על כך שאנשים ישתמשו במים שחוממו בחשמל.

חבר הכנסת דב חנין, האם אתה רוצה לדבר עכשיו או בהמשך?

אדוני, בשלב זה אני רק רוצה להסתפק בשני משפטים קצרים ולהוסיף על דברי חברי חבר הכנסת בילסקי. מדינת ישראל הולכת והופכת להיות מדינה שבנויה לגובה, וזה טוב וזה נדרש וזה ראוי. אבל מהצד השני אנחנו צריכים להתאים את הפתרונות שלנו גם בתחום האנרגטי למהלך הזה. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהצעת החוק הזאת מחייבת אותנו. במקום אותה שיטה שאומרת: בתים גבוהים הם מחוץ לתמונה, לחשוב על הדברים האלה מחדש. יש מורכבויות, יש מורכבויות טכניות. אנחנו גם בוודאי נשמע אותן. אבל יש גם מגוון של פתרונות ואמצעים. הדרך הנכונה היא לא להתחמק מהסוגיה ולהגיד: זה לא רלוונטי אלא להגיד: זה רלוונטי, אנחנו נתמודד עם זה ונמצא פתרונות במסגרת האפשרויות הקיימות מבחינה טכנית ולוגיסטית. תודה.

תודה. אני רוצה לשמוע את נציגי משרד האנרגיה שאמונים על האנרגיה של מדינת ישראל. אני רוצה לשמוע איך הם רואים את העניין והאם יש להם הצעות אחרות, או שהמשרד עוסק בימים אלה יחד עם משרד הפנים, עם מערך התכנון, על מנת ללמוד מטכנולוגיות חדשות וגם בבניינים יותר גבוהים, בנייני אקירוב למיניהם, שבהם אפשר לנצל את האנרגיה, וכמובן בתי מלון. האם יש חשיבה, עבודה? חבר הכנסת בילסקי גילה נקודה מסוימת בעקבות הדיון שהתקיים בבנייני האומה. הנקודה היא בוודאי רחבה ביותר אצלכם, אתם עובדים על זה במשך שנה. אנחנו כחברי כנסת מזהים בעיה מסוימת ומצביעים עליה, ולפעמים מזה נולד משהו יפה, גדול וחזק, ואחר כך אתם יכולים להגיד: אנחנו מכניסים לסעיף כזה וכזה את זה ואת זה ומרחיבים את זה, ונעשה גם רפורמה בתוך הצעת החוק. לא פעם הדברים נולדים בצורה הזאת כי המשרד עוסק במיליון דברים, ובצורה הזאת מישהו מעיר להם על הנקודה ועל הבעיה הרוחבית שקיימת במדינה שלא נתנו עליה את הדעת. עדכנו את הוועדה איפה אנחנו עומדים, וכמובן ביחס לחוק הזה.
אדוני, בבקשה.

בוקר טוב, שמי אדי בית הזבדי. אני ממשרד האנרגיה והמים ואני מנהל האגף לשימור אנרגיה.

כידוע לכולם, כל הנושא של אנרגיה מתחדשת ואנרגיה סולרית מלכתחילה, מסוף שנות ה-70, קודם על-ידי האגף שלנו. אנחנו קידמנו את זה באמצעות ובעזרת משרד הפנים. הטכנולוגיה אז היתה כזאת שלא יכולנו להמליץ על שימוש באנרגיה סולרית במבנים שהם למעלה מתשע קומות. אבל מאז ועד עכשיו עברו כמעט שלושים שנה והטכנולוגיה השתפרה והנצילות עלתה, וגם גובה הבתים עלה.

האם כשגיליתם לא ראיתם מקום לשנות את החקיקה?

אנחנו מידי פעם מנסים ליזום כל מיני יוזמות. כמו שאתה מבין, כל נושא אנרגיות מתחדשות, כל נושא תכנון ובנייה, הוא לא ביד משרד האנרגיה.

אתם מצביעים, אתם אחראים על זה. זה שוק שאתם צריכים לתת לו מענה. למשל, בתי מלון, מרכזי בילוי, שמשתמשים באופן מסיבי, כמו שאמרו פה. יש לך שר מוכשר מאוד ואתה צריך להאיר את עיניו. עושים ועדה משותפת של כל הגורמים. אתה נציג משרד האנרגיה ואתה צריך לדעת איפה אנחנו בעניין האנרגיה.

בתקנות המקוריות אין מצב שמבנה לא חייב באנרגיה סולרית, למעט מבנה תעשייה. לדאבוני הרב, מי שאחראי על אכיפת התקנות האלה ומי שנותן את טופס 4 זה לא אנחנו, זה משרד הפנים.

לא דיברתי על האכיפה אלא על עצם הרעיון.

קיים שם. תקנות התכנון והבנייה לא מבחינות בין בית מלון לבין בית מגורים לבין - - -

מי צריך לבדוק שזה אכן תוכנן כך?

משרד הפנים, ועדה מקומית לתכנון ובנייה.

אם אתה רואה ארבעה בתי מלון שלא עשו, אתה לא צריך לעשות שום דבר.

לא, אני לא יכול.

אז מה אתה עושה היום לגבי בניין עד 15 קומות?

מה שקרה הוא שלפני שנה אנחנו פנינו למשרד הפנים עם הצעה אחרי שעשינו איזושהי עבודה, אני בתחום הטכני עם עזרה וסיוע של בעלי מקצוע מהתחום ועמיתי עמיחי בנושא הכלכלי. עשינו בדיקה של היתכנות טכנו-כלכלית של התקנת מערכות שמש למבנים. אנחנו הגדרנו אותה כמבנים, לא רק לבתים, מעל תשע קומות. מצאנו שניתן בהחלט להשתמש באנרגיה סולרית בבתים עד 15 קומות, ואפילו למעלה מזה. ביקשנו ממשרד הפנים לשנות את תקנות התכנון והבנייה, זה לא היה פשוט. בסיכומו של דבר, התקיימו כאן כל מיני דיונים, גם בכנסת, וגם בינינו לבין משרד הפנים, לפחות שניים-שלושה כאלה. אנחנו הגענו לאיזשהו משהו שהוא בחזקת המיעוט שבמיעוט שאנחנו יכולנו להסכים עליו.
אני לא שלם עם מה שהוסכם עליו, אבל אם זה היה וזה מה שנאמר וזה מה שהובן שעד שייכנס לתוקף קוד האנרגיה במבנים אז עדיף לעשות את זה בצורה כזאת. אנחנו בדקנו את כל הנושא, גם כלכלית וגם אנרגטית, וגם מבחינת התכנון על הגגות. אנחנו פנינו לארכיטקטים. יש ארכיטקטים הטוענים שלא ניתן להשתמש בגג מעבר לשבע קומות, אפילו פחות מזה היו כאלה שטענו. היו גם טענו שגם אפשר לשים ל-20 ול-25 קומות מתחת לגג. הכול עניין של מה באמת רוצים לעשות ואיפה רוצים להיות.
אני חושב שההצעה שלנו המקורית ל-15 קומות מתחת לגג – כמו שאתם מבינים, בתקנות הישנות זה מהרצפה ומעלה - אנחנו מציעים מלמעלה ומטה, ההתייחסות היא הפוכה. אנחנו גם הצענו פתרון לדירות שלא מקבלות אנרגיה סולרית, שלא יכולות לקבל אנרגיה סולרית מתחת ל-15 קומות. דיברנו על משאבות חום שזה טכנולוגיה שהיא לא חדשה, אבל היא הרבה יותר יעילה ויותר מתקדמת מדוד חשמל, למשל.

איפה כל זה עומד? הצעתם והצעתם והכול בסדר, אבל מה קורה בתכלס?

נכון להיום מה שאושר או על מה שהוסכם בתקנון התכנון והבנייה - - -

מוצע, עוד לא אושר. המועצה היא רק גוף מייעץ, מה לעשות?

