PAGE
32
הוועדה למאבק בנגע הסמים
14/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 77>
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שני, כ"ב באייר התשע"ב (14 במאי 2012), שעה 9:30

<סיור ודיון בעיר עכו>

חברי הוועדה: >
טלב אלסאנע – היו"ר

>
ניר מישורי - רפ"ק, קצין בקרה ופיקוח, המשרד לביטחון פנים

אלון עופר - רפ"ק, סגן מפקד תחנה, עכו, המשרד לביטחון פנים

ויקי אלעמרי - רפ"ק, ראש חוליית מניעה והסברה נוער, המשרד לביטחון פנים

יעקב נוי - ראש אגף קהילה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול

ואליד חדאד - מנחה, מגזר ערבי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

סיון גולדמן - מנחה אזור צפון, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

גלאל בנא - יח"ד, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

פואד אבו אלהיג'א - מדריך מחוז צפון לנושא מניעת סמים ואלכוהול, משרד החינוך

היאם טנוס - מפקחת על הייעוץ במחוז צפון, משרד החינוך

רים ארשיד - מפקחת מחוז צפון, השירות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה

נאג'י מטאנס - מרכז השירות להתמכרויות, משרד הרווחה

דוד קמינסקי - מפקח התמכרויות, היחידה לטיפול בהתמכרויות אזור הצפון, משרד הבריאות

שמעון לנקרי - ראש עיריית עכו

ג'מאל אדהם - סגן ראש עיריית עכו

עדי מקל - עו"ס, מרכזת יחידת סמים ברווחה וראש צוות תקון

איילה חביב - עו"ס, ראש מינהל הרווחה

סבאא סייד - ראש מינהל חינוך לקידום מערכת החינוך, עיריית עכו

יניב אשור - מנהל אגף הביטחון, הפיקוח ושירותי החירום עכו

דניאל ארמה - ראש תחום תיירות, החברה הכלכלית לעכו

בן מיוסט - מ"מ מנהל החברה הכלכלית לעכו

שמיל לוי - מנהל קרית חינוך, אורט עכו

מוחמד חג'וג' - מנהל בית ספר אורט ע"ש חלמי שאפעי

אברהם טליאס - רשת מרכזי נוער, מנ"ע, עיריית עכו

אלי חביב - מרכז צעירים ולהב"ה

סמיר בטאח - עיריית עכו

פתחי עסברי - התנועה האיסלאמית

מוחמד סאלם - התנועה האסלאמית

אדהם קשאש - מדריך מוזיקה, תושב עכו, התנועה האסלאמית

חלדי בלאל - תושב עכו, התנועה האסלאמית

סאלח אבו חאמם - תושב עכו

חאג עלי - חבר מועצת כפר יאסוף

זבידאת פארוק - מ"מ ראש העיר סח'נין

משה אבוטבול - מתאם הסמים העירוני

סאמר קדורה - רכז מניעת סמים למגזר

נעים עלאא - עו"ד, המפלגה הערבית הדמוקרטית

עומר עבדאלגני - חבר בוועד המרכזי של המפלגה

סאלם עבדאללה - חבר תנועת מג'דלכרום

פאיז סלאמה - מג'דלכרום

יחיא נעים - תרשיחא

אסף דורון - דובר הוועדה

אוריאנה אלמסי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

קאיד אלקצאצי - עוזר פרלמנטרי לח"כ טלב אלסאנע

בת שבע פנחסוב
יעל נגני – רכזת בוועדה

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור ודיון בעיר עכו>

בוקר טוב. לפי הפתיחה של חבר הכנסת הבנו שלהגיע מירושלים ב-9:30 זה לא דבר קטן, ומהדרום בכלל זה עוד יותר, אז אנחנו שמחים לארח אתכם. נעשה סבב מהיר שנכיר את האנשים.

(סבב היכרות).

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה כאן היום, ישיבת הוועדה למלחמה בסמים בעכו וזה לא במקרה. אנחנו מקיימים סיורים גם כדי להעלות נושאים, גם לשמוע וגם להשמיע את הפעילות של הוועדה, מה ניתן לקדם ואיזה נושאים יש מקום להעלות כאשר נמצאים גם הנציגים של הגורמים הרלוונטיים, שזה הרשות למלחמה בסמים, המשטרה ומשרדי הממשלה השונים. אני הייתי מאוד מעוניין שבהזדמנות הזו נקבל סקירה גם לגבי העיר עכו בכלל, זו ההזדמנות שלנו, של הוועדה, לשמוע מה קורה בעכו זה מקרוב, גם נושאים ומצוקות שונות. לדעתי הרבה מצוקות מתנקזות בסופו של דבר לתופעות שליליות, כגון אלכוהול, סמים, אלימות. זה לא דבר שבא מאליו, לפעמים התופעות האלה הן לא הבעיה אלא הן הסימפטום של הבעיה, כאשר השורשים הם עמוקים יותר, עניין של אבטלה, עניין של עוני, עניין של מצוקות דיור, עניין של חינוך פורמלי, חינוך לא פורמלי, וכדי להתמודד עם התופעות אנחנו יודעים שיש צורך בפעילות מערכתית משולבת של גורמים שונים ולא בכדי נמצאים כאן נציגים של משרדים שונים. לכן הייתי מעוניין שנשמע סקירה לגבי עכו ואחר כך לגבי התופעות השונות של סמים ואלכוהול, נשמע את משרדי הממשלה, כל משרד מה הוא עושה, עם יעדים והתייחסות לתופעת האלימות בעכו, מה קורה בתחום הזה. התופעה הזו היא לא רק בעכו, היא בכל המדינה, במיוחד במגזר הערבי, אבל היא גם נמצאת בעכו. האם האלימות היא כפי שקיים בכלל או שהיא על רקע יחסים בין ערבים ויהודים, מערכת הדו קיום בעכו. אני מאוד שמח שיש נציגים כאן מהמגזר היהודי, והמגזר הערבי, עכו היא עיר מיוחדת מבחינה היסטורית, מבחינה תרבותית ואני מקווה שהיא תהיה סמל ודוגמה לדו קיום ערבי-יהודי מבחינת שיתוף הפעולה כשלדעתי מכאן ילמדו בערים אחרות בתוך המדינה וכאן ילמדו גם ערבים ישראלים ופלשתינים שאפשר לחיות בשלום ודו קיום ובכבוד הדדי.
אני שמח מאוד להיות כאן, אני שמח להיות אורח של העירייה ואני נותן את זכות הדיבור לראש העיר. בבקשה.

אדוני חבר הכנסת, שוב אני מברך אותך שהגעת מרחוק לעיר עכו ומה שתראה פה היום- - -

אתם רחוקים אבל קרובים ללב. עכו היא עיר שיש לה מקום בלב של כל אחד.

מה שאתה תראה פה היום זה בדיוק מה שאמרת בדברים שלך, שבעיר יש כל כך הרבה דברים לטפל בהם ואתה תראה פה את כל המערכות שפועלות ומטפלות ושנינו יודעים שאיפה שיש אנשים יש בעיות. איפה שאין אנשים, אין בעיות, אם החדר ריק, לא קורה שם כלום.

רק בבית קברות.

בדיוק, בבית קברות לא קורה כלום. אבל במקום שיש אנשים יש גם כל מיני תופעות. אנחנו נראה לך איך אנחנו נלחמים בהן. יכול להיות שכשנסיים אתה תגיד לי 'וואלה, בוא לכנסת, תציג לנו את צורת העבודה שלכם', אבל אני אגיד לך מראש שלא יהיו לכם מספיק משאבים לממש את זה במדינת ישראל. אז בוא נתחיל. אני קצת משתחצן מראש.

אנחנו 54,000 תושבים וזה רק עולה כל הזמן. היינו אשכול חברתי 3 ועלינו ל-4, לפני כמה שנים. בנינו חזון כלכלי וחברתי כשבאנו לכאן, ידענו שבמדינת ישראל בלי עוצמה כלכלית קשה להתנהל ואם אתה רוצה לנהל מערכות חינוכיות, חברתיות, אז כדאי שתהיה קצת עם משאבים, וכמובן העיר עכו, מה שמייחד אותה זה התיירות, ההיסטוריה שלה, המורשת שלה, וגם את זה אמרנו שאנחנו צריכים לחזק וכמובן להיות בעתיד תפנית -זה היה לפני תשע שנים, אני כבר תשע שנים פה- מוניציפאלית.

קדנציה שנייה.

עוד מעט מסיימים גם את הקדנציה השנייה.

זה משהו שקיים, אני מעריך, רק אצלנו, וזה החזון החברתי שבעצם בא ואומר שאנחנו צריכים לתת הזדמנות לכל ילד, לכל איש, לכל זקן, לממש את עצמו פה בעיר, אם זה במערכת החינוך, אם זה במערכת החברתית, אם קשה לך, לתת לך את ההזדמנות, לחזק את מי שחזק ולחזק את מי שחלש. לא רק את החלשים לחזק, גם את החזקים. בעצם זה שאתה גר בעכו, יכולת לגור גם בתל אביב, אבל אם כבר אתה גר כאן אז אנחנו צריכים לתת לך את כל הכלים וכל המשאבים כדי שתתקדם ותתפתח.

קצת על העיר; היא הוכרה על ידי אונסק"ו ב-2001- - -

גם מבחינת הפרויקטים של הממשלה, היא מובילה לגבי עכו?

תיכף, הכול. אם חשבת שאני אדבר רק חמש דקות, אז לא באת לבן אדם הנכון.
חוף ים יפה. אתה יודע, עיר בלי ים זה לא עיר. צומת דרכים, הכול קרוב, עדיפות לאומית בחינוך, הנחה במס. אגב, יש פה גם מנהלי בתי ספר שבאו, מוסדות חברה שבאו. מערכת החינוך פה מאוד חזקה.

לגבי עדיפות לאומית, בכל התחומים?

בכל התחומים.

זה היה מאז ומתמיד, או רק בשנים האחרונות?

לא, מאז ומתמיד. לא המצאנו שום דבר. ההנחה במס זה רק בשנים האחרונות. עשינו קצת הפגנות- - -

היה 15, ירד ב-2003. החלטה בכנסת.

מ-2002. כשכולם קיבלו כבר לפני 20 שנה אנחנו קיבלנו רק לפני תשע שנים.

מערכת חינוך, אמרנו, מכללה, מכללת הגליל המערבי היא של העיר. מקודשת לבהאים, מקודשת למוסלמים, מקודשת לכולם. עיר מקודשת לכולם. פסטיבל לתיאטרון, יש פה פעילות חברתית מדהימה, אין פה היום כמעט ילד שלא מחובר לפעילות חברתית. ואם אתה לא, אתה בדרך, בשנה הבאה תהיה, לא עשינו לך היום, יהיה לך מחר.

עשינו פה שינוי מבני מאוד גדול כשבאנו לפה לפני תשע שנים, שליש מהעובדים הלכו הביתה. תשאל אותי כמה קלטנו כי שליש הלכו, אולי כמה בודדים כדי לחזק את המערכת כאן. מבנה ארגוני חדש. עשינו פה ממש כמו שכתוב בספר במערכות כלכליות.

כמה עובדים היום?

היו 650, היום יש 450 כמעט. שליש מהאנשים. באנו לפה ואמרנו, 'אנחנו לא ננהל את המערכת כמו שהיא'. פה שלטה מפלגה אחת 60 שנה, אנחנו היינו הראשונים לפרק אותה ולפרק את כל המנגנונים הפוליטיים. אין פה מפלגות, במועצת העיר יושבים רק חברי סיעות עצמאיות, שזה דבר שמחזק פה את העבודה וגם נותן שקט לראש העיר ולהנהלת העיר לעשות עבודה.

מבחינת הקואליציה הפנימית של העירייה?

יש לנו שניים באופוזיציה, 17 חברים. יש שני סגנים. יש לי פה שני סגנים, זה הדבר הכי מצחיק, אחד מהתנועה האסלאמית, אדהם, והסגן השני מתנועת ליברמן, שניהם החברים הכי טובים. עושים עליי קומבינות מאחורי הגב.

בכנסת אנחנו לא נצליח לעשות את זה בשום פנים ואופן. כל הכבוד.

מה שאני אראה לך, כבוד חבר הכנסת, קיים רק פה. רק פה. הדוגמה הזאת מתקיימת כי, אתה יודע, יש שתי שיטות ניהול, אחת פוליטית, אחת מקצועית. הפוליטית אומרת, לך על הפוליטיקאים, הם יביאו לך כבר את זה, לא משנה מה עשית/לא עשית. השנייה אומרת, לך עם התושבים, תעשה שם עבודה ולא תצטרך את הפוליטיקה. בגלל זה כולם פה, יש פה 15 מתוך ה-17, כולם קואליציית ברזל, לא זזים, לא ימינה ולא שמאלה. לפעמים אדהם קופץ ומשתגע וזה, אבל אנחנו- - -

מרגיעים אותו.

