PAGE
14
ועדת הכנסת
07/05/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 274>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ט"ו באייר התשע"ב (07 במאי 2012), שעה 18:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 07/05/2012
בקשת יושב ראש ועדה להקדמת הדיון בהצעת חוק
פרוטוקול
סדר היום
<בקשת יושב ראש ועדה להקדמת הדיון בהצעת חוק.>
מוזמנים
¶
>
לאה ורון – מנהלת ועדת הכלכלה של הכנסת
דורית ואג – מנהלת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
אלעזר שטרן – יועץ משפטי, ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
אתי בנדלר – יועצת משפטית, ועדת הכלכלה של הכנסת
גלעד סממה – יועץ שר המשפטים
היו"ר יריב לוין
¶
כן. נתחיל בנושא השני כי אני מבין שאנחנו מחכים לכרמל, בקשת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט להקדמת הדיון בהצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 10).
היו"ר יריב לוין
¶
סליחה. לבקשת הממשלה להקדמת דיון בהצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 10), התשע"ב-2012, לפני הקריאה השנייה והשלישית. כמדומני, הצעה שכבר נתנו לה פטור מהקריאה הראשונה והנימוקים נשמעו גם בישיבה הקודמת לעניין הקריאה הראשונה.
דב חנין
¶
אני מציע שזה לא יהיה כמה מילים, אני חושב שזה חוק שהוא – אני אומר את זה בלי קשר לנושא של הפטור מארנונה לנכים ומוגבלים, אני אומר את זה באופן עקרוני – הממשלה עושה פה טעות. זה לא חוק מתאים לפטור מחובת הנחה, זה חוק מאוד מאוד רציני, עם שיקולים. אני חושב שראוי שאנחנו נקבל הסבר מקיף ורציני על החוק הזה.
דב חנין
¶
הממשלה מתנהגת בצורה נורא מוזרה, מצד אחד היא מתקטננת על הצעות חוק שהיא בעצם תמכה בהן, מצד שני היא מביאה לנו חבילות חקיקה דרמטיות ומבקשת מאתנו פטור מחובת הנחה. זה לא ראוי מבחינת התנהגות פרלמנטרית. יש לי הרבה דברים לומר לגופו של עניין אבל אני מעדיף קודם כל לשמוע את ההסברים.
אלעזר שטרן
¶
אני אסביר אולי, אני אתן קצת רקע. הצעת החוק שמבקשים לגביה פטור למעשה זה פיצול מתוך הצעת חוק גדולה יותר שביקשה לעשות תיקון מקיף לחוק איסור הלבנת הון. הצעת החוק המקורית כללה לא מעט נושאים, בגלל שהיו מחלוקות לגבי דברים מסוימים זה פוצל ולמעשה יש בהצעת החוק הזו 4-3 נושאים מרכזיים. הנושא הראשון הוא נושא של החלת משטר של הלבנת הון על המגזר של יהלומנים וסוחרים באבנים יקרות. החלת המשטר הזה נדרשת בגלל דרישות של ה-FATF , שזה הארגון הבין-לאומי למלחמה בהלבנת הון, ומדינת ישראל מבקשת להתאים את עצמה לסטנדרט הבין-לאומי ולהחיל את המשטר של הדיווחים גם על סוחרים באבנים יקרות. זה בעצם הנושא המרכזי של הצעת החוק הזו.
נושא נוסף הוא נושא של נותני שירותי מטבע, חלפנים, כל מיני אנשים שמתעסקים בהמרת כספים וכו', שהיום יש עליהם כבר משטר של הלבנת הון. יש תיקונים בעקבות הפעלת המוסד הזה בשנים האחרונות והפיקוח עליו על-ידי משרד האוצר, התגבשו כל מיני רעיונות של תיקונים והצעת החוק מתקנת את הפרק הזה. בנוסף יש עוד תיקונים שונים אקלקטיים לסעיף פה, סעיף שם. זה בגדול. הדברים שהיו באמת שנויים במחלוקת בוועדה פוצלו מהחוק ומונחים עדיין על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט, שזה כל הנושא של העברות מידע, מי רשאי לקבל מידע, הנושא של מאגר מידע. הדברים האלה פוצלו מהצעת החוק ולא נמצאים פה.
דב חנין
¶
כמובן שהסוגיה הזו היא סוגיה מאוד מאוד מורכבת ואני אנסה להתחיל לעבור עליה בצורה שיטתית. זה נכון שהדברים לא היו במחלוקת בוועדה אבל כשאני עובר על הצעת החוק כאן אז יש בהחלט הרבה מאוד הערות ואני חושב שהצעת החוק הזו מחייבת ליבון הרבה יותר רציני, אי אפשר לעשות את זה בפטור מחובת הנחה.