אושר שתהיה אנרגיה סולרית למבנים – אני חוזר לא רק למבני מגורים – מעל תשע קומות, לפחות לשבע קומות מתחת לגג בשלב הזה עד אישור קוד האנרגיה במבנים שמתעדכן עכשיו. להגיד לכם שאני הכי מאושר וקיבלתי את זה בשמחה? לא, ממש לא. אבל על מנת לקדם את הנושא הזה בחזקת לפחות זה במקום - - -

האם אתם תומכים בחוק? האם הוא בסדר?

בעיקרון החוק כמו שהוא אנחנו בהחלט רוצים אותו.

למה אתה עושה עם הראש כך? האם החוק לא טוב?

אני אומר שזאת הצעת פשרה.

אני מדבר על החוק, אני כרגע דן בחוק ולא בקוד האנרגיה ולא בתכנון שלך ובעבודות שלך. האם החוק הוא בסדר?

החוק עצמו – המגמה שלו היא מאוד מאוד טובה. מדובר בגרסה ראשונית, והיינו בקשר עם חבר כנסת בילסקי שמהנהן עכשיו, כאשר בדקנו את ההיתכנות והטמענו את זה אז - - -

האם אפשר להוסיף נתונים כלכליים?

עוד מעט, תודה. משרד הפנים, איפה אנחנו עומדים פה עם כל מערך התכנון, מינהל התכנון?

דוד פילזר, מנהל אגף להנחיות ולתקנות תכנון ובנייה במינהל התכנון של משרד הפנים.

כפי ששמעתם, היינו בדיונים בוועדת המשנה לבנייה ולתקנות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ובמליאת המועצה הארצית. קיבלנו את המלצת המועצה הארצית להצעה ששמעתם. אבל הייתי רוצה לקרוא את החלטת ועדת המשנה מפני שזה גם אולי יחסוך חלק מההערות שתשמעו בהמשך: "ועדת המשנה שמעה את נציגי משרד האנרגיה והמים, מתכנני מערכות אינסטלציה, אדריכלים ויצרני מערכות סולריות. לאחר דיון מעמיק הוחלט כי הפתרון המועדף לטווח הארוך הוא תקנות תפקודיות שיאפשרו סל של פתרונות להתייעלות אנרגטית בכלל הבניינים. מערכות סולריות יהוו רק אפשרות אחת, וייתכן שבגלל בעיות אובייקטיביות כגון: מקום על הגג, מגבלות גובה, מראה המבנה, הרכב בעלויות והרצון להכניס שיטות חוסכות אנרגיות אחרות, לרבות חדשות, ייבחרו אפשרויות אחרות. בטווח הקצר" – וזה החלק המעשי ומה ששמעתם - "ועד אשר יבוצע מחקר על יעילות וישימות של מערכות אחרות ועדת המשנה ממליצה למליאת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ודרכה לשר הפנים לחייב בניינים רבי קומות במערכות סולריות עבור יחידות לפחות בשבע הקומות העליונות שבבניין". אני מקווה שהדברים ברורים. "בניין רב קומות מוגדר בתקנות כבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף עולה על 29 מטרים". בדרך כלל מדובר בבניינים שבפועל הם מעל תשע קומות. עד היום תקנות התכנון והבנייה חייבו מערכות סולריות לחימום מים בבנייני מגורים רגילים וגבוהים - כלומר, עד 29 מטר או 9 קומות – ופטרו בניינים רבי קומות שגובהם עולה על 29 מטר.

למה רק מגורים? למה לא מלונות?

סליחה, סליחה. אני קיבלתי את התיקון של אדי בית הזבדי. הכוונה לכלל ה- - -

לא, תכתוב, לא הכוונה. כל אחד יפרש עכשיו.

לא, לא. אנחנו בנוסח לרשומות - - -

איך יהיה כתוב? אני רוצה שגם בתי מלון וגם מקומות בילוי ושכולם ייכנסו.

לא, ההתייחסות לצורת הבניין ולא לייעודו. כלומר, בבניין רבי קומות.

לא רק מגורים.

לא רק מגורים. היה על זה ויכוח.

האם סגרנו את הוויכוח? לא יהיה מגורים, יהיה בניין רב קומות וזהו.

בניין רב קומות. אני כן אוסיף שהיתה מגבלה נוספת לגבי תוכניות הקיימות, ואולי הייעוץ המשפטי שלנו או - - -

אנחנו לא במשפטים עכשיו, אנחנו רוצים ללמוד את הסוגיה.

רצינו שבמקומות שיש מגבלות גובה שמהוות מחסום נוסף לגובה שהחובה של התקנות - - -, כלומר, איפה שזה לא ישים שיהיה פטור לעניין הזה. גם היום אנחנו פוטרים איפה שיש בעיות הצללה. כלומר, אם אין שמש אין טעם לחייב את המערכות הסולריות ואנחנו אומרים איפה שיש מגבלות גובה שלא מאפשרות - - -

איפה אין שמש בארץ?

יש מצבים של הצללה של מבנה אחד על אחר או יכולות להיות.

בשעות היום זה מתחלף, הכול מסתובב.

לא תמיד, זה תלוי במיקום של המבנים, האחד כלפי השני.

לסיום, על-פי החלטת ממשלה נערך קוד בנייה. זו היתה אחת מההמלצות של ועדת זיילר, הוועדה שבחנה את בטיחות המבנים. השופט זיילר המליץ על עריכת קוד שייקח את כלל הדרישות לבנייה, ירכז אותם בצורה - - -

איפה עומד הקוד? מתי הוא יצא לפועל?

הקוד הזה הוא בעבודה מתקדמת. זה הוטל על משרד הבינוי והשיכון. שר הפנים נשאר מתקין התקנות, אבל העבודה המקצועית בתחום נעשית על-ידי צוותים של - - -

האם יש לוח זמנים?

יש - משרד השיכון. אני רק רוצה להגיד שאנחנו רואים בזה בעיה מסוימת כששולפים נתונים מסוימים או דרישות מסוימות, חשובות ככל שיהיה, אבל כששולפים אותן מתוך הקוד בלי הראייה הכוללת של כלל דרישות הבנייה.

הכול ייכלל. האם מישהו מקבל החלטה בלי לקחת את כל ההשלכות? אין דברים כאלה בארץ.

לא, אני אומר שעם כל הכבוד לכנסת ולחקיקה הראשית - - -

יקירי, תודה. נציגת משרד השיכון, בבקשה תעדכני אותנו איפה זה עומד.

טלי הירש שרמן, מנהלת תחום קוד הבנייה במשרד הבינוי והשיכון. בזמנו בוועדת השרים לענייני חקיקה אנחנו הבענו התנגדות כיוון שביקשנו שייתנו לנו לסיים בשקט את הכנת קוד הבנייה שכולל גם טיפול במערכות סולריות.

האם יש צורך בעשר שנים של שקט?

לא. אנחנו עתידים לסיים אותו עד סוף השנה, את הטיוטא, ולהעביר למשרד הפנים. אנחנו ציינו את זה גם בוועדת השרים. לאור לחץ ולאור התחשבות באמת במשק ולאור זאת שגם במהלך עבודת הקוד ניתן לתת פתרון עכשווי, אנחנו כן הבאנו את הדיון לוועדת המשנה במשרד הפנים. הפורום שהיה שם הוא בערך הפורום שיושב פה סביב השולחן, ויחד איתם ויחד עם עבודה מסודרת שהכנו והראנו החלטנו אז על לפחות שבע קומות עליונות בבניינים רבי קומות מכיוון שבחנו לא רק בניין אחד כפי שנבחן - - -

מה זה שבע קומות? מלמעלה.

שבע קומות מלמעלה, כן. אמרנו שזה יהיה איזשהו טיפול נקודתי להיום, לא לחכות עד שהקוד יסתיים. במקביל, אנחנו מטפלים בקוד בצורה הרבה יותר רחבה, גם לתת מענה יותר אנרגטי לשאר הקומות, לא רק השבע העליונות, שלא מקבלות מענה בתיקון הזה. זו היתה הכוונה. אנחנו בחנו לא רק בניין אחד.

