PAGE
12
ועדת החוקה, חוק ומשפט
15/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 610>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ג באייר התשע"ב (15 במאי 2012), שעה 12:00

<הצעת חוק המחשבים (תיקון - הגדרת מחשב), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר

>
אביטל בגין - עו"ד, משרד המשפטים

אלעזר כהנא - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

ירון שטרן - ק' צח"מ ארצי באח"מ, המשרד לבטחון פנים

פאדיה זידאן - לשכה משפטית, משרד התקשורת

נעמי אסיא - מנכ"ל, לשכת עורכי הדין

פיני פנחס עזריה - נציג, לשכת עורכי הדין

ניר פסי - ISSA אבט"מ מידע, סגן נשיא

נמרוד קוזלובסקי - יו"ר אלטל

הדי רביב - bcomsecure מעבדות פורנזיות, יועצת משפטית

דורון רונן - האיגוד הישראלי לביקורת ואבטחת מערכות מיד, נשיא האיגוד

עמוס תלם - עו"ד

חיים ויסמונסקי - פרקליט בפרקליטות המדינה, פרקליטות המדינה

אפרת חקאק

דורית ואג

יפעת קדם
<הצעת חוק המחשבים (תיקון - הגדרת מחשב), התשע"ב-2011>

חוק המחשבים (תיקון – הגדרת מחשב), של חברת הכנסת רוחמה אברהם. האם אתם רוצים להציג לי את החוק, מה הסכמתם, מה לא הסכמתם?

הצעת החוק של חברת הכנסת אברהם מבקשת לעשות שני תיקונים בחוק המחשבים. הסעיף הראשון מתקן את הגדרת מחשב, הסעיף השני מתקן את הסעיף שכיום מתייחס לעריכה והפצה של נגיף מחשבים. הוא מרחיב אותו גם לתוכנות שמאפשרות האזנות סתר. אנחנו התנגדנו לסעיף הראשון כי חשבנו שהוא מיותר. בפועל מתייחסים לפלאפונים ולמכשירים כאלה כאל מחשב, החיפוש בהם נעשה כמחשב.

זה בסדר. זה לא כתוב בחוק. זאת פסיקה.

זאת לא פסיקה. ההגדרה של מחשב נכונה גם לגבי פלאפון כי הוא עונה על הגדרת מחשב. אנחנו לא רוצים לעשות את זה, כי אנחנו לא יודעים איך זה יעמוד ביחס להוראות חוק התקשורת (ציוד קצה). גם משרד התקשורת הביע התנגדות.

איך הפלאפון שלי או הטלפון שלי עונים על ההגדרה של מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לעיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים בציודו ההיקפי?

זה מה שהוא עושה.

הטלפון שלי עושה עיבוד לוגי של נתונים?

אני מבקש להצטרף לדברים של אביטל ולהוסיף שהמשמעות המעשית של החוק זה שכל מידע דיגיטלי שאגור, בין ברכיב זיכרון במצלמה, ב-hard disk, בדיסק און קי, בתקליטור וכו', ויש תוכנה שמפעילה אותו, אזי אנחנו נמצאים בתוך מחשב. למען הדיוק, מכשיר טלפון סלולרי הוא דו-שימושי, הוא דו-ראשי. הוא גם טלפון, כלומר כאשר מתבצעת שיחה באמצעות המכשיר הוא לא פועל כמחשב, הוא פועל כטלפון, כציוד קצה לפי חוק התקשורת, השיחה היא בת האזנה לפי חוק האזנת סתר וכו', ואילו בכל הדברים האחרים, בכל השימושים האחרים של המכשיר, אם זה ספר הטלפונים, הסמארטפונים, עם כל האפליקציות וכל הדברים, זה החלק המחשבי שלו.

אנחנו מדברים על האזנת סתר, לא על שום דבר אחר. זה שאתה מחזיק בכיס את כל התמונות שלך זה לא מעניין אותי. אני מדבר על תוכנה שאני מפתח.

אנחנו מדברים על הסעיף הראשון, שהוא ההגדרה של..

העורך תוכנה באופן..

הגדרת מחשב. התוכנה שמאפשרת עריכת האזנת סתר זה תיקון לסעיף 6.

