הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
2
ועדת ועדה משותפת לבחינת הצורך להכריז על מצב חירום
01/05/2012 עמוד 2 מתוך 7
עותק 2 מתוך 2

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' >
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לבחינת הצורך להכריז על מצב חירום
יום שלישי, ט' באייר התשע"ב (01 במאי 2012), שעה 14:00

<1. דיון בבקשת הממשלה מיום 11/3/12 להציע לכנסת להכריז על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, לתקופה של שנה אחת.>

חברי הוועדה: >
אברהם מיכאלי – היו"ר
אברהם דיכטר

>
זאב צוק רם - סגן ראש המל"ל, משרד ראש הממשלה

אורן נאור - עו"ד, לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה

אור גולדמן - מתמחה, משרד ראש הממשלה

איל זנדברג - לשכה משפטית, משרד המשפטים

אריאל צבי - לשכה משפטית, משרד המשפטים

גאל אזריאל - לשכה משפטית, משרד המשפטים

הילה שדה - עו"ד משרד הביטחון

ישי יודקביץ - עו"ד, משרד הביטחון

סיגל מרד אברג'יל - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התמ"ת

אינג' אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

שרון גוטמן - עו"ד, יועצת משפטית שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

יעל בן עמוס - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אודליה אדרי - עו"ד, לשכה משפטית, רשות ההגירה והאוכלוסין

דן - שב"כ

משה - שב"כ

שירן - שב"כ

דבי גילד-חיו - האגודה לזכויות האזרח

עידו בן יצחק

אסף פרידמן

מוריה אביגד
<דיון בבקשת הממשלה מיום 11/3/12 להציע לכנסת להכריז על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, לתקופה של שנה אחת.>

אני מתכבד לפתוח ישיבת ועדה משותפת לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת ולוועדת חוקה, חוק ומשפט בנושא של בקשת הממשלה על הכרזת מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה. חבר הכנסת דיכטר, שלום. חברים, נפגשנו במהלך השנה בדיונים של הכרזת מצב חירום במדינה בוועדת המעקב שלנו, ועדת המשנה, ושם דנו באמת בסוגיות שונות שנוגעות לחקיקה של צווי חירום שקיימים לצערי עד עכשיו בתחומים שהם לא צריכים להיות שם. אנחנו נציג היום בוועדה את התמונה העדכנית של התקדמות החקיקה. מעבר לזה אני גם רוצה לשמוע את דברי חברי הכנסת שיהיו פה וגם את המשרדים, אם יש לכם משהו מעבר לדברים ששמעתי מכם במהלך השנה כדי שנוכל אחר כך לקבל החלטה לגבי המלצת הממשלה להכריז על מצב חירום במדינה.

הייתי רוצה שהיועץ המשפטי של הוועדה שליווה אותי במהלך השנה כולה, גם בוועדת המעקב, עורך דין עידו, שיציג לנו את התמונה העדכנית מבחינת צווים במשרדי הממשלה השונים, איפה התקדמנו, מה עשינו. כפי שהבטחנו למשרדי הממשלה, גם תקנות או חוקים שהגיעו כבר לכנסת ושלא "באשמתם" תקועים בכנסת, גם בכך אנחנו מתערבים כדי שנוכל לזרז את יושבי-ראש הוועדות ככל שניתן. אנחנו לא יודעים כרגע איפה אנחנו נמצאים ככנסת בשנה הקרובה, עוד לא יודעים אם יהיו בחירות או לא. בכל מקרה אנחנו מנסים מבחינתנו לקדם את הסוגיה מבחינת החקיקה שניתן לקדם.

