ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 09/05/2012

יום הניצחון על גרמניה הנאצית במערכת החינוך ובכלל

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 608

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, י"ז באייר התשע"ב (09 במאי 2012), שעה 9:00
סדר היום
יום הניצחון על גרמניה הנאצית במערכת החינוך ובכלל
נכחו
חברי הוועדה:
אלכס מילר – היו"ר

עינת וילף

ליה שמטוב
מוזמנים:
נורית קוטיק - ר' ענף חינוך והסברה אכ"א, משרד הביטחון

אורנה כץ אתר - מפמ"ר היסטוריה, משרד החינוך

אלי שיש - מנהל אגף של"ח וידיעת הארץ, משרד החינוך

שלומית נמליך - יועצת לענייני מוזיאונים, משרד התרבות והספורט

אלכס צסרסקי - יועץ לשכת שר החינוך

ודים קירפיצ'וב - מ"מ וסגן רה"ע, עיריית ראשון לציון

ד"ר שרי פייר - מנהלת תחום בכירה בחינוך, המשרד לקליטת העליה

יעקב נמזר - חבר, מוזמנים נוספים

מרים גרייבר - חברת ועד מנהל, העמותה הפרלמנטרית לניצולי השואה

פסיה נמזר - חברה, מוזמנים נוספים

לאה רוג - חברה, מוזמנים נוספים

בלה ווסטפריד - חברה, מוזמנים נוספים

יוסף זלדיס - יו"ר, מוזמנים נוספים

בוריס זלמנוביץ - חבר ארגון, מוזמנים נוספים

אולגה זלצר - חברה, מוזמנים נוספים

סוזנה לוין - עוזרת מ"מ רה"ע, מוזמנים נוספים

לריסה נגורנוב - חברה, מוזמנים נוספים

אלכסנדר נמזר - חבר, מוזמנים נוספים
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית פרלמנטרית
אתי בן-שמחון

יום הניצחון על גרמניה הנאצית במערכת החינוך ובכלל
היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט – בנושא: יום הניצחון על גרמניה הנאצית במערכת החינוך ובכלל.

רבותיי, הניצחון על גרמניה הנאצית הינו אחד הניצחונות החשובים ביותר שידעה ההיסטוריה, חלקם של יהודים בניצחון זה אינו רק חשוב אלא גם סמלי. כמיליון וחצי לוחמים יהודים גברים ונשים לקחו חלק במלחמת העולם השנייה במסגרת צבאות בעלות הברית ובשורות הפרטיזנים. סיפורי גבורה רבים מסופרים על שירותם של לוחמים יהודים, סיפורים שהפכו למיתוסים ומהווים מקור להערצה.

רבותיי, התכנסנו כאן, אמנם בשעה מוקדמת, וכידוע לכם היום ברחבי הארץ מציינים את יום הניצחון על גרמניה הנאצית, אין ספק שגם הכנסת מכירה ומציינת את היום הזה כאן במשכן. אנחנו מכנסים כאן את ישיבת ועדת החינוך, נשמע התייחסות של משרד החינוך בכל מה שקורה במערכת החינוך, כמובן גם מליאת הכנסת תציין היום או בימים הקרובים את יום הניצחון החשוב הזה. יש לנו כאן נציגים וטרנים, וגם ממלא מקום ראש העיר ראשון לציון שהגיע לכבד אותנו כאן בישיבה – ודים קירפיצ'וב, וכמובן כל הנציגים מהמשרדים השונים.

מדי שנה אנחנו עושים הכול בשביל שזכרם של כל אותם אלו שנפלו למען האנושות, למען הניצחון על גרמניה הנאצית, וכמובן שבסופו של דבר הם היו אלה שנתנו לנו - - -

רבותיי, נפתח את הישיבה, דברי פתיחה שלי כבר אמרתי, כמו שציינתי, אנחנו מציינים את היום החשוב הזה. חשוב לנו גם לדעת בעיקר איך מערכת החינוך משנה לשנה שומרת על זכרם – אנחנו מכירים גם את הפעילות של משרד החינוך בכל מה שקשור על הנושא של הטרגדיה של העם היהודי בשואה, אבל כמובן שחשוב לנו לדעת שמשרד החינוך גם מלמד את ההיסטוריה של המלחמה עצמה. כמובן גם איך קיבלנו את הניצחון על גרמניה הנאצית.

