PAGE
18
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
30/04/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 83>
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום שני, ח' באייר התשע"ב (30 באפריל 2012), שעה 11:30

<דיון בעקבות השלכת בקבוקי תבערה בשכונת שפירא>

חברי הוועדה: >
ניצן הורוביץ – היו"ר
דורון אביטל

מיכאל בן-ארי

דניאל בן-סימון
אבישי ברוורמן
דב חנין
מרינה סולודקין

>
דוד גז - ממ"ר יפתח, המשרד לביטחון פנים

מירי פלד - ק' אח"מ מרחב יפתח, המשרד לביטחון פנים

רובי קיים - ק' חוקרים ארצי באגף חקירות מודיעין, המשרד לביטחון פנים

גלעד נתן - מחלקת מחקר ומידע, כנסת ישראל

שלמה מסלאוי - חבר מועצת העיר תל אביב-יפו

סיגל רוזן - מוקד סיוע לעובדים זרים

תרזה מיון חאן ביו - ארגון א.ס.ף

יותם גדרון - פעיל בספריית המהגרים בגן לוינסקי, ארגון א.ס.ף

רם גודוביץ - רכז קשרי קהילה בספריית המהגרים בגן לוינסקי, ארגון א.ס.ף

נילי דותן גל - ארגון א.ס.ף

שרון ליבנה - ארגון א.ס.ף

סימון סנטינו מאייר אגוק - ארגון א.ס.ף

אורית מרום - רכזת פעילות ציבורית, ארגון א.ס.ף

צבי גלברד - ועד הפעולה למניעת מסתננים

דוד קשאני - נציג "קול בשכונות"

נירה לאמעי

בת שבע פנחסוב

רמי בן שמעון
<דיון בעקבות השלכת בקבוקי תבערה בשכונת שפירא>

בוקר טוב. ברוכים הבאים לוועדת עובדים זרים של הכנסת. הדיון היה אמור להתקיים בנושא החזרת דרום סודנים לדרום סודן וזה היה אמור להתקיים בשעה 12:00. בגלל מה שקרה בסוף השבוע בתל אביב, החלטתי לקיים דיון מיוחד בנושא הזה לפני הנושא של דרום סודן.

כמובן שהדברים קשורים וחלק מהאנשים כאן קשורים לשני העניינים ולכן חשוב היה לעשות את זה ואני חושב שזה טוב שאנחנו עושים את זה ביחד. אנחנו נתחיל במה שקרה בתל אביב ואחר כך נעבור לענייני דרום סודן.

אני רוצה לראות מי נמצא כאן מהמוזמנים לעניין שלנו. מי נמצא כאן מהמשטרה?

אני קצין חוקרים ארצי. דיברתי כרגע עם מפקד מרחב יפתח ​​שאמור כבר להיכנס.

מי מהארגונים כאן? מוקד סיוע, קליניקה, אמנסטי. אני רואה גם את א.ס.ף, בסדר. יש פה גם תושבים? מר צבי גלברד, אנחנו מכירים, היית פה כבר.

אני מבקש רק להעביר דפים, אם אפשר, לחברי הכנסת שנמצאים פה.

אפשר להעביר דרך מנהלת הוועדה. ונמצא פה מר דוד קשאני.

יש פה גם תושבים פליטים.

מה שמם?

סימון ותרזה מדרום סודן.

הם היו מעורבים?

לא. הם הגיעו לדיון של דרום סודן.

ביום שישי לפנות בוקר היינו עדים למעשים חמורים שהתבצעו, התרחשו, בדרום תל אביב: השלכת בקבוקי תבערה לדירות ולגן ילדים – דירות שבן מתגוררים מבקשי מקלט. פעולה שהיא פעולה נפשעת שאין לה ולא יכולה להיות לה שום הצדקה. אני שמח שהמשטרה הזדרזה ופעלה וכבר נעצר חשוד. אני מקווה שהחקירה הזאת תמוצה וימוצה הדין עם הנאשמים.

גם אם יש ויכוח – ויש ויכוח, ואתם תכף תשמעו אותו – לגבי מעמדם של מבקשי המקלט, לגבי אופן הטיפול בהם, מה צריך לעשות איתם. אין ולא יכולה להיות הצדקה לאלימות כלפיהם. אין ולא יכולה להיות הצדקה. את מעשה האלימות הזה אי אפשר להסביר ולהצדיק ולאזן בשום טיעון שהוא. אפשר להתווכח על הנושא עצמו, אפשר לדבר על מה שצריך לעשות עם הפליטים ואם הם פליטים או לא פליטים – על הכול אפשר לדבר, עד אלימות. אלימות, שנאה, גזענות – לא אצלנו.
לכן, לנוכח חומרת הדברים שהיו כרוכים בסיכון חיים, כולל סיכון חיי ילדים, בפגיעה ברכוש דל של האנשים האלה אני מקיים את הדיון הזה במתכונת של דיון חירום. הדבר האחרון שאנחנו רוצים, שתושבי תל אביב רוצים, שתושבי השכונות רוצים, שהפליטים עצמם רוצים, שכל המעורבים רוצים הוא שחלילה אנחנו ניגרר לאיזושהי מערבולת של אלימות, עם פעולות של תקיפה ותקיפה שכנגד ונקמות וכל מיני דברים כאלה – אלוהים ישמור אם זה מה שיהיה לנו בתל אביב או במקומות אחרים.

את הדברים האלה צריך לעצור מיד ובצורה מאוד נחושה – נכנס מפקד המרחב – ואני גם אומר את זה לו: בהתחלה אמרתי שאני משבח את המשטרה שהזדרזה לפעול וכבר נעצר חשוד – תכף תיתן לנו עדכון על הפרטים. אבל אני אומר שאנחנו כאן, כוועדה שעוסקת בנושא הזה, מביעים היום מסר חד-משמעי, שלא יהיה פה שום ספק: אלימות – כלפי אף אחד, אלימות מחוץ לבית ספרנו, מחוץ למשחק.
עכשיו אני מבקש מנציג המשטרה למסור לנו עדכון על החקירה בעניין. קודם כל, אולי קצת פרטים על מה שאירע ומה עשיתם בעקבות זאת. בבקשה.

אני מפקד מרחב יפתח, יחד איתי נמצאת קצינת החקירות והמודיעין של המרחב, סנ"צ מירי פלד וכן רפ"ק רובי קיים, מאגף חקירות במטה הארצי. מה שאירע, בעצם, זה שאירעו שלושה אירועים בלילה אחד, בהם הושלכו בקבוקי תבערה לעבר שני בתים ולעבר מבנה שמשמש כגן ילדים.

אותה השתלשלות אירועים ארכה כשעה. הודעות על האירועים של השלכת בקבוקי תבערה ושרפה התקבלו במשטרה באמצעות מוקד 100. אנחנו, כמובן, במסגרת כל טיפול בכל אירוע שהודעה עליו מתקבלת, מגיעים למקום ומקיימים את כל הפעולות הנדרשות, גם מבחינת טיפול בזירת עברה ואיסוף ממצאים וגם מבחינת איתור עדים ואיתור חשודים, ככל שניתן.