אני רוצה להבין איך אתם מכניסים לי מכשיר של טלפון נייד להגדרת מחשב.

פלאפון הוא מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים. כך גם הקביעה של המשטרה.

אני לא מבין. כשאני מדבר עם מישהו בפלאפון שלו, איזה פעולות עיבוד אריתמטי או לוגי יש?

בקטע של השיחה אני לא במחשב ולא ראוי שאני אהיה במחשב, אני במקום אחר. אני מנהל שיחה. בכל שאר השימושים של מכשיר הטלפון, החל מעיון בשיחות היוצאות והנכנסות שלי, דרך ספר הטלפונים שלי, דרך התמונות וכו' וכו' אני נמצא במחשב. המכשיר הסלולרי, בשונה מטלפון ביתי, הוא דו-שימושי. הוא גם טלפון וגם מחשב. החלק "המחשבי" של הטלפון מכוסה היום כיוון שכאשר אני רוצה לעיין בשיחות היוצאות והנכנסות שלי אני משתמש בתוכנת ההפעלה שקיימת במכשיר. באמצעותה אני מבצע עיבוד לוגי מאוד בסיסי.

למשל הטלפון שלי.

כשאני מנהל את השיחה אני לא בתוך עולם המחשב, אני בתוך עולם אחר בעולם התקשורת. אני הולך לכובע השני של מכשיר הסלולר, שזה הכובע שלו כציוד קצה.

עזוב סלולר, יש לי טלפון בבית.

הטלפון לא נוגע לזה. ההוראה הזאת באה לפי דברי ההסבר לדאוג שההתייחסות לפלאפון תהיה בהיבט של עריכת החיפוש בו, לא להאזנת הסתר לשיחה שמתנהלת באמצעותו..

היא מבקשת להוסיף "וכן מכשיר כאמור המשמש לצורך תקשורת - פלאפון נייד, מרכזי התקשורת ונתב תקשורת". אני מבין שאתם אומרים לי שפלאפון נייד..

הזהירות שהמחוקק קבע לגבי מחשבים באופן מיוחד, בשונה מהעבירות שמוגדרות בחוק המחשבים שמבצעים במקומות שונים ומהסמכויות של הרשויות החוקרות לגבי העבירות שמבוצעות במחשבים, תיוחס גם לפלאפונים. זאת המטרה של סעיף 1.

גם לטלפון.

השאלה מה אפשר לעשות בתוך טלפון שהוא לא מחשב. אי אפשר לבצע חדירה לטלפון שלא עונה להגדרה הזאת. אי אפשר להוציא ממנו מידע. הוא לא אוגר בתוכו מידע. המידע שמוחלף במהלך השיחה מעוגן בחוק האזנת סתר.


תיקון סעיף 6. הצעת החוק מבקשת להוסיף על איסור הכנת התוכנה והפצת וירוס מחשבים תוכנות שמאפשרות האזנת סתר. אנחנו תמכנו בסעיף הזה. באופן מקרי זה קרה אחרי שמצאנו שאנחנו צריכים לתקן את סעיף 6 לצורך הצטרפות לאמנת בודפשט. התיקונים שערכנו והצענו הם בהתאמה לחוק הקיים ולדרישות האמנה. הסעיף כולל שני סעיפים.

לא לוקחים אצלי טרמפים. אני מקפיד לא לקחת טרמפיסטים. אתם רוצים לתקן את החוק? תעבירו תזכיר, תגישו הצעת חוק ממשלתית. אל תיקחו טרמפ על רוחמה. היא ביקשה את מה שהיא ביקשה. אתם רוצים לתקן? תתקנו, זה בסדר. אל תיקחו עליה טרמפ. היא לא ביקשה לתקן את מה שאתם רוצים, היא ביקשה לתקן את מה שהיא חושבת שצריך לתקן. אני מוכן אפילו לתת לכם יותר מזה. כשהיא תהיה פה בהכנת החוק לשנייה ושלישית אני אהיה מוכן לשקול את זה, אני לא אטען לעניין חדש. אני לא אוסיף את זה עכשיו בקריאה הראשונה.

למה?

