PAGE
10
ועדת הכספים
14/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1080>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ב באייר התשע"ב (14 במאי 2012), שעה 10:30

<תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (הסכום המרבי לתשלום בעד העברת ידע לפי סעיף 19ב(ב)(1) ו- (2) לחוק, התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
רוברט אילטוב

יצחק וקנין

ציון פיניאן
פניה קירשנבאום

שכיב מוראד שנאן

>
אבי חסון - מדען ראשי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

צפריר נויימן - עוד לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דובי אולך - ראש מטה המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יוסף רביב - עוד לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חיזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

איל ליפשיץ - CEO פרגרין, נציגי חממות טכנולוגיות

שלמה וקס - מנכ"ל, איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה


ענת אייל - פעילה, המשמר החברתי

יונתן פלד - המשמר האזרחי

אלון מסר - משרד האוצר

עמית שטאובר - משרד האוצר

רמזי מוסלם - נצרת

מרב תורג'מן

טמיר כהן

הדס צנוירט
<תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (הסכום המרבי לתשלום בעד העברת ידע לפי סעיף 19ב(ב)(1) ו- (2) לחוק, התשע"ב-2012>

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (הסכום המרבי לתשלום בעד העברת ידע לפי סעיף 19ב(ב)(1) ו- (2) לחוק, התשע"ב-2012.

המדען הראשי, קודם כל, אני רוצה לברך אותך. התפקיד הזה הוא תפקיד מאוד חשוב, מאוד משמעותי, במיוחד בעידן הזה שאנחנו מצויים בו, עם המצב הכלכלי הקשה בעולם והחששות שלנו של מה שקורה כאן עם המפעלים ועם כל מה שנלווה לעניין הזה, וככל שאתה תהיה יותר, ולפי מה שאתה שומע, אתה כזה - יותר זריז, יותר יעיל, ודוחף את הדברים האלה, ייטב למדינת ישראל. התפקיד שלך הוא תפקיד בעל חשיבות רבה מאוד. אני בשם הוועדה מאחל לך הצלחה רבה בתפקיד החשוב הזה. בבקשה.

ראשית, תודה על הברכות. אנחנו בפירוש רואים את ועדת הכספים שותף מרכזי בעשייה שלנו. יש פה בוועדה אנשים שמבינים ועוזרים.
התכנסנו פה היום לדון ולאשר תקנות לחוק המו"פ, חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, כהמשך לתיקון גדול יותר שעשינו בחוק המו"פ, ובעצם בזמן שעבר מאז, בשיתוף פעולה עם כל הגורמים - משרד האוצר, עם דיאלוג מאוד הדוק גם עם שדולת ההי טק, גם עם איגודי התעשיינים – תעשיות האלקטרוניקה, התוכנה, תעשיות ההי טק וכן הלאה, הגענו לגיבוש לתקנות האלה, שמטרתן היא לקבוע תקרה להחזרים שחברה צריכה להידרש לשלם למדען הראשי במקרה של העברת ידע. מקרים של העברת ידע קורים כחלק מהפעילות העסקית, אבל בדרך כלל קשורים למה שנקרא בלשון העם אקזיט - מכירת חברה לתאגיד, ובמקרה כזה, אם החברה קיבלה מענקים מלשכת המדען הראשי, היא נדרשת לבוא אלינו, לקבל אישור מוועדת המחקר, וגם להסדיר את תשלומיה מול לשכת המדען הראשי. עד היום ההחזרים האלה היו בלתי ידועים בעת קבלת המענק, והיו תלויים בהמון פרמטרים שלא היו ידועים באותה עת – מה שיצר אי-ודאות גדולה וגם רתיעה של הרבה מאוד גורמים – תאגידים מקומיים, תאגידים זרים - להשתמש בכלים של המדען הראשי, להיות מעורבים, אם זה החממות הטכנולוגיות, אם זה קרן המחקר.