אני אומר לך, בשבילי הוא דוגמה. אנחנו ממתגים את עצמנו היום כעיר תרבויות הים התיכון. אתה רואה פה פחות או יותר את הרכב האוכלוסייה, יהודים יש 72%, ערבים יש 28%, זה נתון יציב בשנים האחרונות, אין עליות, אין ירידות. 72%, הייתה כל הזמן עלייה של צד אחד, בחמש-שש שנים אחרונות יש התייצבות ואנחנו רואים את ההגירה, ההגירה מ-2007 לעיר היא חיובית. הייתה שלילית כל ה-30 שנה אחורה. אני מתחיל תמיד מ-2004, זו השנה הראשונה שנכנסתי.

הגירה מחוץ לעיר, לא הריבוי הטבעי.

הגירה החוצה מהעיר, זו הגירה שלילית, האדום זה הגירה החוצה, הכחול זה הנכנסים, שהתהפך ב-2007, למה? העיר התחזקה. היום יש הרבה יותר אנשים שמתעניינים ובאים לגור בעיר.

אנחנו רואים גם את ניהול התקציב כל השנים. הוא היה במינוס, חבל שהמדינה לא באה לפה ללמוד ניהול תקציב, הוא תמיד מאוזן. עשינו עוד איזה תכנית הבראה קטנה ואת 2011 גם סיימנו באיזון תקציבי.

אתה רואה את הגירעון הנצבר, ירד מ-80 ל-36 ושם יש לנו החזר לבנקים. היינו מחזירים ב-2004 24 מיליון שקל, היום אנחנו מחזירים רק 12. פה חיו על הלוואות. העירייה הקודמת, כל פעם שלא היו משכורות הלכו לקחת הלוואה, עד היום אני מחזיר את ההלוואות שלהם. אבל בהתחלה החזרתי 24 מיליון והיום אני מחזיר רק 12 מיליון, לאט לאט זה יורד. גם ההלוואות של מה שלקחו, לאט לאט זה יורד.

אתה רואה את הארנונה. כל הזמן אומרים שהערבים לא משלמים, כולם פה משלמים. מי שלא משלם, אני קורע לו את הצורה. אתה רואה פה? 55 מיליון גבינו ב-2004, פי שניים תוך שבע שנים. ב-2004 57%, ב-2011 90% גבייה.

90% זה כללי, יהודים וערבים.

בגלל זה אמרתי, פה כולם משלמים. אין דבר כזה לא לשלם. אלא אם כן אתה חי ברחוב, אז גם אין ממי לקחת. המנהל של התיכון הערבי, חג'וג'. מצוין, יש לנו שני מנהלי תיכונים מאוד חזקים, חג'וג' ושמיל. שניהם, אגב, התחילו לשתף פעולה בעבודת נוער ובעבודה משותפת של פרלמנטים. הם תיכף יציגו את זה. זה פשוט חוויה מה שקורה פה.

אבטלה – כמו שאתה מבין, אבטלה הייתה ב-2004 14%, ירדה ל-8% ואתה יודע, ביישובים מעורבים ה-8% זה לא 8%, בוא נגיד זה 5%. למה זה לא 8%? כי יש הרבה- - -

עבודות לא מדווחות.

אתה יודע, אני לא אומר מי עושה את זה, אבל יש פה בין 3% ל-4%, לפחות מהנתונים שאנחנו יודעים- - -

אבל עד היום זה מעל הממוצע הארצי.

זה בממוצע, 8%.

הממוצע הארצי זה 5%.

לא, 7% זה הממוצע הארצי, ועכשיו עם הבדיקה החדשה אז אתה תראה את זה עולה ל-8% לפחות.

כשכולם בוכים, 'המדינה לא נותנת', 'זה לא נותן', פה כולם נותנים. כולם. אין אחד שלא נותן. רק בכמה שנים אחרונות עברו לעכו 41 מפעלים. המפעלים שעוברים לפה, מיכאל שטראוס מאוד מעורב, הוא גם ב- - -

באיזה דרך מעבירים אותם?

באים.

זה בזכות הממשלה? בזכות העירייה? איזה תמריצים אתה נותן למפעלים לבוא לפה?

מה, אני נותן להם הנחה במסים- - -

גם בארנונה.

הכול מאושר על ידי המדינה, הנחה בארנונה, יש מנהל שמלווה אותם אל מול הממשלה, יש מנהל שמלווה אותם אל מול העירייה, שני מנהלים שעסוקים רק בלהביא מפעלים לעיר.

גם יש מימון לפתיחת מפעלים. 40 מפעלים בתוך שלוש שנים.

41.

כמה מקומות עבודה בערך?

מדובר על אלפים.

זה לא כולל בתי מלון.

אני מדבר רק על מפעלים, תיכף נגיע לבתי המלון. אז אתה רואה פה, 23 היי טק, לוו טק, מסחר, שירותים, באים לפה בגדול.

יפה, כל הכבוד.

אני סומך על המדינה, אבל אני סומך על עצמנו יותר, הקמנו פה כמה מערכות מקבילות למדינה, אחת, הקמנו פה לשכת תעסוקה אצלנו בעיר. אתה עולה לקומה השלישית, יש שישה-שבעה עובדים שכל התפקיד שלהם זה לעשות השמות בתעסוקה, הכשרות מקצועיות. אם אני לוקח רק את השנה האחרונה, כמה פנו בשנה האחרונה, פנו 1,180, כמעט 1,200, מתוך אלה שפנו לתעסוקה, 623, שולבו בעבודה 405, הכשרות מקצועיות: מתוך 217, 167. סדנאות: 120, יש כבר 105. לקחתי רק את השנה האחרונה. אנשים סביב השעון עסוקים בלמצוא לך עבודה. לא מצאת עבודה? לא קרה כלום, תבוא, נמצא לך. ויש גם לשכת תעסוקה, שאני לא פוסל את העבודה שלה, אנחנו אוהבים את כולם פה, אבל אנחנו סומכים רק על עצמנו.

הקמנו פה ב-2006 מערכת, כמו שאמרתי על לשכת התעסוקה, שהיא מערכת שאמונה על האכיפה. המשטרה, בכוחותיה, אין לה מספיק כוחות, אנחנו יודעים את זה, הארגון היחידי במדינת ישראל שיש לו מספיק כוחות זה צבא ההגנה לישראל, כל השאר נסמכים על השולחן של המדינה. לצערנו, אני אומר את זה. אין להם מספיק כוחות ולכן יש מקומות שהם כן מתעסקים איתם, כמו סמים, פשיעה כבדה, כל מיני כאלה דברים, אלימות קשה, ואנחנו הקמנו פה משטרה שלנו. הם לא אוהבים שאני אומר את זה, יש לנו פה משטרה עירונית, של העיר. תיכף אני אראה לך אותה.

---לפי חוק עזר עירוני ו- - -

כן, אבל הם עושים שיתוף פעולה מדהים עם המשטרה. יש שני פקחים בניידת, תיכף אני אראה לך איך הם נראים, השוטרים- - -

הבאנו גם מנהל מהמשטרה.

הבאנו גם קצין מודיעין, יניב, שוטר לשעבר במשטרה, קצין מודיעין לשעבר, וכל העיר מצולמת. אני יכול להגיד לך באיזה שעה הגעת, באיזה רכב הגעת, כל העיר מצולמת.

למדתם מדובאי או מה?

לא, אני אומר לך, הכול אינטואיציה. נשבע לך. עוד לא היה דובאי, ב-2006 היה הסיפור עם דובאי? עוד לא היה. ב-2006 פניתי למגבית קנדה, ביקשתי 5 מיליון שקלים, שאלו לי למה, אמרתי 'לרשת את העיר במצלמות'. בכל הפארקים יש מצלמות, תיכף תראה, אם תרצה לרדת לראות את המודל. עכשיו אני שם 40 מצלמות בעיר העתיקה. רק בעיר העתיקה 40 מצלמות- - -

יש אפקטיביות של המצלמות?

אתה זוכר שהיו פה מהומות? מה עשיתי? לקחתי את הדיסקט של המהומות, נתתי למשטרה. כל העצורים במהומות, יהודים וערבים, זה מהדיסקט של המצלמה. קח את הדיסקט, תן למשטרה, הם כבר אחר כך נכנסים, מצלמים, רואים, לוקחים.

ואני יכול להראות לך גם כל מיני דברים לא יפים שקרו, משודרים בשידור חי. יש לנו רצח בשידור חי. לפני שנתיים, אופנוע עצר, ירה בבן אדם בשידור חי, ממש ככה, בצומת. נקלט במצלמות, מתועד, יותר ראיה מזה? בן אדם עומד ליד המכונית.
וכמובן ביחד עם המשטרה, ארבע נקודות שיטור וכל מוסדות החינוך מחוברים לזה והוונדליזם, רק דוגמה, ירד מ-3 מיליון שקלים שהיינו משלמים כל שנה, ל-300,000-400,000 שקלים כל שנה.

השקעה כדאית ומשתלמת.

אומרים לי איך אתה מחזיק את המערכת הזאת? אני מסביר להם, קודם כל החיסכון בוונדליזם, בכסף שאנשים היו הורסים גנים, הורסים בתי ספר, נכנסים, פורצים, בשנה שעברה בסך הכול פרצו לנו בבית ספר אחד. אחד. וגם שם שמנו מצלמה ויש לנו שקט כבר שנה שלמה.

אז אתה רואה פה, עשינו קצת השוואה בין עכו לחיפה בעבירות אלימות, פריצות לבתים וגנבות רכב, אתה רואה את הפערים. על כל בית שנפרץ בעכו תשעה בתים בחיפה. אותו דבר בטבריה, עפולה. על כל גנבת רכב בעכו שישה רכבים נגנבים בחיפה. סתם לקחנו דוגמה. אם אתה רוצה, זה מעיתון 'ידיעות אחרונות', 'הפשע משתולל', לפני שנתיים, שמו את התמונה פה, אתה רואה את עכו. מאיפה אתה בא?

מבאר שבע.

ניקח את באר שבע. יש פה? תסתכל 4.3 ליד 2.1; 1.8 ליד 0.5. תסתכל על הפערים, אלה פערים עצומים. 3, זה אומר שאם בעכו זה 0.3, פה זה 3. יענו בכל רגע נתון גונבים אצלכם מכונית, פה לא.

אני לא אומר שזה רק המשטרה, או זה רק אני, זה עבודה. תיכף אני אגיד לך גם מה זה המאטץ' פוינט, לא רק האכיפה. האכיפה זה קטע אחד, הקטע המרכזי זה הקטע החברתי. החינוך החברתי, ככה נקרא לו. אלה אנשים, יש לי 30 כאלה.

אתה משלם?

כן, זאת מערכת שלי לגמרי, עולה לי 5 מיליון. 5 מיליון כל שנה, כשהייתי יכול להראות שאני ביתרות תקציביות. לא רוצה יתרות, הנה, יש לי 30 כאלה, עם מכוניות, צ'קלקות, רצים, אתה רואה אותם בכל פינה. בכל פינה אתה רואה את האנשים האלה, הם נבחרים לפי הגודל שלהם. כמו כשאתה בא לארצות הברית, אתה רואה את השחורים הגדולים האלה ואם חשבת לעשות משהו, אוטומטית אתה לא חושב, שם אתה אומר, 'לא, נעבור לעיר אחרת', אז שיעברו לעיר אחרת.
זאת מערכת המצלמות, הכול פה בג'י.פי.אסים, מעודכן, ממוכן, מסודר.

אתה יכול כאן לראות כל פינה בעיר כשאתה יושב פה?

בוא נאמר ככה, איך העיר מחולקת? 50,000 גרים בעיר החדשה, 4,000 גרים בעיר העתיקה, 4.000 שמייצרים 80% מהעבודה שלנו ובמשטרה. ה-4,000 מייצרים 80% מהעבודה המשטרתית, זאת אומרת שיש לנו שם נקודת תורפה. עכשיו נכנסנו לשם עם 40 מצלמות ואני מקווה שלאט לאט- - -

גם צריך לדעת למה ומה הסיבות.

אנחנו יודעים מה הסיבות, בגלל זה אנחנו נכנסים בעבודה לשם. שם יש תחנה או שתיים, תיכף יתייחסו לזה, תחנות סמים וכל מיני כאלה. פה קשה, כי- - -

פעם ביקרנו בלוד והמשטרה אז אומרת לנו 'אנחנו ניקח אתכם, כאן כספומט, מוכרים הרואין, כאן מוכרים- - - ממש, כמו שהולכים לחנות, הכול גלוי, ידוע מראש, אבל אחרי כמה שנים הכול השתנה. ביקרנו לפני שלושה חודשים, מציאות אחרת לגמרי.

כל הצוות של לוד היה פה בשבוע שעבר. כולם באו לפה לראות את המודל שלנו ואני מקווה שהם יגיעו לזה פעם.

