PAGE
10
ועדת הפנים והגנת הסביבה
07/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 536>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ט"ו באייר התשע"ב (07 במאי 2012), שעה 10:15

<הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 44) (פגישת אסיר עם עורך דין), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
דב חנין

אורי מקלב

ציון פיניאן

מירי רגב

>
חה"כ ג'מאל זחאלקה



חה"כ דוד רותם



חה"כ ליה שמטוב



איציק אברהם - ראש מדור חקירות באח"מ, המשרד לביטחון פנים

אפרים ברכה - ראש חטיבת חקירות באח"מ, המשרד לביטחון פנים

אבישי גולן - ר' חוליית סמכויות באח"מ, המשרד לביטחון פנים

רויטל גור - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

אהוד הלוי - יועמ"ש שב"ס, המשרד לביטחון פנים

יואל הדר
_
יועמ"ש המשרד לביטחון פנים

בועז חממי - ק' מדור חקירות באח"מ, המשרד לביטחון פנים

איילת טל - ע' בכירה ליועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

איילת לוי - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

שלי סבג - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

קובי עזרא - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

נעה לברון - מתמחה, משרד המשפטים

חגית לרנאו - סגנית הסנגור הארצי, משרד המשפטים

הגר פלגי הקר - ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים

אולגה שאולוב - מתמחה, משרד המשפטים

מאיה שלזינגר - מתמחה, משרד המשפטים

ישי שרון - סנגור, משרד המשפטים

רחלה אראל - ראש הסדנה לזכויות אסירים ועצורים, לשכת עו"ד

לילה מרגלית - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח

מירי פרנקל-שור, עידו בן-יצחק

יפה שפירא

מיטל בר-שלום
<הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 44) (פגישת אסיר עם עורך דין), התשע"ב-2012>

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. קיימנו דיון בשבוע שעבר בנושא הזה, וביקשנו מהנציגים של הממשלה והארגונים השונים לשלוח ניירות. הנחיתי את הייעוץ המשפטי של הוועדה, שלאחר שישמנו את כל הצדדים יביאו נוסח מוסכם. זה מה שכרגע עומד על שולחן הוועדה. אני קודם כל אומר תודה לייעוץ המשפטי של הוועדה, על שהצליח להגיע, עד כמה שאפשר, להבנות. נקרא את ההבנות, ואז נפתח את הדיון.

אני רוצה לשאול, מה נעשה עם ההקראה. נניח שאנחנו נגמור את זה היום, מה נעשה עם זה? הכנסת מתפזרת.

בהצעות החוק, שהיו פה בוועדה, ממשיכים לדון ולסיים.

מה יעשו עם ההחלטות של הוועדה? נשב היום ונחליט. מה יהיה עם ההחלטות של הוועדה?

ההחלטות האלה יבואו למליאת הכנסת השבוע.

היום זה יום עבודה רגיל של הכנסת. עוד לא התפזרה הכנסת. כל מה שהכנסת עושה היום יכול להיות מאושר.

כל מה שהוועדות יסיימו היום, בין אם מדובר בהכנה לקריאה ראשונה ובין אם מדובר בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, יכול לעלות למליאת הכנסת ביום רביעי.

אין יום רביעי.

יש יום רביעי.

בעיקר כאשר מדובר בהצעות חוק שאינן פרטיות.

עזוב איזה יום. זה יכול לעלות.

בעיקר כאשר אין פה פופוליזם ויש הסכמות.

הוספת סעיף 45א1 1. בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 45א יבוא:

45א1, הגבלת פגישה אסיר עם כמה עורכי דין

(1) בסעיף זה –

"אסיר" – למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום ונאשם העצור עד תום ההליכים המשפטיים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

"עורך דין" – כהגדרתו בסעיף 45א.