אחת, להכניס ודאות בתוך הפעילות הכלכלית של ההי טק – מה שמאוד חשוב בכל מערכת כלכלית, ו-וודאי במערכת הזאת. כשחברה ניגשת לקבל מענקים מלשכת המדען הראשי, בין אם זו חברה זרה, בין אם זה משקיע זר, כל מי שקשור למערכת החדשנות והידע, הוא יודע מראש מה התסריטים השונים ומהי תקרת ההחזרים שאותם הוא יצטרך לשלם – מה שמאפשר לו להיערך בהתאם, מה שמאפשר לו לכמת את החשיפה המקסימלית וכן הלאה, וחשוב מכך – להגדיל את הפעילות הכלכלית במשק, למשוך גופים חזקים יותר לתוך הפעילות שלנו. זה דבר אחד, הוספת הוודאות, וזה דבר שהתעשייה, ואני אמנם חדש בממשלה, אבל הייתי קודם עשרים שנה בצד של תעשיית ההי טק, צרכן של המדען הראשי בכובעים שונים, ואני יודע עד כמה התעשייה חיכתה לסוג הוודאות הזאת, שאותה אנו מביאים היום.

הדבר השני הוא יצירת העדפה ברורה לתסריט שבו גם אם הפעילות נמכרת לתאגיד זר, הפעילות עצמה נשארת בארץ, כלומר העובדים, מרכזי הידע, הפעילות העסקית. כיום כשקורית מכירה של חברה ישראלית, יש תסריטים שונים. לפעמים הפעילות העסקית לא רק שנשארת בארץ אלא אפילו גדלה בזכות המעטפת שנותן התאגיד הרב, נוספים עובדים, נוסף ייצור, נוספת פעילות כלכלית, וככה ודאי זו פעילות חיובית.

אתה יכול לתת דוגמאות?

יש הרבה דוגמאות. אפשר להסתכל על המכירה של חברת אינדיגול HP, שבעקבותיה נוצרו מאות מקומות עבודה נוספים ומאות-מיליוני דולרים של ייצוא, חברת ביו סנס לג'ונסון אנד ג'ונסון, אינטל, עם כל המעטפת, הפעילות העסקית שלה לא רק בהעסקה ישירה אלא גם בקבלני המשנה. יש ערך חיובי לפעילות של מרכזי חברות רב-לאומיות בישראל.

ויש גם מקרים, והם פחות משמחים מבחינתנו, שבהם בעקבות מכירת חברה הפעילות נסגרת, בין אם באותו יום, בין אם בזמן קצר לאחר מכן, ומועתקת למדינה אחרת. אנחנו באים פה לקבוע הבדל ברור בין שני התסריטים הללו. כמובן, תקרת ההחזרים נמוכה הרבה יותר אם הפעילות הריאלית התעסוקתית נשארת בישראל, ורק הבעלות על הידע מועברת לתאגיד הזר או מחוץ למדינת ישראל. אם כל הפעילות מועברת, התשלום המקסימלי שאותו אפשר לשלם לנו הוא גבוה בהרבה.

אלה שני הדברים שיש להבין בתקנות: ראשית, יצירת הוודאות ביום קבלת המענק, מה שמאפשר לכל השחקנים לדעת, איפה הם עובדים, ומושך יותר שחקנים, ושחקנים יותר איכותיים, למשחק מערכת החדשנות הישראלית, והדבר השני הוא קביעת ההעדפה הזו, ואני יודע שכולנו מסכימים לה, במקרה שבו רק הבעלות על הידע עוברת, אבל הפעילות נשארה פה לכל דבר ועניין, לבין מקרה שבו גם הידע וגם הפעילות מעתיקים עצמם למדינה אחרת. זה מרכז התקנות, וזו תוצאה של עבודה ארוכה ומשותפת לנו ולמשרד האוצר, אבל עם דיאלוג מקיף, עם קבלת הרבה מאוד אימפוטים מכל הצרכנים – אם זה התעשיינים ואם זה קרנות ההון סיכון והחברות הרב-לאומיות, וכל מי שיש לו נגיעה או דבר למערכת הזו שאותה אנחנו מנסים לקדם.

בבקשה.

היו מקרים מ-1.1.11, תחילת החוק, שבהם קבעתם תקרה? איך פעלתם בפועל בשנה וחצי האחרונות?

עד היום, בשנה וחצי האחרונות וגם לפני כן, הפעילות קבעה שבמקרה של העברת ידע וקבלת אישור מוועדת מחקר, יש נוסחה, שקובעת את התשלום בפועל שאותה חברה צריכה לשלם. זה היה נכון בשנה וחצי אבל גם בחמש השנים שקדמו לכך, מאז התיקון בשנת 2005, שאפשר את הוצאת הבעלות על הידע, כלומר עד תיקון התקנות הזה התנהגנו כפי שהתנהגנו עד היום, קרי במקרה שהיתה הוצאת ידע חושב התשלום שאותו יש לשלם ללא תקרה כלשהי.