כי אני חושב שכשחבר כנסת מגיש הצעת חוק ורוצה לקדם אותה אתם יכולים לקבל החלטה אם אתם תומכים בה או מתנגדים לה. במקרה הזה קיבלתם תמיכה. אני רוצה להעביר אותה כמות שהיא בקריאה ראשונה. אחר כך, כשרוחמה תהיה פה ויהיו פה מומחים לעניין, נעשה דיון מעמיק. בקריאה ראשונה הדיון לא מספיק מעמיק.

אפשר להעיר הערות לנוסח עצמו ללא קשר?

כן.

הסעיף הראשון מדבר על עריכת תוכנה באופן שהוא מסגלה כדי לאפשר האזנת סתר. חשבנו שאם הסעיף הנוכחי מפליל הכנה של תוכנה של נגיף מחשבים והמציעה מבקשת להוסיף האזנת סתר, יש גם עבירות נוספות בחוק המחשבים שבמדרג ביניהן ראוי להכניס. כנ"ל תיקון בהתאמה בסעיף 2.

הכל טוב.

בהכנה לשנייה ושלישית?

כן. זה הרבה יותר עמוק מאשר שאני אעשה את זה בקריאה ראשונה. אני צריך לשבת וללמוד את הסוגיה הזאת כשתבוא לשנייה ושלישית. אלעזר ידאג לבוא אלי ולהסביר לי מה צריך, איך צריך ולמה המחשב עובד ככה ולא ככה.

הנוסח של ועדת שרים יעבור בהתאמה לנוסח שצורף לוועדה.

לא הבנתי. עבר בוועדת שרים..

בוועדת שרים הצגנו את הנוסח שדיברנו עליו עם חברת הכנסת אברהם. הוא היה מקובל גם עליה.

היה נוסח מוסכם שהוגש לוועדת שרים?

נוסח שחשבנו שיש מה לשפר בו.

הנוסח עצמו מופיע בהחלטת ועדת שרים.

ממתי ועדת שרים מחייבת אותי בקריאה ראשונה?

היא לא מחייבת אותך, אבל זאת עמדת הממשלה לקריאה ראשונה. כיוון שסיכמנו עם חברת הכנסת לגבי הנוסח אני רק רוצה לוודא שאין איזו שהיא בעיה בנוסח שהוצע על ידה שעולה לקריאה ראשונה. אלה היו חילופי הדברים. בכל מקרה מדברים רק על סעיף 2, נכון?

כן.

לקריאה ראשונה יעלה רק סעיף 2?

כן. מקובל עליכם? יש למישהו הערות?

רק תיקון קל לגבי הדברים שאמר חיים מהפרקליטות. לגבי הנושא של פלאפונים הנושא נידון בבתי משפט. בתי משפט כן מכלילים את זה כאשר באים להוציא צווים לתפיסה או בהגדרות נוספות. טלפון מעבד בכל מצב נתונים לוגיים. חלקם הגדול של נתוני התקשורת הם נתונים מוצפנים, לכן הוא מבצע עיבוד לוגי וראוי שהוא ייכלל בנושא הזה. הבעיה העיקרית היא בבתי משפט שלפעמים נוטים עורכי הדין לפרש את זה בצורה אחרת. זה מה שגורם לפעמים או לעיתים בקרב שופטים להתדיין על הנושא הזה. אני חושב שהיה ראוי להכניס את ההגדרה הזאת.


דבר נוסף אני רוצה להכניס בנושא של הגדרת מחשב. ההגדרה עצמה מדברת על מכשיר הפועל באמצעות. כשאני מתייחס לנקודה של פועל וקורה מצב שאנחנו צריכים לתפוס מחשבים שאינם עובדים יש לנו בעיה. אם זה לא נכנס מראש כחלק מהצו ומדובר על חוק אחר אנחנו מדברים על חפץ ולא על מחשב. אם המחשב אינו פועל, אז כהגדרתו הוא כבר לא מוגדר כמחשב בחוק המחשבים. מן הראוי היה להכניס גם שאינו פועל.

את זה אנחנו נעשה כשנדון בזה לקריאה שנייה ושלישית.

