PAGE
21
הוועדה לזכויות הילד
14/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 180 >
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שני, כ"ב באייר התשע"ב (14 במאי 2012), שעה 10:00

<זכויות ילדים נטושים>

חברי הוועדה: >
זבולון אורלב – היו"ר

שלמה מולה

אנסטסיה מיכאלי

>
שלווה ליבוביץ - משרד הרווחה והשירותים החברתיים

פריד מחאג'נה - עורך-דין, משרד המשפטים

לבנה עזרא - מנהלת תחום זו"ש, המוסד לביטוח לאומי

דפנה דקל - רכזת באגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

שרית דמרי - עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

רות דיין מדר - ראש תחום בריאות, מרכז השלטון המקומי

יצחק קדמן - ד"ר, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד

דוד דהאן - פעיל המשמר החברתי

ענת אייל - המשמר החברתי

רבקה קנריק - דוברת הוועדה

שרון סופר - מ.מ.מ.

מריה רבינוביץ' - מ.מ.מ.

נירה לאמעי-רכלבסקי

רחל סעדה
עאליה עודה - רכזת בוועדה

י.ר.- חבר המתרגמים
<זכויות ילדים נטושים>

אנחנו פותחים את הישיבה והסוגיה שלנו זה ילדים נטושים בישראל. אני שוב מודה לד"ר יצחק קדמן ולמועצה שהפנתה תשומת לבנו לסוגיה הזאת שיש קודם כל אי-בהירות באשר להגדרות מהו ילד נטוש בישראל, שצריכים להגיע להגדרה לאומית מוסכמת. יש לכך השלכות משמעותיות לגבי הזכויות של אותם ילדים. יש גם פער בנתונים בין הגורמים השונים, כנראה שהפער הזה נובע בגלל הגדרות שונות מהו ילד נטוש, זה תוצאה ויש גם בעיות שילד נטוש, המדינה נוטשת אותו בגיל מסוים ואומרת לו שלום ולהתראות, גם אני נוטשת אותך.

באיזה גיל?

בגיל 18. אם הוא במערכת החינוך אז עדיין עד גיל 20, נדמה לי.

אם הוא בחינוך מיוחד.

או בחינוך מיוחד עד גיל 20.

לא נוטשת אותו, אם הוא בתוכניות שיקום.

בצבא, זאת אומרת, גם בענייני מזונות, למשל, אי-אפשר לנטוש אותו.

אז אלה הסוגיות. אלה הנתונים שאנחנו רוצים לדבר. אני מציע שאולי נבקש משלווה ליבוביץ, שהיא מפקחת ארצית, שבין היתר מטפלת בסוגיה הזאת, אולי תאמר לנו את עמדת משרד הרווחה. הביטוח הלאומי פה? כן, הביטוח הלאומי ולאחר מכן יצחק, להבין את הפערים. שלמה, לפי מה שנמסר לנו, ברגע שהוא מגיע לגיל 18 והולך לצבא. כשילד נטוש, הוא מקבל קצבה של הבטחת הכנסה, אלא אם כן הוא נמצא בפנימייה או במוסד כזה. ובגיל 18, אתה מבין? אין לו אבא, אין לו אימא, ואין לו מדינה. גם המדינה נטשה אותו. לא בדיוק? OK, אז נדבר על זה. אז שלווה, בבקשה.

אז עד גיל 18, אנשי הביטוח הלאומי יודעים יותר טוב ממני, אבל אני אגיד מה אני יודעת. מי שהיום מקבל את גמלת ילד נטוש בביטוח הלאומי זה לא ילד נטוש זה בעצם ילדים שהיתה עליהם ועדת תכנון טיפול ונמצאו נזקקים להשמה חוץ ביתית ומי שמטפל בהם זה סבא וסבתא או אח ואחות, כלומר קרובים מדרגה ראשונה, שיש עליהם חוק דיני משפחה מזונות והמשרד החליט שהם לא אמורים להיות מוכרים כמשפחה אומנת, לכן אני גם בתמונה, כי אני מכירה מהצד הזה, כמי שאחראית על האומנה, אלא במקרים שבהם העובד הסוציאלי פונה למנהלת השירות ואומר – למרות שמדובר בסבא וסבתא ואח ואחות, אני מבקש להכיר באומנה ומנמק את זה ובדרך-כלל אנחנו גם מאשרים את זה. מדובר ב- 500 ילדים שמטופלים על-ידי סבא וסבתא או אח ואחות, לא נטושים.

נטושים על-ידי ההורים.

הם לא נטושים. ההורים בקשר אתם. הם לא, הם ילדים שעברו ועדות תכנון טיפול ונמצא להם נזקקות להשמה חוץ ביתית. הם לא נטושים במובן של המילה שההורים נטשו אותם או בבית-החולים או במחלקה או בבית או ברחוב. זה לא זה.

את אומרת שאין כאלה?

לא אלה שמקבלים את גמלת ילד נטוש בביטוח הלאומי. אני מסבירה שמי שמקבל את גמלת הילד נטוש בביטוח הלאומי, עד גיל 18, זה ילדים שהיתה עבורם השמה, ועדת תכנון טיפול, נמצא שהם זקוקים להשמה חוץ ביתית ונמצא שהסבא או הסבתא, אח או אחות, הם מבקשים לגדל אותם.

אם אין סבא, סבתא, או אח ואחות?

אז הם יגיעו לאומנה רגילה או למערכת החוץ ביתית שלנו. אנחנו מדברים כשיש סבא וסבתא וכשהמחלקה לשירותים חברתיים חושבת שהם יכולים לגדל את הנכד או האח.

מה קורה כשסבא וסבתא רמת תפקודם אינה מתאימה?

אז הם לא יאשרו או שהם יבקשו מאיתנו לבדוק את זה.

OK.

כלומר, יש מערכת מאוד מאוד ברורה בקטע הזה, והמספרים בביטוח הלאומי די נשארים, אנחנו יותר ויותר קולטים. רק הבוקר, אני אתן דוגמה, בשבוע האחרון, אני המלצתי על ארבעה סבים לבדוק אותם לאומנה.

הילדים שהם במסגרות חוץ ביתיות שלכם, של משרד הרווחה, מה מעמדם, כשהם מגיעים לגיל 18?

אז עכשיו ככה, דווקא בקטע הזה, היתה לנו, ויש לי פה מסמכים כתובים, הגענו להסכמה עם הביטוח הלאומי, עם אורנה ורקוביצקי שהיא הסמנכ"לית.

מתי?

ב- 2006, שכל מי שנשאר במשפחה אומנת והוא לא בצבא ולא בשירות לאומי, כי אז יש קצבה מהצבא או משירות לאומי, כל מי שנשאר במשפחה אומנת, לא צבא לא שירות לאומי, מקבל גמלת ילד נטוש, אם הוא היה באומנה עד גיל 18. זה דבר אחד. דבר שני, מי שהיה בפנימייה ונמצא באחת מתוכניות השיקום של משרד הרווחה, תוכנית שהוכרה כתוכנית שיקום כמו הגשר לחיים עצמאיים של המועצה לילדים בסיכון, גם הם, אם הם לא בצבא ולא בשירות לאומי, יקבלו גמלת ילד נטוש עד גיל 25 והדבר הזה לעניות דעתי עובד. זה מה שאני יודעת.

