PAGE
20
ועדת הכלכלה
07/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי








**
<פרוטוקול מס' 838>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט"ו באייר התשע"ב (07 במאי 2012), שעה 11:00

<תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"א-2011, בדבר איסור משלוח או קריאה של דואר אלקטרוני, רכיסת קסדה, תקן ישראלי לקסדה>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

חמד עמאר

>
חוה ראובני - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

משה ימיני - ראש תחום סחר יבוא וייצור, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

בועז גדנסקי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יובל אביעד - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

גרישה דייטש - מנהל מינהל תקינה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עמי רוטמן - יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שלמה זגמן - מנהל תחום דו-גלגלי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

גיתית בראון - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

חיים גורביץ - רכז פרויקטים בתקינה, מכון התקנים

אבי גולן - יו"ר ארגון מורי הנהיגה, ארגון מורי הנהיגה

אייל מליוב - ועד ארגון מורי הנהיגה, ארגון מורי הנהיגה

חגי צרפתי - ועד ארגון מורי הנהיגה, ארגון מורי הנהיגה

יעקב אדלר - עמותת "אנשים באדום"

אליעזר אלג'ם - יו"ר העמותה, מועדון האופנועים הישראלי

דוד דהאן - פעיל המשמר החברתי, שונות

אתי בנדלר

איתי עצמון

לאה ורון

רמי בן שמעון
<תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"א-2011, בדבר איסור משלוח או קריאה של דואר אלקטרוני, רכיסת קסדה, תקן ישראלי לקסדה>

בוקר טוב, פותחים את הדיון בוועדה בעניין תקנות התעבורה (תיקון מס'), התשע"א-2011, בדבר איסור משלוח או קריאה של דואר אלקטרוני, רכיסת קסדה, תקן ישראלי לקסדה. בבקשה, משרד התחבורה.

בוקר טוב. בתקנות האלה אנחנו עוסקים בשני נושאים: האחד, הרחבת האיסור הקיים על שימוש בטלפון נייד וסמסים וגם נושא של דואר אלקטרוני. לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והאפשרות - - -

למה? נכון להיום, על פי החוק, מותר לקרוא דואר אלקטרוני?

יש חובה להסתכל על הכביש ויש חובה להחזיק את ההגה וכו' אבל אין איסור ספציפי על הדבר הזה. חשבנו שזאת בעיה ספציפית שמחייבת איסור מפורש שלא יהיה ויכוח: כן קראתי, לא קראתי, כן הסתכלתי, לא הסתכלתי.

בגלל עצם העובדה שקוראים או כותבים דואר אלקטרוני – וזה כבר לא קשור לחובה לשים ידיים על ההגה – כיוון שהולכות ומתפתחות הפעלות קוליות של אמצעי התקשורת האלה, אנחנו מנסים לא לפגר יותר מדי אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות.

הדבר השני, אימוץ התקן הישראלי לעניין קסדות אופנוע וטרקטורון, לעניין זה שלחתי ממש ברגע האחרון לפני הדיון נוסח מתוקן בעקבות שיחה שקיימתי הבוקר עם משרד המשפטים ועם הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, שהעלו ממש הבוקר הסתייגויות לנוסח כפי שהועבר, שעיקרו הוא שמוסכם שהתקן שצריך לחול הוא התקן הישראלי שהחידוש העיקרי הו – לעומת המצב הקיים – זו ההוצאה מהתקינה של מה שקרוי "קסדת חצי", שהיא תקנית בארצות הברית אבל בארץ היא לא תקנית.
הבעיה שהועלתה בפני הבוקר היא שאלה של הטלת האחריות על התקינה של קסדה על משתמש הקצה, על רוכב האופנוע, שלא יכול לדעת - - -

זה הגיע אליך רק הבוקר, גב' ראובני?

השאלה של איך אדם יודע מהו התקן עלתה עד עכשיו מיום חמישי ומדיונים קודמים. הבוקר התעוררה השאלה: גם אם הוא יודע מהו התקן – איך הוא יודע שהמוצר שהוא מחזיק הוא תקני?

נכון.

לעניין זה אנחנו מציעים כאן שינוי נוסח שבחלקו מוסכם וחלקו לא סגור כיוון שזו שיחה שהתנהלה היום בשעה עשר בבוקר.

אתם תבקשו לאשר משהו בעניין הזה?

אני אסביר: אנחנו נבקש לאשר. אני חושבת שחלק ממה שחסר אפשר להסכים על העקרונות. אולי הוועדה תרצה לטפל בניסוח בנפרד אחרי שהוועדה תאשר את העיקרון של הצגת הדברים. אלו שני הדברים שנמצאים בתקנות.

עוד הערות? בבקשה.

