PAGE
2
ועדת הכספים
30/04/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1067>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, א' באייר התשע"ב (30 באפריל 2012), שעה 12:40

<תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
רוחמה אברהם-בלילא

שי חרמש

פניה קירשנבאום

>
שי אהרונוביץ - מנהל אגף א' מסמ"ק, משרד האוצר

ליאת גרבר - מנהלת מח' בכירה שוק ההון, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל תחום מח' פיצויים, משרד האוצר

ורד טננבויים - מנהל תחום בכיר, משרד האוצר

דוד רוטנברג - מנהל מחלקת פיצויים, משרד האוצר

אודי רמר - רכז מאקרו - אגף התקציבים, משרד האוצר

מעיין כהן - יועץ משפטי פיקוד העורף, משרד הביטחון

יוסף אפשטיין - עוזר ראשי ליועמ"ש, משרד החינוך

אילן כהן - קב"ט מחוז דרום, משרד החינוך

ניר שמואלי - סגן מנהלת מחוז דרום, משרד החינוך

איציק תומר - המשנה למנכ"לית, משרד החינוך

ספי זינגר - עו"ד, משרד המשפטים

ואיל כיוף - מנהל אגף תיירות כפרית, משרד התיירות

ערן ניצן - סמנכ"ל בכיר תשתיות והשקעות, משרד התיירות

מיכאל דולמן - יועץ שר התיירות

שיר כהנוב - רכזת תחום מימון - הסוכנות לסיוע לעסקים קטנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

פנינה בן-דוד - מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות בתי המלונות

שמואל צוראל - מנכ"ל, התאחדות המלונות

יואב ביין - מייצג חברות שונות מדרום הארץ, עורכי דין

ורד וייץ - עו"ד, הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

שגית אפיק

טמיר כהן

יפה קרינצה
<תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)>

אני פותח את הישיבה. הסעיף האחרון על סדר-היום היום הוא תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) הוראת שעה, התשע"ב-2012. התקנות הללו, בעקבות דיונים שהיו בוועדה וגם עם משרד האוצר, לפצות את מי שהיה בתקופת ההפגזות - - -

הסבב – ככה קוראים לזה.

הסבב של הטילים בדרום הארץ. לפצות את האנשים שהיו צריכים להישאר בבית ולשמור על הילדים. התחיל דיון בעניין הזה ביני לבין האוצר לגבי איזה יום נחשב שהוא שעת חירום, שהילדים לא הולכים למוסדות החינוך. הטענה היתה שמקום שפיקוד העורף החליט שצריך לסגור את מוסדות החינוך צריך לפצות את האנשים. דרשתי שזה לא יהיה רק על שכירים אלא גם על עצמאים ומשרד האוצר הסכים לזה. אבל הטענה שלהם היתה שברשויות שבהן סגרו את מוסדות החינוך בניגוד לעמדת פיקוד העורף, לכאורה אין החלטה שצריך לסגור את מוסדות החינוך והילדים צריכים להמשיך את הלימודים.
אני טענתי, ואני אומר את זה גם לוועדה, לא יכול להיות מצב שבו רשות שלטונית – זה יכול להיות מועצה מקומית או עירייה – מחליטה לסגור את מוסדות החינוך בניגוד לעמדת פיקוד העורף, ואני שולח את הילדים שלי לבית-הספר או לגן הילדים שהוא סגור על-ידי הרשות המקומית שהיא זאת שמחזיקה את בתי-הספר, ובסופו של דבר לא אקבל פיצוי, על אף שעשיתי מה שפיקוד העורף אמר.
טענתי במשרד האוצר, ואני חושב שהם גם קיבלו את זה, שצריך לקבל החלטה מי מוסמך לסגור את מוסדות החינוך. אם תתקבל החלטה חד-משמעית – אני לא בטוח שתתקבל החלטה בגלל שלפי דעתי אף ממשלה לא תיאבק עם ראשי רשויות - שאם פיקוד העורף הוא זה שמוסמך לסגור את בתי-הספר - והתושבים בעתות חירום רוצים שתהיה הנהגה, רוצה להרגיש שיש מי שאומר מה לעשות ומה לא לעשות - צריך לקבל החלטה שאם ראש רשות איננו פותח את מוסדות החינוך על-פי החלטה שלו, יצטרכו לקחת מהתקציב שלו כדי לפצות את האנשים. שהממשלה תקבל החלטה, אבל אני לא נכנס להחלטה הזאת. התושבים שלילדים שלהם לא היו מוסדות חינוך חייבים להיות מפוצים.
הגיעו לכאן תקנות, ואני שמח על כך. התקנות הללו מדברות על כל אותם ימים שבהם מוסדות החינוך היו סגורים, עם רשימת הרשויות שבהן לא התקיימו לימודים. באזור הדרום זה 40 יישובים, אני חושב.