אלעזר שטרן
¶
חבר הכנסת חנין, אם אפשר לציין רק הערה קטנה, זו הצעת חוק שהוועדה עבדה עליה במשך שנתיים וחצי.
דב חנין
¶
מאה אחוז. אני חבר כנסת שלא חבר ועדה וראוי שגם אני אשתתף בדיון ולכן אני מתנגד לפטור מחובת הנחה, זה הכול. אני דורש את זכותי כחבר כנסת ללמוד חוק כל כך מורכב שמטיל חובות מרחיקות לכת על הציבור. אני אתן לך, אדוני היושב-ראש, דוגמה. אני פותח את החוק הזה ואני רואה בסעיף 2 על מי מוטלים החובות. אני נותן את זה רק כדוגמה של המורכבות, אני אומר את זה כמי שתומך במאבק בהלבנת הון. שיהיה ברור, אני לא מתנגד למאבק בהלבנת הון, אני רק חושב שהחוק הזה מחייב עוד הרבה הרבה עיון ומחשבה מעבר למה שנעשה בוועדה ואני חושב שראוי שהדיון הזה וגם הדיון הציבורי בחוק הזה ובהשלכות שלו יהיה דיון פתוח ולא במהלך של חיפזון כל כך גדול.
אני אתן לאדוני דוגמה אחת. אני מגיע לעמוד 2 של החוק, הטלת החובה. החוק מטיל למשל חובה על סוחר באבנים יקרות. התמיהה שאני מעורר נמצאת כבר בשורה השנייה של ההגדרה. אומרת ההגדרה: גם אם אין זה עיסוקו היחיד. זאת אומרת, גם אם אחד העיסוקים שלו הוא סחר באבנים יקרות אנחנו מעצם העובדה שבין יתר הדברים הוא עוסק גם בסחר באבנים יקרות, אנחנו מטילים עליו חובות שהם חובות מרחיקי לכת. אני נותן את זה כדוגמה למנגנון שהוא מנגנון נכון, בסך הכול המנגנון של המאבק שלנו בהלבנת הון הוא מנגנון נכון, אבל אנחנו פה מבצעים הרחבות שאני לא רוצה לשלול אותן על פניהן, אני רק אומר שהן מחייבות עיון ודיון הרבה יותר רציני.
הכנסת כרגע מתפזרת, אתם מבקשים מאתנו פטור מחובת הנחה, שזה אומר הליך מהיר של דיון. אני אומר שזה לא ראוי להליך מהיר של דיון. מה אנחנו צריכים לבדוק? מי הם הגורמים האלה? מה המשמעויות שלהם? יכול להיות שבסופו של דבר, כשהחוק הזה יבוא להצבעה, אני אתמוך בו, אבל זה בדיוק המקרה שאיננו מתאים לפטור מחובת הנחה. לא כדוגמת למשל חוק שהוועדה אישרה אותו קודם בפטור מחובת הנחה - - -
היו"ר יריב לוין
¶
אבל אתה הרי לא מציע להחזיר אותו חזרה לדיון בוועדה. מה הבעיה? הבעיה היא שאתה לא יכול ללמוד אותו מספיק לצורך הדיון במליאה. הרי הסתייגויות לא הוגשו והדיון בוועדה כבר נגמר, אף אחד לא מעלה בדעתו לא להחזיר את זה לוועדה ולא להביא את זה לאישור.
