PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
17/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 246>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, כ"ה באייר התשע"ב (17 במאי 2012), שעה 11:30

<סיור וישיבת הוועדה בנמל אשדוד>

חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר

>
בוריס גיטרמן - מ"מ ראש העיר, עיריית אשדוד

ג'ניה שגלמן - עיריית אשדוד

שוקי סגיס - מנכ"ל, נמל אשדוד

גדעון סיטרמן - יושב ראש נמל אשדוד, נמל אשדוד

עובדיה כהן - סמנכ"ל משאבי אנוש, נמל אשדוד

דודו זהבי - רמ"ח משאבי אנוש, נמל אשדוד

אפרת קסלר - רכזת מיון וגיוס וממונה על קידום מעמד האישה, נמל אשדוד

אלברט אמסלם - קצין בטיחות בתעבורה

יורם סויסה - נמל אשדוד

יעקב אוחיון - נמל אשדוד

דודו אפריאט - נמל אשדוד

אשר נהון - נמל אשדוד

יהודה נניקאשוילי - נמל אשדוד

יגאל בן זקרי - חברת נמל אשדוד

איגור פילימינוב - בקר, נמל אשדוד

לימה טיגשאל - בקר מניעת נזקים, נמל אשדוד

אירנה טלסניק - מתכנתת, מחשוב, נמל אשדוד

ארקדי קרוגליסוק - מח' מחשוב, נמל אשדוד

ולדימיר צ'רנוב - מח' בינוי, חב' נמל אשדוד

רפאל אוחיון - סוור בנמל אשדוד

אנדרה סולוביוב - מח' ציוד, נמל אשדוד

דנה גורדון

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור וישיבת הוועדה בנמל אשדוד>

אני חייב להתחיל בזה שאתם צריכים להביא יותר אנשים לנמל, כי כשאני אמרתי לוועדה, וזה התחיל מחברי הטוב יורם שהזמין אותי, ואשר ודוד ויהודה, חברים שלי הרבה שנים שאמרו 'תבוא לנמל', לא תאמינו, מנהלת הוועדה אמרה לי 'אני רוצה לבוא איתך'. בדרך כלל לסיורים היא אומרת לי, 'אני חייבת לבוא?' 'לא חייבת לבוא?' ודולי הרכזת גם רצתה להגיע ובוריס גיטרמן, ממלא מקום ראש העיר גם ישר אמר לי, 'אני מגיע'. אז קחו בחשבון שאנשים רוצים לבוא ולראות את הפעילות של הנמל ולראות מה ואיך עושים פה, ואני אומר בכובעי כיושב ראש ועדת העלייה והקליטה, זה היה תירוץ בשבילי לבוא ולהגיע. אנחנו נדבר גם על זה, גם על הפעילות שאתם עושים עם העמותה של יהודה, בוריס, ממלא מקום ראש העיר, שעובד רבות עם העולים. ביום שישי שעבר אני הגעתי לאשדוד בבוקר, קודם כל נבהלתי מהכמות של המסתננים באשדוד, כי חיפשתי את האצטדיון ובסוף הסבירו לי איך להגיע, אבל זו בעיה אחרת והיה שם משחק כדורגל יפה מאוד, טורניר שבוריס ארגן לציון הניצחון על הנאצים, קבוצות של עולים ברובם, ממקומות שונים בארץ, ערוץ 9, ובאמת אני חושב ששיתוף הפעולה בין הנמל לאוכלוסיות של העולים באשדוד יכול להיות דבר מבורך.

פעם הייתה קבוצה של הנמל.

הייתה קבוצה של הנמל.
אז אני באתי יותר לשמוע, ללמוד, לראות את הדברים. ננסה לברך את חברי הטוב גדעון, שמגיע לך מזל טוב על המינוי. אנחנו מכירים עוד כשהייתי בליכוד העולמי, זה היה כמעט לפני 20 שנה. אז הזמן עובר ואנחנו מתבגרים ואת המנכ"ל אני פוגש פעמים רבות בוועדת הכלכלה, אני גם חבר ועדת הכלכלה, אני גם אשמח לשמוע על היבטים כלכליים ואחרים שחשוב לכם לקדם בכנסת ואם יהיו דברים שאני אצטרך לקדם כנציג שלכם בכנסת, תוכלו לשאול את בוריס, הוא הפעיל אותי בכמה נושאים ומשימות שהוא נתן לי בנושא עולים ונושאים אחרים, אני אשמח מאוד, וגם יש לכם פה חברים שיודעים להזיז כוחות ולדחוף את חברי הכנסת כשצריך, אז בהחלט תוכלו להשתמש בהם.

אני אשמח, גדעון, להעביר לך את זכות הדיבור. צריך לקחת בחשבון שהכול לפרוטוקול.

בוקר טוב. אני מברך ומקבל בברכה את חבר הכנסת דני דנון, יושב ראש הוועדה של הקליטה, את נציגי העירייה שנמצאים איתנו, שנאמר לי שמערכת היחסים היא פשוט מצוינת והיא יכולה לשמש דוגמה לאיך מפעל ועירייה עובדים ביחד לטובת הקהילה, וכמובן את עובדי הוועדה ואת החברים שלי פה מההנהלה, שוקי, עובדיה ואנשי ההנהלה שלנו.

אני חייב להתוודות שנבחרתי לפני כשבועיים, אני צריך להתארגן גם מבחינת הזמן, אבל ביקשתי לדעת אם יש ביקורים חשובים או משהו ואמרו לי שוועדת הקליטה מגיעה בראשות דני דנון, אמרתי 'חברים, אני מבטל משהו ואני מגיע, אני לא מפספס את זה'. דני ואני חברים הרבה שנים, מוקירים ומכבדים את העבודה אחד של השני, נכון, דני? ואני חושב שדני הוא אחד האנשים הבולטים היום בכנסת. חשוב מאוד שנפרוש בפניו את הנושאים של איך אנחנו רואים את קליטת העלייה. אין ספק שנמל אשדוד הוא פסיפס של החברה הישראלית, הוא גם בבואה של הגלים של העלייה מעת לעת והוא תמיד בין המפעלים הראשונים שקולט עלייה, החל מהעלייה של יוצאי מרוקו, יוצאי גרוזיה ויוצאי אתיופיה ויוצאי רוסיה, ובעזרת ה' אם יגיעו עוד עולים, הנמל תמיד נמצא במצב שהוא בחזית של קליטת העובדים העולים. נורא חשוב שהכנסת, שהיא מבטאת את העם, תדע מה קורה וגם יש דברים שאולי אתם רואים משם, שאנחנו צריכים לדעת, ואם אפשר להשתפר, תמיד אפשר להשתפר ולייצב יותר לטובת הקהילה.

אני שמח, שוב, לארח אותך. אני לא יכול להתעלם מהעובדה שאתה גם חבר בוועדת הכלכלה ויכול להיות שבהמשך תהיה גם חבר ועדת הכספים, ו/או משהו- - -

או שר אוצר.

אני מבטיח לך שבפעם הבאה הוא יהיה שר.

זה לפרוטוקול. אבל אין ספק שכל אחד מ-120 חברי הכנסת חייב לראות את המפעל הזה. המפעל הזה משפיע על כל אזרח במדינת ישראל כל יום, מהבוקר עד הלילה, כי היבוא והיצוא זה פה, ומעל 50% מהתהליך הכלכלי קורה פה ונורא חשוב לראות את זה, לא רק לשמוע את זה. אני בטוח שהיום תהיה לך הזדמנות, ואני אגיד לך משהו? אני כבר אומר לך שיבוא לך תיאבון לבוא לעוד ביקור.

אולי תשכנע את החבר'ה שלא באו היום שיגיעו בכל זאת, אנחנו מוכנים לארח כל חבר כנסת גם באופן אישי, אין שום בעיה. להיפך, אנחנו רוצים, יש לנו גישה שאומרת שככל שניחשף יותר כך יהיה לנו יותר מקום להציג את הגישה שלנו, לאן אנחנו הולכים. אני רוצה להפסיק להיות במצב שאתה מעורר מישהו בבוקר, שואל אותו על נמל אשדוד והוא אומר לך 'סטייקים'. נמאס לי מהקטע הזה.

התלושים של הסטייקים.

זה לא זה. כשתראה מה הולך פה, איך זה עובד, שזה עובד 24 שעות, איזה אנשים טובים יש פה, אז תבינו שהעיתונאים מנפחים. ימינה, שמאלה, נעשית פה עבודה ביום ובלילה, עבודת קודש. אפשר לעשות תמיד יותר ונעשה יותר, בעזרת ה', בדיאלוג, אין פה בכפייה. הכול כמו שלימדו אותנו.

אני מתנצל, כי יש לי ישיבה בתל אביב. אז באתי, נגעתי, ראיתי אותך ואני מברך את כל החברים, אני משאיר אותך בידיים טובות, שזה שוקי ועובדיה וכל החבורה הנפלאה הזאת. לחבר'ה של אשדוד, אני ביקשתי פגישה קצת יותר עם זמן ואנחנו באים לראש העיר ואני מאוד ארצה שתהיו. אני בעד שיתוף פעולה הדוק עם העירייה. יש לנו מאבקים לא פשוטים לכיוון של הנמל הבא, איפה משקיעים את הנמל הבא ואני ארצה גם את העזרה שלכם.