הרשימה התקבלה דרך משרד החינוך.

יש לי שאלה, אדוני היושב ראש. אנחנו מדברים על פיצוי רק להורים, לגנים ודברים כאלה. אבל אנחנו עדים לתקופה שבה כל העיר היתה משותקת, המשפחות ישבו במקלטים ונפגעו גם עסקים. האם זה מפצה גם את העסקים?

כן, הוא אמר את זה קודם.

לא הייתי פה.

את מדברת על עצמאים.

כן, עצמאים.

כן, גם עליהם מדובר.

אבל לא מדובר על ההפסד של העסק.

לפני שמתייחסים לעניין, אני מבקש שתציגו את התקנות.

בהמשך לדברי היושב-ראש, הבאנו את התקנות שבאות לפצות על סגירת מוסדות חינוך בסיבוב ההסלמה האחרון בדרום בחודש במרץ. היתה סוגיה בגין הכרזה של איזה גורם יינתן הפיצוי. בעקבות הדיון שהתקיים פה ובעקבות הדיון הציבורי היה דיון בקבינט החברתי-כלכלי. המדינה הבהירה בהחלטה שהתקבלה בקבינט שפיצוי יינתן רק בעקבות הכרזה של פיקוד העורף של סגירת מוסדות חינוך. פה, במקרה של התקנות האלה, אנחנו נותנים את הפיצוי הזה לפנים משורת הדין, וזאת מכיוון שהאירוע קרה עוד טרם הבהרת המדיניות כפי שנעשתה בקבינט.
פרט לכך, ניתן פה פיצוי גם עבור עצמאיים שלא עסקו במשלח ידם כיוון שהם הורים לילדים, והילדים לא יכלו להגיע למוסדות החינוך שנסגרו. אלו התקנות.

תודה רבה. אני מבין שיכול להיות שאנחנו מפספסים פה קבוצה של עובדים שלא תיכלל, והסיכום היה שכולם יהיו בפנים. התברר תוך כדי ההכנות לישיבה עכשיו שיכול להיות שיש קבוצת גננות שלא תהיה בפנים.

העירה עורכת הדין מההסתדרות שייתכן שהעובדים של מוסדות החינוך, בניגוד להורים שלא שלחו ילדים, ייתכן שחלק מהם לא יהיו בפנים. אם מדובר בגננת עצמאית היא תקבל לפי עצמאית, ואם מדבור בעובדים של המגזר הציבורי, כמו מורים למשל, הם יקבלו דרך המדינה. אבל אם יש סייעת של גננת שלא נכללת, אז נתקן את זה.

תצטרכו לשנות את התקנות.

בסדר. או שנסכים על העיקרון - - -

בכל מקרה, אנחנו מבהירים שהיתה כוונה לכלול את כולם. ככל שיש פה טעות, אנחנו נתקן.

חבר הכנסת שי חרמש, בבקשה.

