PAGE
13
ועדת הכספים
16/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1088 >
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ד באייר התשע"ב (16 במאי 2012), שעה 9:15

<אישור דרך הפרטת חברת נמל אילת בע"מ ("החברה") - לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות ואישור צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

יצחק וקנין

שי חרמש

ציון פיניאן

שכיב מוראד שנאן

>
דורון כהן - מנכ"ל משרד האוצר ויושב ראש רשות החברות הממשלתיות

עדי אביטן - יועצת לשר האוצר

שולי גורן - משרד האוצר

עופר אליישר - מנהל אגף א', תכנון פיננסי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

צבי שפירא - אגף כלכלה, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד סיגלית ברקאי - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מאיר שמרה - משנה למנהל רשות החברות הממשלתיות ומנהל יחידת ההפרטה

נאוה קרמר - סגנית מנהל הרשות, שכר וכוח אדם, רשות החברות הממשלתיות

רפאל שוקרון - רפרנט נמלים, רשות החברות הממשלתיות

גלי אמיר - רכזת שכר וכוח אדם, רשות החברות הממשלתיות

צחי נחום - רכז תחום נמלים, רשות החברות הממשלתיות

עו"ד גונן גומלסקי - רשות החברות הממשלתיות

סא"ל אייל עזרא - ראש תחום תכנון, אגף התכנון, צה"ל

עו"ד ענבל גלעדי - אגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון, משרד הביטחון

עו"ד יונתן צוויקל - המחלקה המשפטית, רשות ההגבלים העסקיים

גדעון גולבר - סמנכ"ל משאבים, חברת נמל אילת

דוד אטיאס - ועד עובדי נמל אילת

אלון וייס - ועבד עובדי נמל אילת

אפרים שמש - ועד עובדי נמל אילת

שרון שחרור - ועד עובדי נמל אילת

אברהם לוי - יו"ר האיגוד הארצי לקציני ים

אבי אדרי - יו"ר איגוד התחבורה, ההסתדרות הכללית החדשה

עופר זקן - ממונה חטיבה ארצית, איגוד התחבורה, ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד רן גפטר חרמש - מחלקת ייעוץ משפטי לאגף התחבורה, ההסתדרות הכללית החדשה

אפי מילוטין - ראש אגף מסחר ושיווק, קצא"א, קו צינור אילת-אשקלון

מאיר הלר - יועץ משפטי, קצא"א, קו צינור אילת-אשקלון

עומר גריג - המשמר החברתי

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<אישור דרך הפרטת חברת נמל אילת בע"מ ("החברה") - לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות ואישור צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ), התשע"ב-2012>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום אישור דרך הפרטת חברת נמל אילת בע"מ ("החברה") - לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות ואישור צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ), התשע"ב-2012.

מי מציג את הנושא?

מאיר שמרה, משנה למנהל רשות החברות ומנהל יחידת ההפרטה.

אנחנו הגענו לוועדה על מנת לבקש לאשר את דרך ההפרטה כמתחייב בחוק ושנית, אישור צו אינטרסים חיוניים בהתאם לחוק. שני הדברים האלה נדרשים לקראת ביצוע הליך ההפרטה.

אני רוצה לתת קצת רקע לגבי התהליך הזה בכלל, היכן הוא התחיל, מה המקור שלו והיכן אנחנו נמצאים.

בשנת 2005 הוחלט לבצע רפורמה בנמלים. התוצאות של הרפורמה הן ביטול רשות הנמלים, הקמת ארבע חברות ממשלתיות שזה בעצם שלושת חברות הנמל – נמל אשדוד, חיפה ואילת – הקמת חנ"י והקמת רשות הספנות והנמלים. המטרה הייתה ליצור הפרדה בין פיתוח הנמלים על ידי חברת חנ"י והפעלת הנמלים על ידי חברות הנמל אשר הרגולטור מעל הוא רספנ"ת/משרד התחבורה. הכוונה הייתה ליצור את אותו חיץ ולקבוע שהבעלות במקרקעין והבעלות בקרקע היא של חנ"י ואילו הזכות להפעיל היא של חברות הנמל.

