PAGE
17
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
14/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 697 >
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ב באייר התשע"ב (14 במאי 2012), שעה 12:30

<1. הצעת חוק למניעת אלימות (שירותי רווחה), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
עפו אגבאריה

רחל אדטו

>
חבר הכנסת אברהם דואן
חבר הכנסת מסעוד גנאים
בתיה ארטמן
–
יועץ משפטי של המשרד, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נועם פליק
–
יועץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אהובה קרקובר
–
מנהלת תחום בכיר ארגון ומינהל ברשו"מ, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

קלוד גוגנהיים
–
סנ"צ, יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

יוסי וילנר
–
סנ"צ, חטיבת האבטחה אגף המבצעים מטה ארצי משטרת ישראל, המשרד לבט"פ

בועז חממי
–
עו"ד, קמ"ד חט' חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

יפעת פרנקנבורג
–
ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

אביגיל סון
–
רפ"ק, עו"ד, משרד המשפטים

גבריאלה פיסמן
–
ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים

ליאת יעקובוביץ
–
מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מור אלברט
–
מנהל רווחה כפר יונה, המרכז לשלטון מקומי

אסא בן יוסף
–
מנהלת תחום רווחה במש"מ, המרכז לשלטון מקומי

תמי ברששת
–
מנהל רווחה פרדס חנה כרכור, המרכז לשלטון מקומי

רחל וידל
–
מנהל רווחה בת ים, המרכז לשלטון מקומי

דוד פרלה
–
מנהל רווחה אפרת, המרכז לשלטון מקומי

פיני קבלו
–
סמנכ"ל, המרכז לשלטון מקומי

כפיר כהן
–
עו"ד, ראש מנהל משפטי, מעקב ובקרה, מרכז השלטון המקומי

עירית ורונין
–
ע. ליועמ"ש מש"מ, מרכז השלטון המקומי

יצחק פרי
–
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים

דוד גולן
–
דובר איגוד העו"סים

ניר ורגון
–
צוות רבני צהר לחקיקה

מרדכי אלבז
–
יו"ר השדולה למען רווחת הילד בישראל

מר מרציאנו



אורי מיכאל
–
דובר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

אייל לב ארי

וילמה מאור

אושרה עצידה
<הצעת חוק למניעת אלימות (שירותי רווחה), התשע"ב-2012>




[הצעת חוק פ/4073/18]

(הצעת חבר הכנסת חיים כץ)

צהרים טובים. עדיין יום שני בשבוע, כ"ב באייר, 14 למאי 2012. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא הוא הצעת חוק למניעת אלימות (שירותי רווחה), התשע"ב-2012 של חבר הכנסת חיים כץ. גילוי נאות, זה אנוכי.

לפני שנדבר על הצעת החוק, אני רוצה לקדם בברכה את חבר הכנסת אבי דואן. אני חושב שזוהי הפעם הראשונה שלך אצלנו בוועדה.

אכן כך.

אם כך, Well come to the club. כלומר, ה- clubזה הוועדה, לא הכנסת.
כאשר קבעתי את הדיון בהצעת החוק להיום לא היתה שום כוונה שייכנסו בסח'נין ויכו באנשים. אמרתי שהצעת החוק הזאת צריכה לעשות סוף לאלימות. לצערי, היא הצעת חוק צמחונית. יתרה מזאת, אני לא מבין את משרד המשפטים. הוא עוד רוצה להקל – לא מבין.

ממש לא רוצה להקל.

לא יודע, לא מבין את משרד המשפטים.

זה הצעה צמודה, אתם רוצים להקל – בדיוק מה שאומר חיים.

הם צריכים לתת פרנסה לעורכי הדין כך שיהיה להם את מי לייצג.

לא, יש להם מטרה לא להגביר את הענישה מתוך האידיאולוגיה להגן על התוקפים ולא להגן על הנתקפים ולא לשדר את המסר הציבורי הזה שאנחנו שומרים על עובדי הציבור.

אנחנו מדינה עדינה בה אף אחד לא הולך עם סכין בכיס, ואף אחד לא דוקר, ואף אחד לא אונס. אנחנו מדינה עדינה שרבים מי התחיל, לא מי שיוצא מהבית עם סכין בכיס. בשביל מה הוא צריך סכין בכיס? אבל מה לעשות?

אדוני היושב-ראש, אני חושב שזה קצת יותר מורכב מאשר - - -

סלח לי, אדוני. אם אתה רוצה לדבר פה אתה תקבל רשות דיבור כמה שאתה רוצה, אבל בצורה מסודרת.

לצערי, נאלצתי בגלל הגורמים הממשלתיים לעשות הצעת חוק שאני חושב שהיא היתה צריכה להיות הרבה יותר מחמירה. אבל הצעת החוק הזאת תהווה סדק בקיר בשביל להחמיר עם כל אלה שפוגעים בעובדי חירום – קרי, רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, וכן הלאה וכן הלאה – ושהם ימצו את הדין ושיחשבו שמונה פעמים לפני שהם מרימים יד, לפני שהם פוגעים באלה שבאים לסייע להם. גם אם נדמה להם שזה הולך לאט מידיי ושמתעכבים ושפוגעים בהם כן או לא, הם צריכים לדעת שאותם גורמים שבאים לעזור באים על מנת לעזור.

חברת הכנסת רחל אדטו, בבקשה.

אני רוצה לחזק את הפתיח שלך. חיים, אני כועסת יותר ממך בקטע הזה. אתה הגדרת את הצעת החוק כהחמרת ענישה על עובדים סוציאליים, ובמפורש על עובדים סוציאליים, בגלל שהוחמרה הענישה על תוקפי רופאים והוחמרה הענישה על תוקפי עובדי מערכת החינוך, ואת העובדים הסוציאליים השאירו בצד.

חשופים בצמרת.

בדיוק. אני הנחתי הצעת החוק והיא הוצמדה להצעה שלך, לשמחתי הרבה. היא לא הגיעה היום מסיבות טכניות כי זה עבר מוועדה לוועדה, אבל זה יגיע בחזרה. היא במפורש נגעה בנקודה של החמרת ענישה ובמפורש משרד המשפטים בלבד הוא זה שהתנגד להחמרת הענישה. לא רצו לגרור את כולם לנושא הזה. אנחנו חשבנו שמגיעה הגנה לעובדים הסוציאליים שעומדים בפרונט יום יום מול הקשיים ומול כל מפגעי החברה. המסר שלנו הוא כל החמרת ענישה. מאחורי כל הדברים האלה עומדת תפיסת עולם כזאת ואחרת וקרימינולוגיה ושיקום אסירים ושיקום לכל - זה לא רלוונטי. כי המסר שאנחנו מעבירים כאן הוא מסר שזכותם של עובדי הציבור שיתייחסו אליהם כי הם עומדים בפרונט וחייבים להגן עליהם. ולכן, אני אומרת שאתה היית עדין בקטע של הכעס למה מטרפדים.