אני ממועדון האופנועים הישראלי בשם הרוכבים. זומנו לדיון אמנם אבל כניסה לאתר של מכון התקנים אינו מאפשר קריאה באופן חופשי אלא כרכישה של התקן. אנחנו מאוד מבקשים שאם כבר הנושא עולה לדיון נוסף או לעדכונים, שנקבל את הנוסח המדויק של מה שהולך לקרות.
בהמשך למה שצינה גב' ראובני, הרוכבים לא יודעים מה אומר התקן ואנחנו גם לא יודעים ואין לנו את האפשרות להעביר את המסר הזה הלאה – הייתי מבקש שלדיון הבא נקבל את החומר הרלוונטי.

מהו הדיון הבא שעליו מדבר אדוני?

אם לא מחליטים פה על כלום, אז מישהו צריך - - -

נציגת הלשכה המשפטית, סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה מבקשת שהוועדה תאשר היום את התקנות.

לפחות את העקרונות.

בלי שאף אחד יידע על מה מדובר שם?

כן. אולי אני אבהיר לאדוני במה דברים אמורים: נשארתי לדיון בתקנה הזאת כי הסוגיה הזאת היא סוגיה שמתייחסת לא רק לקדות לאופנועים או לרוכבי אופניים או לטרקטורונים, אלא באופן כללי היא מדברת על הפנייה לתקנים, שכדי לדעת מה כתוב בהם, צריך לרכוש אותם בתשלום – הם אינם זמינים לציבור הרחב – והגם שהם מאומצים בחקיקה, מבקשים לתת להם תוקף שלא בהתאם לתקנים ישראלים שאין להם תוקף רשמי, עושים איזשהו הליך של אימוץ תקן, קובעים עבירה פלילית על אי קיום התקן, כשמשתמש הקצה לא יודע מה כתוב בכלל באותו תקן, אלא אם כן הוא ייגש למכון התקנים וירכוש את התקן הזה.

זה הליך שאני באופן עקבי מתנגדת לו. משרד המשפטים ואני בני פלוגתא בנושא הזה. ברוב המקרים, לשמחתי, ועדת הכלכלה קיבלה את עמדתי כשביקשתי למנוע את זה. גם בתקנות האלה, כשהסתבר שזו הסוגיה – שתקן שאסור לנהוג באופנוע או בטרקטורון, אלא בקסדה שעומדת בדרישות התקן, כשהמשתמש לא יודע מה אומר התקן ואם הקסדה שהוא מרכיב על ראשו עונה לדרישות התקן – עורך דין איתי עצמון עמד בקשר עם משרד המשפטים אם אניני טועה – הודענו למשרד המשפטים על התנגדותנו לנוסח המוצע, בדיוק מהטעם שאדוני העלה עכשיו.
אני מבינה שההצעה שמובאת עכשיו, באה להתגבר על התקלה הזאת – מה שבעיני היא תקלה.

אנחנו מעקרים את הבעיה הזאת, לפחות בהקשר המסוים הזה. אני לא רוצה להתייחס למחלוקת בכללותה – זה לא תחום שאני מתמחה בו. האדם צריך יהיה לדעת שהמוצר מסומן, הוא לא צריך יהיה לדעת אם הוא תקני אל לו תקני – ממילא הוא לא צריך לדעת מהו התקן. אם הוא יראה שהמוצר מסומן כדרישת התקנות הפומביות כדבעי, כתקני, אז הוא יצא ידי חובתו.

מה זה מסומן כדבעי לצורך העניין הזה, אני לא יודעת. אגב, זו ההצעה שאני העברתי למשרד המשפטים: קסדה המסומנת בסימון – צריכים לדון על איזה סימון – אני לא יודעת מה זה סימון מקורי או לא סימון מקורי, גם על זה צריך לדון, אבל אם קסדה מסומנת בסימון, רואים את המשתמש כמשתמש בקסדה שעומדת בדרישות.

השאלה היא, מעבר לשתי השאלות ששאלתי כרגע, איך הוא יידע על איזה סימון מדובר? ומה קורה עם מי שמייבא – האם אסור לאדם לייבא באופן עצמי קסדה? אם אני נמצאת בארצות הברית וקונה לנכדי קסדות לרכיבה על אופניים – האם אני יכולה להשתמש בהם או לו?

אנחנו לא מדברים על אופניים כאן.

סליחה. עוד מעט הם ירכבו על אופנועים.

אני ראש תחום ייצור, סחר ויבוא באגף הרכב במשרד התחבורה. לגבי הנושא של ייבוא אישי שנקרא: "ייבוא אישי לצריכה עצמית של מוצרי תעבורה", מותר לייבא מוצרי תעבורה בייבוא אישי – יש לנו הוראת נוהל מיוחדת לנושא הזה. אחד הסעיפים בהראות הנוהל מחייב מי שמייבא מוצרי תעבורה שחייבים בתקן – הם חייבים עמידה בתקן.

מה הם חייבים?

הם חייבים בעמידה בתקן: אם מביאים קסדה – היא חייבת לעמוד בתקן הנדרש, היום זה בתקן האמריקאי או בתקן האירופאי או בתקן הבריטי.