נתחיל עם משרד החינוך.
אורנה כץ אתר
אני מבקשת לציין שהנושא נמצא בתכנית הלימודים, התלמידים נבחנים על זה בבגרות, ודאי כל הנושא של מלחמת עולם השנייה, אבל ספציפית הנושא של לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית, הסעיף נמצא - אני מחזיקה את תכנית הלימודים, זה תכנית לימודים שאיתה המורים להיסטוריה עובדים. החומר נמצא והתלמידים לומדים את זה בכיתה י"א או בחלק מבתי הספר בי"ב, תלוי בפריסת ההוראה. אנחנו מדגישים את החלק של הלוחמים היהודים, נותנים דוגמאות של הגיבורים היהודים. אני רוצה לציין, זה פשוט מרגש. אנחנו לומדים היסטוריה, אבל אתם את ההיסטוריה, בעיניי מדהים לראות את זה. זה נמצא, זה נמצא חד משמעית ומודגש וישנו, מייד עמיתי ישלים את החלק שהוא מעבר להוראה הפורמלית בכיתות לבגרות.
היו"ר אלכס מילר
זה נמצא במסגרת של לימודי היסטוריה? למה רק בכיתות י"א, י"ב?
אורנה כץ אתר
כן, ודאי לימודי היסטוריה לבחינת הבגרות. אנחנו מלמדים היסטוריה מכיתה ו' עד י"ב על פי תקופות, פשוט מתקדמים מתחילים מהעת העתיקה, ומגיעים בסופו של דבר לתולדות ה-120 בחטיבה העליונה.
אלי שיש
אנחנו הפקנו חוברת שיש לידך, אדוני היושב ראש, בחוברת יש מידע – מלחמת העולם השנייה תפסה את העם היהודי בשני מישורים – בהלם מוחלט אחרי האסון הגדול שקרה לעם. מצד שני, את הלוחמים, גם היהודים שהגיעו עם הצבאות ששחררו את המחנות והצד השני בשמחה גדולה.

אנחנו מתבוננים בדברים האלה בהיבט הבלתי פורמאלי. הוכנה חוברת לשעת מחנך, ולתלמידים שעוסקת בנושא של שיחרור המחנות של הלוחמים היהודים בצבאות בנות הברית ואת יום השחרור. החוברת הזאת משמשת את המחנכים בכיתות שלהם. ביום הזה תלמידים שמגיעים למכונים להנחלת זכרון השואה ומשמעויותיה, כגון: ביד ושם יש אנדרטה ששם מתקיימים טקסים, מעבר ליום שבו הם מקיימים פעילות בנושא של בתום המלחמה, מתקיימים טקסים. בלטרון, שם יש גם אנדרטה שעוסקת בנושא, גם שם מתקיימים טקסים באותו נושא - אלה הן פחות או יותר הפעילויות.

בסוף החוברת, אדוני היושב ראש, ניתן למצוא את שמות הארגונים של החיילים, הפרטיזנים, ארגוני הלוחמים, ותיקי מלחמת העולם השנייה של יוצאי ברית המועצות, מספרי טלפון שמאפשרים למנהלי בתי הספר לזמן לוחמים עדים בכדי לספר את סיפורם בפני התלמידים. אלה פחות או יותר הפעילויות הבלתי פורמליות שמתרחשות מעבר לשעות ההיסטוריה שמלמדים במסגרת הלימודים האלה.
היו"ר אלכס מילר
כמה שעות מוקצים לנושא?
אורנה כץ אתר
במסגרת שיעורי ההיסטוריה אני מעריכה 5-6 שעות, בסך הכול.
היו"ר אלכס מילר
אתה חושב שזה מספיק, זה פשוט קצת מוזר, כי זה אחד מהנושאים הכי חשובים של האנושות, חמש שעות בסך הכול לכל המסגרת.
אורנה כץ אתר
זה לא קשור רק לשעות השואה, שלא הובנו נכון. יש כאן בעיה מובנית, יש לנו הרבה מאוד נושאים, אנחנו מתחילים בנושא של הלאומיות, התנועה הציונית. אנחנו לומדים את הנושא של בית שני, כל זה בתכנית אחת, או לחילופין ימי הביניים. התנועה הציונית, ראשית הציונות, תקופת המנדט, המאבק על הקמת המדינה, הנושא של השואה. יש לנו בתכנית הלימודים את הנושא של המשטרים הטוטליטריים. אנחנו מגיעים לתולדות מדינת ישראל, וכל זה מה שמוקצה לנו זה 3 שעות בכיתה י' ו-4 שעות בכיתה י"א. זאת אומרת, זה חשוב בוודאי שזה חשוב.
היו"ר אלכס מילר
זה חשוב, אבל שוב, אני חושב שחלוקת השעות היא לא רק בעיה, הרי כשאני רואה כאן בכל מיני מקומות ציורים של צלבים וכל הדברים האלו, זה נובע מכך שיכול להיות שיש חוסר בהבנה מה שקרה באותה תקופה. אני לא משווה את זה לנושא של השואה, כי שם זה משהו אחר, שם הילדים נחשפים יותר לטרגדיה של עם מאשר לסוגיה של המלחמה בעצמה מאיפה זה הגיע ואיך זה הגיע.
אורנה כץ אתר
הכול משולב, הם לומדים את התהליך, ואיך הגיעו הנאצים לשלטון, זה הכול תהליך, ואם נספור את זה, זה הרבה מאוד שעות. אני התייחסתי ספציפית לנושא הזה של חיילים יהודים.
ד"ר שרי פייר
אני מנהלת תחום בכיר לחינוך במשרד לקליטת העלייה. אני מאוד נרגשת להיות כאן ולראות אתכם. אני בטוחה שרבים מאיתנו חייבים לכם את זה שאנחנו נמצאים כאן.