לפני הכול ביקשתי שנשמע את הדיווח שהיה על דיון בבג"ץ לפני כמה חודשים. עורך דין זנדברג, אני מבין שאתה קיבלת עדכון ממנהלת מחלקת הבג"צים שדיברה אתי אתמול בטלפון. אני מבין שאתה יכול להציג לנו את התמונה, כלומר איפה זה עומד. נציגת האגודה לזכויות האזרח נמצאת פה גם אני מבין, איפה העתירה שלכם בבית המשפט מבחינת התקדמות ההליך שם? לא שאני, ככנסת, צריך כל יום להיות מוטרד מה בית המשפט העליון אמר בסוגיה הזו אבל אני מבין שהדיווח של התקדמות הוועדה כן הובא לפני בית המשפט.

העתירה שלנו הוגשה במאי 99' בשנת 2000. המדינה בעצם התחייבה או לבטל חוקים שהם מיותרים לגמרי או להחליף את החקיקה שתלויה בתקנות במצב של שעת חירום בחקיקה רגילה. מאז ועד היום ההתקדמות של החקיקה, מבלי לפגוע במי שעוסקים עכשיו בניסיון לקדם את העניין, אבל בעצלתיים, לאט לאט. אנחנו רואים איזושהי התקדמות בעינינו מאוד מאוד איטית ולא מספקת. כל הזמן, שוב ושוב אנחנו מגישים בקשות להתעדכן מה קורה, המדינה מגישה עדכונים אבל בגדול, בתמונה הכללית, אין התקדמות דרמטית במעבר הזה והעתירה תלויה ועומדת עד להשלמת ההליך הזה. כאמור, זה ממאי 99' אבל כמובן לפני כן כבר היו עוד התכתבויות והרבה דברים, אבל העתירה עצמה היא משנת 99'.

טוב.

אני יכול אולי להשלים פרטים?

כן, עורך דין זנדברג, בבקשה.

בקצרה, בית המשפט עומד מעת לעת, זאת אומרת זו לא עתירה שלא נעשה בה דבר, ולאחרונה, בסוף שנת 2011, בית המשפט בעצם ביקש הודעה מעדכנת מאת המדינה וגם ביקש מהעותרת, האגודה לזכויות האזרח בישראל, להבהיר לבית המשפט בעקבות ההודעה המעדכנת של המדינה האם היא עומדת על העתירה. אכן מדובר בסוג של עתירה שמוביל לתהליך – לא צריך לומר לך, חבר הכנסת מיכאלי – שהוא ארוך, מייגע, פרטני וכל רשויות השלטון פחות או יותר מעורבות בו, תהליך ארוך. אני חושב שהמגמה שלו ברורה וגם בית המשפט עומד על קבלת העדכונים מתוך הבנה שצריך לוודא שאכן המדינה בכללותה, הממשלה והכנסת כמחוקקת, פועלת בכיוון הנכון. בהתאם להחלטת בית המשפט, המדינה אמנם הגישה הודעה מעדכנת בנובמבר 2011 וההודעה המעדכנת כוללת את הפרטים שידועים, אין צורך לחזור עליהם כאן, אותה עבודה שנעשית תחת פיקוחו, עידודו נקרא לזה, של צוות המעקב בראשות אדוני. בית המשפט, ככל שאני יודע, לא קיבל מאז איזושהי החלטה אחרת אבל נראה לי שזה תואם את הדרך שבה בית המשפט מתייחס לעתירה במשך השנים.
אני רק רוצה לחלוק לגבי הערכה באשר להתקדמות, אני לא יודע אם היא דרמטית או לא דרמטית, אני חושב שהיא התקדמות משמעותית. אני חושב שבהיבט החקיקתי לפחות, לגבי תחומים מסוימים, בעיקר בתחומים הביטחוניים, היתה התקדמות שבעבר, לפני 6-5 שנים, היא נראתה כמעין קריעת ים סוף; הצעת חוק המאבק בטרור שיביא לכשיחוקק לביטול של חוקים מרכזיים בתחום של מאבק טרור, מאפשר בין היתר ביטול של פקודת מניעת טרור, זה דבר שהוא לא עניין של מה בכך. זה תוצר של שנים של עבודה. אני חושב שאי אפשר לומר שהממשלה לא פועלת, לטעמי לפחות, בצורה נמרצת לקדם את הדברים. מטבע הדברים יש נקודות שאפשר להצביע עליהן שעבודה היתה יכול ה להיות נמרצת יותר. אני חושב שבעידוד של הוועדה כאן בכנסת אבל גם מתוך מחויבות של משרדי הממשלה להחלטות ממשלה – וחשוב לומר, הממשלה מחליטה ושבה ומחליטה, ומנחה את המשרדים ומשכללת את ההחלטה שמחייבת את המשרדים לפעול בעניין ולדווח מה עושים. זה לא רק בגלל עיסוקה של הכנסת, הממשלה עוסקת בעניין ומתקדמת. ככל שמתקרבים לליבה הקשה יותר, לחיכוכים מורכבים יותר אז קצב ההתקדמות, או קצב התוצרים, משתנה אבל העבודה עדיין נמשכת והפרטים ידועים.