אז הבית הזה עומד לרשותך, מתי שתרצה, מתי שתרגיש, רק תרים טלפון ואנחנו עומדים.

תודה.

חברים, שיהיה לנו יום נעים ושבת שלום.

טוב, אנחנו ניתן לך סקירה על הנמל ואיפה הוא עומד וקצת ללמוד על העסק הזה שאתה נמצא בו. אני לא בטוח שכולם ראו את המצגת הזאת, אז זו חשיפה ראשונית. אנחנו כרגע חברה ממשלתית בבעלות מלאה של המדינה. זו לא המטרה שזה יישאר ככה כמובן, המטרה שזה יופרט. למעשה הרפורמה בנמלים, חשוב שזה יהיה אחד הדברים ה- - -

מי מטפל בהפרטה כרגע מבחינת הממשלה?

כרגע יש קצת עצירה וקצת דיבורים מתחת ל- - -

אבל הרשות לא התחילה- - -

לא, לא התחילה לעבוד על מכרזים ודברים כאלה וכל מה שקשור בנושא הזה, אבל אני מאמין שזה יגיע בקרוב. התהליך הזה יחודש בקרוב.

שוקי הוביל את שתי קליטות וזה סיפור מורכב, וכבר רצנו.

תשקיף והכול. צריך להבין, הרפורמה עשתה לדעתי צעד מאוד מאוד חשוב, היו הרבה מבקרים מבחוץ ועיתונאים על הפעילות שעשה אז בזמנו שר האוצר בנימין נתניהו ומאיר שטרית, שהיה אז שר התחבורה, אבל המהלך הזה שנעשה, אני חושב שזה מהלך מאוד מאוד חשוב בדרך להפרטה ובדרך- - - הוא שינה, הוא יצר שינוי מאוד גדול בפעילות הנמלים בארץ ואני חושב שזה מאוד חשוב, עצם זה שכבר נוצרה תחרות מאוד גדולה בין חיפה לאשדוד, זה דבר שבסוף הלקוח נהנה וזה מה שהיה צריך לקרות. אני זוכר שאחרי שבוע שהייתי פה אמרו לי 'נו, איפה השינוי?' זאת אומרת 'ביבי הבטיח שינוי'. חברים, הוא הבטיח שינוי והוא צודק, אבל שינוי כזה לא נעשה- - - אתם תראו את זה, זה לוקח זמן. הוא בעצמו אמר את זה, הוא אמר, 'אתם לא תראו את זה בשנה הראשונה, זה תהליך'. והתהליך הזה אכן קרה. אני חושב שזה מאוד חשוב.

אנחנו עוסקים בארבעה תחומי פעילות עיקריים, למעשה חמישה, אחד לא רשום פה; מכולות, מטען כללי, שזה המטען שמגיע, ברזלים, עצים, בתוך האנייה, לא בתוך מכולה, כלי הרכב, יבוא כלי רכב שהוא גדול מאוד פה- - -

כלי רכב זה מגיע מאירופה לפה, לא?

גם ארצות הברית.

מטעני תפזורת ותיירות. יש הרבה את עולם התיירות, קרוזים ואנחנו נדבר על זה אחר כך.
המכולות זה המגזר המרכזי שאנחנו עוסקים בו, החשוב ביותר, הגדול ביותר, המשמעותי ביותר מבחינת הנמלים בכלל.

מה באחוזים החלוקה בין- - -

תיכף. אנחנו בגידול של 99% בפעילות המכולות מ-2005, מהרפורמה, עד 2011, זה מטורף.
ההון העצמי של החברה כ-2.4 מיליארד שקלים, עכשיו הוא יירד קצת, מסיבה טובה, כי אנחנו, אני חושב, החברה היחידה או שתי החברות בארץ שהעבירו דיבידנד למדינה, של 330 מיליון שקלים. אנחנו הולכים להעביר בסוף החודש. זה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב, כחברה ממשלתית שבסוף מביאה למדינה כסף, מייצרת כסף. מחזור ההכנסות כ-1.1 מיליארד שקלים, 1,317 עובדים לסוף שנת 2011.

הנמל נבנה ב-65', בפברואר 2005 הייתה רפורמה, ב-2005 פתחנו את נמל היובל, תיכף נראה מה הכוונה, ונמל איתן, שנקרא על שם רפאל איתן, ובאוקטובר 2010 יושמה רפורמה בתעריפים שזה גם צעד מאוד מאוד מרכזי שבוצע בשנים האלה.

החזון שלנו הוא להיות הנמל המוביל בישראל. אנחנו כבר מובילים, אבל החלטנו להשאיר את זה מסיבה אחת מאוד פשוטה, כי לשמור על מובילות זה יותר קשה מאשר להשיג אותה, כי אתה כל הזמן צריך להיות ראשון בכל דבר עכשיו, כי מעתיקים אותך. וזה מה שקורה, אנחנו ראשונים היום גם בטכנולוגיה וראשונים בתהליכים וגם בפעילות.

אם אני יבואן או יצואן היום, מה בין חיפה לאשדוד? חוץ מהמחיר, מה ההבדל?

כתוב פה 'לתת שירות נמל איכותי', אנחנו רצנו על אסטרטגיה של שירות וזה מאוד חשוב. למה זה חשוב? כי אם אתה לוקח היום אונייה, מה שחשוב בסוף זה האונייה, חברת ספנות זרה, למשל, שמגיעה לישראל, העלות של אונייה ליום יכולה להגיע גם ל-50,000 דולר, זה מטורף. אם השירות מהיר יותר, אז המחיר יהיה נמוך יותר. אונייה צריכה לצאת מהר. למשל עשינו פה כל מיני תהליכים והיינו ראשונים בהם גם, לתת מה שנקרא אלוקציה של זמן, כמו בשדה תעופה של אונייה, שלא תצטרך להמתין בכלל. התכנון הזה וכל התהליך התכנוני יצר רמת שירות מאוד גבוהה, מה שהצליח ועזר לנו מאוד להביא חברות זרות לארץ, למשל מהמזרח, כמה וכמה חברות ספנות מאוד גדולות מהעולם שמגיעות לפה ישירות, ולמעשה התחרות הזאת בסוף עוברת ללקוח, כי בסוף מתחרים על המחיר. היבואן בסוף משלם להם את ההובלה אז הוא יכול לתחר, יש לו איפה לתחר, אין לו מקור אחד שיביא את זה וזה מוריד הרבה מאוד עלויות היום ליבואנים וליצרנים. זה דבר מאוד חשוב וזה דבר שלא היה פה, למשל, לפני הרפורמה. זאת אומרת חברות זרות שיפקדו את נמל אשדוד ישיר מהמזרח, לא היה, ולהעביר חברות ספנות כאלה מהמזרח, סינים ויפנים, זה לא כל כך פשוט.
אני חייב לספר לך, למשל הייתי לפני חודשיים ביפן במשא ומתן, זו חברת ספנות גדולה שעובדת איתנו והביאו לפה את האונייה הכי גדולה של מכולות שפקדה את ישראל ואיך לעשות ומה לעשות, והיה גם משא ומתן כספי איתם בכלל על ההסכם. יפנים בדרך כלל, כמו שאתה יודע, במשא ומתן איתם אתה לא יודע אם הם מסכימים איתך, לא מסכימים איתך, אלה אטומים, לא מביעים רגשות. שחקני פוקר מעולים. ואז הוא אומר לי בסוף, 'אני רוצה להגיד לך משהו', המנכ"ל של החברה היפנית שנקראת קיילנד, חברה מאוד גדולה, 'אתם הפכתם להיות מהמפורסמים בכל הנמלים בים התיכון ברמת שיפור השירות שלכם'. זה דבר שאתה שומע מיפני, לא תגיד מהחבר'ה פה, ולשמוע כזה דבר, אז אתה אומר, אתה יודע מה, באמת עשינו שינוי, וזה דבר חשוב, וזו התרומה של הרפורמה, אני חושב.

לפני שנמשיך אני רוצה לעשות סבב של האנשים, לא עשיתי את זה כשגדעון היה כי הוא מיהר. אז נתחיל בדנה.

(סבב שמות).

אני סמנכ"ל משאבי אנוש ואני רוצה להגיד שב-12 ורבע יצטרפו אלינו כמה קולגות לעבודה שהעלייה שלהם וחבלי הקליטה הראשונים שלהם היו בעיר וגם הם עובדים שלנו, עובדים מצוינים.

(המשך סבב שמות).

למעשה המתחרים שלנו היום הם נמל חיפה, נמל אילת קצת ומספנות ישראל, שכמה שהוא קטן הוא עוקץ אותנו יפה מאוד וזה בסדר.

למה נמל אילת מתחרה? מי בעצם חושב אם לבוא לפה או לאילת?