מה שראינו כאן לא ראינו שם, ברור.

זה הסיפור המרכזי. יש את האכיפה עד עכשיו וזה הסיפור. לפני שמונה שנים הזמנו את התושבים, עשינו להם כנס גדול, אמרנו להם 'השכונות שלכם הולכות להיראות שונה ממה שהן נראות'. מיפינו שמונה שכונות חלשות, בכל שכונה אמרנו שנבנה מרכז נוער וילדים בסיכון, המנהל יושב כאן, אברהם טליאס, זה כמעט 1,000 ילדים שהם בטיפול. זה לא באים לשחק פינג פונג, אנחנו הקמנו חמישה מרכזים כאלה, חדשים בשכונות האלה, הם באים, הוא יורד עם התיק שלו מבית הספר, קוטפים אותו והוא נכנס לטיפול. המדריך מחכה לו, כמו עושה לו מארב והוא נכנס לטיפול. סביב השכונה אנחנו בונים מתקנים, זאת אומרת כבר בנינו, אם תבוא לשכונה כזאת, בוא נאמר שש מתוך השמונה מסודרות. עוד שתיים יש לנו, בורלא והחרמון, לסיים אותן. השנה, בשנה הבאה נסיים אותן. מתקני משחקים, מגרשי ספורט בכל שכונה, הכול חדש, ועכשיו אנחנו משפצים להם את הבתים, את הבניינים. העירייה ומשרד השיכון משפצים את הבתים.

במסגרת פרויקט שיקום שכונות?

לא, שיקום שכונות משפץ בלוק בשנה. אנחנו שיפצנו בשנתיים האחרונות כמעט 60 בלוקים.

מאיפה לך הכסף?

מגייסים. קצת ממשרד השיכון- - -

לא מהממשלה?

אני אומר לך את האמת, אני ילד מפונק של המדינה. אין משרד פה שלא שם מיליונים. אין דבר כזה.

הפרויקטים האלה הם עלויות אדירות.

אדירות. לבנות כזה מודל זה סיפור של איזה 100 מיליון שקל, בשש השכונות האלה. מי נותן היום 100 מיליון שקל? עכשיו אתה שואל אותי כמה כסף מושקע בתשתיות בעיר עכו? כמעט מיליארד שקל, בונים פה גשרים, בונים פה טיילות, בונים פה כבישים. זה משהו מטורף מה שקורה פה בעיר.

אלה הגרעינים החברתיים, שזה הסיפור המשלים. יש פה הרבה גרעינים חברתיים שהעירייה נותנת להם פלטפורמה לעבודה, דירות, משאבים, והם עושים פה עבודה אינסופית; הצופים המוסלמים, הצופים האורתודוקסים, הנוער העובד, כולם פה פועלים ויש הרמוניה, יש שולחן עגול לכל תנועות הנוער, לכל אלה שעושים עבודה חברתית.

בנינו פה ישיבת הסדר, מרכז גיל רך חדש. אני מדבר איתך רק על השנה האחרונה, מרכז מסחרי יפה שהוא על הים, עזריאלי בנה פה קניון חדש שפתחנו אותו. אצטדיון כדורגל חדש. מישהו יכול לבנות אצטדיון כדורגל אם אתה לא במרכז, בגוש דן? אין דבר כזה. גם בבאר שבע, כשבונים את האצטדיון, אתה יודע מי הניח לו אבן פינה? ככה הם אמרו, אברהם אבינו הניח אבן פינה ועוד לא גמרו אותו. אנחנו בשלוש שנים- - -

זה 30 שנה אותו אצטדיון.

אבל תיזהר, כאן במושבה הקימו ושתי הקבוצות ירדו ליגה.

אל תזהיר אותי, אני קודם כל פתחתי את האצטדיון, הוא פעיל כבר שנה ולא ירדנו ליגה. ואני אגיד לך משהו על הכדורגל, אנשים חושבים שכדורגל זה הקבוצה בליגת העל, כדורגל זה כל מה שמסביב, זה 1,000 ילדים שהולכים עם תיקים לשחק כדורגל, להיות בתוך קבוצה, להיות במשמעת. ככה אנחנו רואים את זה כשבאים מהעולם החברתי, ובגלל זה העירייה מחזיקה את קבוצת הכדורגל. זה לא שיש לנו פה איזה ספונסר או מישהו, כלום, העירייה ומה שהטוטו נותן וכל הכסף הולך לעבודת הנוער והולך להחזיק את הקבוצה, לתדמית של העיר.

זה אצטדיון כדורגל, כולו מקורה, אתה יושב שם, לא יורד עליך גשם, מאה אחוז מקורה.

פה אכסניית נוער יפהפייה, 4 כוכבים, שפתחנו גם כן. כל הדברים האלה רק בשנה האחרונה. ועוד שני מיזמים, אחד של דנקנר ואחד של רמי לוי, שעכשיו בבנייה, בתי מלון שפתחנו פה בשנתיים-שלוש האחרונות.

אלה בתי מלון חדשים או במבנים ישנים?

זה בתוך מבנה ישן שהיה פעם בית משפט, קנה אותו יזם, דווקא יזם ערבי, בעיר העתיקה. הוא קנה אותו, שיפץ אותו, בתוך החומה המזרחית. אתה משתגע, אתה נכנס, זה מטורף.

גם הצורה שלו- - -

זה מטורף. תראה, פה לא בנו בתי מלון. זה בית מלון שפתחנו לפני חמש שנים, כולה 16 סוויטות. מלון אבירים זה 100 חדרים, 90 ומשהו חדרים שפתחנו השנה, זה 16 סוויטות. אני בעד הסגנון של המלונות הקטנים, של הבוטיק, לא לבנות, להרוס, כאלה דברים.

פה, אמרתי, לא בנו 40 שנה מלון, מחוף התמרים, ובשנים האחרונות, חמש-שש שנים , מתחילים להתפתח. זה מלון שחנכנו לפני שלושה חודשים, הכי יפה בעולם. ככה מגדירים אותו, המלון של אורי בורי, האפנדי. פתחנו אותו, אתה ואני לא יכולים ללכת לשם, זה עולה 3,000 שקל ללילה. אני לא, לא יודע מה איתך.

מותר להסתכל. נסתפק בזה.

להסתכל? אני כל הזמן לוקח אנשים לראותם בלבד. אבל תמיד הוא מלא. יש לו 12 סוויטות, תמיד הוא מלא, הוא פעיל שלושה חודשים.

האפנדי, זה טורקי.

כן, כן. הוא מהתקופה העות'מאנית. בהחלט.

זה עוד מלון שבתכנון, מלון מריוט פה על חוף הים. מוזיאון חדש חנכנו. והנה התוצאה, אתה רואה, רמת השרון הכי, ועכו, המשתלמת ביותר להשקעה, תראה באיזה פער. אתה מבין? אם חשבת שזה היה בשנת 2010 וכאילו ירדנו בדירוג, 2012 עדיין אנחנו במקום אחד.

עם הנתונים האלה, הציונים האלה בגיליון הציונים, אז אין לך בעיה בבחירות הבאות, אני חושב.

מי בכלל מדבר על הבחירות? תראה, בבחירות האחרונות אנחנו נבחרנו ב-70%.

ההישגים מדברים בעד עצמם. מי שעושה דברים, צריך להגיד לו באמת כל הכבוד.

עוד לפני שהיו כל המיזמים האלה וקודם אנחנו קיבלנו 70% כשהשני קיבל 10%, אז...
אלה פארקים בכל מקום. אלה דברים שהם קטנים ליד הדברים שהצגנו אותם, אנחנו עכשיו בבנייה של פארק אתגרים, אתה רואה באנג'י, אם תרצה לבוא לקפוץ, אפשר לקפוץ פה, יש פה 30 מטר. האצטדיון, אמרנו. זה עזריאלי שבנה פה את הקניון. מרכז טניס שחנכנו לפני שנתיים, חדש, יפה. כשאני מראה את נוחי דנקנר- - -

העיר משנה את פניה.

היא השתנתה לגמרי. זו לא אותה עיר. כשאני מראה את האנשים האלה, כל אחד שם פה מכספו. אם זה עלה 20 מיליון, הם שמו 10 מיליון, לא סתם יש להם פה תמונה. הם הסתכנו פה בהרבה כסף. פארק ארכיאולוגי. שכונות צעירים, שכונות ותיקים, וילות, הקונסרבטוריון.

כמה שכונות חדשות יש?

עכשיו אנחנו בונים 2,000 יחידות. עכשיו בבנייה, אתה מדבר איתי ו- - -

ירדה מצוקת הדיור של הזוגות הצעירים, גם לגבי הערבים?

תראה, פה הערבים גרים בכל מקום שהם רוצים. איפה שאתה רוצה, אתה גר. אני חושב שאני ראש העיר היחידי שגר חמש שנים בבניין משותף, חמש משפחות יהודיות, חמש משפחות ערביות. חמש שנים. אז כל אלה שמטיפים לנו על יהודים-ערבים, שיבואו לדבר איתי. אני לא מכיר אף ראש עיר בעולם, לא בארץ, שגר בבניין משותף, חמש משפחות יהודיות, חמש משפחות ערביות.

הקונסרבטוריון העירוני, כמו שאמרנו בכדורגל, יש לנו 800 נגנים שהולכים עם תיקים כל בוקר, זה טרומבון, זה כינור, זה זה, לומדים מוזיקה. 25% ערבים. זה קונסרבטוריון חדש, בן שלוש, ששטראוס תרם חצי ממנו. אם עלה 20 מיליון, הוא נתן 10 מיליון, המשפחה.

והמועדונים האלה שקודם הראינו אותם בשכונות, מועדון הפוך על הפוך חדש, הטיילת החדשה, המרינה. מלונות, הראינו.

אני עובר מהר. אלה הבהאים שעושים פה עבודה יפה. תיירות.

הבהאים נמצאים גם כאן?

בטח, מה זה? הבהאים, בהאולה קבור פה. זה שהחיפאים, בגלל שזה במורדות ורואים אותם, לצערי רואים אותם בגלל שזה במורד, אבל אצלנו יש גנים מדהימים שלהם, כי הבהאולה שלהם קבור כאן.

אני סיימתי את החלק שלי, של עכו.

תודה רבה. אני חושב שהסקירה מצוינת. אנחנו נשמע, ברשותך, סקירה מ- - -

איילה.

אני איילה, ראש מינהל הרווחה. היות שהוועדה מתעסקת גם בתחום של המגזר הערבי וגם בתחום של אלימות, אמרת בתחילת דבריך, אני חייבת להתחיל במשפט על האירוע אתמול בסחנין. אני חושבת שזאת הזדמנות להגיד על זה מלה. מי שלא שמע, או ידע, היה אירוע אתמול של תקיפה של משפחה של עובדת סוציאלית שהוציאה נערה למקלט ושלושת האחים שלה הגיעו לבית המשפחה, לא מצאו אותה בבית והכו את בעלה בצורה קשה, גרמו לו לשברים והוא אושפז. על הרקע הזה היום מחלקות הרווחה לא מקבלות קהל, יש עיצומים.

אין צורך להרחיב את החשיבות של טיפול במכורים לסמים, בין אם זה ילד במשפחה שמשתמש, ובין אם זה הורים, ההשלכות על הבית, על הזוגיות, על ההורות וכו'. אנחנו מתעסקים גם בטיפול וגם במניעה. על טיפול תספר עדי שהיא מרכזת את היחידה לטיפול בנפגעי סמים, בליווי ותמיכה של משרד הרווחה ואנחנו מתעסקים גם במניעה, בעיקר ברשות למלחמה בסמים ואלכוהול. משה הוא מתאם הסמים העירוני, הוא יספר על פעולות המניעה שנעשות בעיר, ואני חייבת גם לציין שאנחנו חנכנו פה לפני כשבועיים מרכז לטיפול באלימות שמלווה על ידי תכנית עיר ללא אלימות, שמנהלת אותו עובדת סוציאלית בשם שירה חורי ואני חושבת שהם עושים שם עבודה טובה וחשובה.

אנחנו בחרנו להזמין לפה מטופלת שטופלה פה גם בקבוצת נשים. משרד הרווחה נתן לנו להיות חלק מפיילוט של טיפול בנשים, הוא נותן לזה עכשיו הרבה יותר דגש מבעבר, טיפול מופרט של נשים מטיפול מעורב של נשים-גברים. הקבוצה הזאת הייתה מעורבת, לנשים ערביות ונשים יהודיות ביחד. הייתה אמורה לבוא גם המטופלת הערבייה, אבל היא עובדת כך שזו תקלה טובה, גם היא סודרה בעבודה באמצעות המרכז לפיתוח ההון האנושי פה בעירייה.