זאת אומרת שאם אני קונה בארצות הברית קסדה שמסומנת שם – אני לא יודעת אם יש שם חובת סימון של התאמה לתקן – אבל אם היא מסומנת בסימון כזה אז זה תקין?

בוודאי. יש בתקן האירופי והאמריקאי את חובת סימון הקסדה על-ידי היצרן.

אבל אם זאת קסדה שהיא תקנית בארצות הברית ולא תקנית פה?

התקן הישראלי, תקן 511 - - -

היא יכולה להכניס את זה לארץ? קסדת חצי היא תקנית בארצות הברית.

ברגע שייצא תקן 511 אי אפשר יהיה להכניס למדינת ישראל קסדת חצי. זה יהיה מפורסם גם בתקנות וגם באתר האינטרנט של משרד התחבורה לידיעת כל הציבור עם הערה שתקן 511 מונע קסדת חצי, וזה יהיה לכל הציבור באתר האינטרנט, כמו כל שכל הוראות הנוהל שלנו מפורסמות.

אתם תתנו לזה פומבי?

בוודאי.

אני מעמותת אנשים באדום. בארצות הברית זה מקובל, שם משתמשים בחצי קסדה, ביחוד הרוכבים היותר מבוגרים. זה עומד, כמובן, בתקן שלהם. אנחנו רוצים להנהיג פה קסדה מלאה ולא חצי קסדה מכיוון שמבחינה רפואית אני יכול לומר שחצי קסדה היא לא רק מסוכנת בכך שהיא לא מגינה על הפנים ועל העורף אלא היא מסוכנת בכך שכשאדם נופל או שיש תנועה של היפוך – הרצועה של הקסדה יכולה להיתפס בסנטר ולגרום לחנק.

לכן, קל לקשור את זה עם ההנחיה או עם החוק שרק קסדות מלאות יהיו בתקן ישראלי או בשימוש ישראלי.

נדמה לי שזה בדיוק מה שאמר הדובר הקודם.

אני חייב להוסיף הערה בקשר לרכיסה עצמה. ד"ר אדלר הנכבד כנראה לא יודע שגם בקסדות מלאות וגם בקסדות שלושה-רבעים יש אותה רצועת רכיסה שעלולה לחנוק אותך בכל מקרה, אז אולי נוריד את הקסדות בכלל, הן יותר מסוכנות.

זה ימנע את החנק.

זאת אי הבנה של המושג קסדה. זאת הסיבה שאני יושב פה – ישנם רוכבים שרוכבים על וספות כבר 60 שנה ויש להם קסדת חצי, הם לא מבינים כל כך מה זה תקן ישראלי; מה זה 511; ומה זה תקן אמריקאי. כששוטר יעצור אותם וירצה לרשום להם דוח – הם לא יבינו למה. המסר צריך להיות ברור, כרגע המסר לא ברור.

דיברנו הבוקר, גם בעקבות בעיות שלא קשורות למחלוקת – יש פה צמצום המחלוקת – זה ברור שכאשר יש הוראות כלפי צרכן קצה, אז הוא לא יכול לדעת מה יש בתקן והוא לא יכול לדעת איך לעמוד בהוראות התקן. לכן, לשאלת היועצת המשפטית של הוועדה, איך הוא יוכל לדעת את הסימון? – תוך התקן עצמו יש חובת סימון על המוצר.
את חובת הסימון נעתיק לתוספת לתקנות כדי שצרכן הקצה יוכל – כמו בתרגיל בית ספר – ללכת לחנות ולראות בתוספת לתקנות האם באמת הסימון הזה שחובה עליו לעמוד בו, מסומן על הקסדה. בגלל שיש שאלות שעדיין אנחנו צריכים לברר, גם לגבי הדרישה לעמוד בסימון מקורי, עם המחלקה הפלילית בייעוץ וחקיקה: האם באמת אפשר לדרוש כזה דבר; איך צרכן יכול לדעת מה זה מקורי – אלו שאלות שעדיין טעונות בדיקה מבחינתנו.

לעניין העקרונות – אני מצטרף למה שהיועצת של משרד התחבורה הציעה. נסכים שהסימון פותר את השאלה כיצד צרכן הקצה יכול לעמוד בדרישות.

אני מורה לנהיגת אופנועים בבית הספר הכי גדול בארץ בתל אביב. כעקרון, אנחנו מברכים על ההחלטה הזאת לשיפור מצב הקסדות. משרד התחבורה החיל על לומדי הנהיגה תקן מסוים שמחייב מעבר לקסדות החצי כבר כמה שנים. אנחנו רואים שכולם מברכים על זה, גם מי שבהתחלה התנגד וטען שחם בקיץ וזה לא נוח. כולם מסתדרים עם התקן הזה.
יש רק לפשט את התהליכים כדי שאנשים ידעו מה מתאים ומה לא מתאים. האם אני צריך עכשיו לזרוק את הקסדות שלי, עליהן אין סימן. איך מחילים את הנושא הזה בצורה מידית?