אני תמיד עדין. נולדתי עדין, ואני עדיין.

לכן, אני שמחה לפחות שההצעה הוצמדה להצעה שלך וכך היא תצליח להגיע למרות ההתנגדות להחמרת הענישה שאני חושבת שהיא לא נכונה, היא לא מידתית, והיא לא ראויה במקרה הזה, במיוחד כשאנחנו מדברים על עובדים סוציאליים.

חבר הכנסת אבי דואן, בבקשה.

בשונה מחברתי המלומדת, עניין האלימות הוא הרבה יותר מורכב מאשר אלימות נגד העובדים הסוציאליים, ואני מדבר כעובד סוציאלי. יש לי תואר שני בעבודה סוציאלית. אני חבר כנסת חדש מטעם קדימה.

אתה העלתה הצעת חוק להתמודדות בנושא האלימות נגד העובדים הסוציאליים. בכל יום שנדון על אלימות במדינת ישראל נתקע באלימות, ולא רק נגד העובדים הסוציאליים. לצערי, החברה הישראלית היא אלימה. יש פה צורך בחשיבה עמוקה ולא בפתרון מיידי. כל מי שתוקף איש ציבור צריך לשאת באחריות ולשלם עונש כבד. יחד עם זאת, בואו נלך לתהליכים ההתהוותיים. איך אנחנו מתמודדים עם התהליכים האלה? האלימות היא לא רק נגד עובדים סוציאליים. היא נגד מורים, ברחוב, ובכל מקום שאנחנו פוגשים. חברים, אם לא נשכיל להודות שאנחנו חברה אלימה ונעשה תהליך של רה-סוציאליזציה עמוק יותר, אנחנו עוד שלוש שנים נתלונן על תקיפות של פסיכולוגים ונמשיך להתלונן על העניין הזה. הענישה צריכה להיות מלווה בדרכי טיפול, לא רק להעניש אנשים. אנשים שדוגלים באלימות בשירותי הרווחה לא באים לשם כי יש להם רווחה אלא הם באים עם ממצוקות קשות. לעובדים הסוציאליים אין את הכלים להכיל את התסכול והאלימות של אותם אנשים.

בואו נעשה חשיבה יותר עמוקה. ההמלצה היא להקים ועדה בין-משרדית של משרד החינוך, של המשטרה, ושל כל הגורמים.

יש.

בואו נראה מה יש. זה שיש ועדה וכל נושא האלימות עולה וגואה אז צריך להרים את בלם היד ולשאול איך עושים את זה יעיל יותר. אני לא בא להמציא את הגלגל, אני בא על מנת שננסה לעשות חשיבה הרבה יותר עמוקה איך אנחנו מתמודדים עם המגפה.

תודה רבה. נציג השלטון המקומי, בבקשה.

עו"ד כפיר כהן, מרכז השלטון המקומי. אני מצטרף למחמאות העדינות של אדוני, אני גם מסכים להן.

וואלה? מה היום מיומיים?

כן. היום אנחנו מבקשים לברך ולהודות לך על קידומה של ההצעה הזאת שמגיעה לדאבוני למחרת תקיפה קשה של משפחתה של עובדת סוציאלית, עובדת רווחה בסח'נין שבמקרה ובמזל לא היתה נוכחת בביתה ומי שנפגע היו בעלה ומשפחתה.

מרכז השלטון המקומי מצוי בעניין הזה זה זמן רב, ואנחנו מלווים גם את כל נושא הניסיון לתקצב את אבטחתן של לשכות הרווחה. אני מקווה שאדוני יתפנה לטפל גם בנושא הזה מרגע שהצעת החוק הזאת תעבור.
ברשותך, אני לא אכביר מילים מכיוון שנמצאים כאן אנשי מקצוע, יושב-ראש איגוד העובדים הסוציאליים איציק פרי, ומנהלי לשכות רווחה ברשויות נוספות שחלקם למודי ניסיון כואב. אני מודה לך.

תודה רבה, אדוני. כן, אדוני.

צהריים טובים. שמי יוסי וילנר, אני מחטיבת האבטחה באגף המבצעים במטה הארצי של המשטרה.

ברשותך, היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לסעיף 7 בהצעת החוק ולומר את הדברים הבאים. החוק שמוצע - - -

תדבר דברים כלליים. כשאנחנו נקרא את הצעת החוק סעיף סעיף אתה תוכל להתייחס לסעיף.

אוקיי.

האם יש פה עוד מישהו שרצה להגיד משהו? כן, בבקשה.

איציק פרי, יושב-ראש איגוד העובדים הסוציאליים. אני מצטרף לחלוטין לחריפות העדינה שבה אתה פתחת את הישיבה ולדבריה של חברת הכנסת רחל אדטו.

אני רוצה להתווכח עם מה שנאמר פה: אנחנו חברה אלימה וצריך לעסוק בסוגיה הזאת באופן כללי. אני רוצה שיהיה ברור לחלוטין, העובדים הסוציאליים נשלחו על-ידי המדינה לפינות הכי אלימות, הכי בעייתיות שיוצרות את החיכוך הכי עמוק עם הלקוחות שלהם. להוציא ילד מהבית כי הוא נמצא בסיכון או להוציא אישה מוכה למקלט לנשים מוכות - כל הפינות האלה הן פינות שיוצרות חיכוך. מבחינת העובדים הסוציאליים - הם הלקוחות. הצעת החוק הזאת חייבת לבוא ולהעביר להם מסר אחד ויחיד: אנחנו נותנים לכם אחריות, אנחנו מאמינים בכם ובמקצועיות שלכם. אבל מצד שני, אנחנו גם מגינים עליכם. היום התחושה של העובדים: רבותי, אנחנו נמצאים לבד בשטח ולאף אחד לא איכפת מאיתנו.
במקרה קרה שאנחנו נמצאים אחרי סח'נין. לפני שבועיים עובדת סוציאלית כמעט נדקרה בסכין במגדל העמק, וזה אותו מגדל עמק שבו נרצחה עובדת סוציאלית לפני 25 שנה. אני אפילו לא דאגתי האם תהיה הפעם שאנחנו נוכל לבוא ולציין ולהראות את האלימות נגד העובדים הסוציאליים.
כל התפקידים הסטטוטוריים של עובדים סוציאליים, של עובדים סוציאליים על-פי חוק, סדרי דין וכד' – שישבו פה אנשי משרד הרווחה ויספרו עד כמה קשה היום לגייס עובדים סוציאליים שייכנסו לאותן פינות כי הם מרגישים את עצמם לא מוגנים, מאוימים בצורה לא רגילה.

