PAGE
25
ועדת החינוך, התרבות והספורט
07/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 603>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ט"ו באייר התשע"ב (07 במאי 2012), שעה 09:00

<1. הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון - חובת השאלת ספרי לימוד), התש"ע-2009, של חברת הכנסת רונית תירוש (פ/1755).>
<2. הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון מס' 6) (חובת קיום הצבעה), התשע"ב-2012.>

חברי הוועדה: >
אלכס מילר – היו"ר
עינת וילף

>
חה"כ רונית תירוש



דלית שטאובר - מנכ"לית משרד החינוך

דורית מורג - היועצת המשפטית, משרד החינוך

לירן שפיגל - עוזר ראשי ליועמ"ש, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף התקציבים, משרד החינוך

חיים הלפרין - מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה, משרד החינוך

הילה פאר - משרד החינוך

אלי פריד - יועץ מנכ"לית משרד החינוך

יעקב פרידברג - עורך-דין, משרד המשפטים

זיו בר - עוזר לראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

סמי עטר - איגוד מנהלי מחלקות חינוך, מרכז השלטון המקומי

דורית חגי - יושבת-ראש סניף המורים פתח תקוה, הסתדרות המורים

ענת אייל - המשמר החברתי

מוריה חיה אהרוני - נציגת מועצת תלמידים ונוער ארצית

יורם רוז - בעלים של הוצאת ספרים כנרת זמורה ביתן

לירון וייס - דוברת הוועדה

יובל וורגן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

מירב ישראלי
רחלי הכהן - מתמחה

יהודית גידלי

טלי רם
<1. הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון - חובת השאלת ספרי לימוד), התש"ע-2009, של חברת הכנסת רונית תירוש (פ/1755)>
<2. הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון מס' 6) (חובת קיום הצבעה), התשע"ב-2012>

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, התאריך הוא 7 במאי 2012, ט"ו באייר תשע"ב, בנושא הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון – חובת השאלת ספרי לימוד), התש"ע-2009, של חברת הכנסת תירוש (פ/1755); והצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון מס' 6) (חובת קיום הצבעה), התשע"ב-2012, הצעת חוק ממשלתית.
רבותי, לפני שאנחנו מתחילים בדיון על הצעת החוק אני מקיים כאן הצבעה על מיזוג שתי הצעות החוק – גם הצעת החוק הפרטית וגם הצעת החוק הממשלתית - וכן בעניין פטור מחובת הנחה. אנחנו עושים את זה לפני הדיון כך שוועדת הכנסת תוכל לאשר את כל ההליך הזה. במידה שנאשר את הצעת החוק היום בקריאה שנייה ושלישית, אני תקווה שגם המליאה תאשר אותה בימים הקרובים – היום, מחר, כאשר זה יעלה – וכך נוכל להביא בשורה חשובה מאוד לילדי ישראל, כמובן גם להורים שנמצאים תחת עומס לא פשוט בעניין רכישת ספרי לימוד.
אני חושב שזה מהלך מאוד חשוב. במשך התקופה האחרונה, זה כמה שנים, הצלחנו להעלות את הסוגיה הזאת על סדר-היום. אני מברך גם את משרד החינוך שהצליח להגיע להסכמות ולאותו תקציב שבסופו של דבר מאשר את העניין של השאלת ספרים.

חשוב להבין את המאבק של אותם חברי כנסת – גם חברת הכנסת תירוש, גם חברי כנסת אחרים כמו אנסטסיה מיכאלי - שהעלו את הסוגיות האלה על סדר-יומה של הכנסת בצורה שוטפת, וסוף סוף אנחנו מגיעים לאיזושהי הכרעה. העניין הוא שבסופו של דבר גם המערכת הזאת תעבוד, כמובן ועדת החינוך תפקח על כך שזה לא יהיה בהיבט הצהרתי אלא גם בפועל, שהמנגנון הזה יופעל בבתי-ספר.

אני פונה לוועדי ההורים, שאמורים בסופו של דבר גם להיות אלה שלוקחים על עצמם אחריות לגבי אישור הסוגיה הזאת. גם בעניין זה, ברגע שאנחנו מאשרים את החוק, הייתי מציע גברתי המנכ"לית, שדרך בתי-הספר תצא איזושהי הודעה.

יצאה כבר.

שהם יוכלו לבדוק איך המנגנון הזה יעבוד, מה בדיוק הילדים יקבלו. צריך גם לעבור על אותם ספרים שיהיו בספריות, בהשאלה.
אנחנו צריכים להעלות את הסוגיה הזאת להצבעה, בעניין המיזוג. האם אני צריך להקריא?

לא. אנחנו מבקשים מוועדת הכנסת למזג את הצעת החוק הפרטית והצעת החוק הממשלתית שמונחת בפנינו, זוהי הצבעה אחת. הצבעה נוספת היא לגבי הבקשה לוועדת הכנסת לפטור מחובת הנחה, שאפשר יהיה להעלות זאת למליאה.

אני מעלה את סוגיית המיזוג להצבעה.

הצבעה

בעד – פה אחד
הבקשה למיזוג הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון – חובת השאלת ספרי לימוד), התש"ע-2009; והצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון מס' 6) (חובת קיום הצבעה), התשע"ב-2012, נתקבלה.

אושר פה אחד. אני מעלה להצבעה את הבקשה לפטור מחובת הנחה.

הצבעה

בעד – פה אחד
הבקשה להקדמת הדיון בהצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון מס' 6) (חובת קיום הצבעה), התשע"ב-2012, נתקבלה.

גם עניין הפטור מחובת הנחה אושר פה אחד. תודה רבה.

תחתום וכבר נשלח את זה לוועדת הכנסת.

רבותי, אנחנו פותחים דיון לגבי הצעות החוק. תיכף תגיע חברת הכנסת תירוש שתרצה להציג את החוק. מירב, הבנתי שיש התחייבות של חברת הכנסת תירוש בעניין תיאום מלא של נוסח החוק.

כן. היא יחד עם הממשלה בנוסח.

עם הממשלה. אם כך, אנחנו נראה מה צריך לשנות, מה השוני בחוקים, ונאשר. אני מעביר את זכות הדיבור למנכ"לית המשרד שתוכל להציג בפנינו את הצעת החוק המופיעה כאן, נתקדם בדיון כללי. בבקשה, גברתי.