רציתי לומר שהפעילות עם הוטרנים בכלל מאוד חשובה, מקבלת מקום מאוד מרכזי במשרד לקליטת העלייה בכלל ברחבי הרשויות. מעבר לכך, בתחום החינוך, יש לנו מרכזי תרבות ומוזיאונים בחלק מהרשויות, ואליהם אנחנו מביאים בני נוער כדי שייפגשו וישמעו את הסיפורים ממקור ישיר, יתעדו אותם, יהיו בקשר, ייחשפו. הפגישות עם הדור הצעיר, הקישור הזה, מאוד חשוב לנו מעבר ללימודים שנעשים במסגרת החינוך הפורמלי. מאוד חשוב לנו לחשוף את תרומתם של הוטרנים לעצם קיומה של המדינה, היום גם תהיה צעדת הוטרנים במימון תמיכת המשרד. אני חושבת שהנושא הזה מאוד חשוב. יכול להיות שהעבודה שיש אילוצים במשרד החינוך, החינוך הלא פורמלי בהחלט יכול לתרום ולהוסיף, וכך אנחנו משתדלים לעשות.
היו"ר אלכס מילר
תודה גברתי.

משרד הביטחון.
נורית קוטיק
אני ראש ענף חינוך והסברה בחיל חינוך. אנחנו מקבלים את החיילים אחרי שהם בוגרים במערכת החינוך, כך שאנחנו יכולים לעסוק איתם בנושאים רחבים ולהעמיק בתחומים שונים. הנושא הזה הוא נושא שקיים, לכן בחלק גדול מהקורסים הבכירים שעברו כבר במסגרת הטירונות ובקורס קצינים, פעילות זה נושא שנוגעים בו בצורה יותר רחבה, כי מסתכלים על ההיסטוריה בצורה מעמיקה.

היום הזה נמצא בתאריכון של צה"ל. יש לנו תאריכון של זהות ישראלית יהודית, וקיים מערך שיעור שנגיש לכל מפקדי הצבא כדי לציין בכל יחידה ויחידה. אנחנו מסתכלים על זה במדרג מיום השואה ליום הזה. אנחנו מזהים מפקדים שמתעסקים בנושא הזה, ומלווים את החיילים שלהם ספציפית אל התחום הזה.
ליה שמטוב
שלום לכולם, אני קודם כל מודה ליושב ראש הוועדה שהיום ביום כזה חגיגי זימן גם את הוטרנים וגם את המשרדים הרלבנטיים לנושא. אני רוצה לברך את הוטרנים, ולאחל להם בריאות, בריאות, ובריאות, זה הכי חשוב.

קצת להזכיר, שרק לפני 20 שנה, אולי פחות, באמת אף אחד לא דיבר על וטרנים, הם נלחמו במלחמת עולם השנייה, הם נלחמו אחרי המלחמה בברית המועצות לשעבר, כשהם הגיעו לארץ, הם המשיכו להילחם על הזכויות שלהם. זה שהם כל הזמן צריכים להילחם, אני חושבת שכבר ב-2012, עוד מעט 2015 - 70 שנה לניצחון, הם כבר הפסיקו להילחם ואנחנו ניתן כל מה שמגיע להם.

