הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 688

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ח' באייר התשע"ב (30 באפריל 2012), שעה 12:30

<הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 189 והוראת שעה) (הטבות מס לקצבה), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

רחל אדטו

>
אסי מסינג - לשכה משפטית, משרד האוצר

הראל שרעבי - אגף שוק ההון

שלי סבן - יועצת שוק ההון, אגף שוק ההון

יעקב כהן - רשות המסים

צור גינת - רשות המסים

אבי חזן - ק' תכנון שכר וגמלאות, המשרד לביטחון פנים

ערן גרוסברגר - ר' ענף תקציבי אכ"א שכר וגמלאות, משרד הביטחון וצה"ל

יוסי דסקל - יועץ משפטי פרט פרקליטות צבאית ראשית, משרד הביטחון וצה"ל

חוסיין חוסייסי - ר' ענף תקציבים שכר וגמלאות אכ"א, משרד הביטחון וצה"ל

סרחיו דקל - מתמחה, משרד המשפטים

מוני פלר - מנכ"ל הפניקס, איגוד לשכות המסחר

גדעון בן ישראל - חבר כנסת לשעבר

לילך מרציאנו - מחלקת שכר וגמלאות

נעה בן שבת

וילמה מאור

הילה מליחי

<הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 189 והוראת שעה) (הטבות מס לקצבה), התשע"ב-2012>

צהריים טובים, היום יום שני בשבוע. חזרנו אחרי חופשת חגים של חודש. חשבתי שאנחנו באים למושב של קיץ, שנוכל להשלים כמה נושאי חקיקה, ולנסות לעזור לציבור הגמלאים, האוכלוסיות החלשות, כפי שעשינו שלוש שנים. ולפתע פתאום, מתברר לנו שיכול מאוד להיות – לא יודע – שהשבוע הזה, אולי עוד שבוע, הכנסת תתפזר והוועדה תפסיק את עבודה למען ציבור האזרחים במדינת ישראל ותלך לבחירות.

באופן מיידי?

באופן מיידי. אי לכך, מה שהרשנו לעצמנו לפני, אני לא יודע אם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו עכשיו. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות, והנושא: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 189 והוראת שעה) (הטבות מס לקצבה). הצעת חוק ממשלתית שהוצמדה לה הצעת חוק פרטית שלי. אני מריח שעל פניו, מהדיבורים שאני שומע פה, אנחנו נסיים היום כנראה. ואם נסיים, אז אני רוצה להודות לפקידי האוצר, ולאגף מס הכנסה, ולאגף שוק ההון, שהקדישו מזמנם, תוך כדי גילוי ראש גדול ופתיחות ועשו כמיטב יכולתם להביא את הצעת החוק הממשלתית הזאת לידי סיום.
הצעת החוק הזאת היא לא הצעה של מה בכך. אני לא רואה בה הצעה של מה בכך. היא מהווה מעין פריצה, או תיקון לעיוות של תיקון מס' 3, בזה שהיא מאפשרת השארה של כספי פיצויים כחיסכון הוני למי שיש לו קצבה. זה נכון שהוא ישלם מס רווחי הון, מה שהוא לא היה משלם בעבר, אבל עד לאחרונה לא התאפשר לו בכלל להשאיר את כספי הפיצויים. אנשים משכו את הכסף וגרמו לעצמם נזקים כבדים. לקחו כספים גם אם הם לא היו צריכים אותם, רק בשביל לא לשלם עליהם מסים. הגדלת הפטור מהקצבה מזכה מ-35% היום עד 67% אי שם בשנת 2025, זה שאנחנו סוגרים עכשיו ל-2025, אבל זה בסדר – עושה סדר בין הפטור של פיצויים ופנסיה, מאפשרת לקבל פטור גם על קצבה מזכה וגם על קצבה מוכרת. אם בעבר היית מקבל פטור על קצבה אחת, היום אתה תוכל לקבל על שתי קצבאות. אני חושב שבשורה התחתונה ההצעה הזאת היא הצעה מטיבה.

יחד עם זה, יש פה התחייבויות של האוצר לגבי אנשי משרתי הקבע ואנשי משרד ראש הממשלה שהם לא ייצאו פגועים מהצעת החוק הזאת. אנשי הקבע זה בשבילי גם משטרה, שב"ס וכל כוחות הביטחון. כל כוחות הביטחון – שלא ייצא שאמרתי אנשי קבע ומשטרה. אז אני מקווה שבהקראה – אנחנו נמשיך בהקראה, נגיע לסעיף, נתקן אותו. אנחנו נאפשר היום, ברוח הדברים ליועצת המשפטית של הוועדה וליועץ המשפטי של האוצר להביא לניסוחים ברוח הדברים שנסכם. והמטרה היא להניח את זה מחר על שולחן הכנסת.

אני לא יכולה להתחייב.

אנחנו יכולים להתחייב, למה? אם לא נניח את זה על שולחן הכנסת יכול להיות שלא תהיה לנו כנסת. ברגע שהכנסת תצביע על פיזורה, אז עברנו את הוועדה ואנחנו לא נעביר את זה שנייה-שלישית. ועבדת כל כך קשה, ועבדנו ועשינו, וזו הצעת חוק שהאזרחים רוצים אותה, ואנחנו חושבים שהיא חשובה לציבור הגמלאים. היא חשובה לאזרחים במדינת ישראל, וחבל שהיא תיפול, ואני לא יודע מה יהיה בכנסת הבאה. אחר כך זו אופרה אחרת. היום אין לנו הזדמנות חוזרת. כל מה שאנחנו יודעים לסיים – מסיימים. משקיעים יותר שעות, יותר זמן, יותר מאמץ – אין ברירה. עשית עבודה קשה, את יכולה למצוא את עצמך מחר שזה איננו. איננו. לצערי, אבא של ראש הממשלה היום נפטר, אז לא יהיו הצעות אי-אמון, אז אולי הרווחנו שבוע. אבל אם לא, יכול מאוד להיות היה שאם לא היינו מגישים את זה מחר או מחרתיים, זה היה פאסה.

בכל אופן, אני שמעתי את יושב-ראש הכנסת שאומר שברגע שמעבירים את החוק, הוא מפזר את הכנסת. הוא לא נותן שום הצבעות, שום אפשרויות. למה לקחת סיכונים? ואנחנו נמשיך בהקראה איפה שהפסקנו, ושיש הסכמה – הסכמה, איפה שאין הסכמה - - -

תהיה הסכמה.

אולי נחזור קודם כל על הגדרת תשלומים פטורים, שהיא לא היתה מוסכמת בסעיף 5, ויש לגביה הסכמות.

אז תקריאי את ההסכמה.

ההגדרה אומרת כך: ""תשלומים פטורים" כל אחד מאלה" - - -

אנחנו בעמוד 2.