מכוניות. אבל, שוב, אנחנו לא מתחרים כי כרגע יש מגבלה של יבוא מכוניות מהמזרח, רק דרך נמל אילת. זה דבר שהשתנה עכשיו, שינו את זה בהפרטה של אילת. בסוף 2015 זה ישתנה וזה ייפתח לתחרות, למרות שמבחינתנו המצב כרגע טוב כי הרבה עברו לייצור באירופה. אנחנו מובילים היום למעשה בנושא הרכבים בתחום. זאת אומרת נוצר פה מהפך בארץ בעניין הזה. מספנות ישראל מתחרות בנו, הם גם הפכו להיות נמל, הם מתחרים איתנו בעיקר בתפזורות ומטענים כלליים. הנכסים זה חברת נמלי ישראל. הרגולטור מטעם משרד התחבורה זה רשות הספנות והנמלים וכמובן המדינה היא הבעלים.

מי זה יושב ראש הרשות?

עידן מאור, הוא כפוף לשר התחבורה.

חשוב להבין את המרכזיות של הנמלים בארץ, כי אל"ף, אין אלטרנטיבות, אנחנו מדינת אי, זאת אומרת 99% מהמטענים לארץ וממנה ובכלל בעולם משונעים דרך הים ולא באוויר. למעשה התלות בנמלים היא מאוד מאוד גבוהה. אם למשל יש השבתה של נמל אי אפשר להעביר יבשתית ממצרים או ירדן, זה עסק מאוד בעייתי.

תשתית ושטחי אחסון. למעשה בארץ יש עדיין מחסור בתשתית תחבורתית. כ-4,000 משאיות עוברות פה ביום, עסק מאוד מאוד כבד והרכבת עוד לא נותנת מענה מספיק טוב להרבה מאוד יעדים בארץ ולמעשה יוצרת דאבל אנדינג, שמייקר את ההובלה היבשתית, עסק לא פשוט, ורק 9% היום מהמטענים משונעים ברכבת. זה מינורי מאוד. בשטחי אחסון, בדרך כלל בעיות של נמלים בעולם, ואתם בטח ראיתם נמלים בעולם וגם בחיפה, העיר סוגרת על הנמלים. הערים סוגרות על הנמל, אין להם מקומות להתפתח. נמל אשדוד, היתרון שלו שיש לו עדיין עורף מאוד גדול שהוא לא בנוי, העיר לא סגרה עליו.

לכיוון צפון?

לכיוון צפון ולכיוון מזרח. התב"עות (תכניות בניין עיר) היום הן בעיקר המשך פיתוח הנמל העתידי לכיוון צפון ולמעשה חלק גדול מהעורף היום מוחכר, או מתחיל להיות מוחכר, לחברות לוגיסטיקה שיעבדו עבור הנמל, וזה דבר חשוב מאוד, זה דבר חיובי. העורף הזה הוא מאוד חשוב כחוזק לוגיסטי. אני תמיד אומר לראש העיר, אנחנו צריכים לעשות את נמל אשדוד כמו הולנד של אירופה, מרכז הלוגיסטיקה של ישראל, ולבנות פה באמת מרכזים לוגיסטיים מאוד גדולים. בזמנו גם העליתי את העניין של חשיבה בכלל בהיבט ארצי, לחשוב על נושא של אזור סחר חופשי באזור התעשייה של אשדוד, שהוא ענק מבחינת השטח שלו והפוטנציאל שלו גם ענק, ומה זה אומר? אם אנחנו נצליח להביא לפה יצוא חלקי, למשל מיוון, הסברתי את זה לעוזר שלך, אתה תעשה חלק מסוים, אחוז מסוים מהיצוא בארץ, השלמת הייצור שלו, למעשה אתה פותר בעיה מכסית בין סין, למשל, לאירופה, כי לנו יש את הסחר החופשי עם אירופה. ואז אתה יכול להיות גם כלכלי ולהתחיל לנצל את היתרונות שלנו כמדינת ישראל בקטע הזה. אני המלצתי את זה בזמנו גם לראש העיר, כשאני רואה שני דברים מבחינת העירייה, אחד זה הקטע הלוגיסטי והתעשייתי, לפתח פה את האזור, זה ייתן גם הרבה מקומות תעסוקה, ובעיר, ככל שאתם יודעים, יש הרבה עלייה, וגם את הנושא התיירותי, שאנחנו נדבר עליו אחר כך, כי הוא מאוד מאוד חשוב והוא יכול לתת פה עוד הרבה מאוד מקומות עבודה באזור הזה. אנחנו נביא להם את העבודה, שהם יבנו את זה. אנחנו עשינו כבר שיתוף פעולה בחלק מהדברים האלה, כבר יש לנו סיכומים לגבי הדברים האלה.

שאלת על האחוזים, 59% מהפעילות זה מכולות. רכב זה 8% למרות שהוא רווחי מאוד, ומטען כללי 18%.

תיירים איפה זה פה?

זה לא פה, כי מבחינת המגזרים הוא אחוז קטן אבל הוא אחוז חשוב, אני אדבר עליו בנפרד.
זה הנמל, ואם אנחנו נסתכל רגע על הרציפים שלו, שתבין את המספרים, מה שכתוב רציף 21 ו-23 זה נמל היובל ונמל איתן, אלה הרציפים החדשים שנבנו בשנות האלפיים, בעשור הקודם, ואנחנו מפעילים אותם. רציף 23 זה רציף מכולות, חדש, מאוד מודרני, ועדיין לא מספיק, זאת אומרת כבר היום אנחנו מרגישים שחסר לנו מקום ואנחנו רוצים להמיר חצי מרציף 21, החלק המזרחי שלו שקרוב אלינו, למטה, זה המזרח, למכולות, ופה אנחנו צריכים את אישור הממשלה בסוף, כי אחרת אין גידול כזה גדול במטען כללי ויש גידול מאוד גדול במכולות והתשתית לא מספיק, וגם עד שייבנו אפילו- - -

למה צריך אישור ממשלה לזה?

זה לא אישור ממשלה בעצם, זה אישור של שני שרים, שר האוצר ושר התחבורה. זה בתהליכים כרגע, אנחנו נמצאים מולם לאשר את הדבר הזה. גם אם יבנו, עד שיהיה מוכן עוד עשר שנים, אנחנו צריכים לתת מענה- - -

צריך להתחיל מתי שהוא.

זה צריך להתחיל וצריך לתת מענה גם. פה אנחנו יכולים לעשות משהו מהיר עם 500 מטר רציף, תשתית מהירה, שתיתן מענה מצוין לשנים הקרובות וזה דבר מאוד מאוד חשוב.

תנועת המטענים. אתה רואה פה שב-2009, שנת המשבר, יש ירידה של 6% ועיקר הירידה נבע באזור המטען הכללי והרכבים דווקא. למשל אם נסתכל על מכולות, אנחנו, דרך אגב, עושים 19 מיליון טון בשנה מטענים, ב-2011.

בתחום המכולות, תראה מה קרה לנו פה, נמל אשדוד זה הכחול, התמ"ג זה הירוק, כלל נמלי ישראל עשו די קרוב לתמ"ג והגידול בנמל אשדוד היה בקפיצת מדרגה וזה בעיקר בגלל התחרות שנוצרה בין אשדוד לחיפה. רואים את ההבדל העצום בגידול והצמיחה שהייתה לנמל אשדוד בתחום הזה, שהוא התחום המרכזי של הפעילות. אנחנו רואים, למשל, את המכולות, מודדים את זה ב-TEU, כתוב שם אלפי TEU. TEU זה Twenty Equivalent Unit. מכולה סטנדרט זה TEU אחד. מכולה 40 רגל זה שני TEU. זה מדד בינלאומי, ככה מודדים, עברנו את המיליון TEU ב-2010 וזה דבר מאוד מהותי, ואתה רואה שגם בשנות המשבר אנחנו בגידול. אנחנו כל הזמן נמצאים בגידול, סך הכול 99% מ-2011, מאוד מהותי. בקופסאות זה 85%, זה בלי TEU, אבל זה מדד לא כל כך רלוונטי. וזה מול חיפה, כאשר פה אנחנו רואים, שוב, את הכחול של אשדוד, איך מצמצם את הפער בשנים האלה, כשבחיפה זה כולל את המטענים שהם לא ישראליים. זאת אומרת אם אני אשים פה מטענים רק ישראליים, אנחנו מעל 60%.
בעולם הרכב זה מה שקרה. מהפך ב-2009. זאת אומרת היום אנחנו 58% מהשוק וזה מאוד משמעותי. זה מצריך מאיתנו גם, למשל, הרבה יותר שטחי אחסון. אם תראה מה קרה פה: הייתה ירידה של 25% לשנת 2009 ובשנת 2010 גידול של 80% בשנה אחת. זה נובע מצד אחד מגידול בצריכה ומצד שני זה גידול בשינוי מדינות הייצור של הרכבים, זאת אומרת שאת הטויוטה, ניסן, יונדאי, התחילו לייצר באירופה. זה שינוי מהותי ואנחנו צריכים עוד שטחי אחסון בגלל זה בתוך הנמל. וגם את זה אנחנו מבקשים מ- - -

בחיפה יש להם בעיה יותר קשה של אחסון.