מדובר בשינוי הצעת החוק, שעל-פיו תתקיים הצבעה בכל אחד מבתי-הספר, מה שאמור להביא לידיעת כלל ההורים את האפשרות הזאת שניתן להשאיל ספרי לימוד תמורת אגרה של 280 שקלים בבית-הספר היסודי ו-320 שקלים בבית-הספר העל-יסודי. הכוונה היא להיכנס לתוכנית ברוב של 60% מההורים שמצביעים בעד, ולא 90% כפי שהיה בעבר.
אני כבר פרסמתי חוזר מנכ"ל לכלל המערכת, הוצאתי מכתב לכל ועדי ההורים בכל הארץ, הוצאתי מכתב לכל מנהלי אגפי החינוך בכל הארץ, כולם תומכים מאוד במהלך הזה, כולם משתפים פעולה. יש גם רשויות שייכנסו לזה באופן גורף כרשות.

אנחנו ביקשנו מכל מנהלי בתי-הספר דבר ראשון לנקוט בצעד שיזמין את ההורים לקיים את ההצבעה בבית-הספר. לגבי הערתך לספרי הלימוד אני רוצה לציין שרשימת הספרים שמוצמדת לחוזר המנכ"ל היא רשימת הספרים המאושרים – זה יתרון נוסף של הצעת החוק הזאת, שאך ורק ספרי לימוד מאושרים יוכלו להירכש לבית-הספר, מה שמגביר את הפיקוח על איכות ספרי הלימוד ומונע את האנדרלמוסיה שהיתה במערכת בהיבט הזה.

אנחנו מצפים שהמהלך הזה ירחיב מאוד את מספר בתי-הספר שייכנסו לתוכנית. היום יש כ-800 בתי-ספר, אנחנו מצפים שהתוכנית תתרחב למספר גדול מאוד של בתי-ספר, ובכך תהיה הקלה עצומה על נטל התשלומים של ההורים, וכמובן גם קידום ערכים של שמירה על ספר, של כבוד לספר, של פעילות קהילתית שתתקיים בבית-הספר, הרבה מאוד ערכים נוספים נלווים.

תודה, גברתי. נשאלת כאן שאלה בעניין אותם בתי-ספר שבהם אין ועדי הורים, אני חושב שדווקא שמענו על כאלה. איך בדיוק המנגנון הזה יכול לעבוד? בכלל, הנושא של ועד הורים זה דבר שהיה במין אי-ודאות במשך השנים האחרונות, רק באישורי תשלומי ההורים האחרונים אנחנו אישרנו את עניין הגבייה. עדיין, עם כל הכבוד – ואני ממש לא מסתיר את זה מאף אחד – כל פעם אני רואה בוועדה פה מישהו אחר שמזדהה בשם ועד הורים כזה או אחר.

עכשיו יש בחירות חדשות.

אני לא יודע איך אתם, אבל אני מזמן התבלבלתי מי מייצג את מי. גם בעניין זה חשוב להבין שאם יש הורים ויש בית-ספר ואין שם איזושהי התארגנות, אנחנו לא יוצרים כאן תלות באיזשהו גוף. שלא יקרה מצב שאנחנו נכנסים כאן למשהו שמחייב אותם להתארגן – זה חשבונות, זה כסף וכל הדברים האלה.

ההערה שלך מאוד מאוד חשובה, אדוני היושב-ראש, והיא באמת מכוונת לדבר שלא אמרתי.

דרך אגב, ההערה בהמלצת מנהלת הוועדה.

אז תודה למנהלת הוועדה. קודם כול, ההצבעה לא מתקיימת בוועד ההורים. ההצבעה מתקיימת עם כלל הורי בית-הספר. אין לזה שום קשר לוועד. כל ההורים מוזמנים והם מקיימים את ההצבעה. ההורים שיגיעו, 60% מהם. זה לא ועד.

60% מההורים שמגיעים.

מכלל ההורים של בית-הספר. הם צריכים להיות מוזמנים אבל מדובר על אלה שמגיעים, בוודאי.

60% מאלה שמגיעים.

דורית, האם אני אומרת נכון?

60% מההורים בבית-ספר, לפי מה שאני מבינה.

60% מההורים בבית-הספר.

כלומר, מי שלא יגיע יצטרך לתת את הסכמתו בכתב.

נכון.

אוקיי. 60% מכלל ההורים בבית-הספר. אני רוצה לציין לגבי ההיבטים המנהליים, שהם מאוד חשובים.
השוני במנגנון שעכשיו הקמנו כדי לסייע לצד המנהל הוא שיש מינהלת. המינהלת הזאת תגיש שירותים שיתמכו בכל ההיבטים המנהליים למנהל, כולל שמחודש מאי עד חודש אוקטובר יעמדו לרשותו 200 שעות שהוא יוכל להסתייע – אם זה באדם מבית-ספרו, אם בכוח-אדם מבחוץ – יעזרו לו בגביית הכספים ובכל ההיבטים הארגוניים. המינהלת עצמה, היא רוכשת את הספרים עבור בית-הספר, היא מספקת אותם לבית-הספר, היא מכינה אותם בערימות לפי התלמידים והכיתות כדי לסייע למנהל, שגם ככה תהיה לו עבודה כמובן, אבל בכל ההיבטים האלה, והוא לא יהיה תלוי אם יש לו ועד או אין לו ועד.

למה לא להפוך את הסדר? למה לא פשוט להגיד שצריכים להתנגד לתוכנית יותר מ-40% מההורים, ואז זה בעצם יתחיל לעבור?

השאלה שנשאלת כאן היא מבחינת הזמנים. כתוב כאן לפי הצעת הממשלה שהשר יקבע את המועד. צריך לאסוף הורים, צריך להתכונן – מתי זה אמור לקרות?

כבר יצא חוזר מנכ"ל.

אבל המנהלים יודעים שעד תאריך כך וכך צריכים לאסוף את כל ההורים ולהצביע?

כן. זה כבר יצא. התאריך שהיה כתוב בחוזר הוא עד ה-15 בחודש מאי, אמרנו שניתן הארכה נוספת כדי לאפשר התארגנות. החוזר כבר יצא.

לפי התקנות, הבקשה למשרד החינוך צריכה להיות מוגשת עד 50 יום לפני תחילת שנת הלימודים, זאת אומרת שהוא חייב לעשות את כל ההליכים הנדרשים להכנת הבקשה לפני כן. זאת המשמעות.

נכון. אנחנו נתנו גם לוח זמנים מומלץ בחוזר מנכ"ל כדי לסייע בהתארגנות.

בסדר. זה דבר שאכן חייב להיות תחת פיקוח שלכם, שלא יקרה כאן מצב שפתאום מישהו קיבל או לא קיבל את המכתב, ובגלל איזשהו עניין לוגיסטי, ההורים לא קיבלו את זכותם להצביע וכמובן להכריע בכך שיהיה להם חיסכון בעניין רכישת ספרים.