קודם כול, אני חייב לומר שמס רכוש פעם נוספת עמדו במבחן. קשה לי להגיד את זה, כאיש אופוזיציה. אני אומר את זה לאותם אנשים שבכל אירוע – ואנחנו רואים את זה מטווח חלון ביתנו - נמצאים ראשונים בשטח, גם בפגיעות וגם באירועים הביטחוניים. היה לנו קודם דיון על ראש צר וקטן של החלטות, ראה הגריטה – מס רכוש עובד אחרת לגמרי, ואני רוצה לומר את זה עוד פעם לפרוטוקול. אמרתי את זה גם בדיון שיזמנו לפני חודש וחצי. הם ראויים להוקרה וברכה על ההתנהלות שמתנהל מס רכוש.
נדמה לי שהמתווה שדיברנו עליו בוועדה התקבל. הוא לא נותן מענה לכול, ואגיד לך איפה יש חלל אחד שחייב להתמלא. תהיה פה קודם כול שמירה על העיקרון שמצב של סבב - לא מצב מיוחד בעורף, שהוא מציאות אחרת לגמרי - איננו השבתה של הפעילות הכלכלית. נדמה לי שגם כשדיברנו פה בוועדה אמרנו שאסור ליצור מצב שבו יש היתר שכולם יושבים בבית כשטילים נופלים. יש מי שצריך להשגיח ומי שצריך לצאת לעבודה.
יש פה עוד נקודה מעניינית, שבדיונים שהיו לי אתם, בהתייעצויות, אמרתי שאני מבקש טווח אחד לא להכליל בהסדר הזה, וזה טווח של אפס מהגדר עד 4.5. אגב, זה המקום שבו אני גר. אמרתי שמדינת ישראל השקיעה 1.5 מיליארד שקל במיגון כל מוסדות החינוך - - -

מה אתה מציע?

אני מסביר את העניין. הטווח של אפס מהגדר עד 4.5 לא צריך לקבל שום פיצויים.

אבל התקנות מדברות על כך שמי שיש לו ילדים ומוסדות החינוך היו סגורים יקבל פיצוי, אז מה משנה הטווח?

כדאי לציין את המציאות שנמצאת היום לאורך הגדר, שבה האוכלוסייה הקרובה ביותר, בטווח של אפס עד שבע מהגדר – מדינת ישראל השכילה לתת מענה ליישובים. המציאות היא שבכל סבב כזה, אם לא התרחשו דברים על הקרקע, הטווח של אפס עד שבע לא נזקק לעניין ולא מופיע פה, בצדק. צריך לומר את זה, וטוב שהדבר כך כי בדרך כלל המצב הפוך, שמי שקרוב יותר פגיע. ניתן פה מענה לשכירים בצורה הגיונית בעקבות הנושא של שכר ממוצע במשק, שהוא פיצוי הוגן לכל הכיוונים.

איפה אנחנו נמצאים כרגע בפער? אנחנו נמצאים בפער בעסקים, ברובם עסקים קטנים – בעלי מוניות, בעלי חנויות בקניונים באשקלון, קרית גת, נתיבות, באר-שבע ואופקים – שבסבב הזה לא דרך איש בתוך המערכת. ישנו פתרון לעניין. אני רוצה להציע פתרון שלא מופיע פה כרגע. כל בעל עסק, קטן ככל שיהיה, מבעל מונית ועד בעל חנות פלאפל, בסוף השנה מגיע לפקיד השומה להציג את ההכנסה ואת ההכנסה החייבת שלו. אני בא להציע לא לרדת מנושא העסקים הקטנים, כי הם באמת נפגעו, ולפעול בדרך מתמטית מאוד פשוטה. מספר ימי בסבבים בשנה מוגדר, הוא מופיע פה: מתאריך זה ועד תאריך זה. אני אופטימי לומר שזה לא הסבב האחרון בגזרה, מחר יחסלו עוד מישהו ונקבל עוד ארבעה ימי סבב. זו הטכניקה היום – אין מלחמות, יש סבבים. בסיומה של שנת שומה יופיע בעל העסק הקטן ויאמר: אם היו 250 ימי עסקים בשנה והיו, לא עלינו, חמישה או שבעה ימי סבב - אותה פרופורציה מההכנסה החייבת, הוא יזוכה בה. אני לא רואה לזה השלכות רוחב, כמו ששאלו אותי: מה יהיה אם מחר יהיו פיגועים בתל-אביב. אם מחר יהיו פיגועים בתל-אביב זה מצב צבירה אחר. אגב, יש איזו אמירה מאוד ברורה, שביום שיהיו פיגועים בתל-אביב צה"ל יהיה בתוך עזה. אבל מעגל האש, שתופס היום 50–60 קילומטר, הפתרון צריך להינתן.