האם יוקדם עכשיו זמנו של הקוד האנרגטי או שבסוף השנה זה מה שיהיה חוץ מהחלטת ביניים הזאת?

סוף שנה. מעבר לתיקון שעכשיו כבר נמצא למיטב ידיעתי לפני פרסום ברשומות, עד סוף השנה, עד סוף 2012.

אבל כרגע אני יכול להעביר את החוק. זה לא מפריע, נכון?

לא, אנחנו יכולים להעביר את התיקון שדיבר עליו דוד פילזר שהוסכם.

להביא את זה לפה, בתוך החקיקה?

אין צורך.

האם התקנות מפורטות כבר? מי צריך לחתום עליהן, האם שר השיכון?

לא, שר הפנים.

למה הטלתם את זה על שר השיכון, על משרד השיכון?

היסטוריה של החלטת ממשלה.

לי זה לא משנה, אלו אותם שרים של - - -, אבל שיהיה סדר בבית.
נציג האוצר, מה רצית להגיד?

יש פה שני אינטרסים. מצד אחד, אנחנו רוצים לקדם כל מהלך של התייעלות אנרגטית וחיסכון באנרגיה, ובאמת הדברים שמשרד האנרגיה מנסה להביא פה לשולחן הם נכונים. מצד שני, צריך לזכור שלוועדת המשנה לתקנות בנייה מגיעות כל מיני תקנות, חלק של בטיחות, חלק של סביבה, חלק של אנרגיה, חלק של בטיחות באש. כל התקנות שמתקבלות שם, בסוף יש להן השלכות כלכליות על הישימות והכדאיות הכלכלית של בניית בניין. אני חושב שמה שדוד התחיל להגיד הוא ששם הם רואים את כל התמונה, והם לוקחים בחשבון גם את נושא עלויות הבנייה והישימות הטכנית וההנדסית של הדברים האלה. הפתרון שמוצע כרגע בתקנות של שבע קומות עליונות הוא הפתרון שהגיעו אליו אחרי שדנו וראו את התמונה המלאה. בשלב הזה אני לא חושב שנכון לאשר את החוק אלא לתת לתקנות להתאשר כמו שיביאו אותן לחתימת שר הפנים.

לא הבנתי. מאשרים את החוק ו- - -

לא, לא. מאשרים את התקנות כמו שהן.

התקנות לא אצלי, מה אתה רוצה ממני? אני לא שר, אני בסך הכול כנסת.

אני מציע לך. החוק כמו שהוא הוא יוצר בעייתיות, הוא יוצר בעיה של היתכנות טכנית ובעיה של היתכנות כלכלית.

הצעת, הצעתך בינתיים נשקלת. תעשו באמת עבודת מטה לגבי פתרון אנרגטי של מדינת ישראל בכל הכלים. זאת אומרת, צריך למצוא לזה פתרון, וכמה שפחות לזהם. אנחנו לוקחים הכול כמובן בחשבון. צריך לעשות עבודת מטה בזה. הוועדה קיימה דיונים בנושאים אחרים בנושא האנרגיה. אני לא רואה ביצועים או ראייה מערכתית של מישהו. שאלתי פה את משרד האנרגיה אולי עושים משהו. לא נראה לי שמשהו אמיתי זז פה. עשיתי מספר דיונים ופה כל אחד זורק על השני. אין פה חשיבה מערכתית של המדינה לגבי פתרון בנושא האנרגיה, לא ראיתי. נעשה דיון אחד ממצה בנושא הזה. דיברתי עם מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח שהיה בזמנו בכסא שלכם שם וידיים רבות לו.

אדוני היושב-ראש, צריך להבין שלאישור החוק כמו שהוא עם 15 קומות, יש לזה השלכות כלכליות מאוד משמעותיות על הבנייה ועל הקבלנים.

דוד שמש. איזה השלכות כלכליות?

זה אומר שאתה לא יכול להשתמש בגג לשימושים אחרים. לגג יש עוד יעודים. אני מניח שהקבלנים יוכלו לפרט יותר טוב ממני.

מבחינה כלכלית, אתה מדבר כאילו יש פה מיליונים. זה עוד 200 שקל, זה כל סיפור.

לפי מה אתה קובע 200 שקל? אולי זה מוריד להם את השטח הבנוי.

הכול בסדר, אבל צריך גם פתרון אנרגטי. אם תביא פתרון אחר – בסדר.

יש פתרון, תקנות התכנון והבנייה.

עוד לא ראיתי אותן.

בוא אני אראה לך.

אין אפילו יצרן אחד שם.

נציגת משרד המשפטים, אם את כבר מרימה את היד כנראה שיש לך משהו חשוב להגיד. החוק הוא ראוי ומעולה וצריך להרחיב אותו, נכון?

תודה, אדוני. רציתי לומר כמה הערות. ההערה הראשונה נוגעת לאכסניה החוקית שבה מתאים להסדיר הסדרים מהסוג הזה. ההסדר הזה הוא מאוד פרטני, הוא כמעט טכני. הוא נוגע לסוג חימום המים שיותקן על בניינים ועל איזה בניינים. זה מאוד לא מתאים לחקיקה ראשית. החוק שלנו גם כך, לצערנו, משולבות בו הוראות כאלו ואחרות שהן באמת מאוד זרות לחקיקה ראשית ואנחנו לא רוצים לעודד את זה. צריך להסדיר את הנושא הזה אבל לא בחקיקה ראשית אלא בתקנות.

איפה התקנות? תביאי.

יש תקנות.

זה לא מסדיר את זה. הם מציעים פה. יש הרבה פעמים מציעים שרוצים שיהיה חוק על שמם, אבל בדרך כלל הם רוצים להסדיר את הנושא. יכול להיות שלפני כן מדברים עם המציעים ואומרים שיש תקנות. מבחינתנו, תקנות הן יותר מהירות. אין צורך בשלוש קריאות ועוד הצבעות ודיונים של הוועדה ולשמוע את הקבלנים. אם יש תקנות אז עושים שימוע וזה יותר מהר. חבר הכנסת דב חנין, אתה תעבור על התקנות האלה ותקבל החלטה.

אדוני, הניסיון שלי עם תקנות הוא שזה לוקח הרבה יותר לאט מאשר חקיקה.

לא. חבר הכנסת חנין, יש לך ותק פה. לפעמים הם מדברים, אבל הפעם אני רואה שהם עושים. זה על שולחננו. תראה האם זה פותר את הבעיה ואם אתה יכול להגיד שהעיקר שהנושא הזה מוסדר. תעבור על זה, יש לך זמן. אמרתם שמחר התקנות נחתמות על ידי שר הפנים?

כן.

התקנות הן גם האכסניה החוקית המתאימה יותר, במיוחד להסדר כזה שהוא כל כך פרטני והוא כמעט טכני והוא נוגע להליכי רישוי. זה באמת לא מתאים לחקיקה ראשית. מעבר לזה, היתרונות שבהן הוא שהן דינמיות. אנחנו מדברים פה על סוגי מערכות ויכול להיות שהיום מכירים סוג מערכת אחד ובעוד כמה שנים הטכנולוגיה תתקדם.

ארבעים שנה לא שיניתם עד שבאו חברי הכנסת דב חנין וזאב בילסקי ואמרו: חבר'ה, צריך לזוז.

לא. יש כבר היום הסדר בתקנות שמחייב הצבת מערכות מהסוג הזה בבניינים מסוימים. החוק רוצה לקבוע שלא תהיה כמעט מגבלה ולקבוע שזה יחול כמעט - - -

הדבר המאוד חשוב הוא החלטת ועדת שרים לחקיקה. אחרי הכול אנחנו נציגי הממשלה. עמדת הממשלה היתה לתמוך אך ורק בקריאה טרומית כדי לתת למשרדים להסדיר את הנושא בתקנות.