דב חנין
¶
אני אומר שיכול להיות שחוק כזה, לאחר שהוא יתפרסם לציבור, יעורר ביקורת ויכול להיות שהביקורת הזו תגרום ליושב-ראש ועדת חוקה בעצמו להגיד: אני בינתיים מעכב את החוק, אני לא מעלה אותו לקריאה שנייה ושלישית כי אני לא רוצה איזה שהן הרחבות שהן הרחבות מיותרות, מרחיקות לכת ומזיקות. זה דבר שהוא בהחלט ייתכן. אבל בשביל שהדבר הזה יקרה, ואני אומר את זה שוב, אני לא הייתי בוועדה, אני בטוח שעשיתם עבודה מקצועית מאוד יפה ומאוד ראויה אבל אנחנו רוצים לחשוף את זה לדיון ציבורי. זה חוק עם משמעויות מרחיקות לכת. אני יכול לתת עוד המון המון דוגמאות כאלה אבל אני חושב שאתם עושים טעות שאתם מבקשים חוק כזה בפטור מחובת הנחה. אני חושב שזו בדיוק החקיקה שראוי שהיא תידון בהליך הרגיל והמסודר והתקין של הכנסת. אגב, אדוני היושב-ראש, אם הבנתי נכון, ויכול להיות שאני לא הבנתי נכון, ואפשר לבדוק את הנושא עם עורכת הדין אסטרחן, אני רוצה רק בכדי ללכת לקראתכם ושלא תחשבו שאני מנסה להכשיל בכלל - - -
דב חנין
¶
גלעד, הנה, אתה רואה? אני רוצה ללכת לקראתך. כפי שאני הבנתי, הסיכום שקיים בנשיאות אומר שהצעות חוק שוועדות סיימו להכינן לקריאה שנייה ושלישית תוכלנה לבוא לאישור המליאה גם אם הן לא תאושרנה היום, זאת אומרת, היום עד מחר בבוקר. אני אומר, מתוך הדבר הזה, מתוך ההנחה הזו ובהנחה שהחוק הזה הוא בסדר והוא תקין והממשלה נניח רוצה להעביר אותו בכנסת הנוכחית, לא רוצה להמתין לכנסת הבאה, הבקשה שלי, אדוני היושב-ראש, היא בקשה מינימלית. ואם אנחנו נגיע להסכמה לדחות את הבקשה לפטור מחובת הנחה אני אעצור פה ואז אתם חוסכים לי הנמקות על עוד סעיפים וסימני שאלה שיש לי בהמשך הדרך. אני חושב שלחוק הזה לא צריך לתת פטור מחובת הנחה. אני חושב שהוא ראוי לדיון ציבורי ואם הדיון הציבורי לא ישכנע, לא יעורר סימני שאלה אצל יושב-ראש הוועדה אז מן הסתם החוק הזה יובא באחד הישיבות הבאות.
דב חנין
¶
אנחנו בדיון אחר, אבל אנחנו מכבדים את זה, קודם כל את היועצת המשפטית, את המשנה ליועץ המשפטי.
היו"ר יריב לוין
¶
יש לך נימוקים הגיוניים, זו הבעיה אתך, אבל אם הייתי שומע עליהם כל פעם שום חוק לא היה עובר. גלעד, מה אתה אומר?
גלעד סממה
¶
אני שמח שיש התעניינות בחוק הזה. כפי שאלעזר אמר, שנתיים וחצי ועדת חוקה עובדת על החוק הזה.
גלעד סממה
¶
ולפני שוועדת חוקה עבדה על זה במשך שנתיים וחצי החוק הזה עבר את כל מנגנון הממשלה, עבר אישור ממשלה, עבר את משרד המשפטים. אנחנו מבקשים לקדמו. אני לא יודע אם חבר הכנסת דב חנין השתתף בוועדת חוקה והעיר הערות, אני עדיין מבקש להצביע על פטור מחובת הנחה נוכח פיזור הכנסת הצפוי ונוכח העובדה שלרשות לאיסור הלבנת הון ולמדינת ישראל יש ביקורת בין-לאומית בפברואר 2013 והיא צריכה להעביר את כל החקיקה, או לפחות לנסות להעביר את כל החקיקה, עד אוגוסט 2012. אני חושב שזה אינטרס של כולנו, של אופוזיציה וקואליציה כאחד, של אנשים שאכפת להם מהמדינה. תודה רבה.
דב חנין
¶
בכל אופן טענתי היא שאותו אינטרס מוצדק שעורך הדין סממה מצביע עליו, של הביקורת הבין-לאומית שמדינת ישראל צפויה לה, אותו אינטרס יוכל להיענות גם כשזה יאושר בישיבת הכנסת בעוד שבוע או באיזושהי ישיבת פגרה. אם אני צודק – אני אומר את הדברים בזהירות מכיוון שאני שמעתי את הטקסט של הסיכום בעל-פה, אני לא ראיתי את הטקסט הכתוב אבל ישנו טקסט כתוב, ואני, עורך דין סממה, משתדל להיות מדויק באמירה שלי – הצעות חוק שאושרו לקריאה שנייה ושלישית על ידי ועדה של הכנסת עד יום שני ובכלל, כולל יום שני, תובאנה לאישורה של המליאה.