אנחנו מפקחים על זה באמצעות המפקחים והמחוזות, והאנשים שלנו במטה – יש ממש מניפה שבודקת בכל בית-ספר ובית-ספר, המפקח מוודא שהדברים האלה מתרחשים. יש לנו סטטוסים בעניין הזה, אני עוקבת אחרי הדברים.

החוק הזה מאפשר לשר לעשות מה שהוא רוצה, נכון? הוא יכול לשנות ל-70%, ל-50%.

הוא יכול בתקנות.

בתקנות. החוק מנוסח באופן שהוא יכול לשנות את זה כפי שהוא רוצה.

היום, ה-60% קבוע בתקנות.

התקנות הן באישור ועדת החינוך.

לא, סליחה. בחוק. בסעיף 2א לחוק, כל בית-ספר רשאי להיכלל בהתאם להוראות החוק, ובתנאי שיש למעלה מ-60% - זוהי הוראה בחוק, זה לא השר.

נכון. סליחה, את צודקת. זה קבוע גם בתקנות, נכון.

זה קבוע בחוק, וחזרו על זה בתקנות.

אבל צריך תיקון חקיקה.

רבותי, רק הערה – יש פה נציגי ממשלה. היום הונח החוק של פרקי דו"ח טרכטנברג, כשרוב הנושאים עוסקים בנושאים כלכליים, ראיתי שהכנסתם גם את הפרק של תשלומי הורים.
אני כבר אומר לממשלה ולמשרד החינוך, חד-משמעית – אם הפרק הזה של תשלומי הורים לא יפוצל ולא יגיע לוועדת החינוך, אני כיושב-ראש ועדת החינוך לא מעלה תשלומי הורים לאישור של ועדת החינוך.

אותה ועדה שאתם רוצים שהחוק הזה יידון בה, שהם יאשרו לכם תשלומי הורים לשנה הבאה, ועדת החינוך לא תעלה את זה. אם זה מגיע לכאן אנחנו נדון, יש לנו סיכום מלפני שנתיים עם משרד החינוך, אמרנו שבכפוף לאותם שינויים שיהיו בעניין תשלומי הורים אנחנו נתקדם עם הסוגיה הזאת כאן בוועדה. כל התרגילים האלה לא בבית-ספרי. תודה רבה.

זה לא שייך למשרד החינוך.

תשלומי הורים זה האוצר הגיש.

לא, בסדר.

זה פשוט הוגש כמיני חוק הסדרים, זה כמובן גם לא מקובל על הלשכה המשפטית של הכנסת.

נכון. גם בעניין זה, אבל זה יותר פרוצדורלי, אני בעניין יותר מהותי. יש לנו פה סיכומים, אנחנו עובדים בצורה מסודרת. כאשר באים ועושים דברים כאלה זה לא מקובל.

רבותי, אני חושב שאנחנו יכולים להקריא את החוק.

הנוסח שהממשלה העבירה בקריאה ראשונה הוא כזה: "בחוק השאלת ספרי לימוד, התשס"א-2000, בסעיף 2(א)" - בסופו למעשה - "אחרי "באישור הוועדה" יבוא "לצורך קיום הוראות סעיף זה" – שתיכף אקרא אותו – "בבית ספר שטרם נכלל בתכנית השאלת ספרי לימוד או שפרש ממנה, מנהל בית ספר יהיה חייב לקיים הצבעה בקרב הורי התלמידים בדבר הסכמתם להשתתף בתכנית, לפני תחילת כל שנת לימודים, במועד ובאופן שקבע השר." "
לגבי "במועד ובאופן שקבע השר", למעשה כבר היום בסעיף 2(א) לחוק, שאני אקרא אותו, השר יכול לקבוע את כל ההוראות לגבי ההפעלה של התוכנית בבית-ספר, והוא כבר קבע אותן למעשה בתקנות.

סעיף 2(א) אומר: "כל בית ספר רשאי להיכלל בתכנית השאלת ספרי לימוד בהתאם להוראות חוק זה, ובתנאי שלמעלה" – כאן זה למעלה – "מ-60% מהורי התלמידים הסכימו להשתתף בתכנית באופן שקבע השר, ובית הספר עמד בתנאים שקבע השר באישור הוועדה".

זאת אומרת, יש פה כבר סמכות של השר לקבוע את כל ההוראות לגבי הפעלת התוכנית, אנחנו רק מכניסים פה את החובה של המנהל לקיים את ההצבעה בבית-ספר שעוד לא בתוכנית או בית-ספר שפרש.

צריך רק להגיד שלגבי בית-ספר שפרש, בתקנות הוא יכול לדעתי להצטרף רק חמש שנים אחרי – אני לא בטוחה שאתם רוצים את זה, דרך אגב, היום, לאור הניסיון להכניס כמה שיותר בתי-ספר, כך שלדעתי בעניין הזה אתם צריכים לשקול לתקן את התקנות, אבל זה לשיקולכם. זה קיים היום בתקנות, אבל בעצם מנהל כזה מחויב לעשות הצבעה.

כפי שאמרתי, היום בתקנות מה שקבוע זה אופן ההעברה של המידע להורים – הם חייבים להסכים בכתב, ובית-הספר חייב – זה גם כן בתקנות – להעביר להם חוזר עם כל ההוראות של החוק והתקנות, ומה הזכויות שלהם.

האם בתקנות אפשר להגדיר או שזה ידרוש שינוי חקיקה? האם בתקנות אפשר להגדיר שההורים נדרשים אך ורק לציין את התנגדותם?

לא. קודם כול, ברמה העקרונית אני חושבת שזה קצת בעייתי כי את מחייבת פה אנשים במשהו. בכל זאת הם מחויבים בתשלום מסוים. אני חושבת שנכון יותר לקבל הסכמה אקטיבית של הצטרפות לתוכנית מאשר ברירת מחדל כזאת שאחר כך הוא יגיד – לא ראיתי, לא שמעתי.

שנית, זה גם היום מופיע בתקנות – אני חושבת שזה גם יותר נכון שכל המנגנון יהיה בתקנות כי אז יותר קל באמת לשנות את זה.

אוקיי. דבר אחרון, אם רוצים בכלל להפוך את התוכנית למשהו שלא מערב הורים, זה פשוט נכנס לתשלומי הורים, והתוכנית מיושמת בבית-הספר, ההורים מתבקשים לשלם והתוכנית מיושמת.

ההצעה של חברת הכנסת תירוש היא ברוח הזאת, עד כמה שאני מבינה אותה.