כמה זמן?

חודשיים, אבל הם עשו מה שמוטל עליהם. יש היום תקנות.

התקנות נבחנות כרגע.

אני רק אומר לך מה ההסדר שמוצע בתקנות, ולכן אני רוצה גם להסביר למה הוא מאזן.

חבר הכנסת חנין, תקשיב להסדר. איפה חבר הכנסת בילסקי? אני לא מצביע כך.

המשך ההחלטה של ועדת שרים אומר שככל שלא תהיה הסכמה על התקנות אנחנו חוזרים לוועדת שרים. ולכן, נכון למועד הזה עמדת הממשלה תומכת בתקנות והיא לא תומכת בהצעת החוק. להיפך, היא אומרת: צריך לחזור ולדון בה.
אדוני, עוד משפט אחד.

כרמית, אני אתן לך. את בכירה פה בוועדה, אבל תביני. הצעת החוק כרגע היא לא בממשלה, אלא זה בוועדה אצלי כרגע. אני מחליט לפי הלך הרוח של חברי הכנסת וקואליציה רחבה, ואפילו האופוזיציה תומכת גם בחוק הזה כך שאין בעיה. לכן, אנחנו לא שם. אבל אני אעשה את העבודה שלי בוועדה. אני אצביע וזה יעבור הלאה. תמשכו את החוק, תביאו לדיון אחר כך – זה עניין שלכם. אני את העבודה שלי עושה. אני קודם כל מברך. אני ותיק בדיונים, ולא פעם אני עושה דיון ואז אני מלחיץ את הצד השני. עכשיו לא נתתם לי את האופציה להלחיץ כי באתם מוכנים. הבאתם את התקנות, בסדר. הם רק צריכים לעכל את זה כי רק עכשיו הם קיבלו. אם הם היו מקבלים את זה לפני יומיים-שלושה אז בוודאי היו מחליטים האם יש צורך בדיון הזה כן או לא. הם קיבלו כרגע, הם צריכים לבחון ואנחנו נחליט ביחד. חוץ מזה, זה קריאה ראשונה וזה לא נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. זה עדיין לא נכנס לאף מקום – תלוי במשיכה.

לגופו של עניין, הנושא הזה הוא באמת טעון והוא שנוי במחלוקת גם בין המשרדים. הוזמנו לדיונים שהתקיימו בנושא הזה גם נציגים שהם לא משרדי הממשלה והתקיים בזה אפילו דיון מאוד מאוד סוער, כך הייתי מגדירה את זה.
שוב, אם אני ממש אפשט את הסוגיה אז הצעת החוק הולכת אם אפשר לקרוא לזה בקיצוניות ואומרת שצריך להתקין מערכות כאלה על כל סוגי המבנים. התקנות מאזנות ואומרות באיזה מבנים אפשר, באיזה מבנים אי-אפשר, אבל הן בכל זאת קובעות חובה מאוד מאוד רחבה הרבה יותר ממה שיש היום. לכן, אנחנו מציעים לא לתמוך בהצעת החוק אלא לקדם את התקנות כפי שהן כשהן ממש בשלבי אישור סופיים. תודה רבה.

כרמית, תודה על ההסבר המנומק והממצה.

חבר הכנסת בילסקי, מזכירים לנו שכמחוקקים אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הממשלה. אמרו שתמכו בהצעת החוק והבטיחו שתוך פרק זמן יביאו תקנות כי האכסניה הטובה יותר של זה היא תקנות. בדרך כלל הם אומרים והם לא מביאים, אבל הפעם הם הפתיעו אותי ויש חוק ויש תקנות שיכול להיות שעומדות להיחתם עוד היום על-ידי שר הפנים של מדינת ישראל. אל תדבר עכשיו, אני מציע שתראה את התקנות ותלמד אותן. חבר הכנסת מקלב אמר שהוא הולך לדיון במקום אחר. אני הבטחתי לתת לו את רשות הדיבור. אחר כך אנחנו נמשיך בסבב.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, על ההתחשבות. חברי חברי הכנסת המציעים, אני רוצה לחזק את ידיכם על סדרת חוקים שאתם מחוקקים שמטרתם היא התייעלות אנרגטית. אני בטוח שלקחתם בחשבון את עניין ייקור הדיור כמו שדובר פה ודברים אחרים, וגם השאלה האם זה מספיק חסכוני. לפני ארבעים שנה לא היה מתאים לעשות חוק כזה. החוק הזה מתאים רק בשנים האחרונות לאור כך שמצאו מערכות מתאימות לבניינים גבוהים. גם הבניינים הגבוהים לא היו מצויים כל כך אז כמו היום. זה חוק מודרני, זה לא חוק שבא לתקן עוול של עשרות שנים. גם אם יכול להיות שקיימת היום טכניקה חסכונית לא כדאי שייווצר מצב שעד שהמים יגיעו לדירות תתבזבז הרבה אנרגיה. השנה ברוך השם יש לנו שנה שהיא יותר ברוכה מבחינת משק המים, אבל אנחנו גם חוששים שזה יהיה פחות. השאלה היא האם זה גם מביא לחיסכון במים עצמם.
אני בכל אופן אומר למציעים שאפשר יהיה להחריג מקומות מסוימים בארץ או אזורים מסוימים בארץ ששם זה לא יעיל ואז אתה מכריח להשקיע במערכת כזאת שלא יכולה לעשות זאת בגלל שאין שם הרבה שמש. אינו דומה אזור הדרום לאזור המרכז ולאזור הצפון מבחינת השעות והכדאיות. יש היום חלופות אחרות לדודי שמש ויש אולי דברים יותר חסכוניים וזה חוץ מההתייעלות האנרגטית.
אני רוצה להעיר לגבי המערכות הפוטו-וולטאיות. אני ראיתי כאן שזה מופיע במילה אחת, זה בסדר. בכל אופן, בסופו של דבר, אם מישהו יחליט להקים מערכות כאלה אז אנחנו צריכים לפטור אותו מלהקים מערכת כזאת. יכול להיות שזה לא יעיל. אבל אם אנחנו מחוקקים היום חוק של התקנת מערכות סולריות כאלה, ואם אנחנו מצד שני היום מקדמים ואנחנו מדרבנים ויוזמים חלופות לייצור החשמל במערכות אחרות, אז צריך להחריג באותם בניינים. צריך לראות שמי שמקים מערכות כאלה באותם בניינים יהיה פטור מלהקים מערכות כאלה.

מי שמקים פוטו-וולטאי לא יהיה חייב לשים.

לא יהיה חייב. יכול להיות שזה לא מתאים, אבל אם זה כן מתאים ושהוא עושה מערכות כאלה או שהוא עושה את זה באופן חלקי וזה יכול להתאים לחלק, אז יכול להיות שאנחנו אז באמת לא יכולים לחייב את זה כי צורה גורפת יכולה לפעמים לעשות עוול במקומות מסוימים. אנחנו צריכים לתת אפשרות להחריג, גם אולי באמת לוועדת התכנון במקומות שלא צריך את זה ושזה לא יעיל ושזה לא נותן את אותם אפקטים, וגם אם מותקנות מערכות אחרות ככל שבאמת כדאי להתקין אותן בבתים כאלה.

תודה. נציג המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

יוחנן בורשטיין, אני ראש ענף התייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות במשרד להגנת הסביבה.

אמרו לי שאתם תומכים בזה.

אנחנו תמכנו ותומכים. מבחינה העמדה המקצועית לגבי הצעת החוק, הצעת החוק הזאת מקדמת דברים מאוד מרכזיים של המשרד להגנת הסביבה, גם אם זה הפחתת פליטות זיהום אוויר וגזי חממה, קידום נושא של בנייה ירוקה, חיסכון באנרגיה ובמשאבים. אתם יכולים לראות במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הם מצטטים את העבודה של משרד האנרגיה שמצביעה על חיסכון של 5 מיליארד שקל למשק, מתוכם כמעט 4 מיליארד שקל רק לאזרחים, עוד מיליארד למדינה מאי-הקמת תחנת כוח.
לגבי הצעת הפשרה שהיתה בוועדת המשנה – לפי דעתנו, היא לא כל כך סבירה כי היום אנחנו נמצאים במצב שבניין של שמונה קומות מחויב שכל השמונה קומות יהיו.