היום במערכת החינוך עושים הרבה, לגבי השואה עשו עוד לפני שהוטרנים הגיעו. אני יודעת שהוטרנים מגיעים לבתי ספר ולא יודעים עברית, אבל בכל זאת הם מסבירים על כל ההיסטוריה ועל כל מה שהם עברו, כדי שהדור הצעיר יידע על זה ולא יישכח את זה.

אבל בכל זאת, אני לפני שבועיים הייתי באירוע מאוד מרגש, המשרד לאזרחים ותיקים, קיימו אירוע לניצולי שואה שעברו את השואה, כדי לתעד את הזיכרונות שלהם. היה מאוד מרגש, על הבמה הזמינו ונתנו תעודות מכל מיני מדינות לניצולי שואה, ותיעדו את הסיפור שלהם, סיפור של החיים שלהם.

להגיד לכם את האמת, לא ראיתי אף אחד מברית המועצות לשעבר. לא יכול להיות שאנשים שהיו בגיטאות, אנשים שנלחמו, שהם היום 80 אלף איש מינימום שגרים פה במדינת ישראל. זה לא יכול להיות שאף אחד לא נתן עדות, שמאף אחד לא ביקשו עדות. אנחנו מדברים על ילדים, אבל בכל זאת, באתי לפה כדי להגיד את זה, כי אני חושבת שאנחנו כחברי כנסת וכממשלה, וכמי שיושב במשרדים האלה, צריכים לחשוב טוב, ולדעת שכל ניצולי השואה הם כולם עברו את הזוועה, הם היום בגילאי 80 פלוס, צריכים להתייחס באותה מידה, לא צריך לעשות אפליה ביניהם. תודה.
ודים קירפיצ'וב
בוקר טוב, אני כל הזמן חושב על מה בכלל אנחנו מדברים. לדוגמה, אתמול קיימנו טקס בראשון לציון. הגיעו וטרנים, עשינו את כל הפרוצדורה מה שצריך להיות. הגיעו צעירים, ותיקים וחבר העמים כולם ביחד עם העולים. עומדת בחורה יפה, ושואלת אותי, תגיד לי, מה זה בכלל? התחלתי לספר לה על מלחמת העולם השנייה, על וטרנים, היא אומרת, מה פתאום? מה אתה מדבר שטויות? אמרתי, מה את אומרת בכלל? היא אמרה, מה פתאום רוסים, מה פתאום חבר העמים זה האמריקאים. אמרתי, מאיפה את יודעת את זה, היא אמרה למדתי בבית הספר, גם הילדים שלי. שאלתי, לא יכול להיות, היא אמרה נכון. היא לא צעירה, היא בת 50, אבל סליחה, גם צעירים שהיו שם מכל הפרלמנטים הם גם לא יודעים שום דבר. אני כל הזמן שואל, על מה אנחנו בכלל מדברים.

גם בצבא כשאני מדבר עם חיילים, אין שום דבר. אתמול ישבתי על יד הטלוויזיה, בדקתי את כל התוכניות. כמעט בכל העולם יש סרטים, כולם מדברים על זה, בישראל ריק, שום מלה - אבסורד.
ליה שמטוב
ב"ישראל היום" קראתי כתבה.
ודים קירפיצ'וב
באמת אבסורד, אם לא היה ניצחון ב-1945, לא הייתה המדינה שלנו. למה לא חושבים על זה? כשאני מדבר על ראש העיר שלי, הרי אנחנו יודעים בדיוק מה צריכים הוטרנים, אבל אני לא יכול לעשות רק במקום אחד, בראשון לציון, לדוגמה, אנחנו נותנים כל עזרה, אבל אנחנו לא יכולים לעשות מעבר למה שאנחנו יכולים בגלל שהחוק אומר כך או כך, בכלל אין חוק. אני חושב שצריך לחשוב על זה, באמת זה חשוב. התרבות צריכה להיות מהמשפחה, מהילדים - אם מורה לא אומר לילד סליחה, זה לא נכון, אתה צריך לקרוא את הספר. בגדול, צעירים לא קוראים את הספרים הללו, יש אינטרנט, אפשר להיכנס לאינטרנט.
יוסף זלדיס
אני מצטער מאוד שאני לא מדבר עברית.