מה שאני רוצה לדעת, האם יש הבדל בין מה שנקרא, הבדל בזכויות או במיצוי הזכויות, בין הילדים שהם באמת במשפחת אומנה או סמך אומנה, מה, זה מה שאנחנו רוצים להבין, אם יש דיפרנציאציה.

בין אם הם מקבלים גמלה לילדים של אומנה?

כן, כן.

האומנה היא גם נותנת יותר כסף וגם ליווי מקצועי. ולכן, אפשרנו, אם מחלקה לשירותים חושבת, אני אתן למשל דוגמה משהו שטיפלתי הבוקר. נערה בת 14 וחצי, עם בעיות מאוד מורכבות, עברה לגור אצל הסבתא, היתה ועדת תכנון טיפול, זאת נערה שנכיר באומנה ולא נשלח לביטוח הלאומי כי המורכבות, הגיל, הבעיות, והיא תהיה אומנה לכל דבר. לעומת זאת, אם מדובר, אני אתן דוגמה אחרת, סבתא שההורים נהרגו בתאונת דרכים והיא מגדלת, פה, ותלוי בגילאים של הילדים ומצבם. אם המצב נראה סביר ולא עם מורכבות מיוחדת, הם יופנו לביטוח הלאומי לגמלת ילד נטוש.

זה לא אחד במקום השני, זה בכלל לא קשור. קצבת ילד נטוש מקבל הילד. האומנה, הילד לא מקבל כלום. מה זה קשור?

את הקצבה הזאת מקבלים בעצם ההורים האומנים-?

גמלת ילד נטוש מקבלים הסבא או הסבתא או האח או האחות שמגדלים את הילד.

אם הילד לא הולך לסבא ולסבתא, הוא הולך למשפחת אומנה-?

האומנה, פה מי שמגדל מקבל ופה האומנה מקבלת. ההורים האומנים מקבלים. בדיוק אותו דבר. הסכומים הם שונים.

איפה הסכומים יותר גבוהים?

באומנה.

למה? בגלל שזה כאילו משפחה?

כן. כי יש חוק דיני משפחה מזונות שבעצם קובע שסבא וסבתא ואח ואחות מחויבים במזונות בני משפחתם במידה וההורים לא מסוגלים, אנחנו חייבים להורינו, להורי הורינו, מי שמכיר את חוק דיני משפחה מזונות. על הרקע הזה, יצרו בעצם.

מה גובה הקצבה, הגמלה, של ילד נטוש, אצל סבא וסבתא?

גובה הגמלה להבטחת הכנסה, שיעורי הגמלה, כפי שנרשם בדו"ח, ילד אחד – 1,920 ש"ח, שני ילדים, זה 2,793 שקלים, וכל ילד נוסף זה 837 שקלים.

ובאומנה-?

באומנה בממוצע 2,300 אבל פלוס סל הוצאות מיוחדות ופלוס הליווי המקצועי. אין צל ספק שהאומנה נותנת יותר, בהחלט. ודרך אגב, בהצעת החוק של סביונה רוטלוי, שעסקה בנושא השמה חוץ ביתית, היא שם טענה שצריך גם את הסבים והסבתות ואחים ואחיות להכיר כאומנה לכל דבר ובעצם זה מתייתר ואנחנו עוד אפילו היינו בדיון בביטוח הלאומי, שהסכום הזה יעבור למשרד, אם באמת החוק הזה יקרום עור וגידים.

טוב. הביטוח הלאומי, מי לוקחת את רשות הדיבור? בבקשה.

זה תלוי בשאלות. אני עו"ד שרית דמרי, מהלשכה המשפטית.

בבקשה.

חוק הביטוח הלאומי וחוק הבטחת הכנסה נותנים מענה שהוא קצת יותר רחב ממה שמתואר כאן. מרבית הילדים, כמו שכתוב גם בדו"ח, נכנסים למה שנקרא קצבת שארים, שזה הקצבה הראשונה שיקבל ילד שאחד מהוריו או שניים מהוריו נפטרו והוא היה מבוטח על-פי חוק הביטוח הלאומי. זה הקצבה הראשונה.

אם ההורים היו מבוטחים.

אם ההורים היו מבוטחים, כן. המנוח היה מבוטח. זה יכול, כמובן, הזכאות לקצבת שארים יכולה גם, רק אם רק אחד מההורים נפטר, והוא לא, זה לא ילד שיוגדר כנטוש, זה ילד שיכול להיות שמטופל אצל ההורה השני ואם שני ההורים נפטרו, הזכאות תהיה כפולה, בעד שני ההורים. הגמלה השיורית זה קצבת הבטחת הכנסה, היא תמיד גמלה שיורית. הבטחת הכנסה, גם אם זה ביחס לילדים וגם אם זה ביחס למבוגרים, היא תמיד תהיה שיורית, אחרי מיצוי כל הזכויות האחרות.

כלומר, אם הוא יהיה בר זכאות לקצבת שארים, הוא לא יקבל גמלת הבטחת הכנסה?

זה תלוי. שוב, יכול להיות, שוב, זה תמיד יכולה להיות השלמה, אבל באופן עקרוני, בדרך-כלל אם הוא יקבל קצבת שארים או קצבה אחרת, למשל נפגעי פעולות איבה, שזה קצבה אחרת לחלוטין, סיפור אחר לחלוטין, אז אנחנו, הם לא יוכלו להיכנס לתוך מנגנון מערכת הבטחת הכנסה והם יקבלו את זה מכוח קצבאות אחרות, ממנגנונים שהם יותר גם ביטוחיים.

איך אתם יודעים על ילד נטוש?

צריכים להגיש תביעה. זה הגשת תביעה בפועל.

כל גמלה, מישהו צריך לבוא למוסד לביטוח לאומי, למלא טפסים ולהגיש את התביעה-?

נכון.

אני מנהלת תחום זקנה ושארים. אני רוצה להדגיש שלגבי קצבת שארים שהזכירה שרית, יש לנו תהליך אוטומאטי שכאשר אנחנו מזהים שאחד מבני המשפחה נפטר, אנחנו יוזמים, המוסד לביטוח לאומי יוזם באופן אוטומאטי, או תשלום אוטומאטי לבעל או לאישה שנותרו בחיים ובלבד שהוכח שהם מבוטחים ואז גם הילדים מקבלים קצבה, עד, לפי הגדרה של ילד, או עד גיל 18 או אם הוא בצבא, עד גיל 24, זה לא נפסק בגיל 18. במידה ואין לנו מספיק את כל המידע במערכות המוסד, אנחנו יוזמים תביעה למשפחה, שמגישה את התביעה לתביעת שארים. כלומר, אנחנו לא מצפים שהציבור ישר ידע שכאשר אחד מבני המשפחה נפטר, מייד צריך לרדת, להוריד טופס. המוסד לביטוח לאומי פונה למבוטחים ויוזם מהם את הגשת התביעה או את התשלום האוטומאטי.

אני לא ראיתי ילד נטוש אחד שהמוסד לביטוח לאומי פנה.

זה לא ילד נטוש, זה קצבאות שארים. זה לא ילדים נטושים בהבטחת הכנסה, קצבת שארים.