לקח לנו כמה שעות כדי לגבש תמונת מצב לגבי חשוד – אני יכול להרחיב על זה כרגע – וחשודים נוספים שאני מניח שייעצרו במהלך היום, עם איסוף ממצאים בשטח וכמובן שחלק מראיות שאנחנו צריכים על מנת לגבש בסוף כתב אישום.

יש בידינו ראיות מוחשיות, טובות, הקושרות לכאורה את הנאשם לעברה המיוחסת לו. כרגע הוא בהארכת מעצר שהוארכה אתמול בארבעה ימים ואנחנו ממשיכים בפעולות חקירה, המשך איתור של חשודים נוספים, מעורבים נוספים. זה מה שאני יכול לספר עד כאן, מבלי לפגוע בחקירה.

מה אתה יכול להגיד לנו, ממה שאתה יכול להגיד, על הרקע להתקפות האלה: מאיזו סיבה הן נבעו? מה היה פה המניע?

מאחר והחשוד לא משתף פעולה בחקירה – שומר על זכות השתיקה – כל שנותר לנו זה לאסוף ראיות וממצאים ממקורות אחרים, את זה אנחנו עושים. אני מקווה שהמעצרים היום ירחיבו את מעגל העמדה, הדעה, של האנשים. כרגע אני לא יכול לנקוט במשהו שייצג אמירה של מי מהחשודים.

האם היו בזמן האחרון פעולות, לא של בקבוקי תבערה, אבל פעולות של אלימות מסוג אחר, הן כלפי קהילת הזרים, הן מצד קהילת הזרים כלפי התושבים? אולי תרחיב לנו על הרקע שם מהזווית הזאת. אנחנו קיימנו פה בוועדה, ממש לפני הפגרה, דיון מיוחד עם המשטרה בנושא הזה של ההתמודדות שלכם ועלו מספר דברים לא פשוטים. תן לנו את ההתייחסות.

אני רוצה להציג רק מספר עובדות: בעיית הזרים במדינה היא בעיה שהוועדה ומי שצריך, צריכים לטפל בה. אנחנו כמשטרה יכולים להתייחס רק לעברות הפליליות ולאיסוף החומר כפי שמגיע אלינו או שאנחנו אוספים אותו ביוזמתנו באמצעות המערכת שלנו.

אנחנו נמצאים במגמה של עליה, אפילו חמורה, של מעורבות זרים בפשיעה. מעורבות כלפי זרים היא בדרך כלל, ברוב המקרים, על-ידי זרים. היו מקרים, למיטב זכרוני ב-2010, של מספר אירועי שוד – 10-9 במספר – כנגד זרים על-ידי נרקומנים שנצלו את ההזדמנות. מאז אין שום משהו שהוא מגמתי כלפי זרים.

האירוע הזה מבחינתנו הוא אירוע חמור וכך אנחנו מטפלים בו – ככל אירוע חמור בו ייזרק בקבוק תבערה בכל מקום אחר או ניסיון לעשות הצתה במקום אחר כמו ביפו, בשכונת התקווה ובמקומות אחרים. עצם העובדה שזה כוון כלפי זרים – זאת סוגיה שצריך לבדוק אותה, אבל כרגע זה מקרה בודד.

מה שמדאיג אותי יותר אלו אותן שמועות שמסתובבות בשכונה. אתמול טיפלנו בהפגנות על רקע השמועות. כמובן שיש גורמים, כאלה ואחרים, שרותמים את האנשים על-מנת לקיים את אותן הפגנות ורוצים או משייכים כבר עברות שלא נעשו על-ידי זרים – לזרים. זה המצב שבו צריך לטפל ואתו אנחנו מתמודדים כרגע.

לכן, חלק מהשיח עם התושבים הוא בעניין הזה: לא כל העברות שמתבצעות, מתבצעות על-ידי זרים. נכון, המעורבות שלהם עולה, אבל עדיין באוכלוסייה, למרות המעורבות המאוד גבוהה, האחוזים הם בין 15% ל-20% מסך העברות המדווחות לנו, מבלי להיכנס לפרטים של 15.5% או 16.5% – זה לא מעניין אף אחד.

תודה בשלב הזה. אני אאפשר עכשיו לחברי הכנסת ולנציגים השונים כאן לדבר – אולי גם ירצו לשאול אותך שאלות ותוכל להשיב – אני רק מבקש שתעדכן את הוועדה בהתקדמות החקירה. אנחנו מבחינתנו נעשה מעקב על העניין הזה משום שאנחנו מייחסים לו חשיבות רבה. אם יהיו פרטים שאתה תוכל למסור – אנא ממך, תעביר לי אותם.

עכשיו נעשה ככה ריצ'רץ' בין חברי הכנסת לנציגים. חבר כנסת אבישי ברוורמן, בבקשה.

אני קודם כל שמח לשמוע מנציג המשטרה שהיא עושה כל מה שצריך. יש לנו פה בעצם בעיה שגם תימשך, אדוני היושב-ראש, לדיון הבא. כבר נאמר פה וגם כשהייתי שר בממשלה, שברור שנקודת העובדים הזרים בישראל היא בעיה.
ישראל, בתור מדינה שיש לה גבול יחיד עם אפריקה, לא יכולה לקלוט, בגלל פערי השכר וההכנסה, את ההגירה הזאת – אנחנו לא יכולים לעמוד בזה. מצד שני לצערי, ממשלות ישראל – ואני אמרתי את זה גם לראש הממשלה – שלא רק לגבי המחסום, אלא גם לגבי סידור עם מדינה אפריקאית, אנחנו עובדים בכל מיני דברים שעליהם יש פרסום ואין פרסום, כדי להחזיר את הדברים האלה.
הנקודה היום היא שמצד אחד יש קבוצה קטנה שיש לה בעיה הומנית. אחרי כל הימים של הזיכרון והשואה, אנחנו עם שצריך לסמל לעולם כולו התנהגות הומנית ואחראית כאשר אנחנו רואים את המצב בדרום סודן וזה יעבור לנושא הבא. צריך לדאוג לאוכלוסייה כל זמן שהיא נמצאת פה, שהיחס אליה יהיה הוגן, ובמקביל לפתור את הבעיה של ההגירה הבלתי חוקית בצורה מאוד ברורה כי מדינת ישראל לא יכולה להיות מדינה שתקלוט גם כל-כך הרבה אנשים מאפריקה.
לכן אני רק מחזק את הנקודה הזאת כי הבעיה היא לא הוועדה – הבעיה היא הממשל הישראלי. למשטרה יש גם כוחות מאוד מוגבלים – אתה יודע את הדברים האלה – הנקודה היחידה והתקווה שלי, מכיוון שאנחנו במערכת בחירות, שפחות או יותר את הנושא הזה של ההגירה יעשו בצורה מסודרת.