תודה. אני מבין שעורכת דין גילד-חיו לא התכוונה לעצלתיים של השנים האחרונות כי אני מבין שאת מעודכנת מה קורה פה בשנתיים-שלוש האחרונות ולדעתי עשינו פה כן מהפכה מבחינת הכנסת. אני משבח אתכם שהגשתם את העתירה על כך שאתם עודדתם את הגורמים להיכנס לעובי הקורה כי באמת הסוגיה לא היתה מטופלת כראוי, גם לדעת הכנסת. אני חושב שהוועדה המשותפת וצוות המעקב שהתמנה לצורך זירוז העניין הזה, מנסים באמת להגיע – ועוד מעט עורך דין עידו ידווח לוועדה על התקדמות שהיתה בשנה האחרונה וסיכום של שלוש השנים שאנחנו יכולים היום כבר לעשות ובכך לבוא ולהראות שמשרדי הממשלה כן עושים מאמץ.

תמיד אנחנו דורשים מהם יותר, תמיד אנחנו רוצים שמשרדי הממשלה יקצו את הזמן הראוי לטיפול בצווים האלה כי הצווים האלה, אני אומר עדיין לצערי, מעכבים ללא סיבה את ביטול מצב החירום ככל הנוגע לנושא החקיקה, כך שאם חלילה תהיה הכרזת מצב חירום מסיבות ביטחוניות – לא אנחנו יכולים כרגע לנבא ולא אנחנו יכולים להגיד לממשלה שלא להכריז על מצב חירום כי זו סוגיה אחרת. אנחנו כרגע מדברים בטיפול באותם צווים. כולנו יודעים איזה סוג צווים בתוקף עד עכשיו בגלל שכנראה חששו להתמודד עם חקיקה מתקדמת. היום כל משרדי הממשלה עשו מאמץ מקסימלי ואני משבח את משרד המשפטים בראש המשרדים כי משרד המשפטים הוא זה שבעצם מרכז מבחינתי את כל האחריות כלפי המשרדים האחרים כדי שהם יעשו את מה שצריך. אנחנו קודם כל נציג את התמונה ולאחר מכן ניתן התייחסות עד כמה שנוכל כדי שגם הדברים ידברו בעד עצמם ולא נצטרך כל הזמן רק לעסוק בדיבורים. עידו, בבקשה.