מאחר ותקן ישראלי 511 הוא בתוקף כבר מ-2008, הוא מונע ייבוא ושיווק של קסדות שלא עומדות בו, גם חובת הסימון נמצאת בתקן הזה בסעיף 3 לתקן – ממילא כל הקסדות שנמצאות בשוק כבר אמורות להיות מסומנות.

הבעיה היא שהשינוי יחול רק מבחינת אותם אנשים שמחזיקים קסדות שלא עומדות בתקן ונרכשו לפני שנת 2008. האוכלוסייה הזאת תיאלץ להחליף את הקסדות.

אפשר להקריא את הנוסח.

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 70 לפקודת התעבורה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 28. 1. בתקנה 28(ב)(1)(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות), בסופה יבוא "או דואר אלקטרוני"."

הסבר.

אנחנו מרחיבים את האיסור על שימוש באמצעי תקשורת – היום מדברים על טלפונים ניידים ועל משלוח וקריאה מסרונים – גם לדואר אלקטרוני.

מה הקנס?

הקנס הוא 1,000 ₪.

למה לא לאסור שימוש כללי בטלפון? יש הרבה משחקים בטלפון – אני יכול לשחק תוך כדי נהיגה? אני לא שולח סמס, אני משחק משחקים עכשיו.

כל הגדרה שאנחנו נקבע – היום זה טלפון ומחר יהיה מכשיר אחר שהוא לא טלפון. אפשר לשחק משחקים במחשב נייד, באייפד – כל הגדרה שאנחנו נשים לעולם תתיישר עם הטכנולוגיה. אדוני צודק, גם משחקים זה דבר מסוכן.

אנחנו נרדוף אחרי כל דבר ודבר היום – היינו נגד סמסים ועכשיו נגד דואר אלקטרוני – עוד מעט אני לא יודע נגד מה. לכן צריך להתקדם בנושא, לא כל פעם לפתור בעיה נקודתית.

מעבר לזה, יש לנו את החובה להסתכל על הדרך; יש איסור על שימוש בכלל בתצוגות הנראות לנהג בתקנה 28א הבאה. זאת תמיד מגבלה כי מצד אחד אתה רוצה איסור ספציפי: אתה מטיל איסור פלילי אז אתה חייב להיות ספציפי כדי שהאדם יידע – הרגע סיימנו דיון על זה בהקשר של הקסדות – בדיוק מה מותר ומה אסור. מצד שני, ככל שאתה מדויק יותר ומוגדר יותר אתה מצטמצם למצב הקיים - - -

למה לא אסור מכשירים אלקטרוניים תוך כדי נסיעה, ככה כוללים את הכול.

מה זה איסור שימוש?

פלאפון, אייפד, מה שתגידי – אסור שימוש במכשירים אלקטרוניים בנהיגה – אם רוצה להשתמש ב-GPS, שיעצור, יסמן לאן רוצה להגיע וייסע.

שימוש זה כבר רחב מדי. לכאורה, אסור לו לשמוע מוזיקה כי זה גם שימוש במכשיר אלקטרוני.

בואי לא נגזים.

אבל הניסוח שהצעת כולל גם את זה.

לא דיברתי על איסור לשמוע.

אבל צריך להפעיל את המכשיר - - -

אם יש דיבורית, את יכולה לשמוע מה שאת רוצה. אפשר להוסיף דיבורית. אני חושב שאני לא רוצה לרדוף כל פעם אחרי התפתחות חדשה באלקטרוניקה, לכן צריך להסדיר את זה כמו שצריך.

אני מסכימה לחלוטין עם דבריך שצריכה להיות הגדרה שצריכה לנסות אל להיות ספציפית. נשאלנו למה אי אפשר להסתפק באיסור הורדת ידיים מההגה? אמרנו: בגלל שמתפתח שימוש גם בהפעלה קולית. היום אולי אי אפשר עדיין לכתוב דואר אלקטרוני בהפעלה קולית, אבל אני מניחה שלא רחוק היום שהוא יקרה.

השאלה היא לא רק המבט אלא גם הסחת הדעת. אנחנו מנסים לתמרן בין הטיפות של איסור שיהיה ספציפי וידוע ומובן מה בדיוק אסור ומה בדיוק לא אסור לבין משהו שיהיה מספיק רחב כדי לא להיות צמוד לטכנולוגיה קונקרטית שקיימת בנקודת זמן מסוימת.

כן, אבל הטלפון היום ילווה אותנו עוד כמה שנים קדימה ונמצא היום בידיים של כמעט כולם – דברים אחרים לא נמצאים בידיים של כולם והם לא שימושיים – לכן, כשאני אמרתי איסור שימוש בטלפון תוך כדי נסיעה, חוץ מדיבורית, זה כבר נותן לך את הפתרון. אני לא רואה שתוך חודשיים-שלושה יש לנו התפתחות חדשה שתוריד לנו את הפלאפונים מהיד. אנחנו מסתכלים קדימה והולכים קדימה: אני רוצה ללכת צעד אחד קדימה בנושא הזה.