תשע.

תשע קומות, נכון. אבל ברגע שאנחנו עולים לעשר קומות אז רק השבע קומות העליונות.

עם כל הכבוד, שטח הגג לא מצטמצם בצורה כל כך דרמטית. אנחנו חושבים שהצעת הפשרה היא לא טובה והיא לא נכונה. אני לא אדריכל אבל יש לנו אדריכל במשרד. אנחנו עשינו את הבדיקות שלנו. בחלק גדול מהאלמנטים שנמצאים על הגג עדיין אפשר לשים עליהם קולטים.

לגבי הטכנולוגיה – הטכנולוגיה הסולרית, הטרמוסיפוני, התקדמה בעולם בצורה משמעותית בארבעים השנים האחרונות. הפעם אנחנו כבר לא מדברים על הקולטים הפשוטים שכולנו מכירים. יש טכנולוגיות הרבה יותר יעילות, הרבה יותר מתקדמות. בכל העולם זה מתקדם, בכל העולם זה רץ. אין שום סיבה שאנחנו נעמוד אחורה ונמתין עוד כמה שנים שזה יתקדם.
לגבי האפשרות לחכות לקוד הבנייה – רעיון מבורך, אבל אנחנו לא יודעים מתי זה יגיע. אנחנו לא יודעים אם כדאי לחכות כי אם נחכה לא נקבל כלום.

לגבי נושא עלויות בנייה – משרד האוצר הזכיר שזה יעלה אולי את מחיר הדירות. תראו נתונים, אני לא יודע עד כמה הדבר רלוונטי. בואו תראו נתונים באמת כמה תוספת של מערכות חימום מים על אנרגית שמש באמת הוסיפו על עלות הבנייה. אני לא בטוח שזה מה שמעלה את עלות הבנייה בצורות כל כך מטורפות. בואו תראו נתונים ונשמח להתעמת איתם. אבל לזרוק זה לא כדאי.

לגבי מה שציין משרד המשפטים – אני מצטער, התקנות שמחייבות היום הן גם מחייבות מערכות סולריות במבנים עד שמונה קומות, מערכות טרמוסיפוניות – תשע קומות. לא שמעתי את משרד הפנים קם אחרי ארבעים שנה ואומר: בואו נשנה את התקנות האלה כי הן מחייבות מערכת אחת. אני חושב שכנראה שאפשר להסתדר עם זה. הטכנולוגיה היא מתקדמת, אין שום סיבה. יש לנו גם עבודה יפה של משרד האנרגיה שמראה 15 קומות.

אני מצטער, היה דיונים בין המשרדים. היו שני דיונים בראשות משרד האנרגיה והמים שבהם נכחו גם משרד הבינוי, גם אנחנו, גם אדריכלים, גם יועצים.

ועדיין נהוג שכל המשרדים כפופים לתקנון הממשלה - - -

היה דיון מקצועי. אני מצטער, בדיון המקצועי - - -

עמדתכם לא התקבלה.

את לא היית בדיונים. לדיונים המקצועיים שהיו בין משרדי הממשלה אצל משרד האנרגיה והמים הגיעו כל הנציגים להסביר. אני מצטער, לפחות לא אנחנו מבחינה מקצועית שוכנענו, ולפי דעתי גם משרד האנרגיה לא שוכנע, שבאמת שבע קומות זה מספר הקסם. לא היתה שם באמת בדיקה אמיתית, לא הצליחו להוכיח את זה. אני מצטער, המספרים הם דווקא הפוכים.

מאיר מארגון הקבלנים והבונים, בבקשה.

הם תומכים, לא צריך - - -

התאחדות בוני הארץ.

חבר הכנסת בילסקי, אנחנו בהחלט תומכים ואני אמרתי לך את זה לא אחת ולא פעמיים. אנחנו בהחלט רואים עין בעין גם את הצעת החוק הרעיונית כפי שהוגשה על ידך, לא טכנית כהצעת חוק של ראה וקדש, אבל בהחלט כנושא אנחנו תומכים וגם נתמוך בעתיד בגישה וברעיון הזה.

בני ישראל הלכו ארבעים שנה במדבר וזכו לראות את ארץ כנען בסוף הדרך. גם אנחנו עברנו ארבעים שנה מאז החקיקה הראשונה, והפלא ופלא הטכנולוגיות התממשו והשתפרו, והיום אנחנו יכולים באמת לנסות וליישם את זה במבנים גבוהים. אבל במבנים גבוהים, כפי שחלקכם יודעים, ומי שהשתתף בדיונים הטכניים בוועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה כפי שאנחנו עשינו, העלו כל הגורמים את ההשגות שלהם הן לחיוב והן לשלילה לגבי הצעת החוק הזאת. עיקר הדיונים נסב סביב בעיה טכנית שהיא נראית פעוטה לכאורה, אבל היא שטח הגג. כלומר, ניצולו של הגג העליון במבנה גבוה הוא רב מערכתי. יש שם כל כך הרבה מרכיבים שהשטח הנותר לשימושים ציבוריים, ואני מדגיש ציבוריים כי שם מניחים את הקולטים, הולך ומצמצם ככל שהבניין הולך וגבה, ולכן טכנית הדברים האלה פשוט לא ניתנים ליישום. זו הנקודה החשובה שהיא הבסיס גם לעבודת המחקר שביצע הממ"מ שמונחת לפניכם.
מה שהם עשו – ופה יש טעות לוגית לאורך כל הדרך – לקחו בניין של ארבע דירות וקבעו עובדתית שכל דירה היא 150 מטר באופן ממוצע על-פי הלמ"ס. אנחנו ניתחנו את מה שהלמ"ס קובע באותם 150 מטר דירה ממוצע שהיא נשמעת לכם משוללת כל היגיון מכיוון שלמיטב ידיעתנו אין דירות רבות באופן ממוצע במדינת ישראל בשטחים הללו. מסתבר שהשטח הזה כולל בתוכו גם את השטחים של מרתפי החניות, גם את הלובי הקומתי וגם מרכיבים - - -

מה אתה מציע?

בכדי שהדברים יגיעו באמת לידי קידום הנושא ומימושו אנחנו מציעים ללכת על-פי התקנות שהוצעו בוועדת המשנה של אותן שבע קומות עליונות במבנים רבי קומות.

למה שבע?

מפני שניתחנו את הדבר הזה לעומק והגענו למסקנה שטכנולוגית וטכנית - - -

מה ניתחתם?

ניתחנו את הבעיות הלוגיסטיות.

האם יש משהו כתוב שאנחנו נוכל להיחשף אליהן וללמוד למה שבע ולא ארבע ולא שמונה?

כן, ישנו פרוטוקול.

פרוטוקול זה עיקרי דברים.

מסמך אקדמי מחקרי למה שבע למה לא 12 למה לא ארבע.

אני מוכן להיות שותף לגיבושו של מסמך אקדמי ניתוחי כפי שיידרש על-ידי יושב-ראש הוועדה על מנת להביא הצעה מבוססת שיש מאחוריה גם חשיבה רב מערכתית של כל נושא הגגות במבנים רבי קומות.

תודה. מנכ"ל כרומגן, בבקשה. הגעתם לדיון אז בואו נשמע. הם צד לעניין ועד שנצביע אני צריך לדעת את כל הצדדים.

שמי אדר אזנקוט ואני מנכ"ל כרומגן. קודם כל, תודה רבה שהזמנת אותנו לדיון, אדוני היושב-ראש. אנחנו קודם כל אנשי מעשה אז אנחנו נדבר מהשטח.