בואו ניתן יד, תמיכה מלאה וברכה להסכם הזה, הוא מענה טוב לשכירים. נחזור חזרה לרשות המס ונגיד להם: בואו נמשיך את הדיאלוג לגבי עסקים הקטנים. אגב, זה לא דבר דרמטי של מיליארדים.

תודה. יש פה נציג משרד החינוך? טוב. יש פה את הרשימה, למה אין רשימה של המוסדות המוכרים שאינם רשמיים? החוק מחייב הרי.

אני לא יודע. הרשימה לא הגיעה לידיי, היא הועברה לרשות המסים באופן ישיר. אבדוק את זה ואשיב.

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום קובע: מוסד חינוך, לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 – מעון וכו'. אני עובר פה על הרשימה, המוכר שאינו רשמי לא נמצא.

יש פה יישובים - - -

לא, יש פה רשימת מוסדות. יש לי בן שלומד בחינוך העצמאי באופקים, הוא לא מופיע.

החוק מתייחס לרשויות לא למוסדות. הוא מתייחס לבאר-שבע, למשל.

אז למה יש לכם את הרשימה? הרשימה היא גם תחת משרד החינוך.

ברשימה הוצאנו את הרשויות. לא התייחסנו למוסד.

מופיע השלטון המקומי.

לא שלחנו מוסדות, שלחנו רשויות.

אני מבקש לדעת למה המוכר שאינו רשמי לא פה. אני רוצה תשובה על זה.

אבדוק. אני מניח שזאת טעות.

במקרה הנוכחי אין לי בעיות עם רשות המסים, אבל זה באמת משונה קצת בגלל שאנחנו מדברים על בתי-ספר - - -

אבל התקנות עוסקות ביישובים, ברשויות.

אז אמרתי, אני חוזר בפעם השלישית: אין לי בעיה, במקרה הנוכחי בלבד, עם רשות המסים. יש לי בעיה עם משרד החינוך למה אין את הרשימה. הרי משרד החינוך, כולם נמצאים אצלו. אני יודע שמבחינת התקנות אין בעיה, אבל מבחינת הרשימה.

רוחמה? ויתרת.

ברמה העקרונית, אני תומכת בהצעה של שי חרמש.

אוקיי. פאינה, בבקשה.

אני מסכימה. מצטרפת להערה של שי. אני חושבת שזה חשוב.

בבקשה, נציגת ההסתדרות.

התקנות האלה הוצאו הבוקר, כך שלא היה לנו זמן ללמוד אותן ולהידבר עליהן. גילינו שיש בהן שתי נקודות שהן בעייתיות מבחינתנו. אחת, הנקודה של אותם עובדים, שאני מבינה שרשות המסים תדבר אתנו ונסדיר את העניין הזה. הנושא השני הוא גובה הפיצוי המרבי שקבעה כאן רשות המסים, שבו יש הפחתה מאוד משמעותית לגובה הפיצוי שיינתן לניזוק בגין תשלום שהוא צריך לשלם על-פי התקנות האלה, שעומד על 230 שקלים ליום. אומרת לשכת התיאום, ואני אומרת את הדברים גם בשמה, שהם גם מתנגדים לתקרה המאוד נמוכה הזאת, והם אומרים שהם לא ישלמו לעובדים מעבר לתקרה הזו. בתקנות הקודמות, על-פי העקרונות שנקבעו שם, המשמעות היא שהשכר המרבי ליום עמד על סדר גודל של 890 שקלים ליום. כאן העמידה את זה רשות המסים, משום מה, אנחנו לא יודעים למה ולא דיברו אתנו על זה קודם, על 230 שקלים ואנחנו כמובן מתנגדים לזה.

העמידו את זה על 230 הם טענו שזה הממוצע, מכיוון שגם האזור - - -

שכר מינימום.