אנחנו בעמוד 2. ""תשלומים פטורים" – כל אחד מאלה:
(1)
סכומים ששילמו מעבידיו של עובד, בעבור העובד, לקופת גמל לקצבה, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, העולים על השיעור להפקדה כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בסכום התקרה, לפי הנמוך מביניהם וסכומים ששילם העובד כאמור על חשבון מרכיב תגמולי העובד העולים על השיעור המרבי להפקדה של מרכיב תגמולי העובד לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בשכר הממוצע במשק לחודש, לפי הנמוך מביניהם; לעניין זה – "השיעור להפקדה", "השכר הממוצע במשק", "משכורת" ו"סכום התקרה" – כהגדרתם בסעיף 3(ה3)".

וזה מוסכם. מי בעד?

סליחה רגע, פסקה (2) – "(2)
כספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות הגמל;
(3)
סכומים ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל לקצבה, בלא תשלום מקביל מטעם מעביד, ושהיחיד אינו זכאי בשלהם לזיכוי לפי סעיף 45א או לניכוי לפי סעיף 47".

מי בעד סעיף 5 כפי שהוקרא?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 5 אושר.

אין פה התנגדויות. תודה רבה. כל חברי הכנסת שנמצאים פה באולם מאשרים את זה, וסעיף 5 אושר כפי שהוקרא עכשיו.

סעיף 5(1) – הגדרה של תשלומים פטורים.

כן. ואנחנו עוברים לעמוד –

עכשיו אנחנו עוברים לעמוד 4. אנחנו אישרנו חלק מהפסקאות, אבל פסקה (4) לא אושרה. היה ויכוח לגבי הנושא של המענקים, המענקים הפטורים של כוחות הביטחון. כיום הם פטורים. וגם בעניין הזה אני חושבת שיש - - -

הסכמה?

אבל קודם המכפיל, נעה. המכפיל לא אושר.

המכפיל לא אושר. סעיף (ד) – "אחרי ההגדרה "גיל פרישה" יבוא:
""מכפיל ההמרה להון" – 180 או מכפיל אחר שקבע שר האוצר בצו באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת".

אסי, שמעת? זה בסדר מה שהיא הקריאה?

לא, אני לא הקשבתי.

אתה לא איתנו?

לא - - -

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ד) אושר.

תודה רבה. סעיף (ד) אושר.

עכשיו פסקת משנה (ה) – "ההגדרה "מענק פטור" – תימחק" – זה במסגרת אותן הסכמות שאנחנו נקריא אותן גם בהמשך לזה, גם את פסקה (4), כי הם קשורים זה בזה.

אוקיי. אז תקריאי את פסקה (4).

"(4)
במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג)
(1)
בסעיף קטן זה – "יתרת ההון הפטורה" – הסכום המתקבל מהפחתת הסכום האמור בפסקת משנה (ב) מהסכום האמור בפסקת משנה (א):

(א)
סכום השווה ל-67% מתקרת הקצבה המזכה כשהוא מוכפל במכפיל ההמרה להון;

(ב)
המענקים הפטורים כשהם צמודים למדד מהיום שבו התקבלו עד יום 1 בינואר בשנה שבה חל גיל הזכאות, ומוכפלים במקדם; לעניין זה, "מקדם" – סכום השווה ל-35% מתקרת הקצבה המזכה כשהוא מוכפל במכפיל ההמרה להון ומחולק בסכום המתקבל מהכפלת הסכום הפטור המרבי לכל שנת עבודה כאמור בסעיף 9(7א)(א)(2) ב–32"".

מענקים פטורים.

"מענקים פטורים" – סכום המענקים הפטורים לפי סעיף 9(7א)(א) שקיבל יחיד בעד שנות עבודתו שקדמו לגיל הזכאות, ולא יותר מ-32 שנות עבודה, ולמעט אלה:
(1)
מענקים שקיבל יחיד שחלה עליו פסקה (2) להגדרה "גיל פרישה" שבסעיף קטן (א);

(2)
מענק נוסף לקצבה ששולם –

(1)
לפי סעיף 15 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985;

(2)
לשוטר או סוהר לפי סעיף 22 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970, (להלן – חוק הגמלאות) בכפוף לסעיף 77 לחוק האמור;




(3)
לעובד שירותי הביטחון , לפי סעיף 63ב לחוק הגמלאות".

גמרנו. קודם כל סעיף (ה). מי בעד סעיף (ה), שההגדרה תימחק?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ה) אושר.

תודה רבה. כל חברי הכנסת שנמצאים אישרו. סעיף (4). מי בעד סעיף (4)? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (4) אושר.

תודה רבה. וגם סעיף (4) אושר.

סליחה, אני לא קראתי עוד - - -

את (2).

- - אני מצטערת. 2 ו-3 או את חלק - - -

סעיף (4)(1).

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (4)(1) אושר.

סעיף (4)(1) אושר.

פסקה (2), שנמצאת בתוף סעיף קטן (ג) – "על אף הוראות סעיף קטן (ב), נישום הזכאי לפטור ממס לפי הסעיף הקטן האמור, שקיבל גם מענקים פטורים, לא יעלה סכום הפטור לגביו, לפי אותו סעיף קטן, על יתרת ההון הפטורה כשהיא מעודכנת לפי הוראות פסקה (3), ומחולקת במכפיל ההמרה להון".

"(3)
ב-1 בינואר של כל שנת מס, החל ב-1 בינואר של השנה שבה חל גיל הזכאות, תתואם יתרת ההון הפטורה בהתאם להוראות סעיף 120ב".

זה (4). ואנחנו מצביעים על סעיף (4) כולו, כולל 1, 2, ו-3. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (4) אושר.

תודה רבה. וסעיף 4 כולו אושר. ואנחנו עוברים לסעיף (5).

פסקה (5) כבר אושרה בעצם.

אושר, אז אין לי מה לעשות.

אז אנחנו נמשיך בפסקה (6).

אוקיי.

" (6)
במקום סעיף קטן (ה) יבוא:

(ה) (1)
סכום שקיבל יחיד עקב היוון קצבאות – פטור ממס עד לסכום כולל שלא יעלה על 67% ממכפלת תקרת הקצבה המזכה במכפיל ההמרה להון, ואם קיבל היחיד מענקים פטורים כאמור בסעיף קטן (ג) – עד ליתרת ההון הפטורה כהגדרתה בסעיף הקטן האמור, ובלבד שהיחיד הגיש לפקיד השומה בקשה לקבלת פטור על סכום מהוון לפי פסקה זו, בטופס שקבע המנהל, לא יאוחר מתום 90 ימים מהיום שבו ניתן לו לראשונה פטור ממס בשל קצבה מזכה לפי סעיף זה".
"(2)
ניתן פטור ממס לפי פסקה (1), יופחת סכום הפטור לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) בסכום השווה לסכום הפטור לפי פסקה (1) כשהוא מחולק במכפיל ההמרה להון.

(3)
על אף הוראות סעיף 121 לפקודה, על סכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת, אשר אינו פטור ממס לפי פסקה (1)" – וכאן אני מבינה שיש הערה של הצבא - - -

בסעיף (2) היתה - - -

תגמרי להקריא.