אני רוצה להקדים את הדיון הבא - אני מבין שהיום זה לא יידון - לגבי התיקון של סעיף 6. אני רוצה להדגיש עניין אחד. היו מספר דיונים מאוד מעמיקים בוועדת מדע וטכנולוגיה בעקבות פרשת האקר הסעודי. אחת מההמלצות הייתה לתקן את אותו סעיף 6 כדי שישראל תוכל לחתום על אמנת בודפשט ולקבל חילופי מידע עם מדינות אחרות בחו"ל.

מי היה אז יושב-ראש הוועדה?

רונית תירוש.

שתגיש הצעת חוק.

עניין נוסף בעניין הזה. אני רק רוצה להסב את תשומת הלב אם אתם מנסחים את התיקון לסעיף 6 לקריאה שנייה ושלישית. ב-4 מדינות הקהילה של חבר העמים – ה-common wells – שאלו אנגליה, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד, אם מישהו התכוון לעשות נזק או איים לפגוע בתשתיות לאומיות בלי קשר לנזק שנגרם בפועל, הוא נכנס לגדר עבירה של העונש המקסימאלי בחוק הרלוונטי שם. יכול להיות שיש מקום לשקול את זה גם לגבינו.

אני רוצה להתייחס לסעיף 1. סעיף 6 זאת סוגיה שאני חושב שצריך לצלול לעומקה ולטפל בה בעדינות כדי לא להתנגש יתר על המידה עם חוקים אחרים. אותם הדברים נכונים גם לגבי סעיף 1. אני חושב שאם נוגעים בהגדרה של מחשב באופן שמוסיפים לה פריט שלכאורה נכלל בה, צריך לעשות זאת בצורה מאוד ברורה כי אחרת זה יכול ליצור כל מיני כשלים או תהיות פרשניות בעתיד. הבהירות צריכה להיות מוחלטת. החקיקה הטכנולוגית מתאפיינת בחקיקה עקרונית ובקביעת עקרונות, פחות בזיהוי טכנולוגיות, מוצרים או מכשירים ספציפיים. אפשר להוסיף אותם בתוספת כדי להסיר ספק או להפנות אליהם בדרך של הלרבות, אחרת יכולה להתעורר תהייה פרשנית בעתיד. זאת הערה מקדימה. נשמור אולי את הדברים לדיון מעמיק יותר שיהיה.

אני לוקח את הצעת החוק של רוחמה, מוסיף את הסעיפים שלכם ומעביר את זה לקריאה ראשונה.

מוריד את סעיף 1?

מוריד את סעיף 1.

התיקון של רוחמה אברהם נכנס לנוסח שלהם. יש לי כמה הערות לנוסח שלהם שאולי נעבור עליהן.

כשאני קורא פסיקות בית משפט בנושא של חוק המחשבים בדיני חיפוש ותפיסה אני מרגיש כאזרח אי נוחות די גדולה. במקרים מסוימים בית המשפט עושה בניגוד ללשון החוק. זה לא נוח. בתור עורך דין זה מכניס אותי לאי ודאות. אני מניח שאם הייתי חבר כנסת הייתי גם כועס. בתור איש מחשבים אני אפילו גם קצת מגחך. ההגדרות האלו ניסו להיות טכנולוגיות, אבל הן לא נכונות. לפחות חלק מהן לא נכונות. אני חושב שיש מקום לדון בסעיף 1, להגדיר לו את הערך המוגן שעליו הוא מגן. כפי שאמר חברי מלשכת עורכי הדין, הגדרה טכנולוגית זה בסדר, אסור שתהיה יחידה. היא צריכה להיות משהו כמו הדגמה על-מנת לתת לבית המשפט אמת מידה ערכית להחליט בה. היא תגדיל את הוודאות כדי שלא יבואו ויגידו איך בית משפט אמר שמחשב הוא לא מחשב, מאיפה הוא לקח את זה. לא נעים לראות דברים כאלה.

יש לנו את הנוסח שמוצע על ידי משרד המשפטים. אולי הם יציגו מה הם הוסיפו בחוק הקיים, מה הם שינו, למה ואז נעבור על הערות הספציפיות בנוסח.

