PAGE
46
ועדת החוקה, חוק ומשפט
16/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי










*
פרוטוקול מס' 611
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ד באייר התשע"ב (16 במאי 2012), שעה 9:00

1. תקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת זהות) (תיקון), התשע"ב–2011
2. תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות), התשע"ב–2011
3. תקנות מרשם האוכלוסין (תעודה אלקטרונית לאימות), התשע"ב–2011

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר
אברהם מיכאלי

אורי מקלב

דניאל שטייר - המטה ללוחמה בטרור, רמ"ח טכנולוגיה ומו"פ, משרד ראש הממשלה

אמנון בן עמי - מנכ"ל רשות האוכלוסין, משרד הפנים

גון קמני - ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

ברוך דדון - מרכז פרויקט ביומטרי ברשות האוכלוסין, משרד הפנים

אלי לוי - מנהל תחום מרשם ודרכונים, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

ניסים אליאסף - מנהל מערך המחשוב ברשות האוכלוסין, משרד הפנים

נעמה פלאי - עו"ד ברשות האוכלוסין, משרד הפנים

עירית ויסבלום - עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

יורם אורן - יועץ רשות האוכלוסין, משרד הפנים

יהודה מלול - יועץ, משרד הפנים


עופר ישי - יועץ לממשל זמין, החשב הכללי, משרד האוצר

הילה דוידוביץ - עו"ד, משרד המשפטים

עמית אשכנזי - עו"ד, יועץ משפטי ברשות למשפט טכנולוגיה ומידע, משרד המשפטים

נועה ברודסקי-לוי - עו"ד, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אייל שליסל - מתמחה, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, משרד המשפטים

יוחאי דרעי

תמי סלע

דורית ואג

רונית יצחק
1. תקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת זהות) (תיקון), התשע"ב–2011

בוקר טוב, רבותי, התכנסנו כדי לגמור היום את תקנות מרשם האוכלוסין עם כל הצרות שיש שם. אני לא יודע למה איימה עלי מנהלת הלשכה שלך שאתה תגיע היום. אני רוצה להגיד לך, ממש נבהלתי אתמול, חשבתי לבטל את הישיבה.

אדוני, אבל לכל דיון הגעתי.

אבל למה צריך להפחיד אותי ולהודיע לי?

חס וחלילה.

"ראש רשות האוכלוסין יגיע לישיבה".

ככה נאמר?

ככה נשלח לי אי-מייל. כן, מה עוד יש לנו?

אז מה נותר לנו? יש שלושה סטים של תקנות. כזכור, אחד מהם: "רישומים בתעודת זהות" – בעצם עברנו שם על כל העניינים ולא נשאר משהו ששנוי במחלוקת, אלא יש פה רק ניסוח אחד שלא היה בפני הוועדה בנוסח האחרון – בעקבות עניין שעלה בישיבה האחרונה, וזה מה שמסומן בצהוב: "חתימה דיגיטלית".
זה בא כדי להבהיר שזאת לא חתימה אלקטרונית במובן המשפטי אלא חתימה דיגיטלית במובן הטכנולוגי של העניין, ובאמת בהתאם לעקרונות התקן "ולאמור בתקנה 14 לתקנות מרשם האוכלוסין". זה מה שיש בעניין הזה.

מצוין.
הצבעה

בעד – פה אחד
תקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת זהות) (תיקון), התשע"ב–2011, אושרו.

התקנות האלה אושרו פה אחד.

2. תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות), התשע"ב–2011

ב"תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות", בעצם היו כמה עניינים שנותרו – היה ויכוח שלא הוכרע סופית בעניין התקופה: 10 שנים או 15 שנים תוקף תעודות הזהות, התקופה הכללית, זה עניין אחד. אתה רוצה שאעבור על כולם ואחר כך נמשיך או שנעבור דבר-דבר?

לא, אשאיר את זה על 10 שנים. בעיה שלהם. משרד הפנים יצטרך להתמודד עם האוכלוסייה במדינת ישראל. זה שאתם לא מכניסים פה איזשהו סעיף על קשישים לא מוצא חן בעיני, אבל זו בעיה שלכם עם הציבור.

העניין השני היה קיצור התקופה – לתת תעודה לתקופה קצרה מ-10 שנים. בעקבות הדיונים הוכנסו שתי עילות: אחת, שהחלו הליכים לביטול אזרחות והשנייה, שבמהלך שנה אחת המבקש איבד או נגנבה לו או הושחתה התעודה שלו שלוש פעמים או יותר.
הבקשה שלך היתה שהדברים האלה יקבלו אישור של היועץ המשפטי לממשלה. ובעניין הזה נותר עוד דין ודברים לקיים, כי העמדה של משרד הפנים היתה שבעילה הראשונה היועץ המשפטי לממשלה בעצם מעורב ממילא כשהתקופה היא מעל שלוש שנים, ואין בעיה שהוא ימשיך להיות מעורב בזה.

יופי, אז שיאשר את ההחלטה.

כן, אבל יכולה להיות - -

היועץ המשפטי רק - - -

- - גם תקופה שהיא פחות משלוש שנים ובעילה השנייה בכלל היתה עמדה שלא - - -

רק לתיקון – היועץ המשפטי לממשלה מעורב בהליכים שבהם מתבקש ביטול אזרחות בגין הפרת אמונים למדינה, לא בעניינים של שלוש שנים. זאת אומרת, ההליכים שבהם היועץ המשפטי לממשלה מעורב הם הליכים של ביטול אזרחות בגין מעשה של הפרת אמונים נגד המדינה. אז הוא מעורב, ואז אנחנו מבקשים שהוא יהיה מעורב גם ב - - -

בעילה הראשונה אתם לא מתנים את זה בתקופת הקיצור אלא פשוט בעילה הראשונה - - -

העילה הראשונה, כשהיועץ המשפטי ממילא מעורב לפי סעיף 11(ג) לחוק האזרחות, זה מה שנבקש לכתוב. והעילה השנייה של שלוש פעמים בשנה, אנחנו מבקשים שהיועץ המשפטי לממשלה לא יהיה חלק מהתהליך, הוא לא מעורב בתהליך הזה, אנחנו סבורים שזה לא נכון. אם הוועדה מבקשת - - -

אני בטוח שזה נכון מסיבה אחת פשוטה: אני לא רוצה שתתעללו באנשים. אני אדם מפוזר, אתם העליתם לי את אגרת הרישיון על תעודת זהות, איבדתי אותה שלוש פעמים – מה אפשר לעשות? אני איש לא רציני. אז מה? אז אתם תחליטו על דעת עצמכם? הפקיד יחליט?

אנחנו סבורים שזה יסרבל מאוד את התהליך. ולכן, אם זאת עמדת הוועדה, אנחנו מבקשים להוריד את הסעיף הזה.

אז נוריד את הסעיף הזה.

את עילה שתיים או בכלל את הקיצור.

נוריד את הסעיף.

את סעיף קטן (ג)?

את סעיף (2).

את סעיף (2). אבל אני רוצה עדיין להבין לגבי (1), כיוון שעכשיו תיקנתם את ההתייחסות – העילה השנייה לגבי האובדן.

רק אבהיר ואז - - -

לגבי עילה (1), את אומרת: רק כשהוא מעורב לפי 11(ג).

נכון.

באיזה מצבים הוא לא מעורב, שהם כן נכנסים לעילה הראשונה?

אסביר – הליכים לביטול אזרחות של תושב יכולים להיות במצבים שבן-אדם מציג מסמכים מזויפים; שקיבל את המעמד שלו על סמך תיעוד כוזב – במצבים האלה היועץ המשפטי לממשלה לא נמצא בתוך התהליך.
יש הבחנה שם בין שני תהליכים: כאשר מדובר במצב שבו זה שלוש שנים מהמועד שבו הוא קיבל את האזרחות – שר הפנים מקבל את ההחלטה, מעל שלוש שנים – צריך לפנות לבית-משפט, אבל היועץ המשפטי לממשלה לא נמצא בתהליך הזה. היועץ המשפטי לממשלה נמצא בתהליך כאשר מדובר בביטול אזרחות בגלל הפרת אמונים למדינה.