היחידה לטיפול בנפגעי הסמים היא חלק מהמינהל לשירותים חברתיים ומאז הקמתה בשנת 94' טיפלו בה למעלה מ-800 נפגעי סמים לאורך השנים, חלקם עברו תהליך של טיפול ושיקום, נקיים ומתפקדים, וחלק אחר מהם נמצא בשלבים שונים בהליך הטיפולי. היחידה נותנת שירות לכל נפגעי הסמים בעיר, ערבים ויהודים כאחד. בשנת 2005 נפתחה יחידה נוער הנותנת מענה לבני הנוער בעיר, טופלו כ-120 בני נוער במהלך השנים.

טיפול פרטני, משפחתי וקבוצתי הניתן על ידי עובדים סוציאליים ביחידה, סיוע במציאת תעסוקה תוך הפנייה לרכזי תעסוקה של שיקום האסיר והמרכז לפיתוח ההון האנושי בעיריית עכו. כ-40 מטופלים שלנו עובדים בעבודות מסודרות. רק תדמיין לעצמך שאלה אנשים עם עבר פלילי, אנשים שמכורים לסמים ובכל זאת המפעלים היו מוכנים לקבל אותם וללכת לקראתם. מעקב בדיקות שתן הנערך ביחידה, הפניות מאשפוזיות, קהילות טיפוליות ומרכזי יום, קשר עם משטרת ישראל ושירות המבחן.

בעכו יש יחידות טיפוליות?

לא, יש כמה קהילות טיפוליות שבטח נאדי יפרט עליהן יותר. בעכו עצמה אין קהילה טיפולית, אבל הקהילות שמפוזרות בכל הארץ נותנות מענה גם לעכו.

מתקיימים קבוצה וטיפול דינמי למכורים נקיים, מתקיימת כל שנה ומונה כ-8 מטופלים בכל פעם. תמיד זה, שוב, קבוצות מעורבות של ערבים ויהודים. קבוצת פסיכו דרמה למטופלים נקיים, קבוצת טיפול באמנות למטופלים נקיים, קבוצת טיפול באמצעות מוזיקה למטופלים נקיים, קבוצות לילדי מכורים. הטיפול ביחידה הוא טיפול מערכתי שנותן מענה גם לילדי המכורים, גם לנשים, גם למשפחות, האמהות באות לפעמים, כל אדם שקרוב למטופל ויכול לסייע לו אחר כך בשיקום. קבוצות לנשות מכורים, יהודיות וערביות, בכל קבוצה השתתפו כ-7 נשים, וקבוצת נשים מכורות במסגרת פיילוט ארצי, כמו שהזכרתי, פרויקט מיוחד בשיתוף מכללת הגליל המערבי, 'הגוף מדבר במקומי', טיפול דינמי בשיתוף אבחון רפלקסולוגי. אלה רק כמה תמונות מפעילויות שעשינו ביחד. זו קבוצת הטיפול במוזיקה.

פעילויות גיבוש שאנחנו עושים במסגרת סלי סמים בינלאומיים. אנחנו מפעילים את בוגרי היחידה באיסוף מטופלים פוטנציאליים וסיוע בליווי שלהם בתהליך השיקום, טיולי גיבוש באתרים שונים בארץ, כגון רמת הגולן, צפת, מצפה הררית. במסגרת יום הילד יש טיולים עבור ילדי מכורים, לספארי, חמת גדר ועוד. לקבוצות נשים אנחנו עושים הרבה פעמים ימי כיף וספא.

הזמנתי את ורד שהיא בוגרת שלנו, של קבוצת הנשים. אני בטוחה שהיא מאוד מתרגשת ואני מאוד מעריכה את זה שבאת. אני חושבת שאין כמראה עיניים. כל מה שאנחנו עושים כרווחה וכיחידה לא יגיד מספיק כמו שהיא תוכל להגיד את הדברים שלה.

אנחנו נשמח לשמוע אותה. אני חושב שיש לנו משורר, קוראים לו תאופיק זיאד, הוא אומר בערבית (בערבית), להכניס שמחה ללב של אדם אחד זה הישג גדול ולהציל ילד, אישה, זה דבר ענק. בבקשדה, אנחנו מקשיבים לך.

שמי ורד, אני בת 38, אמא לחמישה ילדים, אם חד הורית, מכורה נקייה כשנתיים מכל סוגי הסמים, שזה אומר אלכוהול וכדורים.

כמה שנים היית מכורה?

15 שנים.

ותהליך הגמילה, איפה התקיים?

את תהליך הגמילה שלי התחלתי במרכז גמילה, הייתי חודש ימים במרכז גמילה, סיימתי והגעתי ישר ליחידה כאן בעכו. אני יודעת ואני בטוחה שבלי היחידה הזאת לא הייתי יכולה להמשיך ולהישאר עוד יום אחד נקייה מסמים. עם הרבה תמיכה של מטפלת שלי, עדי. תמיכה, אני חושבת, שבתחילת הדרך שלי, זו הייתה תמיכה ועזרה על בסיס יומיומי. אני מגיעה עדיין אחת לשבוע לשיחה פרטנית אצלה. הייתי נותנת בדיקות שתן עד לפני חצי שנה, כי התחלתי לעבוד, עבדתי עד לפני שבוע ימים וזהו. אני מגדלת את הילדים שלי היום בגאווה, יש לי ילדה שהיא הגאווה שלי והכוח שלי.

הבת שלה היא יושבת ראש הנוער העירונית פה.

אושרת פרץ זאת הבת שלך? אתה לא מבין מי זאת. בחרו תשעה תלמידים בכל הארץ להיות מצטייני הנשיא, אז מעכו נבחרו שתיים, אחת מהן היא הבת שלה.

על עשייה חברתית.

מדהימה, יושבת ראש מועצת הנוער.

כל הכבוד. בגלל קוצר הזמן וכדי לשמוע את כולם, אנחנו מודים לך, תודה רבה.

משה, קצר, אחרי זה אברהם טליאס בכמה מלים איך מונעים מהילדים להגיע בכלל למקום הזה שצריך ללכת להיגמל, שזה הדבר החשוב.

אני מתאם הסמים העירוני, יש לי שני רכזים נוספים, רכז מגזר ערבי, רכז מגזר רוסי, השנה צירפו לנו רכז מגזר דתי.

זה מטעם הרשות למלחמה בסמים?

הכול מטעם הרשות למלחמה בסמים וכמובן בהשתתפות העירייה. היחידי שלא מתוקצב והעירייה משלימה את השכר שלו זה רק הערבי, אז אם תעשו לנו טובה, מהכסף הזה- - -

טלב, אני עושה את זה בכיף, ערבי, יהודי, אני משתתף.

אתם משלמים רק 40,000 שקל והוא עולה לנו 120.

רגע, זה לא מה שאיילה מדווחת. תקשיבי טוב, את יודעת כמה עולה לנו להחזיק את מחלקת הרווחה פה? יש לנו 70 עובדים סוציאליים, כמה עולה לנו להחזיק את הרווחה פה? לעירייה, לא למדינה. 12 מיליון מהשוטף של העירייה אנחנו משלמים, כדי להשלים משכורות, לעשות את המאטצ'ינגים שהמדינה מחייבת אותנו.

ואז אומרים שהמדינה מתקצבת, אבל...

בסדר, המדינה מתקצבת, אבל העירייה משתתפת. בוא אני אגיד לך איפה הבעיה, שעליה אתה צריך לשים לב. זאת רשות חזקה, יש לה כסף להשתתף בזה, מה עם אלה שאין להם?

נכון, קיימנו דיון והעלינו את זה ועוקבים אחרי זה. לגבי כל הפרויקטים החברתיים ולגבי רשויות חלשות.

ברשותך, אם תעזרו לנו להשלים את השכר, אני משלים כמעט 80,000 שקל, במקום לתת לה שכר אנחנו שמים אותו בפעילות. הרכז הרוסי והדתי מקבלים 100%, זה לא מובן.

הרכז הרוסי ממומן 100%, שאר הרכזים ממומנים ב- - -

תתרכז בפעילות, המימון לא- - -

לא, המימון חשוב, מהכסף הזה אנחנו משלמים לפעילות.

אנחנו נותנים תמיכה בכל המגזרים, זה מתחיל מכיתות ד'-ה' ומסתיים בגילאי 60-65 וזה כולל הכול, פורמלי ולא פורמלי, בשלושת המגזרים, וכמו שציינתי לפני כן במגזר הדתי השנה זה התחיל. לגבי המגזר הערבי, סאמר יכול להציג יותר טוב את כל הפעילות שהם עושים, במידה שיש זמן.

אני מנהל רשת מרכזי נוער וקהילה בעכו. כרגע יש לי שישה מרכזים.

זה בשכונות החלשות. הוא מנהל את זה.

יש 21 שכירים שעובדים במערכת, כולם אקדמאים ממדעי החברה, חלקם עם תואר ראשון, חלקם עם תואר שני. יש לנו את ניידת עלם שנותנת את המטרייה בלילה, יש לנו אישור תקציבי להתחיל להפעיל את הניידת גם בימי שישי. זה משהו שראש העיר אישר לנו.

הוא פועל מחמש עד 12 בלילה. העירייה מפעילה. מלא. אני לא מקבל מימון מאף אחד, זה מהשוטף של העירייה.

המערכת היא ערבית וגם יהודית וכל העובדים נכנסים לעבוד בתוך מערכות החינוך, בבקרים פעם בשבוע רכזים ופעמיים בשבוע מנהלים. כל עובדי המערכת יוצאים לפחות פעם שבוע, קבוע, בשעות קבועות, לעשות עבודת רחוב, לאתר ילדים ובני נוער ברחוב, בשכונות. במערכת יש היום מעל 80 מתנדבים, חלקם מגיעים אפילו גם ארבע פעמים בשבוע. חלק מהתהליך שכבר אושר כרגע, זאת אומרת קיבלתי אור ירוק בדצמבר הקרוב להוציא לפועל הרבה מאוד אנשים טובים שרוצים לעשות את זה, צמוד לחומה, לעיר העתיקה, להקים עשרה מטרים מהחומה מרכז נוער גדול. זה אושר לי לצאת לדרך.

אחד בעיר העתיקה?

האדריכל זה מישהו שעבד איתי ותכנן איתי את כל המרכזים בעכו. זה החלק הראשון, לפתוח שם מרכז, הוא די קרוב לבתי הספר, הוא מכסה את העיר המנדטורית ששם כמעט 60% קהילה ערבית, ואת העיר העתיקה, זאת אומרת יושב בנקודה אסטרטגית. במקביל, בתוך העיר העתיקה, די קרוב למגדלור משופץ כרגע בניין שזה השלב השני, אני אמור לפתוח שם את המרכז השני. אני חושב שהיום המערכת מחזיקה מאות ילדים מכיתה ב' ואפילו כבר הגשתי לראש העיר תכנית לחזק ילדים מגן חובה והוא אמר לי 'אברהם, עוד פעם כסף?' אבל אמרתי לו שזה נכון לפי דעתי. אנחנו אמורים לקלוט אותם מגן חובה. זאת אומרת הרשת מתפתחת כל הזמן, היא משקיעה כל הזמן בהעשרה, יש תגבור לימודים, יש העשרה, יש חוויה, יש פרויקטים של טיולים. זאת אומרת הילדים מכוסים מכל הכיוונים, העובדים עובדים בצורה מאוד מאוד ממוקדת מול מערכת החינוך ברמה חברתי, רגשי, לימודי. זאת אומרת אנחנו יודעים על כל ילד מה המצב, לכל ילד יש תיק אישי עם אינטייק ותהליך שיחות, אנחנו מגדירים מטרות וגוזרים יעדים איך מגיעים למטרה של מערכת מאוד מאוד מקצועית.
נושא הסמים והאלכוהול תמיד שם נמצא ואני חושב שהדבר הכי נכון לעשות, לחנך אותם ולטפל בהם כשהם קטנים, אז האלכוהול בכלל לא יגיע.
אבל אם אנחנו כבר נמצאים במקום הזה, אני רוצה להציע הצעה. הסוכן שמוכר נגיד גראס לילדים, אז זה לא חוקי שהוא מוכר וזה גם לא חוקי שהילד מעשן. מבחינת המחוקק זה לא חוקי שאנחנו מוכרים אלכוהול לילדים, אבל הילד ששותה זה חוקי, ואני חושב שזה המקום שלך לבוא להגיש הצעת חוק שזה לא יהיה חוקי שבני נוער ישתו אלכוהול, כמו שזה לא חוקי למכור להם. אני חושב שהחלק הזה הוא חלק מאוד מאוד משמעותי, מהניסיון שלי, צריך לאכוף את זה בצורה מאוד חזקה והחלק האחר זה להציב את הסיכון של עובדי הנוער במדינה הזאת, לשים את הסטטוס שלהם במקום המקצועי, לשים את השכר שלהם, לבנות תקנים. כל הנושא הזה הוא משהו כזה אמורפי, חוץ מעכו, שמישהו פה לקח החלטה ובנה מערכת, ברור שראש העיר הוא המוביל, אני רק מיישם את המדיניות, אבל בכל הארץ- - -

זה תיקון של חוק הנוער.