אבל צריך להבחין בין השכר - - -

אין לך דיון אתי. בסדר, רשמתי לי את זה.

אני חושבת שגם על זה ראוי שנידבר.

לגבי הנושא הראשון אין ויכוח. דיברנו בחוץ, וזה גם נאמר כאן, כוונתם שזה יחול על כולם, לא יהיה מישהו בחוץ. הם יצטרכו לשנות את התקנות באופן כזה שכולם יהיו בפנים. לגבי מה שהעלית, שגם אני דיברתי אתם בחוץ, נצטרך לקיים דיון לפני שנביא את זה פעם נוספת, אחרי שיתוקנו התקנות. אני מקבל את הדברים. על כל פנים, אני בוודאי אפעל בעניין.
בבקשה, אדוני.

אני מאוד מודה לאדוני.

על לא דבר. עוד לא באתי עם תוצאה.

מה שקיים היום, לבחון את הדברים ולדבר עליהם – זה חשוב.

התקנות האלה, שהגיעו לכאן, זה לקח גם כן הרבה זמן.

רצינו להביא את זה כמה שיותר מהר, וזה הזמן הכי מהיר שיכולנו.

בסדר. אנחנו עובדים בקצב יותר מהר, אבל כבר השלמנו עם המציאות הזאת, שהממשלה עובדת בקצב יותר לאט. זה תלוי בהרבה משרדים, הרבה שרים - - -

בבקשה.

אני מייצג מספר עסקים רב באזור הדרום. יש היסטוריה איך מפצים באזור הדרום. היסטורית, מה שקרה שבאזור עוטף עזה היתה תקופה ארוכה מאוד של נזק ובסופו של דבר עשו רטרואקטיבית פיצוי מנובמבר 2006 עד סוף 2009. יש פה מצב שהוא מתמשך, הוא לא רק הסבב האחרון אלא מספר סבבים שקודם לא קיבלו מענה והפעם החליטו להרים את הכפפה ולתת מענה, וטוב שכך.

זה שונה מהפעמים הקודמות – רק שתדע את האמת ההיסטורית, אתה לא חייב להשתמש בה. זה התחיל בדיון שקיימנו על העניין הזה בוועדת הכספים, ואמרנו שלא יכול להיות שמוסדות החינוך יהיו סגורים, לאנשים אין לאן לשלוח את הילדים על-פי החלטת המדינה. המדינה, באמצעות פיקוד העורף או המדינה - לאור ההחלטה וההסכמה שהיתה לנו - גם באמצעות הרשות המקומית במקרה הנוכחי. אני לא יודע מה יהיה בהמשך. אני, אם הייתי שר בממשלה, הייתי מקבל החלטה מי מוסמך לסגור מוסדות חינוך ומי לא. אבל אני לא בממשלה אז אני צריך לקבל החלטות פה, ופה קיבלנו החלטה שיהיה פיצוי.

ייאמר לזכותם של אנשי רשות המסים ושל אנשי משרד האוצר – ואני מתנצל שאני משבח כל הזמן, זה לא יחזור כל הזמן - - -

זה הולך לאורך כל הדרך מפי כל הדברים, אתם שמים לב. זה ממש אפולוגטי כבר.

כנראה עשינו משהו לא נכון.

היה שיתוף פעולה בין הוועדה לבין משרד האוצר. התקנות האלה עומדות על סדר-יומה של הוועדה, מותנה בחתימת שר האוצר, כבר שלוש פעמים כדי לאותת לממשלה לסיים את זה. דיברתי גם עם השר וגם עם הפקידים, האנשים שעוסקים בזה. הם אמרו שהם לא רוצים להביא את זה לישיבת הממשלה, הם רוצים להביא את זה לקבינט הכלכלי, וזה באמת הגיע ביום ראשון שעבר. כתוצאה מהדיונים האלה, השוני בין הסבב הנוכחי, שאנחנו מתפללים שיהיה אחרון ולוקחים בחשבון שהוא עלול, חס וחלילה, להיות פעם נוספת, הוא שהפעם יש פיצוי.