דב חנין
¶
אז אני אומר שכדאי לבדוק את הנושא עם עורכת הדין אסטרחן, כי אם אני צודק בעניין הזה אז למה לנו לדון? הממשלה לא צריכה את הפטור מחובת הנחה, תניח את זה היום, בעוד שבוע תביא את זה להצבעה, אם לא תתעורר ביקורת ציבורית ושום דבר אז לאף אחד לא יהיו טענות בעניין.
היו"ר יריב לוין
¶
זה באמת מוזר שבדיון בעניין פטור מחובת הנחה הוא מעלה את הסוגיה הזאת. חבר הכנסת רותם, יש לך משהו להוסיף?
דוד רותם
¶
זה חוק חשוב. אנחנו עומדים בפני ביקורת בנושא של הלבנת הון, אנחנו צריכים להילחם בהלבנת הון ובמימון טרור אז צריך להעביר את החוק הזה.
דוד רותם
¶
הממשלה רשאית. לפי התיקון לתקנון הממשלה רשאית לבקש את זה בהצעות חוק ממשלתיות, אנחנו יכולים להחתים 79 חברי כנסת ולא יכול להיות - - -
דב חנין
¶
מאה אחוז. הדבר הזה הוא רלוונטי למעט מצבים – וזו החלטת הנשיאות מהיום – שבהם ועדה סיימה את ההכנה של החוק לקריאה שנייה ושלישית עד היום ואז דבר כזה יכול להגיע למליאה. זו החלטת הנשיאות. אני אומר שאותו רציונל - - -
דב חנין
¶
גם אני חושב, ודרך אגב, אולי גם לא נצא בקצב הזה של ההתנהלות, אבל כרגע זה נראה שאנחנו בכל זאת יוצאים. אני בטוח שגלעד סממה גם יעזור לנו בעניין הזה. בכל מקרה, גם אם נצא, אני יוצא מנקודת הנחה שבסופו של דבר נצא, הדבר הזה ניתן לביצוע. אין קל מלהזמין את עורכת הדין אסטרחן ולבדוק אתה.
היו"ר יריב לוין
¶
אתה נמנע? אז 4 בעד, 1 נמנע ואין מתנגדים. הבקשה אושרה. אני עובר עכשיו לנושא השני על סדר-היום.
דב חנין
¶
אני רוצה להודיע פה רק למען הפרוטוקול, שלא יהיו אי הבנות, שאין הסכמת אופוזיציה להעלאת החוק הזה למליאה היום.
היו"ר יריב לוין
¶
טוב, רבותי, אני ממשיך הלאה. בקשת יושב-ראש ועדת הכלכלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012, בקריאה השנייה והשלישית. התחלנו לדון בעניין, הסתבר שיש איזושהי מחלוקת בין הממשלה לבין הנוסח שמציעה הוועדה. אדוני יושב-ראש הוועדה, בבקשה.
כרמל שאמה-הכהן
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מדובר בהצעת חוק מורכבת מאוד שהוועדה השקיעה בה עשרות שעות, דיונים ואחרי זה עוד עשרות שעות עבודת ניסוח והכנה להנחה. זו הצעת חוק מהפכנית ברמה הצרכנית מבחינת תיירים, מבחינת נוסעים שנתקעים לפעמים, טיסות מתעכבות, הזכויות שלהם. הכול הופך להיות יותר ברור, הכול הופך להיות יותר ידוע. החוק אמור להיכנס לתוקף ממש בשיא עונת התיירות הקרובה, באמצע אוגוסט. היתה מחלוקת עם הממשלה לגבי הפיצויים לדוגמה, אני חושב שיש גם חקיקות אחרות שאני זוכר מהקדנציה הזו שנקבעו פיצויים לדוגמה ולכן אני לא רואה מה ההתעקשות. אם זה לא יאושר היום, מדובר בחוק פרטי ולא ממשלתי, חוק של חבר הכנסת אחמד טיבי, זה אומר שיתחילו אולי לעסוק בזה בנובמבר הבא ולך תדע מי יהיה ומה יהיה. זה חוק שפעלו נגדו כל הלוביסטים, היה מאבק קשה מול חברות התעופה, אם אנחנו נפיל את החוק הזה על דבר כזה אנחנו יוצאים מאוד רע. זה יהיה אקורד הסיום של הכנסת.