כן, אבל לחיפה אין כמעט רכבים, הם לא מתעסקים בזה וזה תופס הרבה שטח. ניסינו לעשות את זה בקומות, אבל זה מאוד מאוד לא כלכלי, כי זה עשרות אלפי- - - יש לנו כרגע 17,000 כלי רכב באחסנה.

כמו שראיתם, תפזורת. הייתה לנו דווקא פה ירידה וזו ירידה שנובעת בעיקר מכמה תנודות. אחת, יש העברה של מטענים משיטה של שינוי במטען כללי, כמוצרים שנמצאים סתם בתוך מחסן באנייה למכולות. אפילו ברזלים ועצים כבר מתחילים לייבא במכולות, חלקם, וקצת לקחו לנו מספנות ישראל, וגם הייתה ירידה בפעילות המשקית בנושא הזה. זה תנודתי מאוד. בתפזורת הירידה בעיקר מושפעת מהיצוא של חי"ל (חבל ימי לישראל). זאת אומרת חי"ל מייצאת כ-3 מיליון טון בממוצע של פוספט ואשלג. כשלהם יש תנודות זה מאוד משפיע. גם הייתה ירידה בשוק המלט בשנה האחרונה.

אוניות נוסעים – זה נושא שלא דיברנו עליו ואני כן רוצה לדבר עליו. זה נושא שהיה לו מספר שנים שלא טופל בכלל בנמל אשדוד.

המספרים באלפים?

זה בנוסעים.

60,000 עד 140,000, כן?

עד 141,000 ותיכף אני אסביר מה קרה פה.

כשאתה סופר תנועה, זה יציאה/כניסה? אני אשדודי ויצאתי לקרוז עכשיו?

אז אתה אחד.

וחזרתי?

זה אותו אחד. הבעיה שלי זה ה- - -

והצליינים שבאים? זה גם אחד?

זה אחד, אתה סופר ראש.

סופר כניסה בעצם.

כן. אם אנחנו מסתכלים פה ב-2005, זה היה תחום לא משמעותי, אז התחלנו לעשות את זה. ב-2004 זה לא היה בכלל. התחלנו לעשות את זה עם יישום הרפורמה, נתנו לזה פוש מאוד חזק ב-2006-7, גם בנינו טרמינל נוסעים. דרך אגב, הדרייב שלי לעשות את זה היה דווקא מלחמת לבנון, כי אז כל אוניות הנוסעים ברחו לאשדוד, אמרנו, למה שלא נגביר פה את העסק הזה? והחלטנו לבנות טרמינל נוסעים, השקענו 10 מיליון שקל, בנינו טרמינל נוסעים והתחלנו להביא גם קרוזים מחוץ לארץ, לא רק ישראלים והתחלנו לשווק את הנושא הזה והצלחנו באמת לא מאוד יפה.

זה רווחי?

זה רווחי מאוד, כי אין כמעט תשומות בדבר הזה. וב-2011 למשל מה שקרה, מה שאתה רואה 141,000 זה רק תיירים לפה, למה? כי החברות הישראליות, היו פה שתי חברות והן פשטו רגל. אז היו לנו רק תיירים מחוץ לארץ ועשינו הסכמים, צריך להבין, עם החברות הגדולות בעולם. אני מדבר איתך על רויאל קריביאן, זה קרניבה, קוסטה, שטבעה להם האונייה, עובדת פה.

עכשיו הן מגיעות לפה?

כן. הם פוקדים. הבעיה המרכזית שלי, לפעמים, כשהם בורחים, זה בגלל הבעיה הביטחונית. ברגע שיש טילים יש פה חרדות בעניין הזה.

הם באים ליום?

הם באים ליום. לפעמים ליומיים, אבל בדרך כלל ליום. אנחנו מנסים עכשיו לשדל אותם בכמה דברים, אחד, שיעלו נוסעים ישראליים גם. זה די בעייתי כי הקו שלהם לא מתמלא פה, זאת אומרת הם לא יכולים באמצע הקו להשאיר חדרים ריקים. זה קצת בעייתי, אבל אנחנו מנסים וזה מתחיל, אולי קצת מינורי זה כן יקרה. ודבר שני זה לחזק את העיר אשדוד בנושא התיירותי שלה. מה קורה? מגיעה לפה למשל אונייה של 3,500 איש, אלה סדרי הגודל, מתוכם בערך 1,200 איש הם אנשי צוות. רוב התיירים נוסעים לירושלים ואנשי צוות רוצים לבלות באיזה שהוא מקום. תחשוב שרק אנשי צוות, עזוב חלק מהתיירים, 1,200 איש נופלים לך ביום אחד על העיר אשדוד, מה זה יכול לעשות מבחינת מסעדות ומקומות בילוי והכול. אז עכשיו אנחנו התחלנו ביחד עם העירייה, הקמנו צוות עם העירייה, לפתח את הנושא התיירותי באשדוד ואנחנו גם נשתתף בו. למשל אנחנו החלטנו על פרסום אוטובוסים לסיור באשדוד בכל מיני אתרים שהם קבעו ואנחנו נממן 30% מהפעילות הזאת מהנמל. זאת אומרת אנחנו שמים גם את עצמנו בתוך הדבר הזה.

---קורסים למדריכים.

אנחנו דוחפים את זה מאוד עכשיו. איך אני אומר לראש העיר כל הזמן? יש לך חוף ים הכי טוב בארץ, לדעתי, תפתחו אותו למקומות שתיירים יבואו לשם, ויבואו לפה באמת עשרות אלפים. אני רואה פשוט מה זה עושה לעיר חיפה, זה עוזר לה מאוד וצריך לעשות את זה גם באשדוד ויש לה פוטנציאל.

מבחינת תיירות חיפה יותר אטרקטיבית היום.

בינתיים, מפתחים פה כל מיני אתרים, מצודה, עניינים. עושים דברים.

מה עם המלון, בוריס? מתי המלון נפתח?

אוגוסט-ספטמבר.

כן, בדיוק מה שהוא אומר. אנחנו מפעילים עוד שלושה, רק עכשיו אני דוחף עוד אחד בחוף לידר, כי הוא התחיל לעבוד ונעצר.

אנחנו נעשה כנס שם, ברגע שיהיה מלון.

וגם פארק גדול יהיה שם בסוף אוגוסט, ספטמבר, פארק ואמפיתיאטרון עם 4,500 מקומות וטיילות ועוד הרבה פרויקטים שאנחנו עושים עכשיו, חניון משאיות מפעילים, המון פרויקטים שאנחנו מפעילים בשביל לעשות עיר תיירותית. הים הכי יפה בארץ, אין יותר טוב מהמקום הזה. יש לך 10 קילומטרים של חוף הכי טוב. פה עושים גם טיילת, 300 מיליון שקל הולכים לפתח טיילת כמו בנמל תל אביב. גם פה זה יהיה ועובדים כבר על זה, זה לא סיפורים.
אתמול, דרך אגב, אישרנו התחלת בנייה של בית חולים. אתמול בוועדת בניין ערים אישרנו התחלת עבודה ומתחילים לעלות ולעשות גדר ומתחילים לחפור ולעשות עבודה.

כמי שמקשיב לכם, לשלב את שני הדברים, את מה שהמנכ"ל מציע ומה שאתה אומר, זה משהו בומבסטי.

בגלל זה יזמנו את זה מול ראש העיר והצענו את ההצעות האלה וביוזמתנו באמת הקמנו צוות בעירייה יחד איתנו בדבר הזה.

ובקרוב גם נשתף את גן יבנה בכל זה.

זה בית המלון שבנו לאשדוד.

אני רוצה כמה מלים על מה קורה בעולם. אתה רואה, פה אונייה של צים חוצה את תעלת פנמה. אניות בעולם נבנות לפי הגודל של תעלת פנמה. פנמקס, פוסט פנמקס ומה שאתה רואה פה זה פנמקס, זה מקסימום רוחב שאפשר לעבור בתעלת פנמה עם אנייה. צים, דרך אגב, היא בין שלושת הלקוחות הגדולים של תעלת פנמה, למי שלא יודע את זה. היום הם בונים תעלה חדשה, שתסתיים הבנייה שלה ב-2014, היא תהיה רחבה יותר ותכניס אוניות הרבה יותר גדולות, אבל צריך להבין שככה נבנות האוניות וככה הן מוגדרות בעולם, לפי רוחב תעלת פנמה. זה מטר, מטר יש לך מדופן לדופן, והקרונות האלה שומרים שהאנייה לא תדפוק את הדפנות, הם נוסעים במקביל לאנייה.

היום בונים אוניות מאוד גדולות. צריך להבין שהאונייה המקסימלית שיכולה להגיע לאשדוד זה 9,000 TEU ובונים היום אוניות של תכנון של 18,000 TEU.

כמה זה במכולות?

זה 18,000 מכולות, אבל חלקם, בערך 50% הם 40 רגל.

12,000 יחידות.