אתמה מודע לתקנה 1 שאומרת: "לא יאחז בטלפון קבוע או נייד ולא ישתמש בהם ברכב"? – זה כבר מצוי היום.

אז אם זה נמצא, לא צריך את התקנה הזאת, נכון או לא?

זה כבר דיון אחר – יש לך התנגדות עקרונית על איסור דואר אלקטרוני?

לא. להפך. אני רוצה להרחיב את זה. אני לא רוצה להגיע למצב שכל פעם שמשרד התחבורה רואה משהו חדש, הם באים אלינו ומבקשים לתקן תקנות.

יש לך איזה רעיון?

אני דווקא שמחה להיפגש עם חברי הכנסת ולבוא עם החידושים. אני חוששת מקביעת איסורים רחבים ולא ספציפיים – אסור לעשות שימוש בטלפון נייד, האם מותר לו להשתמש באייפד? המחשבים הניידים הולכים ומתכווצים, האם מותר לו לשים את הנטבוק על הברכיים ולהתכתב בדואר אלקטרוני בפקק? זה לא טלפון.

למה רק 1,000 ₪.

כי זה הקנס הכי גבוה שיש בצו התעבורה (עברות קנס).

גם עבור השימוש בטלפון זה 1,000 ₪?

כן.

אמרו פעם 1,500 ₪.

מונחת פה בוועדה מזה מספר שנים הצעה לקבוע גם מדרגת קנס של 1,500 ₪.

הצעת חוק?

שמעתי, קראתי על זה.

זה תיקון לצו התעבורה - - -

אז למה אתם לא מביאים את זה?

אנחנו הבאנו, זה מחכה.

זה כל מה שיש בתיקון לצו?

יש שם עוד הרחבה של כמה דברים.

אני מציעה לאשר את זה כך. אנחנו ערניים ועוקבים אחרי ההתרחשויות ומעדכנים. אולי בעיכוב מסוים אבל לפחות לא יהיה מצב של ויכוח בבתי משפט מהו טלפון נייד והאם מה שנעשה או לא נעשה עומד באיסור של שימוש - - -

באו נאשר את זה ונחשוב קדימה איך אנחנו פותרים את הבעיה.

טוב. התקנה אושרה. נא להמשיך לקרוא את סעיף 2.

"תיקון
תקנה 39ג. 2.
בתקנה 39ג(ד) לתקנות העיקריות, במקום הקטע החל ב"מהסוג האמור" יבוא "המסומנת בסימון מקורי כאמור בחלק ג' בתוספת השנייה והיא קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה"."
כאן אנחנו מדברים על טרקטורונים. אני גם רוצה לסייג את המוסכם או לא מוסכם ולהבהיר כדי שלא תהיה מחלוקת. בעת רכיבה על טרקטורון חובה לחבוש קסדה. כיום החובה מופנית אל קסדה שעומדת בתקן – כבר היום המצב הוא שחובה לחבוש קסדה תקנית.

הבקשה שלנו היא כעת לומר שחובה לחבוש קסדה שהיא מסומנת בסימון שנוסחו טרם הוכן. אנחנו מבקשים להוסיף חובה לקשור את הרצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנשיאה ואנחנו כללנו גם את המילה "מקורי". משרד המשפטים ואנחנו גם יחד עוד מתלבטים עליו. השאלה היא אם אפשר בכל זאת להגיע פה בוועדה לאיזושהי הבנה.

הבנה בקשר למה?

אני מציג כרגע שנשאיר את זה פתוח להמשך, ככל שהוועדה תסמיך אותנו לעניין הדרישה למקוריות - - -

הוועדה יכולה להסמיך לענייני נוסח, לא לענייני מהות. הוועדה צריכה להחליט אם הסימון צריך להיות מקורי או סימון כאמור בחלק ג'. אז זה יעלה כך וכך בחלק ג' – שנגיע אליו מיד, אני מניחה – זו שאלה עקרונית.

אנחנו לא יכולים להכריע כרגע.

אני אסביר לאן אנחנו חותרים, אולי נוכל לצמצם את השאלה לשאלת נוסח, גם על דעת חברי בועז. המטרה בסימון היא שלא יהיה מצב שבו כל אחד יוכל ללכת לדפוס, להזמין מדבקה ולשים אותה על הקסדה ובכך להפוך אותה לקסדה – לא נגיד תקנית – שעומדת בדרישות התקנות.

מקור הסימון הזה יהיה מקור אמין, אחרי הליך של בדיקה. הסימון הזה אכן ישקף בדיקה ולא ישקף הדבקה ספורדית.
<(היו"ר חמד עמאר, 11:30)>

כשאת מדברת על מקורי, לצורך העניין, את מתייחסת לשאלה מי המסמן?