הדברים האלה לא ברורים. עם כמה ילדים אמור לעבוד רכז נוער? עם 20 ילדים, עם 200 ילדים, עם 1,000 ילדים? מישהו צריך לקבוע תקנים, אם אנחנו רוצים באמת באמת תוצאה, כמו שקורה בעכו. אצלי כל רכז הוא ממוקד מטרה, הוא יודע שיש לו 30 ילדים, הוא צריך לעבוד עם 36 ילדים מינימום בשביל ליישם את תורת העבודה. הדברים מאוד ברורים. תודה.

שלום לכולם. אני עובד כרכז למניעת סמים מזה שש שנים במגזר הערבי. האמת, אין לי מה להוסיף על מה שנאמר פה ממשה, המתאם העירוני, רק רציתי לחדד את הדברים, שאנחנו מתחילים את הפעילות שלנו לא רק מהיסודי אלא מהגיל הרך. אנחנו נמצאים כמעט בכל מקום, אנחנו נמצאים גם בבתי ספר, גם בגנים, גם עם קבוצות נשים, גם עם גברים, גם ביחידות לקידום נוער.

רציתי לומר הערה מאוד מאוד חשובה, זה שיתוף הפעולה שקיים בעיריית עכו עם כל המחלקות, עם כל האגפים.

יש נתונים לגבי שימוש בסמים בקרב בני נוער בעכו?

זה ביחידה לנפגעי סמים, כל הנתונים של הסמים.

לגבי הפרויקטים שאתם מריצים בקרב בתי הספר ומערכת החינוך.

כל הסקירה של בתי הספר, טוב שבחרתם לעשות סיור גם באחד מבתי הספר המובילים אצלנו פה בעכו, אורט חילמי אלשאפי, שם אנחנו ניחשף לכל הפעילויות שאנחנו עושים בשטח, התלמידים יכולים לספר, המחנכים, המורים והמנהלים.

רק משפט אחד. מבחינת הסטטיסטיקה והמספרים, שאלת על נתונים אז חשוב לי להגיד, ב-2009, מה שמעודכן והצגתי את זה בזמנו גם ברהט בישיבה, הנתונים של שימוש בסמים בנוער בחברה הערבית בארץ, לפי מחקר של פרופ' עזאיזה, בהשוואה למגזר היהודי, 50% מהנוער במגזר היהודי שותה אלכוהול לעומת משהו בסביבות 20% במגזר הערבי, וזה נתון מבלבל, כאילו שאצל הערבים אין בעיית אלכוהול. אבל אם מתקדמים לנושא הסמים רואים שאותה קבוצה, גיל 12-18, 12% מהנוער משתמש בסמים מסוג גראס וחשיש ו-9% בסמים מסוג אקסטות, הרואין ודברים כאלה, לעומת המגזר היהודי שהוא 10% בגראס וחשיש ו-4.5% בסמים כימיים. כלומר במגזר הערבי הסמים הכימיים הם כפול, ועכו, במקרה הטוב, היא נופלת בסטטיסטיקה.

נחזור לגבי אלכוהול, זה הנתון המבלבל. רואים שבאלכוהול זה 20%, אבל מסתכלים בסמים ורואים שהאחוזים הם יותר, כמעט כפול, כי הסטייה במגזר הערבי מתחילה משתיית אלכוהול ואת זה צריך להבין, כי זה גם סם וזה גם אסור על פי הדת. אתה מדבר על אוכלוסייה ש-60% ממנה היא מוסלמית, לכן סטייה חברתית מתחילה במגזר הערבי משתיית אלכוהול, להבדיל מהמגזר היהודי שלפעמים מסתכלים על זה כיותר נורמטיבי. לכן הנתונים הם של 50% באלכוהול ובבעיית הסמים הם פחות. אני מקווה שהסברתי את הנקודה בצורה ברורה.

אני חייב לציין שיתוף פעולה יפה בין הרשות בהנהלת ואליד עם העירייה ועם רכזי הסמים כמעט בשוטף.

יש לנו פה גם מרכז לקידום נוער.

לגבי שירותי הרווחה, כמה תקנים יש?

ביחידת הסמים?

בכלל.

בכלל, 60 תקנים של משרד הרווחה, יש עוד עובדים שמתוקצבים בתקציבי פעולות וגורמים נוספים.

וסמים, אלימות וכדומה?

סמים ואלימות בסך הכול 5 תקנים.

יש גם תקנים שמאוישים על ידי עובדים סוציאליים מהמגזר הערבי שידברו עם המטופלים בשפה? או שאין התייחסות לנושא הזה?

קודם כל אני רוצה לציין שבנושא של הנוער מטופלים בערך 25 בני נוער ואנחנו מרגישים שחסר לנו עזרה בתחום של איתור בני נוער, בעיקר מהמגזר הערבי. לאחרונה משרד הרווחה נתן לנו חצי תקן נוסף, רק לטובת איתור בני נוער ערבים שמשתמשים בסמים ואנחנו נאייש אותו בקרוב, זה יעזור לנו להגיע עוד יותר לאוכלוסייה ולהביא אותה לטיפול.

מבחינת המטפלים המבוגרים, הם יהודים, אבל אין לנו בעיה ולא נתקלנו בבעיה סביב הנושא הזה. המטופלים הערבים מקבלים את המטפלים בצורה טובה מאוד ומרוצים מאוד מהטיפול. לא הייתה לנו בעיה על רקע של שפה או תרבות.

יש לנו מנהל יחידה לקידום נוער ערבי בכל העיר, יוסף אבוחמאם, שעושה עבודה מצוינת והמרכז נמצא בכניסה לעיר העתיקה.

הוא קולט את הילדים שנשארים בבתי הספר, יהודים וערבים.

כמה תקנים של קציני ביקור סדיר?

במגזר הערבי שניים ובמגזר היהודי שניים. לא מסתכלים יהודים וערבים בעירייה.

לא, בכלל, מבחינת הנתון. מבחינת התופעה של הנשירה, זה אותו דבר?

לא בהרבה יותר מהמגזר היהודי.

אני רוצה להגיד משהו לגבי החלוקה, כמה יהודים, כמה ערבים. אין פה חלוקה כזאת- - -

אבל לגבי תופעות מסוימות, למשל כמו ששמענו העניין של הסמים והאלכוהול, יש תופעות שהן משתנות.

אז אנחנו נדבר על תופעות ולא פר עובדים.

לא, פר תופעות. אני דיברתי לגבי הנשירה, לגבי התופעה עצמה, איפה היא קיימת יותר ואיפה היא קיימת פחות.

במשרד הרווחה אנחנו מלווים את היחידה לטיפול בהתמכרויות, כמו שעושים ברמה הארצית. הייחודיות של עכו, שעכו קשובה לצרכים שלה, מביעה את זה כצרכים והם שותפים לבניית מענים בהתאם לצרכים האלה. אז בהחלט במבוגרים לא עלה צורך מיוחד לדוברי שפה ערבית, כי הם נתנו את המענה, ואני, כמפקח שגם ער לצרכים האלה מהמגזר הערבי, לא ראיתי שקיים צורך ייחודי למגזר הערבי. לעומת זאת לאחרונה זיהינו שדווקא בנוער כן קיים צורך ואני עובד איתם על פיתוח המענה בתקופה האחרונה ואני מקווה שבתקופה הקרובה יהיה לנו באמת מענה ייחודי שכן ייתן מענה ספציפי לנערים דוברי השפה הערבית.

עוד מישהו? בתי ספר? שמיל, אתה רוצה לספר על איזה פעילות שאתם עושים במשותף? תגיד כמה מלים על העבודה המשותפת עם התיכון.

חזיז ואני עובדים ביחד כבר ארבע שנים, אנחנו מקיימים דיאלוג אמיתי בין שני בתי הספר שלנו. יש בערך 1,200-1,400 תלמידים בקריית החינוך- - -

התקלקלנו, אנחנו כמו היהודים, יש לנו שני ילדים.

הם היו עושים הרבה ילדים, למדו מהיהודים לא לעשות ילדים. אתה רואה את זה מהתנועה האסלאמית? יש לו שני ילדים. לי יש ארבעה, הוא יש לו שניים. אתה מבין איך התקלקל? סמיר, כמה יש לו? שניים גם.

כמו שאמרתי, לפני ארבע שנים התחלנו לעבוד ביחד. קודם כל אני והוא הפכנו להיות חברים בממד האישי והדיאלוג שקיים בינינו בהבנה ובניסיון להבין את הסכסוך היהודי ערבי הפך להיות בתקשורת שיש בינינו משני. זאת אומרת אנחנו יודעים שהסכסוך הזה קיים, הדיאלוג שקיים בינינו הוא סביב העשייה בתוך העיר עכו, בין בני הנוער, שלו ושלי, וכל הנושאים שמאפיינים נוער בעיר, ואנחנו עושים עבודה משותפת יחד עם העירייה ופרויקטים נוספים שעוסקים ברמה הארצית בחיבור בין יהודים לערבים ובסך הכול אני חייב לציין שזה התחיל ורץ כבר כמה שנים ואנחנו לאט לאט מורידים את זה לילדים, לעוד קבוצות של מנהיגות ואנחנו מאמינים שהקשרים שאנחנו יוצרים בין הילדים שלי לילדים שלו, כשהם תחת העיניים הפקוחות שלנו, של המבוגרים, כשהם יילכו לשכונות המעורבות שהם חיים ביחד הם ימשיכו את הקשר שנוצר ביניהם בבוקר גם אחרי הצהריים, שזה החשוב. אחרי המהומות שהיו כאן לפני כמה שנים אנחנו גם למדנו להפעיל בין שני בתי הספר, בין בני הנוער שלנו, איזה שהיא תקשורת כזאת שגם עוסקת במניעה, אני נכנס לבית הספר שלו והוא נכנס לבית הספר שלי ואני גם מדבר, יחד עם המשטרה, עם התלמידים שלי לקראת, למשל, יום כיפור, ועוד הרבה דברים שהעירייה עושה, לא רק מה שאנחנו עושים, עם המשטרה וכל הגופים שקשורים לזה, אבל בעיקר בני הנוער, שאנחנו יודעים- - - אני יודע בוודאות על בני נוער שלי שהיו מעורבים ב- - -

הפעילות ומערכת היחסים מבוססת על מודלים ועל תכניות או על מערכת יחסים בינאישית בינך לבינו?

קודם כל אני אומר לך, זה התחיל בזה שהוא ואני הולכים להרבה כנסים, בכנסים אנחנו נמצאים ומדברים ביחד. חג'וג' סיפר לי על קורות חייו משנת 48' ואני סיפרתי לו על עצמי מהמקום הזה ואיכשהו מצאנו את עצמנו גם מדברים על דברים משותפים שקרו לי, כישראלי וכיהודי, והוא כמוסלמי ישראלי, ואנחנו משדרים את זה גם לבני הנוער שלנו. תשמע, בני הנוער שחיים פה בעיר הזאת, זה נשמע אולי ורוד מדי, אבל אחת הסוגיות שאנחנו כן עובדים עליהן, זה כשיש לנו מחלוקת, או כשפתאום נוסעים ביחד באוטובוס יהודים וערבים ומישהו מתגרה במישהו ואנחנו שנינו יודעים על התופעה הזאת, אז בעבר או שהיינו מתעלמים, או שהיינו אומרים 'אתה אשם', הוא היה אומר שאני אשם, והיום אני בא אליו, הוא מאתר את הילד, והפוך, אם זה קורה שהצד היהודי לא בסדר, אנחנו מאתרים ונותנים מענה חינוכי משמעתי בתקשורת שיש בינינו. אז העבודה שנרקמת, יש פה פורום להסכמה אזרחית- - -

שמעון, חשוב להדגיש שאנחנו מדברים על תהליך מאוד מובנה, זה לא רק מבוסס על מערכת יחסים אישית במקרה של חג'וג ושמיל, אנחנו מדברים על תהליך מאוד מבנה לחיים משותפים, החל מגן הילדים ועד י"ב ובכלל.