איפה נדרש השינוי? האם זה בתקנות או בחקיקה?

זה בחקיקה, וזה לא העמדה של הממשלה כמובן – שהגישה משהו אחר.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות בעיה – גם שוחחתי עליה עם השר. בוא נדמיין מצב, בהנחה שנוסח החוק הוא כזה שאנחנו מבקשים את הסכמת ההורים. ביקשנו את ההסכמה, הם נתנו את ההסכמה, והכול בסדר ויצאנו לדרך.

שנה לאחר מכן, שנתיים לאחר מכן, אנחנו ממשיכים באותו תהליך – כל שנה הרי צריך לבקש הסכמה.

לא. לא כל שנה צריך לבקש הסכמה.

אלא?

ברגע שבית-הספר נכנס, הוא בתוכנית.

זהו, לתמיד?

עד שיוחלט אחרת.

עד שהוחלט אחרת, אבל לא צריך לקיים הצבעה כל שנה אלא רק לצורך כניסה לתוכנית, כך זה גם מתקיים.

לא, כתוב כאן: לפני תחילת כל שנת לימודים.

אני רוצה לבדוק את זה.

אם זה חד-פעמי – אין בעיה. אם זה כל פעם או כל חמש שנים אפילו – נניח שאני לא מקבלת את הסכמת ההורים, אני אתקע עם מחסן מלא ספרים שאין לו שימוש, וזה לא הגיוני.
אם ההצעה היא – פעם אחת בית-ספר מודיע, על-פי הסכמה, והוא נכנס – אני לא מוצאת מה ההיגיון, אז כבר הייתי הולכת לנוסח שלי שאומר: בואו נחייב ונגמור עניין עם הסיפור הזה כי למה אנחנו שואלים הורים רק בשנה אחת, ואת ההורים של שנה הבאה לא שואלים?

אפשר עוד דבר לעשות, ועל זה דיברתי עם השר – אולי פעם אחת לשאול מאחר שהרציונל הוא שאני לוקחת מהם את הספרים שלהם ולכן נכון יהיה לשאול אותם.

רונית, אני קוראת שוב את מה שכתוב פה. לפני כל שנת לימודים זה רק לבית-ספר שלא נכלל, כלומר אם אתה לא נכלל בתוכנית. כל שנה אתה חייב לבוא להורים ולהציע להם שוב כי יש מחזור חדש.

אין לי בעיה. אם את אומרת ששואלים בית-ספר פעם אחת, אז בסדר.

אם אתה בתוכנית, אתה בתוכנית. כתוב במפורש.

צריך לנסח את זה.

מוסכם שזו הפרשנות היחידה?

כתוב: "בחוק השאלת ספרי לימוד, אחרי "באישור הוועדה" יבוא "לצורך קיום הוראות סעיף זה, בבית ספר שטרם נכלל בתכנית השאלת ספרי לימוד או שפרש ממנה, מנהל בית הספר יהיה חייב לקיים הצבעה בקרב הורי התלמידים בדבר הסכמתם להשתתף בתכנית, לפני תחילת שנת לימודים, במועד ובאופן שקבע השר.""

לדעתי אפשר להוריד את המילה "הכול".

נכון, היא מטעה.

כי ברגע שבית-הספר, או פרש או לא נמצא, הוא חייב לפני תחילת שנת לימודים להביא.

בסדר.

אני מבינה שהרעיון כאן - אם אני מנסה לחשוב על הניסוח – היה לחייב את המנהלים לקיים את ההצבעות האלה עד השלב שבו ההורים מסכימים בעצם.

אם הם יסכימו מתישהו.

כן, עד שמתישים את ההורים...

בכל שנה יש מחזור חדש, יש חובה דמוקרטית לאפשר לו.

הרכב ההורים משתנה.

בכל שנה שכבה אחת נכנסת, אחת יוצאת, תמיד יש קבוצה גדולה של הורים שנשארת באופן קבוע בבית-ספר.

היא גם יכולה לשנות את דעתה.

אגב, מדובר על ההורים בכל בית-הספר, כלומר זה לא פר שכבה.

כן.

אז אפשר להוריד את המילה "כול", נכון, דורית? אני חושבת שבאמת זה עלול להטעות.

לפני תחילת שנת לימודים, בלי "כול".

בדיוק. ברגע שבית-ספר הוא בית-ספר מהסוג הזה, לפני תחילת שנת לימודים הוא חייב לעשות את הדבר הזה.

רבותי, עוד הערות?

מוריה חיה אהרוני, נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית. אנחנו תומכים בהצעת חוק זו, אנחנו חושבים שזה יעזור לתלמידים שקשה להם מבחינה כלכלית לממן את קניית הספרים.

ככה זה ייצור פירוק מעמדות, שלא יהיו מעמדות בבתי-הספר. גם תלמידים שהם חלשים מבחינה כלכלית, הם יוכלו לקנות ספרים וזה יעזור להם מבחינת הלמידה. זה יעודד אותם וייתן מוטיבציה ללמוד כי הם יהיו שווים לחברים שלהם.

אנחנו נשמח אם תוכלו להיעזר במועצות התלמידים הבית-ספריות, לשאול אותן ולהיעזר בהן, ואת מועצת התלמידים הארצית – גם לשאול אותנו, לקיים משאל במועצת התלמידים והנוער הארצית.

תודה. בבקשה, גברתי.

שמי דורית חגי, הסתדרות המורים. אני רוצה להתייחס לשני פרמטרים. אל"ף, כתוב כאן – אם למעלה מ-60% - אני כבר שומעת את הוויכוח בתוך חדר הכיתה על המילה "למעלה".

זה 61%.

האם אי-אפשר לומר 60%, 61%? המילה "למעלה" יכולה שם להרעיד את הקירות בוויכוחים בין ההורים. זו שאלה ראשונה.

מה את שואלת, אם 60% עובר?

לפחות 60%.

למעשה, זה אומר 61%.

הכוונה ברורה, הניסוח קצת בעייתי.

ההערה השנייה שלי היא לגבי חוק השאלת ספרי לימוד. בבתי-הספר גם ישנן חוברות מילוי רבות. איך יהיה היחס בין השאלת הספרים? אני מבינה שזה ספר, אבל כמות החוברות שהילדים ממלאים וההורים כן קונים מכספם, האם למעשה זה לא יעלה את כל הסכום של ה-280 או 320 שקלים לצורך קניית החוברות? ילדים בכיתה א', ב', כל היום רק ממלאים חוברות, אני לא רואה כל כך הרבה ספרים, כמו חוברות. איך מתייחסים אל זה?

תיכף נקבל גם על כך תשובות.