כדי לשים את הדברים כהווייתם, במציאות היום במדינת ישראל נבנים בניינים בגובה של 15 ו-16 קומות שאנחנו כבר מתקינים עליהם מערכות סולריות. זאת אומרת, הדבר לא מחכה לחקיקה של הכנסת, הוא כבר קורה בשטח. הסיבה שהוא קורה היא פשוט משום שהדבר הזה הוא נכון כלכלית, והוא נכון כלכלית בעיקר לדיירים עצמם כמו שהעבודה של הממ"מ ושל מר בית הזבדי ואחרים מראה. הדבר הזה נכון כלכלית לדייר עצמו, המערכות חוסכות לו הרבה מאוד כסף ברמה שנתית. אני מסכים שלקבלנים יש עלות ראשונית מסוימת בהקמה עצמה שהם צריכים לספוג אותה.

אל תדאג, הם מגלגלים. שום דבר לא סופגים. אף אחד לא סופג שום דבר ומי שמשלם בסוף זה הצרכן.

כמובן, אני לא דואג להם. אני רואה את היכולות שלהם ואני לא דואג להם לרגע.

הצרכן מוכן לשלם כי הוא יודע את החיסכון.

זה נכון. אני גם רוצה לציין שבעולם אנחנו הקמנו פרויקטים בהיקפים של עד 32 קומות. זאת אומרת, אם מחפשים הוכחות אמפיריות ליכולות של הטכנולוגיה של דודי שמש וקולטי שמש, הדבר הזה כבר היום מתקיים בעולם ובישראל בגבהים של מעל תשע קומות.

רק שחוקי התכנון והבנייה אינם תקפים שם. הדרישות הן שונות.

אני רק רוצה לציין שלא היה שינוי טכנולוגי בשנה האחרונה. זאת אומרת, ההערה שלך ביחס לארבעים שנה שחיכו עם הדבר הזה היא נכונה והיא במקומה. השינוי הטכנולוגי קרה מזמן.
הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו הוא לסוגיה של מוצר ירוק.

האם יש חלופות אחרות לבניינים גבוהים ביותר? אתם מתעסקים בזה, אולי אתם עושים מחקר ופיתוח אצלכם שהממשלה לא משכילה לעשות. אתם אנשי עסקים, אתם יודעים לעשות את העבודה ולזהות בעולם איך עובדים ואיך מנצלים את האנרגיה. אולי תאירו את עיני עם ישראל. מחר יש בניין של ארבעים קומות או שמונים קומות והגג הוא באמת משאב מוגבל וצרכי עמך מרובים, ואז יש חלופה שגם כל התושבים שם יכולים ליהנות מזה. הם גם מוכנים לשלם קצת. זה מתחלק בין כולם כך שהסכום הוא כמעט אפסי, אבל לטווח הארוך הם מרוויחים מזה. האם יש גם טכנולוגיות אחרות?

נציגי משרד הפנים, משרד האנרגיה, תחשבו תעשו עבודת מטה.

בהחלט. אני אציין ארבע טכנולוגיות שמשתמשים בהן היום בעולם. קודם כל, אני חייב לציין שכל המשרדים הרלוונטיים עשו עבודה מאוד מעמיקה וחקרו את כל הנושאים והביאו את כל הנתונים בצורה טובה.

אבל בשטח כלום.

יש כנראה פער בין מה שהם יודעים לבין מה שהם עושים.

זה צריך להגיע למינהל התכנון, למשרד הפנים. איך אנחנו רואים את המדינה עוד עשרים שנה?

גם אחרי שקיימת חקיקה יש עדיין פערים באכיפה. זאת אומרת, הדברים לא מושלמים בעולם המציאותי, לצערנו. אבל באופן עקרוני יש כמה חלופות. חלופה אחת שהתייחסו אליה פה היא של הפוטו-וולטאי ואני רוצה להוריד אותה מסדר היום בהרף. הפוטו-וולטאי מבחינה כלכלית הוא לא יעיל. כדי שהפוטו-וולטאי יהיה יעיל מבחינה כלכלית נדרשת תמיכה ממשלתית מאוד גבוהה. זה קורה במדינות - - -

לכן, הם לא נותנים מכסות.

לא, זה בסדר.

אני לא יודע אם זה בסדר כי אין לו משהו אחר. אם היה משהו אחר אז זה בסדר להגביל.

אדוני היושב-ראש, יש משהו אחר. אני יכול להגיד שבמדינות שהתקדמו יותר בתחום הזה כמו ספרד ואוסטרליה וניתנו סובסידיות ממשלתיות מאוד גבוהות, הממשלות חזרו בהן מהתמיכה גם רטרואקטיבית וזה פגע מאוד בתחום הזה, כך שיש לתחום הפוטו-וולטאי יתרונות וחסרונות. יכול להיות שבתחום החשמל יש לו יתרונות מסוימים במקומות שאין לחלוטין חשמל. צריך לזכור שבמקרה הזה כשהחלופה היא אנרגית שמש אז הפוטו-וולטאי שהוא לא יעיל כלכלית - להשתמש בו כדי לחמם מים כשיש לך אלטרנטיבה חינמית לעשות את זה עם השמש היא לחלוטין לא הגיונית. ולכן, החשיבה אפילו על לתת פטור ממי שהקים פוטו-וולטאי לטובת חימום מים היא לא הגיונית.
התחום השני זה תחום של משאבות חום. משאבות חום זה תחום שצובר תאוצה בעולם. צריך לזכור שמשאבת חום, מידת החיסכון באנרגיה שלה תלויה בתנאי הסביבה. בתנאים אופטימאליים היא צורכת רק כשליש מצריכת החשמל הסטנדרטית. כשהתנאים משתנים הצריכה שלה הופכת להיות כמו גוף חימום רגיל. זאת אומרת, היא לא חוסכת דבר. זה קורה כאשר הטמפרטורה מתקררת. צריך לזכור שמשאבת חום בסופו של יום צורכת חשמל – יותר חשמל, פחות חשמל, היא מחייבת חשמל.
המערכת השלישית מהסוג הזה שקיימת היא מערכת של קולטי ואקום. אגב, מצאתי מספר טעויות. אנחנו נדבר על זה, אלו דברים טכניים שאפשר לפתור אותם די מהר. קולטי ואקום זה טכנולוגיה מאוד מקובלת בסין. המקור שלה הוא בסין.

המקור של קולטי ואקום זה ישראל.

הוא בסין, ואני מוכן גם להראות את זה. אני גם יודע באיזה אוניברסיטה בסין, הם גם רשמו פטנט על זה.

קולטי ואקום הוא מוצר שהוא קיים. יש לו יתרונות כאשר נדרש להגיע לטמפרטורות מאוד גבוהות כמו בתעשייה מסוימת שדורשת 100 מעלות, 120 מעלות.

אתם מתקינים את זה בארץ?

במקומות מסוימים, כן. אין לו שום יתרון בבתי מגורים. אני מזכיר לכולם שאנחנו מתקלחים בטמפרטורה של 40 מעלות.

מה עם בתי מלון?

בבתי מלון אנחנו מתקלחים בטמפרטורה של 40 מעלות. בטמפרטורה של 40 מעלות אין יתרון לקולטי הוואקום ואני יכול לפרט על זה יותר.

ברשותך, אדוני, אני רוצה עוד שני נושאים בקצרה מאוד. ראשית, המוצר הזה הוא מוצר ירוק. כשמדברים על מוצר ירוק מדברים היום בעולם כולו על מוצר מקומי, מוצר שנותן תעסוקה מקומית, שמשלם מסים במקום. זה היתרון של מערכות הקולטים השטוחים שמיוצרים במדינת ישראל בטכנולוגיה ישראלית שמשתפרת כל הזמן ונותנת תעסוקה בישראל.