בסעיף 6(א) אנחנו מציעים לקבוע שהעורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לבצע פעולה מהפעולות המפורטות להלן, כדי לבצע מי מהן שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים: 1) שיבוש פעולות התקינה של מחשב או הפרעה לשימוש בו; (2) מחיקת חומר מחשב, גרימת שינוי בו, שיבושו בכל דרך אחרת או הפרעה לשימוש בו; (3) פעולות שתוצאתן מידע כוזב או פלט כוזב; (4) חדירה שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב; (5) האזנת סתר, כהגדרתה בחוק האזנת סתר; (6) פגיעה בפרטיות כמשמעותה בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות; הסעיף הזה מרחיב את סוג התוכנות, את מה שאז היה מוכר כוירוס מחשב, לתוכנות נוספות שמאפשרות לעשות את מה שנמנה פה, שאלו העבירות שקבועות בחוק המחשבים, העבירה לפי חוק האזנת סתר והעבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, כשהכוונה לסיסמאות ולמידע פרטי שהתוכנה מאפשרת להעתיק אותן.

בסעיף קטן (ב) אנחנו מציעים לקבוע שהמפיץ או מציע לציבור, המעביר לאחר, המחדיר למחשב של אחר או המתקין במחשב של אחר תוכנה או התקן, אשר סוגלו לבצע פעולה מהפעולות המנויות בסעיף קטן (א)(1) עד (6), כדי לבצע מי מהן שלא כדין, דינו –מאסר חמש שנים. העבירה הזאת, שהיא חמורה יותר, היא עבירה של הוצאה לפועל של התוכנה שנוצרה וההפצה שלה אם שמים אותה באתר ושולחים קישור כיצד להוריד את התוכנה הזדונית.


הצענו סעיף שיש אותו בנוסח שהצענו. אולי אין לו מקום. הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מעשה המהווה עבירה לפי סעיף 2(ג) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979. סעיף 2(ג) לחוק האזנת סתר מתייחס להתקנה של מכשירים המאפשרים האזנת סתר. החשש שלנו שנוצרת פה איזו שהיא חפיפה בין תוכנות שמאפשרות האזנת סתר למכשירים שמאפשרים האזנת סתר. אפשר שזה לא יהיה הוראה בנוסח אלא הוראה בדברי ההסבר, או מספיק שזה ילובן בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, הכל לפי החלטת הוועדה.

כפי שאביטל באמת אמרה, סעיף קטן (ג) נראה לא נדרש. אנחנו בדרך כלל לא מציינים חפיפה בין סעיפים. הייתי מעדיפה שהוועדה תבקש להכניס את זה לדברי ההסבר, לא לנוסח החוק.

טוב. מקובל. מה שאפשר לא להכניס לחוק אלא רק לדברי ההסבר הוא תמיד טוב.

בסעיף קטן (ב) הנוסח לא מובן לגבי היסוד הנפשי. הייתי רוצה שמשרד המשפטים יבהיר לפרוטוקול למה הוא התכוון. אנחנו נבקש מנסחית החוק שלנו להבהיר בנוסח. כשכתובות בסיפא המילים "כדי לבצע מי מהן שלא כדין" לא ברור למי הכוונה.

המפיץ או המעביר צריך להיות מודע לזה שהוא מעביר את זה לאדם שמטרתו ביצוע עבירות. זאת הכוונה. המילים "כדי לבצע מי מהן שלא כדין" הן לגבי זה שמקבל את התוכנה. זאת המטרה של זה שמקבל את התוכנה.

בשביל מה את חושבת קונים תוכנות כאלו? בשביל ללמוד משפטים? זה בשביל לעשות האזנות סתר.

איך שהסעיף מנוסח היום נדמה כאילו המפיץ לא רק צריך להיות מודע, אלא צריכה להיות לו כוונה לבצע מי מהן.

זה לא מסתדר עם ההתנהגות שלו, כיוון שהוא זה שמפיץ. לבצע אחת מהעבירות זה שלב נפרד מההפצה.