חברות הספנות הגדולות בעולם במכולות זה חברת דניט, יש להם 566 אוניות. MSC זה מספר שתיים, היא גם לקוח הכי גדול של נמל אשדוד, עם 447 אוניות. MSC זו חברה פרטית של איש אחד, המרכז שלו בז'נבה, הוא איטלקי והוא נשוי לאישה ישראלית. הוא מאוד אוהב את ישראל, מאוד קשור, גם בגלל הקשר המשפחתי שלו, אבל זו חברה של איש אחד, צריך להבין, זה לא צחוק, 447 אוניות יש לו, אוניות מכולה.

אם אתה רואה את צים פה, היא במקום 18, שזה מקום מכובד, רק המקום שלהם היה יותר מכובד אם היו במקום 12. השאפתנות שלהם הייתה להגיע למקום 6, בגלל זה הם התחייבו על האוניות בזמנו ועד היום הם בבעיה עם הסיפור הזה. הם התחייבו בקוריאה על האוניות וזה סיפור לא פשוט.

דרך אגב, כמעט רוב חברות הספנות היום בעולם במצב מאוד לא טוב. זה לא שיש לנו בעיה ישראלית עם צים, יש פה בעיה עולמית בכלל בסחר העולמי, המצב באירופה למעשה הוריד את מחירי ההובלה. אני יכול להגיד לך שלקחת מכולה היום מאשדוד לאיטליה מחיר ההובלה באונייה יהיה יותר זול מאשר לקחת את המכולה הזאת במשאית מאשדוד לחיפה. זאת אומרת המחיר ירד פלאים, המצב הכלכלי שם מאוד השפיע על זה, עליית מחירי הדלק מאוד משפיעה על ההובלה ולמעשה חברות הספנות הפסידו בשנה האחרונה הרבה מאוד כסף. יש גם עודף אוניות. ואז למעשה מעמידים חלק מהאוניות וככה מורידים את ההיצע ומעלים את המחיר לביקוש ויוצרים את המצב הזה. מה שחשוב פה, מבחינת אשדוד, שחלק גדול מהחברות שנמצאות בטבלה של ה-20 פוקדות את אשדוד. זה מה שהצלחנו להגיע. זה יצר גם תחרות מאוד גדולה, בעיקר ביבוא מהמזרח וגם ביצוא לאירופה.

נגיד היום, אם הייתי בא ב-6 בבוקר, עד הלילה כמה אוניות נכנסות ויוצאות?

בסך הכול כניסה ויציאה: כניסות יהיה לך בערך 12-13 כניסות ובמקביל לזה בערך יציאות.

וכמה זמן האונייה נמצאת?

זה מאוד משתנה לפי היקף המטען שיש לאונייה. אבל יכול להיות כאלה שיהיו פה שתי משמרות עבודה, יש כאלה ארבע משמרות עבודה. אבל זה נע בממוצע סביב יום.

אנחנו בתהליך שיפור מתמיד.

בעצם על זה אתם נבחנים, על כמה זמן שחררת את האונייה.

בדיוק, התקופה. וכשמדבר גדעון על הסטייקים, מפה זה בא. זו החלטה שלי, הסטייקים, למה?

אמרת, 'אם תשחררו אותם מהר, יש בונוס'.

יש להם עקומת פרמיית מה שנקרא תפוקה. על זה אנשים אוהבים בדרך כלל לדבר, מה מרוויחים פה, מה מרוויחים כל כך הרבה, עובדי נמל לא מרוויחים שכר בסיס כזה גבוה, אם יש עבודה ויש תפוקה גבוהה הם ירוויחו הרבה כסף, זה נכון. אבל יש גם קצה של העקומה, מה שנקרא.

זאת אומרת האינטרס שיעבדו- - -

כשעשינו את זה היינו צריכים להכפיל ביותר ממה שהם היו רגילים אז את התפוקה ואז לקבל ארוחה. ואז באו, 'מקבלים סטייקים', זה לא שמישהו יושב פה אוכל חינם, צריך לעבוד מאוד מאוד קשה בשביל לקבל את זה. זה לא מצב ש- - - בסוף מה קרה? כולם היו מבסוטים, העובדים היו מבסוטים, יש להם תחרות, כי 5% מהצוותים הצליחו להגיע לזה, אבל 95% ניסו להגיע לשם. זה אחד. שניים, הלקוחות, חבל על הזמן, הפכנו להיות שם דבר בתפוקות, באירופה אפילו, זה הגדיל את התפוקות, זה קיצר להם. להנהלה זה עשה טוב, כי זה פינה לה מקום ברציפים בשביל לקבל עוד אוניות וזה מוריד את ההמתנות, למעשה כולם מרוצים חוץ מהממונה על השכר.

מי זה היה אז?

אילן לוי. זה עשה רעש תקשורתי שלא היה במקום בכלל, כי אני חושב שלתת תמריץ באמת על עשייה, זה לא היה בחינם, זה מה שחשוב.

הדבר הבולט במה שהוא אומר זה שהוא מדבר איתך באלפי TEU ואומר לך שבמשמרת האונייה החוצה, זה מה שמדהים פה. מגיעה אונייה בבוקר פורקת עשרות אלפי ויוצאת.

מה שאומרים על הרובוטים והנמל- - -

רובוטים, יש עם זה בעיה.

כשרוצים לתקוף אתכם זה בדרך כלל מה שמעלים, להביא במקום החבר'ה רובוטים. זה נשמע פנטזיה קצת.

אביא לך דוגמה. עשו את זה ברוטרדם. נמל רוטרדם עשה את זה והמתחרה הגדול שלו זה אנטוורפן, שהם שעתיים נסיעה אחד מהשני. היום התפוקות באנטוורפן הרבה יותר גבוהות, עם כל האוטומציה, כל הבלגן האוטומטי. כי, שוב, זו השקעה של מיליארדים, זה לא צחוק, השקיעו שם הון עתק והתפוקה, מה הם קיבלו בסוף? לא מצדיק את עצמו. ועובדה שמרבית הנמלים בעולם לא עושים את זה, למה הם לא עושים את זה? שכר גבוה יש בכל הנמלים בעולם, זו לא איזה המצאה ישראלית, ואין מה לעשות, אני חושב שדווקא בישראל, ביחס למה שאני מכיר והייתי בהרבה נמלים באירופה אין רמת שביתות כזאת כמו שאתה רואה באירופה. זה רחוק מזה, אפילו מארצות הברית. אני אתן לך רק דוגמה, הייתי בנמל לוס אנג'לס. בנמל לוס אנג'לס, אם תראה פה בשקף הבא, הוא מקום היום 16 בעולם- - -

הוא הראשון בארצות הברית.

הוא הראשון בארצות הברית, אבל נמל לוס אנג'לס הוא ענק, הגעתי לשם, הייתה שם סמנכ"לית לתפעול. דרך אגב, שם יש הרבה בנות, חברים, שעובדות על התאגים.

בתפעול.

זה מקצוע נשי שם. מפעילי תאגים הן בעיקר נשים. אז תלמדו. בקיצור, אני אומר להם, 'טוב, עשיתם הסכם עכשיו', היה להם הסכם של הנמלים שם, יש להם ארגון אחד של הוועדים, הם עשו הסכם בחוף המערבי לחמש שנים והעלו להם ב-30% את המשכורת. אני בא לשם בדיוק אחרי ההסכם, אני אומר, 'נו, שקט, עכשיו לא יהיו שביתות ולא כלום?' היא אומרת לי, 'למה לא יהיו שביתות?', אנחנו שבוע אחרי ההסכם, היא אומרת לי 'כל נמל לוס אנג'לס עמד בבוקר שלוש שעות, כי לא היה נייר טואלט בשירותים'. יש להם בעיות מאוד קשות ביחסי העבודה שם. ואתה רואה שהנמלים הגדולים בעולם הם 29 מיליון TEU כשאנחנו 1.1 מיליון, צריך להבין את הגודל, סינגפור מספר שתיים, ומתוך העשרה הראשונים שישה סינים. צריך להבין רק איפה באמת נמצא הסחר וזה בלי סינגפור וקוריאה. זאת אומרת שמונה מתוך העשרה הם במזרח הרחוק. ואחריו מגיע דובאי ואחריו רוטרדם באירופה מבחינת הגודל כשאנטוורפן הוא מקום 14, זאת אומרת הם די קרובים אחד לשני ואתה רואה שאתה יכול לעשות ביניהם השוואות.

איפה אשדוד נמצא?

אשדוד מקום 100. חיפה קצת אחרינו, די קרוב אלינו, זה פלוס מינוס שלושה-ארבעה מקומות אנחנו זזים שם אחד ליד השני, אבל מאוד חשוב להבין איך באמת מתנהל הסחר הזה ואיפה המוקד שלו. הוא בסין ובמזרח הרחוק בכלל, קוריאה וסינגפור. בשנחאי, למשל, צריך להבין, אתה מדבר על כלכלה ועל תשתיות, הייתה להם בעיה, הסחף של הנהר סתם את הנמל ולא נתן עומק לאוניות, אז הם היו צריכים נמל חדש לאוניות הגדולות. יש להם אי 32 קילומטר מהנמל, שהוא היה מצוקי, הם גילחו את הכול, עשו אותו שטוח, שיטחו אותו ובנו גשר של 32 קילומטרים לתוך הים, אוטוסטראדה, אני נסעתי שם, את כל הפרויקט הזה הם עשו בשלוש שנים.