"אשר אינו פטור ממס פטור ממס לפי פסקה (1), יוטל מס רק בשל מרכיב הרווח היחסי, בשיעור של 15%; לעניין זה – "מרכיב הרווח היחסי" – הסכום המתקבל מחלוקת הסכום האמור בפסקת משנה (א) בסכום האמור בפסקת משנה (ב):
(א)
הסכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת, כשהוא מוכפל בהפרש החיובי שבין היתרה הצבורה לבין התשלומים הפטורים;

(ב)
היתרה הצבורה".

""היתרה הצבורה" – הכספים שנצברו לזכותו של יחיד בחשבונו בקופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, עד למועד חישוב רווחי הקופה שקדם לגיל הזכאות של היחיד, והנובעים מתשלומים פטורים".

כן אדוני.

ערן גרוסברגר, אגף תקציבים במשרד הביטחון.

צעק עלינו, שישמעו אותך.

כפי שציינת בהתחלה, המטרה לא היתה פגיעה במשרתי הקבע וכוחות הביטחון, אבל הסעיף - - -

באה ממשלת ישראל ואמרה: אנחנו רוצים לעזור לאזרחים. גם משרתי הקבע וכוחות הביטחון הם אזרחים טובים.

תודה. הסעיף לפי הנוסח הנוכחי כן גורם לפגיעה במשרתי הקבע וכוחות הביטחון שזכאים להטבה ייחודית של פטור להיוון טרם הגיעם לגיל 67. מה שהסעיף עושה כרגע, הוא מקזז את הפטור הזה בהגיעם לגיל 67.

מאיפה אדוני מבין את זה?

גם מנוסח החוק, גם מבדיקה מול מס הכנסה.

שמע, מאחר ואין שום מגמה של האוצר לפגוע, אז בואו נבהיר שזה לא פוגע ולא מרע.

אני רוצה להבהיר משהו, ב-2004 כשהיה תיקון חקיקה בפקודה בנושא - - -

אני לא רוצה לשפר את מצבם בשום מצב.

לא, אני אומר, אז השאירו להם את ההיוון הפטור. כוחות הביטחון שפורשים - - -

מי אדוני? לפרוטוקול.

יעקב כהן מרשות המסים. נתנו להם את ההיוון הפטור בגיל 45 או 50, מתי שהם פורשים, בשנת הפרישה, בשנה שלאחריה. זו היתה הוראת תחולה נפרדת שלא השפיעה על הפטור שניתן להם על הקצבה שהמשיכו לקבל בגיל 66.

יש את המספר להוראה?

הוראת התחולה היא מ-2004, סעיף 71 להוראת התחולה.

אתה יכול לכתוב: סעיף זה אינו פוגע בהוראת תחולה מספר זה וזה.

פשוט להוסיף פסקה (4).

כן.

אנחנו נסכם את זה.

מאה אחוז.

אבל ברוח זו יהיה "אין בהוראה זו כדי לגרוע".

אני מוכרח להגיד שאני לא כל כך הצלחתי להבין איך זה גורע, אבל - - -

בעצם אתה אומר, הפטור הוא רק לפי פסקה (1), אם אנחנו לא מדברים על פטור - - -

אסי, זה לא משנה מה אתה מבין ומה אתה לא מבין. אנשים צריכים גם לראות וגם להיראות. אם אתה בא להיטיב, ואתה בא באיזו הצעת חוק ממשלתית, ואנשים יוצאים עם הרגשה כאילו דפקת אותם – יצא שכרך בהפסדך. בוא נבהיר את העניין, שכולם ירגישו טוב, ואף אחד לא ירגיש מקופח. אני חוזר ואומר: אני לא רוצה להיטיב ולשנות מעבר לסיכומים הקיימים. לא רוצה. אני לא להרוויח שום דבר מעבר לסיכומים שעשינו. לא רוצה לפגוע, נכתוב את זה, נגדיר את זה. שבו אתה וערן ונעה, תיפגשו עכשיו, אחרי הישיבה ותנסחו את זה ככה שכולם יהיו רגועים. ערן לא ייסע הביתה, נשלם לו שעות נוספות היום.

הבעיה היחידה היא שאם יש הוראות אחרות נוספות שמחריגות, אנחנו לא מתייחסים אליהן, אז מזה אפשר ללמוד שכן יש בזה כדי לגרוע. ולכן - - -

אסי, אנחנו מכירים את יכולתך המשפטית, ואתה תשב ותנסח שירגישו טוב. אנחנו לא רוצים להרוויח כלום, אנחנו לא רוצים לפגוע. כן אדוני.

<
מוני פלר מ"הפניקס". הערה לסעיף (3). סעיף (3) מדבר על יכולת של מי שחסך לקצבה מוכרת למשוך את הכסף להעביר חלק מהכספים עם תשלום מס של 15% מהרווח הכולל. היות שמדובר על השקעה לטווח מאוד ארוך, אנחנו מטילים על גמלאים סיכון מאוד גדול של מס על הרווח האינפלציוני. >

אנחנו יודעים ואנחנו לא פותחים את זה. אוקיי. אמרנו שינסחו את זה. מי בעד סעיף (6) כפי שהוקרא?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (6) אושר.

תודה רבה. כל חברי הכנסת שנמצאים פה אישרו את סעיף (6). אנחנו עוברים לסעיף (7).

"(7)
אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:



"(ו) (1)
יחיד שנפטר לאחר שמלאו לו 75 שנים וטרם החל לקבל קצבה מוכרת, יראו אותו כמי שהיוון את הקצבה המוכרת ערב פטירתו ויחולו על היוון כאמור הוראות סעיף קטן (ה).

(2)
על אף האמור בפסקה (1), תשלומים פטורים שהיו בקופת הגמל של היחיד בעת שנפטר (בפסקה זו – תשלומים פטורים בעת הפטירה) וכן ריבית ורווחים הנובעים מהם, שהועברו לקופת גמל משלמת לקצבה של יורש או של מוטב כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל (בסעיף קטן זה – יורש) לשם משיכתם כקצבה מוכרת, יהיו פטורים ממס אם נמשכו כקצבה, ואולם אם ביקש היורש להוונם יחולו על ההיוון הוראות סעיף קטן (ה) ויראו לעניין זה כתשלומים פטורים רק את התשלומים הפטורים בעת הפטירה"".


"(3)
יחיד שנפטר לאחר שהתחיל לקבל קצבה מוכרת מקופת גמל לקצבה והובטח לו מספר מזערי של תשלומי קצבה שישולם לו, ולאחר פטירתו – ליורשיו, יראו ביתרת התשלומים המשולמים ליורשיו כקצבה או כקצבת שאירים, לפי העניין, ואולם אם ביקש היורש להוון את יתרת התשלומים יחולו על ההיוון הוראות סעיף קטן (ה)(3)".

ברור? מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (7) אושר.

תודה רבה. סעיף 7 אושר. תיקון סעיף 9ב.