(2) ראה הנציב כי קבוצת אסירים מסוימת הנמים עם ארגון טרוריסטי כהגדרתו בפקודת מניעת טרור או שהורשעו בעבירה המנויה בתוספת הרביעית, או אסיר מסוים אף אם לא התקיימו בו תנאים כאמור, נפגשים עם כמה עורכי דין, והיה לנציב חשד ממשי כי פגישות אלו מנוצלות לשם פגיעה בביטחון המדינה, בשלום הציבור או במשמעת ובסדרי בית הסוהר, רשאי הוא להורות, על הגבלת מספר עורכי הדין שהאסיר או שקבוצת האסירים רשאים לפגוש בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים (בסעיף זה - תקופת ההגבלה). החלטת הנציב תינתן לאחר שעיין בעמדת ראש חטיבת מודיעין בשירות בתי הסוהר, וכן, לפי העניין, בעמדת ראש חטיבת מודיעין במשטרת ישראל או ראש החטיבה בשירות הביטחון הכללי המופקד על הנושא.
(3) אסיר שהוטלה עליו הגבלה כאמור רשאי, בתום שלושים ימים, לבקש להיפגש עם עורך דין אחר, והוא רשאי לשוב ולעשות כן, בתום כל שלושים ימים, ועד תום תקופת ההגבלה.
(4) הנציב רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, להאריך את תקופת ההגבלה בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים.
(5) בית המשפט המחוזי רשאי להורות על הארכת תקופת ההגבלה לאחר שהוארכה לפי סעיף קטן (ד) לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים, כל אחת, אם הוגשה בקשה לכך על ידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה. על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן זה רשאים הצדדים לערער לפני בית המשפט העליון, שידון בעניין בשופט אחד.
(6) החלטת בית משפט, שניתנה לפי סעיף זה, תובא לידיעת האסיר או קבוצת האסירים, בלא דיחוי.
(7) על הוראת הנציב לפי סעיף קטן (ב) או (ד) רשאי האסיר לפנות לנציב בבקשה לעיון חוזר בעניינו. על החלטת הנציב בעיון החוזר רשאי האסיר להגיש עתירה, בין בעצמו ובין באמצעות בא כוחו, לבית המשפט המחוזי. הרואות סימן ח'1 לפרק ב' יחולו, בשינויים המחויבים.
(8) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות בצו את התוספת הרביעית.
2. בסעיף 45ב לפקודה, במקום "ו-45א" יבוא "45א ו-45א1".

3. אחרי התוספת השלישית לפקודה יבוא:



"תוספת רביעית (סעיף 45א1)"

1. עבירת ביטחון כהגדרתה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו-2006.

2. עבירה לפי סעיף 3 לפקודת מניעת טרור.
3. עבירה לפי תקנה 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

מירי, האם יש לך עוד תיקונים?

בעקבות הנוסח הזה קיבלנו את הערות הארגונים, האגודה, הסנגוריה ולשכת עורכי הדין. על הנוסח שהוקרא עכשיו יש לנו הערות המוסכמות על הממשלה.

בסעיף (ב) - לאור ההערה של האגודה, נחדד את הנושא של הפגישות עם מספר עורכי הדין, שהן כבר מעלות את החשד הראשוני. הוספנו את ההערה והסעיף ייקרא כך: "ראה הנציב כי קבוצת אסירים מסוימת הנמנים עם ארגון טרוריסטי שהורשעו בעבירה המנויה בתוספת הראשונה א או אסיר מסוים אף אם לא התקיימו בתנאים כאמור, נפגשים עם כמה עורכי דין באופן המעלה חשד ממשי כי הפגישות לא נועדו לקבלת שירות מקצועי בהתאם לסעיף 45א". זה התיקון הראשון בעקבות הערתה של לילה לסעיף קטן (ב).

