PAGE
71
ועדת החוקה, חוק ומשפט
14/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 608>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ב באייר התשע"ב (14 במאי 2012), שעה 10:00

<תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון), התשע"א - 2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אברהם מיכאלי - מ"מ היו"ר
אורי מקלב

>
עו"ד הווארד פולינר - ממונה בכיר קניין רוחני, משרד המשפטים

עו"ד שמרית גולן - עו"ד ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אסא קלינג - ראש רשות הפטנטים

אייל אביטל - מנהל אגף תכנון ותקצוב, משרד המשפטים

עו"ד אילת פלדמן - עוזרת משפטית לרשם הפטנטים, משרד המשפטים

סימונה אהרונוביץ' - ממונה על הבוחנים, משרד המשפטים

עו"ד טל בנד - ש. הורוביץ, משרד עו"ד, שותף במשרד, מוזמנים שונים

עו"ד יאיר זיו - ש. הורוביץ, משרד עו"ד, שותף במשרד, מוזמנים שונים

נעמה מנחמי

דורית ואג

אסתר מימון
<תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון), התשע"א - 2011>

בוקר טוב, תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון), התשע"א-2011.

אני מניחה שאתם רוצים להציג את הקונספט.

התקנות האלה מבקשות לתקן כמה עניינים בתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968. התיקון העיקרי כאן הוא שינוי במערך האגרות של רשות הפטנטים ותקנות שקשורות לכך. מלבד זאת יש כאן תיקון לעניין הפרסומים שעדיין נעשים ברשומות. את החוק כבר תיקנו לעניין העברת הפרסומים מהרשומות לאתר האינטרנט ויש כמה עניינים שהפרסום שלהם ברשומות מוסדר בתקנות ואנחנו רוצים גם אותם לעדכן ולהעביר לאתר האינטרנט.

מתקנים בתקנות? צריך לתקן את החוק.

החוק מתוקן, אבל יש כמה הודעות שמוסדרות בתקנות. שם עדיין כתוב ברשומות והן ממשיכות להתפרסם ברשומות מכיוון שעדיין לא תיקנו את התקנות.

יש עניין שביקשנו שלא לדון בו כרגע מכיוון שהוא יעבור תיקון – בעקבות ניירות עמדה שהוגשו לנו ולוועדה, ערכנו בו דיון מחודש וביקשנו שלא לדון בו כרגע, וזה לעניין סדרי הדין בהתנגדות למתן פטנט.

בקיצור, אתם לא רוצים לגמור את התקנות.

אנחנו רוצים לגמור את התקנות, אבל אנחנו קשובים להערות מהציבור, ואנחנו מעדיפים לסגור את העניינים אתם לפני שמגיעים לוועדה.

אני שמח שאתם קשובים להערות מן הציבור, זה חשוב מאוד.

נשמח לדון היום בשאר התקנות שביקשנו את תיקונן לגבי הפרסום ולגבי האגרות.

אין בעיה. כן, מר בנד. יש לך איזה הערות?

לא כרגע.

האגרות, נראות לך סבירות?

לגבי האגרות יש לי הערה אחת, אבל נגיע אליה.

מה ההערה שלך לגבי האגרות?

יש אגרה נמוכה להגשת בקשה להשהות את פרסום קיבול הבקשה. זאת אומרת, אחרי שכבר נגמרה הבחינה יש איזה אגרה כדי להשהות עוד ולא לקדם את העניין. מעבר לזה שאני לא מבין למה צריך אחרי שנשלמה הבחינה להשהות את הקיבול, האגרה שם היא ממש סמלית, היא נמוכה יותר מכל בקשת אורכה שיש, עוד לפני ההצעה של הייעוץ המשפטי לעלות. זאת ההערה הכללית שלי.

אתה אומר שצריך להעלות את האגרות.

אמרתי שלגבי בקשות להשהיית קיבול אני לא מבין למה יש בהן צורך.

מה אתה רוצה, שנעלה אותה?

כן. משמעותית.

מה היית מציע?

אין לי מספרים, אדוני. זה חלק מאיזון בין כל מיני אגרות אחרות. בוודאי לא פחות והרבה יותר מאשר הארכת מועד רגילה.

אסא, באילו מקרים מבקשים השהייה של הבחינה?

לא מדובר כאן על השהייה של הבחינה.

השהייה של הקיבול.

השהיית פרסום קיבול – פריט 15.

אם אדם אינו מעוניין בקבלת הפטנט, צריך לשקול נסיבות כאלה ואחרות. אם יש עליו גם חובת גילוי, זו הזדמנות אחרונה שהוא יכול לדווח על פרסומים אחרים שעדיין ידועים לו שנוגעים לאמצאה, ואם הוא צריך עוד קצת זמן להתארגן ולעשות את הדיווח הזאת.

אתה אומר שאחרי שהבקשה נבדקה, אחרי שהחזקתי אותה מספיק שנים שאף אחד לא יכול לייצר, עכשיו אני אומר: תעצרו, אל תקבלו אותה, תתקעו את העסק לעוד כמה שנים.

אני לא אומר שזו הפרקטיקה. ברור שאפשר לנצל לרעה הרבה מנגנונים. האתגר שלנו בהחלט שלא ינצלו את הדבר הזה לרעה, ולא כל השהייה לטעמי צריכה להיות מאושרת באופן אוטומטי. לעתים המבקש, אם יש לו טעמים שהוא באמת לא רוצה לפגוע בבקשתו אומר: אני צריך עוד חודש או חודשיים על מנת לאסוף פרסומים ברחבי העולם, לעשות בדיקה אחרונה, יכול להיות שזה ראוי, מה גם שלעתים יש סיטואציות של בקשות חלוקה, שאם הוא סבור לאחר הליך הבחינה שיש מקום להגיש בקשת חלוקה של האמצאה, זו ההזדמנות האחרונה לעשות את זה לפני שניתן הפטנט.
לעניין הערתו של עורך-הדין בנד, אין מניעה להעלות את האגרה. הסכום של 43 שקלים משקף את המצב הקיים. שם לא סברנו שיש מקום להעלות, אולי יש מקום ליישר קו עם אורכות ששם העלינו ל-200 שקלים. אם המספר נמוך, זו טענה מעניינת לגבי אגרות, בדרך כלל טוענים הפוך.

תלוי מי טוען את הטענה כמובן. אין חשש שטל בנד רוצה להזיק ללקוחותיו.

הוא לא רוצה שאנשים יגישו בקשות כאלה, אז הוא אומר: לפחות תיקחו הרבה כסף.

אני לא חושבת ש-200 השקלים האלה זה מה שימנע מאדם להגיש השהיה.

זה נכון על כל בקשת אורכה.

צריכים להגיד שהאגרה היא 20,000 שקלים, ואז יש סיכוי שאנשים לא יבלבלו את המוח...

אפשר גם מיליון שקלים...

מיליון שקלים זה יותר מדי, כי אני חושש שהפרקליטות לא תסכים וגם בית המשפט העליון, הרי אנחנו מדברים פה על חסימת זכות קניינית של אדם...

מייד נגיע לזה, כשנגיע לחסימת זכות טיעון ב-2,000 שקלים עבור בקשה, שאלה, טרוניה.

אני חושב שזה מעט מדי. למה ביקשתם רק 2,000 שקלים? הייתי מעלה את זה.

מוסרים לי שבעניין של השהיה כבר היום נעשה בזה שימוש מועט ביותר. ההשהיות ניתנות על-ידי הממונה על הבוחנים שנמצא כאן, והיא מעידה על כך שזו פרקטיקה מועטה.

במלים אחרות, הם ייקחו הרבה כסף על דברים שלוקחים הרבה פעמים.

הם צודקים, כך צריך להיות.

נדמה לי שההגדרה של אגרה היא לא ככל יכולתך, אלא צריך להיות קשר בין השירות הניתן לבין העלויות שנגבות מהאזרח.

לא. לאזרח אין זכות - - -

כך למדנו לגבי אגרות.

דברים השתנו מאז.

אומנם זה קצת נשכח בתקנות האלה, אבל כך למדנו.

הדברים השתנו מאז. אגרה זו תמורה לשירות, אבל זה לא צריך להיות אחד לאחד.

רציתי להוסיף שאחרי תיקון 12, העניין של השהיית הקיבול פחות רלוונטי לציבור, כיוון שהציבור כבר יכול לראות את הבקשה כולה וגם לראות את התיק הפתוח שיהיה באתר אינטרנט. לכן העניין של השהיית הקיבול עצמו פחות משמעותי.

זה יכול לפגוע.

הוא לא יכול להתנגד.

יגיד לך ליצמן שבאותה תקופה אי-אפשר לייצר את התרופה הזאת.

יכול להיות שזה מעכב את כל התהליך, אבל זה לא כמו היום שזה יכול לעכב, וכן אף אחד לא יודע מה יש בצינור.

נתחיל להיכנס לדברים.

נקרא מהנוסח המשולב. התקנה הראשונה שמתבקש תיקונה היא תקנה 7. מוצע למחוק את סעיף 7(ב). זה בהתאם לביטול האגרה שבתיקון 8 לחוק שעבר לפני כשנה.

זה לא בהכרח לפי תיקון 8 לחוק.

זה בהכרח לפי תיקון 8 בחוק.

לא חשוב אם זה על-פי או לא. מה זה משנה? אני לא מבין. תיקון 8 לחוק ביטל את אגרת הפרסום, נגמר הסיפור.

זה לא מדויק.

לכן אנחנו גם נוריד את הסימון (א). 7(א) יהפוך ל-7.
תקנה 13 הנוגעת לתצהירים – מוצע לתקן על-פי הוראות פקודת הראיות [נוסח חדש]. התקנות האלה אכן מאוד ותיקות.

ב-15 המוצע – עותק אחד במקום שני עותקים בהגשת מסמכים בהליכים על ריב.

לגבי תקנה 15, בנייר העמדה ביקשנו להעלות נושא מסוים, אבל הבנתי הבוקר מעורך-הדין פולינר שמבחינת משרד המשפטים לא דנים כרגע בתקנה הזאת, אז אני ממתין.

מה זה? אני הולך לאשר אותה. מה זה לא דנים בה?

אדוני, ביקשנו להכניס הבהרה בתקנה 15 בדרך של ביטול תקנה 15(ג) שמדברת על משמעות מתן עותקים לצד שכנגד. בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שעסק בשאלה מה דינו של מסמך שהוגש במועד לרשם הפטנטים אבל בשל תקלה טכנית היה איחור במסירתו לצד שכנגד, כאשר בפני בית המשפט היו שתי עמדות פרשניות לתקנה 15. האחת אמרה לפי לשונה של תקנה 15(ג), אם טרם נמסר עותק לצד שכנגד, רואים את המסמך שנמסר לרשם הפטנטים כאילו לא נמסר. כיוון שהמסמך שנמסר שם היה הודעת התנגדות שנמסרה במועד, אבל רואים אותה כאילו היא לא נמסרה במועד, וכיוון שאי-אפשר לקבל הארכה במסירת ההתנגדות, מי שביקש את הפטנט ראה בזה פאול טכני שמזכה אותו בפטנט. אמר על זה בית המשפט המחוזי שהפרשנות הזאת, אם היא תאומץ לתקנה 15(ג), היא אולטרה וירס לחוק משום שהחוק קובע שהליך ההתנגדות נפתח במסירת הודעה לרשם, בלי קשר לעותקים, והעדיף פרשנות אחרת.

כדי להימנע מתקלות מהסוג הזה אנחנו חושבים שצריך להבהיר את תקנה 15(ג) ברוח של פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

אמרתי כבר קודם לעורך-הדין בנד שכל נושא סדרי הדין על ההתנגדויות, נדון עליו בנפרד. היום רצינו לדון בעניין האגרות. אני לא אומר שההערות שלו לא ראויות, אבל אנחנו צריכים להסתכל על ההערות שלו ביחס לשאר התיקונים שנעשה בקשר לסדרי הדין בהליך ההתנגדויות.

האם לא יהיה נכון, כדי שאדון בנד לא יבוא אלינו בטענות אחר-כך, להוסיף פה: מסר אדם מסמך ללשכה, למעט התנגדות לרישום, ואז אתה עונה על פסק-הדין?

הוא חייב למסור את הודעת ההתנגדות.

נכון, אבל אם הוא לא מסר את הודעת ההתנגדות, מה שיקרה שהצד השני לא יכול לעשות כלום, ואז כאילו אין התנגדות.

מאחר שכל הליך ההתנגדות, כדאי להסתכל עליו כמקשה אחת בזמן שנדון בכל הנושא, אולי עכשיו כששמענו את עמדתו של עורך-הדין בנד, אפשר להמתין עם ההחלטה לגבי התקנה הזאת למועד שנדון בכל הליך ההתנגדות? האם זה בסדר?

בסדר גמור, תודה.

תרשום לך את זה, תזכיר לנו.

אל תדאג, עורך-הדין בנד לא ישכח.

אני לא חושש שהוא ישכח, אני רק רוצה שהוא יזכיר לנו. אני חושש שאחרים ישכחו.

בסדר. תודה, אדוני.

תקנה 19 עוסקת בבקשה – "19(א) בקשה לפטנט, לרבות בקשה לפטנט מוסף" - - -

אין 19(א), כי סעיף קטן (ב) נמחק. זה צריך להיות 19.

הכוונה היא לשמור בכל זאת על סעיף קטן (ב) שנמחק, יכול להיות שטעיתי גם קודם לכן כשאמרתי שצריך להפוך את סעיף 7(א) ל-7, על מנת שאחר-כך אפשר יהיה לשחזר. אם יש הפניה בחוק או הפניה באיזה פסק דין לסעיף, לפחות ידעו שהסעיף הזה היה. הכוונה לפסקי דין ישנים כמובן, לא לחדשים. נותיר לנוסח החוק של משרד המשפטים להחליט.

"19(א) בקשה לפטנט, לרבות בקשה לפטנט מוסף, תוגש ללשכה בטופס מס' 2 שבתוספת הראשונה (להלן – טופס הבקשה) ותכלול פירוט כאמור בתקנה 20, בשני עתקים וכן אגרות ההגשה כמפורט בפרטים 1 עד 3, לפי העניין, בתוספת השנייה. כן יוגש לרשות עותק של הבקשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב, כאמור בסעיף 11 לחוק."

רצינו להוסיף שמבחינתנו אפשר להסתפק בעותק אחד. במקום שכתוב "בשני עותקים", אפשר להחליף "בעותק אחד".

אוקיי. נדון בכל האגרות ביחד אחרי שנסיים. זה נראה לי יותר נכון, כי אז אתה רואה בקונטקסט.

רציתי להעיר לגבי ההערה שלך לגבי מה שמוצע. 700 שקלים על קיבול זה לא בשלב ההגשה. רק בקשות שיגיעו לשלב הקיבול יחויבו ב-700 שקלים של אגרת קיבול.

נכון. מבחינת הבחינה בסופו של דבר - - -

לא בהכרח.

לא חשוב. אני חושב שזה מעט כסף, אתם צריכים לקחת אגרות הרבה יותר גבוהות.

כמו בפינלנד...