סמי עטר, חבר הנהלת איגוד מנהלי מחלקות חינוך. אני חושב שבסיבוב הזה החוק בהחלט משפר מה שהיה בסיבוב הקודם – מבחינה כלכלית, חינוכית, יציבות בתוכנית הלימודים.
שלוש הערות עקרוניות. קודם כול, רכישת ספרים חדשים, משמעותי מאוד שלא תהיה כיוון שגם בחוזר המנכ"ל היה כתוב שלא ניתן רכישת ספרים עד חמש שנים.

בנושא החוברות – בדקתי את זה בסיבוב הקודם – נכון, 30 עד 40 שקלים עלות חוברת צבעונית זה באמת מהווה חשיבה לתכנון הכספי של בית-ספר יסודי לגבי הפער בין אחוז הספרים לחוברות הצבעוניות. יש רשויות שלוקחות – חלק תשלום נוסף, חלק לא.

אני חושב שבסופו של דבר, ההצלחה של הפרויקט תלויה – כמו שגם כתוב בחוק – באחריות מנהל בית-ספר, וזה תלוי באמת ברפרנט, והפעם המדינה, משרד החינוך באמת נתן את המימון לרכז, וזה תלוי באמת ברכז וביכולותיו כדי שהפרויקט באמת יצליח.

התייחסות נוספת היא בבתי-הספר התיכונים שיש בהם מעל אלף תלמידים – השאלה אם ה-200 שעות יספיקו לבית-ספר כזה, אם לא צריך יותר כי המשקל הסגולי של בית-ספר על-יסודי בפרויקט הזה הוא מאוד משמעותי.

נושא אחרון – משנה ראשונה, אולי שנייה ושלישית, יש פה תכנון כספי – אם לא יהיה גירעון השאלה מי הולך לממן את זה, ורשויות שרוצות לקחת את זה יצטרכו לקחת בחשבון שלא יהיה גירעון בשנה הראשונה כי אני חושב שאחרי השלישית, ברגע שמחזור הספרים נכנס לתלם לא תהיה שום בעיה כלכלית לצורך העניין. תודה.

תודה. רבותי, עוד מישהו? לגבי השאלות שנשאלו. בעניין החוברות, קודם כול יש מקצועות שבהם יש ספר עם חוברת עבודה – קצת קשה לי להאמין שניתן להשאיל את זה כי בפועל התלמידים עובדים בתוך החוברת הזאת כך שזה נזרק.
שנית, אותם ספרים שמצרפים אליהם חוברות – כביכול יקבלו רשימה של חוברות שצריך לרכוש, ומה עם אותן חברות שבעצם כותבות את זה? זה הופך עבורן ממש לא כלכלי, הן בסך הכול צריכות להוציא הוצאה כאשר רק את חוברת העבודה רוכשים ולא את הספר המלא. בפועל, הדברים האלה יכולים להיות קצת בעייתיים, ואז יבוא תלמיד שירצה לקנות חוברת – כשהספר בהשאלה – יגידו לו: זה נמכר רק בחבילה.

לא רק זה, אני גם רואה את הוצאות הספרים עכשיו מנפיקות ספרים עם צורך לכתוב בפנים - כדי שיצטרכו לרכוש כל פעם מחדש.

יתחכמו לנו, את אומרת.

בוודאי. לא בשנה הראשונה, אחרי שלוש שנים.

גם לחכמים שבהם יש לנו שיטות עבודה.

יהיה פתרון, אתה אומר.

לשמחתי, יש לנו ניסיון עם בתי-ספר שכבר נמצאים בפרויקט. אנחנו יודעים שגם נושא החוברות וגם הנושא הכלכלי של התנהלות לאורך זמן, פתור, באופן שבו בית-ספר וההורים יודעים להתנהל תחת סל סגור ולא מתפרעים ומבקשים דברים שהם לא הגיוניים.

צריך לקחת בחשבון – המנכ"לית אמרה את זה ככה ברמז – שבעצם, במהלך הזה שהמינהלת הזאת מעמידה את הספרים לטובת בתי-הספר אנחנו נקבל אחוזי הנחה מאותם ספקי ספרים, וזה מקטין את העלות עבור כלל החבילה שבית-ספר מזמין כדברים חדשים שהוא צריך לצרוך.
כתוצאה מזה, גם לחוברות העבודה – אגב, בחוזר מנכ"ל יש הנחיה מפורשת על הפחתה שלהן באופן דרסטי, למעט השנה הראשונה בכל מקצוע – גם חוברות העבודה יכולות להיכנס בתוך החבילה הזאת, ובית-ספר יכול להתנהל. אנחנו יודעים את זה מניסיון, לא רק מתכנון כלכלי, שבית-ספר יכול להתנהל גם בנושא חוברות העבודה לכיתות שצריכות באמת, והחבילה של 280 שקלים פלוס התמיכה של המשרד בכניסה פלוס מאגר הספרים שההורים מביאים, מאפשרת לבית-הספר להתנהל גם לאורך זמן בתהליך הזה.

שאלו מדוע 60% מההורים צריכים להסכים. זה בדיוק יושב על הסוגיות שעלו כאן. אם ההורים של השכבה היוצאת לא משאירים את הספרים בבית-הספר, המענק שמשרד החינוך מקצה אינו מספיק לרכישת כלל הספרים. לכן אנחנו חייבים לקבל את הסכמת ההורים הראשונה, משום שהם בעצם משאירים את הספרים שהם רכשו בכסף מלא בשנה שבית-הספר לא היה בתוכנית, בעצם מתנה לבית-הספר.

בשנה הראשונה.

בשנה הראשונה, אחר כך זה כבר שייך לבית-הספר.

רק שאבין מה יקרה עכשיו. נניח אנחנו מקבלים את הודעתכם שאתם מאריכים את עניין התוקף, מתי אפשר עדיין להחליט – נגיד עד 1 ביוני – בסך הכול יש להם שבועיים-שלושה להתכונן כי בסוף יוני הם צריכים להוציא רשימות לכל התלמידים שיוצאים לחופש מה צריך לרכוש.

נכון. הילדים לא רוכשים, המינהלת רוכשת. בית-הספר מכין רשימת ספרים, הרשימה מועברת למינהלת, המינהלת רוכשת במרוכז.

אם יש לי חוברת, אני כבר רוכש את החוברת מבית-הספר ולא מהחנות?

הילד לא רוכש יותר כלום, אין יותר הליכה לחנות הספרים, אדוני היושב-ראש.

הוא משלם.