התקנות הללו יחולו גם על מענקים שניתנו לפני החוק, נכון? וזה מסביר את פסקה (ב) לסעיף 2(א)(2) - אתה יכול להבהיר את זה מעט יותר?

סעיף (ב) מדבר על המקרים שבהם על אף ההוראה שקבעה את ההוראה של P 6, כפי שאבי ציין, המקרים שבהם נרד ל-P3, שזה אותה השארת פעילות במדינת ישראל, וזה נקבע גם בסעיפי ההגדרות, מה זה השארת פעילות ועל אילו משרות בסיס מדברים - על אותה דלתא, כאשר יכולנו לומר: על אותה דלתא אנחנו מבקשים את הכסף שישכב אצלנו, ואחרי שלוש שנים תקבלו את הכסף חזרה – העדפנו כרגע לא לעשות את זה, אלא להשאיר לנו את שיקול הדעת במקרים הפרטניים, מתי כן ומתי לא, אם בכלל, לבקש, וכרגע זה שיקול דעת של הוועדה, אם בכלל לדרוש על הדלתא.

לא היה ראוי להכניס כאן קריטריונים?

הנושא נבדק גם עם משרד המשפטים, והנוסח אושר גם על-ידי משרד המשפטים, על מחלקת חקיקה.

אצלנו זה לא גזירת הכתוב. בדקנו את זה, ומתברר שבמשרד המשפטים יושבים אנשים בשר ודם, והם טועים בחלק מהמקרים, כמו כולנו.

כבודו צודק. דיברנו על הנושא הזה, גם בתוך לשכת המדען הראשי.

טוב. לגבי חבר הכנסת אילטוב, אני לא הבאתי את התקנות האלה, גם אמרתי את זה, עד שלא הסתדר העניין הזה. הוא היה בחוק ההסדרים בעניין. מבחינתנו, זה התאפשר רק לאחר שהודיע לי שהעניין הסתדר, כלומר מה שאמרת לגביו זה נכון - יש לו מניה בזה, כי אם לא, זה לא היה מגיע. בבקשה.

קודם כל, אני רוצה להודות לך על הטיפול שלך בחוק. החוק שלי היה חוק שהצטרף לחקיקה ממשלתית, חוק ההסדרים, ששם הגענו להסכמות. היו הרבה ויכוחים עד שהגענו להסכמות. רק צר לי שלקח שנה וחצי מאז חוק ההסדרים, להביא את זה לפה, ובינתיים לא היתה ודאות, כפי שהיינו רוצים. עם קבלת התקנות תהיה ודאות למשקיעים. המשקיעים יחליטו, אם לקחת את הכסף של המדען או לא. אני חושב שהוודאות הזאת היא מאוד חשובה למשק, ואני רוצה לברך עליה.

תודה. בבקשה, חיזקיה.

אנחנו תומכים בתקנות המוצעות, זה יוצר לנו ודאות.

תודה. בבקשה.

אני רוצה לברך את רוברט ואת המדען. אם באיזשהו מקום בתקשורת יצא כאילו אנחנו מתנגדים לזה – אנחנו בעד התקנות האלה, אנחנו חושבים שהן נותנות אופק וכיוון לכל סטארט אפ, לכל משקיע, ושירבו תקנות כאלו ברוח הזו במדינת ישראל, ניראה טוב יותר.

תודה. בבקשה. תוכל להגיד משפט או שניים לגבי החממות הטכנולוגיות, בלי קשר לתקנות האלה, היות שאתה כבר פה? אני מתעניין בזה. בבקשה.

החממות הטכנולוגיות היום הן מייצרות כ-90 אחוז מחברות הציוד רפואי והביו טכנולוגיה בארץ. כמעט אין גופים מחוץ לחממות שעושים את זה. גם בתחום התקשורת והתוכנה והקלין טק הם הרבה מעבר ל-50 אחוז, דבר שלא היה לפני שלוש-ארבע שנים.
התוכנית עברה רביזיה גדולה בראשות המדען הראשי ויוסי סמולר, מנהל התוכנית. יצאנו עכשיו למכרז ראשון, ארבע חממות יצאו למכרז, שבו כל מי שרוצה לנהל חממה, יכול להגיש מועמדות, כולל החממה שלנו, שנמצאת באריאל. גם אנחנו ניגשנו למכרז הזה. לפי מה שאנחנו שומעים, ניגשו קבוצות מצוינות.