נבהיר את זה בנוסח. לגבי הפעולות בסעיף קטן (א). אני לא מבינה מתי תהיה פעולה לפי פסקה (5) ו-(6) שלא תיחשב חדירה שלא כדין. אני מציעה למחוק את פסקאות (5) ו-(6), כי לדעתי זה יביא לאי בהירות.

השאלה אם התוכנה יכולה לבצע את זה ללא חדירה. את אומרת שכשלב ראשון צריכה להיות תוכנה שמאפשרת חדירה ורק אז תתבצע האזנת סתר. אני חושבת שזו בעיה, כי זה מכניס אותנו לשאלה מה היא הרשאה שלא כדין. אתה יכול להכניס את התוכנה הזאת בהרשאה על פי דין ויתעורר ויכוח על כך שההרשאה שניתנה לך היא בוודאי לא להכניס תוכנות זדוניות. התוכנה בשלב מאוחר יותר תבצע את האזנת הסתר.

תיקחו בחשבון את ההערות האלו. יכול להיות שבשנייה ושלישית נוריד אותן.

כשכתובות המילים "שלא כדין" ברישא של סעיף קטן (א) ובפסקה (4) יש בלבול. הייתי רוצה שהנוסח ישקף בפסקאות את האלמנט של לא כדין, לא ברישא.

זה אומר שצריך להכניס את זה לכל אחת מהן.

אני מניחה ששיבוש הוא לא כדין.

המטרה צריכה להיות של לא כדין. אחר כך בענייני נוסח אפשר לסכם בינינו.

ל- Convention on Cybercrime בסעיף 6 יש שני אלמנטים. יש אלמנט של with intent that it be used פלוס designed or adapted primarily for the purpose of committing any of the offences. אתם השמטתם את הנושא השני של designed primarily. רציתי לדעת למה.

אנחנו חושבים שהצמצום באמנה לתוכנה שהיא בעיקרה עושה את הפעולה הרעה נכנס כבר היסוד של המטרה.

הם עשו את שניהם יחד בכוונה.

גם אצלנו יש שתי דרישות.

יש לתוכנה את היכולת האובייקטיבית לעשות את זה, ויש את הכוונה לבצע את העבירות. אין לנו בעיה אם הוועדה רוצה למצוא דרך להוסיף את היסוד הזה..

כדי שהנוסח יהיה מותאם לנוסח של ה-Convention.

זה לא קיים היום בסעיף 6. סעיף 6 כיום לא כולל את היסוד הזה. אפשר לתקן.

זה מתקן משהו שקיים. אנחנו לא רק נוסיף, אנחנו נצמצם את העבירה.

זה יצמצם בצורה מסוימת, אבל ירחיב את הסעיף הקיים. אתה רוצה להוסיף את זה?

אם את רוצה להוסיף את זה..

אפשר להוסיף את זה עכשיו או לדון בזה בשלב הבא.

נוסיף את זה עכשיו ונציין בדברי ההסבר שנמשיך לדון בזה. אני אשלח לכם את הנוסח עם ההוספה.

איך אתם מתייחסים להאזנת סתר לגבי מידע? רוב התוכנות שעושות היום האזנות סתר גם מצלמות צילומי מסך ומעבירות מידע. מעבירים צילומי מסך למקום אחר. האם יש התייחסות לדבר הזה?

בוודאי, משתילים לך את זה בבית. כשהם מקבלים אישור לעשות האזנת סתר הם שמים מצלמה.

אני מדבר על חוק המחשבים שעניין האזנות הסתר שבו צריך להתייחס לטכנולוגיה קיימת.

אתה מדבר על צילומי מסך.

צילומי מסך או העברה של קבצים.

בחוק האזנת סתר שיחה כוללת גם תקשורת בין מחשבים. תקשורת בין מחשבים, איזו שלא תהיה, היא האזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, לא לפי חוק המחשבים.

האפליקציות היום בפיתוח של תוכנות עבור מכשירי טאבלטים ומכשירי סמארטפונים נותנות שליטה על מיקרופון. האם מהבחינה הזאת אנחנו מונעים חלק מאלמנטים מסוימים שקיימים היום בעולם כבסיס לפיתוח של תוכנות או אפליקציות לטאבלטים? האם אתם מודעים לדבר הזה? איפה ההתייחסות לדברים האלה מבחינת אותו סעיף שאתם מדברים עליו, ואם כן, האם אתם מודעים לדבר הזה כי אז אפשר לתבוע כל חברה שמפתחת דבר כזה?