הנושא האחרון, ברשותך, הוא נושא של צדק חלוקתי. מדברים פה על הקומות הגבוהות. אני רוצה לציין שבבניינים רבי הקומות הדיירים בקומות הגבוהות יותר הם בדרך כלל אנשים אמידים יותר. זה נראה לי לא הגיוני דווקא שהדיירים בקומות התחתונות יספגו עלויות גבוהות של חשמל או של גז כי לא תהיה להם אפשרות ליהנות מאנרגית השמש. יש גם אוכלוסיות מסוימות שמתגוררות בדרך כלל בקומות התחתונות כמו שומרי מסורת שבשבתות לא יכולים לעשות שימוש במעלית. נראה לי לא הגיוני ליצור מצב שהקומות העליונות יזכו באנרגיה חינמית ובמים חמים כמו שניתן, ולעומת זאת האנשים בקומות התחתונות יאלצו לשלם חשבונות גבוהים מידי חודש. תודה לך.

תודה רבה לכם. מי גברתי?

שמי רות להב ואני אדריכלית, אני יושבת-ראש הוועדה לבנייה ירוקה של עמותת האדריכלים, ואינ הייתי רוצה לומר משהו.

תיכף אני אתן לך. שמעתי את כל הגורמים החשובים ומשרדי הממשלה וגם התרשמתי. אני משבח את עבודתכם לגבי התקנות. אנחנו נותנים לכם להמשיך לעבוד ולהחתים את התקנות על-ידי שר הפנים. אנחנו גם מבקשים מהתאחדות הבונים של מדינת ישראל לעשות עבודה לגבי שבע קומות עם כל ההשלכות. למה שבע למה לא 12, למה לא 18? תמשיכו לעשות עבודת מטה. בינתיים על שולחננו מונחת החקיקה. היועץ המשפטי שלנו נתבקש על-ידי המציעים לרכך קצת את הצעת החוק. אני רוצה שכולם יהיו מתואמים. מי יקרא מטעמנו את הצעת החוק המרוככת שהכנתם בתיאום עם המציעים ועם משרדי הממשלה?

לא היה שום תיאום עם הממשלה. הנוסח הזה שונה פלאים מהנוסח שהגיע ל- - -

עכשיו יהיה התיאום. בבקשה מי קורא את הצעת החוק?

אני אקרא.
"הוספת סעיף
158א3
1.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 158א2 יבוא:



"חובת התקנת מערכת סולרית לאספקת מים חמים
158א3.
(א) בכל בניין מגורים, בניין גבוה ובניין רב-קומות תותקן מערכת סולרית לאספקת מים חמים לכל יחידות הדיור בבניין, ולא יינתן היתר בנייה לבניין שאין בו תנאי המחייב התקנת מערכת סולרית לאספקת מים חמים;







(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על –







(1) התקנת מערכת סולרית לאספקת מים חמים בדירות בבניין רב קומות שבו 16 קומות או יותר, לגבי הדירות הנמצאות 15 קומות ויותר מתחת לגג העליון של הבניין;"

זה הגיוני, כן.

"(2)
התקנת מערכת סולרית לאספקת מים חמים ליחידות בבניין המשמשות לתעשייה או למלאכה;







(ג) ראתה הוועדה המקומית כי מחמת הצללת הבניין שלהקמתו מבוקש היתר, אין אפשרות לנצל את אנרגיית השמש ניצול של ממש, או שהתקנת מערכת סולרית על הבניין תיצור מפגע ארכיטקטוני בלתי סביר או שקיימות לגבי הבניין מגבלות גובה המונעת התקנת מערכת סולרית לאספקת מים חמים שהוטלו בתכנית שהופקדה או אושרה לפני יום..." - יושלם בהמשך - "רשאית היא לפטור את מבקש ההיתר מהוראות סעיף זה, לגבי הבניין כולו או לגבי חלק ממנו; ואולם לא תיתן הוועדה המקומית פטור לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתמלאו התנאים המפורטים בסעיף 149 לחוק;








(ד)
בסעיף זה -







"בניין גבוה" – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 13 מטרים;







"בניין מגורים" – בניין או חלק מבניין הכולל דירות מגורים;







"בניין רב קומות" – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;







"מערכת סולרית" – מערכת לחימום מים באמצעות אנרגיית השמש."

נגעת בכל הנקודות, עידנת את זה יפה. האם כבר לפני הדיון קלעת לדעת גדולים?

אני רוצה להגיד לך שאפילו ההצעה הזאת היא הרבה יותר טובה מההצעה הראשונה של המציעים.

זה מה שאני אומר. הוא משתבח עם הזמן ועם הידיעה.

כמו שאמרנו, זו הצעת החוק שתגיע לקריאה ראשונה. נציגי משרד הממשלה, יהיה לכם זמן ואני גם אבקש מהמציעים שימשיכו לתאם את זה יחד איתכם לקראת הקריאה השנייה והשלישית. עד אז גם נראה את העבודה שיכינו בוני הארץ לגבי הקומות. נשנה לקריאה שנייה ושלישית. כן, אנחנו עושים עבודת מטה. נשמע, נלמד. משרד האנרגיה יביא לנו חלופות חדשות, וגם כרומגן יביא עוד כמה הצעות חדשות וטובות. אני רואה שזה עובד היום וולונטרי, 16 ו-17 קומות זה עובד. אבל אנחנו נעשה את זה בחקיקה כמו שלאט לאט מסדירים כל דבר. אנחנו מדינה צעירה וכל הזמן לומדים. ארבעים שנה לא עושים שום דבר ופתאום אנחנו מביאים משהו ופתאום מתקינים תקנות וזה טוב.
אני אשמע את הגברת כי הבטחתי לשמוע אותה ואז אנחנו נצביע על הצעת החוק הזאת.

קודם כל, רציתי להתייחס לנושא של אפשרות ליישם את החוק על גבי הגגות. כנראה ש-50% מהמגורים במדינת ישראל יהיו במגדלים בגבהים שונים. יהיו תשע קומות ומעלה, עד 42 קומות. מבנה הגג של המגורים הוא בדרך כלל מבנה של ארבע דירות, ובדרך כלל שטח הגג הוא 550 מטר. גם אם אנחנו יודעים שלכולם במדינת ישראל יש חדרי יציאה לגגות הרי שבסופו של יום הגג העליון שטחו הוא כ-350 מטרים והשאר משמש כמרפסות או כגגות ירוקים. מערכות ל-30 יחידות דיור צריכות לתפוס משטח הגג כ-70 מטרים. נשאלת השאלה, איך אנחנו ממקמים אותן? איך אנחנו מייצרים אותן? איפה אנחנו שמים אותן? באיזה צורה אנחנו בעצם מייצרים מפגע סביבתי? לכן, חשוב לקבוע שלפחות ל-30 דירות, ולא העניין של קומות בבניין.

חשוב לקבוע גם את הייעוד של הבניין. למשל, מדוע צריך להתקין מערכות סולריות לבניין משרדים שבו לא מתקלחים? מדוע לא מחייב החוק בנייני בתי מלון ואו בתי חולים שבהם כן מתקלחים?

מחייב, מחייב.

לכן, צריך לסייג את הייעוד של הבניין כבר בשלב החוק וגם את הכמות שהכמות תהיה לפי יחידות מגורים. ואם זה למעלה, אם זה למטה – אני חושבת שזה כבר עניין מסחרי גרידא שלא צריך להיות כלול.

תודה. המציעים שומעים את הדוברים. צריך לראות האם זה בניין למשרדים בלבד והאם כל הקומות הן למשרדים. כמובן שתהיה בחינה של התכנון וייתנו על זה הדעת.

