PAGE
2
ועדת הכנסת
07/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 268>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ט"ו באייר התשע"ב (07 במאי 2012), שעה 10:00

<כללי האתיקה לחברי הכנסת>
<הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בגין משיכה חד-פעמית של כספי תגמולים שהופקדו לתקופה של 10 שנים לפחות), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר
רוברט אילטוב
נסים זאב

ארבל אסטרחן
רחל הכהן

אתי בן-יוסף

הדס צנוירט
<כללי האתיקה לחברי הכנסת>

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא הראשון על סדר-היום: תיקון בכללי האתיקה בעניין עיסוק נוסף.
כידוע, לאחר דיונים ארוכים מאוד בעניין גיבוש קוד אתי, גובשה הצעה על-ידי ועדת משנה בראשותו של חבר הכנסת חיים אורון. קיימתי משא ומתן ארוך עם מרכיבי סיעות הכנסת השונות בניסיון להגיע לנוסחה מוסכמת. עלה בידי להגיע לנוסחה מוסכמת על מרבית סיעות הבית, אלא שהנוסחה הזאת לא היתה מקובלת על יושב-ראש הכנסת, שהתנגד לה בכל תוקף, למרות שהיתה מוסכמת גם על קואליציה וגם על אופוזיציה ועל חתך רחב מאוד כאן בכנסת.

בעקבות הדבר הזה, ומאחר שהגענו, כנראה, לסוף דרכה של הכנסת הזו, חשבתי שלא נכון כרגע להצביע על הנושא הזה בצורה הזאת. עם זאת, מתוך החלק המוסכם יש פרק אחד, שנוגע לעיסוק הנוסף והסדרתו, שראוי ונכון היה להסדיר אותו, בפרט בשים לב לכמה סוגיות שיש להן נגיעה ישירה גם לאנשים שמכהנים בבית, ושהדבר הזה חיוני כדי להכווין את התנהגותם גם עכשיו וגם לקראת כהונתם, אם תהיה, בכנסת הבאה, ולכן מצאתי לנכון בכל זאת את הפרק הזה, שנוגע לעניין העיסוק הנוסף, ובעקבות בקשות שהגיעו אליי מחברי כנסת בעניין – אין כאן שום הרחבה של האפשרות לעסוק בשכר, ההוראות האלה לא משתנות. יש כאן בעיקר הוראות שנוגעות לעיסוק וולנטרי בארגונים שונים כאלה ואחרים, ולכן אני מציע שאת החלק הזה שעשינו נאשר, כדי שהעניין הזה לא יירד לטמיון. ארבל, בבקשה, נעבור סעיף-סעיף.

כפי שנאמר, הנוסח שמונח כעת בפניכם הוא נוסח שעקרונותיו נשאבו מתוך הדוח של ועדת המשנה בראשות חבר הכנסת אורון בשינויים מסוימים, וכפי שהסביר יו"ר הוועדה, אלה דברים שלגביהם התקבלו הסכמות.


מוצע כעת לקבוע פרק בכללי האתיקה, שיעסוק בעיסוק נוסף, שזה פרק שמשלים את ההוראות שקיימות בחוק החסינות. אגב, בהצעות קודמות היו גם הצעות לתקן את החוק. כעת לא מדובר על זה, זה הליך מורכב וארוך יותר. לכן אזכיר רק במילה שחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, כולל הוראות בעניינים של עיסוק נוסף, ובעיקר האיסור על חבר הכנסת לעסוק בכל עיסוק בשכר. קובע סעיף 13א בחוק: חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה. ההגדרה של "עיסוק" ושל "תמורה" – ההגדרות האלה רחבות מאוד, ובאמת הדברים האלה קיימים כבר שנים רבות, מאז שבשנות ה-90' נאסר על חברי כנסת לעסוק בעיסוקים נוספים בשכר.

לצד ההוראות האלה בחוק נקבעו במשך השנים גם הוראות בכללי האתיקה וגם החלטות רבות של ועדת האתיקה, החלטות פרטניות בשאלות מסוימות. חלק מההחלטות האלה גם מצוינות בנוסח שבפניכם, כי לצד כל סעיף כתבתי, מה ההוראות שקיימות כיום.