לכן, אנחנו מאוד מברכים על הצעת החוק. קודם כל, במהות. אבל אחר כך כמובן אנחנו חושבים שצריך להחמיר גם בענישה. אנחנו ניכנס לסעיפים, אבל בוודאי שהכיוון שבו אתה פתחת מאוד מקובל עלינו. תודה רבה לך.

חבר הכנסת עפו אגבאריה.

אדוני היושב-ראש, אורחים נכבדים, אני באופוזיציה אבל אתה יודע שאני תמיד תומך בעניינים חברתיים בצורה כזאת שדווקא באים לעשות סדר בחברה. עניין האלימות הוא דבר שהולך וגואה מאוד מאוד בזמן האחרון, אם זה במגזר הערבי, ואם זה בכלל במדינת ישראל. כל הרציחות וההתקפות, אפילו המיניות, ומקרי האונס שהיו בבאר שבע, ברחובות, בתל אביב, בעפולה, בחיפה, וגם מה שקרה אתמול בסח'נין, אני חושב שזה באמת מצביע על איזושהי עלייה דרסטית במגמת האלימות בחברה, ובכלל במדינת ישראל.

יש כמובן למשטרה אחריות עיקרית איך להביא את האנשים ואיך לפענח את הדברים האלה. אני חושב שזו אחת מהאחראיות הראשונות בענישה הזאת - איך להגיע לעבריינים ולהביא אותם לדין. אבל אני לא חושב שכל הדברים הם רק על המשטרה, ישנם עוד גורמים אחרים שאולי צריך באמת לערב אותם כדי להוריד את מפלס האלימות הזה שהולך וגואה. יש גם את משרד החינוך, יש גם את משרד הרווחה. משרד הרווחה הוא בדיוק בעניין העובדים הסוציאליים. האלימות נגד רופאים שונה מהאלימות נגד עובדים סוציאליים, ואלימות נגד אחיות גם שונה מזה, ואלימות נגד מורים היא שונה. לכל מצב יש את הרקע שלו.
בדרך כלל האוכלוסיות האלה הן באמת אוכלוסיות קשות. מי מגיע לשירותי הרווחה או לשירותים הסוציאליים? אלה אנשים שיש להם בעיות אדירות. יש גם אוכלוסיות מסוימות שמתייחסות בצורה קצת שונה לכניסתם של העובדים הסוציאליים לחייהם הפרטיים והאישיים, אם זה אוכלוסייה חרדית, ערבית או אוכלוסייה אחרת. גישה של עובד סוציאלי שיכולה להיות מקובלת בצפון תל אביב עשויה לא להיות מקובלת בבית שאן או באום אל-פחם. לכן, אני חושב שצריך להעיר את תשומת ליבם של האנשים האלה איך לטפל בעניינים האלה. אני בעד ההחמרה. יש באמת מקום לשירותים החיוניים האלה.

עפו, ההחמרה היחידה היא בהגדרה של "עובד חירום". בכל השאר הוא מקבל כרטיס צהוב בהיר. הוא אומר לו: בפעם הזאת אנחנו לא נעשה לך, וגם עד שהגענו לזה שיגידו: אמרתי לך ולא אמרתי לך – שומו שמיים.

חבר הכנסת מסעוד גנאים, אני מברך גם אותך בברכת ברוכים הבאים לוועדת העבודה והרווחה. אני חושב שזה המפגש שלך פה עם הוועדה.

לא, הייתי. כנראה שאתה לא היית.

או שלא הייתי או שבגילי אני כבר לא כל כך זוכר.

אני מסח'נין. בעניין התקיפה שהיתה – היינו אתמול עם יושב-ראש האיגוד כי אני מכיר את האנשים מקרוב ואני מכיר את הקורבן.

לצערי, אני לא יכול להפריד או לנתק את גל האלימות. נכון זו לא הפעם הראשונה בה מותקף עובד סוציאלי או עובדים סוציאליים, הם קורבן. כפי שאמרתי אתמול, העניין הטרגי והמסוכן הוא שמי שמפעיל אלימות ומי שמאיים הוא אותו אדם שהעובד הסוציאלי מנסה לעזור לו ורוצה את טובתו. זה בדיוק מה שקרה אתמול בסח'נין. העובדת ניסתה להגן על הבחורה שם, אבל האחים שלה לא ראו את זה – הם כנראה יודעים למה – והם תקפו אותה ואת בן זוגה ושברו את היד, ואת הבן שלה.. זה מצב מאוד קשה.
אני חושב שכל עניין ההחמרה הוא טוב ומבורך, לכן אני עם החוק. אבל לדעתי, לבד זה לא עובד. נכון שצריך להחמיר את הענישה, צריך שתהיה רתיעה, צריך הגנה על העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה בצורה של שומרים או דברים אחרים, אבל בסוף המשטרה לא יכולה לשים שומר או מאבטח על כל בית של עובד סוציאלי. לכן, העניין התודעתי, החינוכי, הוא מאוד מאוד חשוב.
אני מקווה לבקר בוועדה הזאת עוד מספר פעמים. אדוני היושב-ראש, תודה.

כן, אדוני.

שמי דוד פרלה ואני מנהל לשכת רווחה באפרת. לפני כשנה וחצי אני אישית הותקפתי. זאת חוויה מאוד קשה. אצלנו ברשות אין שמירה בכלל. למרות הדברים שהם נכונים - - -

באפרת אין הרבה שמירה?

לא, אין שמירה ברשות עצמה.

אבל יש ברוך השם שמירה באפרת.

אבל עובדה שזה לא מספיק. אין ספק שאם הרשות היתה מתוקצבת כמו שהיא מתוקצבת לגבי כל דבר אחר והשמירה היתה נכללת כחלק built in בתקציביה אז התקיפה הזאת היתה נמנעת. אולי התקיפה בסח'נין לא. אבל הרבה מאוד ורוב התקיפות, להערכתי, מתבצעות בתוך המחלקות.