כמו בארץ.

כמו בארץ...

שוקי, אני רוצה לבקש מבוריס להתייחס מבחינת העירייה גם על שיתופי הפעולה שקיימים וגם דברים, בוריס, שאתה רוצה להרחיב ולעשות יחד עם הנמל.

קודם כל אני רוצה להגיד תודה שאתה באת, כי תמיד דני מגיע לאשדוד כשאנחנו צריכים ולא מזמן הייתה ועדה בעיריית אשדוד, כי היה לנו מאוד חשוב, היו כמה נושאים שחשוב לעולים ודני בא עם הוועדה והתחיל להעביר חוק והתחיל לעשות עבודה טובה וגם, כמו שאתה ציינת ביום שישי האחרון, אתה גם צריך לעבור לאשדוד לגור.

אתמול בלילה הייתי בחתונה בטרויה גם.

עם הנמל אנחנו באמת מרגישים כמו בבית, ראש העיר יותר מעורב כאן, אני יותר מטפל בתחום התרבות ועכשיו גם בבניית העיר, אבל בכל אופן אנחנו בנמל באמת מרגישים בבית ותמיד, כמו שאמר יושב ראש הנמל החדש, הנמל מעורב בכל מה שקורה בעיר מאוד חזק ופה יגאל בן זקרי יושב, אין אירוע תרבותי שיגאל ושוקי לא נמצאים אצלנו בכל האירועים האלה ולראות את יגאל בא אליי, רוצה לקדם פסטיבל ג'אז, לעזור עם זה, וגם תורמים הרבה הרבה כסף לתחומי התרבות שאני אחראי ואני מאוד מאוד מודה.
לגבי כל הדברים שאמרנו, אז קודם כל בתחום התיירות, זה מאוד חשוב להביא את הנוסעים לאשדוד וזה לא חלום בכלל, כי אנחנו עושים הכול בשלוש השנים וחצי האלה לפתח את העיר בתחום התיירות, כי זה לא יכול להיות שחוף הים שלנו, מנהריה ועד אשקלון, בכל מקום התיירות מפותחת ורק באשדוד זה- - - והיום אנחנו מטפלים בזה ומתקנים וראש העיר עושה הכול שהתיירים יוכלו לעצור ולבלות יום-יומיים באשדוד ויהיה מה לעשות, והיום יש כבר כמה דברים שאפשר לעשות.

תכנית פיתוח של 400 מיליון שקל שאישרתם אותה.

בוריס, אני מציע לכם, אני אשדודי הרבה שנים, תעשו בחוף הים שובר גלים שיעצור את הגלים החזקים כמו בתל אביב, לפחות חוף אחד כזה, זה יהיה מאוד אטרקטיבי, מאוד יפה.

על שובר גלים דיברו הרבה הרבה, לצערי היו רק דיבורים ולא היו שום תכניות.

גם איכות הסביבה מגבילה את זה.

יש פה בעיה של איכות סביבה. ??? היום מאוד קיצוני בקטע של לאשר בניית שובר גלים בישראל ומעגנות ליאכטות או דברים כאלה.

מה שעשו, אתה אומר, בזמנו בתל אביב לפני הרבה שנים, אי אפשר לעשות יותר?

לא, בוא אני אסביר לך. אנחנו מתכננים את זה ונעשה את זה, ואני אגיד לך איך. אנחנו לא רוצים לעשות כמו שעשו באשקלון. אם תלכו לאשקלון במרינה, אתם תראו שהחוף נסוג וזה לא טוב.

צריך להפריד את זה מהחוף.

לכן מדובר על שובר גלים מודולרי כזה, רק הפיתוח שלו עולה הרבה כסף, דיברנו עם ראש העיר על הנושא הזה, אמרנו שהקדנציה הזאת לא נוכל לעשות כי נכנסנו לכל מיני תכניות שאנחנו חייבים לעשות אותן קודם כל, אבל סגור ומתוכנן ל- - -

בוריס סוגר לעצמו עוד קדנציה.

את זה חייבים לעשות, אבל אי אפשר גם פארק וגם חניון משאיות וגם כל הטיילות וכל מה שעושים, בית אמנים והמון דברים אנחנו עושים עכשיו. אי אפשר הכול.

אבל למה כל הזמן אתם משקיעים איפה שעובדיה, רק הוא בא מירושלים כבר בניתם לו הכול שם, כיכר הכי גדולה.

בוריס, בשנה הבאה.

שנה הבאה לא יהיה, כי כל הכסף כבר מתוכנן וכל הכסף כבר הושקע, אי אפשר לעשות עוד את זה, אבל אנחנו באמת חושבים שצריך לעשות את זה, ואני אישית מוביל את זה וביקשתי מראש העיר ואנחנו נתכנן את זה.

כולל מאגר דיג, שצריך לחשוב עליו.

נכון, יש הרבה דברים, אבל אי אפשר לעשות- - -

למעגן הדיג כבר הייתה תכנית, דרך אגב. אבל חוף הורג את זה.

אבל אני יודע שראש העיר ועיריית אשדוד רואים חשיבות של הנמל וחושבים ש- - -

תודה.

הצטרפו אלינו מספר עולים, הייתי רוצה לשמוע אתכם קצת. בבקשה.

שלום. אני באתי ממרוקו לפני עשר שנים, מרוצה מאוד מהעבודה, לפי דעתי זה מקום מספר אחד בארץ שלא רק נותן, אלא גם מקבל בתמורה אנשים- - - פה בארץ.

מה אתה עושה ביומיום?

היום אני משובץ באונייה, יום למחרת עוד אונייה, למחרת עוד אונייה. אני בתפעול, עם צוות קבוע, ולפעמים גם משתנה, אבל בדרך כלל העבודה היא דינמית ומשתנה יום יום.

יש לך משפחה במרוקו עוד?

כן.

מי נשאר במרוקו?

דודים.

איפה במרוקו?

דרבדאח.

אני גם עליתי ארצה כבר מזמן, 15 שנים אני בארץ ושמונה שנים עובדת בנמל אשדוד, כעובדת נמל רק חצי שנה וקודם התחלתי לעבוד כעובדת השמה שבע שנים וחצי. אני מתכנתת, מהנדסת תוכנה במקצוע, עבדתי גם שם ומאוד מרוצה.

מאיפה עלית?

ממולדובה, זה היה רוסיה באותם זמנים.

למרות שאולי זה לא פוליטיקלי קורקט, אבל יש יוצאי מרוקו, יוצאי גיאורגיה, מה האחוזים היום בנמל?

לוקחים פה את הממשלה בלי קואליציה מרוקאית.

באחוזים מה- - -

זה בדיוק כמו חברי המרכז.

רוב ליוצאי מרוקו. אוקי.

דני, אני רוצה גם להוסיף, לשם כך גם באת, אני רוצה להגיד שאנחנו גם בכובע שלנו בוועד העובדים אנחנו גם מנהלי עבודה ונמצאים פה גם כמה אנשים, בייחוד העולים החדשים, שאתה מצפה מבן אדם שהוא עולה חדש ונכנס למקום חדש שכאילו יתקשה או בוא נגיד שיהיה כאילו ברמה בינונית, ופה יש לנו, סתם לדוגמה אחד, יש פה עוד כמה מצטיינים, את איגור שהוא מצטיין נמלי, עולה חדש, מבחינתנו המנהלים הוא נותן, עושה, במשמרות, בכל העבודות, במה שהתבקש, ואף פעם לא הייתה לו בעיה, נתן את השירות הכי טוב שיש לנמל. וכך גם לימה שנכנס לתפקיד ביחידת נזקים, שאם פעם הייתה בעיה, שוקי ועובדיה וכל ההנהלה פה דיברו איתך על שירות, אז אחת מהקדימויות שעשו משהו עם המחלקה הזאת שעובד בה לימה, שאני אומר לך פעם היא הייתה סתם מחלקה והיום זו מחלקה שחוסכת הרבה כסף, כמובן לנמל וגם למדינה, מתביעות ומכל מיני. הם גם מונעים את הנזקים על ידי זה שכל דבר מתועד אצלנו. אנחנו עם שקיפות מלאה. לקוח, לא יודע מה, אתה הבאת מכולה, בלי ידיעתך, גם אם אני פגעתי בה, היא תמיד מצולמת, מתועדת, אף פעם אתה לא תגיד 'נמל אשדוד טייח ו...', אין דבר כזה, גם מה שעושה הנמל, לא תראה דבר כזה בעולם, אני מצלם ומעביר את זה ללקוח, אומר לו, 'תשמע, המכולה נפגעה כאן בנמל', או אני מודיע לו 'המכולה הגיעה ככה מנמל היעד, קח בחשבון, תטפל בזה, זה הגיע כך' וזה מתועד, ולימה והחבר'ה שלו עושים עבודה נפלאה וכמובן אנחנו מאוד מאוד מבסוטים מהצוות הניהול הביניים, מכל החבר'ה העולים החדשים. רפי כמובן, רפי עבד פה בתור עובד קבלן והכרנו אותו וכשהוא רצה להיכנס לנמל, אז הוא גם לא האמין שהוא ייכנס, הוא אמר 'יהיה לי קשה', יש לו מגבלה אחת או שתיים, אמרנו לו, 'רפי, אם תעבוד כמו שאתה עובד פה, זה יהיה מצוין', וכמובן שהוא לא מאכזב. ואנחנו שמחים וגאים שההנהלה בנמל נותנת את האפשרות לאנשים גם שהגיעו לפני שנתיים וגם שהגיעו לפני עשר שנים לארץ להיכנס למקום עבודה, אני חושב הכי טוב בארץ, ואנחנו מכירים, כל חברינו הם גם בוועדים בחברות אחרות. היום נמל אשדוד בזכות ולא בחסד זה מקום עבודה הכי טוב בארץ, מקום שלא רק מקבל, הוא גם נותן המון. מה שהראה לך פה שוקי זה יותר יפה ככה לעין, אבל בפועל, עם האנשים שעובדים פה בנמל, אנחנו מקבלים פידבקים חיוביים שאומרים לך שאפילו באירופה, והיינו בסיור באירופה בנמלים, ועובדיה אמר לי שם, 'הלוואי שנגיע לזה', והגענו לזה ועברנו את זה מבחינת תפוקה. שתבין, זה דבר שבחמש שנים עשינו פה תפנית מדהימה.