מצד שני, בתור אדם שלא אוהב את הדברים האלה – שאיבד את משפחתו בשואה – אנחנו חייבים לייצג כלפי העולם משהו אחר – כאן מתפתחת גזענות. אני מבין גם הרבה אנשים שמרגישים שמתחיל להיות פשע, זה נכון, אבל הדברים האלה לא מצדיקים פעולות גזעניות ואלימות.

אני רק מחזק את הבקשה שגם המשטרה תקבל יותר משאבים. מזמן אמרתי לידידי אהרונוביץ' – כשאני שירתי בתור נשיא האוניברסיטה והוא היה אצלי בדרום – למשטרת ישראל, לצערי, אין לה את המשאבים הראויים כמעט לכל הדברים, היא נמצאת במצב של תת-תקצוב.

בנושאים האלה, גם למען יראו ויראו, יש פה איתות לכל העולם כולו: תמצאו את האנשים האלה ותוקיעו אותם קבל עם ועולם.

תודה. אני מבקש לקצר – פשוט היום זמננו קצר במיוחד. בבקשה, רמי, תציג את עצמך.

אני מספריית גן לוינסקי. אני מבין שלא תמיד הדברים מגיעים לדיון ולמשטרה. אנחנו עובדים עם קבוצה מאוד גדולה של ילדים ובני נוער ומספר ההתקפות הגזעניות שאנחנו נתקלים בהם הוא מאוד-מאוד גבוה, כולל התקפות עם פגיעה.

הרבה פעמים הילדים והנערים והמשפחות חוששים להגיע למשטרה, לא כי הם מפחדים מהמשטרה, אלא כי הם לא חושבים שזה - - -

איזה סוג של התקפות?

אני יכול לתת דוגמה: ילדה בת 12 הלכה בדרך לשכונת התקווה. עצר לידי רוכב אופנוע, לא הוריד את קסדת האופנוע שלו, ניגש אליה ונתן לה אגרוף בפרצוף והשאיר אותה חבולה. עלה עם הקסדה ונסע משם. זו דוגמה אחת. יש הרבה מאוד אירועים של זריקת אבנים.

מתי זה קרה?

זה קרה לפני ארבעה חודשים. לפני חודשיים הגיע ילד שתקפו אותו מספר נערים ביפו – הפגנת אחדות יהודית-ערבית – הוא הגיע למשטרה שטיפלה בזה כמו תמיד בצורה נפלאה. דברים כאלה קורים כל הזמן ואנחנו הרבה פעמים צריכים לדאוג שלילדים יהיה ליווי עד הבית כיוון שילדים רועדים מפחד.

זאת אומרת שפחד יש בשכונה מכל הצדדים ולכולם. האווירה קשה בדברים האלה. אני חייב לציין, כמובן, שהדברים האלה לא מייצגים את השכונה בכלל ובאופן כללי גם שכונת התקווה וגם שפירא הן שכונות מקבלות אורחים ומסבירות פנים. אנשים שוכחים את הנקודה הזאת – אלו שכונות נפלאות ויחסי השכנות נפלאים אבל הדברים האלה קורים וממשיכים לקרות ומעוררים המון פחד. יש הרבה מאוד מקרים לא מדווחים שאנחנו כל הזמן מתמודדים איתם.

תודה. חבר הכנסת דורון אביטל.

אני שמח להיות פה היום. אני רוצה לברך את היושב-ראש על ההחלטה לקיים מושב חירום. האירוע הזה באמת מטריד ומבהיל. אני רוצה להודות לרמי שהפנה את תשומת ליבי ודאג שאני אהיה פה. תראו, מה שמבהיל אותי זה גם הסוג של הרטוריקה: גם כשיש מאבק לגיטימי, ואני מבין את הבעיות של המתיישבים בדרום, אני מבין שהם חושבים שהם נושאים בנטל שאולי אוכלוסיות בשכונות אחרות לא נושאות בו ואני מבין לגמרי את הדיכוטומיה בין צפון, אינטלקטואלים ויפי-רוח, כמו שכתוב פה במסמך הזה, ואנשי הדרום שנושאים בנטל.

אתה מדבר על תל אביב, שלא יבינו אחרת בתקשורת.

כן, תל אביב. כשאני רואה את הרטוריקה במסמך הזה אני אומר: היזהרו מהרטוריקה הזאת. ההגירה הזאת איננה פצצת זמן מתקתקת, זאת דעתי ועמדתי, אני לא מקבל את זה. אנחנו ברגע פוליטי מאוד מעניין בהיסטוריה של מדינת ישראל: כולם חוששים וקל לחפש כתובת שהיא פצצת הזמן המתקתקת שמאיימת או על הצביון היהודי של מדינת ישראל או על הביטחון בשכונות – זה שטויות.
זו בעיית הגירה כמו כל בעיית הגירה בכל מדינה אירופאית אחרת. אפשר להסדיר אותה דרך מדיניות הגירה תקינה, יש נושאים שצריך לטפל בהם. נקודה. אין פה איזה איום דמוני אסייתי-אפריקאי שמאיים עלינו לכבוש אותנו – זה שטויות, את זה להעיף. שפה כזאת, אחר כך, מייצרת פצצות תבערה בגני ילדים. נקודה.

לכן אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את השפה הזאת. זו הסיבה שאני פה. השפה הזאת תיעלם, ממשלת ישראל תתכבד, הכנסת תעזור, למצוא מדיניות הגירה נורמלית, מתואמת ומסונכרנת עם הסטנדרטים של המדינות האירופאיות. נכון, יש לנו גבול עם אפריקה – אנחנו צריכים לפתור את זה, זו בעיה. אבל רק בעיה, זה הכול, שום דבר אחר.

אני מהמוקד לסיוע לעובדים זרים. אני רוצה לפתוח ולומר שהייתי באותה משמרת מחאה, שבניגוד למה שפורסם בתקשורת - - -

ביום שישי?

כן. המשמרת אורגנה על-ידי תושבי השכונה ולא על-ידי הארגונים.

נכון.

הסיבה שמשמרת המחאה התקיימה בשכונת שפירא היא משום שבאמת תושבי השכונה שהזדעזעו מהמעשה חשבו שכל תושבי השכונה יצטרפו אליהם. בסופו של דר נוצר עימות. זה מאוד-מאוד מצער. פגשתי שם כמה מאנשי השכונה, פעילים מרכזיים, ובהחלט אפשר היה לראות את הפחד בעיניים שלהם – פחד אמתי.

אני מרחמת על אותם אנשים שגרים בשכונות האלה ופוחדים לצאת מהבית, אומרים אנשים: אנחנו מפחדים שהילדות שלנו ייצאו בערב מהבית כי אולי יאנסו אותן. באתר של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי פורסמה אתמול הודעה מטעמו, על-פיה האירוע בעקבות אונס של נערה ביום רביעי שעבר.