נעבור על הנוסח. בהתחלה מוצע להוסיף הגדרות מסוימות – אתייחס אליהן בתוך הסעיפים.
יש היום פרק בכללי האתיקה, שנקרא: הגבלות כהונה. מוצע לקרוא לו: הגבלות בעניין עיסוק נוסף, ולהחליף את סעיף 13 שבו, שבעצם נכנס בתוך הטקסט החדש, אז הוא לא מבוטל אלא רק מוחלף.


הסעיף הראשון שמוצג בפניכם הוא מספר 13 – הכותרת שלו: פעילות ציבורית. כעת מוצע, שחבר הכנסת יהיה רשאי לעסוק בפעילות הנושאת אופי ציבורי, ובמסגרת זו הוא אף רשאי לכהן במוסדות וגופים ציבוריים, לרבות בתפקיד ניהולי, אף אם אותם גופים מקבלים תמיכה מרשות ציבורית, בסייגים אלה. כאן יש שני סייגים: האחד, שהעיסוק הוא בהתנדבות, וחבר הכנסת לא מקבל כל תמורה עבור מילוי התפקיד בגוף הציבורי או בקשר למילוי התפקיד, והשני, שבמילוי התפקיד חבר הכנסת לא יפנה לרשות ציבורית בבקשה לקבל תמיכה כספית או טובת הנאה אחרת, ורשות ציבורית מוגדרת כמשרד ממשלתי, רשות מקומית, תאגיד שהוקם לפי חוק, חברה ממשלתית או חברה עירונית או חברה בת של חברה כאמור.

זה כולל גם עמותות ציבוריות רגילות?

כן.

שחבר הכנסת לא יפנה או גם הגוף עצמו לא?

חבר הכנסת. הרעיון הוא, שלא ייקחו חבר כנסת, שיעמוד בראש עמותה, ואז הוא יפנה לשר האוצר, לשר החינוך: תיתן לנו תקציב. אם חבר כנסת רוצה להיות פעיל בעמותה ללא תמורה, אומרים לו: בסדר, מותר לך לעסוק בפעילות ציבורית, בין אם עסקת בה לפני שהיית חבר כנסת, בין אם היא חדשה- - -

אם זאת לא פעילות, למשל, תקציבית - למשל, יש לנו מאבק, להכיר בזכויות או בלימודים של המגזר החרדי. זה כולל גם בית ספר שאני ייסדתי אותו – אני לא מנהל בו, אבל אני חבר בעמותה. זה לא נושא אינטרס כספי או דרישה כספית; אני נלחם על זכויות הכרה, למשל, בציבור המגזר החרדי, שיוכר- - -

אם אתה פעיל בגוף הזה, אתה לא תפנה בשם אותו גוף לרשויות ממשל. אם אתה פונה בעניינים כלליים- - -

שגם הגוף שלי קשור.

זאת שאלה. זאת הגדרה של ניגוד עניינים, כי אם הוא פעיל בגוף מסוים- - -

למה זה לא אינטרס ציבורי?

אם זה אינטרס ציבורי, שהוא לא יישא תפקיד. אסביר את ההבחנה, וההבחנה הזאת בדיוק קיימת גם היום. הרעיון הוא כזה: חבר כנסת, אם אינו פעיל בגוף מסוים, מותר לו לפנות כאיש ציבור, כאדם שעניינים ציבוריים קרובים ללבו ולפעילותו, לפנות גם למשרדי ממשלה או לגופים ציבוריים, ולומר: הנושא הזה חשוב לי – קדמו אותו, אבל אם הוא נושא תפקיד בגוף הזה- - -

גם אם זה לא ניהולי?

נכון.

חבר עמותה- - -

כן. הוא לא יפנה בשם הגוף לרשות הממשל.

יש פה הרחקת לכת. יש ניהול, שזה, נגיד, מזכיר, גזבר, יושב-ראש. סתם חבר בעמותה, עם כל הכבוד, זה בדרך כלל חבר כבוד. זה לא ניהולי. אני רוצה שיוגדר רק תפקיד ניהולי כמשמעו, שזה הגדרה: גזבר, יושב-ראש, מזכיר, מבקר – נושאים שקשורים לניהול. סתם חבר כנסת, שהוא חבר בעמותה, אני לא- - -

מה ההב
דל בין זה שהוא חבר בעמותה, חבר כנסת, או הוא פונה למען העמותה הזאת?