אבל פה הבקשה היא שהוא יהיה מעורב.

אני רוצה שהיועץ המשפטי יהיה מעורב בכל מקרה של ביטול אזרחות ושמכוחה אתם לא רוצים לתת את תעודת הזהות ליותר משלוש שנים.

אז אנחנו נבקש להוריד את כל סעיף (ג).

אז אנחנו נוריד את כל הסעיף. אז תורידי את סעיף (ג) כולו.

כל (ג).

לא יודע למה שר הפנים מפחד שהיועץ המשפטי יהיה מעורב.

זאת גם העמדה של היועץ המשפטי לממשלה, שבהליכים שממילא הוא מעורב, אז אפשר לבקש - - -

אני מוכרח לומר שראיתי שהיועץ המשפטי רצה להיות מעורב בכמה הליכים כשהעברתי הצעות חוק ולא רציתי אותו, אבל הוא בכל אופן רצה להיות מעורב.

טוב, אז יהיו ל-10 שנים.

כמו ביטול אזרחות למחבלים, שהוא לא היה מעורב, והוא רצה מאוד להיות מעורב. הלאה.

אז הנה, הוא מעורב.

עניין נוסף שעולה כאן, אבל בעצם ההסדר באותו הקשר נמצא בסט הבא של התקנות, זה בתקנה 3. אחת העילות לפקיעת תוקף היא "קבלת הודעה מראש רשות האוכלוסין", אני מתייחסת ל-3(א)(4) בתקנות: "בדבר פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת, או במערכות החומרה והתוכנה המנפיקות את התעודות האלקטרוניות לאימות, שיש בו כדי לפגוע במהימנות חתימתו או במהימנות התעודות האלקטרוניות לאימות שהוא מנפיק".
פה היה לך חשוב להבין מה יקרה בעצם בסיטואציה – האם בכלל יכולה לקרות סיטואציה כזו ומה יקרה כש - - -

זה יכול לקרות - -

הכול יכול לקרות.

- - בדקתי את זה, יש תקלה באישור האימות, ואז הם רוצים לבטל את תעודת הזהות.

אבל בעצם ההסדר עצמו נמצא בתקנות הבאות שאקרא. פה זה רק אומר שתוקף תעודת הזהות יפקע בסיטואציה כזו ומה עוד יקרה – זה בעצם בהסדר שנמצא בסט הבא.

בסדר.

מה שנותר לנו, אגב, גם בתקנות שכבר אישרת וגם באלה, זה להגדיר את מועד התחילה. אני לא יודעת מה כרגע המועד המבוקש, כי בעצם חלף זמן, אז זה היה ינואר.

מה מועד תחילת התקנות?

אני מניח שאנחנו צריכים מבחינת כל ההליכים 30 יום.

ממועד האישור בוועדה.

ממועד האישור בוועדה.

זה יוצא - - -

30 יום מיום אישורן בוועדה, זה בסדר - -

מיום הפרסום.

- - או מיום הפרסום.

כן, מיום הפרסום.

אז כ"ח סיון אם זה יוצא – פשוט אמרו כאן.

מה זה כ"ח סיון?

30 יום זה ה-16 ביוני, זה יוצא שבת, אז אנחנו מבקשים עוד יומיים היערכות, אז זה יוצא ה-18 ביוני.

פשוט זה יוצא בשבת.

לא, זה מיום הפרסום.

זה מיום הפרסום ממילא.

זה לוקח כמה ימים עד שזה מתפרסם, זה לא יהיה בשבת.
הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות), התשע"ב–2011, אושרו.

רגע, אישרנו?

כן.

3. תקנות מרשם האוכלוסין (תעודה אלקטרונית לאימות), התשע"ב–2011

בתקנות מרשם אוכלוסין "תעודה אלקטרונית לאימות" – בעצם גם עברנו על הנוסח חוץ מהטופס שעדיין צריך לקרוא. עניין אחד שמופיע בתקנה 2, פסקה (2), זאת האזהרה למבקש לגבי החובות המוטלות עליו כשהוא מבקש תעודה כזו אלקטרונית ומקבל אותה, הסכנות, האחריות לנזק שמוטלת עליו.
אז אולי אקרא את פסקה (2) – יש פה עובד רשות אוכלוסין שהוא זה שמנפיק את התעודה ולפני שהוא מנפיק אותה הוא צריך, בין היתר, להזהיר את המבקש ב"התאם לנוסח המופיע בתוספת". פה זו תוספת שהוספנו שלא היתה בדיון הקודם: "ולדף הסבר שיימסר לו, בשפה פשוטה המובנת לו".

לא, הוא לא יזהיר אותו בנוסח שבתוספת ולדף הסבר, אלא: וימסור לו דף הסבר.

אנחנו מבקשים מהוועדה – זה חשוב לנו לא מתוך זה שאנחנו לא סומכים על הסברים שיינתנו, אלא מתוך רצון לאחידות ולזהירות, כדי שלא יהיה מצב שבו אדם יגיד: הסבירו לי לא טוב, לא הבנתי, הכריחו אותי, לא בחרתי באופן חופשי – שההסברים יינתנו בכתוב. זאת אומרת, שהמרכז יהיה הדף.

זה מצוין. אבל בואי נאמר ככה: הוא לא יזהיר אותו בהתאם לנוסח המופיע בתוספת ולדף הסבר, אלא: וימסור לו דף הסבר.

וימסור לו דף הסבר, בסדר.

אז: יזהיר את המבקש בהתאם לנוסח המופיע בתוספת וימסור לו דף הסבר בשפה פשוטה - -

המובנת לו.

- - המובנת לו. ופה באמת הבנתי שמכינים דפים כאלה במספר שפות, אולי כדאי לדעת איפה זה עומד.

דף ההסבר הזה - - -

אם זה יהיה מוכן במועד תחילת תוקפן של התקנות.

זה חייב להיות, כי אחרת האזהרה הזאת לא שווה כלום.

השאלה איפה זה עומד באמת, אם הם כבר התחילו להכין.

אם אין להם תרגום - - -

אבל זה לא - - -

הם לא יתחילו לעבוד על-פי התקנות עד שלא יהיה להם דף הסבר.

ברור.

אנחנו התחייבנו לדף הסבר גם בצו שמסדיר את תקופת המבחן. דף ההסבר הזה יהיה מוכן בתחילת תקופת המבחן.

מצוין.

אוקיי. באיזה שפות, אם אפשר לשאול, מכינים אותו?

חמש שפות.

הדף יתורגם לחמש שפות. הוא יהיה בחמש שפות: עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית.

רוסית, אמהרית.

החרדים לא מקבלים, לא צריך יידיש.

התקנה הבאה שאני רוצה לקרוא, זו תקנה 10 לגבי "נוהל טיפול באירועי אבטחה והודעה לציבור על פגם במערכת", שהיתה קודם, אבל היא נוגעת לעניין שדיברנו עליו:
"10 (א) ראש רשות האוכלוסין יכין נוהל לטיפול באירועי אבטחה במערכות החומרה והתוכנה של הנפקת התעודות האלקטרוניות לאימות.
(ב) נודע לראש רשות האוכלוסין על פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת, או במערכות החומרה והתוכנה של הנפקת התעודות האלקטרוניות לאימות, שיש בו כדי לפגוע במהימנות חתימתו או במהימנות התעודות האלקטרוניות לאימות המונפקות:

(1) יימנע מלהנפיק תעודות אלקטרוניות לאימות חדשות, עד לתיקון הפגם.

(2) יבטל בהקדם האפשרי את כל התעודות האלקטרוניות לאימות שהנפיק אשר יש חשש" - - -

זה לא נכון, זה לא תיקון הפגם. זה יחליף – עד להחלפתן. לא מתקנים את הפגם בחתימה אלקטרונית, האם אני צודק, אדוני המומחה?

- - -

מחליפים את התעודות, נכון?

- - -

את התעודות האלקטרוניות, לא מתקנים אותן.

לא.

לא, הוא יימנע מלהנפיק תעודות חדשות עד שיתוקן הפגם במערכות.