אני מבקש סליחה אני מדבר ברוסית – יש תרגום מפי היושב ראש.

יש לוטרנים הרבה תלונות למערכת החינוך בכל מה שנוגע ללימודים על עניין של מלחמת העולם השנייה, על המסר שעובר לצעירים שלומדים במערכת החינוך.

כל מי שנמצא, יצא ממערכת החינוך - חייבים לדעת את האמת על מה שקרה במלחמה, על תרומתו של הצבא האדום לניצחון על גרמניה הנאצית, ועל השתתפותם של קרוב לחצי מליון יהודים שהיו חיילים בצבא האדום, שחלק גדול מהם גם נפלו, מתוך חצי מליון 250 אלף נפלו במלחמה.

גם מבחינת היחס של הטרגדיה בכלל לאותם העמים שהשתתפו במלחמה, בברית המועצות נפלו קרוב ל-30 ומשהו מליון איש, למול ארצות הברית שנפלו שם 300 אלף אנשים, שמבחינתו יש הבדל עצום, גם כאשר מעבירים את החומר.

יש חשיבות לתרומתם של כל צבאות הברית בעניין של מאבק בנאצים באותה תקופה. כל אחד תרם מה שהוא יכול לתוך המאבק הזה - בהיבט של נשק, טכניקה, ואנשים שהצטרפו כל אחד בזמנו. כרגע מה שחשוב לנו, זה יותר לשמר את הזיכרון של אותם אנשים שנפלו, של אותם אנשים שתרמו, של אותם אנשים שחיים כאן וצריכים לקבל מה שהם צריכים, ואיך בעצם ניצחו את גרמניה הנאצית, וזה בעצם מה שכדאי להתמקד כאן היום.

היום יש שיפור מאוד גדול בכל מה שקשור להתייחסות לוטרנים. מבחינתו חשוב שבבתי ספר במערכת החינוך המסר יועבר לתלמידי ישראל על מה שקרה במלחמת העולם השנייה. הוא גם אומר שהכול התחיל מחבר הכנסת יורי שטרן, זכרונו לברכה, שהוביל את הסוגיה הזאת של הטיפול בוטרנים ומודעות למלחמת העולם השנייה. אני גם יודע, ותקנו אותי אם אני לא טועה, הפרק על העניין של צבא האדום נכנס לתוך ספרי לימוד ההיסטוריה, כי זה מה שהיה בהסכם בינינו לבין הרוסים בעניין של השואה למול מה שהם ביקשו - זה היה לפני שנה וחצי כשהייתי בביקור עם גדעון סער.
ליה שמטוב
זה עוד היה כשאני דיברתי בוועדת העלייה והקליטה, גדעון סער היה והבטיח.
היו"ר אלכס מילר
אני שאלתי אם זה נכנס בפועל.
ליה שמטוב
הוא הבטיח את זה בוועדה.
יוסף זלדיס
חשוב שהמסר יעבור, שכל עם ישראל יידע מה הם עשו ויכירו בכך. הילדים שלהם, הנכדים שלהם משרתים בצה"ל, חלקם השתחררו גם דרכם מנסים להעביר את האמת לכל אותם אלה שנמצאים סביבם.

יש לו עוד סוגיה נוספת שהוא רוצה לנצל את ההזדמנות, כאשר הוא נמצא בכנסת, וזה בעניין הסיוע בעזרה כלכלית לאותם הוטרנים שנמצאים כאן בארץ. הוא מציין, כמעט כל יום מתים קרוב ל-3 אנשים, אין יותר מדי זמן לעסוק בזה, וצריך לקבל החלטות כמה שיותר מהר. היתה הבטחה מראש הממשלה לסיוע בסוגיה זאת, כמובן מבחינתו כל הנושאים האלה הם מאוד חשובים וקיומיים מבחינתם, ומבחינתנו גם אנחנו מנסים לעשות מקסימום שאנחנו יכולים. לא מזמן בוועדת כספים סיימנו בהצעת חוק מאוד חשוב בעניין של ניצולי השואה, שם קרוב ל-16 שנים מנסים לקדם את הצעת החוק הזאת, זו הרחבה מאוד משמעותית בסיוע כספי שמקבלים הניצולים. אני כך מקווה שיהיה גם תוספת בעניין הוטרנים. מדובר כאן על תקציב לא קטן, מבחינתנו, זה מאבק שאנחנו מנהלים אותו שנים בכנסת, בחלק הצלחנו, אני מקווה שתהיה הרחבה בעתיד על ידי פעילות שיש כאן על ידי חברי כנסת.
היו"ר אלכס מילר
רבותיי, אני רוצה להציע למשרד החינוך מספר דברים. אני גם מבקש מאלכס, יועץ שר החינוך, שהבקשות שלי יעברו ללשכת השר, ותראו מה אפשר לעשות עם זה.