קודם כל, מה שמוצע כעת זה שינוי מהמצב הקיים. היום יש החלטה של ועדת האתיקה משנת 96', שאנחנו משתמשים בה המון – אחת מההחלטות שנעשה בהן שימוש בצורה הכי אינטנסיבית, ושם כתוב שאין מניעה שחברי כנסת יכהנו בתפקידי ניהול במוסדות וגופים ציבוריים בהתנדבות וללא תמורה, גם אם מקבלים תמיכה, ואז מוסיפה ההחלטה: כדי שלא תיווצר מראית עין של אפשרות ניגוד עניינים, וכדי למנוע לזות שפתיים קובעת הוועדה, כי מעתה ואילך לא יעסוק חבר כנסת במסגרת פעולתו ההתנדבותית בגוף או במוסד ציבורי בהופעה, ייצוג, ניהול משא ומתן או פעילות שתדלנית, בין בעל-פה ובין בכתב, בפני רשות ממשל. הרעיון הוא לא לתת עדיפות לעמותה שיש בה חבר כנסת לעמותה שאין בה חבר כנסת. כעת בנוסח כתוב: תמיכה כספית או טובת הנאה אחרת.

מה זה "טובת הנאה"?

תעזרו לעמותה.

במה?

תנו לה משרד.

הבאתי את הדוגמה הזאת, כי היא דוגמה מעשית. יש מאבק למען הציבור החרדי, שמוכר ב-BA שלו. אני חושב שנעשה עוול, שהמל"ג לא מכיר, וקיימתי ישיבות עם טרכטנברג, עם השר בעצמו, להוביל מהלך, ובית הספר שאני ייסדתי אותו הוא אחד מבתי הספר שייהנו מאותו דבר. אין לי שום טובת הנאה אלא יש לי תיקון עוול שאני רואה משך שנים. למשל, מבחני סאלד לא הוכרו עד היום. אני רואה כמה הבנות שלנו סובלות, וביניהן הבנות של בית הספר שלי. אם לא היה לי בית ספר, לא הייתי מבין את הסבל ואת העוול שנעשה.

אז אתה כבעל תפקיד בעמותה- --

אני חבר בעמותה, לא יותר.

הדבר הזה הוא היום אסור, לפי כללי האתיקה.

אדוני היושב-ראש, חברי עמותה אינם נושאים בתפקיד, וצריך להחריג אותם. הם לא נושאים בניהול.

מה אכפת לך להתפטר מהעמותה, ולעזור לה?

יש פה היסטוריה של שלושים שנה.

אבל אתה מזוהה אתה בכל מקרה. הציבור שלך יודע.

זה לא נראה טוב, שאתה חבר בעמותה, ואתה פונה בעניין שלה. זה מכניס אותך לפוטנציאל לצרות. למה אתה צריך את זה?

אני זוכר שהיו מקרים שחברי כנסת עזרו לגייס כספים לארגונים כאלה ואחרים. זה מקובל, אפשרי?

אם, למשל, חבר כנסת חבר בעמותת ידידי בית החולים, והגוף הזה עושה כנס התרמה, מותר לחבר הכנסת להשתתף בכנס הזה.

מותר לו להתרים גם?

כן.

איפה זה כתוב?

יש על הדברים האלה חוות דעת שניתנו במשך השנים גם על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בקשר של שרים וסגני שרים, גם על-ידי היועץ המשפטי לכנסת. למשל, בנושא של תרומות, זה דבר שנשאל לא מעט, והעמדה היא שמותר לחבר כנסת לדבר בשבחו של גוף מסוים, להשתתף בערב התרמה, אבל הוא לא יפנה ישירות לתורמים – לא יכתוב מכתב לעשירי הארץ- - -

נאמר שאני עכשיו מתפטר ושם את אשתי, זה מותר? אשתו כגופו.

כתוב: חבר הכנסת. לא חל על האשה.

אני שואל ברצינות. כלומר יש אפשרות שאתפטר, ואשתי תהיה במקומי חברה.

הכלל של ניגוד עניינים הוא כלל על, שחל על פעילות כל נבחרי הציבור, ואלה דברים שנבדקים לגופם.

חבר הכנסת לוין, אני חושב שאנחנו עושים פה עוול גדול. אנחנו צריכים להגדיר, שטובת הנאה זה כספי. אם זה נושא ציבורי, כפי שאני רוצה להגדיר היום, שזה מאבק שהוא לאו דווקא השלכות שלו למוסד שאתה חבר בו, אלא יש לו השלכות רוחב על כלל המגזר, פה אין טובות הנאה.