הפגם לא בתעודות הקיימות. התעודות הקיימות יבוטלו - - -

נכון, עד שמחליפים את התעודות האלקטרוניות. זה לא עד שיתוקן הפגם, לא מתקנים פגמים בתעודות אלקטרוניות.

לא בתעודה, במערכת.

יכול להיות פגם גם במערכות.

הפגם הוא לא בהכרח בתעודה בקצה, הוא יכול להיות במה שמייצר את התעודה מאחורנית.

לא, אבל (2) באמת אומר שהוא יבטל את התעודות שכבר הונפקו, שיש חשש שנפגעה המהימנות שלהם, ואז זה אומר שינפיקו חדשות במקומן, ברור שיחליפו – אם אני מבינה נכון.

נכון, טוב.

הפגם לפי (ב): "נודע לראש רשות האוכלוסין על פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת, או במערכות החומרה והתוכנה", שם נמצא הפגם. יתקנו את הפגם, ינפיקו תעודות חדשות, יבטלו את הישנות וינפיקו חדשות.

טוב.

אני מתקנת פה שזה בהתאם להוראות תקנה 3(א)(4) לתקנות פקיעת תוקף בפסקה (2) ו-(3): "יודיע על כך לציבור, בהקדם האפשרי, לרבות בדרך של פרסום בשני עיתונים יומיים נפוצים, ובאמצעות פרסום הודעה בעמוד הראשי של אתר האינטרנט של משרד הפנים או של רשות האוכלוסין".

יופי.

של רשות האוכלוסין.

תקנה נוספת שצריך לחזור אליה זו תקנה 14, שהנוסח המקורי שלה דיבר על החלפת תקן גם - - -

מה קורה כאשר ביטלתם לי את תעודת הזהות לפי תקנה (ב)(2)? פה אני כבר הולך לשלב הבא.

אתה מקבל הודעה.

לא, מפרסמים הודעה, ואז מה? שולחים לי תעודת זהות חדשה או שאני צריך להופיע אצלכם?

צריך לבוא.

צריך להופיע, כי אין לנו את הנתונים הביומטריים. אנחנו לא שומרים אצלנו נתונים ביומטריים. לכן, אנחנו נצטרך – זו קטסטרופה.

שלא תקרה.

זו קטסטרופה, אני יודע. אבל הקטסטרופה הזאת נקרית לכם אחת ל-10 שנים.

אנחנו מקווים מאוד שלא.

גם לא.

אבל זה לא שדי בפרסום, אלא יש הודעה. לפי התקנות הקודמות שקראנו, במצב כזה צריכים להודיע לו טלפונית - -

זה למעשה "recall".

- - ואמורים להודיע לו גם על המועד והמקום שבו הוא יכול לקבל תעודה חדשה. נכון שהוא צריך ללכת ולקבל את התעודה.

הם לא שולחים אוטובוס לקחת את האנשים?

מונית. להמשיך?

כן.

תקנה 14 במקור דיברה על החלפת תקנים גם מטעמים שהתקן הישן כבר לא מבטיח תנאי אבטחה נאותים או משיקולים אחרים. כרגע, יש נוסח שהוא יותר כללי והוא אומר: "רשות האוכלוסין רשאי להורות על החלפה של תקן הנזכר בתקנות אלה, משיקולים שיירשמו, ולאחר התייעצות עם הרשם, ובלבד שקודם לכך פורסמה הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים או של רשות האוכלוסין, על הדבר".
בנוסח הקודם דובר על כך שאם הוחלף תקן אז יחול התקן החדש, פה לא ברור בדיוק מה יחול. לכאורה, יכול לחול גם התקן הישן במקביל.

אנחנו כן מבקשים – אחרי שהסתכלנו על שני הניסוחים ובדקנו אותם – לחזור לנוסח המקורי שהיה ואנחנו יכולים להסביר: פשוט הנוסח החדש שנוצר פה מרחיב יותר מדי, הוא מאפשר יותר מדי שיקול דעת בהקשר הזה, וזה לא נכון.
הנוסח המקורי שהיה תואם לנוסח שהופיע בתקנות של חתימה אלקטרונית הוא יותר מדויק בהקשר הזה מבחינת הנושאים של החלפת תקנים. יש מצבים שבהם מוחלפים תקנים ועדיין אפשר להיות במצב שבו שני התקנים חלים במקביל; יש מצבים שבהם ראש רשות האוכלוסין, בהתייעצות עם הרשם, יידרש להחליף את התקן החדש, ואז זה מה שייעשה. ואנחנו מבקשים שהנוסח המקורי יישאר. הוא יותר מדויק, יותר מצמצם, יותר מחייב.

טוב.

הקושי שאז הוועדה חשבה שיש בנוסח המקורי, שמדבר גם על מצב של החלפת תקן – בגלל שאין עוד בתקן או במסמך הישן כדי להבטיח תנאי אבטחה נאותים התעוררה השאלה: מה קורה במצב כזה עם התעודות שהונפקו לפי התקן הישן? האם יש חובה להחליף אותן? האם זה אומר שהן בעצם לא עומדות ב - - -

לא, אין יותר תנאי אבטחה להבטיח מכאן ולהבא – מה שהיה, היה.

כן.

זאת שאלה. זאת אומרת, היה תקן מסוים שלפיו הנפיקו תעודות - -

נכון.

- - מתברר שהוא – השאלה מה זה אומר על התעודות שהונפקו לפי התקן הישן, אני מניחה שיכולים להיות כל מיני מצבים. המשמעות כן יכולה להיות שהתעודות הישנות לא עומדות מספיק בתקנים.

בסדר, אם הוא חושב כך, אז יש לו סמכות לעשות את זה ממילא.

נכון שיש לו סעיפים אחרים וסמכות.

אז סעיפים 10 ו-14 הם בעצם איזושהי השלמה. זאת אומרת, 10 היה במצב שבו באמת אי-אפשר להשאיר את אותן תעודות ישנות ו-14 זה מצב שבו התעודות הישנות יכולות להתקיים. הנושא של תקנים זה מצבים שבהם אפשר להמשיך להשתמש בתעודות ישנות ומכאן ולהבא להחליף תקן ולהתחיל מפה והלאה להשתמש.

השאלה היחידה שבאמת ב-10 מדובר על פגם. השאלה אם החשש הזה שבעקבותיו צריך להחליף את התעודות או לבטל את אלה שהונפקו יכול להיות לא רק בגלל פגם אלא גם בגלל תקן מיושן שגילו שהדברים לא עומדים ברמות האבטחה הנדרשות מסיבה כזו ולא בגלל פגם, זה לא פגם, אלא פשוט התקדמות – זאת השאלה היחידה. ואז אולי כדאי ב-10 להוסיף את זה שזה לא דווקא פגם אלא סיבות אחרות שהוא חושב שבגללן צריך להפסיק להנפיק.

שמה? שפוגעות במהימנות של התעודות?

כן. אני שואלת.

לא, אם יהיה מצב שבו יש פגיעה במהימנות של התעודה ואי-אפשר גם להמשיך עם התעודות הישנות, אז זה ייכנס ל-10, אז אם המלה "פגם" מצמצמת, אפשר להרחיב אותה קצת.

טוב. טופס.

אוקיי.

גם זה יהיה 30 יום מיום פרסומן?

כן.

אז אולי נראה את הניסוח המדויק, כדי שגם זה לא יוגבל רק ל"פגם" אלא גם לנסיבות אחרות. מבחינת התחילה דיברנו. את הטופס עצמו עוד לא קראנו אז נקרא.

קדימה.

"טופס אזהרה למבקש תעודת זהות הכוללת תעודה אלקטרונית לאימות ואמצעי זיהוי אלקטרוני:
אל: מבקש תעודת זהות ובה תעודה אלקטרונית לאימות ואמצעי זיהוי אלקטרוני.
כללי –
1. פנייתך לקבלת תעודת זהות חדשה כוללת הנפקת תעודה אלקטרונית לאימות ואמצעי זיהוי אלקטרוני, המוטבעים על גבי הכרטיס.
2. התעודה האלקטרונית לאימות מונפקת על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה... ותשמש אותך לזיהוי ואימות באופן אלקטרוני, בהתאם להוראות מסמך הנהלים של רשות האוכלוסין המופיע באתר.
3. בהליך הרישום לקבלת תעודת זהות חדשה, עליך למסור לרשות האוכלוסין מידע מלא ומדויק ככל שדרוש לרשות האוכלוסין לצורך הליך הרישום.