כמו אני לא יודע איפה, אבל אגרות שיהיו גבוהות, שאנשים לא יבלבלו את המוח עם פטנטים. הלאה.

אפשר גם להעלות את אגרת הביקור אצל רופא, שאנשים לא ילכו סתם לרופא...

נכון. גם זה אני חושב שצריך לעשות. גם את אגרת בתי המשפט הייתי מעלה, בעיקר את האגרות בבג"ץ.

אתם מוזמנים גם לקחת אגרה יותר גבוהה על מה שמעל 50 עמודים, זה מציק לכולם.

כשנגיע לאגרות, נדסקס את כולן יחדיו.
20 – עריכת הפירוט. מוצע לתקן את תקנה 20(א)(2). "תיאור האמצאה בהסתמכות על שרטוטים, הדגמות או רצפים גנטיים במידה הדרושה להבנתה."
תקנה 28, דרישת דין קדימה לאחר פרסום הבקשה – "נדרש דין קדימה לאחר פרסום דבר הגשת הבקשה לפי סעיף 16 לחוק, ואושרה הבקשה לדין קדימה, יפורסם דבר הגשת הבקשה שנית."

בסעיף 21(א), "שרטוטים יהיו על גבי נייר חלק, לבן, חזק". מה זה "נייר חזק"?

אדוני, מדובר בתקנה ארכאית.

אני יודע, אבל זה קופץ לי לעיניים. אנחנו כל הזמן עוסקים בדברים ארכאיים וכשיש הזדמנות לא מתקנים את מה שצריך לתקן.

התיקון הראוי כאן – אדוני מתפרץ לדלת פתוחה, והשאלה אם מתקנים הכול בבת אחת או לשיעורין – השלב הבא הטבעי הוא כמובן הגשה אלקטרונית ואנחנו נמצאים במהלך של הקמת מערכת תפעול מתאימה, וכאשר נהיה ערוכים תפעולית לזה, מובן שנבקש ממשרד המשפטים להציע תקנות מתוקנות. אם אדוני רוצה להוריד את המלה "חזק", גם אני לא יודע מה זה אומר. הפרקטיקה היא שאנחנו מקבלים על נייר איכותי.

הפרקטיקה היא שאתם בודקים אם זה נקרע או לא נקרע?

חס וחלילה. אם אדוני רוצה להוריד גם את המלה "מבריק", אני אשמח.

"מבריק" אני דווקא מקבל. זה נורא קשה לקרוא על נייר מבריק, זה הורס את העיניים של הבוחנים שצריכים לקרוא את זה.

אגב, האורכים נכונים? גיליון שרטוטים באורך של 29 ס"מ עד 34 ס"מ וברוחב 21 ס"מ.

זאת תקנה שאנחנו לא עומדים בה על קוצו של יו"ד בעניין הזה.

זה מזכיר לי: הצדדים יגישו סיכומים על חמישה עמודים, רווח כפול, שוליים וכו' – לא פסקתי הוצאות כי הסיכומים היו על שמונה עמודים.

לא אצלי, אדוני.

האם אתם מוחקים "חזק" או לא?

כן, מוחקים.

האם אתה רוצה למחוק גם את הגודל, את סעיף קטן (ב)?

"חזק" – פעמיים מוחקים. גם במשפט "מחומר שקוף, גמיש, חזק ושאינו מבריק."

מה לגבי תקנה 21(ב) על גודל הגיליונות?

אני לא רוצה שיגישו את זה בגודל של 15 ס"מ מרובעים.

השאלה אם זה האורך והרוחב שעליהם מגישים.

מגישים לנו ב-A4, אין לי בעיה שיהיה כתוב: בגודל A4 סטנדרטי.

גיליון שרטוטים בגודל A4, ואנחנו נתרגם את זה אחר-כך לגודל המתאים.

אני חושב שבתקנות סדר דין אזרחי כתוב שם במפורש "A4", אבל אפשר לעשות את המדידות. זו הפרקטיקה.

שוב, שיהיה ברור, נרצה לבקר את התקנות האלה כאשר נגיע להגשה אלקטרונית, ואז נתייחס לשאלה המהותית של שרטוטים צבעוניים ונושאים מעניינים אחרים.

טוב. הלאה.

תקנה 28 כבר קראנו, נראה לי שלא היתה אתה בעיה.

29, אישור הגשה – "אישור הגשת בקשה יומצא למבקש; באישור יצויין מספר הבקשה ותאריכה." תקנת משנה (ב), מוצע למחוק.

מה זה "מספר הבקשה ותאריכה"? צריך להיות כתוב: ומועד הגשתה.

התאריך שהיא קיבלה. מדובר בתאריך דין קדימה. שוב, זה ניסוח קודם, אדוני.

אתה אומר: זה פטנטים, זה ניסוח ארכאי, לא צריך להבין שום דבר.

אם אדוני רוצה לשבת ולכתוב הכול מההתחלה, ברור שתצא תוצאה הרבה יותר טובה.

צריך לתת פרנסה גם למגישי פטנטים ולעורכי-דינם...

זה חשוב מאוד. אני לא מבין איך יועצים משפטיים לא מבינים את זה...

מוצע למחוק את תקנה 29(ב) – "הוגש טופס הבקשה בעותק אחד או בשני עותקים בלבד, יוכנו המסמכים החסרים בלשכה על חשבון המבקש." את זה אנחנו נמחק.
תקנה 31 עוסקת בליקויים בצורת הבקשה. מוצע למחוק את פרט (7) בתקנת משנה (א) – "לא צורפה אגרת הפרסום לפי סעיף 16 לחוק".

קודם אני רוצה לעצור בסעיף 31(א)(1). מה זה תרפיו?

זו מילה שלא משתמשים בה היום, אבל המשמעות שלה היא חלקיו.

מבדיקה שהגברת מנחמי ערכה למדנו, אבל זו עברית תקנית, אדוני.

אם תרצה, אפשר לכתוב "חלקיו", אבל זו עברית תקנית, מסתבר.

זו עברית הרבה יותר נכונה.

אתה יודע מה החשש שלי? מי שגומר היום משפטים ומתחיל לעסוק ברישום פטנטים, איך הוא יידע מה זה תורף?

הוא עושה "גוגל".

אני חושב שגם אלה שלמדו משפטים לפני 30 שנה לא יודעים מה זה תורף. בנד, מה זה תורף?

זה חלק בשטר, אדוני.

לא בשטר, זה החלק אחרי השטר.

החלק הלא קבוע.

האם אדוני רוצה להחליף לחלקיו?

חלקיו. חלקיו.

אין בעיה, נחליף לחלקיו.
בתקנת משנה (7) יהיה ביטול אגרת הפרסום בהתאם לתיקון 8. יש לנו כאן בקשה לתיקון פגמים, רק ציינתי את האגרה, האגרה נשארת אותו דבר באופן מאוד מקרי.
פרסום דבר הגשת הבקשה – "(א)
הרשם יפרסם באתר האינטרנט, כאמור בתקנה 149א (להלן – אתר האינטרנט), את דבר הגשת הבקשה אם – " ביטלנו את אגרת הפרסום. זה התיקון היחיד כאן.

הייתי משאיר בפסקת משנה (1) "אם שולמה האגרה". לא אכפת לי איזו אגרה. תקראי לזה "אגרת פרסום", "אגרת הגשה". הרי אם לא שילמתי את אגרת הבקשה, את ה-2,000 שקל, אתם לא תפרסמו את זה.

אנחנו כאן מדברים על לא יקבל תאריך. כלומר, הבקשה לא מתגבשת אם לא מולאו כל התנאים המקדימים.

אתה אומר שזה כבר נמצא בפסקת משנה (2).

בסעיף 15 לחוק.

הגשת בחינה – תקנה 35. אולי כדאי לחזור אליה אחרי שנדע מה קורה עם תיקון 12 שממתין כאן.

טוב.

אפשר גם לקבוע הוראת מעבר שתיכנס לתוקף עם תיקון 12 לחוק.

כשנראה שתיקון 12 לחוק עובר, אז נחזור לכאן.

עובר בקרוב.

תקנה 36, דרישת אסמכתאות – "על דרישה לפי סעיף 18" – מוצע לתקן ל-"(ב)(1) לחוק" – "יחולו כללים אלה." זה נובע מהתיקון שעשינו בתיקון 12 של שינוי הסדר.

אפשר לאשר את זה ולכתוב הוראת מעבר שזה ייכנס לתוקף עם תיקון 12.

ואם הוא לא ייכנס לתוקף? זה סתם יהיה מכוער. נמתין ונראה מה קורה.

יש הרבה דברים מכוערים בתיקונים האלה.

הוא ייכנס לתוקף. אולי לא בשלמותו, אבל ייכנס לתוקף.

אז נגדיר שזה ייכנס לתוקף.

אפשר הערה ב-36?

כן, בבקשה.

בתקנה 36, בהתאמה לנוסח של תיקון 12 וגם לחוזר רשם לפרקטיקה הקיימת, בדרישות הרשם יש שם 1(אב). חסרה הדרישה של רשימת הפרסומים הידועים למבקש. צריך להיות גם פסקת משנה (ג), "רשימה של פרסומים שפורסמו לפני תאריך הבקשה הידועים למבקש והנוגעים במישרין לאמצאה". זה הנוסח בתיקון 12.

משרד המשפטים, עמדתכם.

אנחנו נעדכן את זה.

תעדכנו אותנו אם אתם רוצים את זה.

אם זה נמצא בתיקון לחוק, אין סיבה שזה לא יהיה גם כאן.

נחזור לתקנה 35. "(א) בקשה להקדמת בחינה תוגש, בהתאם לסעיף 19א לחוק, ובצירוף האגרה הקבועה לכך, אם נקבעה." במקום כל ההסדר שכתוב שם.

מה זה "אם נקבעה"? היא תיקבע.

בחלק מהמקרים אנחנו פוטרים מאגרה, כמו לדוגמה אדם שהוא בגיל מאוד מבוגר, והרשם פוטר אותו מסיבה זו. אין כוונה לגבות ממנו אגרה על הקדמת בחינה.

פעם ראשונה שאני רואה ועדה שקטה, לא כל הכיסאות מלאים. אלה שצריכים לבוא ולדבר, הם לא נמצאים פה, בגלל שזה לא כל כך משנה.

הם לא נמצאים פה, הם שלחו את טל בנד כנציג שלהם.

עד היום הם לא הסתפקו רק בטל בנד.

לפי מי שנרשם היום, היו צריכים להיות פה הרבה. אין לי מושג איפה הם.

כשזה הנושא, כנראה פחות באים. אלה שחשוב להם ואכפת להם, והם יכולים לצאת נפסדים וניזוקים וגם מדינת ישראל תצא בסופו של דבר ניזוקה – עליהם אחד לא בא לדבר. תרשה לי אחרי זה, אדוני היושב-ראש, אני אעלה את זה בקצרה, ברשותך.

טוב.

תקנה 36(2). נקרא את הנוסח המשולב. "על המבקש להשיב על הדרישה תוך ארבעה חדשים מיום שנדרש לעשות כן, והוא רשאי לצרף לתשובתו את המסמכים שהוגשו על ידו או על ידי מי שקדם לו בזכות בעלות, ואותה רשות בתשובה על ההשגות שהוגשו כלפי הבקשה שהגיש לה; היו המסמכים האמורים כתובים בשפה שאינה שפה רשמית – רשאי הרשם לדרוש את תרגומם לשפה רשמית;" זה בעצם אנגלית, כשלרוב לא נדרש תרגום.
מוצע להוסיף פסקת משנה (4) – "לא השיב המבקש על הדרישה במועד הקבוע בפסקה (2), יהא דינו כדין מי שלא סילק ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה לפי סעיף 20 לחוק." זה אומר שגם אם הוא ירצה להשיג על ההחלטה, הוא יצטרך לשלם 2,000 שקלים אגרה על מנת לבוא בפני הרשם.

זה יפה. הבעיה היא שהרשם לא מחייב בהוצאות, אני מניח.

בהליכים חד-צדדיים – לא. בהליכים אדברסריים – בהחלט כן.

"39(ב) בעל הבקשה המאוחרת רשאי לדרוש, תוך חודש מתאריך ההודעה לפי תקנת משנה (א), כי בקשתו תיבחן רק לאחר פרסום הבקשה הקודמת לפי סעיף 16א או לפי סעיף 26 לחוק."

גם זה נובע מתיקון 12.

נכניס אותו לתוקף בעקבות תיקון 12.

שימו לב שבתיקון 12 כתוב: פסיק, "לפי העניין", אם רוצים לשמור על לשון החוק.

נוסיף "לפי העניין", אלא אם כן משרד המשפטים יתנגד. למרות שחוק גובר על תקנה, אנחנו עדיין בסדר. לפחות אצלנו בוועדה חוק גובר על תקנה.

זה תלוי מה עמדת הייעוץ המשפטי. בינתיים זה עדיין חוק גובר על תקנה. יום אחד הם עוד ישנו את זה...

במשרד המשפטים זה אחרת.

גם אצלכם זה יהיה יום אחד אחרת.

אני לא חושבת. בכל זאת אנחנו מסתכלים על - - -

מסתכלים על מה?

אנחנו מסתכלים על ה - -

ההיררכיה?

- - ההיררכיה.

בהיררכיה חוק זה חברי כנסת, תקנות וצווים זה שרים ויועצים משפטיים, אז אני חושב שזה גובר...

אתה תמיד מנחה שזה יבוא חזרה לכנסת, גם התקנות. גם התקנות באישור ועדת החוקה. בסופו של דבר אולי לא שמים לב לזה כל כך.

זה רק בתקנות.

אם מגיעים.

אפשר בחוק-יסוד: החקיקה להציע שתקנות יגברו על חוקים, אז יהיה יותר פשוט...

לא יהיה חוק-יסוד: החקיקה, אל תדאגי.

תקנה 42 מרקרנו רק בהקשר של האגרות שמוצע להעלות אותן מ-700 שקלים ל-2,000 שקלים. "המבקש רשאי, תוך ארבעה חודשים מיום מתן ההודעה כאמור בתקנה 41, בתשובה שימסור על ההודעה, לתקן את הליקויים עליהם הודע לו, לנמק מדוע אין עליו לתקן את הליקויים, כולם או מקצתם, או להגיש בקשה להשמיע טענותיו בפני הרשם בצירוף האגרה שנקבעה." מוצע לשלש אותה ל-2,000 שקלים.

רק אם הוא עולה לרשם. אם הוא מתקן, הוא לא משלם. אם הוא עולה לרשם, צריך לשנות.

אחרי שטענתו מתקבלת מחזירים לו את אותה אגרה בת 2,000 שקלים?

לא, הוא ביצע עבודה.

אם תקנתו התקבלה, מסתבר שהבוחן כנראה טעה. האם בגלל טעות של הבוחן אני צריכה לשלם 2,000 שקלים רק בגלל שפניתי לרשם בעניין הזה?

אם היה שינוי מדיניות - - -

עזוב. למה אתה שואל כך? הגשתי ערר על החלטת רשם של בית משפט, והערר התקבל. האם אני אקבל בחזרה את האגרות שלי? בבית משפט מישהו מחזיר אגרות?