המנהל, יחד עם המורים, מכינים רשימת ספרים מאושרת. הרשימה הזאת עוברת למינהלת. המינהלת רוכשת באופן מרוכז עבור כל בית-הספר, עבור כל כיתה על-פי הרשימה, מביאה את הספרים עד פתח בית-הספר, והאיש הזה, אם הוא אדם שמועסק על-ידי בית-הספר או על-ידי המינהלת, מסייע לצד המנהל בחלוקת הספרים, בהתארגנות שבית-הספר עושה. כמובן שיש עוד תפקיד למנהל אבל זו כל הלוגיסטיקה.

כמה צריכים לשלם ההורים?

280 שקלים ביסודי, 320 שקלים בעל-יסודי.

אני רוצה להציע, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני לא כל כך מבינה למה צריך מינהלת בשביל העניין הזה, היה לנו ניסיון כשהייתי מנכ"לית משרד החינוך והפעלנו פרויקט כזה לראשונה. כל בית-ספר רוכש רכישה מרוכזת לעצמו.

מה שהמשרד כן יכול לעשות כדי להוזיל זה להוציא מכרז על מנת שגם כשבית-ספר רוכש, זה בכפוף לתנאים ולעלויות שהמשרד הצליח להשיג.

לדעתי זה יכול קצת לסבך את העניינים.

להיפך. יותר מסובך שמינהלת אחת תקנה ל-3,000 בתי-ספר או ל-4,000 בתי-ספר, זה מטורף.

אבל אם נניח תהיה בעיה עם הספק שבית-ספר סגר אתו את עניין האספקה.

בתנאי שיש מכרז שהם הוציאו ועלויות – כל בית-ספר קונה בדיוק באותה עלות שהמשרד השיג. זה הכוח של המשרד.

המשרד מוציא מכרז מול המו"לים השונים ואומר – הספר הזה לכיתה זאת וזאת במקצוע זה וזה, המחיר שלו יהיה כך וכך.

את רוצה שאני אספר לך מה עשינו בעניין?

ואז נשאלת השאלה בשביל מה הפריטו את כל ספרי הלימוד.

אני לא צריכה שהמינהלת תרכוש בעצמה עבור בתי-ספר ותחלק להם, זה מטורף, אבל זה עניין של המשרד.
אני רוצה לחדד בעניין של חוברות לימוד. אני מציעה במסגרת התשלומים – ואולי צריך להפריד את כיתות א'-ב' כי הם יוצאי דופן בעניין הזה – לגבות אולי טיפה יותר מכיתות א'-ב' אבל שבית-ספר יספק את החוברות, ולא שאני אשלם ככה. הרי אני נותנת את כל הספרים שלי לבית-ספר מתנה, אני נותנת כל שנה עלות של 280 שקלים פר כל ילד שלי, תלוי אם הוא ביסודי או בעל-יסודי, ובנוסף אני עוד הולכת לקנות בחנות חוברות עבודה לילד שלי בכיתה א'.

אז הם אמרו שלא.

לא, הם אמרו שכן.

לא.

לא. הם אמרו שמרגע שיש את המנגנון, מקבלים הכול.

ב-280 שקלים אני מקבלת מתנה את החוברות?

הכול.

אני לא בטוחה שאת צודקת, דלית, זה יעלה לכם. חיים, אני מציעה שתבדקו את העניין הזה. לא הגיוני. הלוואי – הנה, חתמתי עכשיו. 280 השקלים האלה של ילד בכיתה ג' שמקבל מבית-ספר מתנה ספרים, שברובם כבר ניתנו במתנה על-ידי ההורים, לא שווה לילד בכיתה א' שאתם קונים לו חוברות חדשות.

אני קונה מה שאת אומרת עכשיו, אבל תבדקו את זה שוב, חיים.

בסדר.

לא, אבל אנחנו צריכים להחליט על זה עכשיו. חבר'ה, אל תמלכדו את עצמכם.

לא נמלכד.

אני אמא לילד בכיתה א' ו-ו', ביסודי – אני משלמת 280 ואני מקבלת את כל חוברות העבודה לילד שלי בכיתה א' פלוס המעט ספרים, ואת כל הספרים לילד שלי בכיתה ו'.

בהנחה שכותבים את זה בעיפרון ומוחקים לשנה הבאה.

לא, לא.

הם מבינים אותי, תאמינו לי – אין בעיה, אני חותמת על החוק.

אנחנו יכולים לתת לך מקומות שבהם זה עובד באופן מאוד יפה.

אין בעיה. אני רק מוודאת שזה כך.

שמי יורם רוז, אני הבעלים של הוצאת ספרים כנרת זמורה ביתן, ואני רוצה לדבר יותר במקרו ופחות במיקרו – אם זה 280 או 270 או 290.

שנים משרד החינוך החזיק יחידה עתירת כוח-אדם שהתעסקה בפיתוח חומרי למידה. לפני כעשר שנים הוחלט לפטר כמה מאות אנשים ולהעביר את הפיתוח של חומרי הלמידה למו"לים. מה עכשיו קורה?

גם המינהלת בסופו של דבר בעוד שנה-שנתיים תצא למיקור חוץ.

הפוך. ילאימו בחזרה את כל נושא ההוצאה על ספרי לימוד.

לא. מה שקורה, שעכשיו הקנסות של המו"לים יקטנו בעקבות ההשאלה.

זה מה שאתה אמרת.

ואז, או שלא יהיה פיתוח, או שיהיה פיתוח ברמה יותר ירודה.

נכון.

זאת אומרת, בטווח הקצר ההורים מבסוטים, חברי הכנסת מבסוטים. מה יהיה עוד חמש שנים, אף אחד לא חושב. המו"לים – לא יהיו להם האמצעים להושיב בן אדם או שני אנשים שנה, להגיד להם – תעשו ספר לימוד במתמטיקה.

למה, מה הבעיה?

המו"לים זה לא טייקונים. המו"לים זה לא אנשים שאפשר פתאום להוריד להם 30%, 40% מההכנסות והם ימשיכו לתפקד. מה שיקרה – או שלא יהיה בכלל פיתוח או שבכלל לא יהיו מו"לים גם כן, ואז משרד החינוך יחזור עוד 30 שנה אחורה, שגם יוציא לאור את כל ספרי הלימוד. חוזרים 30 שנה אחורה, זה הסיפור.

במקרה הזה לא בטוח שזה רעיון רע.

כשאני הייתי ילד היו ספרים בהשאלה לכולם.

יצאנו חכמים, אגב. יצאנו מאוד חכמים.