זה לא נכון.

סליחה, גברת, הוא יגיד מה שהוא רוצה. אם זה לא נראה לך נכון תרימי את היד אחר כך ותגידי מה שאת רוצה.

לפחות החלק הזה היה נמנע.

כן, גברתי, מה הוא אמר לא נכון?

שמי תמי ברששת, ואני מנהלת אגף הרווחה בפרדס חנה-כרכור. כמו חברי אנחנו מודים לך ומאוד מעריכים את היוזמה שלקחת בהצעת החוק הזאת.

אתם שותפים לה.

שותפים. לחברי שסיפר על האירוע הפרטי שלו אני הערתי – זה נשמע אולי לא טוב, ואני מתנצלת – שלא רק. אירועי האלימות לא קורים רק בתוך המחלקה. נכון וחשוב שיהיה שומר ושכל רשות לא נתון בתקציבה או במצבה הכלכלי כן שומר או לא שומר אלא שזה יהיה מעוגן בחוק ושתהיה חובה שיהיה שומר.

כמו שציין איציק פרי, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, המפגש שלנו עם האוכלוסייה הוא מפגש בדרך כלל עם אוכלוסייה שנמצאת במצוקה, ולא משנה מה המצב הסוציו-אקונומי שלה, ולא משנה באיזה יישוב היא נמצאת, ולא משנה אם זה ערבי או דרוזי או יהודי. כשאדם נמצא במצוקה, במקומות האלה כל אחד מאיתנו מתנהג אחרת. המפגש שלו עם העובד הסוציאלי הוא בדרך כלל מפגש מאוד מאוד טעון שמעלה אצלו דברים שהם לאו דווקא מאפיינים.

האם הוא מבין שהעובד הסוציאלי בא לעזור לו?

הוא לפעמים מבין את זה.

מה זה "לפעמים"? האם את מבינה מה שאת אומרת לי? כשאת אומרת שלפעמים הוא מבין אז לפעמים הוא לא מבין.

בחוק הנוער הוא יכול לא להבין.

אם אתה אומר לו שאתה לוקח לו את הילד כי טובת הילד אצל אימא שלו, אז אני לא בטוחה איך הוא מקבל את זה. אם הוא מקבל את זה כלטובתו, באותו רגע לא. אולי לטווח הארוך יותר הוא יבין שזה היה לטובת הילד שלו וגם לטובתו, אבל אנחנו לא ניכנס לזה. אני חושבת שהמצב הוא הרבה יותר מורכב, וחשוב שהעובדים הסוציאליים ירגישו שהם מוגנים גם מרחוק.

אני כבר 15 שנה מנהלת שירותי הרווחה. בשלהי אוגוסט שנה שעברה הסתובבתי ברחבי פרדס חנה. זה היה ביום חופש בקיץ. משום מקום רצה אליי מישהי שהתנפלה עליי. אני אפילו לא הכרתי אותה. מסתבר שהיא מטופלת ברווחה. היא קיבלה תשובה שלילית מביטוח לאומי על הבת המפגרת שלה. אבל אני נתפסתי בעיניה כזאת שאחראית על העובדים הסוציאליים ואשמה בעניין הזה. אלה הם המפגשים. אבל אם היא היתה יודעת שיש חוק שאסור לה להתקרב לעובד סוציאלי כמו שאסור לה לתקוף שוטר כמו שאסור לה לתקוף רופא, אני חושבת שהיא לא היתה עושה את זה. תודה רבה.

כן, אדוני.

שמי אלברט מור, ואני מנהל המחלקה לשירותים חברתיים בכפר יונה. קודם כל, אני כמובן מצטרף לברכות על כך שהחוק הזה עולה על השולחן ואני מקווה שהוא גם יאושר.

אני רוצה להעיר שתי נקודות. האחת קשורה לעניין הזה של מעמדו של העובד הסוציאלי כמטפל. כאשר העובד יודע שהוא מאוים, או חשוף לאלימות, אני חושש ששיקול הדעת שלו ייפגע והוא יהיה מוסט כתוצאה מכך שהוא לא בטוח מה יקרה לו כשהוא יצא מהחדר. לכן, החוק הזה מאוד חשוב בכך שהוא ייתן לו את התחושה שהוא בטוח שהוא יכול לעשות את העבודה המקצועית באופן יסודי וללא מורא.

הדבר השני שייך גם לאירוע שקרה לי באופן אישי כאשר אפשרנו להורה לראות את הילדה שלו שהוא לא ראה אותה תקופה ארוכה. הוא חיכה מחוץ לבניין, יצאנו אליו כדי לקבל אותו ולהסביר לו את הנוהלים. הוא תקף אותי באופן אישי. הגשתי נגדו תלונה במשטרה, השוטרים באו לקחת אותו ועצרו אותו. מכיוון שהיתה לו גם בעיה פסיכיאטרית השופט שלח אותו להסתכלות. למחרת, לאחר שחוות הדעת הגיעה, היה דיון נוסף והרופאים קבעו שהוא צריך לעבור טיפול בכפייה. כלומר, לא מדובר כאן באדם מן השורה שיכול לקבל הסבר שהוא יכול להשתכנע. אביו לקח על עצמו לדאוג שהוא ייקח את הטיפול התרופתי ולא יצטרך להיות מאושפז בכפייה. בו ברגע השופט שחרר אותו והוא חזר ליישוב והוא נפנף עם השחרור. כלומר, מעבר לעניין של חוק שמחייב, יש צורך בענישה מרתיעה ובאכיפה שלה.

תודה. כן, גברתי.

עו"ד גבי פיסמן, משרד המשפטים.

שמענו כאן דברים מאוד כואבים ואנחנו לא שומעים אותם לראשונה. מדובר בחלק מתופעה כללית של אלימות גואה בחברה הישראלית. ועדת שרים לחקיקה ביקשה להגיע איתך להסכמות כדי לתת איזשהו מענה שהוא מענה רוחבי לתופעה הזאת ולא מענה ספציפי, נקודתי, כפי שהצעת החוק שלך מבקשת לעשות. הרעיון הוא באמת לא למצוא את עצמנו, כפי שאמר חבר הכנסת דואן, בעוד שנה נותנים מענה נקודתי נוסף לעניין אלימות כלפי פסיכולוגים או כלפי עובדי הוראה או כלפי רופאים כפי שניתן כאן לפני זמן לא רב. אנחנו באמת רוצים לנסות לתת מענה למקומות מועדים לאלימות, והמענה שאנחנו הצענו - אדוני ראה אותו - הוא בתיקון לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור. אנחנו סבורים שהסמכויות שאנחנו מציעים שם יאפשרו באמת פעולה במקום שתמנע את האלימות. בנוסף לזה, כל ההצעות שנאמרו כאן בדבר מסע הסברה הן בוודאי ראויות והן יכולות להתלוות למהלך כזה.
לעניין החמרת הענישה – אני חושבת שעו"ד סון תתייחס.