האגרות הן לא 2,000 שקלים.

מה זה משנה כמה האגרות?

אפילו כשאתה פונה לבית המשפט העליון בבג"ץ של שלושה שופטים, אתה משלם 1,600 שקלים, וכאן כל השגה - - -

זה משום שבית המשפט העליון רוצה שיגישו לו את העתירות.

גם כשאתה הולך לעתירה מינהלית.

אני מתפלא שהם לא משלמים לך עבור זה.

אני חושבת שאין כמעט אגרה בהליך שבו מתבקשת זכות טיעון שמגיעה ל-2,000 שקלים. אולי בפינלנד יש אגרות ב-2,000 שקלים, אבל במדינת ישראל אני חושבת שיש מעט מאוד - - -

כמה עולה הגשת עתירה לבג"ץ?

1,600 שקלים.

למה זה צריך להיות 1,600 שקלים? האם מישהו בדק פעם, עשה חשבון כלכלי?

אני בטוחה שאנשי האוצר - - -

שעת שופט היא שעה יקרה ושעה של הפעלת בית המשפט העליון.

למה הגשת תביעה לבית הדין הרבני לא עולה כל כך הרבה?

רבנים עובדים בחינם. תורתם – אומנותם. זה לא עולה כסף. אדוני היושב-ראש, לא פעם ישבתי בישיבות כשהגיעו ממשרדים ממשלתיים שונים בקשה לאגרות, כולל ממשרד הפנים וכדומה, ואתה תמיד שאלת על סמך מה מבקשים אגרות כאלה. אגרה, כפי שלימדת אותנו, כשהיינו כאן חדשים, היא צריכה לאפיין את העלות, השווי - - -

לשקף את העלות.

לשקף את העלות. השאלה אם כאן זה משקף. האם מישהו עשה את הבדיקה הזאת?

קודם כול, זה תמיד משקף. למה זה משקף? יש לי רשם, יש לי להחזיק משרד, יש לי להחזיק מיזוג אוויר, בוחנים, ממונה על בוחנים – כל הדברים האלה, ומהתקנות האלה גם משלמים את המשכורת שלך ושלי.

זה לא זה.

למיטב ידיעתי, דווקא לגבי הנושא הזה של המיזוג אוויר וכו', עד כמה שהבנתי – תקן אותי, איל, אם אני טועה – את זה פחות או יותר העמסתם על אגרות חידוש פטנט, פחות על האגרות האלה. כלומר, יש לנו כאן איזה כפל.

פעמיים משלמים על המיזוג?

כן.

מה צריכה לשקף האגרה? האם האגרה צריכה לגלם את כל עלות המשרד ואת זה לחלק בין מבקשי הבקשות או שאנחנו נוהגים כמו במשרדים אחרים? כשהגיעה למשל בקשה של משרד הפנים על חידוש תעודת זהות, מה ביקשנו? שאלנו כמה הנפקת תעודת הזהות עולה. לא לקחנו את כל הוצאות המשרד ואמרנו שעכשיו אנחנו מחזירים את זה.

זה נכון. ההבדל הוא רק בדבר אחד, שתעודות זהות זה לכל הציבור, אז אני לא רוצה להטיל על כל הציבור גזרות סתם, אבל פה אלה גופים שרושמים פטנטים. זה בדרך כלל גופים גדולים.

עשירים.

התוצאה עם אישור הפטנט יכולה להיות תוצאה רווחית, אבל זה לא תמיד כך. נדמה לי שפעם כן דיברו על מיפוי. האם יש מיפוי כמה בקשות של אנשים פרטיים יש? כמה בקשות של חברות קטנות מאוד? וכמה מסך הבקשות זה החברות הגדולות? במקרה הזה היינו רגילים לחברות התרופות, בין אם הן גינריות, בין אם הן חברות מקור. האם פעם נעשה מיפוי?

לא נעשה מיפוי מפורט, אבל - - -

אנחנו יודעים שאחד המאפיינים את המוח היהודי זה המצאת פטנטים, ואת ההון האנושי הזה היינו רוצים לעודד. לא מזמן קראתי על רגל אחת איזו כתבה על אדם שמייעץ לאנשים איך להגיש פטנטים – זה חלק מהשירות של המשרד שהוא פותח – הוא מלווה אותם וכו'. אני מבין שהוא גם לוקח מהם עמלה לא קטנה, מטבע הדברים הוא גם צריך להתפרנס. אנשים לא יודעים להתנהל בתוך כל סבך הביורוקרטיה.
האם אנחנו יכולים להגיד בכנות שהאגרות, לא באחוזים גבוהים, אבל אחוז מסוים של מגישי בקשה, ימנעו מלהגיש בקשות לפטנטים, וממילא אם הם לא יגישו בקשה לפטנטים, הם גם לא יפתחו את הפטנט, כי אדם לא ישקיע כשאין לו על זה רישום כי הוא לא יכול לעמוד בשלב של הרישום?
היינו יכולים לעשות איזה מדרג. ראינו שלאנשים פרטיים יש אגרה יותר נמוכה, אבל רק בבקשה אחת, שהיא מאוד מצומצמת, וגם לחברות קטנות. אם היינו מפלחים את הנתונים, היינו יכולים לעשות מדרג למגישי הבקשה – חברה שכך וכך הייצור שלה, שהיא חברה גדולה, שהמחזור הכספי שלה בהתאם, בסך כזה וכזה, מספר העובדים שלה, ואני מבין שיש להם יכולת לשלם.
אנשים פרטיים – מה שנעשה לגבי אנשים פרטיים, שנותנים להם פעם אחת אגרה מוזלת, זה כל התהליך. אם הפטנט יושם, הצליח והוא הופץ, צריך לתת עוד איזה עמלה מסוימת, ואני ארגיש עם זה נוח הרבה יותר ממה שקורה היום שזה ימנע את התהליך.

אני אעשה עכשיו הפסקה של עשר דקות, תשב עם אנשי משרד המשפטים, הם יסבירו לך איך הם עשו את התחשיב הכלכלי, או שישכנעו אותך או שלא ישכנעו אותך.

אדוני, אנחנו יכולים לשבת ולעשות את זה, זה לא צריך להיות בהפסקה.

אני עושה הפסקה, כי אני הולך לוועדת הכנסת. עשר דקות הפסקה, תמשיכו לדבר אתו.

<(הישיבה נפסקה בשעה 10:45 ונתחדשה בשעה 10:59.)>

קצת דיברנו, אדוני היושב-ראש, בעניין הזה, מתברר שלא עשו מיפוי ברור בנושא החלוקה, אבל כ-5%-4% מתוך ה-7,000 הם מגישים פרטיים של פטנטים. אנחנו מדברים על 350-300 איש.

4% לא מיוצגים, זה יכול להיות גם חברה. כלומר, אם אדם פרטי החליט להירשם כחברה, הוא כבר לא ייכנס לתוכם.

אנחנו מדברים על חברה, או על אדם פרטי, או על אדם פרטי שרשם חברה שאנחנו יודעים לזהות שהיא חברה פרטית. יחסית אולי למגישים זה לא אחוז גבוה, אבל אם אנחנו מסתכלים על 300 מגישים, שמתוכם בהחלט יכולים להיות אנשים שיש להם פוטנציאל של המצאת אמצאות, בסופו של דבר הם יכולים להביא תועלת כלכלית מאוד-מאוד גדולה למדינת ישראל, אבל אנחנו כהרגלנו לא מסתכלים שני צעדים קדימה ולא שלושה צעדים קדימה, אלא מסתפקים במה שעכשיו – עכשיו אנחנו רוצים, שלום עכשיו, הכול עכשיו – לא מסתכלים על העתיד.
אני חושב שכל אחד יודע, אדוני היושב-ראש, שאגרה גבוהה יכולה למנוע מאנשים ומפוטנציאל של ממציאים הגשת רישום לפטנט, וממילא אם אין רישום לפטנט, הוא גם לא מפתח, מכיוון שהוא לא ישקיע אם אין לו על זה רישום של פטנט.

נכון שאולי כל הנושא של הגשת פטנטים הוא רומנטי, בעניין הזה אני מתחבר למה שאמרת, אבל בסופו של דבר יש מאחורי זה חלק ערכי, ואנחנו צריכים לעודד הגשת פטנטים, ובעניין הזה אנחנו חוטאים לאנשים האלה, הבודדים או החברות הפרטיות בהגשת הפטנטים, אנחנו חוטאים לפוטנציאל, למשאבים האנושיים שיש לנו, ואנחנו גם חוטאים למדינת ישראל, לאוצר, בהסתכלות לעתיד. לכן לבוא ולהציע שההנחה שאנחנו נותנים למציע פרטי היא 50% רק בהגשה הראשונה שלו - - -

25%.

הבנתי שבאופן טבעי זה צריך להיות 50%. אני רוצה להציע, אדוני היושב-ראש, שההנחה תהיה 50% ולא 25%, וההנחה לא תהיה רק על ההגשה הראשונה. נקבע גבול לעשר בקשות אם זה נשמע סביר. עשר זה מספר יפה. אנחנו צריכים לדון במקביל מה קורה עם חברות קטנות, ואני לא יודע מה השיעור של החברות הקטנות. בוודאי אין לך פילוח עליהן, אבל נגדיר מה זה חברה קטנה. הייתי הולך על חברה ממש קטנה, מצומצמת עם מאזן תפעולי או מאזן כללי לא גדול, וגם שם לתת איזו הנחה, אולי לא לתמיד, לא לכל הגשה, וגם לשים גבול של כמה בקשות שאנחנו נותנים עדיין בהנחה. זו הצעה שאם אדוני יקבל אותה, זה יהיה מאוד נכון.

משרד המשפטים.

א', צריך לזכור שאותם 4% מבקשים בלתי מיוצגים הם צרכני זמן בין הגדולים ביותר שיש לנו. מבחינת העבודה שנעשית יותר קשה לעבוד מול מבקש שאינו מיוצג לעומת מבקש מיוצג. לא שאני אומר שזה משהו שלא צריך לקרות, אבל צריך להביא את זה בחשבון בגביית האגרה.

בהחלט יש מקום לעודד הגשת פטנטים, בין היתר באמצעות הנמכת הרף - - -

זה רק מחדד שהוא חסר אמצעים, בגלל שכל מי שיכול להיות מיוצג ויש לו מה לעשות ויש לו הכנסות, הוא תמיד יעדיף שמישהו מקצועי יעשה לו את זה. זה יותר קל, אם הוא עסוק בדברים אחרים. זה מחדד שאותו אחד לא מיוצג כי אין לו אמצעים לייצוג, זו דווקא אינדיקציה שצריך לעזור לו. אם היה לו, הוא גם היה משלם אגרה וגם היה לוקח ייצוג, לא רק בגלל שהוא עצלן, גם בגלל שאין ספק שמייצג עושה את זה הרבה יותר מקצועי.

נכון, ומה שיקרה שנבזבז את הזמן על כל מיני אנשים עם רעיונות. אני יודע על פטנט שהוגש לרישום – הקדוש ברוך הוא בטבלייה. נכון שהיה מישהו כזה?

יש באורז.

לא באורז, בטבלייה.

כמה כאלה אנחנו מכירים? צריך לעשות את האיזון הנכון. יכול להיות שיש כמה חריקות וחריגים בעניין הזה, אבל צריך להביא בחשבון כמה אנשים מתוך אלה יש להם אמצאות שהן אמצאות בין-לאומיות. הכרתי כאלה, אנשים בעלי רעיונות.

אם יש להם רעיונות וזאת אמצאה טובה, הם ילכו לטל בנד, הוא ייצג אותם ללא תשלום ויגבה מהם אחר-כך בשביל המכירה.

אני חושב שהוא לא עובד לפי תוצאות, אבל אני אשאיר לו להתבטא.

זה מה שכתוב בקהלת: לא לחכמים לחם. קהלת אומר: לא לחכמים לחם. זה אומר שזה שהוא חכם זה עדיין לא אומר שיש לו פרנסה, ועל-פי רוב זה בדיוק ההיפך – החכם לא תמיד נמצא בצד שמרוויחים. כשעובדים במסחר לפי היגיון ולפי שכל ישר זה לא הולך. לפעמים זה שאתה לא עובד בהיגיון, זה הולך. איך מישהו אמר? הוא אמר שהוא מרוויח בסך הכול על כל דבר 10%. הוא קונה דבר ב-10, מוכר ב-100. הוא מרוויח רק 10% – הוא לא ידע חשבון, הוא לא היה איש חכם.

הוא לא למד ליבה.

הוא גם סוחר, אבל הוא למד גמרא. אין ספק, אתה יכול להתווכח אם הוא צריך ללמוד ליבה, אבל עוד לא שמעתי אותך אומר שאחד שלומד גמרא עדיין לא יודע כמה זה 10% מ-10.

עכשיו אנחנו במסכת מידות.

אני רוצה לראות את כל אלה שיודעים ויבואו לפתור את הבעיות של מידות - - -

הם לא מסוגלים.

שיבואו לקינים, לא למידות.

קינים ומידות ויראו בעירובין. ומה חסר לנו?

אלה אז למדו ליבה, בגלל זה הם ידעו את כל הנוסחאות במסכת מידות.

תאמין לי שהם למדו.

הם ממציאי הליבה.

נרד לרמת הפרקטיקה. אם אני מבין למה אדוני מתכוון, בא אדם, סבור שיש לו אמצאה, אך לא יודע איך לכתוב אותה, מגיש דבר מה לרשות הפטנטים, חולף הזמן עד שבקשתו נבחנת, הוא מתכתב עם הרשות, בסופו של דבר אפילו משכנע שיש שם בקשה כשירת פטנט, שאף נכתבה באופן ברור שניתן להבין – עד השלב הזה אדוני מציע שתהיה אותה הנחה של 50%. בסופו של דבר פטנט הוא כלי כלכלי, וסביר להניח שרישומו של הפטנט לא נעשה לשם שמים, אלא למען עשיית רווח. עד השלב הזה שייהנה מאותה הנחה, אבל לאחר מכן, ביתר האגרות, לא ירדתי לסוף דעתו של אדוני. האם אדוני סבור שגם שם יש מקום שאותו אדם - - -

האם יש דרך כמו שאנחנו עושים בתביעות נזקי גוף, שמפסק הדין אחר-כך מורידים את האגרה. זאת אומרת, מטילים על הנתבע.

רשות הפטנטים תפסיד מזה.

האם את חושבת שרוב הפטנטים נדחים?

מה גם שאנחנו לא רוצים ליצור אינסנטיב לרשות לאשר סתם פטנט ולו למראית עין.

אני לא מתכוון לזה, אני מתכוון כאשר מממשים את הפטנט.

אני לא עוקב אחר השימוש בפטנט לאחר מכן, אדוני. לא לשם כך אנחנו קיימים.

בסוף המדינה מרוויחה מהמימוש, בסוף יש מסים על כך.

מימוש בדרך כלל נעשה בחוץ-לארץ.