קודם כל, צוות המעקב הוקם בסוף שנת 2009 על ידי ראש הוועדה הקודם, צחי הנגבי, כדי שהדיונים לא יהיו אחת לשנה כפי שהיה עד אז שבאים אחת לשנה ואז אין יותר מדי אינפוט של הוועדה, אלא כדי לפקח באופן יותר הדוק במהלך כל השנה על עבודת משרדי הממשלה, לראות איך מתקדמים, איך מקדמים את החקיקה השונה. ואכן, אפשר לראות בשנתיים וחצי האחרונות התקדמות גדולה מאוד, אני לא יכול להגיד, כמו דבי, שזו התנהלות בעצלתיים או כל מיני התייחסות אחרות שהיו בדוח השנתי או בהודעה המעדכנת שלכם. גם אם הייתי רוצה לראות התקדמות יותר גדולה אני בהחלט יכול להגיד שבשנתיים וחצי האחרונות הוסדרו חוק אחד ו-95 צווים ונותרו עם 10 חוקים ו-63 צווים. אני מיד אפרט יותר. אני אפריד כרגע בין החקיקה לבין הצווים. כרגע יש 10 חוקים שהתוקף שלהם מותנה בקיומו של מצב חירום, מתוכם, להבנתנו, 8 הם חיוניים, שניים יפקעו בבוא העת. בשנה האחרונה אושר חוק אחד, יש עוד שני חוקים שבעצם ההסדרה שלהם מצויה בפני הכנסת לאחר שהונחה הצעת חוק לקריאה ראשונה להסדיר אותם, חוק אחד שהופץ תזכיר, שלושה חוקים שהחלה עבודה על הכנת תזכיר ועוד שני חוקים שעוד לא החלה העבודה עליהם.

מבחינת מה שנעשה, חוק למניעת הסתננות זה החוק היחיד שהוסדר בשנה האחרונה. התיקון שהיה, תיקון רחב יותר, גם ביטל את הזיקה של החוק הזה למצב חירום והיום הוא לא תלוי בקיומו של מצב חירום. שני חוקים נוספים שהם אולי הליבה הגדולה ביותר של מצב החירום: פקודת מניעת טרור וחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) – פקודת מניעת טרור תוחלף בחוק המאבק בטרור, שגם מתקן את חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) וקובע שהוא לא יהיה יותר תלוי בקיומו של מצב חירום. הצעת החוק הזו עברה בקריאה ראשונה ביוני שעבר, עברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, למיטב ידיעתי עוד לא התחילו הדיונים בה. כמו שזה נראה, אני בספק אם הכנסת ה-18 עוד תספיק לחוקק את זה אבל זה נמצא בשלב מתקדם מאוד.
חוק נוסף הוא חוק להארכת תוקף של תקנות לשעת חירום (פיקוח על כלי שיט), תזכיר של חוק הספנות (ביטחון) הופץ כבר בשנת 2007 ומאז יש משא ומתן בין משרדי הממשלה על גיבוש הצעת החוק, זה עדיין לא הסתיים. פה אני לא יכול להגיד שהיתה התקדמות גדולה בשנה האחרונה. שלושה חוקים נוספים שכשהצוות התחיל לפעול לא נגעו בהם ועכשיו החלה העבודה עליהם: אחד הוא חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום והשני הוא חוק הסדרי משפט ומנהל. משרד המשפטים עובד על הכנת תזכירים לשני החוקים האלה. חוק שלישי הוא הפקודה להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), שמשרד הפנים הוא זה שעובד על הכנת תזכיר בנושא.
שני חוקים שהזכרתי קודם, אמרתי שיש שני חוקים שיופקעו ככל שיוחלט שלא להאריך את מצב החירום: אחד הוא חוק לקיום צווים לפי תקנות שעת חירום בדבר תפיסת תפיסת מקרקעים (שיכון מוסדות המדינה בירושלים), השני הוא סעיף 37א לפקודת הנזיקין. שני חוקים שבהם אנחנו נמצאים ממש בשלב התחלתי: אחד הוא סעיף 11(1) לחוק שעות עבודה ומנוחה, חוק שמסדיר שעות נוספות במשק. קיימנו כאן בצוות דיון ראשוני בנושא הזה, מאחר ומשרד התמ"ת שואף להסדיר את הנושא הזה שלא בדרך חקיקה אלא בדרך של הסכם עם ארגוני העובדים והמעסיקים המהלך מאוד בראשיתו. החוק האחרון הוא חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, חוק שמכוחו הוסרו מאות צווים לאורך השנים כדי להסדיר תחומים שונים במשק. בחוק עצמו עוד לא טיפלנו, טיפלנו עד כה רק בצווים, שאני תכף אגיע לזה, ועכשיו תתחיל גם עבודה במשרד המשפטים למציאת הסדר חלופי להוראות שבחוק הזו.