אלה העיקרים. אפשר להרחיב ולומר עוד הרבה דברים אבל אני אתמקד בדברים שחשובים לענייננו.

באותה רפורמה נחתמו גם הסכמים עם העובדים. ההסכמים האלה צפו פני עתיד מבחינת הליך ההפרטה. הם דיברו על הפרטה של שלושת חברות הנמל. לגבי חברות נמל אשדוד וחיפה דיברו על הפרטה חלקית ולגבי נמל אילת הייתה אפשרות של המדינה, לאחר חמש שנים מביצוע הרפורמה – זה אומר בשנת 2010 ואילך – להפריט את נמל אילת. לצורך כך נחתמו שלושה הסכמים עם העובדים ביניהם הסכם קיבוצי עם העובדים.

כמה עובדים מועסקים בנמל אילת?

128 עובדים.

מי מייצג כאן את העובדים?

אנחנו. אני איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות. הוועדים נמצאים כאן.

אני מוועד עובדי נמל אילת. אני ועד העובדים.

אתם מסכימים להפרטה.

אנחנו מסכימים להפרטה אבל יש דברים לא גמורים.

תכף נשמע אתכם. אם הייתם אומרים שאתם מסכימים, הייתי נותן לו לסיים את דבריו.

הם מסכימים אבל הבעיה היא איך.

מכיוון שאתם אומרים שיש דברים שצריך לסכם, אתם תדברו אחריו.

קיצורו של דבר. בתהליך הרפורמה נקבע בסעיף 16(3) שהעובדים תומכים בתהליך ההפרטה ובלבד שהוא יתבצע בהליך שהוסכם, שזה מכירה פרטית. בסעיף 16(3) הם התחייבו לשקט תעשייתי ולתמוך בכל תהליך ההפרטה. ועדת שרים לענייני הפרטה ב-6 בדצמבר 2010 כמתחייב קיבלה החלטת הפרטה בתיאום גם עם ההסתדרות וארגון העובדים.

מה אנחנו מוכרים בהתאם להחלטת ההפרטה. אנחנו מוכרים את מניות חברת הנמל כאשר הזכות במקרקעין נשארת בידי המדינה/חנ"י. אנחנו בעצם נותנים רישיון וזכות הפעלה לחברת הנמל להפעיל את הנמל למשך 15 שנים פלוס אופציה לעשר שנים נוספות. המטרה של הטרנזקציה הזאת היא מכתב ההסמכה עם ה-15 פלוס 10 שזה בעצם להשביח את הנמל, לייצר תחרות בתחום הנמלי ולוודא שאותו רוכש יכניס ויפתח פעילות חדשה של מכולות ויפתח את הנמל לטובת סחר החוץ של מדינת ישראל. זאת המוטיבציה המרכזית של ההפרטה הזאת.

מבחינת העובדים. אני רוצה להדגיש שמבחינת העובדים למרות שהעובדים – כפי שאבי אדרי יודע – מחויבים לשקט תעשייתי, ובתיאום ובהסכמה עם העובדים אנחנו לפני יותר משנה נכנסנו למשא ומתן מכיוון שעלו סוגיות של אף על פי שנחתם הסכם ב-2005 שמחייב אותם לשקט תעשייתי, היה חשש של העובדים מפני ביטחון תעסוקתי וסוגיות כאלה ואחרות.

אנחנו ניגשנו למלאכה, ישבנו ועיגנו מספר דברים בתיאום עם ארגון העובדים. למשל, הקבינט הכלכלי-חברתי לפני כשלושה שבועות קיבל החלטה - שאי אפשר לשנות אותה אלא בהסכמת ההסתדרות - לייצר רשת ביטחון לעובדים. הדבר הזה בוצע.

דבר שני שבוצע הוא שגובשה בהסכמה טיוטה של הסכם קיבוצי שמאריך את ההסכם הקיבוצי הקיים לפחות בחמש שנים ולגבי מנגנון הפיטורים שנותן לחלק מהעובדים זכות לפרוש רק בגיל 67, זאת המשמעות שלו, הארכנו אותו לעולם ועד או עד יציאת אחרון העובדים שיש לו את הזכות הזאת וכהנה וכהנה.