אנחנו מדברים על ילדים נטושים. אף אחד לא פונה אליהם.

ובמקרה שוועדת תכנון וטיפול קבעה שצריכים השמה חוץ ביתית והוא הולך לסבא, לסבתא, לאח או לאחות, איך הביטוח הלאומי יודע על זה?

אני עובדת בהבטחת הכנסה. היוזמה בדרך-כלל של קבלת התביעות, היא באה באמת באמצעות עובדי הרווחה. הם באמת מיידעים, הם שולחים את אחד מבני המשפחה, אם זה הסבא או הסבתא או הדוד, או אחד הדודים.

דודים לא. דודים הם אומנה לכל דבר.

סבא וסבתא, קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

נכון, סבא וסבתא ואח ואחות, לא דודים.

התבלבלתי, בדיוק הפוך, סליחה, נכון, נכון. תודה על התיקון. קרובי משפחה מדרגה שנייה ואילך, שאם באמת נקבע שהם, הילדים יהיו בטיפולם, הם מגישים תביעה להבטחת הכנסה.

ישנם הרבה מקרים שבו היוזמה באה דווקא מצד קרובי המשפחה או לעתים אפילו מהילד עצמו שהוא בגיל העשרה. כלומר, מגיל 15, 16, לעתים הילדים בעצמם מגיעים. היו לנו מקרים כאלה, שהגיעו להבטחת הכנסה. כאן, המקרה הזה, פקיד התביעות יוצר קשר עם הלשכה לשירותים חברתיים, במקביל לקבלת התביעה ובירור הזכאות, כדי לתאם, לקבל מידע נרחב על מצבו של הילד.
אבל אני חייבת רק לתקן משהו. הזכאות לגמלה לקטין נטוש היא באמת מגיל אפס עד גיל 20, לא עד גיל 18, כלומר בין 18 ל- 20, זה בעיקר בתנאי שעיקר זמנו מוקדש ללימודים. אבל עוד דבר אחד.

אמרתי. אם הוא עלה בגיל 18 לצבא, אז הגמלה נפסקת.

זה על-פי הוראות חוק הבטחת הכנסה. ברגע שכל מקבל, תובע גמלה, נמצא בגוף שכל החזקתו על חשבון המדינה, אין זכאות לגמלת הבטחת הכנסה.

את יודעת מה הצרכים של חייל.

זה תמיד, זה יכול להיות גם.

תני לי עוד דוגמה שגמלה נפסקת בגלל שאדם הולך לצבא. תני לי עוד דוגמה.

יכול להיות, חיילים שיש להם משפחות, הם יהיו זכאים לקבל, שוב, מפגישות עם משרד הביטחון, הם יהיו זכאים לקבל את התשלום מצה"ל בגין משפחתם והם לא יהיו זכאים.

אני שאלתי עכשיו על הביטוח הלאומי.

הם לא יהיו זכאים.

לא על צה"ל ולא על נפגעי איבה. אני שואל כרגע על קצבת הבטחת הכנסה, הקצבאות האלה נפסקות.

נכון, כל מי שהבטחת הכנסה.

תני לי עוד דוגמה.

איזה שנשואה לחייל צה"ל, לא תהיה זכאית להבטחת הכנסה, מאחר והיא נשואה לחייל צה"ל, כי הזכאות צריכה להתקיים לשני בני הזוג ואם הוא נמצא בצבא, היא לא תהיה זכאית. הם יקבלו תשלומי משפחה, שהם בשיעור יותר גבוה מקצבת הבטחת הכנסה, לפני בדיקתנו, והם לא יהיו זכאים להבטחת הכנסה.

לפי בדיקתכם, מה שהוא מקבל מצה"ל זה יותר גבוה מגמלת הבטחת הכנסה?

ממה שבעבר, שוב, אני לא יכולה להתחייב כי אין לי את הנתונים. אני יכולה להגיד שמישיבה שנעשתה לפני כשנתיים-שלוש מול משרד הביטחון, אז הנתונים שהראו לנו, שזה מדובר בסכומים שיותר גבוהים מגמלת הבטחת הכנסה. בהתאם לתא המשפחתי.

יש כאן איזה תיקון של עוזרת המחקר.

יש פה גם שאלה. אני מבינה שמדובר על שתי קצבאות שונות, שזה קצבת שארים, שמשולמת לילדים יתומים, והבטחת הכנסה, שמשולמת לילדים נטושים. כשנכנסים שניהם בצבא, בצה"ל הם מוגדרים שניהם, שתי הקבוצות האלו, כחיילים בודדים ומקבלים שם זכויות מיוחדות.

אבל קצבת השארים תמשיך להשתלם. קצבת שארים עד סיום השירות הסדיר.

לעומת זאת, ילדים נטושים לא יקבלו קצבת הבטחת הכנסה?

שוב, קצבת הבטחת הכנסה, צריך לזכור, זה קצבה שאינה ביטוחית, זה קצבה מכוח תשלום של האוצר ובהגדרה כללית שחלה על כל תובעי גמלת הבטחת הכנסה. ברגע שאתה נמצא במוסד שכל תשלומו על חשבון אוצר המדינה, אין זכאות לגמלת הבטחת הכנסה. זה לא רק ביחס לצה"ל, זה ביחס לכל גוף אחר שבן-אדם נמצא על חשבון אוצר המדינה.

בבקשה, עוד נקודה על ההבדלים, בין יתומים לבין נטושים ופה הנקודה שאנחנו דיברנו עליה, על ילדים שנמצאים בפנימייה, בפנימיות של השמה חוץ ביתית של משרד הרווחה. ילדים יתומים בעצם שנמצאים בהשמה חוץ ביתית, הם דומים במאפיינים סוציו אקונומיים שלהם גם לאותם ילדים נטושים. לשניהם בעצם אין הורים, הם נמצאים במסגרת השמה חוץ ביתית. הם דומים בנתונים שלהם. מצד אחד, ילד יתום ממשיך להיות זכאי בזמן השהייה שלו בהשמה חוץ ביתית, הוא מקבל קצבת שארים שלפני כמה שנים משרד הרווחה פתחו קרן והכספים האלה מצטברים לו, בגיל 18 הוא יכול להוציא את הכסף הזה למטרה מסוימת. אבל החוק אינו מאפשר לעשות את אותו דבר עבור ילדים נטושים.

היא אמרה לך, תראי, הבעיה היא פה שאלה שהגדירו מהי גמלה ביטוחית. מהי גמלה אוצרית. לא חשבו, לא היו כאלה גאונים, על המשמעויות שנגיע פה עכשיו לדיון, כי אין, מבחינה סוציאלית, אמיתית, מה ההבחנה, איך יכולים לעשות הבחנה בין שני הילדים. נמצאים שני ילדים, השמה חוץ ביתית, אחד מקבל קצבת שארים השני לא מקבל, זה נטוש, הוא לא מקבל את גמלת ההבטחה, בגלל ההגדרות השונות. יכול להיות שצריכים לשנות את ההגדרות החוקיות, זה מה שצריך לעשות פה. זה באמת אבסורד.