ברגע שאתה נותן הסכמה גמרת את הסיפור.

האזנת הסתר היא רק אם זה לשיחה שלא בהסכמה של מי מהצדדים.

אני מסכים לחלוטין להערה שלכם לגבי היסוד הנפשי. בגלל שהיום כל משתמש ברשת האינטרנט, שזה שימוש מרכזי במחשוב של היום, מקבל מידע וגם מעביר אותו, צריך להיזהר ולשלול מצב שגם תוטל אחריות יתירה על המשתמש התמים. לא רק מודעות, גם אי רשלנות וכו', זאת אומרת לשים כאן יסוד נפשי ברור וכבד. התוכנות הזדוניות מעצם טבען יכולות להסתתר בקבצים אחרים ואז לכאורה שלא יהיה ל-user איזו שהיא חובה להתחיל לפרק כל קובץ לגורמים ולהפוך למומחה מחשבים כדי לא להיחשב כמי שהפיץ ברשלנות, מודע או היה עליו להיות מודע. צריך להיזהר מהפינה הזאת, כי היום כל user הוא גם מפיץ מידע. אני מסכים להערה ואפילו מעמיק בה.

בסעיף קטן (א) הנוסח היותר מודרני זה דווקא "במטרה ל.."

לגבי ההערה השנייה שהפנית ליסוד שנמצא באמנה. אני חושב שהוא מאוד חשוב, לא כדאי להשמיט אותו. הוא בדיוק נותן תשובה לנקודה שעלתה כאן. לרוב הכלים הטכנולוגיים יש שימושים דואליים בעידן הטכנולוגי. אותו כלי יכול לשמש לדברים טובים ולדברים לא טובים. הדוגמה המובהקת ביותר זה רשתות לשיתוף קבצים. הן נולדו כאמצעי להקל על תעבורה מקוונת וכשיטה להעביר קבצים כבדים לגיטימיים. הדוגמה הקלאסית ביותר היא פסק דין סוני כשהגיע הוידיאו, כשיצאו קלטות. המבחן שתבע אז בית המשפט העליון האמריקני שמסתכל על המטרה העיקרית של הכלי הטכנולוגי כאמצעי, כדרך לאבחן זו הדרך הנכונה. על ידי זה יימנעו תקלות של מוצרים, כמו שליטה מרחוק במיקרופון או דברים מהסוג הזה, שעלולים להיחשב כפסולים או ליצור צורך בפרשנויות והתעסקות מיותרת באמצעים לגיטימיים.

אני רוצה להתייחס כהמשך לדברים של החבר מלשכת עורכי הדין ובעיקר כהמשך להערה שלך, אפרת. הייתי מבקש שיתאפשר לנו לבחון את העניין הזה של ה-primarily. זה לא מופיע היום. הדרישות של האמנה הן דרישות סף מינימאליות. יש מדינות, ולא מעט, ששינו את התנאים לחומרה . אצלנו יש תנאי בסעיף 6 שלא מופיע. על פי ההצעה שלך יהיו 3 מגבלות על עריכת התוכנה, האחת שהתוכנה היא primarily, שזה באופן ראשי, השנייה שמי שערך את התוכנה סיגל אותה לבצע את הפעולה, שזה לא מופיע היום באמנה, והשלישית זה שתהיה כוונה מיוחדת. העניין הזה של ה-primarily מטריד אותי. נוכל לבדוק את זה עד לסיבוב הבא.

אין בעיה.

הסיבה היא שזה מאפשר מניפולציות, שזה מאפשר להסוות רכיבים זדוניים בתוך תוכנות לגיטימיות. אנחנו מכירים את זה בשימוש אצל האקרים ואצל כל מיני פורצי מחשבים.

נכתוב את זה בדברי ההסבר, לא נוסיף את זה לנוסח החוק.

מי בעד?
ה צ ב ע ה

בעד- פה אחד

אושר לקריאה ראשונה
<הישיבה ננעלה בשעה 12:40.>