המשמעות של הדברים היא שאנחנו הגענו עם העובדים מבחינתנו להסכמות גורפות. נתנו את מה שאנחנו חושבים שאפשר לתת במסגרת השקט והביטחון התעסוקתי ואני חושב שבאחריות מלאה גם ההסתדרות חתרה בעצם לא לדבר עכשיו על דברים של תוספות שכר וכהנה וכהנה כי זאת לא הייתה הבעיה בנמל כמו שאנחנו יודעים אלא באמת לייצר את השקט התעשייתי.

על אף כל זה אני רוצה לומר עוד משפט. בדינאמיקה של הדברים מעת לעת צצים ועולים לצערי דברים חדשים למרות שלא היינו מחויבים לפתוח שום דבר. אנחנו התכנסנו ביום שני וחשבתי שהגענו לסיכום מסוים שמעגן את החששות של העובדים אפילו שהדברים לכאורה נסגרו בהסכם כדת וכדין ב-2005 ויש מחויבות לשקט תעשייתי, ואני חושב שהמחויבות של ההסתדרות חקוקה בסלע ואני חושב שגם ציבורית נכון שיעמדו מאחוריה, אבל בכל זאת, כדי שהדברים יעבדו בצורה חלקה, חשבנו שראוי ונכון – ואני עדיין חושב ועד לפני חמש דקות הייתי בטוח שהדברים סגורים וחלוטים – ואני מצטער מאוד לשמוע שלא כך הם פני הדברים. מבחינתנו הדברים בוצעו בלב שלם ובאמונה שלמה על מנת שגם העובדים ירגישו בנוח עם התהליך הזה.
התהליך הזה לא לוקח מהעובדים שום זכויות, ואני רוצה להדגיש זאת, אלא להפך, נותן להם יותר זכויות. ההסכמים הקיבוציים מועתקים כדת וכדין. אנחנו לא מפריטים כאן את המקרקעין. לא מדובר כאן במישהו שיכול לעשות מה שהוא רוצה - יושבים כאן גם נציגי משרד התחבורה ומשרד המשפטים – אלא בגוף שנכנס אך ורק להפעיל את הנמל לתקופה קצובה. רשת הביטחון שנתנו לעובדים אומרת – מצב שמעולם לא קרה – שבמצב שאותו רוכש של הנמל קורס חס וחלילה או יש מצב שהוא מתקשה להפעיל את הנמל והמדינה נכנסת בעליו, המדינה לוקחת אחריות על העסקת העובדים ברמה של אחריות משפטית והעובדים יודעים את זה.

כבוד יושב הראש, לאורך הדרך צצות ועולות סוגיות. העובדים רוצים ביטחון ולמשל התברר שיש להם תביעה לגבי ניקוי שולחן, מה שמכונה ניקוי שולחן. יש להם תביעה בבית הדין לעבודה לגבי תוספות שכר בעשרים השנים האחרונות. הם חושבים שפירשו את ההסכמים אתם לא בצורה נכונה. הנהלת הנמל מאידך חושבת בדיוק הפוך והיא גם הגישה חוות דעת לבית המשפט שהיא חושבת שדרישת העובדים קלושה ואין סיכוי שתתקבל. הדבר הזה מתברר בבית הדין וזה בסדר גמור.

הבנתי. אל תדבר בשם העובדים כי הם ידברו בעצמם. אני רק רוצה לדעת משהו אחר שלא קשור לעובדים. למה אתם מפריטים את הנמל?

בדיוק מהסיבה שאמרתי.

אתה אומר שהכל נשאר אותו הדבר, זכויות העובדים לא נפגעות, המקרקעין נשארים בידי המדינה, אז מה איכפת לך להמשיך ולהפעיל? החנות עומדת שלושים שנים ולמה להזיז אותה?

התשובה היא מאוד פשוטה. אנחנו רוצים הנהלה שבאה מהמגזר הפרטי שהמומחיות שלה היא בהפעלת נמלים, שיש לה יכולת.

אתה הממשלה.

אני מסביר. כשיש ניהול של גוף שבשרשרת הערך יש לו יכולת להביא קווי ספנות והוא מתחייב בכתב ההסמכה. אחד התנאים, בכתב ההסמכה יש תחנות בדיקה. אנחנו למעשה נותנים רישיון למפעיל.