הפטנט רשום בארץ. אם הוא רוצה, שירשום שם. אם הוא רוצה לקבל הנחה בחוץ-לארץ, יקבל הנחה - - -

אני מתכוון למשהו אחר, שאת הרווחים הוא עושה בחוץ-לארץ, אבל הוא מכניס כסף למדינה. כל זה כסף שהוא מקבל על זיכיון כזה או על פטנט מחברה בחוץ-לארץ, המדינה תרוויח בסופו של דבר מהתהליך הזה בשלב כזה או אחר.

אסא, באיזה שלב ניתנת הנחה של 50% למבקשים קטנים בארצות-הברית?

למיטב ידיעתי לכל אורך חיי הפטנט עד החידושים. אני חושב שעל החידושים אין הנחות. שוב, ההנחה שאם אתה מחדש את הפטנט, כדאי לך כלכלית.

עד השלב של האישור.

עד השלב של החידוש.

יש הנחה, למיטב זכרוני, על הקיבול, כלומר, על השלב הסופי.

בגלל זה השוק האמריקני מתמוטט...

בגלל ה-170 דולר הנחה שהם עושים...

לא בטוח שצריך דווקא לשאול את המודל האמריקני.

אדוני היושב-ראש, בתהליך מצטבר זה יכול להגיע ל-30,000 שקל.

אם מחדשים את כל הפטנטים, אתה מגיע ל-25,000 שקלים לפחות.

בסופו של תהליך. אבל שוב, עד שלב הקיבול אנחנו מדברים על סדר גודל של כמה אלפים בודדים של שקלים.

כמה? לא עשיתי חשבון.

ההגשה של ה-2,000 שאנחנו מבקשים והקיבול של ה-700 שקלים.

יש גם מעל 50 – הוצאות, מעל 100 דפים.

אחר-כך פעמיים אני מופיע אצל הרשם, אז זה עוד 2,000 שקל.

כבר 4,000 שקלים.

רוב הבקשות אינן מגיעות לדיונים אצל הרשם, אדוני, אחרת לא הייתי נמצא כאן גם היום. רוב הבקשות מטופלות במחלקת בוחנים. הסירובים שניתנים מכובדים ובקיבולים יש הכלי של ההתנגדויות. אפשר לדבר על זה בהזדמנות.

וזה היום כשהאגרה היא 700 שקלים. כלומר, אנחנו לא זקוקים לשימוש באגרה ככלי שמונע את הגישה אליך. היום זה עובד טוב, אתה אומר.

ודאי שלא.

הוא אומר שאין הרבה בקשות.

זו לא פגיעה בזכות הטיעון. אנחנו לא עושים את זה כדי לפגוע בזכות הטיעון. גם היום זכות הטיעון לא קיימת.

אתה אומר שאין מה לפגוע.

זה לא קיים בכלל.

נעשה בה שימוש היום, אך לא במידה רבה.

אם היום נעשה שימוש, אתה אומר שבסך הכול הוא לא נעשה יותר מדי, ולכן אנחנו לא צריכים להשתמש באגרה ככלי מונע. לכן אני לא מבינה למה צריך לשלש את האגרה של השגה על תיקון ליקויים לסכום של 2,000 שקלים.

לפני הרשם.

מדובר בהליך חד-צדדי, שהוא - - -

מהו שכרו של הרשם? האם הוא כמו שופט?

95% ממנכ"ל.

זה כמו שופט שלום?

בערך.

כמה שעות לוקח להופיע בפני הרשם?

זה דיון. לפעמים זה דיון של חצי שעה, לפעמים זה יכול להיות דיון של שלוש שעות.

הרשם צריך להתכונן מראש לדיון.

אכן, כן.

בקיצור, זה עניין של שעות.

הם נתנו כאן על 15 הליכים שונים את הסכום של 2,000 שקלים. הבנתי מהרשם שמשהו כמו שניים אולי שלושה הליכים הם ההליכים שגוזלים 80% מזמנו השיפוטי ונותרים הליכים טכניים בעיקרם.

את מדברת על סוגי הליכים, לא על הליך אחד.

יש 15 סוגים שעליהם ביקשתם אגרה של 2,000 שקלים.

בתקנה 46 – "להגיש בקשה להשמיע את טענותיו לפני הרשם". הרשם צריך להתכונן לדיון, אחר-כך הוא צריך לשמוע את הדיון ואחר-כך הוא צריך לקבל החלטה בדיון. זה עניין של כמה שעות. בשכר הגבוה שהוא מקבל, מישהו צריך לשלם על השעות האלה.

אנחנו צריכים גם לזכור שאותו אדם כבר הגיש אגרת הגשה.

זה בשביל דברים אחרים, לא בשביל שהרשם ישמע.

זה חלק מהעבודה של הרשות.

לא על אדם פרטי שמגיש, כי אנחנו רוצים לעודד הגשת בקשות. אנחנו נמנע מאנשים להגיש בקשות. הנזק שנגרום לעצמנו הוא נזק גדול מאוד.

אני לא מסכים אתך. היתה תקופה שעסקתי בעריכת דין. כשהייתי עושה חוזה והיו שואלים אותי, כמה אתה רוצה והייתי אומר סכום מסוים, היו אומרים: אנחנו יכולים לעשות את זה לבד. הייתי אומר להם: נכון. אז היה צריך למלא טפסים במס שבח, לחזור וללכת, היו מסתבכים ומבלבלים את המוח.
אני לא יודע אם לעודד אדם להגיש בקשות כאלה בלי להיות מיוצג זה לטובתו או לרעתו. אני לא נותן לו הנחה, הוא ילך למומחה, יגיש את הבקשה, ישלם את האגרות ויקבל את מה שמגיע לו ולא יעשה את זה לבד.

האם גם כשזה אדם פרטי שהולך למישהו שייצג אותו, אנחנו יכולים להבדיל בין מי שמיוצג אם הוא אדם פרטי או לא?

אנחנו יכולים. המבחן לא חייב להיות מבחן הייצוג לפי ה-4% שהם הצביעו עליהם, אלא הוא יכול להיות מבחן היכולת הכלכלית, גודל החברה או המחזור שלה.

יכולת כלכלית זה אחד הדברים המפחידים אותי. בביטוח לאומי עושים בחינת יכולת כלכלית.

אני מבין מה שאתה אומר, אדוני היושב-ראש. יכול להיות שהוא ייקח מייצג - - -

מה זה יכולת כלכלית?

חברה של עד חמישה עובדים או עשרה עובדים למשל.

כרגע ההנחה אינה מונעת ייצוג.

אני מכיר חברות שיש להן שני עובדים והן מרוויחות מיליארדים.

לפעמים מתפספס לך, אבל אם אתה רוצה מבחן גורף - - -

תבדוק גם את המאזן שלהם.

מה מאזן? מי יתחיל לבדוק את המאזן?

אתה לא צריך לבדוק מאזן, הוא מביא תצהיר שהמחזור שלו פחות מ-X שקלים ושיש לו פחות מ-X עובדים, ובזה נגמר הסיפור. הוא מביא תצהיר.

מספר עובדים זה לא משנה כל כך כמו היקף המחזור.

אפשר באמת לקבוע לפי היקף המחזור.

כפי שפירטתי כבר כמה וכמה פעמים זו שאלה כלכלית – מה מתאים לכלכלה של מדינת ישראל מבחינת המבחנים.

אדוני היושב-ראש, אדרבה, תעודד בזה אנשים לקחת ייצוג ובמקום זה תוריד אגרות לאותו אדם פרטי, ואפשר לזהות אותו.

מי רוצה להוריד לו את האגרות? מי שמגיש בקשה כזאת או מי שמגיש תביעה או כל מיני דברים כאלה, צריך לשלם את האגרות. זה חלק מהמשחק.

יש הבדל מסוים.

למה כשאני הולך לבית המשפט ואני מגיש בעצמי תביעה, אני לא מקבל הנחה?

אם אתה חסר יכולת כלכלית ותוכיח את זה, תקבל פטור מוחלט.

תלוי, אלא אם כן יחייבו את הנתבע אחר-כך. אני קונה דירה ואני רוצה הנחה במס רכישה, אין הנחה במס רכישה.

קיבלת הנחה.

במס שבח נותנים לך הנחה על מכירה של דירה קטנה פעם בארבע שנים - - -

לא נותנים לי הנחה, נותנים לי פטור בחוק.

למה?

הרעיון מאחורי זה אומר - - -

מהדירה היחידה שלי לא רוצים לקחת מסים.

לא רק דירה יחידה, גם אם יש לך שתי דירות קטנות ואתה קונה במקומן דירה גדולה.

לא דירה יחידה לפי הגודל. עד מיליון שקל אתה לא משלם, ממיליון אתה משלם גם אם זו דירה - - -

אתה מחליף פרה בחמור. זאת אומרת, אתה מוכר דירה וקונה אחרת.

בדירה ראשונה כל אדם מקבל פטור עד מיליון שקל – אני לא יודע כמה זה היום בחוק – כי אנחנו רוצים להתחשב.

כי אנחנו יודעים שאין דירות כאלה.

אדוני היושב-ראש, איך אתה מתחשב בתעריף הזה במיעוטי הכנסה או מיעוטי יכולת באנשים שאתה רוצה לעודד?

אני לא רוצה לעודד אותם. זה לא נכון. אנחנו מחפשים לעודד, אתה רוצה לעודד, נעודד אותם בתשלום מס הכנסה, נעודד אותם בכל מיני דברים אחרים, לא באגרות של פטנטים.

דיברתי בלשון נקייה – אני לא אומר "לעודד", אני אומר, "אתה פוגע בהם" – בלשון פחות נקייה, אתה פוגע במגישי פטנטים. התעריפים האלה הם תעריפים מאוד גבוהים, זה יפגע באנשים שיש להם פטנט, רוצים לפתח פטנט, רוצים להגיש אותו, לרשום אותו כדי להשקיע בזה עוד קצת, ואנחנו נמנע מההון האנושי שיש לנו או מהשכל היהודי שיש לנו במדינת היהודים, מאנשים שיש להם יכולת, יש להם הכישורים האלה, כי אנחנו מסתכלים עליהם כמו חברה שמחזור הרווחים שלהם הם 1.25 מיליארד לרבעון. אותו דין יש לחברה שהרווח שלה הוא 5 מיליארד דולר לשנה ואדם שבסך הכול שכיר באיזו חברה, עובד קשה לפרנסתו, לא בתחום שלו, יש לו פטנט, הוא חושב על זה, רוצה להשקיע בשעות הפנאי, רוצה לפתח, רוצה להעשיר את ההכנסות של מדינת ישראל, את היכולות של מדינת ישראל, וזה יכול להיות בהרבה תחומים. אנחנו פוגעים בו. פוגעים באותם 300 אנשים פרטיים שלא יכולים אפילו לקחת מייצג, וודאי וודאי לא לשלם 2,000 שקלים. האם היום בציר המחאה החברתית אנחנו משלשים את האגרות? האנשים האלה נמצאים במחאה החברתית.

אני מבקש להתייחס. למעשה בבואנו היום לבקש לאשר את האגרה של ה-2,000 שקלים זה לאחר שבמשרד המשפטים מול רשות הפטנטים נעשה הליך שבו ביקשנו לדלל את העלות האמיתית של האגרה. יכול להיות שזו היתה טעות, יכול להיות שזה היה צריך להיוותר לדיון הזה שבו נטענות הטענות. אני רק רוצה לציין לפרוטוקול שהעלות אגרת הגשה בפועל, גם לפי הבדיקה שנעשתה בזמנו והוגשה לוועדת החוקה, ואפשר לתקף אותה שוב לפי מחירי 2010, היא כ-4,000 שקלים. העלות היא ממוצעת. מהעלויות הספציפיות היא עלות שולית לפי הבדיקה שעשיתי. היא גם נבדקה על-ידי החשבונאי הראשי של משרד המשפטים גם על-ידי מנהלת תחום תמחיר לשעבר של משרד הבריאות שעובדת במשרד ממשלתי אחר.

מה היה הגירעון של הרשות בשלוש השנים האחרונות?

אנחנו עכשיו מדברים על הרמה הספציפית.

אי-אפשר להסתכל רק על אגרה אחת. אם בשלוש השנים האחרונות הגירעון שלהם היה כזה שגם אם אני אכפיל ואשלש את האגרות, ויש כאן אגרות שמוכפלות פי תשעה, עדיין הם לא מגיעים לרווח משמעותי, זה אומר שהם היו צריכים להיות בגירעון מטורף, ואני לא מבינה איך הם שרדו בכלל.

היה צריך אולי להגדיל את האגרות פי עשרה.

יכול להיות, אבל אני תוהה איך הם שרדו את שלוש השנים האחרונות.

זה הכול מהכיס שלנו.

אחרי שמכפילים, משלשים ומכפילים פי תשעה את האגרות, אנחנו לא נמצאים ברווח משמעותי. והרי אנחנו לא רוצים להימצא ברווח משמעותי.

תעלה את זה לחברות שהרווח שלהן הוא מיליארד לרבעון ואל תטיל על אנשים פרטיים.

מה גם שהמסמך שהגישה רשות הפטנטים ביחד עם משרד המשפטים לוועדת האגרות לא מגיע ל-4,000 שקלים.

שוב, אני מציין את התהליך - - -

הם עשו טעות, הם הגישו שם - - -

גם החישובים שהם עושים לא מגיעים לרמות האלה.

כתוב כאן גם בבקשה שהעלות האמיתית היא – אני קורא מסעיף 1 – "לעלויות האלה יש להוסיף עלות אדמיניסטרציה ותקורה, כך שבמידה והיה צורך לעשות התאמה תמחירית מלאה שווי השירות היה עומד על סך של 3,890 שקלים".

זה כבר הכנסת באגרות.

לצערי או לא לצערי העמדנו את האגרה באופן כזה שייתן מלכתחילה כ-50% הנחה לכל המגישים, כולל חברות בין-לאומיות שמגישות, והן עיקר המגישים, כולל חברות ישראליות מאוד חזקות שמגישות, בין אם באמצעות עורך-דין ובין אם באופן עצמאי.

תעשה דיפרנציאציה.

אנחנו לא רוצים לשים על השולחן בקשה של 4,000 שקלים, כי אנחנו חושבים שלהעלות את זה בבת אחת מ-1,000 שקלים ל-4,000 שקלים זה לא ראוי, גם מבחינה ציבורית, ולכן אנחנו רוצים להגיד שמעבר ל-2,000 שקלים אנחנו עדיין יצרנו מנגנון שמשרד האוצר הסכים לו, שמי שיגיש בפעם הראשונה בקשה, אנחנו נציע הנחה של 25%, זאת אומרת שיש כאן מדרגה נוספת של ספיגה, כדי לעודד את היזמים העצמאיים.

זה רק על בקשה יחידה.

על אמצאה יחידה. בדרך כלל בבקשה יש יותר מאמצאה אחת.

אני רוצה "להכות על חטא", זה נעשה בגללי, רגע לפני שנכנסנו ללשכתו של יושב-ראש ועדת החוקה בבואנו יחד עם מנכ"ל משרד המשפטים כמובן, ד"ר גיא רוטקוף. הקשינו על רשות הפטנטים וביקשנו להרחיב עוד יותר ולאפשר איזו מדרגה שמשרד האוצר יסכים לה, כי משרד האוצר מתנגד מאוד לייצר מנגנון של הנחות בזמן שרשות הפטנטים גירעונית, ותיכף אני אסביר.