אני למשל חושב שלא הרבה יודעים, ברוח מה ששוקי אמר על הסטייקים, שבנמל אשדוד שליש מהעובדים הם או הנדסאים או אקדמאים. זה מקום עם תכונות עבודה שאתה לא מצפה לחלק כל כך גדול של אקדמאים מכלל האוכלוסייה וזה הרבה מעבר לחיפה ומעבר לממוצע הנמלי בכלל בעולם. כלומר גם המאפיינים כאן הם של עובדים עם איכויות אנושיות השכלתיות מאוד גבוהות, יחסית לתחום כמובן. וכל הדברים האלה שדודו אמר, ששוקי אמר ושאני מספר לך, הם גורמים בסוף למספרים. אני אומר לך, הנחתום לא יעיד על עיסתו, אלא מישהו אחר, למשל סקר בי.די.איי כל שנה, שהוא מאוד נחשב בשוק, באשדוד אנחנו יושבים במקום 37, אחרי שהיינו פחות והתקדמנו, כך שגם אנחנו כל הזמן בנטייה להשתפרות ובחיפה יש סטגנציה מוחלטת, 80, 85. כלומר גם שם, לא אשדוד מדברים, 50 מקומות לאחר מכן, שזה בודק איך אתה מבחינת כל הפרמטרים שקשורים למקום עבודה כמקום עבודה ועושים סקרים לפני כן. בסך הכול אני חושב שאנחנו צריכים להתגאות במקום הזה.

עוד דבר שהוא מאוד לא אופייני זה, אפרת קסלר היא ממונה על הגיוס, אבל גם אופן הקליטה ודרך הקליטה של אוכלוסיות מגוונות.

עובדיה, בקשר לזה, כמה יוצאי אתיופיה היום יש בנמל?

מעט מאוד, הרבה פחות, אבל צריך להגיד- - -

אנחנו העברנו חוק בכנסת לפני מספר חודשים שמחייב לא אתכם עדיין, אבל את משרדי הממשלה ואת הרשויות בייצוג הולם של- - -

אבל חבר הכנסת דנון, זה בדיוק כמו הבדיחה, דווקא השבוע אמרתי את זה ללימה ואנחנו מכירים את זה כעובדה, אתה רוצה לזכות בטוטו, רק תמלא. זה קשור גם המון לביטחון עצמי, הם לא מגיעים וכשהם מגיעים, אתה שואל את החבר'ה כאן, למשל לפני חודש קלטנו מסגר מצוין שהוא היה בוועדה, מעבר לכל מה שחיכינו לקבל ממועמד לפי תנאי הסף והם אומרים לך, 'אני לא האמנתי שאני אתקבל', 'אה, גמרנו, זה מכור', שזו שטות מוחלטת. וכשהם נכנסים, הם אומרים, 'בכלל לא האמנו שאנחנו נגיע'.

ביום ראשון קיבלנו מהנדס אתיופי. מספר 1,317.

לא, הוא ירד ל-1,305 וחשוב להגיד, כי כל הזמן אנחנו מתייעלים. וביחס לזה שכל הזמן אנחנו עולים במטענים ובהישגים התפעוליים ובכוח אדם אנחנו- - -

ה-1,300 זה כולל חברות קבלן?

לא, רק עובדים.

כמה בסך הכול אנשים עובדים בנמל היום?

כ-1,500. יש 200 אנשי ביטחון שהם עובדי קבלן.

אבל יש כל החברות האחרות, של משאיות ונותני שירות- - -

כמה עובדים נכנסים בדלת של הנמל בבוקר ויוצאים בערב?

כולל נהגי משאיות?

לא, בלי נהגי משאיות. נותני שירותים ו- - -

סדר גודל של 1,500.

אבל אסור לשכוח שהחברות שנמצאות בסמוך לנמל, בגלל הנמל, וקשורות בפעילות השוטפת של הנמל, יש עשרות אלפים. זה סדרי גודל של 30,000.

יש עדיפות בקבלה לעובדי אשדוד? שגן יבנה לא ייעלבו.

לא, ממש לא.

המכרז שלנו היום הוא ארצי ואתה צריך לגור 30 קילומטר. רק בעבודת משמרות.

ראשון מגיע ל-30 קילומטר.

כן, תושבי ראשון נמצאים בפנים.

אז זה ראשון-אשקלון.

זה רק לאלה שהם עובדי משמרות, מי שלא עובד משמרות זה כל הארץ.

יש לנו עובד שנוסע לנצרת כל יום.

יש יותר רחוק, החבר'ה ממחלקת ים, בצפון.

אבל ככלל הם נדירים, בסך הכול רובם ב- - -

אפילו אני מכיר אחד אשדודי שנוסע לצפון צפון.

קודם כל כמנהל מחלקת מכולות של החברה יוצא לי לא מעט פעמים לעזור בנושא של קליטה ועלייה, עולים חדשים שמגיעים מביאים את תכולתם במכולות ואנחנו מגלים שירותיות לא רק לחברות הענק, אלא גם לאדם הבודד שמביא את המכולה הבודדת, שבשבילו זה ממש עולם ומלואו.

זה החיים שלו.

ממש ככה וכל יום המתנה זה עוד יום אחסנה ואנחנו מקפידים, אתה יודע, קלה כבחמורה בנושא הזה. יחד עם זה יש כאן פעילות ואני חושב שבכלל כנמל, כתושב העיר וכיושב ראש עמותה, שזו עמותה של התנדבות שמטפלת באוכלוסיות עולים ובאנשי הקהילה, נמל אשדוד הוא מקום שמזין את העיר בצורה שקשה לתאר במושגים של העשרת העיר. אם מדברים פה למשל שחבר'ה עובדים קשה ומרוויחים שכר גבוה, זה חוזר בחזרה לעיר, זה מייצר מקומות תעסוקה בעיר. אותם אנשים שנקלטו פה, עולים או נותנים שירותים מסביב, יש פה המון לוגיסטיקה מסביב שמעסיקה המון עולים. דווקא אותם אנשים שצריכים בתחילת הדרך, אפילו אם אלה עבודות זמניות ועבודות גישור לדברים עתידיים, אקדמאים שבתחילת הדרך חשוב להם, נמל אשדוד הוא תומך עלייה מובהק במושגים האלה וגם במושגים של קליטת אקדמאים. אני, לצורך העניין, אמנם עליתי בשנת 71' אבל אני 20 שנה בחברה, אז עצם המהלך של ההתקדמות שלי בחברה, מעובד פשוט לראש מחלקה, זה בעצם מה שעובדיה וכולם מתארים, שלעובדים יש אופק, גם לעולים וגם לוותיקים, וכארגון, אני חושב, בשנים האחרונות עשינו התפתחות מדהימה, גם במובן השירותי, גם במובן העסקי כלכלי וזה יכול להיחשב כגאווה של ממשלת ישראל, של עם ישראל, שחברה כזאת שהיא באמת עובדת ברמה של סטנדרטים אירופיים. יש פה גם עובדים נוספים שהצטרפו, חלקם היו עובדים שלי ועובד חדש עכשיו, מסגר.

אני מסגר-רתך, שמונה שנים אני עובד בנמל וכבר חודשיים אני בתור עובד נמל.

מזל טוב.