מי הזוכה המאושר?

אני תכף אסביר. יש כאן בכתב ההסמכה תחנות בדיקה.

הממשלה לא יכולה לעשות את זה?

לא. היא לא עשתה את זה. עובדה שהיום בנמל אילת אין פעילות של מכולות בכלל.

זה שהיא לא עשתה את זה לא אומר שהיא לא יכולה לעשות את זה.

היא יכולה לעשות הכול. המדינה יכולה לעשות הכול. עובדה שבניהול של חברה ממשלתית היום הדברים האלה לא קרו. אנחנו נותנים צ'אנס למגזר הפרטי. אם המגזר הפרטי ייכשל במלאכה הזאת, יש תחנות יציאה ואז המדינה נכנסת בנעלי המפעיל. זה כתוב בכתב ההסמכה ויתקנו אותי חבריי ממשרד התחבורה אם אני טועה. אנחנו רוצים לתת צ'אנס למגזר הפרטי למנף את פעילות הנמל ואנחנו בודקים את זה כאשר יש תחנות בדיקה. אם הדברים לא יתבצעו, אנחנו בהחלט נחזיר את המצב לקדמותו. זה לא שאנחנו מפריטים את זה לעולם ועד.

לגבי מי מועמד לרכוש את הנמל. אנחנו התחלנו תהליך באפריל 2011 ואנחנו נמצאים היום לקראת סוף התהליך. יש חמישה מתמודדים שנמצאים לקראת קו הגמר והרצון שלנו הוא לסיים את התהליך כי התהליך הזה מתבדר וממשיך למעלה משנה. זה אחד התהליכים הכי ארוכים - אני כבר שמונה שנים בתפקיד הזה – כאשר ברמה העסקית התהליך הזה מתמשך ומתמשך. אני לא מאשים רק את העובדים, היו גם דברים אחרים בתוך התהליך הזה שהיו צריכים לסדר אותם כמו למשל את הנושא של צו אינטרסים חיוניים כאשר הרבה גורמים היו מעורבים בתהליך הזה, למשל הנושא של הבלעדיות שיש לנמל אילת על כלי רכב מהמזרח.
הדברים האלה לקחו זמן ואנחנו נמצאים כאן אחרי שאישרנו את כל הדברים ביחד עם כל גורמי המדינה לרבות עם ארגון העובדים.

תודה רבה. חבר הכנסת שנאן, אתה רוצה להתייחס?

כן. מה המדינה מקבלת כתוצאה מההפרטה.

קודם כל, המדינה מקבלת את המחויבות של אותו זכיין לפתח את הנמל ולהכניס פעילות של מכולות. בכתב ההסמכה יהיו כמויות ומחויבות שלו לבצע כחלק מהזכייה שלו בתהליך הזה.
מעבר לזה, המדינה תקבל את התוצאות של אותם מתמודדים לגבי כמה הוא מוכן לשלם על כתב ההסמכה.

אמרת שאתה רוצה להודיע משהו. בבקשה. אנחנו עושים הפסקה לרגע.

אני מבקש להודיע שהבוקר קיימתי פגישה עם רשות הגז הלאומית וקיבלתי מהם סקירה מעניינת ומאוד מקיפה על הפעילות שלהם. שמחתי מאוד להכיר את הפעילות ואת החשיבות של הרשות הזאת. סיכמתי אתם שבמסגרת קליטת העובדים החדשים יוקצו – שכחתי לסגור את הנושא של החרדים – שני תקנים מתוך שמונת התקנים הקיימים כרגע לטובת בני מיעוטים.

לכן אני מסיר את הרביזיה ומבקש שההודעה תירשם בפרוטוקול כך שהם גם יהיו מחויבים לביצוע.

בסדר גמור. תודה רבה. לפני שנשמע את העובדים, יש מישהו מחברת נמל אילת שרוצה להתייחס? משרד התחבורה? חברת נמל אילת?

גדעון גולבר, סמנכ"ל.

אתה סומך את ידיך על מה שאמר מר שמרה?

כן. אני רוצה להוסיף משהו. בנמל אילת גלום פוטנציאל אדיר. לדעתי מדינת ישראל לא יכולה לנהל את הפוטנציאל הזה ולהאדיר אותו.