גם מבחינת ההנחות הרוחביות קשה מאוד לתחזק מנגנון של בדיקה הזכאויות. אנחנו רואים את זה עם הסנגוריה. שנים הם לא אכפו, לצערי הרב, את כל מה שקשור לבדיקת זכאות, וגם בבואנו אחרי ועדה ארוכה בשנים עם הצעה של מנגנון בדיקה, הם הצליחו לשכנע גם את משרד האוצר וגם את כל הגורמים לצערי הרב שמנגנון בדיקה כזה יעלה יותר מעלות הגבייה בפועל שתהיה מאגרות של הסנגוריה מהציבור. כמובן זה ציבור אחר, אבל אנחנו שוב מציינים מה קורה בעולם הבדיקה.
בבואי לבדוק את עלויות המחשוב של רשות הפטנטים כדי להביא נתונים עדכניים לוועדה חשובה זו, ראיתי שהמערכת התפעולית המחשובית של משרד המשפטים מנעה מהאגף למערכות מידע להעמיס את עלויות המחשוב האמיתיות של רשות הפטנטים עליה בגלל היעדר כספים, ולמעשה מה שהועמס זה כמעט 2 מיליון שקלים מתוך עלות מלאה של 7.5 מיליון שקלים.

מתי קיבלת את הנתונים האלה? הבוקר.

כמובן.

לא באמת הספקנו לבדוק אותם.

אין מה לעשות, יש לי עניינים אישיים שלי. אני מתנצל בפני הוועדה, אני מבטיח להעביר את הנתונים האלה גם בכתב.

זה לא מקובל. כל מה שהוא אמר עכשיו לא שווה ערך למה שאנחנו רוצים לעודד. יש בזה משהו מאוד-מאוד חשוב בנושא של אמצאות ופטנטים. צריך לעודד את האנשים האלה. מדובר במספר מועט של אנשים שאנחנו דואגים לתת להם הנחה. האגרה היא מספיק גבוהה באופן יחסי. אנחנו רואים שלאנשים האלה אין אפשרות להשקיע, אנחנו דורשים מהם להשקיע הרבה ויש להם עוד השקעות, ואנחנו צריכים להיות מעוניינים. זה שאנחנו לא חושבים לטווח הארוך ואנחנו רואים בעינינו רק מה שקורה עכשיו, זה אחד החסרונות, ואנחנו לא יכולים לתת יד לזה.

כל הטענות שנשמעו פה, יכול להיות שכל בעיה נכונה אבל היא לא שוות ערך לפגיעה בממציאים, ברצון, במוטיבציה שאנחנו רוצים לתת להם ולעודד את אלה שצריכים להגיש. אף אחד לא יפשוט את הרגל מהנחה מסוימת של 50% ל-4% ממגישי הפטנטים.

אדוני היושב-ראש, המידתיות חשובה. לא יכול להיות שיבואו אלינו לבקש הכפלה, שילוש והיועצת המשפטית גם אמרה שיש מקום מסוים פי תשעה.

אגרות החידוש גם מוכפלות פי תשעה.

זה בסדר, זה לא נורא.

זה לא בסדר כל הניתוח הכלכלי שעשו היום אחרי מספר שנים שהרשות קורסת. יש גם עניין של מידתיות ציבורית. אם זאת רשות חשובה, יש צורך להתחשב והמדינה תממן את זה, מה לעשות. אם היא רשות לא חשובה, אז נסגור אותה. לא יכול להיות שיבואו לפה יום אחד ויקפיצו את האגרות בצורה כזאת שלא נוכל לעמוד בזה בשום ביקורת ציבורית. אני מאמין שהפטנטים שמוגשים, רובם שווים בדיקה, הם צריכים להיבדק, ובאמת אסור לחסום לאזרחים את הדרך להגשת בקשות בגלל גובה האגרות.

יש להפנות את תשומת הלב לכך שהאגרות לא עודכנו במשך שנים רבות.

מבחינה לאומית זה יכול להיות פטנט אחד, זה יכול להיות בנושא ביטחוני וזה יכול להיות בתעשייה ובכלכלה, שאין להם מייצגים לאותם עשרות אנשים שיש להם הכישורים לכך. הם לא נמצאים פה, אין להם ייצוג, הם באו לכאן לשולחן להגיד כמה הוצאות יש להם, כמה מקשים עליהם. גם עצם ההגשה היום היא לא קלה, ויכול להיות שבצדק. כדי לעמוד במבחנים בין-לאומיים אנחנו מקשים עליהם גם ביורוקרטית – יש רתיעה היום בעניין הזה, ואנחנו מפסידים. יכול להיות שמספיק לנו שמגישים מהחברות הגדולות, ביניהן חברות ישראליות, שהתברכנו בהן כמו חברת טבע ועוד כאלה בתחום הרפואה ובעוד תחומים, וזה יכול להיות גם בתחום הביטחוני, אבל מכאן ואילך חשוב לנו מאוד-מאוד לתת אפשרות גם לאנשים האלה. שום דבר לא יקרה, לא ניפול, אף אחד לא יפשוט את הרגל, אם אנשים שמגישים באופן פרטי יוכלו לעמוד בזה. יש מבחנים מאוד-מאוד ברורים, לא נראה לי שיהיו שם חברות. נשמעה הטענה הזאת, ואני מבין אותה, שיהיו חברות שינסו להסתתר מאחורי אדם פרטי. אדם יעשה חוזה שלא החברה תגיש את הפטנט אלא אדם פרטי, הוא יעשה עם האדם הפרטי הסכמים, זה לא שווה לו. כל חברה רצינית לא תסתתר מאחורי אדם פרטי. אדם פרטי הוא אדם פרטי, והחברה היא חברה, היא תעשה והיא תשלם.

אני רוצה התייחסות קצרה לגבי סך העלויות והגידול בעלויות של רשות הפטנטים לאורך שנים ולאורך השינוי שנעשה בה מבחינת הדרישה הציבורית. מצוין כאן שרשות הפטנטים היתה במשבר. אכן כן. צוין כאן שהיה תור גדול וגם התהליך נמשך מספר רב של שנים. אגב, יש עדיין תהליכים ברשות הפטנטים שנמשכים שנים בגלל מחסור בכוח-אדם, וזה חלק מהדברים שמנסים להסדיר מול משרד האוצר.

אני רוצה להציג קצת נתונים כלליים שהוגשו בזמנו לוועדת החוקה שמדברים על היקף העלות של רשות הפטנטים לשם המחשה. בשנת 2006 סך העלות של רשות הפטנטים היתה כ-18 מיליון שקלים. אנחנו היום בשנת 2011 מדברים על כך שהעלות הרשומה היא 43 מיליון שקלים וציינתי עוד 7 מיליון שקלים שהמערכת לא אפשרה לרשות הפטנטים לרשום, לבצע את פעולותיה. אני מפריד פה את הספיגה שמשרד המשפטים לקח על עצמו לממן את העלות של הפיתוח של הנושא הבין-לאומי וזה כ-1.75 מיליון, כדי שרשות הפטנטים תוכל להירשם כרשות חיפוש בין-לאומית. אנחנו מדברים כאן על מהפכה ברשות הפטנטים, ותוכל לשאול את עורך-דין בנד – אנחנו לא מכירים – את דעתו על רמת השירות שהוא זוכה לה.

אדון בנד כבר ויתר ברשות הפטנטים על כסף שהוא היה צריך לקבל בשביל הקליינטים שלו. הוא משוחד, אי-אפשר להתעסק עם אדון בנד....

מה שצריך לעניין את הציבור הוא, קודם כול, כשמבקש פטנט רושם פטנט, שהזמן הסביר שבו הפטנט נרשם יהיה מצומצם ככל האפשר, ואנשי המקצוע הטובים ביותר יעסקו בו. בכך עסקה רשות הפטנטים. חלק מהעלויות שציינתי, הגידול מ-18 מיליון שקלים ל-50 מיליון שקלים בתקופה לא ארוכה, נובעות גם מהתפתחות טכנולוגית.

לא הבנתי. אתה חושב שאם נקצר את הזמן לרישום פטנט נחסוך כסף?

זה לא מה שאמרתי, אמרתי שהאינטרס הציבורי הוא שפטנט יירשם בזמן מהיר יותר. לצורך כך, מה לעשות, צריך לשאת ולתת עם משרד האוצר. הרשות היא רשות עצמאית בהגדרה שלה, היא סוכנות ביצוע ויש דרישה ממנה לתפוקות. יש ועד מלווה בראשות שופט בדימוס ומצפים מהם לצמצם את התור לציבור ולשפר - - -

אני מבין עכשיו את הרביזיה בתיקון 12, שלא ניתן לרשם לתת אורכות, אז זה יהיה יותר מהר.

אסא, האם אתה רוצה להגיב? אני לא רוצה להגיד את דעתי האישית.

אפשר להגיע לסיכום, אדוני היושב-ראש, בנושא הזה?

מי עם מי?

שלנו.

אתי אתה יכול להגיע לסיכום. האגרות האלה נמוכות מדי.

אמרנו את הדברים. אני לא יודע למה כאן, בדיוק בחלק הזה, אתה רואה לנגד עיניך את החברות הגדולות ואת אלה שעושים הון מהפטנטים, ואתה עדיין לא רואה - - -

מי שרושם פטנט ולא עושה את זה בשביל הון, שלא ירשום את הפטנט.

ודאי שהוא רוצה לעתיד, אבל כרגע גם המדינה יכולה להשקיע כסף. אנחנו מדברים כאן על 4%-2%. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה של 50% בשלב ההתחלתי. על מה מדובר כאן? מדובר כאן על משהו מזערי בכל התעריפים שקבענו כאן. במקום ל-4% נותנים 50% ל-2%, גם ב-2% האלה אנחנו מדברים רק על שתיים-שלוש פעולות שהם צריכים לעשות, ששם אנחנו נותנים הנחה של 50%. המדינה יכולה עוד להשקיע את החלק הזה בראייה עתידית שהאנשים האלה, אפילו אם חלק קטן מהם, אפילו 10%, יוכלו לממש את האמצאה והם יירשמו וממילא הם יפתחו אותה, והאמצאה תכניס למדינת ישראל הרבה יותר כסף מהחיסכון הזה שאנחנו רוצים להשית עליו את ה-2,000 שקלים.

פרט לגובה האגרות האם גמרנו?

לא.

מה עוד יש לנו?

היינו באמצע.

נמשיך. אני רוצה לגמור הכול חוץ מגובה האגרות.

היינו בתקנה 42. שוב, לגבי הליקויים. כמה זמן אורך הליך בחינת הליקויים?

ברגע שזה מגיע לרשם יש אופציה להגיש סיכומים, זה בתקנות לאחר מכן. כלומר, יש הכנה לדיון, שזה קריאת המסמכים, קריאת סיכומים אם יש, טיעונים, הדיון עצמו שיכול להיות זמן קצר או כמה שעות, ולאחר מכן אם יש השלמות – הרבה פעמים יש השלמות שמבקשים מהצדדים, שיעבירו עוד חומרים, יענו על שאלות שעלו בשעת הדיון – ולאחר מכן כתיבת החלטה מנומקת.

כמה שעות. כמו פסק-דין של בית המשפט.

תקנה 46 – "(א)
סירב הרשם לבקשה כאמור בתקנה 45, רשאי המבקש תוך חודש מיום מתן ההודעה להגיש בקשה להשמיע את טענותיו לפני הרשם." בצירוף האגרה שנקבעה. שוב האגרה עולה כאן ל-2,000 שקלים.

תקנה 52 – הודעה על קיבול. "קובלה הבקשה, לפי סעיף 17 לחוק, יודיע הרשם על כך למבקש וידרוש בהודעה כי תשולם אגרת קיבול הבקשה." היום אין אגרה בעד קיבול, יש אגרה על פרסום קיבול, שעומדת על 511 שקלים, ומוצע 700 שקלים. אגב, כאן אין הנחה לאדם פרטי.

תקנה 53 – תשלום אגרת קיבול הבקשה. "לא שולמה אגרת קיבול הבקשה בתוך שלושה חודשים מיום הודעת הרשם לפי תקנה 52, ישלח הרשם למבקש הודעה נוספת, ואם לא שולמה אגרת קיבול הבקשה, בתוספת אגרה לארכה" – זאת אומרת, עוד 200 שקלים על כל חודש – "מהמועד שנועד לפרעונה עד למועד שבו שולמה האגרה למעשה, תוך חודש ימים מתאריך משלוח ההודעה הנוספת, יראו את המבקש כמי שזנח את בקשתו.
57 – הודעת התנגדות.

מה עם 54?

סליחה. מחיקת תקנה 54 – פטור מאגרת פרסום. נוסחו הקודם היה "שילם מבקש בעת שהגיש את בקשתו את האגרה לפי פריט 1(ב) לתוספת השניה, לא יהא המבקש חייב בתשלום בעד פרסום בקשתו, והבקשה תפורסם מיד עם קיבולה".
תקנה 57 – הודעת התנגדות. "הודעה על התנגדות למתן פטנט תימסר לרשם לפי סעיף 30 לחוק בצירוף האגרה שנקבעה."

מלבד התקנה הזאת זה הפרק שהחלטנו לדחות וגם תקנה 66, בכל מקרה אנחנו מבקשים את ביטולה, אבל אפשר לדון בזה כשנדון על כל ההסדר.

תקנה 78, דרישה לציון שם הממציא – "דרישה לציון שם הממציא לפי סעיף 39 לחוק תוגש ללשכה בכתב חתומה על-ידי המבקש, בצירוף האגרה שנקבעה". ההערה שלי שהדרישה לצירוף האגרה ירדה בתיקון התשמ"ו-1986, כיום היא לא נמצאת ומוצע להוסיף אותה מחדש. שוב, לא ברור לי מה - - -

בדקנו את זה שוב. היום אכן לא נגבית אגרה תמורת ציון שם הממציא. טעינו בהערכה שלנו ונבקש שינוי קטן בפרטים בתוספת. הכוונה היא שדרישה לציון שם ממציא לא תהיה כרוכה בתשלום אגרה, אבל בשלב של תקנה 84, כשהדורש שם ממציא מבקש להסב את ההליכים להליך של התנגדות או לביטול, אז הוא יצטרך לשלם את מלוא האגרה שנגבית תמורת הליך התנגדות או ביטול, שהיא 2,000 שקל.

אנחנו מורידים את "בצירוף האגרה שנקבעה" שמוצע כאן.

זה יהיה במקום פרט 10(ה) ו-10(ו) לתוספת השנייה - - -

איפה את? האם ב-84 או ב-78?

שניהם.

בתקנה 78 הורדנו את המלים "בצירוף האגרה שנקבעה". האם צריך לעשות עוד תיקון בתקנה 78 חוץ מזה?

לא.