עכשיו אני מגיע לצווים עצמם. אז כאמור, בשנת 2009 היו 158 צווי פיקוח על מצרכים ושירותים בתוקף, אתם יכולים לראות את ההתקדמות כאן לאורך השנים. נכון לעכשיו יש 63 חוקים בתוקף, מתוכם 7 אני מניח יוסדרו בשבועות הקרובים מאחר ונשארו בהם רק שלבים כמו חתימה של השר או פרסום ברשומות, 5 מצויים בהליכים שונים בכנסת, 7 מהם הם צווים שיוחלפו בחקיקה חדשה שכבר אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה וצפויה להגיע להכנסת בשבועות הקרובים – ככל שתהיה כנסת לדון בה – ו-44 צווים עדיין בעבודה פנימית בממשלה. כמו שאתם רואים בהשוואה בין 2011 ל-2012 השינוי הוא פחות חד וזה נובע מכך, כמו שציין עורך דין זנדברג, שהנושאים שהגענו אליהם הם נושאים יותר מורכבים והטיפול בהם נמשך יותר זמן. בתחילה רוב הצווים שבוטלו בשנת 2010 היו צווים שבהם לא היה צורך בכלל והם בוטלו לכן זה היה יותר פשוט. אם אנחנו מסתכלים תמונה כללית של המשרדים אז בעצם 60% מהצווים ביטלנו, עוד כ-12% מהצווים נמצאים בשלבים די מתקדמים ועוד 28% עדיין בעבודה פנים-ממשלתית.