אמשיך ממה שכבודו אומר. דווקא בגלל שהיום מרימים את הכפפה רק על הסבב האחרון, צריך לתת מענה, בהמשך למה שאמר חבר הכנסת חרמש, לנזק הממשי שנגרם לעסקים ולא לפיצוי.

זה מה שאמרה עורכת הדין וייץ. אני מסכים, אקיים אתם דיון.

בתקופות קודמות שנתנו פיצוי באזור הדרום נתנו פיצוי, למשל, לפי אובדן מחזורים או לפי גידול בהוצאות. זה פיצוי שמנסה להתקרב או מנסה לתת אופציה שלעסקים יהיה פיצוי על נזק ממשי. פה, אם אתה נותן רק החזר רק על שכר עובדים, ובמיוחד כשאתה נותן את זה בסכום כזה, אתה בעצם לא מתקרב בכלל לנזק ממשי.

הובנת. תודה.

דווקא בגלל הפן הרטרואקטיבי זה חשוב לתת פיצוי ממשי.

לתת פיצוי רק לפי שכר עובדים, במידה מסוימת – גם אם זה לא במכוון וגם אם זה לא יקרה בפועל – פיצוי שהוא להיעדרות עובדים זה פיצוי דווקא לעסקים שפחות נכון לתת להם פיצוי, כי אז נותנים פיצוי באופן מקרי רק לאלה שבמקרה העובדים נעדרו בסיטואציה מסוימת. צריך לתת את האופציה לתבוע גם לא במסלול של שכר עובדים אלא במסלול של ירידה במחזור. לדוגמה, במקרה של עסקים בקניון, זה שעובד לא הגיע לעבודה זה לא מתקר בכלל לנזק הממשי שנגרם לעסק, זה לא מדבר עם זה בכלל, לא בעולם הזה שלנזק בכלל. במיוחד אחרי התקופה הארוכה שזה קורה, עוד לצמצם את זה גם בשכר לסכום הזה, שלא מובן בדיוק למה הוא נקבע, זה פשוט לא משקף את הנזק.

תודה. מי אדוני?

ואיל כיוף, מנהל אגף תיירות כפרית במשרד התיירות.

בבקשה. בקצרה, אם אפשר.

אני מתייחס לבעלי הצימרים במועצות האזוריות. הם מפוצים על-פי אובדן השכר שלהם או על-פי זה שהם חברה או הקימו חברה - - -?

הם מפוצים בסכום קבוע. העצמאי מפוצה בסכום אחיד, שזה הסכום שנקבע.

רק אם יש לו ילדים.

אז הם נחשבים כעסקים קטנים?

ורק על אחד בתוך המשפחה.

אז זה יידון במסגרת הצעתו של חבר הכנסת חרמש?

אתה רוצה שיפוצו גם בעלי הצימרים?

ברור. הם הפסידו.

אפשר להביא תקציב ממשרד התיירות לעניין?

גפני, אלמנט אחד טופל, זה שכר השכירים. הפסד הרווח לא טופל.

אני רוצה לשתף את החברים כאן. אנחנו קיימנו כמה דיונים, אבל הדיון המרכזי בעניין – מדובר על חמישה ימים.

בינתיים.

למה אתה לא אופטימי?

כי נקבע פה כלל גם להבא.

לא נקבע כלל, זה רק על המקרה הזה. כתוב במפורש.

חבר'ה, זה לא טוב. אז אני נגד. לדעתי, זה היה צריך להיות הכלל על הסבבים. מה, בסבב הבא נבוא עוד פעם? מה ההיגיון?

יש היגיון.

ואם הסבב הבא יהיה משהו אחר לגמרי?

אני מושך את כל המחמאות שנתתי לכם. הייתי בטוח שזה הכלל.