אחרי שהיא תתייחס אני אענה למה שדיברת קודם. כן, בבקשה.

אביגיל סון, משרד המשפטים.

אני אתייחס לסוגיית החמרת הענישה שבאמת עלתה פה על-ידי כמה מהדוברים. השיקולים באמת הועלו פה משני הכיוונים. כמובן שמשרד המשפטים לרגע אחד לא חושב שצריך פחות להחמיר עם התקיפות כלפי עובדים סוציאליים. להיפך, התפיסה בנוגע לעבירת תקיפת עובד ציבור היא שעובד ציבור הוא עובד ציבור והתקיפה כלפי עובד ציבור, בין אם הוא מורה ובין אם הוא רופא או שוטר או עובד סוציאלי, היא חמורה מאוד – כל אחד בתחום שלו. מאוד חשוב לשמור על עמדה אחידה בעניין הזה.
העמדה העקרונית של משרד המשפטים היא שלא נכון ליצור נסיבות מחמירות ספציפיות לסקטורים מסוימים. הדבר הזה לא קיים היום למרות שהיו ניסיונות רבים לעשות את זה. זה לא קיים היום גם ביחס לרופאים.

בשנה האחרונה עברה חקיקה.

קיים לגבי רופאים, עובד חירום – עד חמש שנים.

לפני שנה וחצי היא הוחמרה.

לא בכדי אמרתי את זה בגלל שהנסיבה המחמירה של עובד חירום היא לא נסיבה מחמירה של סקטור. היא נסיבה מחמירה שמתייחסת כמו כל הנסיבות המחמירות לא לסקטור של הנתקף אלא לנסיבות של המעשה עצמו. תקיפה של אדם שעסוק בהצלת חיים זה מעבר לערך המוגן של העבירה שזה תקיפת עובד ציבור. זה מוסיף ערך מוגן נוסף של אותו אדם שבאותו רגע מצוי בסכנת חיים והדבר הזה נמנע ממנו. זו סיטואציה ייחודית שיש פה ערך מוגן נוסף. זה נסיבה שאותו מעשה שהוא לא מתקיים בנסיבות אחרות, וזו הסיבה שהנסיבה המחמירה הזאת הוספה. באמת היא שונתה מנסיבה מחמירה שהתייחסה לרופאים. במהלך הליך החקיקה, שאגב זו גם היתה עמדת הכנסת, הוועדה שהעבירה את התיקון הזה שזה באמת נכון - -

איזה ועדה זו היתה?

ועדת חוקה.
- - שבאמת הנסיבות המחמירות צריכות להתייחס לנסיבות של המעשה ולא למאפיינים של אותו עובד ציבור שנתקף שלגבי זה העמדה צריכה להיות אחידה.

כמו כן, מאוד חשוב להכיר את החוק כמו שהוא היום. הנסיבות המחמירות שקיימות היום ושלגביהן רוצים להוסיף את הנסיבה המחמירה הזאת כוללות תקיפה שנועדה למנוע, להכשיל את אותו עובד ציבור במילוי תפקידו. בפועל, אם מסתכלים על ההצעה למעשה האירועים שייכנסו להצעה הזאת, באמת על-פי רוב מוחלט ייכנסו לנסיבה המחמירה הזאת שקיימת היום שמי שתוקף עובד סוציאלי שמבקש לנקוט באמצעי חירום – אם אני מבינה, זה בעיקר הוצאת ילדים מהבית - - -

לא בהכרח.

מה שאני מנסה להגיד הוא שכבר היום תקיפה של עובד סוציאלי שנועדה למנוע הוצאת קטין מהבית לצורך העניין היא כבר היום כלולה בנסיבות המחמירות, וזה בגדול מה שמוצע פה כי מוצע פה שהנסיבה המחמירה תהיה - - -

אוקיי, תודה רבה.

סכין בבטן תביא להרשעה מחמירה.

קודם כל, אני רוצה להתייחס למה שאמרתם - - - הצעות חוק. יכול מאוד שזה יקרה אחרי שההצעה הזאת תעבור קריאה ראשונה. אנחנו רוצים להעביר אותה קריאה ראשונה ואז יהיה push לראות אם אנחנו עושים יחד איתכם את הכול.

את כל הכניסה לכל סעיפי החוק נעשה אחרי הקריאה הראשונה, בין הקריאה השנייה והשלישית. יכול להיות שנתחבר למשרד המשפטים ואז זה יהיה משהו אחר. אדוני, רצית להתייחס לסעיף מס' 7, בבקשה – שלא תגיד שבאת מרחוק ולא נתנו לך פה לדבר.

אני מודה לך. אני מזכיר שוב לפרוטוקול שאני מחטיבת האבטחה במטה הארצי.

הזכירה כבר עורכת הדין המלומדת ממשרד המשפטים שהחוק המוצע או נכניס לחוק המוצע של הסדרת הביטחון. חוק הסדרת הביטחון עוסק בפעילות חבלנית עוינת ולא בנושא האלימות. ולכן, החוק היותר ראוי הוא חוק סמכויות שמקנה סמכויות למאבטחים, סמכויות לשמירה על ביטחון הציבור.

שנית, אני רוצה להזכיר שמשרד הרווחה כמשרד ממשלתי מונחה על-ידי משטרת ישראל בתוקף החוק הזה של הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. החוק הזה מגדיר מינוי של מנהל ביטחון ארצי (מנב"ט), קב"ט ארצי למשרד ממשלתי - במקרה הזה משרד הרווחה - שהוא מנחה את כל גופי הסמך שלו. אם אנחנו מכניסים לתוך החוק, או על-פי הצעת החוק, את כל לשכות הרווחה שבמקרה הזה שייכות לרשויות המקומיות זה למעשה פוטר את משרד הרווחה מלטפל באותן לשכות, וזה המצב שקורה כרגע, כיום. לכן, יש פה איזשהו פספוס כי משרד הרווחה כמשרד רווחה מונחה על-ידי המשטרה וברוח החוק הוא צריך להנחות - - -

משרד הרווחה מאוד רוצה את החוק הזה.