אני רק אסיים במשפט אחד. אני אתן לך דוגמה להבנה של התהליך הזה של החיים המשותפים שיש פה בעיר. בית הספר שלנו נמצא במרחק של קילומטר בקו אווירי. שמעון הכשיר מגרשי ספורט בשנה שעברה, מגרשים ממש יפים, ולאורך השנים אני, כמנהל, מצאתי את עצמי כל פעם מטפל בוונדליזם בתוך בית הספר שלי. באים, החבר'ה שגרים מסביב, בעיקר במגזר הערבי, ובגלל שלא היה להם מקום לשחק ולא היה להם מקום רשמי לשחק הם היו עושים ונדליזם. קלטתי את הקטע הזה, פניתי לאברהם, לאברהם יש מרכז, נתתי לו מפתח, חלון אחד לא נשבר כבר שנה. זאת אומרת הילדים נכנסים, יש מדריך ששם עין על זה, לא זוחלים מתחת, לא שוברים. אין להם תסכול. זאת אומרת ברגע שאתה נותן את המענה השווה לכולם, אז- - -

אני אגיד בכללי. האווירה שאנחנו משרים פה בעיר זה 'בוא לא נתעסק באהבה', אולי אל תאהב אותי והוא לא יאהב- - - לא מתעסקים עם הדבר הזה, למה? כי אתה יודע, עברנו פה כמה מלחמות, אלה רואים אל ג'זירה, אלה רואים ערוץ 2 וערוץ 1, כל אחד נכנס לפעמים לגופייה שלו ומתמקד בה. אנחנו מתעסקים פה המון עם כבוד הדדי, עם שוויון, עם מתן הזדמנויות ואלה דברים שבסופו של דבר מכריעים את ההרגשה.
לפני שבועיים הלכתי לפרלמנט שהזמינו אותי, של בני נוער יהודים וערבים מדרסקי ומחילמי ונסעתי לנס עמים. אני הייתי ההרצאה של הפתיחה ואני מדבר על מנהיגות וטה טה טם. בסוף יש שאלות, עומדת ילדה בת 14 או בת 15, ערבייה מהעיר העתיקה, ואומרת לי 'תשמע, ראש העיר, אני אף פעם לא ראיתי אותך, אבל לפי מה שאני רואה שאתם עושים בעיר, אני אוהבת אותך'. זאת אומרת לשמוע מילד לא יהודי, ערבי, כזה משפט, זה אומר שמשהו קורה. עכשיו, לא נגיד שאין כלום ושהכול בסדר, זה רחוק מזה, אבל לפחות יש פה כיוון ויש פה דרך ואנחנו רואים את האנשים ואת הפונקציות שפועלות פה, אז אנחנו גם יודעים להתמודד עם הקשיים, שישנם, ולנהל עיר שהיא מורכבת כל כך, של יהודים ערבים, שנה שלי פה זה שבע שנים של ראש עיר במקום אחר. אני כמו חיי כלב פה, אני כל הזמן בכוננות.

זה גם אתגר ומעניין.

מצד אחד זה מדהים, אני לא הייתי מתחלף עם אף אחד. חוץ מירושלים, שאיתו אני לא מתחרה, פה הכי קשה. ועוד מה שקיבלנו פה כשבאנו לפני תשע שנים? אללה יוסטור. אז אנחנו לוקחים את הכול באהבה. אני יכול לתת לך דוגמה מלפני שנתיים, כשאני נסעתי בראש משלחת לאושוויץ ולמחנות ההשמדה, איפה חג'וג'? התעקשתי, חייבתי אותו לשלוח בני נוער ערבים. בהתחלה, אתה יודע, זה לא נראה, לא הסתדר לו בתפיסה, אבל הוא הראשון שקם ואמר, 'אני מוציא בני נוער ערבים עם המשלחת של היהודים', והם עמדו שם איתנו וקראו בטקסים. כל המשלחות האחרות היו בהלם, הלם טוטאלי. פעם ראשונה בהיסטוריה שבני נוער מעיר מסוימת, ערבים, יוצאים ביחד עם יהודים למחנות ההשמדה, ויוצאים משם עם מטען אמיתי.

צריך לצאת מהקופסה. כל אחד נעול בקופסה.

כן, עכשיו זה כבר הפך לסטנדרט.

הייתי רוצה שהמשטרה תתייחס קצת.

גם נתונים, אם יש, לגבי הפשיעה, עלייה, ירידה.

לא כל כך, אבל יש לי מספר דברים לומר. קודם כל אני חושב ששיתוף הפעולה בין העירייה לבין משטרת עכו באמת הוא שיתוף פעולה מצוין שראש העיר מוביל אותו, על כל האגפים השונים.

לגבי הסמים, אני יכול לומר שבשנתיים האחרונות יש מגמה של עלייה בחשיפה של העברות. אנחנו מדברים על חשיפה של כ-10% בין 2011 ל-2012.

חשיפה זה אומר שהמשטרה עושה עבודה טובה. זה מה שזה אומר.

צריך לזכור שזה מסוג העברות שלא מדווחות, אף אחד לא אומר, 'בוא אליי, יש לי סמים'. אז אנחנו צריכים להפעיל המון אנרגיה בשביל להגיע לאותם מחוללי פשיעה.

דבר נוסף הוא כמות כתבי האישום שאנחנו מגישים. אנחנו מכוונים לכתבי אישום, אנחנו יודעים לעשות את ההבחנה, לעשות סדרי עדיפויות בלחימה שלנו בתופעה הזאת בעיקר כדי להגיע לכתבי אישום, בדגש על נושא של סמים שלא לצריכה עצמית וסחר סמים, שאני יכול לומר שלפחות 36 תיקים בסחר בסמים הוגשו במהלך 2011 ובאמת עבודה מאוד אינטנסיבית.

דבר נוסף שחשוב לומר, שאנחנו רואים פה למעשה שישנה הלימה בין עברות הסחר בסמים לעברות הרכוש, כשרכוש זה התפרצויות, לרכב ולבתים, לבין הסחר בסמים. כלומר ככל שאנחנו ניאבק ונחשוף יותר את הסמים כך כמות העברות של ההתפרצויות והרכוש תרד. יש הלימה, כי אחד תלוי בשני.

לגבי נושא האלכוהול, אני יכול לומר שהתחנה במהלך כל השבוע, כל יום, מתעסקת בנושא של שפיכת אלכוהול, כלומר פעילות על פי חוק שבה שוטרים רואים פעילות כזאת ועל פי חוק פועלים ושופכים את האלכוהול ברמה יומיומית, איפה שרואים, בעיקר בסופי שבוע.

זה אפקטיבי, זה משפיע?

אפקטיבי, זה משפיע, זה פשוט קוטע את אותה המולה על ההתחלה, ככה זה לא מתפתח למצב של ונדליזם. כי אחד שהוא שיכור, מן הסתם הוא כבר 'לא רואה כלום בעיניים'.

פן נוסף של לחימה בנושא האלכוהול זה כל הנושא של מכירה של אלכוהול. אני יכול לומר לך שבמרכז העיר פה הוצא צו סגירה כנגד בעל מקום שמכר ועוד הפעם אחרי שהוצא צו סגירה, בית המשפט החליט לפתוח, אנחנו הגענו למחוזי והמחוזי נתן תוקף של 30 ימים לצו הסגירה, זה אומר שלא יכול להיות מצב כזה שבן אדם מתעלם פה מהחוק. אז יש פה מסר לכל האנשים שאנחנו לא ניתן לזה שימכרו פה משקאות אלכוהול לקטינים.

גם נושא של האלימות – אני יכול לומר שיעד האלימות זה יעד תחנתי. כמו שיש לנו את יעד הסמים ועברות הפשע שבסמים שהוא יעד תחנה והתחנה היחידה במחוז שלנו שמוכוונת לנושא סמים זו תחנת עכו וגם בנושא האלימות. יש לנו משמעות של אפס סובלנות לאלימות. כלומר אין מצב כזה שמישהו מתלונן, בכל התחומים, אלימות זה גם בבית ואלימות זה גם ברחוב ואלימות זה גם בכל מיני מקומות, גם אלימות כלפי רכוש. אפס סובלנות. זאת אומרת אנחנו לא משהים מצב כזה שמישהו מתלונן ואנחנו אומרים 'יאללה, עוד יום, עוד יומיים', אלא אנחנו עושים את הכול כדי להגיע כמה שיותר מהר, כדי לפתור. יכול להיות מצב כזה שזו סתם תלונת סרק, מצד אחד, לכן ככל שנגיע מוקדם יותר לאותם אנשים, אנחנו נגיע לחקר האמת הרבה יותר מהר.

בסך הכול הפעילות הזאת, לצד לחימה בנושא של חשיפת נושא אמצעי לחימה, אלה שלושת הקווים שבהם אנחנו פועלים באינטנסיביות, אליהם אנחנו מוכוונים.

לגבי המספר של השוטרים, בשנים האחרונות?

בתחנת עכו כרגע אני יכול לומר לך שהתקן עומד על 139 שוטרים.

לעומת מה שהיה לפני שבע-שמונה שנים?

אני לא יודע להגיד לך ביחס לזה, אבל יש עלייה קלה של כמות שוטרים. בשנים האחרונות יש עלייה של שוטרים, אבל אני יכול לומר לך שהתקנים שלנו עומדים כל הזמן על למעלה מ-130 שוטרים שנותנים מענה לכול. כלומר זה מאותו אחד שהוא עוזר מחסנאי עד מפקד התחנה.

מה שיתוף הפעולה ביניכם לבין המשטרה העירונית?

הוא נפלא. יש פה את יניב, אנחנו באמת בשיתוף פעולה. עצם זה שהניידת משולבת, משותפת, מגיע פקח ושוטר, זה מה שנקרא בהגדרה מכפיל כוח. אתה בא ונותן מענה, אם יש לך פתאום בעיה של רעש, יש לו את הכלים האופרטיביים לתת מענה, והמשטרה, אם באותה סביבה יש עברה פלילית, השוטר נותן את המענה. אחד עוזר לשני וזה יוצר למעשה את מכפיל הכוח שהוא באמת יכול ל- - - אני באתי מכמה מקומות, וזו דוגמה באמת להמון ערים בישראל.

תודה רבה.

בקשר למשטרה, אני רוצה להגיד, אולי עלה המספר, אבל לגבי העיר העתיקה הוא ירד. לפני כמה שנים הייתה נקודה בעיר העתיקה, בסביבות 21 שוטרים, עבדה 24 שעות ובגלל חוסר בתקנים עכשיו עובדים בסביבות 5.

המבנה של התחנה מבוסס על זה שיש לנו גם לתת מענה- - - כי עכו היא באמת החלק העיקרי של תחנת עכו, אבל צריך לזכור שיש גם את הכפרים, אבו סנאן, ג'וליס, ירקא, כל הכפרים מסביב שאנחנו נאלצים גם כן להעתיק כוחות, אבל רוב השוטרים למעשה נותנים דגש בעיר עכו.

אז אם יש אפשרות לגבי העיר העתיק בהמלצות שיחזירו את התקנים. שתהיה תוספת, או לפחות להחזיר את מה שהיה בעיר העתיקה בתקנים של המשטרה. הם עושים עבודה טובה, אבל צריך- - -

אין ספק שמעבר לפן הזה, בסך הכול עכו, ואני הגעתי לפה לפני חודש לתחנה ואני יכול לומר שהתחנה מסודרת ואני יכול לומר גם על העיר עכו שבאמת אתה רואה את כמות האזרחים, כמות התיירים, שמגיעים לפה בסופי שבוע וזה פשוט יפה מאוד ואני חושב שבסך הכול- - -

בנושא המצלמות בעיר העתיקה, זה כבר עוזר. אנחנו משלימים בימים הקרובים וכל העיר העתיקה תהיה מרושתת.

יניב, משפט.

אני מנהל אגף הביטחון בפיקוח בעירייה שנה. לפני כן הייתי קצין משטרה, בין היתר הייתי גם קצין המודיעין והבילוש של תחנת עכו ואני יכול להגיד לך ששיתוף הפעולה בין המשטרה לזה הוא לא רק בסיסמאות, זאת אומרת ביופי ולצבוע את הדברים, חשוב לציין שעכו זה לא רק העיר עכו, זה גם ירקא, ג'וליס וכל הסביבה מסביב. אנחנו מדברים על ארבע-חמש ניידות קו אדום שאנחנו מעמידים בנוסף לכוח שלהם, ועוד שתיים-שלוש ניידות משולבות שעובדות פה, רק בעיר עכו, בנוסף לבעיות של מיפוי, שאנחנו עושים מיפויים משולבים בעבודה, כמו שאנחנו מזהים בעיר העתיקה בנושא תחנות סמים ונושא העבודה במרכזי העיר, במקום שהתושבים מעלים בעיות, מצאנו לנכון במקום שאין שוטרים לקחת מצלמות ולהשקיע קרוב למיליון וחצי שקל במיפויים באזורים של תחנות סמים, באירועים של מיפויים של פשיעה ולמקם שם את המצלמות.

אתם מטפלים בעברות סמים?