אני רוצה לדעת, דבר ראשון, אם משטרת ישראל מודעת לכך שנאנסה נערה ביום רביעי שעבר על-ידי - - -

הממ"ר, היה אונס שקיבלתם עליו דיווח?

למה חבר הכנסת בן-ארי מדווח בעמוד הפייסבוק שלו ולא מדווח על כך למשטרה, אם אכן נאנסה נערה? אני רוצה לחזור לדיון שנערך בוועדה הזאת ב-19 במרץ, דיון בו המשטרה מסרה פרטים על המעורבות של זרים בפשיעה, אבל בגלל שהיא לא מסרה נתונים על מעורבות של ישראלים בפשיעה – לא ניתן היה לעבד את הנתונים. טרחנו ועיבדנו את הנתונים. מהעיבוד שלהם עולה - - -

נתונים שנמסרו פה בוועדה.

כן, כן. הם לא מסרו כמה תיקים נפתחו נגד ישראלים אבל אם לוקחים את הנתונים של 2010 רואים שבשנת 2010 המעורבות של ישראלים בפשיעה הייתה 4.99% בשנת 2009 המעורבות של זרים בפשיעה הייתה 2.49% והמעורבות ירדה ל-2.04% בשנת 2010. המעורבות עלתה ל-2.24% בשנת 2011. כל זה אומר שאכן הייתה עלייה קלה באחוז המעורבות בפשיעה של זרים, אבל עדיין מעורבים בפשיעה פחות מחצי מאשר הישראלים.

הסיבה שכל אותם תושבי שכונות כל כך מבועתים – והם באמת מבועתים ובאמת אני מרחמת עליהם – תלויה בחלקה בזה שמקבלי החלטות, שניזונים ממידע שהמשטרה מעבירה להם, מספרים על המעורבות הרבה של פשיעת זרים.
באותו דיון הצגתי כתבה שפורסמה בעיתון הארץ. טען פה עורך דין בועז חממי שהכתבה היא שקרית. הפצרתי בו שיבדוק את הנתונים מול העיתון – אני לא יודעת אם הוא בדק – אבל חודש לאחר מכן פורסמה כתבה נוספת שממנה עולה שהמשטרה ממשיכה להשתמש באותן שיטות.

סליחה. אני רוצה להתערב פה: הדיון שקיימנו פה בעניין המשטרה והוצגו בו נתונים – אגב, אני מקבל את מה שאת אומרת ​– עלה בו במיוחד שמרחב יפתח במשטרה הוא מרחב משטרתי עם צרכים מיוחדים בגלל התמודדות עם קהילה ובין היתר בגלל נושאים של שפה, של עוני, של מצוקה, מקרים של צפיפות. הצרכים גם לא מתוקצבים בשום צורה אחרת: אף אחד לא משפה את הרשות המקומית, אף אחד לא דואג לשום דבר, הממשלה פשוט מפקירה את העניין.

העניין הזה נופל לפעמים על המשטרה, ולמרחב יפתח אין תמיד את כוח האדם המספק והמותאם לטיפול ולהתמודדות עם המצבים האלה.

השאלה היא אם במצב כזה צריך עוד ליזום אירועים?

לא, לא. אני לא חושב שהמרחב יוזם אירועים.

זה כתוב פה שוב.

מה כתוב?

זאת כתבה שפורסמה ב-20 באפריל בעיתון "הארץ": השנה מערכים במשטרה שהמספרים יוכפלו. רק בשבועיים האחרונים נעצרו 11 פליטים מסודן ומאריתראה. שוטר ושוטרת שכבו על מגבות - - -

בסדר, בסדר, סיגל. הבנתי את העניין. מה שנאמר הוא שהיות ויש גידול במספר האנשים שנמצאים שם. גידול שעולה כמעט בשליש משנה לשנה – באופן טבעי גם יש גידול בכל שאר הדברים ובכל שאר הקשור בקהילה הזאת. באים יותר אנשים אז ברור שיש גידול גם בתיקים הפליליים.

אין כאן כוונה – וטוב שהדגשת – שאוכלוסיית הזרים במיוחד היא אוכלוסייה עבריינית. לא זאת הכוונה ולא זה מה שנאמר בוועדה, ואם נוצר רושם כזה – אז אני כאן ועכשיו מתקן את הרושם הזה. במיוחד אני גם הדגשתי שגם במרחבים אחרים, כולל בדרום באילת, כולל בבאר שבע ובמקומות אחרים – גם שם אין לנו מצבים שבהם באופן מובהק בקהילות של זרים יש פשיעה יותר גבוהה, באופן יחסי, מאשר בקהילה הכללית. אין. אני שם פה את הדגש ושחשוב להדגיש.

מה שכן יש, זה צרכים מיוחדים שהם אינם מטופלים. אי-הטיפול הזה משליך אחר כך על השכונה ועל הקהילה הרחבה שמסביב. ברגע שיש בעיית צפיפות, ברגע שיש בעיית תשתיות, ברגע שיש בעיית דיור, ברגע שיש בעיית מחסה, ברגע שאנשים מסתובבים ברחובות כמו זומבים שאין להם איפה לישון בליה והם ישנים בפתחי בתים וישנים על מדרכות בתנאים מזעזעים – כמובן שזה משליך על התחושות של התושבים שגרים שם ועל כל מה שמתרחש מסביב. העניין הזה לא מטופל.
עיריית תל אביב שהיא הרשות המקומית – גם זה עלה בישיבה הקודמת, אני נותן כאן עדכון – לא מקבלת פרוטה של שיפוי מהמדינה על הטיפול שלה בקהילה הזאת. למשל, צריך פה לומר את הדברים, מבחינתה כל עשרות אלפי האנשים האלה לא קיימים, שקופים. לא מטופלים, לא מתוקצבים – לא קיימים. אנחנו ממשיכים. כן, בבקשה.

אני מאשדוד. אני רוצה להתייחס לכמה דברים. מההכרות שלי עם כל הפעילים שלנו, כולם כמובן, נגד גזענות ונגד אלימות. הפעילות שלנו נעשית על-פי חוק, היא חוקית. אנחנו מגנים את כל התופעות של האלימות, זה ברור.

הפשיעה במגמת עלייה – אנחנו שומעים את המשטרה. לגבי הסטטיסטיקה: יש לי כמה השגות בהיבט המקצועי – אני לא אעלה אותם עכשיו. עברתי על המחקר של הממ"מ, מאחר שיש לי את הניסיון והידע המקצועי – אני גם לא רוצה להביא את זה בדיון עכשיו – יש לי הרבה השגות.

השאלה הבסיסית היא איך יכול להיות שפליטים, מבקשי מקלט, אנשים שבאים לבקש מקלט עוסקים בפשיעה? אנחנו יודעים שיש ביניהם הרבה פושעים, איך זה ייתכן? הבעיה היא לא רק הפשיעה הזאת, היא רק הסנונית.