אם מכניסים לחוק את לשכות הרווחה העירוניות זה לכאורה פוטר את משרד הרווחה כמשרד ממשלתי מלטפל כי זה קשור לרשויות המקומיות. לכן, מה שאנחנו מציעים הוא שבחוק יוגדרו אותן לשכות רווחה עירוניות כגופי סמך של משרד הרווחה כי המנב"ט הארצי צריך להנחות את כל אותם גופים, מתקנים, עובדים, שקשורים לתחום עיסוקו. אנחנו עוסקים כאן בעובדי רווחה שמקצועית קשורים למשרד הרווחה.

ממש לא.

חברים, תנו לי בבקשה להגיד את מה שאני רוצה לומר.

אתה תגיד את מה שאתה רוצה לומר, והכול נרשם בפרוטוקול. אני צריך לדאוג לך כמו שאתה עושה כל הזמן. אתה במשטרה צריך לשמור עלינו, אני מקווה שאתה שומר. אני אשמור עליך.

אני שמח לשמוע שאתה שומר עליי, זה בסדר גמור.

אנחנו בראייתנו ממליצים להגדיר את הלשכות העירוניות לשכות רווחה עירוניות כגופי סמך של משרד הרווחה. זה יביא לכך, על-פי אותו חוק, שהמנב"ט הארצי של משרד הרווחה יוכל להנחות אותם כמו שהוא מנחה את המתקנים האחרים שלו שקשורים לרווחה. יש פה קשר ישיר ולשכת רווחה עוסקת ברווחה.

צריך לזכור שיש מאות לשכות רווחה. אנחנו מדברים על סדר גודל של כ-250 רשויות מקומיות. יש רשויות מקומיות שיש להן כמה וכמה לשכות רווחה. משטרת ישראל לא יכולה להנחות מאות לשכות רווחה. כמו שאני מנחה את משרד הבריאות, אני לא מנחה כל קופת חולים או כל בית חולים אלא אנחנו עושים את זה דרך מנב"ט ארצי של משרד הבריאות. לכן, אנחנו מציעים את העניין הזה.

אפשרות שנייה, אדוני היושב-ראש, היא להכניס את הרשויות המקומיות לחוק. יבואו ויגידו: לשכות הרווחה בהן אנחנו דנים שייכות לרשויות המקומיות. נכון להיום הרשויות המקומיות לא כלולות בחוק להסדרת הביטחון. אם הן תהיינה כלולות בחוק להסדרת הביטחון נוכל להנחות אותן דרך הרשויות המקומיות ואז נמצא פתרון גם בדרך הזאת.

אתה שמעת מה אמרתי לנציגי משרד המשפטים? אחרי הקריאה הראשונה - יש הצעת חוק מקבילה, כנראה ממשלתית, ואנחנו נדון ונראה את כל המכלול. המטרה היא לא לחוקק ושלא יישמו. המטרה היא לחוקק, ואני מאמין שגם במשרד המשפטים לא רוצים אלימות במדינה, אפילו שעורכי הדין יהיו מובטלים, אבל שלמשרד המשפטים תהיה עבודה. אף אחד לא רוצה אלימות.
אתה דיברת וזה נרשם בפרוטוקול, והם דיברו וזה נרשם בפרוטוקול, ואנחנו נתייחס ברצינות.

פיני קבלו, בבקשה.

פיני קבלו, סמנכ"ל בשלטון המקומי, מחזיק תיק הרווחה. כולם באמת ברכו. אנשי המקצוע באו לכאן לבטא מה שהם מרגישים. פתחי אבו יונס, מנהל שירותי הרווחה של סח'נין, היה אמור להגיע. בכל המחלקה יש זעזוע מאוד מאוד קשה לאחר מקרה האלימות שהיה שם. יש שם קושי להתמודד עם אותם עובדים.

אנחנו יושבים פה כדי שזה לא יקרה בעוד יישוב.

בפעם האחרונה שדנו כאן בישיבה זה היה בדימונה.

אנחנו דנים בנושא האלימות הרבה מאוד זמן. אדוני היושב-ראש, אתה אמרת שאנחנו באים לעשות חקיקה כדי לשנות את הדברים. אנחנו כבר עברנו אבטחת מוסדות האבטחה עם מצלמות, דלתות ברזל וחלונות, ועברנו גם את עניין המאבטחים שישבו שם כשאין להם סמכויות. חלקם הגיעו לגיל פרישה בעירייה אבל שמו אותם בכניסה כדי לשמור אבל הם לא היו יעילים.

אנחנו צריכים לעסוק בחוק הזה בשני דברים. ראשית, רמת המאבטח כך שהוא יוכל לעכב אדם בתוך לשכת הרווחה בשעה שהאלימות מתרחשת. שנית, להחמיר עם אותו אחד או עם אותה משפחה שעשתה את המעשה. המשטרה חוקרת אותם שעתיים ויום למחרת הם מתייצבים מול אותו עובד סוציאלי כאילו לא קרה כלום וכאילו הוא צריך להמשיך לשרת אותו.

מאה אחוז, תודה רבה. כן, אדוני.

ניר ורגון מרבני צהר. כמובן שאנחנו מצטרפים לברכות על עצם החקיקה. "המרים יד על חברו נקרא רשע", כך אמרו חכמינו, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בעובדים סוציאליים שעוסקים ממש בהצלת נפשות במקרים רבים, ו"כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא".

כמובן שזה גם מפריע לעובדים הסוציאליים למלא את עבודתם, כמו שנאמר כאן קודם. לכן, חשוב להגן עליהם. אנחנו רוצים שאנשים טובים ילכו לעבודה סוציאלית ושהם לא יחשבו שהם מאוימים. לכן, חשוב להגן עליהם.

עם זאת, רציתי להפנות את תשומת הלב של כולם לכך שבחקיקה מקבילה לגבי רופאים כתוב שכאשר מרחיקים אדם שתקף, הוא יורחק לשלושה חודשים או שישה חודשים. מצוין שם לגבי רופאים, למעט מצב של חירום רפואי. אני חושב שהסתייגות כזאת צריך להוסיף גם פה כי אנחנו באמת מאמינים שמקרים רבים של עבודה סוציאלית הם ממש מצבי חירום. לכן, דווקא בגלל שאנחנו מבינים שמדובר ממש בהצלת נפשות, יש מקרים שבהם יש מקום להגיד: למעט מצבי חירום.