מה קרה? המדינה החליטה שהיא בזבזנית, שהיא לא יודעת לעשות את זה, שסתם אנשים יושבים, ולאט לאט הפריטו את הכול. עכשיו חוזרים ועושים הכול בחזרה ומתנפלים על הטייקונים הגדולים, המו"לים של ספרי הלימוד. זה מאוד פופוליסטי וזה מאוד נחמד.

אדוני, כמה אתם משלימים למו"לים על כל 280 שקלים פר ילד?

שום דבר. אפס. המו"לים עד עכשיו קיבלו 780, עכשיו יקבלו 280. איפה הם ישלימו, אף אחד לא יודע.

סליחה, אדוני. תקשיבו, זה לא נפל עליכם פתאום ביום בהיר אחד, הרי ידעתם.

לא, זה נפל ביום בהיר.

לא נכון. אנחנו דנים על הנושא הזה כבר מספיק זמן, לפחות שנה. השאלה – אם הייתם מגיעים למצב שהייתם מגיעים למחירים שב-280 שקלים - -

קראנו להם, אדוני.

- - בבית-ספר יסודי ניתן לרכוש את כל החבילה - אף אחד לא היה בא ועושה את החקיקה הזאת. אנחנו בסופו של דבר רצינו להגיע למצב שההורים יכולים להתמודד עם המעמסה הכלכלית שיש להם בכל הנושא הזה.

זה מאוד נחמד, אבל אתה באמת חושב שאם הורה היום משלם 780 ומחר ישלם 280, המו"ל מרוויח 500 שקלים? אתה באמת חושב ככה? לא יהיו לך ספרי לימוד.

יש פה איזה בלבול.

לא יהיו לך ספרי לימוד, זה הכול. יהיה 280, בלי ספרים.

המשמעות היחידה היא העובדה הפשוטה שייקנו פחות ספרים. כלומר, אם בית-ספר עושה תהליך של מיחזור ספרים, אז יקנו רק את הדלתא – יקנו רבע ספרים ממה שקנו לפני שנה.

נכון.

אל תייעל לי את הייצור.

אנחנו קיימנו דיון גם בנושא דיגיטציה של ספרים, שזה יפגע באותה מידה במו"לים מבחינת התמריץ שלהם בכלל ליצור תוכניות או ספרים או תכנים חדשים.
מה שהוא אומר – אני מניחה שהתהליך יהיה שיחזירו למשרד החינוך את אותה יחידה של פיתוח ספרי לימוד כי בחוץ זה לא יעבוד. זה מה שיהיה.

לפתח ספר לימוד עולה מיליון שקלים. מי ישלם לי את זה מחר?

אני מסכימה אתך.

אני אחזיר את זה למדינה, זה הכול.

בגלל זה המדינה תיקח על עצמה את הפיתוח של ספרי לימוד.

כן, חוזרים.

שתי שאלות. מהניסיון שלכם, מהי רמת הבלאי? איזו אחריות יש לתלמידים מבחינת הבלאי של הספרים? איך אתה מקפיד שלתלמידים תהיה אחריות ושהם נושאים בסוג של אחריות?

קודם כול – להפתעתנו ולשמחתנו – ילדים לומדים לשמור על הספרים. פשוט. אם הוא לא שומר על הספר שלו, הוא צריך להביא ספר תמורתו.

כלומר, הילד אחראי – בסדר גמור.

בוודאי.

איזה אחוז בלאי יש, אתה יודע?

סדר גודל של בין 20% ל-25%.

בתקצוב שלנו יש 10% של תיקונים.

אבל עדיין, בבסיס, אם הוא ממש הרס ספר – הילד אחראי. בסדר.

איזה אחוז היום ההורים מחזירים?

במקומות בהם זה עובד כפי שצריך, כמעט 90% מהספרים.

אבל לשאלתך – יכול מאוד להיות – אחת הבעיות היא שיש המון ספרים חדשים בשנים האחרונות מאז שהנושא הזה הופרט, וזה לא דבר בריא, המרוץ של גורמים שונים להוציא ספרי לימוד, כל הזמן לחדש.


אין ספק, יש כאן תהליך של תיקון שרוצים כנראה פחות ספרי לימוד, פחות ספרים חדשים כל שנה.

אל"ף, פדגוגית, אני לא בטוח שזה נכון. אני חושב שהפלורליזם הוא נכון.

אני חושבת שפדגוגית זה נכון. אני חושבת שהמצב של המרוץ אחר ספרים חדשים כל הזמן הוא דבר רע, והוא גם רע למורים.

אבל יש לך כלי שאת מאשרת את כל ספרי הלימוד, זה הכול בידייך. אם את לא יכולה ליישם אותו – בעיה אחרת.

אי-אפשר ליישם אותו.

אז זו בעיה שלך, זו לא בעיה שלי.

האכיפה היא בלתי אפשרית.

יש לך כלי, אני לא יכול להוציא ספר בלי אישור של משרד החינוך.

רבותי, אנחנו מיצינו.

אני מבקש תשובה של הוועדה איך הוועדה רואה את פיתוח ספרי הלימוד בעשר השנים הבאות. עכשיו לפרסם הודעה ולפרסם שלטים על האוטובוסים זה מאוד נחמד, אבל מה יקרה עוד חמש שנים?

אדוני, הנושא הזה נמצא בוויכוח. אנחנו נמצאים כאן כמעט פעם בחודש בנושא כזה או אחר שקשור לכתיבת ספרים. רק להזכירך, דנו כאן על הספר באזרחות לפני שבוע, שבוע וחצי.

אותי הזמינו פעם ראשונה לפה.

בסדר, אדוני, אתה מוזמן להשאיר את הפרטים שלך בוועדה, כמו כל אדם שיש לו קשר לנושא כזה או אחר, והוא מוזמן אוטומטית. אנחנו לא גוגל כאן, אנחנו לא מחפשים אנשים. מי שמעוניין לבוא ולהביע את עמדתו ולהשפיע על סדר-היום הציבורי, מוזמן ביוזמתו להעביר את הפרטים, זו לא הבעיה כרגע.

לא דנתם במשרד על זה?

אני לא יודע אפילו למה הזמינו אותי.

היום, אבל עם המשרד לא היה לך שום שיח?

אף אחד לא דיבר אתי.

חברת הכנסת תירוש, תודה רבה. אני רוצה לשאול שתי שאלות. שוב, אנחנו עם היוזמה – מצד אחד, יוזמה חשובה שהמדינה רוצה לקדם, ומצד שני היא מגיעה לאחריות של אנשים פרטיים, כשכל אחד ועולמו ועניינו.
השאלה שנשאלת, האם ניתן גם להפעיל מנגנון של ייפוי כוח בין הורה להורה בעניין זה. שלא יקרה מצב שהנושא הזה נופל בגלל שקמה קבוצה של כל מיני אנשים אדישים, עובדים, אין להם מספיק זמן להגיע, ואז פתאום נופלים פה על בן אדם אחד או שניים, וכל המהלך הזה נופל בבית-ספר כזה או אחר. אני מבקש מכם לבדוק את הסוגיה של ייפוי כוח בין הורה להורה.