איך החלוקה?

יש מחוזות – יש פריפריה, יש צפון, דרום.

יש במגזר הערבי?

יש בנצרת.

על החרדים אין.

כשקמה חממה יהודית ערבית אני נתבקשתי לעזור להם להקים את זה, למרות שאנחנו היינו הראשונים שהפריטו. עד היום אני יושב בוועדת ההשקעות שלהם, ועושים עבודה מאוד יפה בנצרת. גם עכשיו יוצאים למכרז, ואני מקווה ששם הכול יסתדר.

לגבי חממה ערבית, נפגשתי עם בחור צעיר בשם מוטי אייכלר, בחור מבריק, שעושה עבודה מאוד יפה.

האמת שלא כל כך התעניינתי בפגישות שלך אלא יותר התעניינתי בשאלה העקרונית – האם יש מחוז צפון, דרום, מרכז – לא חשוב מה, והאם יש גם מחוז ערבי ומחוז חרדי?

אותו בחור שמרכז פעילות חרדית כל כך חשובה- - -

הממשלה מקבלת החלטות אחת אחרי השנייה, וכולם דורשים את זה, של שילוב חרדים וערבים. מה יותר מחממה טכנולוגית, אם אפשר לעשות את זה?

החממות התחילו כתוצאה מקליטת העלייה הרוסית, והיום כמעט אין.

אבל אין החלטה של שילוב עולים מרוסיה בעבודה, כי משתלבים. השאלה היא האם יש דבר כזה?

אין דבר כזה היום. יש חממה יהודית ערבית, כך זה מוגדר.

אני לא מתמצא, כלומר אני לא למדתי באוניברסיטה, ואתה צריך להסביר לי בשפה ברורה – אני לא מבין, האם יש חממה טכנולוגית ערבית וחממה וטכנולוגית חרדית?

יש ערבית, אין חרדית.

בבקשה, המדען הראשי.

החממות הטכנולוגיות כולן אינן משויכות למגזר זה או אחר או לתחום זה או אחרת. התוכנית פתוחה לכל המגזרים וכל התחומים להגיש, והבחירה היא בחירה עסקית.

זה לזרות חול בעיניים.

העובדה היא, למשל, שבנצרת קמה, פועלת בהצלחה חממה יהודית ערבית, שלא ניתנה לה העדפה כלשהי אלא זו קבוצה שהתחרתה על הזיכיון וזכתה בה, ומתמודדת מחדש על הזיכיון בהליכים העתידיים. אני יודע, כי נפגשים אתי גם תדירות, שיש קבוצות הן מהמגזר הערבי והן מהמגזר החרדי, שמסתכלות על המודל הזה של מודל זיכיון חממה, ומעוניינות להגיש, או אפילו מגישות, מענה למכרז הזה. מבחינתנו, נשמח מאוד לראות עוד ועוד קבוצות ומגזרים משתלבים בתעשייה הזאת. יש בתוך הגדרות החממה לפחות את הפתיחה לפריפריה, כי אם איינו משאירים את זה לכוחות השוק לחלוטין, היינו מוצאים, ככל הנראה, 25 חממות בהרצליה, אולי 5 בתל-אביב ו-20 בהרצליה. כיוון שהמטרה היא גם לפזר, הפיזור הזה נוצר, והוא פותח פתח לקבוצות שונות ולהרכבים שונים להגיש. העובדה היא שבמגזר הערבי זה קרה ופועל בהצלחה. אני מאמין שבהליכים התחרותיים שבאים אלינו לטובה וגם רביזיה גדולה - זה משהו שלא היה אף פעם; פתיחת חממות להליכים תחרותיים זה משהו חדש. התחלנו אותו השנה, יצאנו להליך שני, ובמשך חמש השנים הקרובות כל החממות תעבורנה סבב של הליכים תחרותיים. במהלך הסבב הזה אנחנו יותר מנשמח לראות קבוצות, בין אם חרדיות, או שמשלבות בתוכן גורמים חרדיים, ניגשות. קבוצות כאלה קיימות.