כן. ושהגורם המסמן הזה יהיה הגורם שכבר יודע שהקסדה נבדקה ועומדת בתקינה.

את שוב מטילה כאן על המשתמש הסופי נטל שהוא לא יכול עמוד בו. כשאני קונה קסדה או לחלופין, כשאני מקבלת ממך מתנה – זה עוד יותר קשה כי אני לא יודעת איפה את רכשת את זה, כי הבאת לי את זה בלי פתק החלפה, חוה – אז אני לא יודעת מי סימן. אני רואה שיש סימון וזה הנטל היחידי שאת יכולה להטיל על המשתמש הסופי – לראות שיש שם סימון.

הסימון צריך ניכר באיזשהו אופן חיצוני. ניכר שזה לא מדבקה מתקלפת שכל אחד יכול להדביק.

אז את מדברת על סימון בר קיימא, אבל את לא אומרת - - -

אנחנו יודעים שהסימון בתקן עצמו לא יכול להיות על-ידי מדבקה או בר קיימא? אנחנו יודעים איך מסמנים - - -

בתקן עצמו מדובר, נדמה לי, על בר קיימא.

התקן מפנה לתקנים אירופאיים – צריך לבדוק בתוך התקנים האירופאיים.

אני קוראת לך מהתקן הרלוונטי: "כל קסדה תסומן סימון קריא ובר קיימא בעברית הכולל את הנדרש בעניין הסימון באחד המסמכים המפורטים בסעיף 5 להלן. בנוסף על כך, יכלול הסימון את הפרטים האלה - - -

אם זה מעוגן בתקן – אני לא חושב שתהיה לנו בעיה. השאלה היא מה זה בר קיימא והאם אפשר, מבחינת האיסור הפלילי – אנחנו צריכים לבדוק את זה. נוכל לצאת להפסקה ונבדוק את זה עם המחלקה הפלילית – צריך לבדוק האם ניתן להטיל איסור על מישהו לעמוד בסימון בר קיימא, האם הוא יודע מה זה בר קיימא, איך הוא יכול להדוק את זה.

אני לא יודעת אבל אני מברכת אתכם מאוד על זה שהתעוררתם לעניין.

לא התעוררנו. אנחנו בעניין הזה בקנה אחד עם הוועדה לגבי הטלת תקן על צרכן קצה, במיוחד כשיש בצדו סנקציה פלילית.

אני אשמור את הפרוטוקול ואני אשים אותו עם רקע - - -

לא לעניין המחלוקת הידועה לגבי נגישות ודרישת התשלום, בזה אנחנו באמת בני פלוגתא, אלא לעניין הדבר הזה. אבל אם הוועדה יכולה לצאת עכשיו - - -

עורכת הדין ראובני, אני רוצה להפנות את תשומת לנושא הקודם של צו התעבורה (עברות קנס) – שר התחבורה, ב-14 בנובמבר 2011, משך את הצו שבנדון וביקש להסירו מסדר היום. לפיכך, לא מצוי על שולחנה של הוועדה צו שמבקש להעלות את גבוה הקנסות.

אכן. אני חוזרת בי. נכון, הצו היה מונח ונמשך על-ידי שר התחבורה, אחרי שהוא היה מונח תקופה מסוימת.

יש לי הצעה לפתרון הבעיה של המילה "מקורי": להשמיט את המילה "מקורי" מתקנה 39ג וגם מתקנה 223 שבאה אחריו. זאת כיוון שאני חושבת שאת הנושא של המקוריות ושל הבר קיימא, אפשר לעגן בתוספת.

אמרתי שנגיע לזה בעוד זמן קצר.

אבל בכל מקרה, המילה "מקורי" מסומנת בסימון כאמור בתוספת השנייה.

נכון. זה מיותר כאן בכל מקרה.

חש ליש שתי שאלות: אחת, לגבי קסדת חצי – אני רואה בנוסח המתוקן של הבוקר שכל הנושא של קסדת החצי ירד. כרגע, מה שקורה בתוספת זה שהתקן האמריקאי קיים והתקן האמריקאי מאשר קסדת חצי. בנוסח הקודם, עד היום בבוקר, נושא החצי קסדה טופל.

יש לי כאן קשרים מיוחדים בוועדה ולכן הצלחתי לקבל את התקן הספציפי אתמול, וכאן נאמר בפרוש, בתקן עצמו, בהתאמה לתקן מדובר על מסמך האמריקאי 218 ועוד כמה ספרות, לא משנה, על עדכוניו, למעט הדרישות לקסדות המיועדות לכיסוי חלקי של הראש, כמפורט במסמך האמריקאי בדבר סימון Dot עם אחוז כיסוי הכולל כך וכך שאינם מתאימות לתקן ישראלי זה". דהיינו, בתקן עצמו הם הגבילו.