בחלוקה לפי משרדים יש לנו את משרד הבריאות, שהיה ועדיין יש לו את הנפח הגדול ביותר, הוא התחיל מ-66 צווים, כיום אנחנו עומדים על 23 צווים, כאשר מה שנעשה בשנה האחרונה הוא התקנת תקנות שאושרו בוועדת העבודה והרווחה שביטלו צו אחד, צו אחר המשרד ביטל בעצמו, ויש עוד סט של תקנות שהגיע במרץ האחרון לאישור של ועדת העבודה והרווחה שיאפשרו את הביטול של צו נוסף. מה שעוד נעשה, הופצו להערות הציבור תקנות בנושא הובלת לחם, יש תזכיר חוק שהמשרד עובד עליו כבר יותר משנה שיאפשר החלפה של 3 מהצווים. יש עוד נושאים שהמשרד כבר חלק הפיץ להערות, חלק נמצא בעבודה בין-משרדית וחלק עדיין בעבודה בתוך המשרד.
משרד התמ"ת עומד היום על 8 צווים בתוקף, אחרי שהתחיל מ-35, כאשר מתוך ה-8 האלה 3 בשלבים הטכניים לקראת הביטול שלהם. מה שנעשה בשנה האחרונה: צו בעניין בתי קירור בוטל, ל-3 צווים אישרה ועדת הכלכלה לפני חודש תקנות חלופיות מכוח חוק הגנת הצרכן, וזה אני מניח יפורסם בקרוב. יש עוד 5 צווים שנשארו אצל המשרד, חלק מהם בהסדרה לחקיקה ראשית, אחד בתקנות והצו האחרון – ביטולו תלוי בביטול של צווים אחרים.
משרד התחבורה עומד כיום על 14 צווים, אחרי שהתחיל מ-23, מתוכם 3 בשלבים של חתימות ודברים מהסוג הזה. מה שבוטל בשנה האחרונה הוא צו אחד אחרי שוועדת הכלכלה אישרה לפני חודש תיקון לתקנות התעבורה שאיפשר את הביטול. עוד צו אחד – גם ועדת הכלכלה אישרה את ביטול הצו וזה עדיין לא פורסם. שני צווים נוספים – הביטול שלהם אפשרי כיום, אחרי ששר הביטחון התקין צו שהחליף אותם, מדובר בצווים שמסדירים דמי שימוש בציוד שהצבא מגייס, יש כל מיני עניינים טכניים שצריך להסדיר שם עדיין מבחינת הביטול אבל יש צו חלופי ואתו עובדים. עוד תקנות כבר נמצאות שנה על שולחן ועדת הכלכלה בנושא הובלת דלק ויש עוד 10 צווים שהם עדיין במשרד, 5 מהם צפויים להיות מוחלפים בחוק רישוי שירותי רכב. הממשלה למעשה סיימה את עבודתה על החוק הזה, החוק עצמו היה מוכן, אלא שאז הוקמה ועדת זליכה להגברת התחרותיות בענף הרכב והשר החליט להקפיא את החוק כדי לראות איך משלבים את המסקנות בתוכו כי הדברים קשורים אחד בשני. יש עוד 3 צווים שהוסדרו בחוק ועוד שני צווים שהוסדרו בתקנות, כל אלה נמצאים כבר די הרבה זמן בעבודה.
משרד החקלאות נמצא עם 4 צווים, ירד מ-13. במרץ אישרה ועדת השרים את חוק הפיקוח על מזון בעלי חיים, האישור שלו בכנסת יאפשר ביטול צו נוסף. יש עוד תקנות שנמצאות על שולחן ועדת הכלכלה כבר שנה וחצי ועדיין לא נדונו. יש עוד שני צווים שהטיפול באחד הוא בחקיקה ראשית והשני בחקיקת משנה. משרד האנרגיה והמים ירד מ-12 צווים ל-8, אלא שה-8 האלה, אפשר להגיד, לא נמצאים כבר בידיים של המשרד בשלב הזה אלא הם עברו הלאה. שניים הוסדרו בצו חדש שהובא לאישור ועדת הכלכלה בספטמבר האחרון, 6 הצווים הנותרים יוסדרו בשני חוקים, אחד הוא חוק הגז (בטיחות ורישוי) והשני הוא חוק משק הדלק, שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה במרץ האחרון וגם, אם תהיה כנסת לאשר, אז זה יובא בשבועות הקרובים. למעשה לא נשאר אף צו נוסף בעבודה פנימית במשרד האנרגיה והמים.
מבחינת יתר המשרדים נשארו עוד 6 צווים. ועדת הכלכלה אישרה תקנות שאפשרו את ביטול הצו האחרון של משרד התיירות בנושא של זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים. התקנות של משרד התמ"ת בנושא הגנת הצרכן שאושרו לפני חודש יאפשרו גם את הביטול של צו שנמצא בסמכות שר הפנים, גם זה יקרה לאחר שהתקנות ההן יפורסמו. אז נשארו עוד 5 צווים; יש את הנושא של הדברת מזיקים של המשרד להגנת הסביבה, השר התחייב להביא את זה לאישור ועדת השרים עד יולי. הנושא של חוק הקרינה המייננת, שהוא כולל לא רק צווים של המשרד להגנת הסביבה אלא גם של משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה, המשרד התחייב להפיץ את התזכיר עד סוף 2012. צו אחרון בנושא עיסוק בהצפנה זה הוא צו שמשרד הביטחון מטפל בחקיקה להחלפה שלו. זהו.