4. תעודת הזהות, אמצעי הזיהוי האלקטרוני והתעודה האלקטרונית לאימות הם אישיים ולשימושך בלבד. עם קבלת תעודת הזהות החדשה, עליך לשאת אותה אתך בכל עת ולנקוט בכל האמצעים הסבירים לשם שמירה על תעודת הזהות ועל אמצעי הזיהוי האלקטרוני שלך ומניעת שימוש בהם ללא הרשאתך, ובכלל זה לשמור בסוד את הסיסמא או מידע אחר המשמשים להפעלת אמצעי הזיהוי האלקטרוני.
5. דע כי אי נקיטת אמצעים סבירים לשמירה על התעודה כאמור, עלול להביא לידי שימוש לרעה באמצעי הזיהוי האלקטרוני על-ידי אחר, באופן שאחר יתחזה לך ויוכל להזדהות בשמך. באפשרותך להרשות ביצוע פעולה באמצעות אמצעי הזיהוי האלקטרוני על-ידי אחר בהסכמה בכתב בלבד".
כל הדברים האלה גם יופיעו בדף ההסבר במספר שפות?

כן.

גם מה שמופיע בטופס האזהרה, כי יש פה דברים חשובים שאם הוא לא מבין את השפה, אז - - -

בסדר, כן.

גם הדף הזה יתורגם לחמש שפות - -

אה, גם זה יתורגם וגם - - -

- - וגם בדף ההסבר נכתוב את הדברים המרכזיים.

מצוין.

"חובת דיווח ויצירת קשר: 6. אם מתעורר חשש כי נפגעה שליטתך בתעודת הזהות או במידע השמור בתעודה או בשבב, עליך להודיע על כך מיד לרשות האוכלוסין או לגורם המאשר הממשלתי" – אני חושבת ששינינו את השם שלו - -

כן.

- - אז צריך לשנות גם פה. "באחת הדרכים כמפורט להלן: (1) התייצבות באחת מלשכות רשות האוכלוסין והודעה על כך;
(2) הודעה טלפונית למוקד שמספרו יפורסם באתר משרד הפנים או רשות האוכלוסין, הזמין 24 שעות ביממה".

למה אתם לא שמים פה את המספר? אתם יודעים, אני יודע איך לחפש במחשב את האתר שלכם?

כי אם נשים את המספר, אז נתחייב שהמספר הזה יישאר לתמיד. לפעמים, מבחינה עסקית או לא יודע מה, יכול להיות מצב שבזמן מסוים יחליפו את המספר, ואז נצטרך לבוא לשנות את התקנות. כלומר, אנחנו יכולים לתת - - -

על טופס הבקשה לתעודת זהות יהיה רשום למעלה בגדול את מספר הטלפון של המוקד. על טופס הבקשה לתעודת זהות.

גם על הטופס הזה.

גם על הטופס הזה שיחולק לאנשים יירשם למעלה המספר העדכני.

טוב.

"7. לצורך זיהוי במקרה של גישה מרחוק לצורך ביצוע פעולות שונות ובכלל זה טיפול בהודעה מרחוק של בעל התעודה על פגיעה בשליטתו בתעודה, תידרש להשיב על שאלה מזהה, בעלת תשובה ייחודית הידועה לך, אשר תוגדר בעת הנפקת התעודה. עליך לזכור את התשובה לשאלה זו.
8. במקרה של חשש לפגיעה בשליטתך בתעודת הזהות או במידע השמור בתעודה או בשבב, עם מתן הודעה על ידך ולאחר אימות זהותך" - - -

לא, אבל איך אתם תבדקו את מה שכתוב בסעיף 5: ש"באפשרותך להרשות ביצוע פעולה באמצעות אמצעי הזיהוי... על-ידי אחר בהסכמה בכתב בלבד". אתן למישהו את הפרטים שלי ולא אתן לו הסכמה בכתב, איך תדעו שנתתי לו הסכמה בכתב?

אלה לא פעולות שמתבצעות רק מולנו, אלא פעולות שמתבצעות מול משרדי ממשלה. אם אדם הסכים בכתב, אז אדם אחר יכול לבצע את הפעולה בשמו.

ואם נתתי לאשתי את התעודה שלי עם הססמה ועם התשובה לשאלה, אבל לא נתתי לה בכתב שום אישור, אז היא תוכל לבצע או לא תוכל לבצע?

זה שאלות של נשיאה באחריות בנזק, והחוק מגדיר באופן מפורש שגם - - -

לא ביקשתי לשאת בנזק. אתם אומרים ש"באפשרותך להרשות ביצוע פעולה באמצעות אמצעי הזיהוי האלקטרוני על-ידי אחר בהסכמה בכתב בלבד". אז הנה אני מוכיח לך שעשיתי את זה בלי מכתב - - -

לא, אבל מתי תתעורר הבעיה, מתי תתעורר השאלה - - -

לא תתעורר בעיה כזאת בכלל.

אם לא תתעורר שאלה, אז אף אחד לא יבקש את ההסכמה, אבל כשייגרם איזשהו נזק ואז יבדקו אם זה היה ב - - -

סתם כותבים סעיפים שזה מיותר.

לא, יש התייחסות לנושא הזה בהמשך, על הנושא של פטור מאחריות. אם נקרא עד הסוף, אז ניתן יהיה להבין יותר את הסיטואציה של הסכמה, למרות שממילא החוק מגדיר את זה שאדם לא נושא באחריות. אם הוא נתן הסכמה, הוא נדרש גם לבטל את ההסכמה, אבל אפשר לקרוא בהמשך ולראות את ההסבר המדויק הזה.

"8. במקרה של חשש לפגיעה בשליטתך בתעודת הזהות או במידע השמור בתעודה או בשבב, עם מתן הודעה על ידך ולאחר אימות זהותך, תבוטל תעודת הזהות ויפקע תוקפה. עליך לפנות ללשכת רשות האוכלוסין לצורך הנפקת תעודת זהות חדשה.
9. פרטי התקשרות לצורך בירורים וטיפול בתקלות: ניתן לפנות למוקד שפרטיו מופיעים בסעיף 6(2).

10. לא תישא באחריות לנזק שנגרם בשל הסתמכות על פעולה שבוצעה באמצעות אמצעי הזיהוי האלקטרוני שבשבב, בלא הרשאתך.
11. נתת הרשאה בכתב לביצוע פעולה באמצעות אמצעי הזיהוי האלקטרוני על-ידי אחר, לא תישא באחריות לנזק שנגרם בשל הסתמכות על פעולה שביצע המורשה באמצעות אמצעי הזיהוי האלקטרוני שבשבב, אם תמסור הודעה כאמור בסעיף 6".
למה זו רק פעולה באמצעות אמצעי הזיהוי האלקטרוני ולא באמצעות התעודה ותעודת הזהות והתעודה האלקטרונית לאימות?

24 שעות, וכמה ימים בשבוע?

24 שעות בשבוע, שבעה ימים בשבוע – זה באחריותו של שר הפנים.

אני שואל - - -

שר הפנים - - -

אז שלחת לשאול אותם האם שר הפנים מודע - - -

שר הפנים מודע. קיבלתי הודעה ששר הפנים מודע לכול.

אני רואה שזוכרים את השאלה, אבל - - -

שר הפנים מודע לכול: גם ל-10 שנים וגם לעלות וגם לכל הצרות, הוא מודע לכל וככה הוא רוצה.

יש - - -

אם אפשר להוסיף - - -

אפשר להגיש הסתייגויות?

לא. אתה יכול לא לאשר את התקנות.

אדוני רוצה שנתייחס לגבי מה שהועלה?

אני יכול לא לאשר - - -

קיבלתי הנחיות. קיבלתי הודעה משר הפנים שהוא יודע וזה בסדר.

מן הראוי שיעלה את זה גם בכתב, שיודיע בכתב שהוועדה - - -

אני לא צריך ממנו שום דבר בכתב.