ד"ר יניב הכין את המסמך של הממ"מ. תודה רבה לך על העבודה המעמיקה והמקצועית והיוצאת דופן. יש כל מיני אנשים שיש להם אינטרסים שונים והם יגידו דברים אחרים, אבל אנחנו תמיד תמיד סומכים על האובייקטיביות שלכם. אתם מאירים את עינינו כך שנקדם חקיקות טובות. אנחנו כמובן פתוחים ואם יש הערות וירצו להגיד אז ודאי ודאי. לא עלינו המלאכה לסיים, אנחנו לא גאוני הדרך. אם יש הערה עניינית אנחנו תמיד פתוחים לשמוע.
ד"ר יניב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמה הערות קצרות. ראשית, עניין המשמעויות הכלכליות של המהלך. יש כאמור תחשיב שנעשה על-ידי משרד האנרגיה והמים שאני ציטטתי אותו. הוא מראה את החיסכון הכספי כתוצאה מהרחבת חובת ההתקנה.
הזכיר פה נציג האוצר משמעויות כלכליות הפוכות של איזשהם הפסדים שיכול להיות שעלולות להיגרם. לעניין זה - קודם כל, עלות המערכת עצמה היא זניחה יחסית לעלות הדירה והיא מחזירה את עצמה תוך שנתיים עד שלוש. הפסדים אחרים שעלולים להיגרם – נניח גג שנותנים עליו זכויות בנייה וזה גורר אחרי זה היטלי השבחה, ומיסים שהמדינה מקבלת. זה דבר שצריך לבחון אותו.

איפה יבנו אחר כך פנטהאוז?

יפה. צריך להעמיד כמובן האחד מול השני כמובן. יש את הפנטהאוז ומעליו בונים גם הרבה פעמים יחידה. אני לא ראיתי תחשיב של הדבר הזה, ואם יש או אם יהיה אני אשמח לראות.

לקראת הקריאה השנייה והשלישית יביאו את התחשיב.

בעניין מערכות פוטו-וולטאיות – אני מצטרף למה שאמר פה מנכ"ל כרומגן. צריך לחלק את זה לשניים: לבניין דירות ובית פרטי. בבניין דירות שטח הגג מצומצם יחסית ליחידות הדיור ואז צריך ללכת על המערכת שהיא יעילה יותר שזאת מערכת לחימום מים שהיעילות שלה - כמה אנרגיה מפיקים יחסית ליחידת שטח - היום הרבה יותר גבוהה מזו של הפוטו-וולטאי. בבית פרטי בדרך כלל יש מקום גם לזה וגם לזה, ואם רוצים אז אין בעיה.

לגבי מה שאמרו פה על כמה דירות יש בבניין של 150 מטר וכו' – שוב, התבססתי על עבודה של משרד האנרגיה. אבל התחשיב המקסימאלי שם מדבר על 30 קומות, ולמרות זאת ההמלצה היא ל-15. כלומר, נלקח בחשבון שאותו תחשיב הוא איזשהו משהו מקסימאלי, וההמלצה היא לא להגיע ל-25 או 30 קומות אלא רק ל-15. עד כאן.

נציג משרד האוצר, רציתי לדעת האם יש עלות תקציבית להצעת החוק?

כן. הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת אני מבין שהיא לא חלה רק על בנייני מגורים. זאת אומרת שגם משרדי הממשלה, בכלל מבני הציבור של הרשויות המקומיות, בתי ספר, יצטרכו להשתמש במערכות סולריות גם אם השימוש במים הוא מאוד נמוך.

גם היום הם צריכים את זה.

רק במגדלים אנחנו מדברים.

אנחנו חוסכים לכם. 5 מיליארד שקל נותנים מתנה לאוצר. בגלל שהיועצת של השר הגיעה - 5 מיליארד. אתה הראשון שצריך לשמוח.

אני אמרתי בפתח דבריי קודם שאנחנו גם מברכים על כל התייעלות אנרגטית. ההצעה כפי שהיא מנוסחת עכשיו היא חלה גם על משרדי ממשלה. יכול להיות שיש בה עלות, צריך לבחון אותה, את העלות התקציבית.

אתה תבחן, אתה תשלח עלות תקציבית ואנחנו נצביע.

ונביא את זה לוועדת שרים לחקיקה.

אדוני, עד סוף השבוע תביא לנו את העלות התקציבית על מנת שנוכל להצביע על זה בשבוע הבא במליאה. כבוד הייעוץ המשפטי, תהיו איתו בקשר עד סוף השבוע. הוא יביא את העלות התקציבית. אם עד יום חמישי הוא לא הביא אתם מניחים.. זאת אומרת, שאין עלות תקציבית. עד 3 – 4 מיליון כבר לא מסתכל על זה.

אדוני, אני לא דיברתי. ברשותך, דקה מכיוון שציטטו את העבודה שלנו פעם אחר פעם אחר פעם.

אתם עושים עבודה מקצועית טובה.

נתון אחד - מעבר למה שצוין מספר פעמים שהעלות המשקית שתיחסך גם לאזרחים גם בגלל הפחתת CO2, וגם בגלל תחנת כוח שתיחסך בהיקף מהותי של כ-5 – 6 מיליארד שקל, מעבר לזה צריך לזכור דבר מאוד מאוד חשוב. אנחנו שלוחי ציבור, אני עובד משרד ממשלתי כמו חלק די גדול מחברי. אבל לאזרח הפשוט מעבר למערכת סולרית חוסך אלף שקל בשנה רק על החשמל של הבוילר.

יותר, יותר.

יותר, אנחנו היינו שמרנים. דבר שני, לגבי האלף שקלים בשנה לכל אחד מהמשתכנים - החברים המכובדים צריכים להחליט האם זה חליף מול פנטהאוז או לא, ומול שימושים אחרים של הגג.

אנחנו את ההחלטה שלנו עשינו כבר.

מעולה. כאשר התחלנו את הדיונים בנושא בחודש פברואר אמרו לנו, וסליחה שאני אומר, מהמשרדים המכובדים, משרד השיכון, משרד הפנים וכו' וגם חלק מהקבלנים: אין אפשרות לקומה אחת מעל תשע, כך שכשאומרים שבע זה מצוין, שבע זה פחות או יותר נראה לי ממוצע בין 0 ו-15.

כרמית, אני רוצה להצביע בנימה צרכנית ולא בנימה משפטית.

אדוני, בגלל החלטת הממשלה הקודמת אנחנו פשוט אומרים שאנחנו נבקש להביא את זה לוועדת שרים לחקיקה. אדוני, את הנוסח הזה ראינו רק עכשיו ואין לנו אלא להצטער על זה שאנחנו רואים את זה רק עכשיו.

כרמית, אנחנו לא כפופים. יש הפרדת מובהק רשויות במדינת ישראל. כל אחד יעשה מה שהוא מבין. זה על שולחן הוועדה והוועדה מחליטה מה שהיא מחליטה. לכן, כל אחד יחליט מה שהוא רוצה. אנחנו בכל מקרה אנשים אחראיים וגם המציעים הם אנשים אחראיים. זה יהיה פתוח להכנה לקריאה שנייה ושלישית וכל אחד יביע את עמדתו. היו כאלה שנתבקשו להכין עבודת מטה לגבי קומות, לגבי כל מה שיש עדיין. גם אתם תשבו עם הממ"מ ותביאו לנו מסמך משלים לקראת הדיונים בהכנה לקריאה השנייה והשלישית. בוני הארץ, גם אתם תכינו ותביאו. משרד האוצר, אני לא רוצה רק דיבורים, אני רוצה לראות מעשים. אני רואה לראות בעין מחקרים וזאת על מנת שנקבל החלטה נבונה ומשכילה שהיא צרכנית ביותר מצד אחד, ושנשמור על האנרגיה ולא נזהם את האוויר. אני חושב שהצעת החוק היא ראויה וטובה.
מי בעד הצעת החוק שהוקראה על-ידי הייעוץ המשפטי?

הצבעה
בעד – 2

נגד – אין





נמנעים – אין
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון -0 חובת התקנות מערכות סולריות על בניינים ללא הגבלת מספר הקומות), התשע"ב-2011, אושרה פה אחד.

שתי ידיים. זה אושר בוועדה פה אחד.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה. הישיבה הבאה עוד כמה דקות וממשיכים לעבוד.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:20.>