בסעיף (ג) - קיבלנו הערות שהסעיף אינו ברור מספיק, ולכן אני קוראת נוסח משופר: "אסיר שהוטלה עליו הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי להיפגש בכל שלושים ימים במהלך תקופת ההגבלה עם מספר עורכי הדין שקבע הנציב, ורשאי הוא בכל שלושים ימים להיפגש עם עורכי דין אחרים, ובלבד שמספרם בכל שלושים ימים לא יעלה על מספר שקבע הנציב". אני מקווה, שהסעיף ברור יותר.
בסעיף (ז) - קיבלנו הערה לגבי העיון החוזר: מדוע הגבלה שהוטלה על אסיר מסוים, טרם עתירתו לבית המשפט, צריך לבקש בקשה לעיון חוזר. קיבלנו את ההערה, ועל כן הבקשה לעיון חוזר תחול רק על אסיר שהוא חלק מקבוצת אסירים. סברנו, שלגבי אסיר שהוא חלק מקבוצת אסירים נכון שהוא יפנה לנציב והנציב או מי שהוא הסמיך לכך ישקול את הנסיבות המיוחדת טרם שהוא יעתור לבית משפט. אני קוראת את הסעיף: "על הוראות הנציב לפי סעיף קטן (ב) או (ד) רשאי אסיר, שהגבלה הוטלה עליו בשל היותו חלק מקבוצת אסירים, לפנות לנציב בבקשה לעיון חוזר בעניינו, אם התקיימו בעניינו נסיבות מיוחדות". זאת אומרת, שאסיר מסוים שעליו הוטלה ההגבלה רשאי לעתור ישירות לבית משפט.

הוספנו סעיף (ח) - בעקבות הערות שקיבלנו לגבי נוכחות השרים בדיון בבתי המשפט, הוספנו סעיף (ח): "אסיר מסוים שהנציב הטיל עליו הגבלה לפי סעיף (ב) או אסיר שהנציב קיבל לגביו החלטה בעיון חוזר לפי סעיף קטן (ז), רשאי להגיש עתירה, בין בעצמו ובין באמצעו בא כוחו, לבית המשפט המחוזי. הוראות סימן ח לפרק ב סעיף 45א(ט) יחולו בשינויים המחויבים". זה פועל יוצא מסעיף קטן (ז). הפועל היוצא של זה הוא שאסיר יוכל להיות נוכח בדיון אלא אם יתקיימו ההגבלות 1-4 המתקיימות בסעיף 45א.

אנחנו מדברים רק על הדיון בבית משפט.

בוודאי.

נגביל את זה לשנה אחרי המשפט, ובשנה הראשונה לשהותו בבית הסוהר כן ניתן לו אפשרות. יכול להיות שבשנה הראשונה לאחר המשפט הוא צריך להתייעץ עם כמה עורכי דין, בין אם זה לצורך הערר ובין אם זה לדברים אחרים. הצענו להגביל את זה לאסירים, שנדונו ל-5 שנים מינימום, ולא לעשות את זה גורף מדי. יש הגינות בהצעה הזו.

עד שנה זה לא יחול עליו.

SECOND OPINION מקובל ברפואה ובמשפטים.

הרי לא אוסרים עליו להיפגש עם עורכי דין.

אבל מגבילים את המספר.

שלושים יום הוא יתייעץ עם עורכי דין.

דווקא בשנה הראשונה שלושים יום הם חשובים.

הוא שוקל ערעור.

הרי זה חוק, וזה יחול על כולם. אנחנו לא רוצים שזה יחול על כולם. אלה שנשפטו לתקופה של עד שנה לא צריכים להיפגע מזה. אתם דיברתם על אסירים ביטחוניים, אבל הם לא נשפטים לזמן של פחות משנה.

אני לא מדברת על כמה זמן הם נשפטו. אני מדברת על השנה הראשונה לשהות שלהם בבית הסוהר.

כמו שלגבי עציר בשנה הראשונה זה לא חל, אנחנו רוצים להחליט שגם לגבי אסיר זה לא חל – וזה לא משנה איזה אסיר, בוודאי אסיר שנשפט להרבה שנים. בשנה הראשונה יש בעיות, ולכן ראוי שבשנה הראשונה לא תחול עליו הגבלה כזו.

היועצת המשפטית אומרת שאין בעיה. הוא יכול לבקש מהנציב.