מצחיק אבל אני מבין.

זה מצחיק, אבל אנחנו מודעים לזה. יש הרבה חברות שלצערנו המדינה לא יכולה לנהל אותן.

הנמל גדול על המדינה.

אני חושב שגורם פרטי, יזם פרטי, יכול לנצל את הפוטנציאל.

אתה מסכים עם מר שמרה.

כן, אבל חשוב להדגיש את זה.

הדגשת. תודה.

משרד התחבורה. אתה בעד. זאת אומרת, המדינה לא יכולה להפעיל את נמל אילת ועדיף שהוא יופרט וילך לגורם פרטי.

כן. יש כאן תועלות לנמל ולמשק. יש כאן פוטנציאל אדיר.

משרד האוצר?

אני מהלשכה המשפטית במשרד התחבורה.

אתם בעד.

כן. אני רוצה להוסיף שחוק רשות הספנות והנמלים במבנה שלו גם קובע שהפעלת הנמלים תהיה על ידי חברות שיוסמכו על ידי השרים. במקור הן הוכרו כחברה ממשלתית אבל זה מעין הוראת שעה.

מה יעשו החברות האלה?

הן יפעילו את הנמלים.

עוד יותר מצחיק. הן צריכות להיות מוסמכות על ידי השרים.

כן. זה המבנה של החוק. זאת הייתה מהות הרפורמה ב-2005.

משרד האוצר.

משרד האוצר הוא למעשה אנחנו.

כן, אבל הם צריכים לומר. רשות ההגבלים העסקיים, אתם בעד או נגד?

לנו אין עמדה בעד או נגד התהליך.

אבל מבחינת ההגבלים העסקיים אין בעיה.

בסופו של התהליך יידרש אישור מיזוג. מאחר שמדובר ברכישה, יידרש אישור מיזוג.

עכשיו הגענו לחלק הדרמטי. העובדים.

אנחנו מטעם השכנים, טעם קצא"א.

הולך להיות לכם עכשיו יושב ראש רציני.

גם היושב ראש הנוכחי הוא רציני.

גם היושב ראש הנוכחי רציני וגם הולך להיות לכם יושב ראש רציני.

אלוף בצה"ל.

אנחנו שכנים. למעשה אנחנו לא שכנים אלא ממש צמודים.

אתם נגד?

יש שם שטח יבשתי והשטח הימי משותף. אין לנו שום בעיה עם הפרטה ואנחנו מקווים שהנמל יתפתח ויצמח.

איך פתאום לכולם אין בעיה עם הפרטה? מה קורה כאן?

הרב גפני, תעבור להצבעה.

לנו יש בעיה. נדמה לי שבצו האינטרסים החיוניים לא נכנסה הגנה על האינטרסים של קצא"א והאינטראקציה שלה עם חברת נמל אילת. קצא"א נזקקת ונסמכת על שירותים, למשל שירותי גוררות סירות ויש אינטראקציה מאוד צמודה שם אבל הנושא הזה לא מעוגן. החשש הוא שאם ייכנס גורם פרטי ולא המדינה שעד עכשיו ידענו להסתדר אתה בכלים הרגילים, יהיה מצב שגורם פרטי בעצם יוכל להכתיב לקצא"א או לנמל נפט חשוב של מדינת ישראל – ואולי בעתיד מקווים גם שיהיה נמל גז, נמל LNG – את הפעילות וזה דבר לא רצוי וצריך להגן עליו ולהסדיר אותו לפני שמתקדמים עם הנושא הזה.

תכף נשמע תשובה להערה הזאת. משרד הביטחון.

אנחנו ליווינו את התהליך בעיקר מהזווית של ההיצע והאינטרסים החיוניים בעבודת מטה יחד עם צה"ל והגורמים השונים במשרד הביטחון. מבחינתנו ככל שההיצע והאינטרסים יגן על האינטרסים כפי שאנחנו ראינו אותם עד עכשיו לנכון - עכשיו אני רואה שיש גם הערה נוספת מהכיוון של קצא"א שאני באופן אישי לא מכירה אותה עד עכשיו ואולי באמת צריך לדבר על זה - מבחינתנו ההפרטה כתהליך מקובלת. אין לנו התנגדות עקרונית.