זה לא הולך להיות כלל, אני גם לא מסכים שזה יהיה כלל ואגיד לך למה. למשל, ספר שלא עבד בחמישה ימים האלה בגלל שהילדים שלו היו בבית, בסופו של דבר בחשבון החודשי או השנתי הוא הפסיד באמת הרבה כסף? לא הפסיד. הבאתי להם דוגמאות אחרות, של מישהו שכן הפסיד. אנחנו מדברים על חמישה ימים. זה לא המקרה שהיה במלחמת לבנון, שזו היתה תקופה ארוכה ושם הפסידו באופן הרבה יותר משמעותי. היה לי עניין לפצות את האנשים, שלא יישארו בלי שום דבר. זה מה שעלה, הדברים הללו. בניגוד למה שהיה בעבר, שבמקרים האלה לא פיצו בגלל פרק הזמן הקצר, בגלל שלא מדובר על יישובים שבהגדרה שלהם הם יישובי ספר.

אני רוצה להעיר הערה אחת, כאזרח הפעם. אני תושב אשקלון. נגיד שאדע מי המחליט, לצורך העניין זה יהיה פיקוד העורף. האם בסבב הבא, כמו שאומר חבר הכנסת חרמש, אדע האם ללכת לעבודה או לשלוח את הילדים שלי לבייביסיטר? התשובה לא ברורה בכלל.

אמרתי, ואני חוזר ואומר - הייתי מקבל החלטה מי המוסמך. הממשלה עדיין לא קיבלה החלטה. להערכתי, בגלל שהיא לא רוצה להתחיל עם ראשי הרשויות.

בקבינט הוחלט. הובהרה מדיניות הממשלה על-ידי שר האוצר ושר החינוך, שהמוסמך הוא פיקוד העורף.

זה בסדר, זה ממש נחמד. עכשיו אני רוצה להגיד לך מה יקרה באשקלון. ראש עיריית אשקלון יחליט, בניגוד לעמדת פיקוד העורף, שהוא לא פותח את מוסדות החינוך. הממשלה קיבלה החלטה שמי שאחראי זה פיקוד העורף, אבל לפצות אותך יצטרכו בגלל שאין מוסדות חינוך. מה יצטרכו לעשות? יצטרכו לקצץ בתקציב שלו כדי לפצות אותך.

זה fair enough, אבל התקנות כרגע - - -

הממשלה לא תעשה את זה.

כרגע התקנות קובעות שבוע ספציפי בלבד.

בסדר, אתה צודק. מי שמוסמך לסגור מוסדות חינוך זה פיקוד העורף.

בתקנות, לפי מיטב הבנתי, אין התייחסות - - -

אני לא הסכמתי שזה יהיה כאן, בגלל שהתושבים לא צריכים לשלם על חשבון זה שמישהו אחר קיבל החלטה שהוא הבעלים של מוסדות החינוך, שזו הרשות המקומית.

בסבב הבא התושב לא ידע מה לעשות.

בסדר. אני מסכים, גם כאזרח, עם העיקרון הזה. הקבינט קיבל החלטה על דעת שר האוצר ושר החינוך. זאת ההחלטה. אנחנו מקווים, בניגוד לשי חרמש שהפעם אני רוצה לחלוק עליו, ואני מקווה שהוא לא צודק ולא יהיה סבב הבא, אבל אם חס וחלילה יהיה סבב הבא אנחנו לא נסכים שהאזרחים לא יפוצו בגלל שראש הרשות או הרשות המקומית החליטה לסגור את מוסדות החינוך בניגוד לדעתם של אנשי פיקוד העורף. מה ממשלה מתוקנת צריכה לעשות במקרה כזה? לבוא לראש הרשות ולהגיד לו: תשמע, סגרת בניגוד לעמדה הרשמית של המדינה, בניגוד לעמדת פיקוד העורף. אנחנו מקצצים מהתקציב שלך כדי לשלם לאזרחים. זה לא יקרה, אז יהיה עוד הפעם כמו עכשיו, אלא אם אני סתם מדבר בפסימיות.

כן, מי אדוני?

מיכאל דולמן, יועץ של שר התיירות. יש לי הערה קצרה. הדוגמה שנתת לא כל כך תואמת את תחום התיירות, כי תחום התיירות מאופיין בעונתיות מאוד גבוהה ויש הבדל גם בין אמצע השבוע לסוף השבוע.

אז מה אתה רוצה להגיד?