דווקא נראה לי שאתה מאוד צריך בכתב.

שום דבר אני לא צריך ממנו בכתב.

הנציג שלו אמר כאן – הנציגות כאן זה הנציגות רק של הלשכה המשפטית או שיש כאן מישהו חוץ מהלשכה המשפטית של משרד הפנים שנמצא פה?

מה זאת אומרת? יש לך פה הרבה אנשים.

יש, נמצאים כל - - -

- - - לפרוטוקול, שהשר מודע – ולא מצאו שום פתרון אחר בעניין הזה?

קיבלתי הודעה - - -

אם רוצה היושב-ראש, אנחנו נסביר.

אני רוצה לחדד את זה.

אני יודע שאתה רוצה לחדד את זה. אתה יכול להצביע נגד, זה מה שאתה יכול לעשות.

אני רוצה גם שהשר ידע שאומרים בשמו פה - - -

השר יודע, תאמין לי, לא הם אמרו לי בשמו.

מפי הגבורה בעצמו שמעת?

אני מדבר רק עם הגבורה, כפי שאתה יודע.

אז למה זה לא כתוב?

מה לא כתוב?

24 שעות ביממה – ומה?

לא צריך לכתוב כל דבר, אני לא מבין אותך. מה, כל דבר צריך לכתוב?

זה כתוב.

24 שעות, זה כתוב.

24 ומה? על-פי רוב שכתוב מעבר ל-24 שעות - - -

אתה רוצה שאכתוב שזה גם יהיה פתוח בשבת?

אני רוצה שאם הוא חותם על התקנות האלה, אז שהוא יחתום על זה.

מה זה מעניין אותי? אני לא מבין. שלא יחתום, כן יחתום, אני לא רוצה להוסיף את זה.

על תקנות גם השר חותם, נכון?

שני שרים – גם שר הפנים וגם שר המשפטים.

אם כך, אז שיהיה כתוב - - -

לא יודע, אני לא רוצה להכריח אותם. אולי הם יחליטו ברגע האחרון לסגור את זה ביום שישי אחרי צהריים.

טוב, אני מקבל את העצה שלך בעניין הזה.

נכון. אולי כשהמואזין יתחיל לצעוק ביום שישי אחרי צהריים, יסגרו גם את התחנות.

אתה יודע שמהסיעה שלך יש הצעות חוק בעניין המואזין והם יכולים – אתה יותר קרוב לחקיקה בעניין המואזין מאשר שר הפנים, לגבי שעות הפעילות.

אצלי גם הרמקולים של המנגינות של יום שישי אחרי הצהריים, תמיד זה מה שמעיר אותי כל שבת. כן, גמרנו לקרוא?

זהו.

תודה רבה.

לאשר את התקנות האלה?

כן. מי בעד?

- - -

אה, אתה רוצה להגיד משהו?

אני מתנצל, אבל אני חייב להצדיק את העניין פה. יש פה איזשהו עניין לגבי השאלה שאדוני שאל, שהיא שאלה נכונה ברמת האחריות וחשוב להגיד את זה, כי צריך לזכור את זה גם באזהרה של האזרחים.

החוק, בשונה מחוק חתימה אלקטרונית, פוטר את בעל התעודה מאחריות לשימוש לרעה בתעודה אלקטרונית לזיהוי, אבל החוק גם קובע בסעיף 28ב: ש"תושב שהונפקה לו תעודת זהות לא יהיה אחראי לנזק שנגרם בשל הסתמכות על פעולה שבוצעה באמצעות אמצעי הזיהוי האלקטרוני שבשבב, בלא הרשאתו, אלא אם כן הסכים אחרת, בכתב", ההסכמה האחרת הזאת שבכתב שהיתה ברקע לחקיקה של הסעיף הזה היא המצב שבו אני משתמש בתעודת הזהות הזאת כתחליף לזיהוי ביני לבין הבנק או לקופת החולים, שאז, כאשר הם ולא הממשלה מסתמכים על תעודת הזהות שלי הם יכולים בהסדר חוזי לקבוע הסדר אחר.

ולכן, ההתייחסות לכתב בטופס הגילוי לא עוסק באופן ייפוי הכוח או השליחות שבין אדוני לבין אשתו, כפי שניתנה הדוגמה, אלא בהסכמה שלך עם המסתמך, שאיננו הממשלה, שבאופן הזה הוא מזהה אותך, וכתוצאה מזה צריך לעשות פה איזשהו תיקון - - -

טוב, זה קיים כל הזמן. ברגע שלקחתי את תעודת הזהות הזאת, אז עשיתי בעצם הסכם עם כל גופי הממשלה או עם כל מישהו אחר, שאני מסכים שהם יעשו פעולות על סמך שימוש שלי באמצעי אלקטרוני.

נכון.

אז ההסכם הזה קיים מרגע שלקחתי את התעודה.

נכון.

כשנתתי למישהו אחר רשות להשתמש בזה, אז אני הופך להיות אחראי על השימוש הזה, כי הוא נעשה בהסכמתי, ולכן זה עומד בגדר הסעיף. זה שאין בכתב, הם לא יודעים על "הבכתב" – בסדר, ברגע שיש למישהו את הססמה שלי ואת השאלה המזהה ואת כל הדברים האלה, הכתב לא כל כך חשוב.

לשונית אני מסכים עם אדוני, אבל מה שחשוב, אם כך, להוסיף לטופס: אלא אם הסכמת אחרת כלפי הנמען, כי בעצם שוב, המצב היום - -

מי זה הנמען?

- - שאנחנו רוצים לשפר אותו באמצעות תעודת הזהות – כשאזרח מזדהה מול בנק וקופת חולים, הוא מזדהה באמצעות שם משתמש וססמה, שזה אמצעי אבטחה נחות. והמסגרת המשפטית לחלוקת האחריות שבינו – בין האזרח, לבין המסתמך על הפעולות – קרי; הבנק או קופת החולים, היא החוזה האחיד שאותו אזרח חתם עליו. החוזה האחיד הזה כולל גם הוראות שבדרך כלל מקפחות את האזרח במקרים של שימוש לרעה, על כך בית-הדין לחוזים אחידים נתן את דעתו. רצינו להימנע ממחזור של הדבר הזה.

מי בחוק הזה נותן שימוש לרעה?

נכון. אבל החשש הוא שעדיין יכולים להיות מקרים שבהם בסופו של דבר אם אני עכשיו בנק, שרוצה להסתמך – עומדות בפני שתי דרכים לזהות את לקוחותי: דרך אחת שההסדר המשפטי שלה הוא חוזה אחיד ומתחתי יושב הסדר טכנולוגי נחות מהשם של שם משתמש וססמה, שהוא פחות טוב מההסדר כאן, כאשר החוק קובע פטור גורף מאחריות לאזרח, הבנק יעדיף להשתמש בשם משתמש וססמה, לכן החוק פתח את הפתח - - -

לא, בוא נאמר ככה: הפטור מאחריות נתון למי שמשתמש בתעודה הזאת ובתנאים של התעודה הזאת. הוא לא יכול להשתמש בשם וססמה אחרת.

לא, אני מתכוון למקרה שבו אנחנו רוצים לעודד את הסקטור הבנקאי לזהות את לקוחותיהם באמצעות תעודת הזהות החכמה. יוצא מזה שלפי סעיף החוק הזה, אם עכשיו מישהו עושה שימוש לרעה בתעודה מול הבנק שלו, הבנק לכאורה לא מכוסה מבחינת אחריות והחוק קובע פטור גורף מאחריות.
הפטור הגורף מאחריות הזה מתאים לממשלה, כי הממשלה היא זאת שמסתמכת על הפעולות, ולכן הממשלה כגוף מסתמך לוקחת על עצמה את הסיכון. אבל כאשר אתה מדבר על הסקטור האזרחי יכול להיות שיש מקום לעדן את הסדר חלוקת האחריות.
ולכן, דובר בחוק על כך שכאשר גוף אזרחי רוצה לזהות את לקוחותיו באמצעות תעודה אלקטרונית חדשה, הוא יכול להסדיר את זה באותו חוזה כמו שהוא מסדיר היום בחוזה בנקאות ותקשורת, להפנות להסדר תעודת הזהות ולשנות את כללי האחריות. למשל, במקרה שאתה מאבד את תעודת הזהות, תודיע גם לי – לבנק, על מנת שאני עכשיו אדע להיזהר יותר בתקשורת מולך.