טובת הנאה כרגע מוגדרת כלרבות כסף, שווה כסף, נכס, מוצר או שירות.

בזה יש הרבה הגיון. זה בדיוק אותו עיקרון לגבי מי שחבר קיבוץ, וכשהוא מנהל מאבק למען האינטרס הכולל של הקיבוצים, זה מותר לו. אני חושב שאותו עיקרון נכון גם כאן. אם אתה חבר בעמותה שעוסקת בחינוך מיוחד, ואתה מנהל מאבק למען ילדי החינוך המיוחד באשר הם, זה בסדר גמור.

נכון, אבל אז צריך לראות עד כמה ההבחנה הזאת קיימת, ועד כמה נפגעות עמותות שאצלן אין חבר כנסת, ובכל מקרה כזה, שיש ספק אם זה חל, יש ועדת האתיקה, שאפשר לפנות אליה תמיד.

השאלה, אם לא צריך לומר שטובת ההנאה האחרת הזו, שיש לה נגיעה לאותו גוף, ואינה נחלת כלל הגופים העוסקים באותו תחום- - -

ואם זה לא כל הגופים אלא רק 60 אחוז מהגופים?

נאמר, אני נאבק, שמבחני סאלד יוכרו. מבחני סאלד זה במגזר החרדי.

אז יכול להיות שזה בכלל לא רלוונטי.

אני לא רוצה שמחר יהיה ספק בדבר הזה – יגידו: אתה פועל בניגוד אינטרסים. אנחנו עכשיו רוצים להעביר חוק, ואני לא רוצה שמחר מישהו ירים מסך, ויגיד: אתה פועל בניגוד.

צריך לזכור שאין הבדל בין זה לבין מה שקיים כיום. האיסורים קיימים גם היום, ובמצב כזה הייתי מציעה, לפנות לוועדת האתיקה.

יש הבדל, כי עד היום ההגדרה של ניהול - בדיוק מה שאני אומר. היום אנחנו רוצים להוסיף את חברי העמותה.

לא כתוב רק ניהול. כתוב: במסגרת פעילותו ההתנדבותית בגוף או במוסד ציבורי. לכן אני לא חושבת שבנקודה הזאת יש הבדל.

אני מאוד מבקש, אם אפשר לסייג את זה - לא באינטרס כספי אישי של המוסד. אם אני מבקש תקציב ייחודי – את צודקת, אבל אם אני מבקש דבר שהוא זועק לשמיים, ואני נאבק בו בכנסת, ויש לי בית ספר כזה, שאני מרגיש שהוא באותה מסגרת, אז אני לא יכול להרים את הטון ולצעוק: יש פה עוול מסוים?

לא, כי אתה פועל פה בשני כיוונים.

ממש לא נכון.

אני הייתי כותב שחבר כנסת שאינו מכהן בתפקיד ניהולי - צריך לעשות הגדרה שתאמר שאין באמור כאן כדי למנוע מחבר כנסת - לעסוק בפעילות ציבורית שהנגיעה שלה אינה לקידום הגוף הספציפי שהוא חבר בו אלא לקידום מטרה רחבה.

לפי זה, אף חבר תנועת ש"ס, למשל, לא יכול לפעול- - - כי יש רשת: מעיין החינוך- - -

זה לא מגיע לזה.

אפשר להגיע אפילו לאבסורד עוד יותר גדול – שמישהו חבר באיל"ן, והתוצאה תהיה שהוא אינו יכול לעסוק בשום נושא שנוגע לרווחה.

הוא פונה עכשיו לשר האוצר: תן להם פטור מארנונה.

לא, לאיל"ן ברור שלא.

גם לא לכל ארגוני הנכים, כי יש לו פה אינטרס.

לזה אני לא מסכים.

ואם חבר כנסת שהוא בן קיבוץ, פונה לשר האוצר, לעשות הסדר חובות לקיבוצים – את זה הוא יכול?

זה לא עיסוק.

זה סופר טובת הנאה, זה סופר ניגוד אינטרסים. למחוק חוב.

אם חבר כנסת שבא מהמושבים, מנהל משא ומתן על הסדרה של אפשרות לבנייה בחלקה ב', אז מה?

אז הוא לא יכול לפנות לגבי הישוב הספציפי.