אני רוצה לומר לך חבר הכנסת אביטל, יש פה פצצת זמן מתקתקת. אנחנו מדברים בסך הכול, על-פי הנתונים הפורמליים, על יותר מ-200 אלף אנשים בישראל שהם נתינים זרים ללא אשרה, שוהים בלתי חוקיים. זה כולל כ-70 אלף מסתננים. האיום הדמוגרפי הוא גדול. אם תיתן להם איחוד משפחות ואת כל הדברים האלה – אנחנו יודעים שאיחוד משפחות לפלסטינאים נמנע - - -

אני רוצה לבקש ממך, כל הבעיה הגדולה מוכרת לנו. אם אתה מייצג את הקהילה שם, את השכונה – דבר על המצב אצלכם ספציפית.

אני מייצג את כל המצב באשדוד, זה לא רק ספציפי ואני מבקש לא להגביל אותי - - -

אני כן רוצה להגביל אותך כי אנחנו עוד - - -

מאחר שהשכונות הן "ישראל השלישית", אם אפשר ככה לומר, שאין לה פה גיבוי גדול בכנסת מצד הגורמים החברתיים, הם נרמסים. אני רק רוצה להגיד שהבעיה זוחלת הלאה והלאה. אני מקבל קריאות מאנשים, קיבלתי לאחרונה קריאה מחברה שגרה בצפון אלנבי ברחוב טשרניחובסקי על הומלסים שמסתובבים והיא מפחדת.
בנוסף לזה העסק שלה, בסך הכול יש לה דוכן לפלאפל, כבר לא מוכר כמו בעבר כי מישהו מתחרה שפתח לידה מעסיק מסתננים והוא מוכר את מנת הפלאפל בשישה שקלים. זאת אומרת שהם עכשיו נכנסים להתחרות ב- Low-techובהרבה ענפים אחרים הם נכנסים להתחרות בישראלים ולאט-לאט המגמה מתגברת.
זה נשמע מצחיק, חבר הכנסת אביטל, אבל הבעיה קשה יותר ממה שאתה חושב, הבעיה זוחלת לכל המקומות. קיבלתי דיווח באשדוד על אירוע של בחורה שנאנסה ולא הגישה תלונה במשטרה – אנחנו יודעים שלא כל אחת שנאנסת מגישה תלונה במשטרה - - -

למה, אם אתה יודע על מקרה כזה, אתה לא התלוננת?

אני לא יכול להתלונן בשמה, זה הכול.

אולי אם המשטרה תדע - - -

לא כל אחת הולכת להתלונן.

זאת חובתך האזרחית: אם אתה שומע על מקרה כל כך חמור, אתה צריך - - -

העברתי את זה לידי עובדת סוציאלית שאמונה על העניין הזה. אני מכיר את החוקים. הבעיה מתקדמת. מה אנחנו דורשים פה כד לא להגיע לנקודת האל-חזור? שוב, אני אגיד לחבר הכנסת אביטל שאני יכול לשבת אתך ולהראות לך את כל המודל הדמוגרפי, להראות לך שהסכנה היא גדולה מאוד. אם נעשה את החשבון ונשב אחרי הדיון, אני אראה לך את זה. שוב אני אומר לך: אני מקצוען ואני יכול להסביר לך את הכול.

מה אנחנו דורשים? להשיב את המסתננים ואת המהגרים הבלתי-חוקיים אל ארצותיהם – זאת דרישה ברורה.

ואם יש שם מלחמה?

אני אסביר את הכול.

מר קשאני, אל תעזור לי לנהל פה את הדיון. מר גלברד, יש לך עוד דקה, אז בוא תסיים.

לאסור את העסקת המסתננים. כשלב ביניים – להעביר את המסתננים מהערים לאתר שהייה. אני חייב להסביר עוד משהו: קבלתי חיזוק מאגף המשימות של הקיבוצים. בניגוד למה שאמרת באחת הוועדות הקודמות, חבר הכנסת ניצן, הקיבוצים מסרבים לקבל את הפליטים ואפילו אחד. אמרו לי אז במפורש מאגף המשימות של הקיבוצים.

לפיכך, אם אין להם מקום בקיבוצים – יש להעבירם אל אתר שהייה ולא אל דרום תל אביב ולא לאשדוד ולא לשום מקום. אם המסתננים הם פליטים – כמו שנאמר פה – יש להקים עבורם מחנה פליטים על-פי הדגם של מחנות הפליטים שארדואן התורכי עשה בתורכיה עבור הפליטים מסוריה.

מאה אחוז. נו די. אתה מדבר כבר 10 דקות.

גדר התראה קלה – הגיע הזמן לסיים אותה. לא חייבים לבנות את הגדר הכבדה שממילא עוקפים ופורצים אותה. הדבר האחרון – להחזיר את ההחזרה החמה שביטלתם בחוק החדש ונתינים זרים שמבקשים מקלט, פליטים, יגיעו עם הבקשה שלהם מעבר לגבול אל נקודות שהממשלה תאשר, חבר הכנסת ניצן, הם לא יעברו.

תסיים בבקשה.

אני חושב שגם מבקשי מקלט צריכים להפגין קצת נימוס ולא להסתנן אלא להגיש את הבקשה שלהם מעבר לגבול, ומי שיתקבל – יתקבל אל מחנה פליטים.

תודה.

אדוני היושב-ראש, קמתי הבוקר וגיליתי שקולי נדם. לכן באתי רק בשל שלוש סיבות: להקשיב, כי הדיון חשוב; לוודא שהיושב-ראש אכן איננו, זאת הייתה כמעט פטה מורגנה; ולהקשיב לחברתי, פרופסור גלי צבר על הבעיה הזאת. מעכשיו אני אשתוק. תודה רבה.

אני חייב להגיב בקצרה. אני לא אומר שאי אפשר לשרטט בעיה כמו שאתה תיארת אותה. אתה תיארת אותה במונחים מאוד ברורים, לדוגמה: הבעיה יכולה להיות נפילת ערך הרכוש של אנשים בעלי רכוש בדרום; בעיות כלכליות, כפי שאמרת; בעיות של אורח חיים שיכול להתערער בשכונות האלה – זה נקרא לשרטט בעיה.

אבל להביא טקסט לכנסת ישראל שיש בו שורה כזאת: "הולך וקם פה עם חדש אסיאתי-אפריקני - - -

אני אוכיח לך.

אתה דיברת והוא עונה לך. דורון, תענה בקצרה.

אתה לא מקשיב לי. יש הבדל בין סטטיסטיקה לבין רטוריקה של שפה. תכניסו את זה לראש שלכם כל מי שיושב פה, גם אנשים שהם נציגים של אינטרסים לגיטימיים של אנשי השכונות. רטוריקה שכתוב בה - - -

גם אתה לא - - -

אתה דיברת והוא הניח לך. תקשיב בשקט.