ראש העיר מטפל בכול, אנחנו מטפלים בכול. שיתוף הפעולה שלנו, והסגן נגע בזה, בניידת שלנו שיושב פקח יושב גם שוטר. זאת אומרת במקום שבו אין סמכות לשוטר ויש סמכות לפקח, בבעיות עירוניות, הוא נותן את המענה, ולהיפך, ואחד מגבה את השני. כך גם הנושא של הסמים בעיר העתיקה, לא מושלם, אבל במקומות המרכזיים, כמו בעיות כוח האדם שיש במשטרה בנקודת השיטור או במקומות שאנחנו מצאנו, כמו בכיכרות וכל מיני מתחמים כאלה שיש בעיות, מיקמנו מצלמות שמשודרות לתוך המוקד ואנחנו חושפים עברות דרך המצלמות. רק לאחרונה בעכו העתיקה, אם זה היה בהתפרצויות לעסקים, אם זה היה בסחר בסמים או בנקודות שהן פשיעה נטו, אני יכול להגיד לך שאנשי משטרה יושבים אצלנו במוקד ורואים את העברות וחושפים באמת בנקודות האלה.
בין היתר, גם הודות לקשרים של ראש העיר והקשרים שלנו, יזמנו הגעה של קורס קצינים שאימצו את העיר, גם ברמת החינוך. אנחנו כרגע בהליך, מנהלי בתי הספר עוד לא יודעים על זה, של הדרכות שהולכות להיות להם בתוך בתי הספר עצמם, גם בתחום החינוך נגד סמים, אלכוהול ואלימות, וכל הקורס עצמו, שזה בסך הכול 120 צוערים, הם הולכים להירתם לכל העבודה, גם ברמת החינוך וגם ברמת האכיפה.

כבוד חבר הכנסת, אני רוצה לסכם פה לפני שאתה תגיד את המלה האחרונה. אם תרצה לרדת לראות את המוקד פה בקומה מינוס 1.

כן.

אני רוצה לסכם שהעבודה מול אלימות ואלכוהול וסמים היא עבודה און גואינג, היא לא נפסקת לעולם. תמיד יהיו כאלה שישתמשו, אנחנו צריכים לצמצם את השוליים. הצמצום של השוליים הוא בשני אלמנטים מרכזיים, אחד זה אכיפה ללא פשרות, כמו שאמר פה הסגן של מפקד התחנה, והחינוך החברתי. הרבה ראשי ערים יגידו לך, אצלי מערכת החינוך, אבל מה זה מערכת החינוך? בשתיים זה נגמר. מה קורה משתיים עד שתיים בלילה? שם זה ראש העיר, שם ראש העיר צריך לשים את כל הכלים וכל המשאבים, עם מועדונים ועם פעילות ועם עובדי נוער ועם עובדים סוציאליים ועם עובדי סמים והכול כדי לצמצם את השוליים האלה. הם תמיד יהיו, אבל אנחנו צריכים לצמצם אותם למינימום. אז העבודה תמיד קשה, במיוחד בתחומים האלה, אבל אנחנו, כמו שאתה רואה, שמים את כל המשאבים ויותר כדי לעשות אותה על הצד הטוב ביותר. ועדיין יהיה לנו עוד הרבה עבודה, כל הזמן.

תודה רבה. אני רוצה לציין שאנחנו באנו, ראינו והתרשמנו, ואני חושב שמה שאנחנו רואים הוא דבר באמת נפלא. כמו שאתה אמרת, משפט חשוב, שיחד עם התושבים אתם פועלים כדי להתמודד וממצים את הפוטנציאל שקיים, גם בתוך הקהילה והרצון שלה, גם כל המערכות שהם דוגמה לשילוב ודו קיום של בתי ספר, של מערכות רווחה, של מערכת החינוך, וגם לשנות את הנוף ואת התדמית. המסר שיוצא כאן הוא מסר מאוד חיובי, שעכו אחרת וזה בזכות מימוש הפוטנציאל של העיר עכו, של תושביה, מגוון תושביה, ואני חושב שכבוד ראש העיר, מגיע לך כל הכבוד, יישר כוח, על הדברים שראינו. אני חושב ששיתוף הפעולה שאתה עשית גם עם אדהם מהתנועה האסלאמית וגם עם הנציג של ליברמן זו דוגמה שאפשר במקום ליצור פרדוקס וניגודים, זה להשלים פסיפס- - -

אתה לא יודע איזה קומבינות הם עושים לי מעל הראש.

אני חושב שזו דוגמה טובה. בכל מקום יש את הכוחות השליליים ויש את הכוחות החיוביים, החכמה הגדולה היא לנצל את הכוחות החיוביים, לרתום אותם כדי להתמודד נגד כל מיני כוחות שליליים ולהוביל ולהתקדם.
אני מודה לכל המשתתפים על הסקירה שנתתם, על הדברים שהייתה לנו הזדמנות לראות, גם החברים שהשתתפו איתי מכפר יאסיף, מסחנין, מאבו סנאן, שהייתה הזדמנות גם לראות מה קורה בעכו, כי הם רואים את עכו בתור המטרופולין של האזור הזה.

לגבי הסוגיות שהעליתם, העניין של המשטרה בעיר העתיקה, או כל דבר נוסף, אנחנו נשמח להעלות ונשמח להיות בקשר.

אנחנו יוצאים לסיור כדי לראות מה קורה בפועל בשטח. תודה רבה.

סיור בבית ספר אורט ע"ש חילמי שאפעי

אנחנו נתמצת לצורך הפרוטוקול. זו ישיבה פתוחה, לא פורמלית. מה שצריך לפרוטוקול אנחנו נתמצת, כי אנחנו רוצים גם לתת להם- - -

אנחנו הכנו את עצמנו לעברית. אז אני שוב מברך את כולכם ואת בואו של חבר הכנסת טלב אלסאנע לבית הספר. היום הכנו תכנית שנציג את בית הספר, התכנית היא קצרה, לא רחבה, צמצמנו ככל האפשר, כי אנחנו יודעים שיש לך לוח זמנים צפוף מאוד, אז אנחנו רוצים להציג את בית הספר מפיהם של התלמידים וגם האחראים שעובדים עם הנוער שהוא בשבילנו היקר. אנחנו לא מוותרים על אף תלמיד וגם לא מוותרים לאף תלמיד. כל תלמיד שהוא אצלנו בבית הספר מקבל את כל הזכויות מבית הספר, ואם הוא עושה טעויות, אנחנו גם לא נותנים לו שיגזים בטעויות שלו.

רולה חמאדה היא היועצת של בית הספר. יש לה את התכנית של הטיפול בסמים. אני מבקש, רולה, שתציגי- - -

חשוב לציין שיש לו ארבע יועצות.

אמרתי, ארבע יועצות, שני פסיכולוגים ושני- - -

ברוכים הבאים. אני היועצת של בית הספר, מתאמת בנושא סמים. אני רוצה לדבר על תכנית שאנחנו עושים בצוות יועצות בבית הספר. קודם כל התכנית שלנו היא תכנית מניעתית, אנחנו קודם כל עובדים על כישורים. אנחנו עובדים על תכנית כישורי חיים של התמודדות במצבי לחץ, התמודדות עם לחץ קבוצתי, התמודדות עם פיתויים, פיתוח אסרטיביות אצל תלמידים וחיזוק הגבולות הפנימיים של התלמיד. אנחנו גם נותנים מידע לגבי כל מה שקשור בנושא סמים, עישון, נרגילה, אלכוהול.

אנחנו עובדים בשלושה מישורים. אנחנו עובדים עם תלמידים לפי שכבת גיל ועובדים עם מורים ועובדים עם הורים. זאת אומרת יש לנו הרצאות גם למורים, הרצאות מידע שאנחנו רוצים להגביר את המידע בקרב המורים לגבי כל מה שאנחנו עושים, וגם שהם יוכלו לעזור לנו לאתר תלמידים במצוקה והם גם יכולים לעזור לתלמידים להתמודד עם הבעיות שלהם. ואנחנו עובדים גם עם הורים, אנחנו רוצים להגביר את המודעות של ההורים להתנהגויות סיכון בגיל ההתבגרות. אנחנו מתכננים פעילויות של סדנאות והרצאות להורים.

בגדול זו התכנית, אני רוצה רק להראות לכם דוגמה ממה שאנחנו עושים בבית הספר, שזה דרך התמונות במצגת. אם יש שאלות, אני אשמח לענות.

(מצגת).

זה היה סמל הסיסמה שלנו כשעשינו תכנית נגד הסמים. הייתה תכנית, השתתפו תלמידים. גם צפייה בסרט, דיון. זה תקציר לדברים שאנחנו עושים.

אנחנו עובדים בשיתוף עם המתאם מטעם העירייה בנושא סמים, עם המדריכים מטעם משרד החינוך ועם עמותות שיכולות לתמוך בתלמידים, כמו עמותת עלם שגם נותנת מענה לתלמידים בסיכון. כל גורם שיכול לעזור לתלמידים אנחנו פונים, מתייעצים, מנסים להשיג גם סדנאות וכל מיני דברים שיכולים לתמוך בתלמידים שלנו. זה בגדול.

יש תלמידים פה, אני רוצה שישמעו מפי התלמידים מה אנחנו מעבירים.

ברוכים הבאים לבית ספרנו. לי קוראים עדי ברהמי. אני מהתלמידות שעבדה עם היועצת בסיפור הזה של הסמים, הם עוזרים לנו מאוד, בהרבה דברים.

תכניות ההסברה שאתם מקבלים או מחלקים, זה בערבית או בעברית?

בערבית.

אני מכינה וכל נושא שאני עובדת עם התלמידים יש באתר בית הספר ואני גם מפנה את התלמידים, כדי שיהיה להם מידע אמין לגבי כל נושא שאנחנו מעבירים ואני גם מסבירה ויש גם הרצאות מידע ושיעורים פרונטאליים בכיתה שאני נותנת להם מידע .העיקר הוא העבודה על הכישורים. מלמדים אותם כיצד לפנות לבקש עזרה, כיצד לשמור על סוד ומתי זה לא סוד והם צריכים לפנות ולספר, כיצד לעזור לאחרים, הלשנה מול הצלה. כל מיני כישורים שעוזרים לתלמידים להתמודד עם הבעיות שלהם, שהם יראו שהם לא לבד, שיש מישהו שיקשיב, שישמע, וגם איך להתנהג. אם הם הלכו למסיבות, אם הלכו לבלות, איך להתנהג במסיבות ובדברים שיכולים להיות מסוכנים.

יש תלמידים שהשתמשו בסמים?

אני אישית, כיועצת, במשך 12 שנים, לא היה לי מקרה של תלמיד שהשתמש בסמים. היו תלמידים שהיו בקטע של עישון והבעיה, אני קוראת לזה מגפה, זה הנרגילה. אנחנו צריכים להילחם בזה, כי נרגילה זו דרך עקיפה לעישון סמים. אז עיקר העבודה שלנו זה נרגילה ועישון ואני אישית לא נתקלתי בזה, ברוך ה'. יכול להיות שהיו מקרים שלא ידעתי עליהם.

תודה רבה.

אני מבקש שנשמע מאיאד, שיציג לכם בקצרה, בשלוש דקות, איאד, לא יותר, מה אתם עושים עם הגילאים מ-ז' עד י"ב.

השלוחה העמלנית, אני מרגיש גאווה שאני אחראי על השלוחה העמלנית, כי היא מממשת חלק מהחזון של בית הספר, שבית הספר שלנו הוא בית ספר לכל תלמידיו. יש לנו את הילדים המצטיינים ואנחנו בית ספר מקיף ממלכתי כמעט הכי גדול בעיר עכו, שכולל את כל האוכלוסייה, ואצלנו גם נותנים מענה לאוכלוסייה שנקראת נוער בסיכון. אלה תלמידים שמכל מיני נסיבות וסיבות יוצאים מתכנית הלימודים של משרד החינוך, לא ממש הולכים בדרך, לכן אנחנו, כמו שאמר מנהל בית הספר, יצאנו מהקופסה וחשבנו והמנהל הקים את השלוחה העמלנית. מגיעים ילדים שיש להם בעיות לימודיות, בעיות התנהגות, והם מנסים לתת להם מענה.
הנוסחה, אני לא רוצה להרחיב כי יש לי שלוש דקות, זה מה שאמר המנהל, לא מוותרים לאף אחד ולא מוותרים על אף אחד. מנסים להקשיב לכל ילד, לא מוותרים, רודפים אחריהם, באים לתוך הבית לקחת אותו, להביא אותו לבית הספר.

איזה מגמות יש?

יש שתי מגמות עיקריות, יש מגמת טבחות, גם בנים ובנות, אבל בעיקר נמצאים שם בנים, וסַפָּרות, גם בתחילת השנה אמרו גם לבנים וגם לבנות- - -

כמה תלמידים יש בכל מגמה?

בכל השלוחה יש שתי כיתות י', שתי כיתות י"א והשנה היה לנו כיתה י"ב אחת, אבל בשנים קודמות היו שתי כיתות י"ב, 110 תלמידים.