את עובדת עם אחז בן ארי?

נכון.

אני מודה לך. העובדים, בבקשה.

אדוני, מאתנו לא תשמע שאנחנו בעד הפרטות אבל היה הסכם ב-2005.

רק תאמר שוב לפרוטוקול את שמך ותפקידך.

אבי אדרי, יושב ראש איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות. אנחנו מייצגים בין היתר את עובדי נמל אילת. אנחנו כן מתכוונים לכבד את הסכם 2005. בהסכם 2005 נמל אילת אמור לצאת להפרטה.

אני כן יכול לפרגן לרשות החברות הממשלתיות ובעיקר למאיר שמרה שהוביל אתנו מהלך על רשת ביטחון תעסוקתית לעובדים אבל יחד עם זאת אני חייב להגיד שיש דברים שעדיין פתוחים. אדוני, יחד עם זאת שאמרנו שאנחנו אכן נכנסים לתוך התהליך, אבל התהליך הזה חייב להיות מבוקר וחייב להיות עם הרבה אחריות.
לדוגמא, אני לוקח נושא אחד בלי להכניס אתכם לרזולוציה מאוד נמוכה אלא בהיי-לייטס. יש את הסיפור של כספי הפנסיה. אנחנו הכרזנו סכסוך עבודה על כספי הפנסיה לגבי כל הנמלים – חיפה, אשדוד ואילת. כספי הפנסיה לשיטתנו, שיטת החישוב אינה נכונה. יש לנו מחלוקת שנמצאת בכל הנמלים, הן לשיטת חישוב הממוצעים והן מה מפרישים בגין הפנסיה של העובדים. זה נושא שטרם הוסדר.

הנמלים האחרים הופרטו?

עדיין לא.

אף אחד לא.

אילת עומד להיות הראשון.

כן. אילת עומד להיות הראשון.

פיילוט.

לכן אנחנו צריכים לעשות את זה באחריות כי זה יכול גם להוות מודל לגבי אחרים.

בשורה התחתונה אנחנו באים ואומרים שנושא הפנסיה נמצא במחלוקת. יתרה מזאת, בהסכמי 2005 נקבע שתיפתח קופה מרכזית לפנסיה אבל עד עצם היום הזה לא נפתחה קופה כזאת. לכן יש נושאים פנסיוניים שהם פתוחים.

לכן אתה מציע לעצור את ההפרטה?

אני אומר בסוף מה אני חושב.

מר אדרי, תאמר טלגרפית מה הם הנושאים שעדיין לא סגורים. אמרת כספי הפנסיה.

אמרתי כספי הפנסיה. יש נושא של מבנה ארגוני בגינו הכרזנו סכסוך עבודה. מחר המבנה הארגוני עומד להעלות בדירקטוריון החברה ואנחנו מקווים שהוא יאושר בהתאם להסכמות אתנו.

כמה עובדים אמורים להיות מפוטרים?

אף אחד.

נאמר לפרוטוקול שאף אחד לא מפוטר.

המבנה הארגוני צריך להעלות מחר בדירקטוריון. אם הוא יעלה במתווה שסוכם עם העובדים, אפשר לשים על זה וי. כרגע אנחנו לא יודעים שזה יהיה כך.

כמובן יש איזשהו הליך משפטי פתוח מזה כשנתיים בבית הדין האזורי בבאר שבע. אנחנו אמרנו שנעביר את זה להליך בוררות ומה שהבוררות תקבע, מבחינתנו קדוש ואם ניצחנו – ניצחנו, הפסדנו – הפסדנו. היום מעדכן אותי מאיר שמרה שיש התניות לגבי הבוררות הזאת שאנחנו לא מסכימים להן. לכן אני לא יודע איך נכנסים להליך הפרטה כשיש זנבות.

אנחנו בכנסת מטפלים בכמה בעיות בו זמנית ובין היתר גם בנושא של נמל אילת, אבל אני מקשיב לך כל הזמן.