"6
תיקון סעיף 9ב
בסעיף 9ב לפקודה, המילים "או שמקבלים שאירים" – יימחקו, ואחרי "כמשמעותה בסעיף 9א(א)" יבוא ""או שמקבלים שאירים ואשר אינה פטורה לפי סעיף 9(6ו)".

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6 ו-9ב אושר.

תודה רבה. סעיף 6 ו-9ב אושר. תיקון סעיף 32.

"תיקון סעיף 32
בסעיף 32(9)(א) לפקודה –
(1) במקום פסקת משנה (2) המסתיימת במילים "ממשכורתו הקובעת של החבר" יבוא:

"(2)
תשלומים לקופת גמל לקצבה, בעד מרכיב הפיצויים כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל, ששילמה חברה כאמור בפסקת משנה (1) בשל חבר, בסכום העולה על 11,950 שקלים חדשים, ותשלומים לקרן השתלמות בסכום העולה על 4.5% ממשכורתו הקובעת של החבר;

(3)
קצבה ששילמה חברה כאמור בפסקת משנה (1) למי שהיה עובד בחברה ובעל שליטה בה או לקרובו, העולה על משכורתו הממוצעת בתקופת עבודתו ומוכפלת ב-1.5% בשל כל שנת עבודה; בפסקה זו, "משכורת ממוצעת" – סך כל הכנסתו של העובד מעבודה כאמור בסעיף 2(2) במהלך כל שנות עבודתו בחברה, חלקי שנות עבודתו בחברה"".

יש למישהו פה הסתייגויות מזה? לא.

"(2)
בסיפה, במקום "לפי הנסיבות; לעניין זה" יבוא "לפי הנסיבות; לעניין פסקה זו"".

מי בעד הסעיף?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 7 אושר.

תודה רבה. כמעט כל חברי הכנסת שנמצאו פה תמכו.

אני אתך, אתה רוצה - - זה משנה לך?

והסעיף הזה אושר.

- - -

בסדר, לא חשוב. והסעיף אושר. אנחנו ב-8.

"8
תיקון סעיף 87
בסעיף 87 לפקודה –
(1)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) תקנות לפי סעיף קטן (א) לא יחולו על כספים שסכום המס החל עליהם לפי הוראות פקודה זו גבוה מסכום המס שיחול עליהם בשל החלת התקנות כאמור, ויחולו לגביהם הוראות פקודה זו.";
(2)
סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) – בטלים".

מי בעד סעיף 8? ירים את ידו.
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 8 אושר.

תודה רבה. סעיף 8 אושר. ואנחנו עוברים לתיקון סעיף 120א.

"תיקון סעיף 120א
9.
בסעיף 120א לפקודה, בהגדרה "הנחות סוציאליות", במקום "קצבה מזכה כמשמעותה בסעיף 9א(א), הסכום הפטור על פי סעיף 9א(ב) והסכום הנקוב בסעיף 9א(ג)" יבוא "תקרת הקצבה המזכה כהגדרתה בסעיף 9א(א)"".

מי בעד התיקון, 120א? ירים את ידו.
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 9 אושר.

תודה רבה. וגם הסעיף הזה אושר.

"10.
תיקון סעיף 125ג

בסעיף 125ג(ה), בסופו יבוא "ואולם הוראות סעיף זה יחולו על ריבית ורווחים אחרים שרואים אותם כהכנסה מריבית לפי הוראות סעיף 3(ה4)(3)"".

חבל, אבל מי בעד סעיף זה? ירים את ידו.
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 10 אושר.

תודה רבה. אם היה פטור לגמרי היה יותר טוב. וגם סעיף זה אושר.

"11.
הוראת שעה לשנים 2012 עד 2024 לעניין סעיף 9א לפקודה
לגבי שנות המס 2012 עד 2024 יקראו את סעיף 9א לפקודה כך:
(1)
לגבי שנות המס 2012 עד 2015 – בכל מקום בסעיף, במקום "67%" יקראו "43.5%";
(2)
לגבי שנות המס 2016 עד 2019 – בכל מקום בסעיף, במקום "67%" יקראו "49%";
(3)
לגבי שנות המס 2020 עד 2024 – בכל מקום בסעיף, במקום "67%" יקראו "52%"".

חיים, גם אם יהיו עכשיו שינויים באיזה חוק הסדרים בכנסת הבאה או משהו שישנה את - - -

הצעת חוק ממשלתית. אני מקווה שלא.

- - לגבי מיסוי או משהו - - -

אני מקווה - - הצעת החוק הזו רק מטיבה.

- - -

היא רק מטיבה.

כלומר, אי-אפשר יהיה להרע בסעיף הזה של - - -

הכול אפשר.

- - -

הכול אפשר. כן, הרי היד שקבעה – יכול לבוא מישהו אחר, יו"ר ועדה אחר, יגידו לו: שמע, מה פתאום? אנחנו מעלים ל-67%, קצב מהיר יותר, את המדרגות.

זהו, מה תופס? כלומר, זה לא משנה - - -

זו הצעת חוק. נצטרך לתקן הצעת חוק. הלאה.

"12
תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005‏ (להלן – חוק הפיקוח על קופות גמל), בסעיף 23 –
(1)
בסעיף קטן (א) –
(א)
ברישה, אחרי "לקופת גמל אחרת" יבוא "מחשבון אחד בקופת גמל לחשבון אחר";
(ב)
בפסקה (1) –



(1)
בפסקת משנה (א1), אחרי "תיעשה רק" יבוא "ממרכיב הפיצויים או";
(2)
בפסקת משנה (ב), אחרי "ממרכיב הפיצויים" יבוא "על משיכה של כספים מחשבון חדש כאמור בפסקאות (2א) או (2ב)"".

"(ג)
אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) העברה של כספים ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לא משלמת לקצבה או מקופת גמל אישית לפיצויים, לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת לקצבה על שמו של העמית, שלא יהיה ניתן להפקיד אליו תשלומי כספים נוספים, וזאת לאחר שנוכה מהסכום האמור מס בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה לגבי החלק שאינו פטור לפי סעיף 9(7א) לפקודה האמורה; כספים שהועברו לחשבון חדש כאמור לא יראו אותם כחלק ממרכיב הפיצויים לעניין סעיף זה".

(2ב) העברה של כספים המגיעים למוטב מקופת גמל לא משלמת לקצבה, מקופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים, לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת לקצבה על שמו של המוטב, שלא יהיה ניתן להפקיד אליו תשלומי כספים נוספים;""
"(2)
אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא" – זו חזקה חדשה שהוספה פה.

"(ב2)
לעניין דיני המס, יראו כספים" – אני מבינה שזה לעניין דיני המס בלבד, ולא לעניינים אחרים – "לעניין דיני המס בלבד, יראו כספים המגיעים למוטב מקופת גמל לא משלמת לקצבה, קופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים, שלא נמשכו בידי המוטב ולא הועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף קטן (א)(2ב), תוך שלושה חודשים מיום פטירתו של העמית, ככספים שהועברו לחשבון חדש כאמור באותו סעיף קטן בתום התקופה האמורה" – נכון? בתום שלושת החודשים האמורים.