טוב.

וכל ההסבר הזה נועד רק כדי להגיד שזה נכון לדבר על ייפוי הכוח, אבל גם חשוב להוסיף פה עוד תיבה די קטנה שאומרת: או בהסכם אחר שחתמת מול מישהו אחר, מול הנמען, מול המסתמך, וזאת היתה המטרה המקורית.

אז אני מכפיף את הכול להסכמים של הבנקים.

נכון.

אני לא רוצה.

זאת באמת השאלה שנדונה בזמן החקיקה: האם הבנקים ירצו להשתמש בתעודת הזהות - - -

שלא ישתמשו. אני לא מבין – אכפת לי שהם ישתמשו או לא ישתמשו.

אני חושב שזה אינטרס שלנו – שישתמשו.

אני לא בטוח שזה אינטרס שלנו מסיבה אחת פשוטה: כי אני לא רוצה להוריד את האחריות, אתה מבין, באותו רגע הם יורידו את האחריות על כל הדברים האלה וגם אם מישהו ישתמש בתעודה שלי שלא כדין, הם יגידו: זה כתוב בחוזה שלנו.

אבל אז זה כפוף להסדרה של דיני החוזים האחידים במילא.

הכול כפוף, זה תמיד חוזר.

כן, אבל אז כשבאים ו - - -

אבל אנחנו יודעים כמה זמן לוקח לבית-הדין.

או למפקח על הבנקים. רציתי רק להסביר שמטרת החקיקה – אלו היו הדיונים סביב הסעיף במקור – לא היו בשאלה: כיצד אתה מייפה את כוחו של מישהו להשתמש בחתימה שלך, אלא: כיצד אתה מסכים להסדר חלוקת אחריות שונה מההסדר שנקבע בחוק.

זה צריך עוד בכתב, זאת אומרת, עדיין זה אפשרי.

זה עדיין צריך להיות הסכם כתוב, כמובן. זו הסיטואציה שראינו. לכן, גם הסיטואציה שאתה העלית: איך תדעו שנתתי ייפוי כוח לאשתי, היא בדיוק. זה באמת לא התכוון להסדיר את הדבר הזה, כי את זה אי-אפשר להסדיר באופן אמיתי, אלא הכוונה להסדיר את המסתמכים מראש שרוצים לעשות חלוקת סיכונים אחרת.

טוב.

לפני שאתה מצביע, עבר זמן, לא - - -

הצבעתי על הכול, רק על זה נשאר לי, על הטופס.

על שאר הדברים - - -

על כל התקנות האלה.

ועל שאר התקנות?

הצבעתי כבר.

אה, היום?

כן.

על כל התקנות?

כן.

בכל אופן, קיבלנו מספיק מידע גם על העלות של ההחלפה הזאת? האם זה באמת משקף את העלויות או שזה היטל או מס או שזו אגרה?

על מה אתה מדבר?

בזמנו ביקשנו את סך העלויות וקיבלנו.

ביקשנו הרי שיעשו בדיקה מה העלות של הנפקת תעודת זהות.

בוא נאמר ככה: קיבלנו אז את הנתונים ואמר לי שר הפנים שיש לו תקציב לזה.

אבל הוא לוקח גם מהציבור, לא רק תקציב. הוא גם מבקש מהציבור.

הכול.

הכול מהציבור.

אז למה הוא צריך תקציב? תקציב לגבייה מהציבור?

לעשות את הראשון, את ההקמה הראשונה.

אנחנו מדברים על סה"כ של 110 שקלים?

לא מדובר על הגדלת העלויות.

על מה מדובר? מה העלות תהיה של ההנפקה?

על איזה אגרה הוא ישלם כשהוא בא ל-?

הנפקה של תעודת זהות לא תעלה לאזרח, אלא אם הוא מאבד אותה, ואז לפי התקנות החדשות שקיימות - - -

ואז זה 110 שקלים?

שאלנו על זה בזמנו – אם יש כוונה לשנות את האגרות וקיבלנו תשובה שלא.

115 שקלים – זה לא משתנה.

115 שקלים? דיברנו שזה תלוי בתקופת הזמן שהוא איבד וכמה פעמים. דהיינו, אם - - -

זה גם כתוב בתקנות של היום.

- - -

אין מצב, זה לא תלוי מספרי אובדנים.

זה קבוע, זו אגרה קבועה.

דיברנו, ואני חושב שלא קיבלו את מה שהערנו בוועדה, שיגיעו אל קשישים הביתה. אני גם לא רואה את משרד הפנים – ואנחנו חוזרים ומזהירים ומתריעים על כך שהתורים שאנחנו נהיה עדים להם במשרדי מרשם האוכלוסין, קשה אפילו לדמיין את מה שיקרה, כל ההבטחות שלכם כאן, אנחנו לא מקבלים את זה, אבל אתם אמרתם כאן בוועדה - - -

לא, בוא נאמר ככה: מה שהם הבטיחו אני לא מקבל, אבל כששר הפנים חזר אלי עם ההבטחה הזאת, כששר הפנים מבטיח – אני מקבל.

הם לא מכירים את הציניות שלך.

אני לא מבקש שהם יכירו את הציניות שלי. אני לא אמרתי שום דבר ציני.

אגיד לך, הפרוטוקול לא רואה את הפנים, רק שומע את המלים.

חבר הכנסת מקלב, שר הפנים מבחינתי הוא אדם רציני וכשהוא אומר לי שהוא לוקח על עצמו אחריות והכל יהיה בסדר, אני מקבל את זה.

אבל אני עדיין לא מתייחס למה ששר הפנים אומר. אני מתייחס למה שקורה בשטח ולמה שאנחנו מבינים שקורה ולמה שאנחנו עדים לו ביומיום, עוד לפני שיש לנו חיוב להחליף תעודת זהות פעם ב-10 שנים – זה לגופם של דברים.
אבל קל וחומר בנושא הקשישים – המצב הזה שאנחנו נאלץ קשישים בני 80 לעמוד ולהמתין, והחיוב שהם צריכים לחדש תעודת זהות שלא תהיה תקיפה בשביל הצרכים שלהם, הם לא יעשו את זה. אנחנו נמנע מהם גם את הזכויות שלהם וזה גם יפריע להם בהתנהלות היומיומית, כשהם יצטרכו תעודת זהות למקרים לא מעטים שוודאי שצריכים תעודת זהות, ואז יופיע במחשב שהתעודה הזאת לא תקיפה והם לא יוכלו לקבל שירותים. אנחנו מקשים עליהם, אנחנו מרעים את מצבם. אני אומר לשם המעטה, זה בוודאי הפוך מ"והדרת פני זקן". אני לא יודע מה שמדינות אחרות כן עושות או לא עושות, אני יודע מה שאנחנו מחויבים לעשות. כבר עבר קצת זמן, אני הנפקתי - - -

אני רוצה לשאול אותך שאלה, הם אמרו ככה: לבתי דיור מוגן ולבתי-אבות ולמקומות כאלה הם ייסעו. אבל בוא נאמר כך: שכן שלי, יהודי בן 80, אתה רוצה שהם ייסעו אליו הביתה?

אפשר לשלוח אליו.

מה לשלוח אליו?

את תעודת הזהות.

הוא צריך לשים את הפרטים, את כל הדברים האלה.

אנחנו מדברים עכשיו – יש פעם ראשונה, מה עם הפעם השנייה והשלישית?

פעם שנייה – הכול, לכן הם נוסעים פעם שנייה.

הוא אומר שאולי אפשר לעשות את זה מגיל מסוים לתקופה יותר ארוכה.