מאה אחוז. אחרון הדוברים, בבקשה.

מוטי אלבז, אני יושב-ראש השדולה למען רווחת הילד בישראל. כמובן שהגישה שלנו לגבי האלימות היא שזה צריך להיות באמת רוחבי לפי מה שממליצים. לצערי הרב, נכנסנו לזה ממקרים של עובדים סוציאליים. רוב האלימות שמופעלת בנושאים של עובדים סוציאליים זה בנושא של הוצאת ילדים מהבית כשהם נלקחים למוסדות – הוצאה חוץ ביתית. מדיניות משרד הרווחה היא להגדיל את זה. זה אחד הנזקים הכי גדולים למדינת ישראל. זו יצירה של תשתית של כל העבריינות. אין פיקוח על מה שקורה שם, ואנחנו יודעים את זה. אני לא מאחל לאף אחד שייקחו לו את הילד. אני רוצה לראות מה תהיה ההתנהגות של מי שירצו לקחת ממנו את ילדו. מבדיקה שערכנו, יש אלפי תיקים שבהם הוגשו תלונות כזב של עובדות סוציאליות והם נסגרו מחוסר עניין לציבור. המשטרה לא מצאה דבר בתלונות האלה, אבל כן נגרם נזק למשפחה. כי התלונות האלה הוגשו לבתי משפט לנוער והשתמשו בזה לרעה והוציאו את הילדים ונגרם נזק במחשבה לאחור. זה נעשה ללא שום בדיקה, וזה נעשה בקלות.
בית המשפט העליון בפסיקה שלו לפני ארבע שנים התרה את המערכות: תפסיקו את השימוש שנעשה בקלות לגבי הוצאת ילדים מהבתים, תפסיקו עם זה. הוא חייב את הרווחה בזה והוא אמר שהמחוקק יעשה משהו. לא רק שלא נעשה אלא זה נעשה יותר חמור.

מה זה "יותר חמור"?

יותר חמור – הרווחה מרחיבים מוסדות חוץ ביתי להוציא ילדים, וזה נעשה יותר חמור בשנים האחרונות. יש לי פה מסמכים של המנכ"ל - מדיניות של הרווחה, ושיש כוח בכנסת להעביר בחקיקה עצמאית להרחבה של הדבר.

עד פה אני שומע אותך. עד לא צריך לצעוק.

כי הדבר כואב. מגיעים אלינו מאות מקרים. יש לנו מידע לגבי מה שקורה עם אותם ילדים שהוצאו מבתיהם. או שהם הולכים במסלול של פשע ובתי סוהר או שהם יוצאים לבית משוגעים.

<מר מרציאנו>
הולכים לפשע.

סלח לי, אדוני.

זה בדוק.

שמי מרציאנו, אדוני.

איפה הביטחון שלנו? להוציא אותו.

אני אצא. מה? אם אמרתי אח של סעדיה אז אתה מוציא אותי? הלוא בזכות סעדיה אתה יושב פה. אתם צוחקים, אה? צוחקים. עוד לא מכירים מי זה סעדיה, אה? משרד העבודה והרווחה פעם היה משרד של - - -. את השם הוא הפך, את השם - - -

תצא, תצא, תצא.

אתה צוחק, אה? על סעדיה. אתה צוחק על סעדיה.

צא, צא. צא החוצה.

אתם צוחקים על סעדיה.

לשמחתנו, אנחנו מגבילים את השימוש הקל. לשמחתנו, התחלנו בסדרה של חקיקה. לאחרונה נכנס לספר החוקים הנושא של - - -. אין ביקורת היום על הרווחה, אתה יכול להתלונן באוויר. הקלות של בתי משפט שלא רואים את הילד, לא רואים את ההורים. בחוק אלמנות צה"ל של אפוטרופוס לא רואים אותם. מתברר בדיעבד שהסבתא והסבא הם ההורים הכי טובים לנכדים. הם ההורים הכי טובים, אין להם מעמד. אולי תשאלו אותם? עדיף מאשר לקחת אותם להוסטלים.
לשמחתנו, הובלנו חקיקה כאשר כל סיעות הבית הצטרפו לחקיקה הזאת בנושא ביטול חוק הנוער שמאפשר לעובדות סוציאליות שמעולם לא הוסמכו כפסיכולוגיות או כפסיכיאטריות לתת חוות דעת. על סמך תסקיר שלהם מוציאים ילדים בחוסר אחריות. עבר החוק. חתמו כבר 15 חברי כנסת. זה נמצא בוועדת שרים. אנחנו מסמיכים וסומכים על המשטרה – גוף שיש לו בקרה, יש אפשרות. בחוק מעוגן שרק בתובע משטרתי כשיתברר עם דיני ראיות ובקרה ואפשר גם עם שוטר. אנחנו לא באים חלילה, אנחנו ניתן את כל ההגנה לילדים. היום אם עובדת סוציאלית משקרת אתה יכול לעשות כלום. אם יש לך בעיה עם שוטר יש את מח"ש, יש ערכאות עד העליון. היום אתה חסום בחוק הזה. בעזרת השם אנחנו כן נוביל את החוק והחוק ישתנה.

מדובר באלפי אנשים – נזק למדינת ישראל של מיליארדים. אני בסדרה של פגישות עם ראשי ערים, יש כבר הסכמה עוד לפני החוק. פגישה עם ראשי ערים של מצפה רמון, קריית שמונה. אצלנו לא נוציא ילדים יותר. אנחנו נבחן את זה, יש לנו חלופות כמו הקמת מועדוניות. יש הסכמה של כמה שרים, יש לי את זה בכתב. זו המדיניות שצריכה להיות. עבודה סוציאלית היא חמלה. מה קרה שמכים אותם? משהו לא סביר.

לבסוף, אני המלצתי לבת שלי להיות עובדת סוציאלית והיא עובדת סוציאלית. היא במגמה של קשישים. בקשישים, בנכים, בבעלי מוגבלויות, אני רואה את הרווחה, לא בהוצאת ילדים. אני לא מאחל לאף אחד פה לעבור תהליך שירצו לקחת ממנו את הילדים. ראינו כבר מה אמר השופט חשין המשנה לנשיא בית המשפט העליון. חשין אמר: מי שייפגע בבית שלנו, נקטע לו את הרגליים. אני שואל: מה תהיה התוצאה אם מישהו ייגע בילדים שלנו? תפסיקו עם זה, אנחנו נגד אלימות. צריך להוביל את זה. אני מקבל את העצה של אדוני, חבר הכנסת דואן. אני מאוד מודה לך.