הייתי מציע שבאותם היומנים של החגים שמקבלים תלמידי ישראל, לא רק יומנים אלא גם הפוסטרים שצויין שם היום הזה – 9 במאי, יום הניצחון של גרמניה הנאצית. דבר שני, הייתי גם מציע, כמו שציין כאן ממלא מקום ראש עיריית ראשון לציון, ואני מקבל את דבריו, ודים קירפיצ'וב, על כך שגם בתקשורת שלנו אנחנו לא נחשפים יותר מדיי למודעות ליום הזה כיום חגיגי לאוכלוסייה של כל מדינת ישראל, אבל במיוחד לאותם וטרנים ולמשפחות.

הייתי מציע שהטלוויזיה החינוכית תשקול אפשרות להפיק איזושהי סידרה הקשורה לנושא הזה כי זה נמצא במסגרת הלימודים כפי שנאמר כאן. זה חלק מלימודי היסטוריה בכיתות י"א-י"ב, אפשר להפיק סידרה שאפשר להריץ אותה קרוב לתאריכים האלה, כך שכל מי שצופה, אותם התלמידים בחלק מהמסגרת במערכת החינוך יכלו להיחשף גם לא רק ברמה תיאורטית לנושא הזה, אלא גם ברמה ויזואלית על ידי הפקת אותם הסרטים שאנחנו גם רואים אותם במדינות אחרות, אני חושב ומאמין שגם מדינת ישראל יכולה בעניין זה להשקיע, כך שהמודעות תהיה יותר גדולה.
מרים גרייבר
אני כאן בכנסת בעמותה הפרלמנטרית לניצולי השואה. אני רוצה להגיד לכם באופן אישי תודה רבה. אני ניצולת שואה מבודפשט, הרוסים הם אלה שהצילו אותי ברגע האחרון לפני שעליתי לקרונות לאושוויץ. אני מודה לכם מאוד.

שנית, אנחנו צריכים לעשות יד אחת, ואני חושבת שהדבר הכי חשוב כרגע, להעביר את החוק הנוראי שיש לנו בנוגע ל-1953, אלה שהגיעו לפני 1953, וההבדל בין אלה שהגיעו אחרי. אנחנו צריכים לבטל את החוק הזה, ואז נוכל להתקדם בכל מה שאנחנו צריכים, גם לניצולי שואה וגם לאנשים הנחמדים האלה. תודה רבה.
אורנה כץ אתר
אני רוצה להעיר הערה קטנה לגבי דברים שנאמרו כאן, נאמרו מדם ליבו וטוב שנאמרו. בתכנית הלימודים אין הדגשה ואין התייחסות לארצות הברית כמשחררת, זה כבר לא קיים. זה שיטה שהייתה קיימת פעם, זה כבר לא קיים. אנחנו מדגישים את הצבא האדום.

ולהערתך לגבי אותה גברת שלא ידעה במה מדובר, אנחנו מדברים על שינוי בתכנית הלימודים בשנים האחרונות, ממש בקדנציה של השר הנוכחי. ההדגשה של החיילים היהודים בצבאות בעלות הברית זה חדש, ולכן מישהי בת 50, אני כבר עברתי את הגיל הזה. אני אומרת, אנחנו כשהיינו בבית הספר לא למדנו את זה, פשוט זה לא היה קיים, היום זה כבר לא המצב.
היו"ר אלכס מילר
תודה.
אלכס צסרסקי
שלום לכולם, סבא שלי הוא גם וטרן והיה רופא קרבי במלחמת העולם השנייה, הוא היום בן 93. כאשר נכנסתי למשרד החינוך הנושא הזה היה מאוד חשוב לליבי, באתי לשר ודיברתי איתו על הנושא. באמת, גם חשוב לו לקדם את הנושא. אני נפגשתי מספר פעמים עם ארגוני הוטרנים, לצערי, היום בישראל יש שניים והם דיי בתחרות.
ליה שמטוב
אבל הם נכי מלחמת העולם השנייה.
אלכס צסרסקי
הם בתחרות, אני הרגשתי את זה על בשרי.