אני רוצה רק לציין שבתחילת החוק להבטחת הכנסה, בהתחלה, אושרה גמלת קטין נטוש רק שנה בלבד, שמתוך מגמה שאחרי שנה הפיתרון יימצא ברשויות הרווחה. לימים ראינו שפיתרון לא, זאת אומרת שלא מצאו פיתרון וזה לא עובד בשטח ואז בהמשך, אנחנו ביקשנו לעשות בדיקה שהזכאות לקטין נטוש תהיה עד גיל 18, ומ- 18 עד גיל 20, שעיקר זמנו מוקדש אכן ללימודים.

השאלה היא איך, זה ברור לי לחלוטין שזה לא הוגן, זה לא הגון. לדעתי, זה לא סוציאלי, גם לגבי אותם ילדים.

השאלה אם צריך לתקן את חוק הבטחת הכנסה או לאפשר לילדים שנמצאים בפנימיות, מאחר וזה אוצר המדינה ולא ברור מדוע צריך את ביטוח לאומי כצינור, אלא להגדיל לילדים שמוגדרים נטושים בתוך הפנימיות האלה, את התקציב שניתן להם.

זה ויכוח משפטי.

הם לא מקבלים כלום.

זו שאלה, שוב, חוק הבטחת הכנסה הוא שיורי ולא בטוח מדוע נדרשת הצינור הזה.

יכול להיות שההגדרה של הבטחת הכנסה כלפי ילד נטוש היא באמת לא צריכה להיות קצבה של הכנסה. הבטחת הכנסה צריכה לקבל איזה הגדרה אחרת. יכול להיות. במקור, היא לתכלית אחרת לגמרי. השתמשו בו גם לעניין הזה, כמו שאמרה דפנה דקל. נכון שפעם זה היה רק לשנה ואחרי זה האריכו, הם רצו שזה יהיה הפיתרון.

אני רוצה, יש פה כמה קבוצות. יש את הקבוצה שמקבלת עד גיל 18 גמלת ילד נטוש ואני חוזרת ואומרת, זה לא בהגדרה ילדים נטושים, זה לא ילדים שמונה להם אפוטרופוס.

שאלת, התחלת את הדיון לגבי מהי הגדרה של ילד נטוש. בהבנה שלי, הגדרה של ילד נטוש זה ילד שמונה לו אפוטרופוס שהם לא הוריו, כי ההורים נטשו בפועל, ולכן מונה לו אפוטרופוס על הגוף ואולי גם על הרכוש, שהוא דואג לצרכיו של הילד, זה בעצם ההגדרה. כל ה- 500 ילדים שמקבלים גמלת הבטחת הכנסה, גמלת ילד נטוש בביטוח הלאומי, הם לא בתוך הסיפור הזה. בתוך ההשמה החוץ ביתית שלנו, יש ילדים נטושים שבאמת הייעוץ המשפטי הלך לבית-המשפט וביקש למנות אפוטרופוס ואלה באמת הילדים הנטושים בפועל. זאת נקודה אחת.
נקודה שנייה, לגבי קצבת שארים. הסיפור של קצבת השארים היה שאנחנו בדקנו את החקיקה של הביטוח הלאומי ושם היה כתוב שמי שנושא בהוצאות אחזקתו של הילד הוא זכאי לקצבת השארים והיות ומשרד הרווחה נושא בהוצאת אחזקתם של הילדים בהשמה חוץ ביתית, בעצם באנו לביטוח הלאומי לפני כעשר שנים, ואמרנו לו – בעצם, הכסף מגיע למשרד. אנחנו לא ניגע בו, כי היה ויכוח מה אמורים לעשות, אנחנו חוסכים לכל ילד עד גיל 18, את הקצבה. וזה באמת יצר הבדל בינם לבין הנטושים.

תודה. יצחק, בבקשה.

טוב, אני באתי מודאג לישיבה הזאת ואני, יש לי הרגשה שאני הולך לצאת מודאג עוד הרבה יותר. אין שום קשר בין ההגדרות ששמענו פה של ילד נטוש של הביטוח הלאומי, של משרד הרווחה, כל אחד מתכוון לאוכלוסייה אחרת. אני אומר לכם עכשיו במידה גדולה מאוד של ודאות – יש מאות, מאות רבות של ילדים, שזכאים לקצבת ילד נטוש ולא מקבלים אותה.

ילד נטוש או שארים?

קצבת ילד נטוש. עזבו רגע את היתומים. אני מדבר על מקרה אחד מני רבים, של ילד שאימא שלו נרקומנית, הוא לא יכול היה יותר להמשיך, האבא עזב את הבית, הוא עבר לתקופה מסוימת לאבא, האבא התחתן, האימא החורגת זרקה את הילד מכל המדרגות, הילד מסתובב. יום הוא פה, יום הוא שם. הוא לא מגיע לו קצבת שארים, אל תתבלבלו, זה לא ילד יתום, זה ילד שאין לו מסגרת. הוא, אין לו מסגרת גם ממשרד הרווחה. גם משרד הרווחה יודע על מאות ילדים שהוא לא יכול לסדר אותם במסגרות מכל מיני סיבות. לפעמים הילד מסרב ללכת בכל תוקף לפנימייה, לפעמים לא נמצא לו מקום מתאים. הילדים האלה לא יודעים, אלא אם כן יש מקרה יוצא דופן כזה או אחר, הם לא יודעים לפנות לביטוח הלאומי ואני מודיע לכם שהביטוח הלאומי גם לא פונה אליהם כי הוא לא יודע איפה הם. אין לי טענות אליכם, אבל תדעו, תהיו מודעים לזה. תלכו לכיכר החתולות פה בירושלים, אני יכול להפנות אתכם לעוד כל מיני מקומות שבהם חיים ילדים ברחוב, או במחסנים, או שהורים של חבר הסכימו לקבל אותם לתקופה קצרה. הילדים האלה זכאים, על-פי ההגדרות שלכם, לקצבת ילד נטוש. אני מודיע לכם – הם לא מקבלים אותה.

אנחנו קיבלנו פניות מכל מיני ילדים כאלה, לפעמים מהמורים שלהם, לפעמים הם נשרו מבית-הספר, לפעמים הם לא נשרו מבית-הספר. היינו צריכים ללכת לביטוח הלאומי וקיבלנו באמת עזרה ושיתוף פעולה, אבל אם אנחנו לא היינו הולכים ולפעמים לוקחים את הילד ועוזרים לו למלא טופס, הוא לא היה מגיע אליכם, הוא לא היה מקבל את הקצבה הזאת. זו קצבה שיכולה לעזור לילדים האלה, לפעמים זה ההבדל בין לחיות או לא לחיות, לפעמים זה ההבדל בין להידרדר לפשע ולמכור סמים ולא להידרדר לפשע ואני אומר לכם, משרד הרווחה, חלק גדול מהילדים האלה, מי שמשרד הרווחה, גם באומנה, יותר מתמצא ויותר עם יד על הדופק, זה הילדים היותר קטנים. הילדים בגילאי העשרה, שברחו מהבית, שזרקו אותם מהבית, אתם יודעים כמה ילדים חרדים שחזרו בשאלה יש כאלה? הם לא מגיעים לשירותי הרווחה. בהרבה מאוד מקרים, שירותי הרווחה גם לא מגיעים אליהם, הילדים האלה מגיעה להם קצבת ילד נטוש והם לא מקבלים אותה.