נעבור לתקנה 83. יש כאן הודעה על היזקקות לבקשה – "ראה הרשם, בכל עת לאחר שהוגשו לו כתבי טענות כאמור בתקנה 82, כי ראוי לדון בדרישה לציון שם הממציא כבבקשה שעילתה כאמור בסעיפים 31(3) או 73 לחוק, יודיע על כך לצדדים בכתב מנומק."

84, הסבת הליכים – "מסר הרשם הודעה כאמור בתקנה 83, רשאי הדורש ציון שם הממציא לבקש, תוך חודש מיום ההודעה, כי יראו את בקשתו כהודעת התנגדות למתן פטנט או כבקשת ביטול, לפי העניין, וסדרי הדין שנקבעו לכך יחולו." לבקשה תצורף האגרה שנקבעה.

האגרה צריכה להיות 2,000 שקלים.

כאן זה יהיה 2,000, וזה ייכנס בפרט 10(א).

למה זה צריך להיות 2,000 שקלים?

כי זה הליך התנגדות או ביטול.

התנגדות לרישום פטנט.

אגרת חידוש, תקנה 85 – "(א) אגרות החידוש שיש לשלמן לפי סעיף 56 לחוק כדי שיהא פטנט בר תוקף יהיו בשיעורים הקבועים בתוספת השניה וישולמו במועדים הקבועים". אגב, היה כאן עדיין כתוב, באישור ועדת הכספים של הכנסת, אבל זה כאמור תוקן בחוק. מאחר שהחוק עבר, זה מגיע אלינו. זה היה רק כדי להבהיר למה פתאום אנחנו דנים בתקנות שכתוב בהן "ועדת הכספים".

"85(ב) מי ששילם, במועד שבו הוא חייב לשלם את אגרת החידוש הראשונה, את האגרה לפי פריט 11(6) לתוספת השניה, לא יהא חייב בתשלום אגרת חידוש נוספת כל שהיא ורואים אותו כאילו שילם כדין ובמועד את כל אגרות החידוש שהוא חייב בהן."
נשאלת השאלה, למעט היוון, שאני מבינה את זה, האם באופן זה שאנחנו עושים הנחה למי שמשלם מראש את כל התקופה, אנחנו לא מתמרצים אנשים להגיש על המקסימום כי הם יודעים שבמצטבר הם ישלמו יותר, ולכן אנחנו יוצאים מופסדים, כי במקום שאדם יבקש רק את מה שהוא צריך הוא יבקש את הפטנט המקסימלי מראש כי בסופו של דבר הוא ישלם פחות?

את מדברת בעיקר על ה-20 שנה מראש?

מעטים ביותר אם בכלל משלמים.

היום זה לא כדאי. לפי התקנות היום אתה מגיע לאותו סכום אם אתה משלם לכל תקופה בנפרד או לכל התקופה ביחד. המצב החדש, לפי האגרות שאתם יוצרים, יוצר תמריץ לאנשים לבקש מראש את כל התקופה בגלל שזה יוצא להם יותר זול. אם אני רוצה שלא ירשמו פטנט סתם לתקופה שהם לא צריכים, כדי לא לחסום פטנטים ואמצאתיות, אני יוצרת כאן תמריץ שלילי למה שאני רוצה.

הנחת היסוד שההתנהגות של המבקשים היא התנהגות כלכלית. התשלום של מלוא הסכום מראש בערכים מהוונים הוא פחות מסך כל האגרות לאורך הזמן.

אנשים לא עושים היוון על סכומים כאלה.

הנחת היסוד של התנהגות כלכלית. אם אדם עושה את החשבון שלו מבחינת ערכי הכסף אצלו בכיס או ברשות המדינה, הוא יעשה את החשבון המתאים לו. גם כאן זה חשבונה של המדינה אם היא מוכנה לתת הנחה מסוימת על זה שהכסף המזומן ייכנס אליה. זה עניין של תחשיבי מזומן בסיסיים, אני חושב.

היא מדברת על העניין המקצועי. אם אתה מאפשר למישהו להתחייב 20 שנה קדימה.

גברתי, הנחת היסוד היא שברגע שנתנו פטנט, נתנו פטנט. אותו אדם יעשה את החשבון הכלכלי שלו. שוב, אנחנו נותנים לשוק לעשות את שלו. אם הוא מחדש רק ל-15 שנה, הוא עושה את זה מאחר שאלה התנאים הכלכליים שאומרים שזה מה שכדאי. כלומר, זו גם שאלה של מידת התערבות מסוימת. אם הוא שוגה באשליות וסובר ש-20 שנה זה מאוד כדאי לו, בואו ניתן לו.

אין שום בעיה. הלאה. 87.

תשלום האגרה – "כל אגרת חידוש תשולם לא מוקדם משלושה חודשים לפני המועד הקבוע לתשלומה." נשאלת השאלה, מדוע. אני נוסעת לחוץ-לארץ עכשיו לארבעה חודשים, אני רוצה לשלם את האגרה. אני תוהה מה ההיגיון של תקנה 87.

זה מתחיל עם תקנה 86, כי אומרים "הרשם ישלח הודעה לבעל הפטנט על כל מועד - - - לא יאוחר משלושה חודשים לפני אותו מועד".

אני נוסעת עכשיו לחוץ-לארץ לחצי שנה, אני רוצה לשלוח להם מראש את התשלום. למה אני לא יכולה?

זו תקנה שהיתה בפנינו, חשבנו שחודש זה אכזרי בדיוק מהסיבה שגברתי מציינת - -

לא אתם חשבתם, אני חשבתי.

- - אז כתבנו שלושה חודשים.

שלושה חודשים זה בסדר גמור.

יש גם עניין של עדכוני אגרות והצמדות, ואז אתה לא יודע מה באמת האגרה שאתה צריך לשלם.

פה זה לפי חצי שנה או שנה?

זה נשאר שלושה חודשים.

שלושה חודשים. תקנה 89.

בקשת החזר תוקף – "בקשה לרשם להחזר תקפו של פטנט תהא בכתב ויפורטו בה העובדות שעליהן סומך המבקש את בקשתו; היא תהא נתמכת בתצהיר ותצורף אליה האגרה שנקבעה". היום זה 700 שקלים והיה גם 511 שקלים אגרת פרסום בעבר. היום זה כבר לא מפורסם, ואז זה לא עלה 511 שקלים לפרסם. נשאלת השאלה, למה זה 1,200 שקלים, הרי זה משהו מזכירותי?

כי 700 שקלים ועוד 511 שקלים זה צריך להיות יותר.

זה משהו מזכירותי.

ממש לא. בקשה להחזר תוקף עולה לסגן הרשם, כלומר, זו הפעלת סמכות שיפוטית.

מה העילות להחזר תוקף?

התכוונתי לחדש, אבל מטעמים שאינם תלויים בי זה לא חודש. אתה צריך להגיש תצהיר, אתה צריך לפרט את זה ולבסס את זה, זה לא דבר טריוויאלי להחזיר תוקף. זה מגיע לרשם, אבל בפועל זה מגיע לסגן הרשם. זה אפילו לא עובר בוחן, זה מגיע ישר לסגן הרשם. זה זמן שיפוטי. זה אמור לייצג זמן שיפוטי בעניין הזה.

טוב. הלאה.

91(א) – "קיבל הרשם את הבקשה להחזר תקפו של פטנט - בין לאחר עיון בה בלבד ובין לאחר שמיעת טענות המבקש – יודיע על כך למבקש, והמבקש ישלם תוך חודש ממתן ההודעה את כל אגרות החידוש שלא שולמו".
92 זה גם עדכון אגרה – "רצה אדם להתנגד לבקשת החזר התוקף, יודיע על כך בכתב, יפרט בהודעתו את עילות ההתנגדות ויצרף להודעה את האגרה שנקבעה." האגרה היא 2,000 שקלים.
בקשת רשות לתקן פטנט, כשאנחנו מתייחסים לתיקון פירוט, לרבות תביעות – כל השלב מהקיבול ואילך.
95א – "בקשת רשות לתקן פירוט פטנט תוגש לרשם, בצירוף האגרה שנקבעה" - סך של 700 שקלים, נדמה לי שזה היה גם קודם - - -

הלאה.

97(א) – "הרשה הרשם לתקן את הפירוט – בין אם לאחר עיון בבקשה בלבד ובין לאחר שמיעת טענות המבקש – יודיע על כך למבקש; נמסרה הודעה כאמור, ימסור המבקש לרשם, אם הורשה התיקון בדרך אחרת מאשר נתבקש, שני עותקים של דפי הפירוט או השרטוטים שבהם הורשה התיקון, והתיקון שהורשה מצויין בהם בצורה ברורה ובמובחן מן הגירסה הקיימת."

אדוני, אפשר לתקן לעותק אחד ברוח אותם תיקונים קודמים.

במקום שני עותקים עותק אחד.

"לא נמסרו העתקים או נמסרו עותקים שאינם תקינים לפי הנדרש בחלק השני לתקנות אלה, יראו כאילו זנח המבקש את בקשתו." זה 97(ב). כלומר, מחקנו את הרישה.

98 זה גם עדכון של אגרה מ-700 שקלים ל-2,000 שקלים. "רצה אדם להתנגד לתיקון, יודיע על כך לרשם בכתב בצירוף האגרה שנקבעה, ויפרט בהודעתו את עילות ההתנגדות."

גברתי, אם אפשר לחזור ל-97, דיברנו שם על עותק אחד. ברוח התקנות הקודמות שאפשרנו על גבי התקן מחשב. כפי שאת הבקשה ניתן להגיש על התקן המחשב, גם את הדפים אני רוצה שיהיה אפשר להגיש על התקן מחשב, באותו נוסח.

לא רק רוצה, זה חובה. בתקנה 19 הוספנו את החובה שקבועה בחוק להגיש עותק של הבקשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב. אנחנו מבקשים כשמתקנים את הפירוט שיוגש - - -

עותק אחד ו - - -

את רוצה לנסח את זה?

נעתיק משם את הניסוח.

כפי שכתוב בתקנה 19 – "כן יוגש לרשות עותק של דפי הפירוט או השרטוטים שבהם הורשה התיקון על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב, כאמור בסעיף 11 לחוק".

"כן יוגש לרשות עותק של" השרטוטים - - -

"של דפי הפירוט או השרטוטים."

"על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב".

"כאמור בסעיף 11 לחוק."

תקנה 102 – תיקון הפירוט בהליכי התנגדות. אתם רוצים לגעת בזה או שזה במסגרת ההתנגדויות שאנחנו לא נוגעים בהן כרגע?

זה במסגרת הדיון בהתנגדות אם נספיק להציע לזה נוסח מוסכם.

103 – בקשת ביטול.

רק לגבי תקנה 102(ו)(2) זה עניין טכני.

נקרא את זה. "(ו)(2) יפרסם הרשם באתר האינטרנט את דבר הבקשה לתקן לאחר ההחלטה בהתנגדות."
בקשת ביטול בתקנה 103 – "(א) בקשה לבטל פטנט תוגש לרשם בכתב ויפורטו בה העילות והעובדות שעליהן סומך המבקש את בקשתו, ויצורפו אליה ראיותיו. (ב) בעת הגשת הבקשה ישלם מבקש הביטול אגרה בשיעור כפל האגרה שיש לשלם בעת הגשת הליך על ריב." זה עכשיו 4,000 שקלים במקום 1,400.

התקנה הבאה בנוגע לבקשה לרישיון כפייה, תקנה 117 – "בקשה לרשיון כפיה תוגש לרשם בכתב בצירוף האגרה שנקבעה ויפורטו בה העילה למתן הרשיון, הגורמים שיש בהם להצדיק את הענקתו והעובדות המראות כי המבקש זכאי לקבלו; לבקשה יצורפו ראיות לביסוס הבקשה ועל יכולתו של המבקש לנצל את האמצאה והיקף הייצור האפשרי".

אני חושב שהאגרה פה של 2,000 שקל היא זולה מדי. פה מי שמגיש את הבקשה זו מדינת ישראל, יש לה כסף לשלם.

זה לא ניצול אמצאה. כשבעל הפטנט מחזיק את הפטנט, אבל לא מנצל אותו, אדם אחר שיכול לנצל ולפתוח את השוק למוצר הזה - - -

באיזה מקרים?

זה לא חייב להיות במקרים לצורך עיוני.

רישיון כפייה זה לא לצורך עיוני?

לא. כמובן יש צורך בשוק למוצר.

מי יכול להגיש את הבקשה?

אדם פרטי.

מתחרה.

יצרן.

יש שני מקרים. כאשר אין שימוש בארץ או ניצול בארץ של המוצר ואז יצרן אחר רוצה לנצל את הפטנט בארץ. מערכת הפטנטים רוצה לעודד שימוש בפטנטים.

שישלם.

הוא ישלם. יש עוד דבר, כאשר יש פטנט תלוי. פטנט תלוי זה כאשר אני מקבל פטנט, אבל ניצול הפטנט שלי מפר פטנט קודם. כדי לנצל את הפטנט שלי אני צריך לחכות או שהפטנט הקודם יפוג או שאני צריך רישיון ממנו. החוק היום מאפשר הליך רישיון כפייה בשני מקרים אלה: כאשר אין ניצול ראוי בארץ וגם כאשר יש פטנט תלוי והצד השני צריך רישיון כדי לנצל את הפטנט שלו.

אתם באמת חושבים ש-2,000 שקלים זו אגרה מספיקה?

מי ששומר לעצמו את המונופול ולא פותח את השוק כאן זה בעל הפטנט, זה לא מי שמבקש את רישיון הכפייה.

נכון, אבל זה שלי. שילמתי לכם כבר 30,000 שקל כדי להחזיק - - -

הוא לא צריך לשלם. מי שמבקש את רישיון הכפייה זה - - -

לכן אני שואל. יש לי פטנט ואני רוצה להשאיר אותו אצלי במגרה, ועכשיו בא מישהו ורוצה לייצר את זה, שישלם אגרה.

לא לשם כך ניתן הפטנט, שלא תשתמש בו, זו הנחת היסוד.

הבנתי. מזל שהחברים שלי לא פה.

בעל רישיון הכפייה משלם תמלוגים לבעל הפטנט, זה לא בחינם.

ההתנגדות מצד בעל הפטנט גם עולה כסף או שזה במקרה בחינם?

בהתנגדות לבקשה לרישיון כפייה הוא משיב לבקשה.

זו התנגדות. הוא משיב.

יש לי פטנט, אדם בא ורוצה רישיון כפייה, האם אני צריכה לשלם כדי לענות?

זה מה שתיקנו בתקנה 119, שמי שמצטרף כמשיב לא ישלם אגרה, רק מי שמבקש להצטרף כמבקש. זה התיקון שלך.

עוד לא הגעתי לזה. אני כבר לא זוכרת.

118 – "משפורסם דבר הגשת הבקשה באתר האינטרנט כאמור בסעיף 124(א) לחוק, יהיו הבקשה וכל חומר שצורף אליה פתוחים לעיון". הסרנו את הסיפה שכתוב בה "ובלבד שתשולם האגרה שנקבעה לכך".
הודעת הצטרפות – 119(א) "רצה אדם להצטרף להליך כמבקש או כמשיב (להלן - המצטרף), יגיש לרשם, תוך חדשיים מיום הפרסום כאמור בתקנה 118, הודעה, ויפרט בה את ענינו ואת הסעד שהוא מבקש או שהוא תומך בבקשה לתתו; ביקש אדם להצטרף כמבקש ישלם את האגרה שנקבעה לכך לפי סעיף 117 לחוק.", שהיא 2,00 שקלים.