גם זה אני אומר – הוא לא יכול לפנות לגבי העמותה הספציפית שלו, אבל הוא יכול לפנות לגבי כלל העמותות שעוסקות בציבור הנכים. אני חושב שזה הגיוני.

אני מבקש שזה יירשם. אם לא – כהסתייגות.

זה צריך להיות.

זה שינוי משמעותי. לראות היום חבר כנסת, שהוא בעל תפקיד בעמותה פונה- - -

לא בעל תפקיד; אלא רק חבר. לא ניהול.

יש הגדרה, מה זה ניהול.

אם אדם חבר בעמותה, למשל, למען הנצחת מורשת גנדי, והוא מנהל עכשיו מאבק ציבורי למען זה שיהיו יותר תקציבים לטובת הנצחת המורשת של אישים במדינת ישראל- - -

במחילה מכבודך, כשנבחרתי לכנסת, הייתי חבר בהרבה עמותות. שאלתי את היועץ המשפטי, את צבי, אמר לי: תתפטר אם אתה יושב-ראש או גזבר או מזכיר, אם אתה חבר בהנהלה. חבר עמותה – אין לך שום בעיה. למה להכביד? למה כל הזמן אנחנו מחפשים, איפה להכות את עצמנו?

זאת הערה נכונה, כי מי שחבר בגוף מהסוג הזה, כשהוא מנהל מאבק ציבורי שאינו נוגע ספציפית לגוף שלו, אלא הוא מאבק עם השלכה רחבה, אין סיבה למנוע את זה ממנו, זה גם לא הגיוני, כי זה יוצר אפליה בינו לבין חבר קיבוץ, חבר מושב, למשל.

אז מה שאפשר לעשות ב-(2) זה לא "במילוי תפקידו" אלא "במילוי תפקיד ניהולי בגוף הציבורי". עכשיו, איך נגדיר את זה.

בדיוק. תפקיד ניהולי זה די ברור. אפשר להשאיר את זה גם לפרשנות. הרי אם אדם הוא סתם חבר בעמותה, אז הוא לא בתפקיד ניהולי.

יש חבר ועד ויש חבר עמותה. חבר ועד זה ניהולי. בנוסף, גזבר, יושב-ראש, מזכיר.

אראה אם יש הגדרה בחוק העמותות לגבי זה, אבל אולי נכתוב משהו כמו: לרבות חבר ועד, גזבר, יו"ר, מזכיר. אז פסקה (2) תחול רק על תפקיד ניהולי.

יש לי שאלה בעקבות ההערה הקודמת שלך, שחבר כנסת יכול לעזור בגיוס תרומות, אבל הוא לא יכול לפנות, אז איך הוא יכול לעזור?

אם יש אירוע, וחבר הכנסת אומר: העמותה הזאת מאוד חשובה, ואני שמח שהיא עושה את הכנס- - -

זה משנה, אם הוא אומר את זה באירוע, או הוא פונה בכתב לארגונים?

הוא לא כותב מכתב לעשירי הארץ, ואומר: אני קורא לכם לתרום.

אבל אם זה קרן מסוימת?

כשפונים אלינו, מבקשים לראות מה בדיוק חבר הכנסת הולך להגיד או לכתוב, ואנחנו בודקים את העניין ומחווים דעה, ובמידת הצורך, פונים לוועדת האתיקה. קשה להגדיר במילים, מה מותר ומה אסור, כי הדברים משתנים. חבר כנסת מצטלם לסרטון לתרומת כספים למד"א, שרוצה להפיץ אותו בחו"ל, אז אנחנו אומרים שמותר לחבר כנסת לומר, איזה גוף חשוב זה, וכמה הוא תומך בפעילותו, והוא לא יגיד- - -

אפשר להכניס גם, שחברת כנסת לא יכולה להצטלם לרייטינג, בחוק הזה? אני מדבר ברצינות גמורה. אם אפשר, אני מבקש להכניס את זה כהסתייגות שלי.

חברים, יש לנו יום לא פשוט היום, בואו נתקדם.

"במילוי תפקיד ניהולי".