גלעד סממה
¶
אנחנו תומכים בהצעה הזו, תמכנו בה גם בוועדת שרים. יש לנו רק בעיה עם סעיף 1 שזה סעיף פיצויים לדוגמה, באופן עקרוני ולאורך כל הדרך אנחנו מתנגדים לסעיפים הללו, במיוחד שלא מדובר במעשים שנעשו בזדון או תוך מרמה כזו או אחרת. אנחנו כן חושבים שהיה נכון לקבוע כאן, ודיברתי גם עם אתי בנדלר על זה, לקבוע רגולטור שאליו יהיה אפשר לפנות ברגע שיש איזו הפרה כזו או אחרת של החוק. לא הצלחנו לעשות את זה, לא הצלחנו גם בוועדה.
כרמל שאמה-הכהן
¶
קבענו בקדנציה הזו פיצוי לדוגמה על בן-אדם שרוצה להחזיר פיקדון על בקבוק משקה, לא על טיסה שעיכבו משפחה שלמה, ונקבע אלפי שקלים פיצוי לדוגמה, על שבעל מכולת לא מוכן לקחת את ה-30 אגורות.
אתי בנדלר
¶
כן, אני רוצה להוסיף עוד כמה דברים בעניין הזה. כל חוק, כידוע, קובע מי השר הממונה על ביצועו. היו כאן חילוקי דעות קשים, אף שר לא הסכים להיות ממונה על ביצוע החוק הזה.
אתי בנדלר
¶
לא הצלחנו לקבוע בשום פנים ואופן רגולטור להצעת החוק הזאת. אמרנו: מי בכל זאת יפקח על חברות התעופה שהן מבצעות את הוראות החוק? לא הצלחנו לקבוע. לא רק זה, הוועדה קבעה משהו ואז הביאו את זה לדיון נוסף בממשלה שהחליטה להתנגד לכך. זאת ועוד, יש כאן הוראה שמחייבת את חברות התעופה למנות נציג מטעמם בשדה התעופה שלוש שעות לפני כל טיסה כדי שתהיה כתובת לנוסעים אם יש בעיות. חשבנו שרשות התעופה האזרחית תפקח על זה, קיבלנו הסתייגות גם לעניין הזה: בשום פנים ואופן. מה קורה בסופו של דבר? חוק צרכני שמעניק פיצויים לצרכן, הטבות – אני לא קוראת לזה פיצויים כי זה לאו דווקא פיצויים, לפעמים זה סנדוויץ' ומשקה לנוסע ששינו לו את תנאי הטיסה ולפעמים הוא תקוע בשדה התעופה בארץ או בחוץ לארץ והוא זכאי להטבות.
עכשיו אומרים לחברת התעופה
¶
את חייבת לשלם לו הטבות מסוימות. בניגוד למה שאומר עורך דין סממה, הסעיף של הפיצויים לדוגמה אומר בפירוש שבית המשפט רשאי לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה פיצויים שאינם תלויים בנזק בסעיף זה פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים אם מצא כי נעשה ביודעין אחד מאלה. ביודעין זו מילה אחרת לזדון במקרה הזה. זאת אומרת, פנו לחברת התעופה, ביקשו ממנה את ההטבה שמגיעה לפי החוק, חברת התעופה סירבה לשלם את זה ואז הוא זכאי לפיצויים לדוגמה. אני מזכירה גם שבית המשפט הוא זה שרשאי לפסוק את הפיצויים לדוגמה.
זאת ועוד, יש חילוקי דעות בכלל האם ראוי להשתמש בפיצויים לדוגמה ככלי התרעתי, כן או לא. דבר אחד היה מוסכם, שבחוקים צרכניים דוגמת חוק הגנת הצרכן, כשיש ביודעין הפרה של הוראות החוק יש פיצויים לדוגמה. ובחוק הגנת הצרכן יש סעיף פיצויים לדוגמה, 31א, שכולל הרבה מאוד סעיפים ומעת לעת מוסיפים עוד הוראות ועוד הוראות לאותו סעיף פיצויים לדוגמה. אני לא רואה את ההבחנה מבחינת התפיסה בין חוק הגנת הצרכן לבין החוק הזה. ניסיתי להסביר את כל זה לעורך דין סממה, הוא אומר שאכן היתה טעות בכך שהממשלה התנגדה לקביעת רגולטור שיכפה את קיום הוראות החוק על חברות התעופה, אבל זו היתה עמדת הממשלה בשתיים או בשלוש ישיבות הממשלה, אז מה הם מצפים עכשיו שנעשה?
גלעד סממה
¶
אני לא אתנגד לפטור מחובת הנחה כאן כי החוק הזה הוא חשוב. אני חושב שהסעיף הזה הוא לא נכון.
היו"ר יריב לוין
¶
פה אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר. תודה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 18:35.>