אנחנו צריכים להיכנס להפרטה הזאת ברגל ימין. אני חושב שהפערים בין הצדדים ייסגרו. צריך לתת לנו את השהות הזאת, לתת לנו את הזמן להמשיך לשבת. יש לי פרטנר מצוין בצד השני. צריך לסגור את הנושאים המהותיים האלו בהסכם קיבוצי. לא פעם – וזה מונח על שולחני – ועדת הכספים סירבה לאשר מתווה עד שמוצו ההליכים. אני רואה את זה במקרה של צים. דחיתם ואמרתם שנשב ונעשה מיצוי זכויות עובדים ולאחר מכן נחזור אליכם.

זה לא אותו מקרה, אבל לא חשוב.

ידעתם להיות קשובים לעובדים ואני מצפה שתהיו קשובים גם עכשיו. אני חושב שהנושאים האלה פתירים. אם הייתי חושב שהם לא פתירים, הייתי מדבר אחרת. הם פתירים, יש לנו פרטנר מצוין בצד השני וצריך לתת לנו את הזמן.

גם אתה רוצה להתייחס? בבקשה.

אלון וייס מנמל אילת. מעבר למה שאמר אבי אדרי, יש לנו חשש גדול להיכנס היום להפרטה כאשר בעל ההון, מי שיקנה את הנמל, לא יודע לכמת נכון את מה שעומד היום בסוגיות המשפטיות. בבסיס אמנם אומר מר שמרה שבחדר מידע הם הציבו את כל הסוגיה המשפטית ואת חוות דעתם האומרת שהסיכויים קלושים לכך שנזכה במשהו. מאידך, במידה וכן נזכה, שכר היסוד עשוי להשתנות בעשרות אחוזים. יבוא מחר בעל ההון ויאמר שהוא קנה את החברה כשההוצאות בגין השכר ידועות לו מראש והנה עכשיו אומרים לו שבמקום עשרה מיליון הוא צריך לשלם 15 מיליון ואז אנחנו כעובדים נצטרך להתחבט מול בעל ההון שינסה לעשות הכול על מנת לא לשלם את אותה תוספת בגין הוצאות השכר.
לכן אני מצטרף לדברי מר אדרי ואני מבקש את השהות הנוספת עד אשר יסתיימו כל ההליכים מולנו ונוכל לבוא בצורה משותפת ולומר שאנחנו מברכים על המוגמר.

תודה רבה. לגבי הדירקטוריון. מחר הדירקטוריון מתכנס.

כן.

אתה יודע להעריך האם הדירקטוריון יאשר את המבנה הארגוני עליו דובר?

להערכתי הדירקטוריון יאשר.

באותה דרך.

באותה דרך בה ישבנו עם הוועדים והתהליכים הוסכמו. מספר העובדים הוסכם והמבנה הארגוני הוסכם.

תודה. אני מודה לכם.

אני אומר משהו בקצרה. אני גם רוצה לפרגן.

לפני שאתה משיב. אני מבקש לעשות הפסקה של שלושת-שעה. אדוני מנכ"ל משרד האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות.

לשעבר.

ומר שמרה. אני מאוד מבקש שתנסו במשך חצי שעה או שלושת-רבעי להגיע להסכמות על הנושאים שהועלו כאן. אם אכן תגיעו להסכמות, לפחות נהיה רגועים בכך שהעובדים לא נפגעים ונוכל להצביע.

לכן אני עושה הפסקה בדיון הזה. אני מבקש שמנהל הוועדה יסדר לכם מקום בו תוכלו לשבת. אני מקווה שתגיעו להסכמה. יש לנו גם כלים פרלמנטריים לנסות לעשות גם הצבעה וגם לגרום לכך שהתהליך יימשך, אבל תנסו להגיע להסכמה. אני לא רואה שחילוקי הדעות הם גדולים. זה נכון מה שאמרת קודם לגבי צים, אבל זה לא אותו מקרה ואלה לא מקרים של הפרטות אחרות בהם הוועדה הייתה מלאה והיו צעקות אמיתיות. גם אתם אומרים שהתהליך הוא תהליך ואם יש בעיות, צריך לפתור אותן. אמר לי גם דורון כהן וגם מאיר שמרה אמר את זה כאן שילכו לקראת העניין הזה. הטענה של קצא"א גם צריכה למצוא איזושהי פתרון.