אם יש נסיבות מיוחדות, הוא יכול לפנות לנציב.

אני מציע, שבנסיבות המיוחדות יוכל הנציב לבקש שלא לתת לו. ככה זה צריך להיות. יש את דרך המלך, ויש את הדרך הרגילה. למרות שאנו חוששים ממנהיגות כזו או אחרת, בשנה הראשונה אנחנו מונעים מהם את האפשרות לקבל את הייעוץ המשפטי הנכון בדרך שהם רוצים לבחור בה, וזה בנוסף לבעיות שיש לאסיר בשנה הראשונה.

אני חייבת להגיד לאדוני, שאני חושבת שהאנשים שאדוני מכוון אליהם אלה בדרך כלל האנשים שלגביהם לא יוצא צו.

אני לא יודע למי את חושבת שאני מכוון. אני לא יודע למי אני מכוון, אז איך את יודעת למי אני מכוון? אני מכוון באופן כללי. אני באמת לא יודע למי אני מכוון. אני מוכן לשמוע. תגידי בקול.

תסתכל בסעיף עצמו על מה מדובר, על איזה אנשים אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על אנשים שיש חשד ממשי מהפגישות שלהם עם מספר רב של עורכי דין.

בסופו של דבר כל האנשים האלה נשפטו. אתם רוצים לדבר על חצי שנה, שלושת רבעי שנה, אני מוכן לשמוע. אין לי ספק, שיש תקופה לאחר המשפט שהוא עדיין צריך להתייעץ, ויכול להיות עם כמה עורכי דין.

יש לו עורכי דין.

הוא רוצה להחליף את העורך דין. הוא נפגש עם אחד והוא לא נראה לו.

יש כיוון שונה גם מההיבט שלך. אתה מדבר מהיבט אחד, אבל החוק רוצה להגביל אותם מהיבט אחר. אם מדובר באזרח תמים, צווארון לבן, שיש לו עסקים ויש לו בעיות עם אשתו, שיהיו לו מספר עורכי דין. מהצד השני, יש ארגוני פשע שממשיכים לנהל את העסקים שלהם. אתה אומר: בשנה הראשונה תמשיך לנהל את העסק שלך כמו לפני המאסר. רק עם עורכי הדין הוא יכול להמשיך לנהל את העסקים.

גם בשביל לסגור את העסקים הוא צריך עורכי דין.

לא סוגרים. שם רק פותחים.

יש לו עתירה אחת על זה שלא נותנים לו מספיק לראות. יש לו עתירה שנייה על התנאים שלו, ולזה הוא לוקח עורך דין אחר שמומחה לכך.

ויש לו סכסוך עם אשתו כי הוא נכנס לכלא, ולשם כך הוא צריך עורך דין אחר.

אנחנו לבנו את הדברים האלה. היה על כך דיון ארוך בפעם הקודמת. אני מודה לייעוץ המשפטי של הוועדה, שניסה לבוא עד כמה שאפשר לקראת המבקשים. אני חייב להצביע על כך. אי אפשר לקבל את כל מה שרוצים. מה שאפשר, קיבלנו.

יש לי שלוש הערות, שאם לא תתקבלנה אבקש שהן תרשמנה כהסתייגות.

חה"כ זחאלקה ביקש הסתייגות דיבור.

אני שותף להערכה לייעוץ המשפטי של הוועדה, שעשה עבודה מאוד רצינית כדי להקל מרוע הגזירה שהממשלה ניסתה לכפות עלינו. אני חושב, שהחוק הזה, גם אחרי השינויים, הוא חוק לא טוב. הוא חוק לא טוב מכיוון שהוא פוגע בזכות בסיסית של אנשים לקבל ייצוג משפטי. ברמת העיקרון, אני קודם כל מתנגד לחוק.