מאה אחוז, תודה רבה. כן, אדוני.

רב פקד עו"ד בועז חממי, חטיבת החקירות. אני רוצה להגיב לדברי האדון פה שציין נתונים של המשטרה.

לא צריך. כן, גברתי.

אני רוצה לומר לפרוטוקול שאנחנו מחויבים לחזור לוועדת שרים לפני הקריאה הראשונה. היינו אמורים להגיע להסכמות לפני הקריאה הראשונה. לכן, אנחנו נבקש לשלב, למזג, את ההצעה של אדוני עם הצעת החוק הממשלתית. כרגע עמדת ועדת שרים היא התנגדות כל עוד אין הסכמה.

בסדר גמור, אין לנו בעיה.

אנחנו נעבור להקראה.

"הצעת חוק למניעת אלימות (שירותי רווחה), התשע"ב–2012
הגדרות
1.
בחוק זה –



"אלימות מילולית" – איומים וכן דברי גידוף, השמצה, ביזוי או התבטאות אחרת שיש בה משום פגיעה או השפלה;



"אלימות פיזית" – הכאת אדם, נגיעה בו, דחיפתו או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, בלא הסכמתו;



"מנהל" - מנהל מחלקה לשירותים חברתיים או עובד סוציאלי במחלקה כאמור שהוסמך על ידו לעניין הוראות חוק זה, כולן או חלקן, או מנהל השירות הרלוונטי במשרד הרווחה והשירותים החברתיים;



"מעשה אלימות" – אלימות פיזית, אלימות מילולית;



"עובד רווחה" – עובד בשירותי רווחה;



"רשות מקומית" – עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית;



"שירותי רווחה" – כל השירותים הניתנים על ידי המחלקות לשירותים חברתיים ברשות המקומית או על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים או מי מטעמם.


אזהרה על ידי מנהל מקום המספק שירותי רווחה
2.
נקט אדם מעשה אלימות כלפי עובד רווחה, בין במקום המספק שירותי רווחה ובין מחוץ למקום כאמור, ומעשה האלימות היה קשור למילוי חובתו או תפקידו של עובד הרווחה, או השחית אדם במתכוון רכוש במקום המספק שירותי רווחה, יזהירו המנהל בכתב כי אם בתקופה של 12 חודשים (להלן – תקופת האזהרה) יחזור וינקוט מעשה אלימות כלפי עובד רווחה או ישחית רכוש כאמור, יהיה המנהל רשאי להורות על מניעת כניסתו למקום המספק שירותי רווחה בהתאם להוראות סעיף 3. שר הרווחה והשירותים החברתיים באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע את נוסח האזהרה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירתה."

למה בהגדרת "מעשה אלימות" נמחקה השחתת רכוש, ולעומת זאת מעשה אלימות, ישחית רכוש כאמור?

רחל, בין הקריאה השנייה לשלישית נתקן את כל הניסוחים, ואז נראה גם מה אנחנו עושים.

"הוראה בדבר מניעת כניסת למקום המספק שירותי רווחה ומניעת קבלת שירות רווחה
3.
הוזהר אדם כאמור בסעיף 2, וחזר ונקט בתקופת האזהרה מעשה אלימות כלפי עובד רווחה בקשר למילוי חובתו או תפקידו של עובד הרווחה או השחית במתכוון רכוש במקום המספק שירותי רווחה, בתקופת האזהרה, רשאי המנהל להורות כי לא יהיה רשאי להיכנס למקום המספק שירותי רווחה או לחלק ממנו ואף לא לקבל את שירות הרווחה בתקופה כלהלן:



(1)
אם נקט בתקופת האזהרה אלימות פיזית – תקופה שלא תעלה על שישה חודשים;



(2)
אם נקט בתקופת האזהרה אלימות מילולית או השחית רכוש – תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

מניעת כניסה למקום המספק שירותי רווחה, ללא אזהרה
4.
הוגשה תלונה במשטרה בשל מעשה אלימות כלפי עובד רווחה בקשר למילוי חובתו או תפקידו של עובד הרווחה, או בשל השחתה במתכוון של רכוש במקום המספק שירותי רווחה, יהיה המנהל רשאי להורות על מניעת כניסתו של האדם שלפי התלונה נקט במעשה אלימות כאמור למקום המספק שירותי רווחה, בתקופה שלא תעלה על 30 ימים, אף אם לא ניתנה אזהרה כאמור בסעיף 2.

דרישת

הזדהות
4א.
לשם ביצוע הוראות סעיפים 2 עד 4 רשאי המנהל לדרוש מאדם שהתקיימה לגביו הוראה מהסעיפים האמורים, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב בהחזקתה על-פי כל דין.

שמירת דינים
5.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

ביצוע
6.
שר הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצוע חוק זה.

תיקון חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים
7.
בחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–1998, בתוספת השלישית, אחרי פרט 4 יבוא:



"(5)
כל מקום המספק שירותי רווחה; בפרט זה "שירותי רווחה" כהגדרתם בחוק למניעת אלימות (שירותי רווחה), התשע"ב–2012".

תיקון חוק העונשין
8.
בחוק העונשין, התשל"ז–1977, בסעיף 382א(ג), בהגדרה "עובד חירום", בסופה יבוא "או עובד סוציאלי לפי חוק שיש לו סמכויות לנקוט באמצעי חירום – כשהוא מפעיל סמכויות אלה"."

תודה רבה.

מי בעד הצעת החוק ירים את ידו?

אתה מצביע במקום אריה ביבי. ואתה?

אני כנראה במקום אף אחד. זה רק תמיכה.

אתה לא מצביע.

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין

הצעת חוק למניעת אלימות (שירותי רווחה), התשע"ב-2012 אושרה להעלאה לקריאה ראשונה.

שלושה חברי כנסת שנמצאים פה ויש להם זכות הצבעה תמכו.

אין לחוק הזה עלות תקציבית. הוועדה אישרה אותו כהכנה לקריאה הראשונה. אחרי הקריאה הראשונה אנחנו נראה מה אנחנו עושים עם משרד המשפטים בתיאום הצעות החוק ובצירוף הצעת החוק של חברת הכנסת רחל אדטו, והכול יבוא על מקומו בשלום.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:25.>