אני לא רוצה להעיר למהות, אני רוצה להעיר לדוגמה הספציפית.

בסדר, אני יודע. צימרים זה משהו אחר.

סליחה, יש החלטת ממשלה ואתם חלק מהממשלה.

לא חשוב. פה בוועדה מותר לדבר מה שרוצים.

אני רוצה שיבינו להבא שתחום התיירות קצת שונה מהתחומים האחרים. יש עניין של עונתיות ויש עניין של סוף שבוע ואמצע שבוע. במקרה באמצע השבוע, כשמוסדות החינוך עובדים, זה פחות פוגע בצימרים שיש להם תפוסה נמוכה. בסוף השבוע, כשמוסדות החינוך סגורים ואין פיצוי, זו הפגיעה הקשה ביותר בצימרים שאז התפוסה שם הכי גבוהה. זה לא להחלטת הממשלה הספציפית הזאת, אלא לדוגמה שנתת.

אם אתה לא מתייחס להחלטת הממשלה הספציפית הזאת אז אני מאוד מעריך ומאוד מכבד את מה שאמרת, מכיוון שאתה לוקח בחשבון שמי בסופו של דבר מנהל את המדינה זו ועדת הכספים ולא הקבינטים למיניהם, מפני שאחרת היית צריך להגיד לשר שלך שילך להתמודד בוועדת השרים לכלכלה. אבל אני מעריך מאוד את מה שאתה אומר, מפני שבאמת מי שמנהל את המדינה זו ועדת הכספים.
מה את עונה? בקצרה.

אנחנו מדברים על תקנות שמדברות על מצב מאוד ספציפי, של מספר ימים בודד שבו התרחשו אירועים. זה לא נועד לכל המקרים הבאים. כל מקרה לגופו. במקרה הזה באמת נתנו פיצוי על תקופה מאוד קצובה.

אני מאוד מאוכזב. חבר'ה, אני שואל דבר כזה: סבב כזה בעוד שבוע, נתחיל את הכול מההתחלה?

אנחנו מתייחסים לכל מקרה לגופו. במקרה הזה דובר בהתחלה על שלושה ימים, הרחבנו את זה לחמישה ימים. רצינו לעשות מסלול ירוק, מסלול פשוט, שלא יצטרכו להתחיל להוכיח היקף של מחזורים. על טווח של חמישה ימים זה כמעט בלתי אפשרי, גם מבחינת ישימות ויעילות של רשות המסים, להתמודד עם היקף מחזורים של עסקים של חמישה ימים. אני באמת חושבת שבהרבה עסקים לא יהיה הפסד כי הם יכולים לפצות בשאר ימי החודש על חמשת הימים הללו.

אצל הספר – ודאי.

אז באמת רצינו לעשו משהו פשוט ויעיל. אני כן הייתי מציעה את התקנות במתכונת הזאת, עם ההערה של ההסתדרות שקיבלנו.

אני מצטרף להערה של ההסתדרות. דיברנו עליה בחוץ. מבקש שאת החלק של כל האוכלוסייה, שזו העמדה שלכם והעמדה שלנו, לתקן ולהביא בשבוע הבא. זאת אומרת, לא לחכות. כבר מתחיל להיות פער מדי גדול של זמן.

אין פה אמירה שלילית לגבי מי לא מקבל. אפשר להעביר את זה ככה. זה לא נועל.

אנחנו כן נתקן. נעשה תיקון שיבהיר שכולם יקבלו. מה שאמרתי זה שאפשר להצביע עם העיקרון הזה.

אבל אני לא רוצה להצביע בגלל שיש עוד הערה לגבי גובה הפיצוי, לגבי הצורה של הדברים האלה. אני עוד רוצה לדבר אתכם על העניין הזה לפני שזה מגיע. יש ההערה שהעירה נציגת ההסתדרות. אחרת באמת הייתי מצביע והיינו כותבים עכשיו, אבל מכיוון שיש גם את הנושא הזה, אני מבקש שתביאו את זה בשבוע הבא ונשים את זה על סדר-היום ונצביע.
תודה לכולם, אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>