אם דעתי היתה מתקבלת, הוועדה היתה מחליטה להחזיר את החוק הזה ולהסיר אותו מסדר היום. אם הרעיון הזה לא מתקבל, הייתי מציע המנגנון אחר שהולך לקראת הממשלה. המנגנון האחר אומר, שאם הנציב חושד הוא יפנה לבית המשפט ובית המשפט יקבע. אם בית משפט יקבע שיש חשד ממשי, הוא יחליט. פה אנחנו נותנים לבית הסוהר, לחתול, לשמור על השמנת כאשר נגד החתול הזה כל המנגנונים נועדו. אנחנו נותנים פה לבית הסוהר-לחתול לשמור על השמנת. כהסתייגות הראשונה אני מציע, שכל המנגנון הזה לא יהיה בשיקול הדעת של הנציב אלא יהיה בהחלטה של בית משפט. הנציב יוכל לפנות לבית משפט.

דבר שני – יש כאן עדיין את הסייג: "אף אם אסיר מסוים לא התקיימו בו התנאים כאמור". בעצם זה רלוונטי לכולם. למה בכלל עשינו חוק ואמרנו שזה רלוונטי לקבוצה הזו והזו? דרך החריג הזה כולם נכנסים פנימה. אני חושב שאת החריג הזה צריך להוריד.
דבר שלישי – אני חושב שחיוני להבהיר שבנוסף להליכים ולערוצים שיש בידי האסיר לפנות, צריך להיות ערוץ פעולה לעורכי הדין. גם עורכי הדין יכולים לעתור ולפנות כנגד ההחלטה ששוללת מהם את הזכות לייצוג. יש פה פגיעה גם באסיר וגם בעורך הדין.

הזכות לייצוג היא של האסיר.

זו הזכות לעבודה של העורך דין.

זה חופש עיסוק.

אנחנו רואים את הפגיעה קצת אחרת.

מפאת הזמן הקצר, אני אקצר ואגיד שאני מתנגד להצעת החוק. אני חושב שאין לה מקום ואין טעם להיכנס לפרטיה. זה לא עניין של סעיף זה או אחר. אני מתנגד לה בכלל. היא מצטרפת לשורה של הצעות חוק וחוקים המגבילים זכויות אדם וזכויות עציר.

העיקר שלא יגבילו את הטרור. זה הכי חשוב. שאת העצירים יגבילו, אבל את הטרור שלא יגבילו. זה מה שחשוב. הרי למה הגיעה ההצעה הזו, כי כל מי שנכנס לשם הם אוהבי ציון גדולים?

אני לא חייב להתייחס לדבריו של כל פאשיסט או כל פאשיסטית קטנה, קטנטונת ועלובה.

ברור, אבל כל טרוריסט זה טוב.

את עלובה. אם אנחנו מצרפים להצעת החוק הזו הצעות חוק נוספות של מניעת מפגש בין עורך דין לאסיר, זה בסופו של דבר מתכנס לכדי הגבלה רצינית ומשמעותית. אסור להתייחס להצעת החוק הזו כעומדת לבדה. יש כאן פגיעה ממשית לא רק באסיר. החוק מתייחס לפגיעה בזכויותיו של האסיר. יש כאן פגיעה בעורכי הדין. הצעת החוק איסור מפגש גם היא פגיעה בעורכי הדין. יש פה פרצה שקוראת לגנב, של שימוש לרעה בחוק כדי לפגוע בעורכי דין מסוימים. כלומר, לנציב יש היום אפשרויות מגוונות, סל של ענישה כלפי עורכי דין. אם הם לא יהיו לטעמו של השב"כ או לטעמן של רשויות משטר מסוימות, הם יהיו נתונים לענישה. ברגע שהוא יבקש להיפגש, ידחו אותו חודש-חודשיים. ברגע שהוא ירצה לבוא עם קבוצת עורכי דין, פוסלים אותו. מענישים את האסיר כי הוא בחר בעורך הדין הזה.
לכן, אני חושב שיש מקום לקבל את הצעתו של עמיתי דב חנין, ולאפשר גם לעורכי הדין להגיש ערעור. יש כאן גם פגיעה בהם.