זה כבר יותר עניין לתקנות ולנהלים, לא לחוק.

בסדר, אבל תבינו את הסוגיה כי בסופו של דבר, שוב, אתם מסתמכים על אישור של אנשים פרטיים, כשכל אחד בזמנו. אנחנו מפעילים פה מנגנון שהוא מנגנון ממשלתי, שבעצם מופעל על-ידי הפרט, באישור של הפרט. צריך קצת גמישות גם בעניין זה.

דלית, נדמה לי שדיברת לגבי מימון הרשויות לפי הדירוג הסוציו-אקונומי של הרשות, נכון?

של בית-הספר.

זה מדד הטיפוח? האם יש לזה גם מגבלה של זמן, זאת אומרת המימון ימשיך להיות ברצף?

המימון הוא בכניסה.

פעם בשנה. ברגע שהוא נכנס, הוא נכנס, גם המימון ממשיך להיות ברצף.

המימון הוא חד-פעמי. מימון המדינה הוא חד-פעמי.

רק לרכישה.

המינהלת.

המינהלת זה משהו אחר, אבל מבחינת מימון לספרים הוא חד-פעמי.

רבותי, עוד בקשה למשרד החינוך, אני בינתיים לא מכניס את זה כנוסח של החוק – בעניין ההסברה לתלמידים לגבי שמירת הספרים – צריך לעשות זאת בתחילת שנת הלימודים.

אפשר להכניס את זה לחוזר מנכ"ל.

ברגע שהם מגיעים לבית-ספר, כל מחנך יכול להסביר – יש שקיות, צריך לשמור. החברים שלכם, האחים שלכם, האחיות שלכם יקבלו את זה בשנה הבאה, בשנה לאחר מכן, נא לשמור על זה, איך עושים את זה ואיך מביאים את הספרים. זה חייב להיות מוסבר בצורה מסודרת ושכולם יידעו שזה נעשה.

האם אני יכולה להציע הצעה? כשאני למדתי פעם בתיכון קלעי בגבעתיים, מי שהיה מחזיר ספר בלוי, שילם קנס.

או שצריכים לקנות ספר חדש.

הוא צריך לקנות את הספר מחדש.

רבותי, אני מציע כך. אנחנו כאן נכנסים למשהו שהוא מאוד חדש, צריך לבדוק אם זה באמת עובד. יש לנו כמה סוגיות שנצטרך לבדוק – קודם כול מה שציינה חברת הכנסת תירוש בעניין הפעלת המינהלת; חברת הכנסת וילף דיברה על עניין המודעות, איך להציג את זה – כל הנושאים שקשורים להצבעה של ההורים, של הפרט ושל מעורבות, של שמירת הספרים.
רבותי, אנחנו כאן. אומנם אנחנו מתחלפים, אבל עדיין...

אבל נחזור.

כל אחד והעולם הפוליטי שלו, אבל ועדת החינוך כאן, יש את הפרוטוקולים. אני בטוח שאחרי תקופה של כמה חודשים נוכל לבוא ולדון כאן על הפעלת הפרויקט הזה, לראות איפה קיימות בעיות, מה ניתן לתקן. עשינו את זה בעבר לגבי הרבה פרויקטים, ובסופו של דבר גם הגענו להצלחות.
אני רוצה להתקדם בעניין. חברת הכנסת תירוש, את מיישרת קו עם הממשלה, נכון?

בוודאי.

בנוסח של הממשלה.

מבחינת הנוסח – אני עוד אשב עם הנסחית – אנחנו נשלב את זה בנוסח הקיים של סעיף 2(א).

בסדר.

התקנות הקיימות למעשה כבר מאפשרות, אני חושבת, התחלה של העניין הזה, ומשרד החינוך ישקול חידוד הנהלים בתקנות, אם יש צורך בכך.

בסדר. האם אפשר להצביע?

כן, הקראנו את זה. גם העניין של "כל שנת לימודים" – אני אתייעץ עם הנסחית כך שזה יהיה ברור.

האם זה לקריאה ראשונה?

קריאה שנייה ושלישית.

מירב, אני חושבת שכן צריך להשאיר "כל שנת לימודים" כדי לחדד את האפשרות - אם הם מצביעים שנה אחת נגד - צריך לחזור על זה.

בסדר. אנחנו רק אומרים שברור שמדובר רק בבתי-ספר שאו פרשו או שהם לא בתוכנית. לא בית-ספר רגיל שנמצא בתוכנית.

בכניסה לתוכנית.

נכון.

שאלה. בשלב מסוים, כדי להעביר את זה למצב של תשלומי הורים וחובה בבתי-הספר, זה תיקון חקיקה מלא.

כן.

אני מבקש ממשרד החינוך להעביר לי את עדכון המועד בעניין של ההארכה בהקדם האפשרי. אני רוצה לדעת מתי היום האחרון.

מה שקראת בחוזר מנכ"ל.

ברשותך, יש פה בעיה של זכויות יוצרים. היום, כשאני מדפיס ספר מקראה – ויש שיר של נורית זרחי – אני משלם לאקו"ם זכויות יוצרים. לדעתי, אקו"ם ילך לבג"ץ על כך.

נושא זכויות יוצרים, אדוני, זה בוועדת הכלכלה.

אבל יש פה עניין.

אנחנו לא עוסקים כאן בזכויות יוצרים. כל הסוגיה הזאת מצויה בוועדת הכלכלה.

אבל במימון ממשלתי גוזלים זכויות יוצרים של אנשים.

יש לי הצעה בשבילך. בשעה 10:00 יש לי דיון באולם ירושלים במסגרת ועדת מדע וטכנולוגיה על קניין רוחני. תעלה את הסוגיה הזאת שם. אני מזמינה אותך לעלות לדיון.

אבל זה עניין של השאלת ספרים.

תודה רבה, רבותי. ברשות חברות הכנסת המכובדות, אני מבקש להעלות את הצעת החוק המיוחדת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. מי בעד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין
הצעת חוק השאלת ספרי לימוד (תיקון מס' 6) (חובת קיום הצבעה), התשע"ב-2012, נתקבלה לקריאה שנייה ושלישית.

הצעת החוק אושרה. יש את ועדת הכנסת והמליאה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 09:50.>