ממש תודה, אני מרגיש את ההבדל, אני בעצמי מרגיש שעליתי ברמה. קודם כל אני חייב להגיד שקצת התחלתי לדבר עם האנשים מהמחלקות האחרות ושמתי לב שעכשיו הדרישות בנמל הן בהרבה יותר גבוהות. נגיד אם לוקחים מכונאי, מבקשים ממנו שיהיה הנדסאי, אם אני לא טועה. הוא צריך להיות מהנדס. אני רתך, לא לוקחים כל רתך, צריך רתך מוסמך, צריך רתך צנרת, ממש רתך מקצועי. אני מבסוט שאני- - -

אתה גר באשדוד?

כן, אני גר באשדוד.

אני כבר לא כל כך עולה חדש, עליתי בשנות ה-90 ובנמל כבר 20 שנה וזה המזל שלי. אני מהנדס תקשורת במקצוע, פה אני עובד בתור טכנאי תקשורת, ממש במקצוע, ומאוד מבסוט. מיותר להגיד את זה. פשוט בהזדמנות אני רוצה להגיד לך, דני, שאני מאוד אוהב את הדעות הפוליטיות שלך ואני רוצה לאחל הצלחה לממשלה החדשה ובעיקר לליכוד ולישראל ביתנו.

בדרך כלל מדברים על עובדי הכנסת, יש כאן שלוש עובדות כנסת, עובדי הכנסת הכי מרוצים להיות עובדי כנסת, ליד נמל אשדוד זה תחרות קשה.

אני מהנדס ימי במקצוע ועובד כמהנדס ימי של הנמל, במחלקת בינוי. במערכת אני מ-1994 ובנמל החל מהרפורמה ב-2005, קודם עבדתי ברשות הנמלים, עבדתי גם בחברה לתכנון לפני כן. מאוד מרוצה מהעבודה, זו עשייה, אני יכול ליישם את הרעיונות שלי ולעשות דברים חדשים. כמה דברים אנחנו עשינו כמו מסעות בטוניים, סיבים סינתטיים, זה היה חידוש עולמי למעשה, שזה מאפשר עבודה עם הרבה פחות תיקונים מאשר כל סוג אחר של מסעות בנמל.

תואר של מהנדס ימי זה דבר שמאוד מאוד- - - הוא בא עם זה ביחד והביא את זה וזו תרומה מאוד גדולה.

חבר'ה, תפרגנו ל- - -, עובד נמל, חבר מועצת גן יבנה מטעם הליכוד, כל הכבוד ל- - -

אני בנמל כבר 11 שנה, במחלקת מניעת נזקים. אני חייב להגיד לך, אני עוקב אחרי התקשורת מה שאתה עושה בקהילה וכל מה שקשור לקהילה, באמת אני עוקב אחריך ו- - - אני לא תומך ב- - -

הוא במפלגת העבודה.

את החשבון נסגור איתך אחר כך...

אני הגעתי ב-2002, בהתחלה שהגעתי היה פחד קצת, פה עבודה מאוד טובה ואפשר להתקדם פה, אין מחוז שאני ביקשתי שעובדיה אמר לי לא, אם אתה רוצה להתקדם וללמוד, נותנים לך את האפשרות וזה כמו משפחה. אני אספר לך על חבר שלי שהגיע פה, לפני כן עבד עשר שנים בחברת חשמל, בחור מאוד מוערך, תראו אותו, כל הזמן, נתנו לו ויום אחד הלך הביתה.

בחברת חשמל אין קביעות כמו פה, עשר שנים הם יכולים לסחוב אותך. גם על זה צריך לעשות הצעת חוק. בן אדם נכנס לחברה, עובד חמש שנים ואחרי זה זורקים אותו.

אל תשנו את זה בשנים הקרובות כי אנחנו נהנים מהחבר'ה שבאים שם, מעולים אחד אחד, באים מוכנים.

אז בזמנו נכנסו לבזק, לביטוח לאומי, אנשים ש- - - אחרי שהם ניצלו את התקציב של משרד הקליטה- - - אני אומר לך, שתדע לך, משרד הקליטה מזרים כסף, ברגע שנגמר הראשון שמפטרים אותם זה העולים.

תודה. רק לומר. יחיאל, ראש העיר, לא פה, הוא התנצל, אבל אנחנו עובדים ביחד על הקמה של מרכז מורשת ליוצאי אתיופיה באשדוד. התכניות אושרו וזה הולך להיות מרכז מכובד מאוד של העדה.

מאוד חשוב שגורמים בקהילה יעודדו את האנשים שלהם להגיש מועמדות למכרזים.

זה מה שאנחנו עושים- - - באמת צריך להודיע להם שיש מכרזים, ש- - - ולנסות לעבור את המבחנים.

שיעשו להם את האבחנות.

אני לא יודע אם יודעים את זה פה הרבה, אבל במכוני קליטה, במבחני המיון, יש הקלה לעולים חדשים.

אין, זו הבעיה.

יש הקלה לעולים חדשים, בדוק. יש התאמות. עושים התאמות בגלל שהם עולים חדשים. לא צריכים לפחד ממבחנים.

אנחנו בנמל שואפים בהחלט לגיוון תעסוקתי, גם מהבחינה הערכית וגם מהבחינה העסקית של מגוון ידע ומגוון דעות. שיטת הגיוס, ככל שדובר פה, היא מכרזים, אנחנו מפרסמים מודעה פומבית, מי שעובר ממשיך בתהליך, נבחן במכון, נבדקת התאמה. מי שנמצא מתאים להמשך תהליך על ידי מכון האבחון מגיע לוועדה. כמו שדיברנו כאן, אנחנו לא רואים אותם הרבה, לא במבחנים ולא בוועדות. כלומר הם לא מגישים כל כך מועמדות. אנחנו כן מפרסמים לגורמים בקהילה האתיופית, אנחנו בקשר גם עם הג'וינט, אנחנו בקשר עם לשכת התעסוקה, אבל ממש יש את הצורך שגורמים בקהילה ואפילו בלשכת התעסוקה יעשו עבודה לאותם עולים חדשים ויגידו להם לגשת ויעזרו להם לגשת, יכינו אותם, גם למבחנים וגם לוועדה. כי מבחינתנו, ברגע שמגיעים לוועדה, הכול פתוח.

תודה.

יורם, בבקשה.

קודם כל אני אתחיל בלחזק את הדברים של כולם. נמל אשדוד לא מקום העבודה הכי טוב בארץ, הוא הכי טוב בעולם. אין מקום עבודה שיותר טוב מנמל אשדוד. אין דבר כזה בעולם, לא אופי העבודה, לא האנשים, לא החברויות פה. אין דברים כאלה. מקום מדהים.

אני אגיד רק לעניין הקליטה של העדה האתיופית. דווקא דני דנון שאני בקשר מתמיד איתו דאג לי בתחילת שנת הלימודים האחרונה לכ-150 תיקים לעולים האתיופים בגן יבנה, עלינו שם בית-בית וחילקנו להם. אני חושב שהבעיה של הקליטה של העולים האתיופיים זה חוסר המודעות. יש להם בעיה של תקשורת, לדעת מתי יוצא מכרז בנמל אשדוד. יצא מכרז לנמל אשדוד לקליטת סוורים, אני חושב ששם צריך ללכת פשוט לבניינים שלהם, אני ניגשתי לבניינים. לעלות לבניינים האלה זה לראות מדינת עולם שלישי, כאילו אנחנו חיים במדינה אחרת והם חיים במדינה אחרת. הם מבשלים באמצע הסלון את הלחם שלהם, אלה דברים מדהימים, אלה דברים שצריך לראות בעין כדי להבין.

העולים החדשים חדשים.

העולים החדשים חדשים. כדי שאחד כזה יגיש מועמדות, אתה צריך לבוא עם המכרז ביד ולהגיד לו, 'אדוני, יש כניסה לנמל, לך תעשה ככה וככה וככה'. לפרסם בעיתונות? הם לא קוראים, הם לא מגיעים לעיתון, הם לא מגיעים לשום מקום שאומר להם בכלל. זה פשוט לעלות ולהגיד להם ולאסוף אותם ולקרוא להם, לבחורים הצעירים, החבר'ה שמשרתים בצבא, הם לומדים, הם עושים הכול, אין להם את הקטע הזה של לדעת מה קורה ואיפה אפשר להיכנס לעבוד. הם לא יודעים. חוסר מודעות.

יש טלוויזיה באמהרית, רדיו, יש את רק"ע.

לפרסם בטלוויזיה האמהרית.

ואני שמח שהגעת, דני. תודה רבה.

תודה. אני רוצה באמת להודות לגדעון, לשוקי, לבוריס, לכל החברים הטובים שלי פה, אני למדתי ואני חושב שבאמת אתם צריכים לנצל את ההזדמנות ואת הכוח שיש לנמל היום עם הפנים לחברה בעיר אשדוד, ומבחינתי אני, גם כחבר ועדת כלכלה שמשפיע רבות בתוך מה שקורה בכנסת, אשמח מאוד לראות איך מקדמים את הדברים ומקדמים גם את אשדוד וגם את הנמל וגם את העולים שבאים לפה.

אז תודה רבה לכולם, תודה לדנה, מנהלת הוועדה, ולכל מי שארגן את הסיור.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:45.>