תראו, אנחנו בכוונה פירטנו את הדברים האלו כדי שבאמת נבין שיש היום בידי צוות המעקב לו"ז מעודכן לגבי כל צו, איפה הוא עומד ומי מטפל. אנחנו דרשנו שזה יעשה לפי ההיגיון של אותו צו כי, רבותי, אני באמת חושב שיש משרדים שעושים את כל המאמץ אבל זה לא רק תלוי בהם, זה תלוי במשרדי ממשלה שונים, בגלל זה אמרתי שאני רואה את משרד המשפטים כאחראי מבחינתי על יתר המשרדים, לבוא לדרבן ולזרז אותם כדי שכולם ישתפו פעולה אחד עם השני. אבל החשיבות של הדוח הזה, שאנחנו כרגע הצגנו, היא שמשרדי הממשלה גם מבינים היום את החשיבות של קידום הצווים האלה הן לחקיקה ראשית והן לחקיקת משנה, וגם הם מבינים שהכרזת מצב חירום זה לא נעשה – כמו שעידו אמר קודם שבאנו לוועדה המשותפת מדי שנה וחברי כנסת שאלו מספר שאלות אבל תמיד אמרו לנו: זה בטיפול וזה בסדר, ולצערנו זה לא היה בטיפול הראוי עד שלא דרבנו את המשרדים לשבת ולהקדיש לזה זמן. אתם רואים כבר לפי האחוזים שהוצגו לכם כמה צווים החזיקו במצבה, אני קורא לזה, של הצווים והם דרשו כתוצאה מכך גם להכריז על מצב חירום שלא בצדק. ולכן אין ספק שאנחנו בכיוון הנכון.

תפקידה של הכנסת לפקח, והכנסת הפעם כן עושה את הפיקוח הזה לדעתי באופן סביר, ותפקידה של הממשלה הוא באמת לעשות מאמץ. כבר נתקלתם בתגובות שלי לגבי בקשות ש"אין לנו כוח-אדם ואין לנו תקנים", אני לא מקבל את זה, תמיד זה סדר עדיפות. כל השרים קיבלו גם מכתבים וגם פניות אישיות שלי שיקצו לזה את תשומת הלב הראויה בכל המובנים ואני חושב שרובם הגדול עושים את זה באמת בצורה הכי מכובדת. הייתי מעדיף לא להגיע למצב שהכנסת מתחלפת ולא סיימנו את העבודה. אני עדיין לא מרוצה, האחוזים שנותרו הם עדיין גבוהים, ושמכריזים על מצב חירום במדינה בגלל שצווים מסוימים מפריעים בכך שלא ניתן לבטל את מצב החירום במדינה, עדיין זה לא מספק. אבל יחד עם זאת נעשה מאמץ משותף, אני מאמין, גם בתקופה הזאת שעדיין הכנסת מתפקדת וגם מתי שהכנסת הבאה תתכנס. אני מקווה שמי שיושב פה ישים לב לדבר שהוא באמת חשוב. אנחנו לא נראים טוב כמדינה שבגלל קידום החקיקה מכריזים על מצב חירום במדינה ומי ששומע על זה לא מאמין. זה כך היה לצערנו. אנחנו הכרזנו פה על מצב חירום במדינה כי הצו לגידול פטרוזיליה – מה לעשות? הדברים האלה לאט לאט מתוקנים.

על-כל משרדי הממשלה יבואו כל הברכות הראויות לכך כי אני חושב שאם באמת מקדישים לכך את תשומת הלב הראויה. כל החוקים הכי מסובכים שהעלו פה בדיונים שקיימנו, למה זה קשה ומסובך? זה הכול עניין של הקצאת זמן ומאמץ איך לשבת ולסכם דברים. אפילו שלא כולם גופים ממשלתיים, מדובר פה בגופים חוץ ממשלתיים, גם להם נגרום שנביא אותם לשבת ולדון בעניין כי כולם רוצים פחות או יותר להגיע למצב שנחזיק חקיקה מתקדמת, חקיקה עם כלים נאותים כדי שהמשק יתפקד בצורה סבירה ואנחנו לא נדרש שוב לסוגיה של הארכת מצב חירום במדינה בגלל שלצו מסוים עדיין לא מצאו פתרון בחקיקה מתקדמת. אני מרשה למי שרוצה להעיר עוד משהו בעניין הזה כי אנחנו נתכנס אחר כך לבקשת הממשלה ולקבלת החלטה.

אדוני, אני מהשב"כ, אם יש צורך שנפרט מה השימוש שאנחנו עושים באותם חיקוקים שהוזכרו פה אני יכול.