אני אומר לך מה דעתי. אני הקשבתי לך – אתה תקשיב לדעתי. לכתוב משפט בכנסת ישראל: "הולך וקם פה עם חדש אסיאתי-אפריקני - -

כן.

אל תצעק.

- - לא יהודי, לא ציוני, מנוכר ועוין".

כן.

חוצפה, חוצפה – זאת דעתי על הטקסט הזה למרות שהאינטרסים של השכונות האלה קרובים אל ליבי לא פחות ממך.

הם לא קרובים ללבך.

לא פחות ממך. אני לא יודע מי אתה ומאיפה אתה חושב שאתה - - -

דורון, אני מבקש.

שמור על כבודך, שמור על כבוד הכנסת - - -

אני פה אשמור על כבוד הכנסת. אני לא צריך את עזרתך.

תודה רבה. גורמים נוספים שרוצים לדבר, א.ס.ף וארגונים נוספים. אורית, בבקשה.

בעניין של השכונות: אנחנו רק רוצים להביע שוב את ההזדהות שלנו ויותר מהזדהות שלנו עם הכאב והסבל של השכונות שהן היחידות אולי שנושאות בנטל המאוד כבד הזה. עשרות אלפי בני אדם שחיים בקרבם ללא מעמד, עם ויזה שאין בה כלום, היא לא מהווה אישור עבודה ואין שום זכויות שאפשר לקיים דרכה.

המשמעות של זה היא משמעות יחידה: אנשים עניים, מוחלשים, שקשה להם מאוד, יושבים בקרבם של אלה שקשה להם גם ביחד. אני מצטרפת לאמרת הפצצה המתקתקת, בהחלט כן. ולכן, האצבע המאשימה של תושבי השכונות לא צריכה להיות לא לעבר הפליטים ולא לעבר המהגרים וגם לא לעבר עיריית תל אביב ובטח שלא לעבר ארגוני הסיוע.
האצבע שלנו צריכה להיות אחת – שלנו ושל התושבים – לעבר ממשלת ישראל שמפקירה, פשוט מפקירה, את שתי האוכלוסיות האלה ומפקירה במיוחד את מבקשי המקלט בכך שהיא משאירה אותם שקופים לגמרי.

זה שרטוט יפה של הבעיה, יפה מאוד. אני מצדיע לשרטוט של אורית של הבעיה ולא לדברים שנאמרו פה קודם.

חבר מועצת העיר תל אביב-יפו, מר שלמה מסלאוי, בבקשה.

שלום לכולם. אני מתנצל על האיחור. ראשית, אני רוצה לגנות את מה שהיה בשכונת שפירא. מן הסתם קרה דבר שכל מני פעילים למיניהם תפסו טרמפ על המעשה הזה, וכאן מתבצעת הסתה על כל תושבי דרום תל אביב-יפו.

בעצם הם הקורבנות האמתיים. אנחנו בשכונות מרגישים כפליטים בתוך השכונות שלנו, חד-משמעית. כמובן שיש כבר רוב גדול של מסתננים ולא פליטים – כמובן שאם יש פליטים, אנחנו נקבל אותם באהדה, בשמחה – אנחנו מדברים על מסתננים שלצערי לא הכרנו תופעות של פשע שהם מבצעים.

לא אני ממציא את זה – היינו בישיבה הזאת כאן ואנשי המשטרה ציינו שיש עלייה של למעלה מ-23% בהיקפי הפשע – אלו מקרים מדווחים.

כשמעבדים את הנתונים שלהם - - -

סיגל, אני מבקש לא להפריע. אני מבקש להמשיך, מר מסלאוי.

עם כל הכבוד, אני מצדיע לכל ארגוני השמאל - - -

תמשיך, אל תכנס פה לזה.

לפעמים אני שואל את עצמי למה הם לא באים לסייע לצד השני, אלו שנולדו כאן במדינה הזאת? למה לאלה לא לסייע? לפני כל חג פסח אנחנו מדווחים על 750 אלף ילדים עניים, פעם אחת שמעתם על איזה ארגון שניסה לעזור לילדים האלה?

כן. התשובה היא כן. חבל שאתה הולך למקומות שלא לעניין.

אני לא זוכר, אבל יכול להיות שמתי-מעט, יכול להיות. כמובן שזה לא בכמויות או במידה שהיינו רוצים שזה יקרה. זה לא סוד שממשלת ישראל אחראית למחדל. אומר לך זאת איש "ליכוד" ויושב-ראש סניף בתוך ה"ליכוד" – ממשלת מחדל אמתית, מראש הממשלה עד שאול מופז.

כל אלה, כל השרים, כמעט כל השרים, היו אצלנו בשכונות ואמרו שיש כאן תופעה ביטחונית ממדרגה ראשונה – שני רמטכ"לים לשעבר, בוגי יעלון וגם מופז, שניהם אמרו את זה. אבל הם אמרו והלכו – לא עשו שום דבר עם העניין הזה. גם מופז אמר שיביא את כל ועדת חוץ וביטחון אלינו לשכונות. הוא אמר וזהו. אחרי זה לא קרה כלום.

ואם הוא היה מביא את ועדת החוץ והביטחון זה היה משנה משהו? כלום.

לא. אני לא חושב שהיה משנה, אבל לפחות - - -

הבעיה היא הממשל הישראלי. זה לא ישנה - - -

כל ממשלת ישראל - - -

כל הממשלות.

אני מדבר על מחדל אמתי של הממשלה. אנחנו רגילים לזה שכאשר מתבצע משהו – אז כולם נזעקים, כמו במקרה הזה, ואז זה בעיתונות, בתקשורת, מוקמת ועדת חקירה, כמה ימים, עד יעבור זעם, ונשכח כל העניין.
יש כאן הפקרות מוחלטת של תושבי השכונות, אנשים שנולדו בשכונות. הילדים אבדו שם את הבית שלהם, את השכונה שלהם, את העיר שלהם. לא יכול להיות שתהיה הפקרות כזאת. על אלימות דיברתי ואני לא רוצה להוסיף. אני מדבר על הקריסה של המערכות החברתיות: אם זה חינוך, ובריאות, ודיור, ותעסוקה, ואיכות חיים.

הביטחון האישי של האנשים – יכול להיות מצב שאנשים פוחדים להסתובב ברחובות. אלו לא המצאות וסיפורים. אלה דברים אמתיים – אני מוכן להזמין כל אחד ואחד שנמצא כאן. יותר מזה, כל הזמן מנסים להשוות את השואה ועושים זילות לשואה: אני יכול לקחת אתכם לכאלה שהם ניצולי שואה שנמצאים בתחנה המרכזית והם כלואים בתוך הבתים שלהם – הם פוחדים לצאת. תשאלו אותם למה.