119(ב) – "על מסירת הודעה לפי תקנת משנה (א) יחולו הוראות תקנה 15" – שנוגעת לצד שני, שרצה עורך-הדין בנד לתקן קודם.

בקשת עיון מחודש, תקנה 121 – "בקשה לעיון מחדש ברשיון כפיה שניתן תוגש לרשם בכתב בצירוף האגרה שנקבעה לבקשת רשיון כפיה, ובעל הפטנט יפרט בכתב טענותיו את העובדות עליהן הוא סומך את בקשתו ויצרף את הראיות לביסוסן." זאת אומרת, מה שהוא לא שילם ב-119 הוא ישלם עכשיו ב-121 אם הוא רוצה עיון מחדש?

למה לא? למה אתה מבלבל את המוח? תגיש בזמן את ההתנגדות, לא תשלם.

לא, זה לא בגלל שהוא לא הגיש את ההתנגדות. ניתן רישיון כפייה ואחרי שנה הוא חושב שכבר לקחו לו מספיק והוא רוצה לבוא בפני הרשם ולהגיד לו: אנא, עבר כבר מספיק זמן.

כאשר הוגשה הבקשה הוא יבוא ויגיד: אדוני, לא יותר משנה וכו'. אם הוא בא אחר כך, שישלם.

האם רישיונות הכפייה ניתנים לתקופה מסוימת או עד למועד מסוים? לדוגמה, אם אמרנו שרישיון הכפייה ניתן כשאין למבקש הפטנט יכולת ייצור מתאימה, האם עד שתהיה לו יכולת ייצור מתאימה או משהו כזה?

רישיון הכפייה האחרון שניתן במדינת ישראל היה ב-1995.

זה היה שלי.

זה היה של טל בנד. שינו את החוק בשנת 2000 בגלל הסכמים בין-לאומים וזה גרם לכך שאין הרבה כדאיות בנושא רישיון כפייה ולא ראינו את זה עד עכשיו. תיאורטית רישיון כפייה יכול להיות לתקופה מסוימת או עד סוף הפטנט, כדי לרפא את הפגם של אי ניצול הפטנט או של פטנט תלוי.

הלאה.

תקנה 139 – כשירות לרישום.

ב-124(ב) יש תיקון.

124(ב) – "הרשם יקבע את המועד המדוייק לעריכת הבחינות ויודיע באתר האינטרנט על כך לפחות חדשיים לפני התאריך שנקבע". אלה הבחינות לעורכי פטנטים, שאגב לגביהם כל האגרות נשארו בדיוק כפי שהיו.

אלה אנשים פשוטים שרוצים לעשות בחינות, צריך לאפשר להם. אי-אפשר להעלות להם את האגרות. הם עדיין לא רושמי פטנטים, אחר-כך הם יהיו רושמי פטנטים.

נדמה לי שבלשכת עורכי-הדין לוקחים על זה קצת יותר מ-170 שקלים על הבחינה.

לכן לשכת עורכי-הדין מארגנת כנסים באילת...

גם הבחינות הן בגני התערוכה...

139 – "ראה הרשם כי נתקיימו במבקש כל התנאים שעליו למלא, ירשום את שמו בפנקס, ודבר הרישום יפורסם באתר האינטרנט".

אני מציע שבמקום להירשם כרושמי פטנטים הם יישארו עורכי-דין, אז הם יוכלו לעשות גם בחינות יותר זולות...

להיפך. בעריכת דין משלמים אגרות הרבה יותר יקרות.

שיהיו רושמי פטנטים.

זה דווקא מעניין, כי בלשכת עורכי-הדין יש הרבה נבחנים, אז עלות הבחינה מתחלקת על הרבה. לעומת זאת כאן אני מניחה שיש מעט נבחנים והמבחנים הם די ארוכים ואישיים.

איך אישרו את האגרות האלה ללשכת עורכי-הדין?

אני מניחה שהם באו לוועדה.

לא. הם לא באו לוועדה.

הם מאשרים לעצמם, בגלל זה הם הגיעו לסכומים האלה.

הלאה.

תקנה 140, אגרת פרסום – מוצע למחוק. "מבקש שנמסרה לו הודעה לפני תקנה 139 ישלם את אגרת הפרסום שנקבעה ומששילם אותה יירשם שמו בפנקס ודבר הרישום יפורסם ברשומות."
אגרות שנתיות – "בעד פיגור בתשלום האגרה תשולם תוספת בשיעור של שליש האגרה השנתית לכל חודש שבו פיגרו בתשלום או חלק ממנו; עורך פטנטים שלא שילם את האגרה שנה אחת, יימחק שמו מן הפנקס."

לא. אין דבר כזה קנס של 33% על איחור. איזו ריבית זאת? זה דבר מטורף.

זה ההסדר הקיים.

זה לא בסדר. כמה עשינו בלשכת רואי החשבון? כמה הוספנו תוספת?

זה גם מה שאני רציתי להציע.

אני הולך בדיוק כמו בלשכת רואי החשבון. מה קורה בלשכת עורכי-הדין כשלא שילמתי בזמן?

לשכת עורכי-הדין, גם אם היא תיסגר לא אכפת לך.

נכון, שהיא תיסגר, לא רק שלא אכפת לי.

אדוני, אני חושב 10%.

זה נראה לי יותר סביר.

10% על מה?

על הבסיס.

על חודש?

לא על חודש. אם הוא שילם את זה עד דצמבר, הוא משלם תוספת של 10%. כך זה צריך להיות. אני לא מבין, איזו ריבית אתם רוצים?

אדוני, רק שאני אבין את הסיטואציה שאדוני מכוון אליה.

אני עורך פטנטים, קיבלתי דרישה לחדש את הרישיון שלי, לא שילמתי. הגיע חודש דצמבר - - -

שנה לאחר מכן.

לא שנה לאחר מכן. אני צריך לשלם בינואר, שילמתי בדצמבר.

לפני ינואר או אחרי ינואר?

שנה שלמה עברה. 10%. כמה ריבית יש במשק הזה? אני לא מבין, חוב של מס הכנסה לא מחזירים ביותר מזה.

אדוני, אין השגה לגבי ה-10%, העניין הוא האינסנטיב לתשלום על מנת שתהיה רשום. עקרונית אסור לאדם לתת שירותים של עריכת פטנטים אם אינו רשום בפנקס. בסיטואציה שאדוני מתאר אין מניעה שאדם שנה שלמה לא יהיה - - -

אני בכלל לא מבין את העניין של המחיקה הזאת. לא שילמתי, אז אני מקבל עונש ואתה מוחק אותי מהפנקס? למה? בלשכת עורכי הדין גם קיים דבר כזה? תלכו לכל בעלי המקצועות, תגידו לי איפה זה מופיע.

מאחר שתיקנו לא מזמן, אפשר להגיד לכם מה השוואה. בלשכת עורכי הדין לא מוציאים מהפנקס, אלא יש תשלום מוזל במשך שלושה החודשים הראשונים של השנה, לאחר מכן יש תשלום גבוה יותר. ככל שהם צריכים לגבות חוב של עורך-דין שלא שילם, הם עושים את זה כחוב רגיל בהוצאה לפועל; לגבי שמאי מקרקעין, שזה התיקון שעשינו לאחרונה, עשינו תיקון דומה. גם שם עד ה-31 במרץ הם משלמים אגרה מופחתת, לאחר מכן משלמים אגרה קצת יותר גבוהה. אני חושבת שיש רק רישום אחד שבו יש משהו כמו 10% אגרה.

אין שום מנגנון שיש בו השעיה?

אני לא מבין, זאת עבירה אתית? לא שילמתי, אז אתה לוקח לי את העבודה? מה קרה?

שנה לאחר מכן, אדוני? אדם לא שילם שנה שלמה את האגרה, דהיינו, לא היה פעיל, אז לאחר שנה - - -

לא אמרתי שהוא לא היה פעיל, הוא היה פעיל מאוד, הוא רק לא שילם לך את האגרה, אז תיקח ממנו - - -

הוא שכח.

לא שכח, הוא בכוונה לא שילם.

לא היה לו כסף.

היה לו כסף, עשה מיליונים – לא רוצה לשלם לך את האגרה.

הרישיון לא בתוקף.

הרישיון כן בתוקף, זה בדיוק העניין. מה קורה בלשכת עורכי-הדין שאני לא משלם את הרישיון?

עד כמה שידוע לי בלשכת עורכי-הדין אכן אין מחיקה של הרישיון, אבל לשכת עורכי-הדין יכולה לפנות להוצאה לפועל ולגבות את התשלומים האלה.

למה אתם לא יכולים? תעשו אחרת, האיש הזה יגיש בקשה, תגידו לו: אדוני, אנחנו לא מכירים אותך. תשימו את זה בצד, תמרחו אותו.

זה כמו למחוק אותו מהפנקס.

לא למחוק אותו מהפנקס, אבל לעשות לו קשיים.

למחוק מהפנקס, הכוונה היא שהרישיון לא בתוקף לשנה אחת. בשנה שלאחר מכן, הוא ישלם את האגרה, הוא יירשם בפנקס שוב, הוא לא צריך - - -

הוא לא צריך לעבור את הבחינות שוב.

איפה זה כתוב? איפה זה מוסדר.

הוא לא עובר את הבחינות מחדש, הוא לא צריך התמחות מחדש.

אם את מוחקת מישהו מהפנקס, אני לא בטוחה שאת יכולה להגיד שאת מוסיפה אותו בלי ההליך של הרישום שרשמת מלכתחילה.

חבר'ה, הסעיף הזה מטריד אותי. אני לא רוצה לתת לכם 33% על איחור, אני לא רוצה לתת לכם את הסיפור של המחיקה הזאת.

בכל חודש, בשנה זה 400%, זה בעצם יותר, כי יש גם רבית דרבית.

תחשבו על התקנה הזאת.

אדוני, אני רוצה להמחיש. למשל ועדת הרכישות המשרדית של משרד המשפטים. הסנגוריה הגישה עורכת-דין שהיא עורכת-דין עם רישיון כדין, אנחנו נדרשים לראות את הרישיון כדין, אבל לאחר שאותה עורכת דין החליטה מבחינה כזאת או אחרת, בין אם מצפונית או כל החלטה אחרת שהיא עשתה עם עצמה, הסנגוריה נדרשה להגיש את הבקשה מחדש, ואותה עורכת-דין לא היתה יכולה לייצג כעורכת-דין, כמובן מול, ולכן מבחינת האינטרס הציבורי אני חושב שכדאי להסתכל גם על הנושא של ניהול פנקס של רשמים.

אין קשר בין התשלום לניהול העניינים. תאמין לי, גם אם לא הייתי משלם 30 שנה את רישיון לשכת עורכי-הדין הייתי נשאר אותו עורך-דין טוב שהייתי.

השאלה אם היית יכול לבוא לבית משפט ולטעון שאתה עורך-דין למרות זאת.

אני יכול.

היית יכול לטעון?

כן.

זאת אומרת, גם אני יכול?

אם אתה עורך-דין.

אם תבוא לבית משפט ותגיד שאתה עורך-דין, כשתצא משם, אני מבטיח לך שיחכה מישהו מלשכת עורכי-הדין, ידאג שיעצרו אותך.

מישהו מלשכת עורכי-הדין.

בוודאי. השגת כבוד המקצוע זה הדבר הכי חשוב שלשכת עורכי-הדין עוסקת בו.

אדוני, אני נותן כאן שירות לציבור – אני מנהל כאן מרשם מי עורכי הפטנטים המוכשרים לתפקיד.

הוא עדיין עורך פטנטים. השכלתו לא נעלמה.

מה אתה אומר בעצם? לא שילמתי עבור הרישיון, אז פתאום אתה אומר לי: אתה מאבד את ההשכלה שלך, את הידע שלך, את הכול. לא, הוא לא מאבד. זה לא רישיון נהיגה.

גם רישיון נהיגה, כשאתה לא משלם, הוא לא פוקע.

הוא כן פוקע. אם לא שילמת, עברה שנה, הרישיון פוקע.

זה לא שאין לך היכולות.

אתה צריך לעשות טסט מחדש.

אתה צריך לשלם את האגרה מחדש.

אם עוצר אותך שוטר כשהרישיון לא בתוקף, זו עבירה.

בגלל ההיבט התעבורתי.

108 שקלים.

אדוני, אני אפנה אותך לתקנה 144, ששם מסדירים את זה, שאין צורך באמת להוכיח מחדש שאני יודע לערוך פטנטים אם חלפה תקופה.

הם גם הבקשה הזאת עולה 2,000 שקלים?

אין כאן אגרה.

יש הרי תקנה כללית שאומרת שמי שמבקש להשיג או לטעון טענות בפני הרשם, ישלם 2,000 שקלים.

לא. את צריכה לבקש להירשם מחדש.

הוא מבקש לטעון טענות בפני הרשם, הוא יצטרך לשלם 2,000 שקלים.

במפורש ברור שאתה יודע כיצד לערוך פטנטים. הטענה היא לא אם אתה יודע או לא יודע את העבודה. יש כאן ניהול של מרשם מסוים, שאתה כנותן שירותים, זה המקום שבו אתה נמצא. אתה לא יכול ליהנות מזה שכל הציבור יראה - - -

<(היו"ר אברהם מיכאלי, 12:07)>

אנחנו לא מאשרים את השלילה ואנחנו רוצים להוריד את הפיגורים. נמשיך הלאה. הסעיף הבא.

תקנה 143, פרסום רשימת עורכי הפטנטים – "(א) חודש לאחר המועד לתשלום האגרה השנתית יפרסם הרשם באתר האינטרנט את שמותיהם של עורכי הפטנטים ששילמו את האגרה במועדה". נצטרך לתקן גם את זה, כי אם אנחנו אומרים שהזכות להיות רשם פטנטים לא קשורה לאגרה, יהיה צורך לתקן גם את תקנה 143.

תכתבי שם אחד שלא שילם אגרה?

לא. "יפרסם הרשם את שמותיהם של עורכי הפטנטים", נקודה. לא צריך כן שילם אגרה או לא שילם אגרה, זה לא עניינו של הציבור.

תשאירי את הרשימה משנה שעברה.

נכון. לא צריך את כל התקנה הזאת. צריכה להיות רשימה, שכשמצטרפים אליה אנשים חדשים, מעדכנים אותה, והיא לא צריכה להתעדכן חודש לאחר - - -

בפועל ממציאים, כאשר הם רוצים לחפש עורך פטנטים, זאת הרשימה שהם הולכים אליה. יש כאן שירות שניתן לציבור שהם יודעים מי פעיל. חזקה שמי שמשלם - - -

הוא פעיל, הוא רק לא שילם אגרה. אנחנו לא רוצים לשלול ממנו - - -

איך אני יודע? הוא רומז לי? הוא קורץ לי?