הבעיה, שכל התיאוריות היפות האלה לא מניבות פרי בסופו של דבר. הן מראות מודל יפה, כאילו הכול פתוח ושוויוני ואמור לספק מענה לכל הצרכים, ובמבחן התוצאה זה לא מה שקורה, אז למה לא לחשוב על הבטחת העניין הזה - אם אתה מדבר על פריפריה, לחלק את זה גם בפריפריה. לדעתי, שווה לחשוב, לומר: צריך חממה טכנולוגית נוצרית, צריך חממה טכנולוגית חרדית, צריך חממה טכנולוגית דרוזית – לא יודע מה, אבל למצוא סידור, שמבטיח ייצוג.

תודה. אני רוצה להוסיף לדברים האלה. אם המדינה היתה אומרת: אנחנו עושים חממה טכנולוגית לפי הרמה ולפי היכולות הטכנולוגיות של האנשים והתחרות הטהורה – אני מבין. אבל זה לא מה שהמדינה אומרת אלא היא אומרת: על אף שאני הולך על תחרותיות, ואני רוצה ללכת לרמות הגבוהות ביותר, וזה מוצדק, בכל אופן אני נותנת העדפה, אני מוציאה את זה במקרים רבים מהנושא התחרותי הרגיל, ונותנת העדפה לערי הפיתוח, לפריפריה. אם לא נותנת העדפה, צריך להגיד את זה, אבל זה מה שנאמר קודם על-ידי המדען הראשי. אמר המדען הראשי, ובצדק, שאם לא היתה הכוונה של המדינה בעניין הזה, היו 25 חממות טכנולוגיות בהרצליה ואולי 5 בתל-אביב. למה זה לא קורה – למה יש בצפון, בדרום ובפריפריה – כי אנחנו מתערבים בעניין. אנחנו מפזרים אותם יותר.

נשאלת השאלה, מה ששאל חברת הכנסת שנאן, וגם אני שואל - יש חשיבות עליונה למדינת ישראל לפזר את החממות הטכנולוגיות, שיהיה גם בפריפריה, ואני לא נכנס לפרטים – האם גם לתת לנוצרים וגם לדרוזים; אני גם לא אומר על חרדים, שצריך לתת גם לספרדים וגם לאשכנזים וגם לחסידים וגם לליטאים. כללית, פריפריה – יש אינטרס לאומי. אם הערבים יכולים להתחרות על זה והחרדים יכולים להתחרות על זה – הנה מה טוב, לתת להם עדיפות כמו לפריפריה, לפזר את זה יותר. יש ישובים ערבים, יש ישובים חרדים. כמו שאתה שולח כמה לצפון, יכול לשלוח אחד למגזר הערבי, אחד למגזר החרדי - תלוי. אם יש העדפה, למה ההעדפה הזאת לא נכללת בשיקולים? רוברט, בבקשה.

לגבי חממות, כל אחד יכול לגשת למכרז. אין פה הגדרה, שערבי לא יכול או חרדי לא יכול. זה לא עניין של מגזר זה או אחר; כל אחד שיודע ומבין בתחום ההי טק, שרוצה להצליח ולהרוויח, יכול ללכת. הוא צריך לגייס הרבה מאוד כסף בשביל זה, ולכן מי שלא מתעסק בזה, הסיכויים שהחממה שלו תצליח הם אפסיים. לכן אפשר לתת את זה למגזר זה או אחר, אבל זה ייכשל. צריך לבנות תשתית כדי שהם יגיעו למערכת הזאת בכלל. לכן לומר: אני רוצה, בגלל שאני אתיופי או רוסי - לא רלוונטי – הרלוונטיות פה, שהאנשים האלה מבינים בתחום, ויודעים לקדם את החברות האלה, את הסטארט אפים האלה, והם צריכים להיות די מומחים בתחום – אחרת החממה לא תצליח.

אני יודע שיש לפחות אחד שאני מכיר אותו, בחור חרדי, שהוא עובד בתחום ההי טק, ועובד מאוד יפה, והוא מאוד מבין. במגזר החרדי גם המודעות מתחילה לעלות. גם במגזר המיעוטים, הערבי, זה מתחיל לעלות, אבל אני אומר לכם מראש, שמי שלא מתעסק בזה באופן מקצועי, לא יוכל להגיע. גם אם הוא יגיע כמנהל טוב, והוא יידע לפנות למדען הראשי, לא בטוח שיידע לבחור את החברות שיש להן פוטנציאל, כי הוא לא מבין בתחום. אם הוא לא מבין בתחום, החברות הללו ייכשלו, והכסף ילך לטמיון.