(3).

וזו בעצם הוראה שמטיבה, נכון? אתם מחילים את זה - -

כן, מיידי.

- - יחשבו תשלומים פטורים.

לוקח זמן. מהפטירה לוקחים - - -

היא לא הוראה שמטיבה, היא הוראה שמגדירה את המצב של הכספים גם אם המוטב לא - - -

<אתה יודע שבדרך כלל אתה מאפשר שנה שלמה למשוך את הכסף. באותה שנת מס. זה בערך 90 יום, אבל אתה מאפשר גם את כל - - ->

לא, זה 60 יום, חיים.

לאורך כל השנה?

לא, מה פתאום.

טוב.

אבל זה שאתה מאפשר את זה כהעברה על חשבון חדש, מה המשמעות של זה מבחינת המס? המשמעות של זה שיחשבו כקצבה מוכרת.

אם המוטב מסיבותיו שלו - -

הלך לעולמו.

- - לא הגיע - - לא, עמית בוודאי הלך לעולמו. אני אומר שאם המוטב לא הגיע לקופה ומשך את הכסף או ביקש להעביר את זה לחשבון החדש – שעליו דיברנו באריכות בישיבות הקודמות – אז החזקה תהיה לעניין דיני המס, שהוא העביר את זה לחשבון החדש, כי אחרת לא יהיה שום תמריץ למוטב להגיע לקופה, אלא להמשיך לנהל את הכסף בקופה ולא לשלם על מס רווחי הון. ולכן זו פשוט חזקה שהוא לא משך את הכסף והעביר את זה לחשבון החדש - - -

איך הוא יכול לדעת?

הקופה צריכה לאתר אותו.

ואם היא לא מאתרת אותו?

אם היא לא מאתרת אותו, הכסף רשום לזכותו. אף אחד לא נוגע בכסף. הוא לא נעלם, רק - - -

הקופה לא איתרה אותו.

אם אחרי שלושה חודשים הוא לא אותר, אז בסך הכול ישלם מס רווחי הון אם הוא לא ימשוך את זה כקצבה לאחר מכן. עדיין יש לו את האפשרות להעביר את זה לחשבון החדש, למשוך את זה לקצבה, ולקבל את מלוא הטבות המס.

אוקיי. ואנחנו נצביע על סעיפים 11 ו-12.

אז אני רק אשלים את סעיף (3).

- - -

כן.

<מוני פלר מ"הפניקס". >

לאיזה סעיף?

לסעיף (2) שמדבר על העברה של כספים שמגיעים למוטב. אני מבין שיש פה סתירה לסעיף 7(2) שאישרנו קודם, שמדבר על אדם שנפטר לפני 75 ואחרי 75, ששם אנחנו מאפשרים לו להעביר לקופה משלמת לקצבה - - - שמוטב יכול להעביר לקופה לא משלמת. הוראות מס שונות לגמרי בשני המקרים, ולא ברור מי יכול לעשות מה באיזה מקרה.

ומה אומר נציב מס ההכנסה החדש?

זו לא סתירה, מה זאת אומרת? אין פה סתירה.

אני לא מבין, אם אדם היה בקופת גמל לקצבה רגילה ונפטר, אני לא מבין מה הוא יכול לעשות. האם הוא צריך - - -

הוא לא יכול לעשות כלום, הוא בבלטה. אבל המוטבים שלו יכולים למשוך את הכסף או להשאיר את זה בחשבון חדש על שמם, שבגינו ייזקף להם על הרווחים - - -

חשבון הוני.

כן, חשבון הוני נזיל - - -.

זה לא מה שכתוב ב-7(2). ב-7(2) מחייבים אותם להעביר לקופת גמל משלמת לקצבה, והמס יהיה רטרואקטיבי - -

ממש לא. ממש לא.

- - הוראות סותרות.

אלה שני מצבים שאין ביניהם שום קשר. הסעיף שאנחנו דיברנו עליו – מדובר על עמית שנפטר ויש כסף שעומד לזכות מוטביו, והם, לפי מצב הדין הקיים היום, צריכים למשוך את הכסף. מאפשרים להם, בתיקון המוצע כעת, ובהמשך ליוזמה שהיתה בהצעת החוק הפרטית של יושב-ראש הוועדה, לאפשר להשים את הכסף בקופת גמל לא משלמת לקצבה ולקבל את ההחלטה האם הם רוצים למשוך את זה כסכום הוני או כסכום קצבתי בהגיעם לגיל פרישה. זה המצב הראשון.

המצב השני, התיקון הקודם שעליו מדובר, מדובר בכסף שהוא בקופת גמל משלמת לקצבה, והגמלאי הלך לעולמו טרם משיכה כקצבה. ואז השאלה - -

אז רק חסר - - -

- - מה דינו של הכסף - - -

אין בעיה, רק תכתבו ב-7(2) שדינו על קופת גמל לקצבה.

כתוב.

לא, כי כמו שזה כתוב זה בכלל על קופה לא משלמת גם.

לא כתוב מה המקור.

- - - סותרות. 7(2) לא מדבר רק על קופת גמל משלמת. כתוב קופת גמל.

לא כתוב מה המקור, כתוב שזה מועבר לקופת גמל משלמת.

ואז הוראות מס אחרות או כללים - - עולם אחר לגמרי.

זה מתייחס ליחיד. "יחיד שנפטר לאחר שמלאו לו 75 שנים" – זו פסקה אחת – "וטרם החל לקבל קצבה מוכרת, יראו אותו כמי שהיוון את הקצבה המוכרת ערב פטירתו ויחולו על היוון כאמור הוראות סעיף קטן (ה)". "על אף האמור בפסקה (1) – כלומר, אותו יחיד שנפטר לאחר שמלאו לו 75 – "תשלומים פטורים שהיו בקופת הגמל של היחיד בעת שנפטר, וכן ריבית ורווחים הנובעים מהם, שהועברו לקופת גמל משלמת לקצבה של יורש או של מוטב לשם משיכתם" - - -

שים לב, קופת גמל משלמת לקצבה של יורש. אבל - - -

אז למה הוא אומר הועברו?

כי הוא אומר שני מצבים: ב-7(2) הוא אומר נפטר מישהו בקופת גמל לקצבה, תביאו לו את הכספים לקופה משלמת של יורש – לא הונית. התיקון ל-23 שקראנו עכשיו אומר: מוטב נפטר, אתה יכול להעביר לקופה הונית של יורש. שתי הוראות שונות. אפשר לסדר את זה אם מגדירים ש-7(2) חל על קופת גמל לקצבה משלמת.

רק השאלה אם זה לא עולה מתוך זה שכתוב "וטרם החל לקבל קצבה מוכרת".

מוני, 7(2) חל על כספי קצבה מוכרת, שים לב.