אתה רואה שבעניין ערכות המגן בסופו של דבר השכילו. היו עמדות של חלוקת ערכות מגן והיו תורים, הלכו ואמרו: לא, נביא לך. העלות היא מאוד-מאוד קטנה ואני חושב שצריך לתת בוודאי את האפשרות עם עלות מסוימת, אני לא חושב שצריכה להיות עלות, שחברה תעשה את זה, יש היום חברות חיצוניות. היום להביא אליך הביתה ערכות מגן זה עלות של 10 שקלים. זו כל העלות ודואר ישראל עושה את זה. אנחנו מתעלמים, לא מוכנים - - -

כי את זה אני יכול לשלוח בדואר, זו לא בעיה.

לא, מביאים לך את זה הביתה.

דואר שליחים.

מישהו מגיע אליך הביתה. אני חושב שההתעלמות הזאת – לא מוכנים קצת, עוד מאמץ לעשות כדי לפתור בעיה שוודאי תהיה. ואם זה בן 90, אז גם צריך לעשות את זה.

מה אני יכול לעשות? מה אתה רוצה? שיבואו אליו הביתה לעשות מה?

לעשות את ההחלפה של תעודת הזהות.

איך אפשר? זו מכונה. זה ציוד, אי-אפשר.

הם יגיעו ופעם אחת יעשו את זה אם צריך.

הוספנו סעיף – יכול להיות שיושב-ראש הוועדה התייחס לזה – בתקנות הכלליות שמסדירות את הביומטריה וציינו שנעשה נטילה של ביומטריה. כתבנו: במוסד או מקום שבו מצויים תושבים קשישים או בעלי מוגבלות שאין ביכולתם להגיע ללשכות רשות האוכלוסין.

היושב-ראש אמר את זה.

אמרתי את זה. זה בבתי-אבות. מה קורה כאשר יש לי שכן - -

יש מיליון קשישים.

· - - איש זקן בן 90 והוא מסתדר טוב מאוד והוא לא גר בבית אבות.

אדוני היושב-ראש, גם יהיו תורים מיוחדים.

אני לא מבקש שתיסע אליו.

כבר היום - - -

חבר'ה, יהיו תורים, כי אי-אפשר להתגבר במדינת ישראל.

אבל מיוחדים לקשישים, כדי שזה יהיה תור מהיר.

אתה לא שם לב שאתה אומר: יהיו תורים מיוחדים. אנחנו כבר דיברנו על זה שלא יהיו תורים, שאולי יהיו מסלולים מיוחדים.

אני מבין, כשהם הולכים לביטוח לאומי אין תורים.

אני כבר רק שומע: תורים מיוחדים לקשישים, אני כבר מדמיין את מה שיקרה. אנחנו הרי יודעים שזה לא יעבוד. החוסר רצון והקיבעונות הזו ולא לעשות משהו שמעבר - - -

למה, למה קיבעונות? הם רוצים לעזור. תגיד מה אתה רוצה.

למה? הוא מדבר על העניין של קשישים בגילאים מבוגרים - - -

אני אומר שחידוש תעודת זהות לאנשים מבוגרים מעל 65, אני חושב שזה דבר שלא יעמוד במבחן המציאות. המחזה הזה יהיה מחזה מביש, התור ישתרך, זה הכול.

אני מסכים אתך. אתה רוצה שאגיד לך משהו - - -

אדוני, מנהל רשות ההגירה, מה האמצעים הנוספים בהם אתם יכולים להקל, כפי שחבר הכנסת מקלב מבקש?

אמרנו שבמקומות, כפי שכתוב בתקנות - -

זה לא מספק.

- - אנחנו נגיע אל - - -

זה לא מספק - - -

אנחנו לא יכולים לתת שירות לכל אזרח בבית. אני לא מכיר באיזה שירות המדינה כן נותנת שירות בבית – כשהם הולכים לקבל קצבאות בביטוח לאומי? הם הולכים גם לביטוח לאומי. יהיו לנו תורים - - -

לא, ביטוח לאומי נותן שירות בבית.

לא, כשהולכים לברר משהו, אז הם מגיעים לביטוח לאומי. יהיו תורים מהירים לקשישים - -

הוא רוצה לראות אם - - -

- - יש לנו גם תורים מהירים לאימהות.

מה אתה מציע? בוא, אורי, מה אתה מציע?

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב - - -

במקרה חריג ש - - -

ניידת סיור לתעודות זהות.

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה בדרכו לבית-הכנסת בערב יום-כיפור. בעל עגלה, עגלון עם החמור שהיה – הגוי בכלל לא היה, הוא עבד – והעגלון כרע תחת משאו. העגלון ביקש ממנו: רבי, תבוא, תעזור לי להעלות את המשא. הוא אמר לו: אני לא יכול. אז הוא ענה לו: אתה לא יכול? אתה לא רוצה. וזה המוסר שהוא נתן. אני לא יכול לתת שירות לכל אזרח במדינה. אתה לא רוצה לתת. לא שאתה לא יכול.

בבית.

נכון.

אני מדבר אתך על "כל אזרח".

מה עד עכשיו עשו? אורי, תן לי להבין. מה עושים היום?

אורי, מה קורה היום כשאיש בן 90 מאבד את תעודת הזהות?

במקרים - - -

נכון, הוא רוצה דרכון, מה הוא עושה?

הוא רוצה דרכון.

כשהוא מאבד, אז אנחנו מדברים על אחוז מסוים - - -

כאשר הדרכון שלו פוקע אחרי 10 שנים. אתה יודע, גם לדרכון יש תוקף של 10 שנים.

בטח.

והדרכון פוקע, מה הוא עושה?

הולך למשרד הפנים.

שאלתי את אורי, לא אותך.

אני עוזר לו.

אני יוצא מנקודת הנחה שאותו קשיש בן 80, בן 90, אם הוא לא יכול ללכת, אם - -

הוא רוצה לנסוע לחוץ-לארץ.

- - קשה לו לגשת, אז הוא לא נוסע לחוץ-לארץ. אני מניח שיש קשישים שלא קשה להם, אבל יש קשישים שקשה להם. אותו קשיש שקשה לו, אז הוא גם לא נוסע לחוץ-לארץ. בגלל שאם קשה לו להגיע להנפיק את הדרכון, אז הוא גם לא נוסע לחוץ-לארץ. אבל יש קשישים שקשה להם, שלא נוסעים לחוץ-לארץ, הם לא מנפיקים דרכונים ושאף אחד לא יספר לי סיפורים.
גם צעיר בן 40 וצעיר בן 30 וצעיר בן 50, רק החשיבה שהוא צריך ללכת למשרד הפנים, רק החשיבה שהוא צריך ללכת לשגרירות להוציא דרכון, אנחנו יודעים מה הסיוט שלו, מה ההכנה הנפשית שלו ואנחנו יודעים שהוא מתכונן ונערך למה שהוא אמור לעבור.

אני רוצה רק להגיד לך דבר אחד, אני נורא לא מבין את מה שאתה אומר. אני רואה איך שכולם מדברים נגד הביומטרי, אני רואה אותם מגיעים לשדה התעופה - -

אמריקנים - -

- - בניו-יורק, הם שמים - -

· - - בשגרירות, שמים ארבע אצבעות.

- - את כל הידיים, את שתי העיניים ואז את האצבע הזאת, רק כדי להיכנס לשם.

ובארצות-הברית מחבקים את המצלמה.

ואני מכיר כאלה שלא נוסעים לארצות-הברית, כמוני - - -

- - כי לא נותנים לך ויזה.

יש לי ויזה. אתה יודע שאין לי בעיה. אני לא נמצא בישראל ביתנו ואני לא נמצא באיחוד הלאומי שלא נותנים להם, ויש לי ויזה ויש לי אפילו דרכון דיפלומטי. חלק מהסיוט של אנשים שהם אומרים: אנחנו לא מגיעים לשם בגלל הדברים האלה, אבל כל הדבר הזה זה מרצון.
מה שאתה אומר, אדוני, ואני מכבד את זה ואתה צודק, זה שאנשים מרצון רוצים – ברצותו נוסע. אתה מחייב.

אין לי פתרון. אתה יכול לתת לי דוגמת פתרון? תן לי פתרון. מה אתה רוצה שאעשה?

מה אתה מציע?

שכל קשיש מעל גיל מסוים יודיע להם: אני גר פה ופה, תבואו לקחת לי טביעת אצבעות?