אני רוצה לקצר את דבריי, יש אצלנו פתגם בערבית שאומר, 'אף אחד לא אומר על הזית שלו שהוא לא טוב'. אני יכול עכשיו להרחיב ולדבר הרבה, אבל בסוף אחרי שש שנים יש לנו תוצאות. התוצאה הראשונה, אני רוצה להציג את התלמיד חאלד קאסם. הוא תלמיד שהיה אצלנו, בשנה שעברה הוא סיים י"ב והוא היום ממשיך לימודים במכללת דן גורמה בחיפה והוא עובד כטבח במסעדת מניאנה המפורסמת בעכו. זו אחת מהתוצאות שלנו.

אני כשהייתי לומד בבית ספר אורט בשלוחה לא הייתי הולך לבית הספר, הייתי כל הזמן בבית קפה, עובד ומעשן נרגילה. בא המורה ואמר לי 'תשמע, בוא תלמד משהו', אמרתי לו 'לא רוצה ללמוד'. קרה לי מקרה שעזר לי... כמה דברים עזרו לי והלכתי לבית ספר. אמרו לי 'תלמד', עזרו לי ועכשיו אני לומד בחיפה להיות טבח. יש הרבה תלמידים שרוצים ללמוד, הם עוזרים להרבה תלמידים, מלמדים אותם. הרבה דברים בחיים...

כמו בגרות?

לא, תעודת גמר ולומדים גם מקצועות עיוניים בסיסיים, מתמטיקה, אנגלית, עברית, טכנולוגיה. כל הדברים שיצטרכו.

השנה סיימנו 62. מכל הבוגרים, כולל התלמידים של השלוחה העמלנית, שהם 48 תלמידים. אם אנחנו כבתי ספר אחרים מורידים אותם, אז הבגרות עולה ל-75 ומעלה. אנחנו לא מורידים את התלמידים האלה.

זה רק תושבי עכו?

כן, רק תושבי עכו.

אתה חייב להגיד, אתה לא מוותר על אף תלמיד.

לא מוותר לאף תלמיד ולא מוותר על אף תלמיד.

לסיום אני צריך לציין שבנוסף לכישורי חיים ובנוסף למגמות המקצועיות עובדים איתם כל שנה בפרויקטים מיוחדים בתיאום עם סאמר קדורה, מתאם מטעם העירייה בנושא סמים, על בסיס קבוע כל שנה בנושא סמים ואלכוהול. כל שנה יש לנו את חוג אלטרנטיבי, יש לנו השנה חוג תיאטרון לתלמידים. מנסים גם להעשיר את התלמידים אחרי הצהריים ודווקא בנושאים האלה, הנושאים של סמים ואלכוהול.

אנחנו השנה הגשנו בקשה שהשלוחה העמלנית תהיה בית ספר עצמאי, מרכז חינוך טכנולוגי. אומרים שיש הקפאות עכשיו. למרות ששלחו לנו מכתב שבית הספר מאושר, עכשיו אומרים שיש הקפאות. אם יש לך אפשרות לעזור לנו שבית הספר יהיה בשנה הבאה, שיהיה בית ספר עצמאי.

---בשנים האחרונות, שלוש שנים, הקפיאו את זה, אבל אנחנו גם נעקוב כדי שיאשרו את הפנייה שלך. תביא לי העתק מזה.

אני אקצר כדי לתת לתלמידים לדבר. אני הורה נדרה ואני אחראית על הפרויקטים החינוכיים בבית הספר. זה פרויקט שהתחיל השנה, אנחנו עובדים עם תלמידים בכיתה ז' עד י"ב ויש לנו פרויקטים שהם בתוך בית הספר וגם מחוץ לבית הספר. חשוב לי לציין שעבודת מעורבות החברה בתוך בית הספר ומחוצה לו הוא זה ששיפר את הנושא של ההתנדבות. ניתן לתלמידים לראות ואחר כך אני אציג את המצגת.
התלמידים האלה הם חלק מקבוצת המנהיגות בבית הספר, שעובדים איתי ליישום כל הפרויקטים ההתנדבותיים. ניתן להם את הבמה.

בוקר טוב לכולם, אני ג'דאד שירן מכיתה י'1 וכולנו חלק מהמנהיגות בבית הספר וחלק מהפרלמנט העכואי הערבי. אנחנו המנהיגות, כמו שאמרתי. מה זה מנהיגים בעצם? מה זו התנדבות? אני, לפי דעתי, משמעות ההתנדבות היא לא רק הנתינה עצמה, אלא גם הדרך איך אנחנו עוזרים לאחר וגורמים לו ללכת בדרך שלנו. אנחנו מאמינים שאנחנו באמת יכולים לשנות את עכו. כידוע לכם יש בעכו הרבה תופעות של סמים, של אלימות, ואת זה בעצם אנחנו רוצים לשנות. הפרויקטים שהתחלנו בהם הם פרויקטים של התנדבות שהתחילו בבית הספר עצמו ואחר כך התפתחו מחוץ לבית הספר וככה בעצם נוצרה הסיסמה 'בית ספר משנה'. אנחנו באמת מאמינים שזו לא רק סיסמה, שאנחנו באמת יכולים לשנות את עכו ואנחנו יכולים למנוע את האלימות, להרחיק את הנוער מהסמים והאלימות ואנחנו באמת באמת רוצים לעשות את זה עם הנוער מכיתה ז' עד לכיתה י"ב ואנחנו באמת רוצים לשנות.

כפי שג'דאד אמרה, הסיסמה של בית הספר היא 'בית ספר משנה', שבעצם הפרויקטים להתנהגות בבית הספר הם בשביל לשנות את העיר ולגרום להרבה שינויים. לכן חשוב לנו להתנדב בכדי להיות חלק מכל העשייה ואנחנו נגרום לשינויים בעיר. הפרויקטים הללו מחזקים אותנו ומרחיקים אותנו ככל האפשר מהסמים ומאלימות וזה גם משפיע על ערך הנתינה.

חברי פרלמנט רציניים. הם לא יעשו את הקואליציה המוזרה של שבוע שעבר. יש להם הגינות.

אני רוצה לדבר על חשיפת התלמידים לנושא הסמים. חשיפת התלמידים לנושא הסמים עוזרת לנו, התלמידים, לדעת להתמודד עם הפיתויים שמחוץ לכותלי בית הספר. בחיים היומיומיים שלנו אנחנו פוגשים אנשים שצורכים סמים בכל מאורות הסמים ומה שאנחנו מקבלים דרך בית הספר זה החשיפה, דרך סדנאות, פעילויות, או סרטון דוגמה כמו שיועצת בית הספר הציגה לנו והחשיפה עוזרת לנו, התלמידים, להיות יותר מודעים לסובב אותנו. למשל אני מתנדב במגן דוד אדום וחשוף לכל הסכנות האלה ולאנשים שצורכים סמים והתרומה שלי בתוך בית הספר היא להעביר את המידע הזה לשאר התלמידים, שיעזור לנו להרחיב את המודעות ולדעת להתמודד עם הקשיים האלה. אני גם חושב שהתלמידים הם נדבך חשוב ועיקרי לשינוי העתיד ולכן עלינו להיות מעורבים בכל המתרחש ולדעת ולהבין ולהכיל ולהטמיע בתוך שאר תלמידי בית הספר שעליהם להילחם בכל הקשור באלימות וסמים ולמצוא את...

יפה.

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב אדוני חבר הכנסת, אני הולך לדבר עכשיו על הפרלמנט ועל הפרויקט להתנדבות. פרויקט ההתנדבות בעכו זה כמו כתם שמח על חולצה משעממת, כאילו זה האור שמבצבץ בפני החושך, כי עכו כולה גזענות, 3,000 האנשים פה פשוט גזענים ואני לא רוצה להזכיר מה שהיה פה לפני שנתיים. הכול פה גזענות והפרויקט הזה עוזר לנו להשפיע על הילדים ועל בני הנוער בעכו והפרויקט הזה השפיע עלינו בכלל והשפיע עליי ספציפית בפרט. עכשיו אני יכול להשפיע על בני הנוער בני גילי ויכולים עכשיו לשנות את פני העיר עכו ליותר טוב ויותר יפה ובחיים פה יהיו יותר יפים לחיות בהם. תודה.

אני מאוד מתרגשת לשמוע את הדברים. אני רציתי קודם כל לדעת, אולי זה אלייך, האם זה מחויבות אישית? כולם חייבים לעשות איזה שהיא התנדבות או שזה מה שנקרא התנדבות או נציג מכל כיתה, או שבאיזה שלב בכיתה י' או י"א זה מה שנקרא חובה לעשות התנדבות כזאת?

לא, בשנים קודמות היה לנו מחויבות אישית, שזה בכיתות י' בלבד, שתמיד באופן פרטני הוא הולך לעבודה, מי שרוצה, אבל השנה אנחנו מבצעים את זה בכל השכבות, כל התלמידים חייבים וזה לא עבודה בנפרד אלא עבודה קבוצתית. כיתה שלמה יוצאת לשכונות בעכו העתיקה, מנסה לשנות את החזית, שכבה שלמה הולכת לנקות את חוף עכו העתיקה, שכבה שלמה הולכת לבית הקשיש, יש לנו גם גינון בין דורי, שזה בשיתוף קשישות בעיר עכו, עם תלמידים כאן. זו עבודה שכולם לוקחים חלק בה, זה לא משהו באופן בחירתי, אנחנו באמת רוצים להטמיע את זה שכשתלמיד יגיע לכיתה י"ב ההתנדבות תהיה חלק בלתי נפרד מחייו.

לנושא הגזענות ושיתוף הפעולה, כשאתה אומר שעליך זה מאוד השפיע, אתה יכול לתת דוגמה איפה אתה נוגע בהתנדבות שלך לא רק בנושא הסמים והאלכוהול, שזה מאוד חשוב להימנע ולהעביר מסרים, אלא באמת בשיתוף הפעולה, עבודה יהודית-ערבית, איפה זה נוגע בך, איפה אתה פוגש את זה במהלך ההתנדבות שלך?

אנחנו פוגשים את זה כשאנחנו הולכים לסמינרים כאלה ואחרים עם בית ספר דרסקי, אנחנו נפתחים לבעיות שלהם, הם נפתחים לבעיות שלנו וכך אנחנו יכולים לשתף אחד את השני.

סמינרים משותפים?

כן, זה פרלמנט משותף ערבי-יהודי.

כן, וכך אנחנו יכולים לשתף בבעיות שלנו ויותר להתחשב בצד השני.

קוראים לי בשארה בכר, אני גר בעכו העתיקה, אני גם בנוער עובד ולומד, לוקח ילדים בסיכון, עושה להם כל מיני פעילויות וגם אותי מדריכים, מתוך שהם במצב קשה שהם בסמים ואלכוהול ומעשנים. גם אני מתנדב בבית הספר, אני לוקח קבוצות קטנות של ילדים, שהם גם בסיכון בבית הספר, הם לא אוהבים ללמוד, אז אני נותן להם כמה פעילויות, כמה משחקים, שהם ירגישו שהם שייכים קצת לבית הספר. גם יש לי קבוצה בבית הספר, אנחנו ארבעה ואנחנו אוהבים לתת לעכו. כמו שעכו נתנה לנו אנחנו אוהבים לתת לעכו ולילדים שהם בסיכון.

מי מפקח על הפעילות שאתה מוביל?

הנוער העובד והלומד.

זו פעילות מחוץ לבית הספר?

כן.

אני חייב להגיב שבשארה הוא בוגר השלוחה העמלנית. הוא התחיל ללמוד בשלוחה העמלנית בכיתה י', סיים בשלוחה העמלנית והיום הוא מתנדב גם בתוך השלוחה העמלנית ומדריך.

אני רוצה רק להראות סרטון קצר על הפרויקטים החברתיים ובכך אנחנו נסיים.

(סרטון).

אני מקווה שבמפגש הקצר הזה הצלחנו להראות לך את בית הספר. יש בבית הספר עוד הרבה דברים שאנחנו גאים להציג אותם אבל הזמן הוא קצר. אני מודה לכל אלה שבאו היום להציג, אני מודה גם לתלמידים, אני מודה לכל המשלחת שבאה עם חבר הכנסת טלב אלסאנע ואני נותן לו לסכם את המפגש.

בשמי ובשם חברי הוועדה, גם הצוות המלווה, רוצים להודות למנהל, למורים, לתלמידים. אני מאמין שהשינוי האמיתי הוא השינוי שמתחיל במחשבה והופך להיות חלק מההתנהגות והעשייה. ההבדל בין אדם אופטימי לפסימיסט הוא שהאופטימי רואה בכל תקלה או בעיה הזדמנות לשינוי, ולכן אני רואה שהבעיות שבפעם הקודמת שביקרנו ראינו, עכשיו אנשים רואים שזו הזדמנות לשנות ואיך להתמודד ואיך להפוך את עכו למציאות אחרת טובה יותר.

ברשותכם, אני אעבור לשפה הערבית, שהיא חלק מהזהות, אנחנו צריכים להתגאות גם בשפה. יש זהות אזרחית, יש גם זהות לאומית ונדבר גם בשפה הערבית.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>