אני לא רואה סוף לבעיה הזאת. אני עדיין רואה גלי "עלייה" של עשרות אלפי מסתננים שממשיכים לחדור למדינת ישאל, כמובן בצורה בלתי חוקית. אני ממשיך לראות את הסבל העצום של התושבים שאין להם שום פתרון, אנחנו לא רואים פתרון בפתח אלא כמה החלטות הזויות של ממשלת ישראל: אם זה סגירת הגדר, שזה יהיה אולי בעוד שנה, ועד אז יכסו עוד עשרות אלפי מסתננים; אם זה הקמת מתקן שהיה ל-10,000 מסתננים, איך בדיוק שמים אותם שם שלוש שנים וכל החברים כאן, מארגוני השמאל, יהיו בידיים שלובות ולא יעשו שום דבר? אנחנו מכירים את זה, הרי הייתה החלטה כזאת ואף אחד לא יישם אותה.

הדבר הנוסף שהחליטו עליו זה להרחיב את כלא "סהרונים" – אז יהיו עוד 2,000 או 3,000 איש? אז מה, בדיוק זה הפתרון? אני חושב שהפתרון צריך להיות כזה: לסגור את הגדר היום-מחר בצורה מוחלטת, להציב שם גדודים של הצבא כדי שאף אחד לא יכנס יותר וכל אלו שנמצאים אצלנו, בעיקר בשכונות, וברחבי המדינה – זה לא רק התקווה זה לא רק שפירא, זה לא בתחנה המרכזית בלבד – זה גם בני ברק, פרדס כץ ועכשיו הם הגיעו גם לנתיבות, לשדרות ולאשקלון ולאשדוד – כולם מוצפים.
אני פונה גם לארגונים למיניהם שבאמת מנסים לסייע: איזה פתרון אתם נתתם לקבוצות האלה שגם הן קבוצות שסובלות? מרק ושמיכה? זה הפתרון? מה עושים עם העניין הזה? מה עם כל אלו שלא עובדים? הרי גם אתם אומרים: אלה שלא עובדים צריכים לאכול ואם הם לא אוכלים אז הם עושים מעשי פשע. כאילו יש מן לגיטימציה - - -

שלמה, תסיים בבקשה, תתקדם.

אני חושב שהפתרון הראשון שאמרתי לגבי הגדר, הפתרון, לפחות לטעמי, הוא אמתי וצריך להיות היום, כבר עכשיו – להחזיר את כל מי שמסתנן בצורה בלתי חוקית וכבר בימים הקרובים.

תודה רבה. לפני סיכום החלק הזה של הישיבה, אני אתן לעוד שני חברי כנסת שהצטרפו אלינו לדבר. מרינה סולודקין, בבקשה.

אנחנו כולנו, כל חברי הכנסת, מקבלים את המכתבים מהשכונות של תל אביב. אני גם מקבלת כבר כמה שנים מערד, אשדוד וגם מערים אחרות. יש בעיה. לפליטים יש זכויות לגיטימיות. אם יש הסכמים בינלאומיים – פליטים יכולים לקבל גם דרך מטוסים. אנשים שבודקים במקום אחר ומביאים לארץ. אבל מסתננים?

אני חושבת שכולם לא נוגעים בבעיה האמתית: יש אינטרס מובהק של חלק מהמעסיקים לקחת את האנשים האלה ולתת שכר נמוך כדי להוריד את שכר המינימום במדינה. אני חושבת שזה מאחורי כל הסיפור הזה.

היה מאמר של ירון לונדון, שאני ענית לו, שפליטים ומסתננים מועדפים על-פני עלייה מברית המועצות לשעבר. אני הייתי היחידה שעניתי לאדם הזה אבל לא פרסמו את המאמר הזה בגלל שירון לונדון מעדיף לראות אנשים, כמו שהוא אמר, צעירים, חזקים ולא קשורים לשום דבר כאן מלראות את האנשים שהם נכנסים לארץ לפי חוק השבות. אני חושבת שזאת בעיה מאוד-מאוד עמוקה.

לא, לא, מרינה, אני חייב לתקן. זה לא מה שהוא כתב. את ככה עושה לו פירוש רש"י. לצורך ההגינות – זה לא מה שהוא אמר. הוא לא מעדיף את המסתננים על פני העולים. זה לא מה שהוא אמר, לא. אבל בסדר, תמשיכי.

אני הייתי צריכה לתת את הצילום של שלמה מולה. את מי הוא מעדיף ואת מי הוא לא מעדיף. מה שאני אומרת: בטוח שגדר, בטוח שהחזרת הפליטים ובטוח שאלה שנשארים בארץ בגלל שיש מקרים הומניטריים – זה מקומות של הוסטלים או מקומות אחרים. לא בשכונות. תודה.

אחרון חביב חבר הכנסת דב חנין. רק אם אפשר בקיצור.

תודה רבה, אדוני. אני אהיה מאוד קצר. אני חושב שמה שקרה צריך להדליק לכולנו אור אדום מאוד חזק ומאוד בוהק, אם האור האדום הזה לא נדלק קודם. אנחנו נמצאים במצב מסוכן, עם תהליכים מסוכנים. למצב הזה אחראית, קודם כל, הממשלה.

הממשלה שניהלה את מדיניות הגבול הפתוח בדרום; מדיניות הדלת המסתובבת של הבאת עובדים זרים רבים יותר ויותר לתוך מדינת ישראל; הפקרת העובדים האלה בשכונות מוחלשות ונפגעות של תל אביב ואזורי פריפריה אחרים; ויצירת מצוקה קיצונית, באמת קיצונית מכל הבחינות, גם של התושבים החדשים, גם של התושבים המקומיים – העדר כל פתרון אמתי, לא לבעיות של אלה ולא לבעיות של אלה. התוצאה, הכמעט צפויה מראש, הייתה איזושהי התלקחות ואיזושהי התפוצצות.
מה צריך לעשות עכשיו? הדבר הראשון, צריך לפעול כדי לתת פתרונות אמתיים גם לפליטים ומבקשי המקלט וגם לתושבי השכונות. מה שקורה בשכונות הדרום, שלמה, אני שותף לתחושת המצוקה שלך ולתחושת המצוקה של התושבים, אבל מי שאשם במצוקה הזאת זה לא הפליטים האלה, המסכנים שמגיעים מאפריקה.

אני רוצה לומר לכם שלמרות כל הקשיים שהאנשים האלה נתקלים בהם – והם נתקלים בקשיים איומים ונוראיים – הנתונים המספריים מלמדים על פשיעה ברמה מאוד-מאוד נמוכה שהולכת ומצטמצמת. נתונים של המשטרה ב-2009, 2.49% מהתיקים; ב-2010, 2.04%; ב-2011, 2.24% – ירידה ברמת הפשיעה.

אני חייב להגיד לכם שקשי לי להבין איך האנשים האלה שורדים בלי לגנוב כשאוסרים עליהם לעבוד, אוסרים עליהם להתקיים, ובכל זאת הם מנסים איכשהו לשרוד במסגרת החוק. וזה טוב שהם מנסים לשרוד במסגרת החוק.

דב, אתה יודע כמה מקרים לא מדווחים?