בשמחה, אני מוכן לשמוע. אני מבין גם שיש דברים מסוימים שעדיין אנחנו מטפלים באותם חוקים שזה משמש אתכם להמשך.

כמו שנאמר פה על-ידי קודמי, יש מענה לדברים האלה בהצעת חוק המאבק בטרור ומבחינתנו, ככל שיהיה הסדר חלופי הולם, לא תהיה לנו הערה.

אחת הדוגמאות שלי היא באמת קידום החוקים מן הסוג הזה שאתה מזכיר כי מישהו תמיד אמר לי: יש חוקים שאי אפשר למצוא להם חלופה, אי אפשר להפוך צווים שמכוחם אנחנו שומרים על ביטחון המדינה ואי אפשר לחוקק חוקים חליפיים. ואנחנו הוכחנו. בשנה האחרונה הכנסת חוקקה כבר חוק אחד ויש כמה חוקים שכרגע אני יודע שהם נמצאים בטיפול מאוד מתקדם של כל הכוחות הקשורים לזה יחד בראשות משרד הביטחון והחוקים האלה כן מתקדמים. נכון שאני דורש תמיד יותר מהר וקצב חקיקתי מתקדם יותר אבל אין היום בעיני שום הצדקה לכך שצו שהוא כבר כמעט בין 60, בין 50, בין 40, יישאר ולא יעבור לחקיקה עם כל הכלים הנאותים שצריך.
יש לנו סוגיה שנתקלנו בוועדה שאנחנו עדיין מתלבטים כיצד להתייחס אליה כי באו אלינו גורמים מקצועיים, לאו דווקא בתחום הביטחון אלא בתחום הכלכלי, ואמרו לנו שאם נחליף את הצו הזה זה יגרום לזעזוע כלכלי במדינה, עד כדי כך כי אותו ענף שאנחנו מדברים עליו הוא ענף בינלאומי, זה לא ענף פעוט ערך. אמרנו: רבותי, אין דבר כזה, כשנגיע בסוף לאותו צו, לא בגלל הצו ההוא נכריז על מצב חירום במדינה. אין כל ספק שזה מראה על כך שאין סוגיה שאנחנו לא צריכים להתמודד אתה כי אנחנו במדינה מתקדמת ברוך השם. אנחנו לא צריכים לחשוש להתמודד עם כלים נאותים מבחינה חקיקתית כדי שבסוף האגודה לזכויות האזרח אומרת, ובצדק, שאנחנו משתמשים בכלים לא נאותים. לכן אני מקווה שהתיאור "עצלתיים" יוחלף כבר למילים "בצורה מתקדמת", "סבירה" ולא עצלתיים. שתחסכו למשרד המשפטים תגובות כל חצי שנה. אבל אני חושב שפעם בחצי שנה תגיבו תגובה לבג"ץ גם למה שאנחנו משתדלים לפחות לעשות את עבודתנו. טוב, צריך לקרוא איזשהו נוסח?

בקשת הממשלה היא להאריך את מצב החירום לתקופה של שנה בהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה. למיטב הבנתי ממזכירות הכנסת, ככל שהוועדה תחליט - - -

הבקשה היא להאריך לשנה אחת כרגע?

כן. הדיון התקיים ביום שני ה-7 במאי.

שזה במליאה. אני, בשם הוועדה המשותפת, מאשר את בקשת הממשלה להאריך את זה בשנה נוספת.

כלומר, אם הדיון במליאה יהיה ב-7 במאי אז זה יהיה עד ה-6 במאי בשנה הבאה.

כן, אני מבין לפי תאריכים עוקבים. אני מקווה שאת עבודתנו, כל עוד תינתן לנו האפשרות בקדנציה הזו, נמשיך ולכן נמשיך לזמן את כל החברים שנמצאים פה ואלו שלא נמצאים פה להמשך מעקב. בקדנציה הבאה נשתמע, נראה מה יהיה. תודה רבה, הישיבה סגורה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:35.>