אבל התיקון ל-23 גם - - -

לא, מה פתאום, הוא חל על כספי פיצויים ועל מוטבים. לא קשור.

גם על - - -

הוא לא קשור לקצבה מוכרת, זו הוראה ספציפית לקצבה מוכרת. אתה מבלבל פה שני דברים. כתוב במפורש: "יחיד שנפטר וטרם החל לקבל קצבה מוכרת". זו הוראת ספציפית לעניין קצבה מוכרת, למשטר הרווחים.

אם יהיה כתוב: "וטרם החל לקבל מקופת הגמל לקצבה מוכרת", זה יהיה ברור שהיא קופת גמל משלמת לקצבה, נכון?

צריך להיות ב-(2) – אלא אם אנחנו מתכוונים למסות ולא לאפשר את 23. אני הבנתי שבתיקון 23 מישהו חסך בקופת גמל כסף פטור, רוצים לעודד אנשים לחסוך לקצבה, כשהוא נפטר, היורשים שלו יכולים להחליט שהם לא רוצים למשוך את הכסף, להפקיד את זה בחשבון חדש, ואז הם יחליטו – או קצבה מוכרת, או למשוך את זה בפטור ממס.

נכון.

זה לא מה שכתוב ב-7(2). 7(2) אומר שאם האדם נפטר לפני 75 אז פטור הכול, נשאר העולם הישן, ואם נפטר אחרי 75 - - -

זה לא כתוב. זה ממש לא כתוב.

ככה זה כתוב.

בוא תקרא את הסעיף.

ככה אני קורא, אלא אם מישהו מבין את זה אחרת.

אנחנו.

כולנו מבינים את זה אחרת, מוני.

כספים פטורים שאדם חסך מכספו הפרטי. חסך בקופת גמל לא משלמת את הכסף הפרטי שלו. נפטר. המוטב שלו יכול לקחת כסף פטור. חסך כסף נקי, בגיל 80-75 נפטר. המוטב יכול לקחת את הכסף ולהעביר אותו לחשבון חדש או לא?

לא, הכסף הזה ימוסה. לא.

אחרי שהוא ישלם מס.

אלא אם כן, הוא יכול להעביר את זה לקצבה.

קופה לא משלמת. חסך כסף פרטי בקופה לא משלמת - - -

הוא מדבר אתך על חיסכון הוני בקופה לא משלמת. הבן אדם חסך 100,000 שקל.

לקצבה.

לא לקצבה, הקופה לא משלמת.

אבל זה עדיין לקצבה.

נכון, קופה לקצבה לא משלמת.

הוא חסך לקצבה, בוא נשים את המילה לקצבה. ואנחנו רוצים לעזור לו שתהיה לו קצבה. כל המטרה שלנו - - -

הוא, כבר לא יהיה לו כלום. היורש רוצה את הכסף.

נכון, ולכן - - -

היורש רוצה את הכסף.

מכיוון שזה כסף שמקורו בקצבה מוכרת, היורש יכול לקחת את כל הקרן, רק שישלם מס על הריבית ועל הרווחים.

זה בסדר.

כמו שהנפטר, אם היה מושך את זה, היה משלם מס על הרווחים.

או להפקיד לחשבון חדש ולדחות את זה, רק את זה לא מאפשרים.

יש לו אפשרות להעביר לקצבה מוכרת שלו. היחיד המוצהר - -

הוא לא צריך לחשבון חדש.

- - יכול לקבל בלי - - -

כל מטרת הסעיף הזה היא למנוע מצב של הורשה בקופת גמל - - - כלומר, יש יחיד שמשאיר את הכסף, שאינו דורש אותו כקצבה, הוא עובר את גיל 75, ככל הנראה החלטה אינה - - - הסעיף הזה מטפל בסיטואציה הזו. יתר המקרים מדברים על אדם שנפטר – לא חשוב כרגע, בגיל שההנחה היא שהוא קצת נמוך יותר – והמוטב מעביר את הכסף - -

כמו של כספי פיצויים.

- - לא תלוי ב-23.

23(2) לא חל כספים של תשלומים פטורים. אני הבנתי מחבר הכנסת כץ שרוצים לעודד אנשים לקחת כסף פנוי לחסוך - - -

לא למשוך את הכסף.

בדיוק, ולהשאיר - - -

יש להם פיצויים – להשאיר אותם.

התיקון של 23 עושה את זה בדיוק. בתזכיר הצעת החוק, הסעיף הזה שאישרתם קודם, 7(2) לא היה קיים. זה מחטף שנכנס - - -

זה לא רלוונטי לפיצויים.

זה לא מחטף.

מוני, זה סעיף שהיה קיים.

זה היה קיים בהצעת החוק המקורית.

זה לא היה בתזכיר. בתזכיר לא היה קיים. לא היה, עלי, לא היה.

בנובמבר.

לא היה בנובמבר. נכנס כמחטף.

אוקיי.

למה מחטף? מה מחטף פה? לא הבנתי.

כי הכוונה היתה זה לא למסות כספי נפטרים. עד היום כספים של - - -

לא, עוד פעם, דיברנו לפני זה, זה לא למסות כספי נפטרים, זה למסות כספים שנמצאים בקופת גמל לקצבה של מישהו שהוא לא משך אותם כקצבה - -

והוא לא מתכוון.

והוא לא מתכוון כנראה, והוא נפטר אחרי גיל 75.

נכון.

מה פה מחטף בסיפור הזה?

המחטף הוא שאנחנו משנים סדרי עולם בהוראות לגבי מוטבים לפטירה. אני אסביר.

- - - בקופת גמל לקצבה להשאיר כסף למוטבים ולא למשוך אותו כקצבה. איזה סדרי עולם יש פה?

כי מוטבים בקופת גמל עד היום היו פטורים - - -

לקצבה. בקופת גמל לקצבה. איזה קופת גמל לקצבה מטרתה היא הורשה למוטבים של סכום הוני אחרי גיל 75?

האישה תמשיך לקבל קצבה.

איזה סדרי עולם?

שארים – אין.

או אולי יש, למה אין?

יש, אבל אם הוא מעל 75, סביר שחוץ מאישה אין לו שארים.

למה, הוא התחתן עם אישה צעירה.

לא נותנים היום.

אתם יודעים מה, אנחנו אומרים שמישהי בת 80-75, במקום להעביר את הכסף לחשבון חדש, ועולם כמנהגו נוהג, היא עכשיו בגיל 80 צריכה לעשות סנפלינג בין חברות - - -

לא, היא תמשיך לקבל פנסיה.

היא תקבל פנסיה.

היא נמצאת בקופה לא משלמת - - -

היא מקבלת קצבה או לא?

שנייה - - -

אתה אומר שהיא לא משלמת.

לא משלמת - -

אבל הסעיף מדבר על כן משלמת.

- - בדוגמא שלך, 100,000 שקל בקופה לא משלמת. הבעל נפטר בגיל 80 - - -

בקופה לא משלמת.