פנינו ללשכות הרווחה, אחרי שהיו לנו כל הזמן ניסיונות שראינו שבשירותי הרווחה לא מתמצאים, המקומיים, אני לא מדבר על שלווה. העברנו שאלון. חלק עצום מהעובדים בשירותי הרווחה, לא ידע על קצבת ילד נטוש, לא ידע.

אגב, אנחנו קיבלנו מסמך שהוא לא פורסם, הוא לא נמצא באתר של הביטוח הלאומי, שזה הנחיות איזה ילדים מגיע להם קצבת ילד נטוש. אדוני יכול לראות, זה מאוד מפורט. אני מודיע לך שבשירותי הרווחה לא מכירים את המסמך הזה. הם לא מכירים את המסמך הזה. אז איך הם יפנו? איך הם ידעו שילד זכאי? איך הם ידעו את כל הדברים האלה? זה מסמך סודי, זה לא מופיע באתר. תנסה להשיג את זה דרך האתר של הביטוח הלאומי, לא תקבל את זה. בשירותי הרווחה לא יודעים את זה.

ולכן, אנחנו מדברים פה על מצב אבסורדי שהמדינה מצד אחד הסכימה להכיר בילדים האלה כזכאים לקצבה, אבל הקצבה לא ממוצה. אגב, יש גם הבדלים בדיווחים, שבין הביטוח הלאומי, מה שאנחנו קיבלנו, אני שומע עכשיו 500 אבל בשנה האחרונה שהיה לנו, היה 497 ילדים שקיבלנו מהביטוח הלאומי שמקבלים. בדו"ח של משרד הרווחה, על ילדים המוכרים לשירותי הרווחה, מופיעים 131 ילדים. אני לא מבין מאיפה הפער הזה ואני מודיע לכם.

הפער זה הסבא והסבתא, האח והאחות.

בדיוק, זה הפער. אלה שגדלים, ה- 500 של הביטוח הלאומי.

עם כל הכבוד, מי שמגיע לילד מגיע קצבה, לפי הגדרת הביטוח הלאומי, שום שירותי רווחה לא יכולים לקחת את הקצבה הזאת או להגיד שהוא לא זכאי. המבחן היחידי זה ההגדרות של המוסד לביטוח לאומי. שירותי הרווחה לא יכולים לקחת לעצמם או להגיד – זה לא זכאי. אני אומר לכם שוב, העניין הזה הוא מדאיג ביותר, מפני שמדינת ישראל הכירה בילדים נטושים כזכאים לקצבה וחלקם הגדול לא מקבל אותה. אגב, יש גם בעיה נוספת שאני אזכיר רק במילה, זה כאשר ילד כבר כן מילא טופס תביעה, אני מדבר על נער בן 16 ונמצא זכאי, מתחילה להיות שאלה מאוד קשה לאן עובר הכסף. כי לילד הזה אין חשבון, הוא לא גר אצל סבא וסבתא, והשאלה היא לאן עובר הכסף. אני מכיר לפחות מקרה אחד שהכסף עבר ללשכת הרווחה ולשכת הרווחה, כל פעם שהילד בא לבקש כסף אמרו לו – למה אתה צריך את הכסף? כאילו שזה עניינם למה הוא צריך את הכסף, הוא אפילו בא באחד המקרים לבקש כסף לטיפול שיניים אמרו לו – לא. אז השאלה היא גם לאן הולך הכסף של ילדים נטושים שאין להם אבא, סבא או מישהו מן הסוג הזה. אין להם חשבון בנק, ואיך אנחנו דואגים שזה ילך למטרה שלשמה זה מגיע.

יש לי רק שאלה אחת. מה האסמכתה בחוק שילד שאוצר המדינה או רשות מקומית נושאים.

זה סעיף כללי בחוק הבטחת הכנסה, זה סעיף שלוש, לחוק הבטחת הכנסה שאומר – לא יהיו זכאים לגמלה לפי חוק זה, זה סעיף 3.1. אדם הנמצא במוסד וכל החזקתו היא על חשבון אוצר המדינה. הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשות מקומית, או גוף אחר שנקבע בתקנות. ספציפית גם סעיף 3.2 אומר – אדם המשרת שירות סדיר בצבא ההגנה לישראל ואשתו. יש סעיפים ממש ספציפיים.

מה התשובה לגבי אותם נערים שלא נמצאים לא באומנה ולא אצל הסבא והסבתא-?

אני באמת לא יודעת. יכול להיות שצריך להזמין את אגף תקון שיותר עוסק באמת עם האוכלוסייה הזאת.

יש לי שאלה, איזה אגף מתעסק בנושא הזה? כי אני בזמנו יזמתי דיון ביחד אתך, חבר הכנסת זבולון אורלב, כשהיית יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, על אחוזי נשירה בבתי-ספר והגיעו כל מיני גופים ואף אחד לא לקח את האחריות הסופית. זה מתגלגל ממשרד למשרד ואף אחד לא מפקח על הנתונים ועל הסטטיסטיקה. אז איזה אגף אחראי על זה עכשיו?

מה שגב' לייבוביץ אמרה, היא ממשרד הרווחה ויש, היא נמצאת באגף שנקרא השירות לילד ולנוער, משהו כזה. יש עוד אגף שמטפל באותם קטינים שהם יצאו מהמסגרות הנורמטיביות ונמצאים ברחוב, נמצאים בעבריינות, נמצאים בסמים, הם לא נמצאים במוסדות מסודרים, לא באומנה, לא בפנימיות. הם חתולי הרחוב, כמו שהוא אמר. זה אגף שירותי תקון, שלא נמצא כאן בדיון, כי חשבו שמדברים בנושא מסוים, זה חלק מהבעיות שיש לנו תמיד בדיונים, שתמיד אמרתי שצריך לבוא מישהו בכיר, שהוא אחראי על הכל. עוד פעם, הסיפור הזה.
אני מסכים עם יצחק, כלומר אין ספק שיש, לא צריכים להיות דוקטורט כדי להבין שיש ילדים שהם לא אצל הסבא והסבתא ולא נמצאים במסגרות פנימייתיות. הם נמצאים ברחוב. חיים ברחוב, נערים ונערות. רק לפני שבועיים קיימנו פה דיון על נערות בלוד, שהן לא נמצאות לא אצל הסבא והסבתא ולא בפנימייה, הן פשוט נמצאות אצל הסרסור שלהן. שם הן נמצאות. או שהן גרות באיזה שהם מקומות, כל לילה מחליפים מקום. אלה ילדים נטושים. האמיתיים, אגב. עליהם אמרתי מה שאמרתי, שאני חושב שהמדינה קצת נטשה חלק מהם. שאגב, אין תקציבים כדי, אין מקומות כדי שהם יהיו בהשמה חוץ ביתית, לא בצופיה ולא במסילה ולא במוסדות שמיועדים להם, זה חלק מהבעיה.
טוב. אני עדיין חושב שהסוגיה הזאת של הבחנה לרעה לגבי הילדים הנטושים לעומת יתומים, היא לדעתי טעונה בירור ואנחנו, אני אבקש שנכין אולי איזה הצעה, הצעת חוק בעניין הזה, כדי להוציא אותם מההגדרה של הבטחת הכנסה.