13א מדבר על פעילות עסקית. סעיף קטן (ב) שבו קיים היום בכללי האתיקה, בסעיף 13, שאומר שחבר כנסת לא יהיה חבר במועצת מנהלים של תאגיד שהוקם לפי חוק או גוף ממשלתי. הסעיף שמוצע להוסיף כסעיף קטן (א) הוא גם שאוב מהחלטה של ועדת האתיקה משנת 2009, שאומר: חבר הכנסת לא יהיה חבר במועצת המנהלים של חברה עסקית ולא ישמש בתפקיד ניהולי בחברה עסקית, אף ללא תמורה, ואף אם אינו מחזיק במניותיה של החברה.
סעיף 13ב המוצע מדבר על תפקיד מטעם גוף ממשלתי, והוא שאוב מהחלטת ועדת האתיקה שקיימת כבר משנת 93', ומוצע לקבוע בו שחבר הכנסת לא יקבל על עצמו מינוי לתפקיד, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, על ידי הממשלה, שר, סגן שר או נושא משרה בשירות המדינה, ולא ימשיך למלא תפקיד כזה לאחר שנבחר לכנסת, אלא אם כן אישרה זאת ועדת האתיקה, מטעמים מיוחדים.

חופשה ללא תשלום. גם בעניין הזה יש החלטה של ועדת האתיקה מהכנסת הקודמת, משנת 2008, ששונתה פעם אחת מאז. עד 2008 לא היתה הסדרה בכלל של העניין הזה – אני חושבת שהוא לא התעורר. בשנת 2008 התקבלה החלטה, שחבר כנסת יוכל להוית בחל"ת, אם לפני שהוא נבחר לכנסת הוא עבד אצל אותו מעסיק שמונה שנים, ובאותו מקום עבודה יש נהלים שמסדירים יציאה לחל"ת, והוא לא זוכה- - -

לא בתחום טיפולנו, הנהלים שיש במקום העבודה.

כן, אבל הכוונה, שלא ייתנו לו משהו מיוחד, ושתקופת השהייה בחל"ת לא תעלה על ארבע שנים, ושוועדת האתיקה תידרש לאשר את זה, לאחר שהיא תבדוק את זה, והיא תוכל לאשר את זה בתנאים וכו'.
מוצע כעת להסדיר את הנושא בסעיף מקל יותר, שיקבע שחבר כנסת רשאי לשהות בחופשה ללא תשלום ממקום העבודה שבו עבד לפני תחילת כהונתו, ובלבד שאין הוא מקבל כל תמורה ממקום העבודה. תמורה מוגדרת בסעיף ההגדרות כתמורה כספית או תמורה חומרית אחרת.

חבר הכנסת השוהה בחופשה ללא תשלום יודיע על כך לוועדת האתיקה בסמוך לאחר תחילת כהונתו.

התכלית כאן, שלא ייפגעו השכירים ביחס לאחרים שיכולים, למשל, להחזיק מניות ולהמשיך לשבת כאן בכנסת. אם אדם עבד כשכיר, אין שום סיבה, שהוא יצטרך לוותר על מקום עבודתו, במקום שבו מקום עבודתו מוכן להוציא אותו לחופשה ללא לתשלום. ודאי שהוא לא יוכל לעסוק בעניינים שיש להם נגיעה למקום העבודה.

סעיף קטן (ב) מבהיר, שזה לא מטיל חובות על אותו מקום עבודה.

ודאי. לכן אני לא רוצה להיכנס לעניין, אם יש או אין בו נהלים.

הסעיף האחרון – תקופת מעבר לח"כ חדש – הוא סעיף השלמה להוראת החוק. אותו סעיף 13א לחוק החסינות, שקובע איסורים על עיסוק נוסף, קובע בסעיף קטן (ה) שכל הסעיף לא יחול בששת החודשים הראשונים לכהונת ח"כ חדש. הרעיון הוא שכשנבחר ח"כ, בין אם בתחילת הכנסת, בין אם במהלך הכנסת, הוא צריך פתאום לחסל עניינים. יש מקרים, שיש לו משרד או הוא עצמאי, ונותנים לו חצי שנה, להמשיך לעבוד. הסעיף אומר שהאיסורים לא יחולו חצי שנה.
במשך השנים ניתנו לזה כל מיני פרשנויות – למשל, שבחצי שנה הזאת הוא לא אמור לקבל לקוחות חדשים אלא רק לפעול לסיום העיסוקים, ושכמובן, גם בחצי השנה הזאת חלים- - -

מותר לו להרוויח?