אנחנו כל הזמן בקשר איתם, רצינו מאוד לעשות ברמה ארצית להביא את הוטרנים לבתי הספר ביום הניצחון על הנאצים, כפי שעושים עם ניצולי שואה ביום השואה. לצערי, אנחנו נתקלנו במחסום שפה לפני שהבאנו אותם לבתי ספר. היום יש כמה יוזמות שכן מצליחים להבין את הוטרנים מביאים מתורגמן. חוץ מזה, אם להסתכל על תמונה גדולה, הקימו מוזיאון וטרנים בלוחמי הגיטאות, ומביאים לשם תלמידים. הכניסו פרק על חיילים יהודים במלחמת העולם השנייה, ולא רק שהכניסו את זה לתכנית הלימודים, זה פרק שנלמד לבגרות. כשהיינו ברוסיה, אני הייתי איתך גם, אנחנו הבטחנו שאנחנו נכניס פרק גם לתכנית, היה לנו קל להבטיח כי זה כבר הוכנס כשאמרנו להם שאנחנו נעשה את זה.
היו"ר אלכס מילר
אם אתה נקלע למצב שיש לך מחסום של שפה, כמעט בכל בית ספר היום במדינת ישראל יש לפחות מורה או מורה אחת שיודעים שפה. אני חושב שדווקא בעניין הזה, אם הייתם בודקים את הנושא הזה אולי לשנה הבאה, לא תהיה שום בעיה למורים להתגייס למטרה הזאת, וכך לתת מעצמם 20 דקות להופיע מול התלמידים, יחד עם אותם וטרנים ולסייע להם בסוגיה של השפה, זה לא דבר בעייתי, אבל אין מה לעשות. המדינה שלנו מורכבת מאנשים שעלו לכאן, וכמובן שבעיות שפה קיימות, אבל אפשר למצוא פתרון לעניין זה. מה שחשוב לנו שהמסר יעבור, ושהתלמידים של מערכת החינוך באמת ייחשפו לכל הסוגיה הזאת בצורה ויזואלית.
ודים קירפיצ'וב
אני חושב שכל המשרדים, גם משרד החינוך, גם משרד הביטחון וגם משרד הקליטה, חייבים לחשוב על פרויקטים שיכולים לתת לצעירים ולילדים הזדמנות להיכנס לפרויקטים, בגלל שאם לדוגמה אנחנו אומרים שיש נקודות בבית הספר שהם עושים משהו בפרויקטים, במתנדבים, לא משנה, או בצבא יש נקודות - לתת לצעירים להיכנס לוטרנים ולדבר. לעשות כותרות ולעשות סרטים, ובסוף הפרוייקט להציג את זה. אני חושב שזה יפה מאוד וזו אינפורמציה נכונה יותר, אני זוכר שבמשרד הקליטה היה פרוייקט.
היו"ר אלכס מילר
תודה.

חברת הכנסת עינת וילף, בבקשה גברתי.
עינת וילף
תודה רבה. הצטרפתי לדיון רק כדי לברך על עצם קיומו כדי להגיד לכם פה תודה. בעיקר בכך שבדמותכם אתם מגלמים את הגבורה שאנחנו רוצים לציין פה. אני פה כדי להגיד לכם תודה רבה, לכבוד הוא לי להיות בנוכחותכם כאן היום.
היו"ר אלכס מילר
תודה.

כמובן אני מכניס לסיכום את כל הברכות וכל מה שנאמר כאן בתחילת הישיבה בעניין של הוטרנים. אני גם אכניס למסקנות את שתי הבקשות למשרד החינוך בעניין של ציון יום זה, הניצחון על גרמניה הנאצית ביומנים של התלמידים לעניין של הרחבת מודעות, וגם בעניין של טלוויזיה חינוכית ואת הפקת הסידרה כזו או אחרת שתשודר במסגרת של הלימודים שיש בכיתות י"א י"ב בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה.

אנחנו מברכים את הסטודנטים מאריאל - ברוכים הבאים לועדת החינוך. כתושב אריאל, חשוב לי שאתם תיכנסו ותראו מה אנחנו עושים כאן.

חג שמח רבותיי. בהצלחה לכולם ותודה רבה על כך שהגעתם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45.

קוד המקור של הנתונים