בדיוק. המקור הוא חוק הבטחת הכנסה שהוא באמת קצבה שיורית.

אני מסכים שלשנות הגדרה בחוק הבטחת הכנסה זה מסובך, יש לזה השלכות רוחב עד להודעה חדשה ולא היינו רוצים להיכנס לזה, השאלה איך מבודדים את אותם ילדים באיזה שהיא הגדרה שהיא יכולה לתת את המענה האמיתי, כמו קצבת השארים, כי בסופו של דבר, המצב האובייקטיבי של אותם ילדים הוא בעצם, הוא בדיוק אותו דבר. אין שום הבחנה ביניהם ואנחנו נכין הצעה, נעביר אותה לכולם נראה ונפתח בהידברות עם משרדי הממשלה, גם עם משרד הרווחה, גם עם האוצר, גם עם הביטוח הלאומי, על-מנת לראות איך ניתן לפתור את הבעיה הזאת.
אנחנו צריכים תשובה ממשרד הרווחה מה קורה עם אותם, יצחק אמר מאות, אני לא ידוע אם זה מאות, אין לי שום מושג. טלי יוגב, מנהל השירות לנערה במצוקה שהיתה פה, אמרה שיש כרגע 150 נערות קטינות שמחכות.

בהמתנה.

היא אמרה לפחות, היא אמרה לפחות. לפחות 150 נערות, אז ההגדרה זה נערות. אני מניח שיש גם נערים, אני מניח שנערים זה אולי מספרים קצת יותר גדולים. נראה לי שנערים, יש להם נטייה לעזוב את הבית יותר במהירות מאשר הנערות, אז ההגדרה של כמה מאות אני חושב שהיא הגדרה שקשה לסתור אותה, בואי נאמר ככה. אז כלומר, עדיין יש לנו מספר לא מבוטל של קטינים, שבפועל אין להם אבא, אין להם אימא, הם לא אצל הסבא, לא אצל הסבתא, לא אצל האח והאחות וגם לא בהשמה חוץ ביתית. השאלה, איך המערכות האחרות מתמודדות איתם, מאין הם קונים את האוכל. אז אולי בגלל שהם לא קונים אז הם גונבים. אולי מפה מתחילה ההידרדרות שלהם ואיך הם ממצים את הזכויות שלהם.
הדבר השני זה באמת הזכויות של אותם נטושים שמגיעים לגיל 18 והולכים לצבא. שוב, קצבת השארים מתקיימת, קצבת הבטחת הכנסה. אז כלומר, במסגרת שאנחנו צריכים לפתור את הבעיה של הבטחת הכנסה, צריך לפתור. צריך לחתור להשוות את התנאים שלהם. זה לא משהו תקציבי מפוצץ, כי מדובר פה במספר יחסית קטן של נערים, שבין כה וכה משולמות להם גמלאות כאלה ואחרות, ויכול להיות שהתיקון הזה עוד יכול לחסוך כסף למדינה, כי הוא ימנע הידרדרות לעבריינות, כי הוא צריך בכל-זאת, הילד הנטוש הזה שעזב את הבית בכיכר החתולות, הוא צריך לחיות ממשהו. ממה הוא חי, אני לא יודע. עצם זה שהוא הגיש בקשה ועצם זה שהוא יקבל גמלה, זה ייתן לו גם את הקשר אולי לשירותי הרווחה, אולי הביטוח הלאומי ידווח גם לשירותי הרווחה – הגיע נער, הוא לא פה ולא פה ולא פה.

השאלה היא איך נותנים כסף לנער כזה.

רגע, לאט לאט.

אני אבקש להעיר שגם בין הגילאים 20 עד 25, אנשים זכאים לקצבת הבטחת הכנסה בלי קשר לאותם ילדים היו ילדים נטושים או ילדים יתומים, אם מי שבגיל 20 לא נמצא באיזה שהיא מסגרת שהיא על חשבון הציבור.

אני מדבר על צה"ל.

אם הוא לא בצה"ל והוא מעל גיל 20, הוא יהיה זכאי לקצבת הבטחת הכנסה, כתובע גמלה.

אני מבין שבתנאים מסוימים גם אדם בן 45 זכאי להבטחת הכנסה.

ברור.

אנחנו מדברים על זה שהשירות בצה"ל, פוגע בזכות שלו. על זה אנחנו מדברים, שזה בעיני, נראה אבסורד. כלומר, תשתמט מצה"ל, תקבל את הגמלה, תלך לצה"ל – לא תקבל את הגמלה. זה נשמע לי שגוי.

אני רק רוצה לחדד. לאלה שלא נמצאים בצה"ל וקיבלו קטינים נטושים והגיעו לגיל 18 ולא לומדים, הם יכולים להיות זכאים לגמלה לא כקטינים נטושים אלא בכל עילה אחרת.

כמו מה?

למשל, כדורש עבודה. כי אם הם לא, אם הם קיבלו פטור, כן, אם הם קיבלו פטור מהצבא או שהם בתהליכי שיקום, כלומר אנחנו בוחנים את הזכאות שלהם. לעומת זאת, מי שלא היה קטין נטוש, רק מגיל 20 יכול להיכנס למערכת הבטחת הכנסה. כאן אנחנו מאפשרים לאלה שהוגדרו כקטינים נטושים וגם שלא קיבלו כקטינים נטושים, שהוכרו באומנה מגיל 18 במידה והם לא נמצאים במסגרת לימודית כלשהי, הם יכולים להיבחן בכל עילת זכאות בהבטחת הכנסה.

אני חושב שהמסגרת הטובה, הדרך הטובה ביותר באמת אל"ף, לזה שהביטוח הלאומי קודם כל יביא לידיעת אותם אנשים, אותם גורמים, שבאמת הכסף מגיע להם ואנחנו כשירותי רווחה נהיה מוכנים, זאת אומרת, אני לא יודע אם נער העביר את הכסף שלו לשירותי הרווחה והוא הגיע לטיפול שיניים ואמרו לו לא, אז זה לא בסדר. אבל השאלות צריכות להישאל, כי אם הוא רוצה את זה לדברים אחרים, זה מאוד חשוב שהכסף הזה ילך באמת לייעוד שזה מיועד. אבל אנחנו מוכנים כשירותי רווחה, עם גורמים של הביטוח הלאומי, שהכספים יופקדו בשירותי הרווחה או בכל מקום אחר וללוות אותו באמת לצרכים שלו, שהכסף הזה הולך, אם זה לבתי-ספר, אם זה לחוגים או לכל דבר אחר. כי בסופו של דבר, הילד הזה שהוא נטוש ולא נמצא בשום מקום, הוא נמצא בשירותי הרווחה, אם הוא מגיע לשירותי הרווחה בכל דרך ואז השילוב הכספי והליווי שלו ייעשה רק באמצעות שירותי הרווחה או מדריכי חבורות רחוב או כל דבר אחר.

לילד הזה יש הרי אפוטרופוס.