"פגיעה בביטחון המדינה במפגש עציר" או כל עבירה אחרת בין עציר לעורך דין, יש בו הנחה שהעורך דין משתף פעולה עם העבירה. איך יכולה להיות כאן עבירה? אם העציר רוצה לעשות עבירה ועורך הדין לא משתף פעולה, אין עבירה. כלומר, יש כאן הנחה שיש מום או פסול. מספיק שעורך דין ייפסל פעמיים, כדי שתהיה לגביו סטיגמה שהוא עובר על החוק או שהרשויות חושדות בו. זה יכול לפגוע בפרנסתו. לכן, אני חושב שיש מקום לאפשר לעורך דין. זה עניין מהותי.

זה לא נדון כרגע. זה חוק שעבר לפני חצי שנה.

זה גם פה. ברגע שיראה הנציב שבין קבוצה של שישה עורכי דין אחד הוא עורך הדין המסוים הזה, הוא יכול לפגוע בו.

זה לא הסעיף הזה.

הצבענו על זה לפני חצי שנה.

אני יודע.

הרעיון בסעיף הזה הוא שהאסיר יוכל לבחור איזה עורכי דין שהוא רוצה במשך 30 יום. אחרי 30 ימים הוא יכול להחליף. חה"כ זחאלקה, מה שאתה טוען נכון היה לתיקון הקודם כאשר חוקקה הכנסת בקיץ שעבר פסילה של עורך דין ספציפית שלגביו היה מידע.

זו שורה של דברים. יש תופעה של שימוש ברעה במקצוע. יש לנו בעיה עם זה במדינה. גם אתה מסכים.

אם אתה מניח שמשתמשים לרעה במקצוע, אז צריך לאפשר לעורך דין ישר דרך שלא ייפגע.

הוא לא ייפגע. אני מבטיח לך.

ושתהיה לו אפשרות לערער אם הוא נפגע. אני חוזר על דבריי: יכול להיות שהנציב יראה עורך דין מסוים בקבוצת עורכי דין, וזה יהיה השיקול היחיד שלו לפסול.

הוא לא יכול לפסול.

לפי הסעיף הזה הוא לא יכול.

לא לפסול את עורך הדין, אלא להטיל הגבלה על האסיר.

האסיר בוחר מה הוא רוצה.

דבר אחד חשוב להדגיש לאורך כל הדרך: אין הגבלה על פגישה עם עורכי הדין. יש פה צמצום. אין איסור. יש פה צמצום של מספר עורכי הדין שאסיר יכול לפגוש.

הטענה שלי פשוטה מאוד: נניח שאני נציב שלא אוהב עורך דין פלוני אלמוני, ברגע שאני אראה את השם שלו בקבוצה של עורכי דין שהאסיר בחר, אני אטיל את הצמצום על האסיר.

לא, זה לא זה. זה לא החוק.

עדיין האסיר יכול לפגוש את עורך הדין הספציפי הזה.

האסיר יכול לבחור את מי שהוא רוצה. הבחירה נשארת בידי האסיר.

חה"כ זחאלקה מתנגד לחוק, כמו שהוא ציין. יואל, יש לנו עכשיו דיון גם בתיקון מס' 43 ואנחנו מבקשים שזה יעלה למליאה ביחד. שלא יהיו פה תרגילים. מה שאנחנו מסכמים, אנחנו מסכמים. במידה ותמשכו משהו, גם זה יימשך. שלא תהיינה פה אי הבנות. אנחנו הולכים ביחד יד-ביד, וגם זה עולה למליאה יחד.

אני לא בטוח שהבנתי.

הוא אמר דברים מאוד ברורים.

הוא הבין. אנחנו מעמידים להצבעה את הצעת החוק, עם התיקונים שהציג הייעוץ המשפטי של הוועדה בהתייחס לכל הבקשות עד כמה שאפשר. מי בעד הצעת החוק?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 1

נמנעים – אין

הצעת החוק אושרה

הצעת החוק אושרה, ותעלה למליאה עוד השבוע, בעזרת השם, בהתחשב בחוק הבא. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>