נכון.

המערכת הזאת באופן כללי עובדת באופן מאוד מקצועי. ההחלטות שמתקבלות שם ברמה מקצועית כלכלית, ולכן להתערב פה פוליטית- - -

ממש לא פוליטית.

מה שכן צריך לעשות, לדעתי, במגזרים כאלה ואחרים – להצמיח את האנשים האלה ברמה מקצועית, שיידעו להגיע לשם.

מצוין.

אומר לך איך אני התוודעתי לעניין הזה. פנה אליי יזם חרדי צעיר, הוא הקים חממה טכנולוגית באחד הישובים בארץ, לא חרדי, כלומר החממה שהוא הקים אינה חממה בישוב חרדי או בישוב ערבי; בישוב רגיל בפריפריה, והוא מאוד הצליח, גם להבנת האנשים המקצועיים במשרד המדען הראשי. ואז הוא דיבר אתי, ואמר לי: אני חושב שאפשר להקים חממה בישוב חרדי, ואפשר להצליח בזה. יש היום הרבה אנשים במגזר החרדי, שמתאימים לעניין הזה, וצריך דחיפה. אני לא רוצה להיכנס לסיבות. לכן שאלתי, אם יש קריטריון של פיזור – אם זה לא ילך להצליח, אנשים לא ישקיעו כסף, כאן מדובר בתחרות – האם לא להכניס גם בחשיבה שלהם גם את המגזר הערבי והמגזר החרדי – לא פוליטי; לא לומר: בגלל סיבות פוליטיות אנחנו נותנים למגזר כזה או אחר, אלא בגלל הסיבות המקצועיות של הפיזור, ורק ברמה. אני התוודעתי לזה על-ידי יזם חרדי, שהצליח בהקמת חממה טכנולוגית.

הוא הגיש בקשה למכרז?

אני לא יודע איפה זה עומד, אבל אם מדברים על פיזור, צריך שיהיה פיזור.

אצלנו בחממה יש מתכנתות שמגיעות, מסיעים אותן, והן עובדות מאוד יפה. אבל יש שני דברים, שאם רוצים לשלב אנשים ממגזרים שונים, שהיום לא נמצאים מספיק בהי טק, כמו המגזרים הערבי והחרדי, צריך לעשות שני דברים, והם לא עולים הרבה כסף: ראשית, הבעיה היותר קטנה זה דווקא החרדים. יש שם המון יזמות, ויזמות מצוינת. אני חושב שהבעיה הגדולה היא דווקא אצל המשקיעים. משקיע, לצערי, וזה קולגות שלי, קרנות הון סיכון אחרות, כשהן רואות יזם חרדי, קשה להם הרבה יותר לעשות את השלבים שהן צריכות כדי להיכנס להשקעה מאשר ביזם רגיל, שהם רגילים מהרצליה פיתוח.

למה זה קשה יותר?

מאוד רגילים להשקיע במישהו שהם מכירים כבר, וזה הגיוני – זה יזם שכבר הצליח.

זו בדיוק הסיבה, למה לתת את ההעדפה.

אני מסכים לגמרי. ברור לגמרי שהעילוי שיודע לצטט גמרות בעל-פה הוא יזם לא פחות טוב ממי שגמר 8200. לצערי, זה דבר שהסקטור שלנו לא מבין אותו, ולא מתוך רשעות. זו עבודה שצריכה להיעשות. צריך לעבוד על זה, ועובדים על זה, אבל צריך לעשות אותו טוב יותר.
הדבר השני, אני מתחבר למה שאמר חבר הכנסת אילטוב לגבי עוד חממות – שגוף לא מקצועי יקים חממה, עלולות להיות פה תקלות רבות.

לא הצענו את זה.

מה שכן, חשוב לתת ליזמים חרדים, כמו ליזמים ערבים, חונכים. היתה פעם תוכנית כזו, זה לא עולה הרבה כסף. כמו שיש חונכים בתחומים מסוימים, גם כאן. משרד התמ"ת יכול להקצות כמה אנשים שיעשו את העבודה הזאת. אנחנו נהיה מוכנים להשתתף בזה.

תודה. דברי סיכום, אדוני המדען.