כן, זו הוראת חוק, אבל שלא יהיה ניגוד עניינים וכו', לכן מה שמוצע פה זה שמי שנבחר כחבר כנסת, ולא כיהן כחבר כנסת ערב בחירתו, כאמור באותו סעיף שהקראתי, כלומר ח"כ חדש, יסיים בהקדם כל עיסוק קודם שהיה לו ושאסור לחבר הכנסת לעסוק בו.

במה זה שונה ממה שהיה קודם?

אנחנו לא משנים את התקופה, כי זה בחוק. כל מה שאומר החוק – הוא נכנס לתוך הסעיף של איסור העיסוק הנוסף, ואומר: סעיף זה לא יחול בששת החודשים. אם קוראים רק את זה, אפשר להבין שבחצי שנה מותר לו לעשות הכול – לקבל לקוחות, לקבל כסף בלי הגבלה. פה מכוונים אותו. זה גם פרשנות שניתנה במשך השנים.

זה גם הגיוני לחלוטין.

לכן אומרים לו: סיים בהקדם כל עיסוק קודם שהיה לו ושאסור לחבר כנסת לעסוק בו.

מי שיש לו באמת עסקים גדולים – נאמר שתשובה התקבל להיות חבר כנסת, אז הוא יעביר את כל העסקים שלו למישהו אחר?

כן.

יש לחבר כנסת מגבלות.

בעצם כל הטייקונים לא יכולים להיות חברי כנסת.

יכולים, אבל צריכים להעביר – לבן שלו, למשל.

רק אשלים: חבר הכנסת כאמור לא יקבל על עצמו לפעול בעניין חדש במסגרת העיסוק הקודם, אלא יפעל רק לסיום הטיפול בעניינים קיימים במסגרת אותו עיסוק, ובאותה תקופת מעבר של חצי שנה יחולו עליו הסייגים שמפורטים בסעיף 13א(ב) לחוק, שאומרים שלא יהיה בעיסוק שלו פגיעה בכבוד הכנסת, חשש של ניצול לרעה, ניגוד עניינים, כלומר המגבלות שחלות בעת הכהונה יחולו גם בתקופה הזאת – בעיקר עניינים של ניגוד עניינים. אלה ההוראות.
בכללי האתיקה הקיימים יש פרק ד', שעוסק בהגבלות בענייני לקוחות. זה פרק ישן, שקדם לסעיף שאסר עיסוק נוסף, ויש שם כל מיני הוראות: חבר כנסת לא ייצג לקוח בתמורה בכנסת, בוועדותיה, במשכן הכנסת, בפני רשויות ממשל. היות שאנחנו לא עושים עכשיו תיקון כולל לכללי האתיקה, חשבתי, למרות שהפרק הזה כבר לא רלוונטי, אולי בחצי שנה, לא לגעת בזה כעת; כשיתוקנו כל כללי האתיקה גם הסעיפים האלה יימחקו, אלא פשוט כעת רק להוסיף, למרות שאנחנו מודעים לזה שהסעיפים האלה כבר לא רלוונטיים – כרגע רק להוסיף את הסעיפים האלה, שהקראתי פה.

מאה אחוז. ההסתייגות שלך נכנסה. מי בעד לאשר את התיקון הזה לכללי האתיקה?
הצבעה

בעד – רוב גדול
נגד- אין

נמנעים – אין

התיקון לכללי האתיקה אושר.

פה אחד, אושר.
<הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בגין משיכה חד-פעמית של כספי תגמולים שהופקדו לתקופה של 10 שנים לפחות), התשע"א-2011>

אני עובר לנושא השני על סדר-היום: קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בגין משיכה חד-פעמית של כספי תגמולים שהופקדו לתקופה של 10 שנים לפחות), התשע"א-2011 – הצעת חברת הכנסת פניה קירשנבאום וקבוצת חברי כנסת (פ/3479/18).
בשעתו נעשה סיכום בין המציע לבין סגן שר האוצר, שהנושא לא ייקבע לדיון. שני הצדדים, קרי גם המציע וגם סגן השר, הודיעו לי שניתן להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדה. היו בקשות, להעביר לוועדת הכספים או לוועדת העבודה והרווחה. הלשכה המשפטית המליצה להעביר לוועדת הכספים, אבל גם יושב-ראש ועדת הכספים הודיע לי על הסכמתו, שהנושא הזה יידון בוועדת העבודה והרווחה. בנסיבות אלה אני מבקש להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב גדול

נגד- אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

פה אחד, אושר.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:40.>