תודה. הדבר השני, לגבי הסיום: "שתמנע נפילתה בשעת הנסיעה" – הנושא החשוב הוא דווקא בקרות תאונה. יכול להיות שתהיה רכיסה שבזמן נסיעה זה יהיה בסדר אבל הבעיה היא שהקסדה עפה מהראש בזמן תאונה ואז הרכיסה צריכה להיות קצת יותר הדוקה וחזקה. השאלה היא אם לא כדאי להוסיף פה "ובקרות תאונה" או בניסוח כזה?

על מה אדוני מדבר? זה הרי תלוש מהמציאות מה שקורה פה. בוא נוציא את האופנועים מחוץ לחוק – זה הכי בטוח.

לא. למה?

איך אתה יכול לבקש לרכוס יותר חזק? הרי הד"ר המכובד פה טען שהרכיסה הזאת יכולה לחנוק את הרוכב.

לא, לא.

יש תקן. הוא קבע בתוך התקן – שאף אחד פה לא מצליח להבין מהו ואני בתור משתמש קמה, יוצא מפה עם הרגשה שאני לא יודע על מה אתם מדברים בכלל. מצטער. כתוב לרכוס את הרצועה וזהו.

לא מדובר על רכיסה מעבר למה שצריך.

איך אתה יכול לקבוע את דרגת הרכיסה? אני לא מצליח להבין את זה.

אי אפשר לבדוק את זה, גם אי אפשר לאכוף – אתה לא יכול לראות - - -

אז למה להעלות את זה בכלל?

החוק צריך להתייחס לעובדה שהקסדה לא אמורה לעוף מהראש בזמן תאונה, לא בזמן נסיעה – בזמן נסיעה אין שום בעיה. אתה לא צריך קסדה בזמן נסיעה, אתה צריך קסדה בזמן תאונה.

תסלח לי, אתה מהנדס במקצועך?

לא.

אז איך אתה יכול להעלות כאלה השערות?

יש הנחיות איך לרכוס קסדה. ההנחיות אומרות שהיא תהיה הדוקה מספיק באופן שהיא לא תעוף מהראש זמן תאונה ולא בזמן נסיעה – אלו ההנחות לרכיסת קסדה.

גם בצה"ל יש הוראה לרכוס את הקסדה כך שהיא לא תיפול מהראש על-ידי הדף או פגיעה - - -

לא בזמן הליכה או בפעילות רגילה.

אני מבקשת לציין שבתקנות לעניין אופנועים, הנוסח הזה כבר כתוב: "קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה", זה קיים בתקנה 119 (ג). אנחנו מבקשים להוסיף את החובה הזאת לגבי טרקטורונים ולגבי לימוד נהיגה.

אני מציע לתת לכם הפסקה של רבע שעה. אני רואה שכל הנושא של הקסדה לא מבושל – לא עבדתם על זה מספיק. אתה בא ושומע שכל אחד מתחיל לצאת ברעיון חדש. תחשבו רבע שעה, תחזרו אלינו מגובשים – מה אנחנו עושים ואיך אנחנו מתקדמים עם הנושא הזה.

הדיון יחודש ב-11:50?

כן, ב-11:50 הדיון יחודש. תודה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 11:35 ונתחדשה בשעה 11:50.)>

אתם יכולים לשבת, בבקשה. אנחנו רוצים לחדש את הדיון.

הבשורות הטובות הן שיש לנו הצעה לפתרון בעניין הרצועה.

כן.

הבשורות הפחות טובות הן שלא הצלחנו להגיע לפתרון בנושא של הסימון. זה דבר שמחייב בדיקה, מחייב תיאום עם המחלקה הפלילית, גם עם הדרישות של חוק התקנים, גם עם החובות של היבואנים לפי צו ייבוא חופשי – זה מכלול שאי אפשר ברבע שעה ושיחות טלפון מהירות לנסח את חובות הסימון. בזה נצטרך לדון בנפרד.

על איזו תקנה את מדברת?

אני מדברת על תקנה 39ג שכבר קראנו - - -

אז בואו נאשר - - -

אני חושבת שאפשר את היתר, למעט התוספת, לאשר.

מה הטעם?

מה הטעם? נניח שיושב-ראש הוועדה יאשר את תקנות 2 ו-3, הן חסרות משמעות אם אין לך אישור של התוספת של תקנה 4.

אני מסכימה. ולא נוכל לפרסם וזה לא יוכל להיכנס לתוקף, אבל בוא נסגור את מה - - -

זאת לא כל-כך בעיה אם נביא את זה הכול ביחד – אני מציע להביא הכול ביחד – אנחנו נאשר את תקנה 1 - - -

אם יורשה לי, אני רוצה להגיד את עניין הרצועה כדי שמה שנאמר לא ישכח: הנוסח שהצענו הוא: "קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה" בהתאמה לתקנה 119 הקיימת. אנחנו פשוט מציעים: "שהיא קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה." – קסדות צריכות להיות רכוסות באופן שהן לא תיפולנה בשום מצב. שמים אותן, רוכסים אותן ומסירים אותן באופן יזום.