לא היו מדווחים בעבר ולא ידווחו בעתיד. זה תמיד היה וזה תמיד יהיה. אני אומר שאם אנחנו לא ננקוט בפעולה מאוד נחרצת ומעשית של פתרונות להפסקת ריכוז הפליטים ומבקשי המקלט בשכונות הכי חלשות והכי עניות, להקים מרכזי קליטה מצדי; לפזר אותם ברחבי העיר, ברחבי הארת – לא רק עריית תל אביב צריכה לשאת בנטל הזה, גם זה נכון. בוודאי לא השכונות הכי מוחלשות של תל אביב צריכות לשאת בנטל הזה.

יש מדינה? המדינה צריכה לקחת אחריות, המדינה צריכה לחזור לתמונה. ואם המדינה והממשלה לא יחזרו לתמונה – אנחנו עוד נראה אסונות עוד הרבה יותר קשים.

אדוני היושב-ראש, ברשותך אני רוצה להגיד משהו על מנת לתקן - - -

בסדר אבל בקצרה. יש לנו דיון פה לא פחות חשוב.

זה חשוב מכיוון שיש פה תמונה שמתעוותת. כשלוקחים את נתוני הפשיעה הארציים ומחלקים אותם, שוכחים דבר אחד: יש תאי שטח שהם רוויים באוכלוסייה זרה, ששם יש עלייה דרמטית בפשיעה – כמו שאמרתי כאן – הנתונים אצלי כאן ואני יכול למסור לך אותם.

קודם כל תמסור לי את הנתונים.

למה לא לפרוטוקול?

רגע, סיגל, סליחה. קודם כל תמסור לי את הנתונים אם הם שונים ממה שהצגתם פה בוועדה לפני חודש. אני אשמח לראות.

לא הצגנו את הנתונים. אני רק אומר שאמרתי דבר אחד ברור: בתא השטח של מרחב יפתח ​– כרגע אני מייצג את מרחב יפתח – יש עלייה דרמטית במעורבות הזרים, לאורך שנים, מ-2008 ועד 2012. העלייה ב-2012 חמורה אף יותר מכל מה שתואר כאן בעברות החמורות וגם בעברות האחרות.

לא כי יש פה עבריינים – אלא כי אנשים נגררים, כנראה, כתוצאה מהדברים שאמרת בפתח הדברים שלך ואני מכבד את הדברים שלך - - -

תכף אני אגיד שוב.

בהחלט כן. לדעתי, אנשים הופכים להיות בעל כורחם מה שהם הופכים להיות. אבל הנתונים שונים לחלוטין ממה שמציגים פה, כי לוקחים את התמונה הארצית ומשליכים אותה לרוחב. ברור שבקריית שמונה ובצפת - - -

ובקיסריה וברחביה לא.

זה לא יכול להתייחס לשם. זה צריך להתייחס לאותם תאי השטח שבהם מתגוררים אותם זרים מסתננים או אחרים – זה בכלל לא משנה – ושם יש את הבעיה הזאת.

טוב. קודם כל, הממ"ר – תעביר לנו נתונים נוספים, אנחנו עוקבים אחרי העניין הזה.

חשוב להגיד את זה: הנתונים ב-2010 וב-2011, כשערכתי את הבדיקה, התייחסו לתאי השטח. ב-2012 המשטרה לא העבירה את הנתונים שנתבקשה להעביר, כולל פילוח של מרחבים, אם המשטרה תעביר – אז יצא גם מסמך. אני החזרתי את התשובה של המשטרה שלא נתנה את הנתונים וביקשתי שיעבירו נתונים לפי ריכוז האוכלוסייה שלם בתוך תל אביב, פילוח של המרחבים השונים, ואז בשמחה נוציא עוד מסמך שיבדוק את הסיפור הזה.

תודה לד"ר גלעד נתן שהוא היועץ המקצועי של הוועדה. צריך לסיים בנקודה מסוימת. יש לנו עוד דיון נוסף. אני לא רוצה לגזול יותר זמן מהדיון הנוסף שגם הוא מאוד חשוב. אני מזמין את כולכם להישאר.

אני אסכם בכמה מילים את הדיון הזה על מה שקרה בתל אביב: הוועדה מגנה באופן חריף ושאינו משתמע לשתי פנים את השלכת בקבוקי התבערה אל בתים למגורים, גני ילדים, של מבקשי מקלט בשכונות תל אביב.

אין ולא יכולה להיות שום הצדקה ושום תירוץ ושום הסבר לאלימות מהסוג הזה, והוועדה משבחת את המשטרה שפעלה באופן מהיר וכבר עוצרת חשודים ואנחנו מקווים שימוצה הדין, משום שמדובר, כפי שזה שנראה, בפשע שנאה.

העניין הזה והגינוי שלנו לאלימות על כל סוגיה הוא בנפרד ולא צריך לעמוד בכלל כחלק מהוויכוח שיש בתל אביב ובכלל בנושא הזרים מבקשי המקלט לסוגיהם ולמיניהם. בעניין הזה, הוועדה הזאת עוסקת באופן אינטנסיבי, גם הדיון שאנחנו נקיים מיד גם הוא ממוקד בנושא הזה, אבל אני רוצה להגיד, לגבי מה שמתרחש בתל אביב – ואני כבר אמרתי את זה פה כמה פעמים – מה שקורה רק מצדיק את מה שאני אומר: כפי שאמר הממ"ר, לא צריך להיות מומחה לקרימינולוגיה כדי להבין שכשדוחסים וכשמתרכזים אנשים חסרי-כל, שהם במלחמת הישרדות על עצם קיומם, בשכונות שהן ממילא שכונות לא קלות, שכונות שממילא המצב בהן איננו פשוט.
כשהאנשים האלה נמצאים שם בתת-תנאים, בלי שום תקצוב, בלי שום מענה בנושא בריאות, בנושא דיור, בנושא מחסה, בנושא טיפול, בנושא ביטחון, בנושא חינוך, כשהדברים האלה מונחים על רשויות מקומיות – אגב, לא רק בתל אביב – הרשויות האלה לא משופות בשום אופן על-ידי המדינה, בשום מידה – לא צריך להיות מומחה גדול בשביל להבין שהמצב הזה הוא אכן פצצה מתקתקת.

אני שוב קורא כאן לרשויות השונות של הממשלה לקחת אחריות על מה שמתרחש בשכונות האלה. עצימת העיניים, הפניית הגב, לא יפתרו את הבעיה – רק יחמירו את המצב, הן מבחינת הפליטים, הן מבחינת התושבים והן מבחינת הרשויות המקומיות וכל הגורמים כמו השוטרים, כמו הפקחים, כמו האנשים שנמצאים בשטח וצריכים להתמודד עם זה.
אני מצפה לעדכון שהמשטרה הבטיחה להעביר ולעדכונים מגורמים נוספים. עכשיו, ללא שהיות מיותרות אני עובר לנושא הבא. אתם, כמובן מוזמנים להישאר.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:25.>