זה בדיוק, זאת השאלה. הנטושים אמור להיות להם אפוטרופוס ואז, ואם הוא גם מונה כאפוטרופוס על הרכוש ולא תמיד זה אותו אחד, הוא אמור היה לקבל בעצם את הכסף. כי אני חושבת שזה מאוד מסוכן, אני רוצה לומר, בקצבת השארים, אנחנו נתקלנו בלא מעט מקרים שילדים קיבלו סכומים גדולים ותוך שבועיים הם עפו ולכן אנחנו היום משנים והולכים לפי הצבה שהסכומים ישוחררו ללימודים, לנישואים, לשכר דירה ולקניית דירה. כי ראינו, ולכן צריך לחשוב היטב כשבונים את זה, איך זה שהכסף באמת ילך.

איפה הכסף נמצא?

של מה?

של קצבת השארים.

אצל האפוטרופוס הכללי.

הביטוח הלאומי מעביר.

אנחנו תובעים את הביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי מעביר לאפוטרופוס הכללי. בגיל 18 אנחנו משחררים את הכסף.

הוא לא הולך ללשכה לשירותים חברתיים?

לא. לא. והיום הבחור או הבחורה מקבלים את זה בשיק, ישירות.

ואם יש לו צרכים תוך כדי גידולו-?

זה האחריות שלנו, אנחנו נושאים בהוצאות אחזקתם של הילדים בהשמה חוץ ביתית.

ואם הוא אצל הסבא והסבתא-?

הסבא והסבתא, זה הגמלת ילד נטוש, זה לא הקצבת שארים.

לזה אנחנו מתכוונים, לא כשהוא נמצא במסגרת.

בעניין של למי משלמים את החשבון לבנק. קודם כל, פקיד התביעות, אין לו סמכות לקבוע למי לשלם את התשלום, את כספי הגמלה. על-פי החוק, אם מונה אפוטרופוס, אז משלמים לפי מה שקבע בית-המשפט, אבל במקרים שאין, לא היתה קביעה של בית-המשפט, אז מי שמוסמך מבחינת החוק זה פקיד השיקום של הביטוח הלאומי. כלומר, אנחנו מעבירים את כל הנתונים של פקיד השיקום, של ביטוח לאומי והוא על-פי חוות-דעתו המקצועית, לאחר שהוא עורך בירור מקיף, קובע למי ישולם כספי הגמלה. חד חלק, ובטח שלא, אני מתפלאת שאתה אמרת, במקרה של הרווחה, אני לא יודעת, אלא אם כן היתה פה החלטה. כלומר, לפקיד התביעות אין סמכות בכלל לקבוע למי לשלם.

בשבילו, בשביל יצחק, פקיד התביעות זה פקיד השיקום, שניהם זה ביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי.

יש לי שאלה – וכספי קצבת שארים, הכל הולך לאפוטרופוס הכללי?

קצבת שארים על-פי ההסדר שנעשה עם משרד הרווחה, מועבר מדי חודש בחודשו למשרד הרווחה למשמרת, כאשר, לאפוטרופוס הכללי, כלומר, הוסכם שזה יועבר לאפוטרופוס הכללי, ומשרד הרווחה בהגיע הילד לגיל 18, מוציא את הכספים ומעביר אותם מהאפוטרופוס הכללי, כשיק, לילד שהוא באמת בגיל 18 עושה בכספים כדי צרכיו.

אם הילד רוצה להוציא את הכסף בחלקו קודם והוא רוצה.

לא מאפשרים.

לביטוח הלאומי אין התנגדות בנושא הזה.

אני אסביר לך, יצחק, למה. אנחנו התלבטנו בנושא הזה הרבה. מבחינה חוקית, הכסף הוא כסף של משרד הרווחה. אני רוצה שיהיה ברור. כי החוק אומר – מי שנושא בהוצאות אחזקתו של הילד, הוא זכאי לקצבת השארים. מי שהכסף הוא שלו, זה משרד הרווחה. משרד הרווחה קיבל החלטה שאני חושבת שהיא ראויה לשאפו, שהוא לא נוגע בכסף, הוא חוסך אותו, אבל לגיל 18. עד גיל 18 האחריות שלנו לתת מענים. אם אנחנו נתחיל על כל דבר לשחרר כספים, לא יגיע לגיל 18 כלום. ולכן היתה החלטה מאוד ברורה, עד גיל 18, אין שחרור כספים.

אין מנגנון חריג? אם יש לו, אם הוא ילד מחונן ויש איזה שהם לימודים בחו"ל או משהו?

אז אנחנו נותנים לו במסגרת השמה חוץ ביתית את המענה. הנה, עכשיו אנחנו שולחים ילד לספרד לכדורגל ב- 12,000 שקל, זה מתרומות, מכל מיני, הוא נוסע. אני לא אקח את הכסף מקצבת השארים שזה יישאר לו לעתיד שלו.

שאלה נוספת. מתייצב ילד קטין בשערי סניף הביטוח הלאומי והוא מכיכר החתולות ואומר – אני ילד נטוש, אני רוצה לקבל את קצבת הבטחת הכנסה של ילד נטוש. אתם מפנים אותו לשירותי הרווחה? הוא מגיש בקשה, הוא ממלא טופס.

קודם כל, מקבלים ממנו את הבקשה, באמצעות טופס פנייה.

קיבלתם בקשה, איך אתם בודקים אותה?

קודם כל, אנחנו מבררים אתו אם יש איזה שהוא עובד רווחה שמכיר אותו, מטפל בו. אם לא, אנחנו יוזמים אפילו קשר עם אחד העובדים ברווחה, כדי שיהיה בקשר וילווה אותו.

אני אחדד את השאלה. האם אתם מתנים את מתן הגמלה הזאת בהחלטה של ועדת התכנון והתיאום?

אנחנו נתנו הנחיה חד משמעית לפקידים שלנו, שבמידה והוא עונה על קריטריונים של קטין נטוש, אנחנו לא מעכבים את ההחלטה.

איך אתם יודעים שהוא קטין נטוש? זאת השאלה.

עוד פעם, בינתיים מבקשים דו"ח מהלשכה לשירותים חברתיים אודות מצבו של הילד ואם אנחנו רואים שבאמת הילד אפילו ניסה, באמת בכיכר, לא מוכר, למעט דו"ח מעובד רווחה שמספר שכך, שהילד נמצא, הוא לא, אין לו קשר עם ההורים.

הבנתי. כמה בקשות דחיתם עד היום?

אין לי מושג. אין לנו נתונים. אתה מדבר על ההגדרות של הקטינים האלה, שמיוזמתם? אין לנו מאפיינים בנושאים האלו.

וכמה לא דחיתם? סדר גודל.

כתוב – 497.

497 ילדים.

אנחנו, מתוך ניסיון אני יודעת, שיש פניות יזומות מצד הילדים עצמם או שלמשל גורמים אחרים. למשל, ילד לן אצל חבר אז ההורים של אותו חבר, הם בעצמם פונים.

מאיפה הם יודעים?

מתי נקבע שהוא נטוש? מתי הוא בעצמו עזב את הבית?

למה אתם לא מעלים את מה שיצחק כאן העלה, לאתר שלכם?

אנחנו נעלה. בדיוק אני בודקת.

זאת הבטחה שלטונית. עכשיו אמרת הבטחה שלטונית.

האתר דווקא של ביטוח לאומי באמת נגיש. אני כמעט בטוחה, פשוט אין לי פה כרגע, אבל אני כמעט בטוחה שיש התייחסות.