לא משלמת.

אז למה היא לא יכולה למשוך את הכסף? אם היא לא משלמת היא יכולה למשוך את הכסף.

היא יכולה למשוך ולשלם 15% מס על כל הרווחים - -

נכון.

- - או שאנחנו רוצים שהיא תוכל להפקיד לחשבון חדש, ותוכל לדחות את זה או - - -

למתי? היא בת 75, למתי היא תדחה את זה?

או שתקבל קצבה.

מי נפטר? - - - נפטר בגיל 75 בלי שהוא משך קצבה?

כן.

ולמה הוא לא משך קצבה? זו קופת גמל לקצבה.

קופה לא משלמת.

קופת גמל לקצבה, זה שהיא לא משלמת זה רק טכני.

- - - רוצים להחזיר לנו אפשרות לחיסכון הוני.

מה פתאום?

המטרה של הקופה היא לכיסה.

לא בחקיקה הזאת.

לא בחקיקה הזאת, בדיוק.

זה בממשלה הבאה.

לא בחקיקה הזאת. אתה צודק, יש הצעת חוק שתעלה ביום ראשון, לפתוח מחדש את החיסכון ההוני. אבל זה לא בחקיקה הזאת. אוקיי, אנחנו מצביעים על סעיפים 12-11. מי בעד? ירים את ידו.
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 12-11 אושרו.

תודה רבה. סעיפים 12-11 אושרו. אנחנו ב-13.

אני רק אשלים את פסקה (3): "בסעיף קטן (ה) אחרי ההגדרה: "חוק הביטוח הלאומי" יבוא: "מרכיב התגמולים" – המרכיבים בחשבון קופת גמל לקצבה של תשלומים שאינם מרכיב הפיצויים". זה במסגרת סעיף 12 שאושר.

אז אנחנו נצביע על סעיף 12 פסקה (3). מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 12 אושר.

תודה רבה. הסעיף הזה גם אושר, למען הסר ספק.

לפני שנגיע לסעיף 13 אני רוצה לחזור לסעיף (2), שגם הוא לא אושר.

טוב.

"תיקון סעיף 3 – בסעיף 3(ה4) לפקודה, בסופו יבוא: "(3)
ריבית ורווחים אחרים שמשך יחיד מקופת גמל לא משלמת לקצבה והנובעים מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, יראו אותם כהכנסה מריבית, ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על הכספים כאמור יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה; משך יחיד חלק מהכספים כאמור, יראו אותם כאילו נמשכו על חשבון קרן, ריבית והפרשי הצמדה, באופן יחסי"".

אנחנו מצביעים על זה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2 אושר.

תודה רבה. תיקון מספר 3 לסעיף 2 אושר גם. אנחנו חוזרים ל - - -

אם אפשר רק לחזור אחורה, שוב, למשהו שכבר דיברנו עליו לפני - - -

והצבענו עליו?

כן. רק הערה אחת, לעניין של תשלומים פטורים בסעיף 5, התוספת שהוספנו – השיעור המרבי להפקדה של מרכיב תגמולי עובד לפי סעיף 22 לחוק קופות גמל שהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בשכר הממוצע במשק בחודש, לפי הנמוך מביניהם. במחשבה נוספת, הדבר יוצר סרבול של לבדוק את המשכורת של העובד, ולכן נדמה שכל הכוונה של התיקון הזה היתה לתת לפי השכר הממוצע במשק. ולכן מה שאני מציע כרגע, להשמיט פשוט את ההתייחסות למשכורת של העובד. זה לא נדרש לבדוק את המשכורת של העובד. בהנחה שמי שיש לו משכורת נמוכה מתחת לשכר הממוצע - - -

אתה לא יודע מה המטרה, אסי.

זה פשוט סתם מסרבל - - -

זה לא מסרבל ולא שום דבר. זה לא סתם מופיע ככה.

יש לך את משכורתו של העובד גם במרכיב של תגמולי המעביד.

אתה יודע את ההפרשות על המשכורת. אתה יודע את המשכורת. לא מסרבל כלום. ואנחנו נעבור לסעיף 13.

"סעיף 13.
תחילה, תחולה והוראות מעבר –
(א)
תחילתו של חוק זה, למעט סעיפים 8(ג)(1) ו-9א(ו) לפקודה, כנוסחם בסעיפים 3 ו-5(7) לחוק זה ולמעט סעיף 23 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כנוסחו בסעיף 12 לחוק זה, ביום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) (בסעיף זה – יום התחילה), והוא יחול על קצבה המשתלמת בעד תקופה שתחילתה ביום האמור או לאחריו".

"(ב)
תחילתו של סעיף 8(ג)(1) לפקודה, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011), והוא יחול על הפרשי קצבה המשתלמים ביום האמור או לאחריו.
(ג)
הוראות סעיף 9א(ג) לפקודה, כנוסחו בסעיף 5(4) לחוק זה, יחולו על מי שהגיע לגיל הזכאות כהגדרתו בסעיף 9א(א) לפקודה, כנוסחו בסעיף 5(1) לחוק זה (בסעיף זה – גיל הזכאות) ביום התחילה או לאחריו; על מי שהגיע לגיל הזכאות לפני יום התחילה יחולו הוראות סעיף 9א(ג) לפקודה וההגדרה "מענק פטור" שבסעיף 9א(א) לפקודה, כנוסחם ערב יום התחילה".
"(ד)
קיבל אדם לפני יום התחילה מענק פטור כהגדרתו בסעיף 9א(א) לפקודה, כנוסחו ערב יום התחילה, שהיה מובא בחשבון לעניין סעיף 9א(ג) לפקודה, כנוסחו ערב יום התחילה, ואותו אדם טרם הגיע לגיל הזכאות ערב היום האמור, יחולו עליו הוראות סעיף 9א(ג) לפקודה, כנוסחו בסעיף 5(4) לחוק זה, אלא אם כן בחר, בהודעה לפקיד השומה שהגיש בתוך 90 ימים מיום שיגיע לגיל הזכאות, כי לעניין חישוב הפחתת סכום הפטור החודשי של הקצבה יחולו עליו הוראות סעיף 9א(ג) לפקודה וההגדרה "מענק פטור" שבסעיף 9א(א) לפקודה, כנוסחם ערב יום התחילה, וזאת הן לגבי המענק האמור והן לגבי מענקים נוספים שקיבל לפני יום התחילה או שיקבל לאחריו".
"(ה)
קיבל אדם לפני יום התחילה מענק פטור כהגדרתו בסעיף 9א(א) לפקודה, כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף קטן זה – ההגדרה הישנה למענק פטור), ואותו מענק לא היה מובא בחשבון לעניין סעיף 9א(ג) לפקודה, כנוסחו ערב יום התחילה, לא יובא המענק האמור בחשבון לעניין סעיף 9א(ג) לפקודה, כנוסחו בסעיף 5(4) לחוק זה.
(ו)
על אף הוראות סעיף 9א(ה) לפקודה, כנוסחו בסעיף 5(6) לחוק זה, ניתן ליחיד פטור ממס בשל קצבה מזכה לפי הוראות סעיף 9א לפקודה, לפני יום פרסומו של חוק זה, רשאי הוא להגיש לפקיד השומה בקשה כאמור באותו סעיף, בתוך 90 ימים מיום הפרסום האמור.
(ז)
תחילתו של סעיף 9א(ו) לפקודה, כנוסחו בסעיף 5(7) לחוק זה, ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) והוא יחול לגבי יחיד שנפטר ביום האמור או לאחריו".
"(ח)
תחילתו של סעיף 23(א)(1)(א1) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כנוסחו בסעיף 12(1)(ב)(1) לחוק זה, ביום י"א בכסלו התשע"א (18 בנובמבר 2010).
(ט)
תחילתו של סעיף 23 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כנוסחו בסעיף 12 לחוק זה, למעט סעיף 23(א)(1)(א1) לחוק האמור כנוסחו בסעיף 12(1)(ב)(1) לחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה, ואולם הוא יחול גם על" – אנחנו נקריא עכשיו. אני חושבת שזה צריך להיות:

"(1). כספים ממרכיב הפיצויים כאמור בסעיף 23(א)(2א) לחוק הפיקוח על קופות גמל של עובד שפרש מעבודתו ביום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) ואילך;

(2)
העברת כספים המגיעים למוטב כאמור בסעיף 23(א)(2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, של עמית שנפטר לפני מועד פרסומו של חוק זה" – שהכוונה היא שאפשרי להעביר את הכספים האלה לפי הוראות סעיף 23. העברה של אותם כספים היא אפשרית לפי סעיף 23, בין שנעשתה לפני תחילתו של החוק ובין שנעשתה אחרי תחילתו.

זה חייב להיות העברה, כי אחרת זה - - -

איך?

זה חייב להיות העברה - - -

איך? אני פרשתי ב-1 במרץ. לא התאפשר לי להעביר מבחינה טכנית, לא קיבלתי טפסים. מה קורה איתי?

אם אתה מעביר את זה עכשיו, חל. זה מה שכתוב.

אם אני אעביר עוד חודשיים?

גם חל. כל עוד לא העברת לפני מועד תחילתו של התיקון.

ואם העברת לפני - - -

אם העברתי לפני זה לקצבה, אז זה קצבה.

ואם משכת, משכת.

אם משכתי, אז משכתי.

אם משכתי, משכתי. אם אני פורש במרץ ועוד לא העברתי.

אז אין בעיה, אז זה חל. זה מה שכתוב פה.

עמוס.

לא, כי אחרת אנחנו מחילים את אלה שגם נמשך. את מורידה את המילה העברה.

אבל אתה אומר שאי-אפשר יהיה להעביר. אתה אומר שלפני יום תחילתו של החוק אי-אפשר יהיה להעביר. לפני תחילתו של סעיף 23 - - -

לא, אפשר יהיה להעביר, לקצבה.

אפשר יהיה להעביר לקצבה אבל לא לחשבון אחר.

איזה פרשנות? פרשנות בניסוחים, זאת המגמה.

כן.

הסעיף הזה הוא כל כך מורכב, אני חושבת שצריכים רק עליו - - יהיו טילי טילים - -

לא, לא יהיו טילי טילים.

- - בבתי משפט לגבי הפרשנות של הסעיף הזה.

בואו, אתם - - -

רגע, רק לא לסחוב. לא סחבת.

אסי.

אני אבהיר שוב. אנחנו מדברים על כספי פיצויים וכספי מוטבים, שבהתאם לתיקון החדש ניתן להעבירם לחשבון החדש. והשאלה - -

מינואר 2012.

- - הספק היחידי שיכול היה לעלות, מה דינם של כספים שמגיעים למי שפרש בתחילת 2012 - -

מינואר 2012.

- - טרם ביצע את התחשבנות המס לגבי הפיצויים וטרם ביקש להעביר, כי אי-אפשר היה להעביר את זה לקופת גמל לא משלמת לקצבה לחשבון חדש, ועכשיו, אחרי התיקון, מבקש. אז אנחנו אמרנו שלהבנתנו מצב הדין מאפשר לו לבצע את זה בלי התיקון, והתיקון הזה רק מבהיר את זה, שהתחולה חלה גם לגביו.

אבל זה רק לעניין ההעברה, אתה לא אומר כלום לגבי דיני המס, שממילא חלים מה-1 בינואר - - -

דמי המס של הפיצויים לא קשורים פה, הם חלים בלי קשר.

אנשים - - - כל החוק הזה מבינים אותו לפני ולפנים, מנסים להבהיר אחד לשני. אחר כך, כשזה יהיה כתוב בספר החוקים, לך תסביר את זה בהתדיינות - - -

לא צריך להיכנס - - -

- - ובין בית המשפט. אין מצב.

מדובר בכמות קטנה של אנשים.

בכמות שממחר בבוקר לא קרה כלום. זאת אומרת, אנשים שפרשו לגמלאות או נפטרו – פברואר, ינואר, מרץ, ולא העבירו. בעתיד אין בעיה.

רגע, החזקה שאתה יוצר עכשיו, החזקה שיצרת, שיראו אותו כמועבר לחשבון חדש, בעצם גם תחול על ההעברות האלה? על אי-העברות של הכספים האלו?

כן. יראו כאילו הוא עבר לחשבון חדש. אם הוא עבר לחשבון חדש, אין לו בעיה.

כמובן, ממועד התיקון.

ממועד התיקון.

מה זה מועד התיקון?

לא, אבל אם אתה אומר שחלה - - -

מה זה מועד התיקון? ינואר 2012.

לא, זה לטובתו.

לא. אני מדבר על השאלה של - - -

התיקון הזה מיום - - -

לטובתו, כי יש לו יותר זמן.

את זה נבהיר ב - - -

את זה תבהירו בניסוחים.

את העניין הנוסף הזה נבהיר.

אוקיי. אנחנו נצביע על סעיף 13 ועל החוק כולו. וזה כפוף לניסוחים שייערכו היום.

יתקנו את הסעיף הזה בניסוחים - - -

כן. בניסוחים שיסוכמו היום על מנת שנוכל אולי אפילו ביום רביעי הזה להצביע עליו שנייה-שלישית. בלי נדר.

נעשה כל מאמץ.

בלי נדר. אנחנו מעלים להצבעה את כל החוק. סעיף 13 וכל החוק. מי בעד? ירים את ידו.
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
החוק אושר.

תודה רבה לכל חברי הכנסת, בלי יוצא מן הכלל שנמצאו באולם והצביעו בעד החוק. יש פה תיקוני ניסוחים והבהרות של תאריך תחולה וכיוצא בזזה, ואי הפגיעה במשרתי מערכות הביטחון, מאחר והממשלה אין לה שום מגמה לפגוע במה שקיים. כמו כן, אין לוועדה שום מגמה לשפר מצב שלא קיים. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:30.>