זאת אומרת שאתם מוחקים את המילים "בשעת הנסיעה"?

כן. ואם נחזור לדיון נוסף, נביא נוסח – אנחנו נצטרך, כמובן, להתאים את נוסח תקנה 119 לעניין הזה.

אין בעיה. אז אנחנו מאשרים את קנה 1. אנחנו מחכים עם התקנות האחרות.

כן, אבל צריכים עוד לאשר חלק מתקנה 5 לגבי התחילה.

תחילה של תקנה 1?

תחילתה של תקנה 1 – 30 ימים מיום הפרסום.

אין בעיה, בסדר גמור. אני מאשר את תקנה 5.

30 ימים מיום פרסומה.

אני מאשר את התחילה בתקנה 5. יש עוד משהו שצריך לאשר?

כל מה שקשור לקסדות, אני מקווה שגם אם נהיה בפגרה - - -

תכינו משהו מסודר: צריך לענות על השאלות איזה סימון יהיה; אם יכולים להסיר אותו; איך מסמנים בכלל; מי מסמן, צריך לדעת מי מסמן.

על מי החובה, על מי האחריות.

למה הכוונה בדיוק "מי מסמן"? זה חובה ליבואן לעמוד בתקן, ואם יש בתקן חובת סימון – הוא צריך לעמוד בה.

בסדר, מי אמור לסמן? היבואן אמור לסמן? מי יבדוק את זה?

יש מטריה שלמה של בדיקה של ייבוא במסגרת הוראות צו ייבוא.

כשנבוא לאשר את התקנה – אנחנו צריכים לדעת מי מסמן, מי מאשר את זה, את העמידות של הסימון ואיזה סוג של סימון – שלא תהיה מדבקה שתיפול אחרי שבוע.

לפני שמסיימים. אם נקבע דיון נוסף בנושא של הקסדה, אולי כדאי שלפעם הבאה נקבל את התקן המפורט בהזמנה של הוועדה לדיון.

אני רפרנט תקינה. בפעם הבאה שצריך תקן, אפשר לפנות אלי ואני אעביר לוועדה. לגבי פרסום התקן, היועצת המשפטית כבר אמרה במפורש בהתחלה שיש עניין של זכויות יוצרים. אני לא כל כך בטוח שנוכל להניח על שולחן הוועדה את התקן כפי שהוא לכל חברי הוועדה אבל אנחנו כמובן יכולים להביא לוועדה: לייעוץ המשפטי ולצורך השימוש של יושב-ראש הוועדה, את התקן הרלוונטי.

אני רוצה לומר בצורה ברורה וחד-משמעית ותעביר את זה לכל מי שצריך: כל חבר כנסת שיהיה כאן וירצה להצביע וירצה לדעת על מה הוא מצביע – התקן יהיה על שולחנו, שאם לא כן, הוועדה לא תדון בתקנות או בחקיקה שמפנה לתקן.

בהחלט נעביר לכל חבר כנסת שצריך להצביע את הנוסח עצמו, אבל לפרסם את התקן באתר האינטרנט או לצרף אותו לאתר האינטרנט, כרגע אני חושב שזה בלתי אפשרי. אנחנו גם נמצאים בהליכים משפטיים אז צריך לחכות קצת ולראות איפה אנחנו עומדים עם הנושא הזה.

כמובן שחבר כנסת זכאי לראות את התקן והוא יקבל אותו אבל לצרף את הנוסח של התקן לאתר האינטרנט של הכנסת – אני חושב שזה - - -

כמה עולה לקבל את התקן ממכון התקנים?

29 שקלים.

לכל מבקש.

למי זכויות היוצרים?

זכות היוצרים היא לארגוני התקינה הבינלאומיים. אני רק רוצה להוסיף ולתקן שיש זכות עיון במכון התקנים וגם במשרדי הממונה על התקינה אפשר לעיין, ללא תשלום.

טוב. אנחנו לא נפתח כרגע את הדיון במשמעות של זה. יש לכם צפי לגבי התקדמות ההליכים המשפטיים?

אמור להתקיים דיון נוסף בסוף החודש או בתחילת החודש הבא.

בבית המשפט העליון?

בבית המשפט העליון היה כבר דיון. אני חושב שזה מתקדם עכשיו לבית המשפט המחוזי בחזרה. אנחנו כמובן נעדכן, ברגע שיהיה לנו - - -

למתן החלטה סופית, פסק דין סופי – אז יהיה עליו ערעור.

כרגע זה המצב.

הדיון נעול?

אני מבקש שהתקן יהיה מונח לפני חברי הכנסת.

מול חברי הכנסת זה בהחלט זה יהיה מונח.

תודה רבה. אני נועל את הדיון.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>