יש לי תשובה אדוני. אני מרשות הספנים והנמלים. התכתבנו בנושא של קצא"א מספר פעמים. אנחנו חושבים שקצא"א לא תיפגע כלל. כל המחירים של השירותים הם מפוקחים ומה שמשתנה אלה רק הבעלים. מבחינת העבודה, השירות ורמת השירות – הכול מוסדר בצווים ובחוזים. לכן אנחנו חוזרים ואומרים, בהמשך למכתבים שכתבנו לקצא"א, ודלתנו תמיד פתוחה בפניהם, אנחנו הרגולטור של הספנות והנמלים, שקצא"א לא צריכים לחשוש כתוצאה מהשינוי שיהיה כי השירות הוא אותו שירות, אותם עובדים, אותן גוררות, אותן אוניות. שום דבר לא משתנה.

שמי גונן גומלסקי. אני עורך דין בלשכה המשפטית של רשות החברות הממשלתיות. עוד לא דיברנו על הצו, אבל אני בכל זאת מקדים את המאוחר ומפנה לסעיף 17(א) לנוסח של הצו שאומר: "חדלה החברה לקיים פעילות חיונית כאמור בסעיפים 2(1) ו-2(2) או סברו השרים שקיים חשש כי תחדל החברה פעילות וראו השרים שיש הכרח, רשאים השרים להורות לחברה בצו" - זאת אומרת, אפשר להוסיף צו נוסף – "להמשיך בפעילות לתקופה או בתנאים שיראו ויחול האמור בסעיף 59יד". זאת בעצם העתקה של חוק החברות הממשלתיות.

רק לומר מהי אותה פעילות חיונית. קודם כל, זאת פעילות ביטחונית שנעשית בנמל אילת לטובת ביטחון המדינה, זה בסעיף 2(1). בסעיף 2(2) זה הבטחת קיומם הרציף של שירותי נמל באילת בהתאם לחובתה לפי סעיף 20 לחוק רשות הספנות.

תודה.

ברמת העיקרון אני לא אוהב לשמוע את המילה הפרטה, אבל אם כל כך הרבה אנשים חכמים אוהבים אותה, בסדר.

אל תתרגש מזה.

אני ממש לא מתרגש מזה.

כמוך, גם אני לא אוהב את ההפרטה. אני חושב שהמדינה יוצאת מהרבה דברים שאסור לצאת מהם, אבל זה לא המקרה. המקרה הזה הוא מצחיק ולא מפחיד. הוא מצחיק כי אני חושב שהמדינה כן יכולה לנהל את זה אבל היא יכולה גם לא לנהל את זה. אני רותח מזעם על כך שהיא הפריטה את שירותי הבריאות לתלמידים. זה דבר נורא ואיום אבל זה לא המקרה. כאן אני צריך שאנחנו נדאג לעובדים שלא ייפגעו. אני מניח שהעובדים לא ייפגעו ולכן אני רוצה את ההפסקה הזאת כדי שינסו להגיע להסכמה.

ביקשתי את רשות הדיבור כדי לומר את המשפט שאמרת ואני מצטרף אליו.

תודה רבה.

עוד תוספת קטנה. מעבר לצו האינטרסים החיוניים בו מעוגנים האינטרסים שביקשנו לעגן, מופיעים גם שני נספחים ביטחוניים בכתב ההסמכה שיוציא משרד התחבורה כאשר אחד הנספחים הוא כמות מינימאלית של ציוד ומספר מינימאלי של צוותי עבודה בזמן חירום שגם הוא מעגן צורך צבאי ביטחוני שיש לנו. בנוסף לכך נספח ד(2) שמדבר על שירותים לכוחות הביטחון וגם בו יש תנאים והסדרים שבאים להגן על אינטרסים חיוניים של המדינה.

אם כן, אלה עוד שני מסמכים משלימים.

זה מצב שיכול היה להתקיים בכל מצב עם הפרטה ובלי הפרטה.

כן.

בלי הפרטה אין לך בעיה. המדינה בעלת הבית.

אנחנו עושים הפסקה עד 10:30 ובינתיים אני עובר לדיון בסעיף הבא שעל סדר היום.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:00.>