ראשית, להצטרף למה שאמר חבר הכנסת אילטוב – החממות הן חברות פרטיות למטרות רווח, שאינן נתמכות על-ידינו, אלא רק הפרויקטים שנבחרים ומאושרים, זוכים למימון מדינה, ואפילו מימון מאוד נדיב. חשוב לזכור את זה. המטרה היא שהם ירוויחו ויצליחו, ותוך כדי זה אנחנו יוצרים מדי שנה מאות מיזמים חדשים.

אבל אם משרד התמ"ת לא היה נותן את המטרייה, זה לא היה קיים.

החממות עברו בעשרים השנה האחרונות, כולל הפרטתן וכן הלאה.

אנחנו חושבים שזה פרויקט מצליח. אם זה היה פרויקט שנכשל, לא היינו מדברים על זה בכלל.

על בסיס הקבוצות שנפגשות אתי ועם מנהל תוכנית החממות, ומתעניינות בהגשת המכרזים, וכבר הגישו את המכרזים, אני מאמין שבנוסף לקבוצות הקיימות שאנחנו רואים, שכוללות כבר לפחות חממה אחת ערבית, אנחנו נראה- - -

איך אתה מעדיף פריפריה?

החממות מחולקות למחוזות. ראשית, אנחנו יוצאים מתוך מצב קיים – פועלות היום 25 חממות, הן פועלות במחוזות מסוימים, ומשהסתיים הזיכיון של חממה מסוימת, נניח במחוז הצפון, ייצא הליך תחרותי לחממה במחוז הצפון. הוא לא חייב להיות באותו ישוב, ודאי לא חייה להיות באותו מבנה, אבל הוא צריך להישאר באותו מחוז כדי שבסופו של תהליך נמצא עצמנו עם אותו מספר חממות בכל אחד מהמחוזות. בנוסף, יש שיקול דעת הוועדה, לבחון את הבקשות הספציפיות. אני מאמין מתוך איכות הקבוצות שאני רואה ומתוך זהות האנשים שפונים, שאנחנו נראה יותר ויותר יזמים הן מהמגזר החרדי והן מהמגזר הערבי, כי אנחנו רואים את היזמויות האלה מתחילות. יש פה שלב של התבגרות.

חבר הכנסת שנאן לא בא על סיפוקו, נכון?

בעדינות רבה אתה מגדיר את התחושה הרעה שהוא יצר כתוצאה מתשובתו.

שואל חבר הכנסת שנאן, כמו שאתה הולך על מחוז צפון או על פריפריה, תלך גם על המגזר הערבי, תעשה מכרז על המגזר הערבי. יהיה יזם ותהיה השקעה – טוב, ואם לא, לפחות ניסית.

אני מציע לשנאן, להוציא הצעת חוק, ואני אהיה שותף שלו.

אני חושב שזה לא חקיקה.

אגב, אדוני, גם בלי התלות שלך, אני מוציא היום מכתב לשר בעניין הזה.

אני, אגב, דיברתי אתו. אני מציע שגם אתה תדבר אתו, ואם לא נתקדם, נוציא מכתב משותף.

תתחילו מארבעה חונכים – זה יעשה הרבה יותר מהמון דברים.

אנצל את הניסיון המקצועי שלך, ואם תואיל להקדיש לי חצי שעה, שנשב, אני מאוד אשמח.

אשמח.

תעדכן אותי אחרי זה. אני רק מבטיח לכם, שכשהערבים והחרדים יהיו בשלטון, אנחנו לא נקפח את החילוניים, כמו שמקפחים אותנו... נדאג להם. אני סתם אומר את זה בהומור, אנחנו לא הולכים לשלטון.
אני עוד אדבר עם השר, וגם חבר הכנסת שנאן. גם נאה דורש וגם נאה מקיים. אם לא יצליח, לפחות ניסינו. לדעתי, זה מיזם שיצליח – גם בציבור הערבי, גם בציבור החרדי.

זה יהווה פתרון לזה שצריך לשלב אנשים בתעסוקה, ולעשות את כל מה שדורשים לעשות – רק דורשים, ולא נותנים לעשות.

תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (הסכום המרבי לתשלום בעד העברת ידע לפי סעיף 19ב(ב)(1) ו- (2) לחוק, התשע"ב-2012. מי בעד אישור התקנות? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות אושרו.

התקנות אושרו פה אחד.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>