אבל יש פה מסמך מאוד מפורט.

יש בקצבת ילד נטוש, יש שורה אחת, שורה וחצי. אבל פה יש מסמך.

זה התדריך שלנו, התדריך אנחנו, התדריך זה רק חלק קטן. זה הנחיה פנימית, זה לא מקובל שאנחנו נעלה את זה. אבל אנחנו כן נעלה באתר איזה שהוא קצת הסבר אולי יותר מפורט.

אני רוצה רק להגיד עוד דבר אחד. אנחנו גם מנחים את מנהלי המחלקות שלנו ליזום פגישות עם מנהלי הרווחה וחלק מן העניין, אנחנו שמים דגש לעניין של הזכאות לקטין נטוש ואנחנו מיידעים. כי בעצם, הבעיה היא באמת איתור הילדים עצמם. והמודעות של עובדי הרווחה שלקטינים הנטושים יש אכן זכאות לגמלה להבטחת הכנסה. כקטינים נטושים. ואנחנו פשוט דואגים לכך שיהיה באמת קשר בין הגורמים הקהילתיים המקומיים.

יש לי עוד שאלה קטנה. כשהכסף נשמר במשרד הרווחה, האם יש לכם הצמדה והאם אתם מתייחסים לנושא הזה?

האפוטרופוס הכללי קודם כל, שומר על זה ומנהל את זה לפי כל ההנחיות החוקיות של איך ששומרים על כסף ולא המשרד עושה את זה, לכן עשינו את זה.

זאת אומרת, הכסף אצלכם אבל אתם לא עושים את זה.

לא לא, הכסף עובר לאפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים.

לא לא, הכסף הוא באפוטרופוס הכללי והוא מתנהל לפי כל ההנחיות שיש על איך שומרים על כספים של זה ויש דו"ח שנתי, יש להם הנחיות מאוד ברורות, הם לא מהמרים בבורסה.

כן. רק הם לוקחים דמי ניהול.

מעט מאוד.

זה הרבה מאוד. הרבה מאוד.

לא. לא. ממש לא. ממש לא. כי אנחנו חשבנו להוציא את זה למועצה, בתחילת הדרך, אני רוצה לומר לך, בתחילת הדרך התלבטנו אם להעביר את זה למועצה לילדים בסיכון, הם רצו 10%, אמרנו להם – לא יקום ולא יהיה, מכספי יתומים, והלכנו לאפוטרופוס הכללי וזה אפילו לא פרומיל.

תבדקי עוד פעם את העניין.

אני, תאמין לי שאני בודקת.

אחרונת המשתתפות, עו"ד רות דיין מדר.

כן. אני זזה בחוסר נוחות בכיסא וקצת לא ברור לי ואני באמת אלמד את הנושא, מהי ההגדרה לילד נטוש והאם זה ילד שברח מהבית מרצונו ושלא נגרום חס ושלום בדיוק למצב הפוך, שילדים מתוך אינטרס לקבל כסף, יברחו מהבית, זה גיל טיפש-עשרה. הייתי ככה, ולכן לטעמי, הדבר הכי חשוב, במיוחד אם תהיה חקיקה חדשה בנושא, זה לחבר בין רשות הרווחה המקומית להסכמה בסופו של יום לקבלת הקצבה, כדי שבאמת יינתן מענה הוליסטי כללי לילד, ולא שורה תחתונה רק הכסף יעניין ואני לא יודעת מה הוא יעשה בכסף. מה שחשוב זה שנבנה את הילדים האלה ונשמור עליהם, כדי שלא ילכו לאיבוד וישתמשו בכספים לדברים לא טובים.

בסדר גמור. טוב. אני מציע שאנחנו נתחיל לסכם את הדיון.

אני אוכל לומר שתי מילים?

תראה, אתה בא בשעה איחור ואנחנו נלחצים. לא, אני ממש מתנצל.

שתי מילים, שתי מילים.

יש לי בקשה אליך. זה פעם אחרונה שאתה תבקש שתי מילים אחרי שאתה מאחר שעה. בסדר? אתה הסכמת לזה?

כן.

תודה.

למעלה מ- 150 ועדות כאן בכנסת, ברוב הנושאים שקשורים לנושא הזה, כדאי מאוד לאחד את הכל סביב גוף אחד – רווחה, הכל, ביטוח לאומי.

תגיש בקשה ליושב ראש הכנסת. תגיש בקשה ליושב ראש הכנסת, זה בסדר גמור. אני לא עוסק בדבר הזה.
אני רוצה לסכם את הישיבה.
1. הוועדה רשמה לפניה את הדיווחים של משרד הרווחה ושל הביטוח הלאומי בדבר מיצוי הזכאויות לילדים נטושים על-פי ההגדרות של הביטוח הלאומי ושל משרד הרווחה.
2. מהדיון עולה כי עדיין ישנו, קיים מספר לא מבוטל של קטינים וקטינות נטושים, שאינם נמצאים אצל משפחות קרוביהם ואינם נמצאים בהשמה חוץ ביתית מסודרת, שאין ידוע בשלב זה, האם ואיך מתקיים לגביהם מיצוי הזכויות של ילדים נטושים.
3. הוועדה מבקשת שהביטוח הלאומי ומשרד הרווחה יגבשו הגדרה מאוחדת ומשותפת של מהו ילד נטוש.
4. הוועדה מבקשת מהלשכה המשפטית לגבש הצעת חוק בדבר הענקת זכויות לילדים נטושים, במעמד הדומה לזכאויות של קצבת שארים. זאת כיוון שמתברר שלא בכל מקרה, המגבלות של חוק הבטחת הכנסה, מאפשרים לילדים הנטושים למצות את כל זכויותיהם.
מה עוד היה לנו?

יש לי עוד הצעה. שהביטוח הלאומי יפתח במסע הסברה גם לעובדים סוציאליים, במיוחד לעובדי קידום נוער וכדומה, וגם לציבור הרחב, בדבר הזכאות לקצבת ילד נטוש.

מה שאומר יצחק.

אני אמרתי שאנחנו מכינים.

אם אתם מתכוונים לעשות את זה, אז למה לך להתנגד?

בסדר גמור.

בנוסף על מה שהביטוח הלאומי, זו הצעה שלנו. בנוסף על מה שהביטוח הלאומי באמת, וזו הצעה במקום לפרסם את הזכויות ולהביא לידיעת העובדים הסוציאליים והציבור בכלל, יש מקום גם אולי שמשרד הרווחה ירחיב את הפעילויות וינקוט לאיתור אותם ילדים נטושים, כי כמו שאתה אמרת, יצחק, הם מפוזרים בכל מקום ולא בהכרח אנחנו יודעים היכן הם.

הוועדה מבקשת מהביטוח הלאומי לדאוג לכך שעובדי הרווחה יהיו מודעים לכל כללי הזכאות של ילד נטוש.
הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה לנקוט בכל האמצעים הדרושים, כדי לאתר את אותם ילדים נטושים שאינם נמצאים במסגרת כלשהי.

הסעיף האחרון זה שאנחנו מבקשים דיווח בתוך חצי שנה, תוך שישה חודשים, על מה קרה עם הסיכומים האלה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>