אגב, זה גם נותן עדכון, אם באמת הוא לא גר במקום שהם רשמו, יש לזה גם ערך מוסף, במיוחד לקשישים.

מה אם אין?

יש לזה גם ערך מוסף. אם הכתובת שמופיעה אצלם היא לא הכתובת הנכונה והוא צריך להודיע להם איפה הוא נמצא, זה גם אחד מהאמצעים שלהם לעדכן. יש לנו עוד אמצעי לעדכן את הכתובות הנכונות.

זה אני מסכים אתך במאת אחוזים, אבל אני לא חושב שזה צריך להיות רק לקשישים, גם אני צריך לעדכן וכדי לוודא שנתתי להם כתובת נכונה, שיבואו אלי הביתה.

אני נותן כמה סיבות, רק הסיבה הזאת אולי לא מספקת ואי-אפשר "להשתלט" עליה עכשיו. כשאנחנו מדברים על אוכלוסייה של קשישים ובזה אנחנו גם רוצים להניח שזו הכתובת האחרונה שלו, שהוא לא נייד כל כך, אותו קשיש בן ה-80 והוא לא מסתובב, אם עכשיו - - -

מה זה הכתובת האחרונה שלו?

הכתובת האחרונה – אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שזה באמת ידייק - - -

הכתובת האחרונה זה הר המנוחות.

זה מקום ללא כתובת מבחינת משרד הפנים.

אתה טועה, זה עם כתובת, יש גוש וחלקה.

יש שם טאבו, אתה יודע.

אני בכל אופן חושב - - -

לפי גוש וחלקה, מה?

נכון, גוש וחלקה – יש לך היום בתי-קברות שממופים ואתה נכנס לאינטרנט - - -

יש גוש וחלקה, תת-חלקה, טור, גובה – הכול.

יש בתקנות של הביומטרי הסמכות – זה תקנות אחרות, לפי 8(2) – לקחת במקרים מיוחדים של קשיש מוגבל או נכה וכו' תמונה סרוקה ואז זה - -

תמונה?

- - מקל את התהליך.

תמונה?

תמונה סרוקה במקום – זה מקל את התהליך, זה מאפשר גמישות.

מה שאת אומרת לי כאן, שברור שחולה סיעודי צריך לבוא עם המיטה שלו.

לא יבוא, איזה יבוא?

למה לא יבוא?

הוא לא יבוא, כי אם אדם יפנה ויגיד: יש פה חולה סיעודי שלא יכול לצאת, הם יבואו אליו עם אותה מכונת - - -

לא, אין להם את האפשרות אפילו.

יש להם. כמו שהם הולכים לבתי-אבות. מה אתה חושב שהם הולכים לבתי-אבות עם מנוף?

הוא לא אמר את זה, אדוני.

הוא לא אמר את זה. אני אומר את זה. אני סומך על שר הפנים.

אני שואל, עם דברים אולי יותר "צבעוניים". מה עושה אותו חולה שרתוק, אותו קשיש שרתוק למיטה שלו?

לא, יש גם לעניין אנשים עם מוגבלויות, אבל זה גם לגבי מוסדות – נכון? התקנות שלכם.

רק מוסדות, אבל לא – ואין לו אף יכולת לצאת מהבית, הוא מחובר למכשירים, הוא חולה ALS. איך הוא מגיע אליכם?

מה שהוצג קודם, נאפשר במצבים - -

מה? איזה מחזות אנחנו עשויים לראות במרשם האוכלוסין?

- - המאוד חריגים הבאה של תמונה סרוקה, זאת אומרת, הוא לא יצולם בלשכה, תובא תמונה והיא תיסרק לתוך המערכת, היא תצטרך לעמוד בכל דרישות האיכות של תמונה שצולמה בלשכה. זה בדיוק בשביל - - -

מה עם טביעת האצבעות?

אדם שיש בעיות עם האצבעות, יש פתרונות שניתנים בתקנות.

לא, לא, אני מבין שבחידוש הוא עובר כמה שלבים: גם תמונה וגם - - -

התקנות נותנות מענה למצבים החריגים כשיש בעיות בריאותיות לאפשר נטילה.

אשאל שאלה אחרת בקצרה: מה יעבור אדם שיבקש לחדש את תעודת הזהות הזו? איזה פעולות הוא יתבקש לעשות?

מדורי גיהינום.

תמונה אני יודע כבר.

תמונה, טביעת אצבעות, טביעת עין וטביעת בוהן.

מה תעזור התמונה הסרוקה שישלחו כשהוא צריך טביעת בוהן? מה יעזור לאותו קשיש?

מה אתה מציע, אורי? מה אתה רוצה שיעשו?

אני צריך להציע או שאני צריך להביא פתרונות? אני מציע - - -

לא, אבל פתרונות למקרים חריגים - יהיו.

אנחנו נגד כל ההכרח הזה – להכריח אנשים - -

אה, אתה נגד ביומטרי, בסדר.

- - להחליף תעודת זהות כל 10 שנים.

אישרו כבר את החוק, את התקנות.

הדבר הזה – אתה לא יכול להכריח בדבר שנעשה בחובה. אתה יכול לתת בדבר שמישהו רוצה דרכון, מישהו רוצה תוספת, אתה יכול לתת תקנות, לכונן תקנות כאלה ואחרות שמחייבות, אבל לא בן-אדם שחובה לעשות תעודת זהות, אתה מחייב אותי בנושא הזה.

טוב.

והדבר הזה כבר אמרנו ו"שפכנו" ונמצא בדברי הכנסת.

כן.

ובסופו של דבר משרד הפנים בעקביות - -

חסר לי מיקי איתן פה היום.

- - ובנחישות נשארו בשלהם, לא שינו שום דבר - -

היה פה.

היה והלך?

- - ממה שהם הגיעו לכאן לוועדה - -

לא, היום לא.

ברוך השם שלא פה.

- - הם יוצאים בהכרעה ראשונה באותם דברים.

נכון, שר הפנים יותר חזק מהוועדה הזאת.

אני רואה שמשרד המשפטים מגיע לפה ואתה - -

ישר מתקפל.

- - שם איזה דברים שאתה בקיא בהם ואתה - - -. אני לא מכיר מקרה אחד שהם הגיעו לוועדה פה והם יצאו כמו שהם באו.

במה שאני בקיא – אני בקיא. אני לא בקיא בתעודות זהות וב-10 שנים.

ואתה, מה לעשות, באזרח – אתה יודע שיש לי קצת ניסיון בזה ואנחנו רואים ואנחנו יודעים. אתה גם יודע איך נראות לשכות מרשם האוכלוסין, איך מדינת ישראל מתפקדת עם כל השירות לאזרח ואיך זה יהיה כשבכל מדינת ישראל במשך כמה שנים יצטרכו להחליף את תעודות הזהות שלהם כל 10 שנים.

טוב.

דרך אגב, אני כן הנפקתי דרכון בשגרירות האמריקנית, בקונסוליה האמריקנית, וזה הגיע אלי הביתה. לא ידעתי, אבל הדרכון עצמו הגיע הביתה עם שליח.

כן, שילמת על זה 80 שקלים או משהו כזה.

לא, אני לא חושב ש-80 שקלים. אני לא חושב.

טוב, רבותי, מי בעד?

אני רק רוצה להגיד לחברים מש"ס - -

אני מש"ס? אני מוועדת החוקה.

- - אתה אמור להצביע עכשיו על מוקד שפתוח 24 שעות וכולל שבעה ימים בשבוע.

אני מבטיח לך: מה שלא צריך להיות פתוח – לא יהיה בטוח. תהיה רגוע. שר הפנים עדיין דואג לדברים האלה בלי להעיר לו. כן?

מי בעד שזה יהיה פתוח 366 ימים בשנה, כולל ראש השנה, יום כיפור וסוכות?

אורי, אורי בעד זה.

מי בעד התקנות? מי נגד?
הצבעה

בעד – 2
נגד – 1
תקנות מרשם האוכלוסין (תעודה אלקטרונית לאימות), התשע"ב–2011, אושרו.

2 נגד 1 – התקנות אושרו. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 09:57.>