אני מופיעה בפנקס לשכת עורכי-הדין, גם אם איחרתי בתשלום האגרה, גם אם אני משלמת לא רק עד מרץ, אלא גם אם במאי נזכרתי לשלם, עדיין לא ימחקו אותי מהפנקס, אני עדיין לא פעילה. אם לא הייתי עובדת ציבור, היו יכולים לפנות אלי.

איך אני אעזור לכם לגבות את מה שמגיע לכם, צריך לחשוב על זה בכיוונים אחרים.

לא.

מה "לא"? אתם שוללים ממנו את הזכות להיות עורך פטנטים, בגלל שהוא לא שילם אגרה. אתה אומר "יש לי קושי בגבייה. איך אני אגבה ממנו?" נחשוב ביחד איך אנחנו עושים את זה, ולא בשלילת הרישיון שלו. הבנתי מה הקושי, אני יודע. כמו שלרואה חשבון לא שוללים, כמו שלעורך-דין לא שוללים, גם לא לעורך פטנטים, לזה אנחנו צריכים להגיע. נחשוב ביחד איך אפשר להציק לו שהוא לא יהיה עורך פטנטים כשהוא לא משלם אגרה שנים. נחשוב על זה ביחד.

מה עשינו עם ראיית חשבון?

לגבי עורכי-דין - - -

עורך-דין שלא משלם חמש שנים, מה עושים לו?

עושים הוצאה לפועל.

אני רוצה להגיד לפרוטוקול שמשרד המשפטים לגבי רואי חשבון ומתווכי מקרקעין ושמאים מגיש תיקון לתקנות, למיטב ידיעתי - - -

הוא יגיש, הן לא עברו.

הן לא עברו, אני יודע. אני רק אומר שזה הרעיון בגלל בעיה מאוד קשה, למשל של מתווכים שנותנים שירות לציבור ומטעים כאשר הם לא רשומים שנים ומחזיקים תעודה לא בתוקף.

נדון בזה באופן עקרוני. יש היגיון בטענה הזאת שאנשים שמחזיקים רישיון לא משלמים אגרה למדינה.

אני רק מציין לכולנו שאנחנו בסך הכול משרתי ציבור בסיפור הזה, האגרה כאן היא מאוד זניחה, ועל כך צריך לחשוב. נכון, זו מחשבה רחבה. במקרה הזה אני לא בטוח בשימוש בהוצאה לפועל מול קהל של אנשי מקצוע שאתה מצפה מהם לקצת יותר, אפרופו אחריות ואפרופו ניהול עניינים עבור הציבור – אני לא בטוח שדווקא להפנות למדיוני, עם כמה שאני מחבב אותו - - -

מדיוני הוא איש טוב.

הוא איש טוב, אבל זה כולל הליכים מכוערים ואגרסיביים, אני לא בטוח שעבור אגרה של 170 שקלים, לשלם למדיוני 300 שקלים רק עבור פתיחת תיק, נרצה לעשות את זה.

אתה מבקש פה לעשות משהו שלא עשינו כלפי אחרים.

זה מצב קיים שהוועדה ביקשה לשנות.

אתם מדברים כרגע על שלילת רישיון. זה המצב הקיים, שלילת רישיון?

זה לא שלילת רישיון. זה מחיקה בתקופה שבה הוא לא משלם.

אתה אומר שהגשתם גם לרואי-חשבון ושמאים, לכן נחזור גם לזה ונדון בזה ביחד בדיון עקרוני.

אנחנו מבקשים לא לגעת בזה לצורך העניין, עד שיהיה דיון בזה.

אנחנו מבקשים שתי דקות הפסקה.

אנחנו נותנים שתי דקות ונחזור עוד מעט.
אנחנו מחדשים את הישיבה. סעיף 143. אמרנו שהרשימה נשארת אותה רשימה, ואת הדיון העקרוני נקיים - - -

צריך לדון בתקנה 142 ובתקנה 143 ביחד. הם יבדקו ויחזרו אלינו.

לגבי הדיון העקרוני איך לנקוט סנקציות נגד בעלי הרישיונות השונים שלא משלמים אגרה, כי יש בזה היגיון – המדינה לא יכולה לתת רישיון למישהו שהוא עבריין, הוא לא משלם אגרה – נדון בזה בדיון עקרוני אחר ונחיל את אותו דין.

בכל מקרה אנחנו רוצים לשנות את הרשומות לאתר אינטרנט.

בבקשה. תביאו את זה לדיון עקרוני.

לא. זה דיון לא עקרוני. התיקון בתקנה 143 – מרשומות לאתר האינטרנט.

מאחר שאנחנו לא נוגעים בסעיף - - -

הדיון העקרוני יידחה ואנחנו לא נעכב את הדיון בתקנות האלה עד שיהיה דיון עקרוני בכל בעלי הרישיונות במדינה.

אנחנו גם לא נאשר את התקנות כפי שהן בצורה שבה הן נמצאות היום.

אנחנו לא יכולים להגיע לנוסח לפני שעשינו את הדיון העקרוני שמתייחס לכל בעלי המקצועות שמחזיקים רישיון.

ככל שהבנתי את עמדת היושב-ראש, הוא לא מתכוון לאשר את התקנות בצורה הזאת שבה יש מחיקה מהמרשם וקנס של 400% לשנה.

זה אמרנו שלא נאשר בכל מקרה.

לכן לא יאושרו התקנות האלה, ולכן אין טעם - - -

יכול להיות שנאשר את התקנה בלי זה, וכשיגיע הדיון העקרוני מתי שיגיע, נדון בזה בנפרד.

לא יגיע.

מה העמדה שלנו לגבי רשומות?

אולי הם יסבירו את העמדה.

למה אתם יורדים מרשומות?

זה כבר נעשה בחוק כמו שהסברתי בתחילת הדיון.

כבר ביטלנו את הרשומות במשרד המשפטים?

לא את כל הרשומות, אבל - - -

חוק ההסדרים.

אנחנו חוסכים בזה הרבה כסף, יש שם מחלקה שלמה.

בחוק ההסדרים יבטלו את כל הרשומות.

זה נובע מתיקון שכבר נעשה בחוק לפני שנתיים בערך. הודעות ובקשות שמתפרסמות לפי חוק הפטנטים מתפרסמות כיום במסגרת יומן הפטנטים והמדגמים שמתפרסם כיום אחת לחודש. העברנו מפרסום ברשומות לפרסום באתר האינטרנט. החוק כבר עבר, יש עוד כמה תקנות כמו זו שמשמרות את המצב הנוכחי שבו ההודעה - - -

מה עושים לגבי בעלי מקצועות אחרים? גם שם מפרסמים רק באתר האינטרנט ולא ברשומות? למה אתם עושים איפה ואיפה? עורכי פטנטים, האם הם אנשים חשובים או לא? אם הם חשובים, כמו שעושים רשומות לגבי בעלי מקצועות אחרים, תעשו גם כאן.

מה הכלל לגבי מתי רושמים ברשומות? זו השאלה בעצם. מתי מפרסמים ברשומות ומתי לא מפרסמים ברשומות?

כשזאת תקנה בעלת פועל תחיקתי, זה מתפרסם ברשומות. כשנבדק העניין הזה לגבי הודעות ובקשות מכוח חוק הפטנטים ומכוח תקנות הפטנטים, הרעיון היה שללא תקנות בנות פועל תחיקתי, המידע לציבור מועבר בדרך אפקטיבית יותר דרך הפרסום באינטרנט, ולכן אין פגיעה בציבור. זה ציבור מסוים, זה ציבור מומחה וזה ציבור שמקבל את המידע יותר טוב באופן הזה, ולכן זה אושר על-ידי משרד המשפטים.

אני לא מבין מה זה "תחיקתי", כולם תחיקתיים, גם תקנות זה תחיקתי.

זה כבר אושר בחוק.

כמובן החוק אושר בוועדה זו, ואלה ספיחים.

בחוק אישרנו שמספיק לפרסם באינטרנט?

כן.

באופן כללי? גם לגבי עורכי פטנטים?

לדעתי העניין הזה מופיע רק כאן, לכן אנחנו מתקנים אותו כאן. אם זה היה מופיע בחוק, אז החוק היה גובר.

זה המקום האחרון שזה מופיע בו עדיין, וזה זמן טוב לתקן את זה ולהתאים את זה לחוק עצמו.

אם בחוק קבענו, אין לי - - -

בחוק קבענו כמה וכמה הסדרים, והם לא זה, שהפרסום שלהם הופך מפרסום ברשומות לפרסום באתר האינטרנט, אבל הנושא של עורכי הפטנטים לא תוקן בחוק. יכול להיות שהוועדה לא תתנגד שיתוקן שזה יתפרסם באתר האינטרנט במקום ברשומות, אבל זה לא תוקן בחוק.

הסיבה שהיינו צריכים לתקן את החוק, מפני שיש חזקה, ולא יכולנו שמשהו יגבר על ההבנה שפרסום ברשומות זה צריך להיות בנייר. זה לא כתוב בחוק, זה כתוב בתקנות. כלומר, ההכרח שיוצא מזה שפרסום צריך להיות בנייר הוא כבר נמוך יותר, אבל אנחנו מתקנים גם את זה, כי זה כתוב בתקנות. לגבי דברים שנאמר עליהם בחוק שהם חייבים להתפרסם ברשומות העברנו לאתר האינטרנט, אז אין שום סיבה שהוראה שהיא בדרג נמוך יותר, שהיא בתקנות, לא נוכל להעביר מהרשומות לאתר אינטרנט.

אני לא יודעת עדיין מה עמדתי לגבי עורכי הפטנטים ואיפה לפרסם אותם, אבל אני לא חושבת שזה קשור לשאלה האם זה פורסם קודם בחוק או בתקנות. כלומר, אם אנחנו חושבים שזה צריך להיות ברשומות, זה צריך להיות ברשומות בלי קשר לשאלה איפה זה כתוב, אם זה כתוב בחוק או כתוב בתקנות.

הסיבה שזה היה כתוב רשומות בתקנות, שכל ההודעות והבקשות לפי החוק פורסמו ברשומות והפרסום היה אחיד. זה הרי פורסם באותו כרך של יומן הפטנטים. את יכולה לבדוק את זה לגופו של עניין. כשאני חושבת על זה עכשיו לגופו של עניין, לגבי עורכי פטנטים, אין שום סיבה שזה יהיה דווקא ברשומות ולא באתר האינטרנט מאותן הסיבות שמניתי באוזניך קודם, שזו לא תקנה בעלת פועל תחיקתי, שמדובר בציבור מסוים מצומצם ומומחה, ושהמידע מגיע אליו בצורה יותר טובה באתר האינטרנט. מהסיבות האלה אותן הצדקות גם קיימות לגבי רשומות עורכי הפטנטים.

"יותר טובה" זה לא הנימוק לרשומות כן או רשומות לא, אנחנו שואלים שאלה עקרונית. אנחנו את הרשומות עדיין ממשיכים להחזיק, כי כך מפרסמים היום במדינת ישראל החלטות או חקיקה או דברים שדורשים פרסום. השאלה למה הגעתם למסקנה שפה בתקנות האלה נתקן דווקא עכשיו את העניין של עורכי פטנטים.

הסברתי את זה.

את אומרת שיש תקדים.

זה כבר נעשה בחוק.

אני רוצה לעזור לך להתקדם עם זה. יש תקדים, השאלה אם התקדים הזה עוזר להם פה או לא.

התקדים הוא תקדים לגבי משהו אחר.

אותם רציונלים קיימים גם כאן, כמו שהרגע אמרתי.

חלק מהרציונלים אכן מתקיימים גם כאן. אני חושבת שהשאלה ששאל חבר הכנסת מיכאלי לגבי בעלי מקצועות אחרים מתי כן ומתי לא אולי תכוון אותנו יותר לתשובה.

עורכי-דין לא מתפרסם ברשומות. לשכת עורכי-הדין עושה את הפרסומים שלה.

אני חושב שכן. אני לא יכול להגיד בוודאות, אני חושב שכן.

אני חושבת שלא.

אם לא, ההיגיון אומר שיהיו אותם פרמטרים על כל בעלי המקצועות. אם זה מה שמקובל שם, אין לי התנגדות לזה. זה הכול. נבדוק את הנקודה הזאת. אם זה עומד באותם פרמטרים של בעלי מקצועות אחרים, אין שום סיבה שפה עדיין נחזיק רשומות. יכול להיות שהגיע הזמן לבטל את הרשומות.

אני רוצה לתת לכם קצת פרופורציה לגבי מספר האנשים. כשאנחנו מדברים על המינוח רשומות, אנחנו מדברים על כך שיש מנוי ולציבור הרחב אנחנו מציעים למי שרוצה לקנות כל אחד מהסוגים. רק כדי לתת לכם פרופורציה, אנחנו מדברים על כך שהיקף הביקוש בציבור לקנות את המנוי, לצרוך את הרשומות, הוא בצלילה חדה כלפי מטה.

אולי בעיריות חייבים לקנות את זה. כל ראשי הערים מקבלים בדואר.

בשנת ה-70' היו מזמינים כ-5,000 עותקים. בתכלס היו קונים כ-2,000 עותקים. אנחנו מדברים עכשיו על מאות בודדות, וזה בכלל מדינת ישראל.

אני אתך בחשיבה שלך, ואם הדבר הזה הופך להיות לא ריאלי, נדון בזה, נבטל את זה, וניתן משהו חלופי במקום. זה לא דבר שהוא קודש הקודשים. פעם עשו את זה, היום יש כלים יותר טובים, אבל את זה לא עושים בתקנות ספציפיות, את זה עושים בהחלטה עקרונית שאחר-כך אנחנו יודעים שנחיל את זה על כל התקנות וכל הכללים. זה הכול.

בכל מקרה, אם אנחנו משווים למקצועות אחרים, אפשר להגיד שאין הכרח לפרסם ברשומות, על אחת כמה וכמה בענייני פטנטים, ששם באמת הציבור הוא ציבור מתוחכם, ולכן אפשר לקבל את זה.

מקובל. בסדר גמור.

תקנה 145, פנקס הפטנטים – "אלה הפרטים שיירשמו בפנקס הפטנטים לענין כל פטנט: (1) השם, המען, ומען למסירת מסמכים בישראל של בעל הפטנט או בעל כל זכות בפטנט; (2) שם האמצאה, תאריך הבקשה, תאריך פרסום קיבול הבקשה לפי סעיף 26 לחוק, תאריך מתן הפטנט, תאריך מתן צו הארכה לפי החוק, ואם נדרש דין-קדימה - מדינת האיגוד שבה הוגשה בקשת החוץ, תאריך הגשתה ומספרה או סימן זיהוי אחר שניתן לה על ידי הרשות שאליה הוגשה; (3) אגרות חידוש ששולמו, תיקונים בפירוט הפטנט, פקיעת תוקף, פקיעת תוקף צו הארכה, החזר תוקף וביטול הפטנט; (4) מתן זכות קנין מלאה או חלקית בפטנט או שיעבודה, ושמו ומענו של מי שהזכות ניתנה לו ותאריך הנתינה; לענין פסקה זו, מתן זכות קנין - הענקתה, העברתה או תסיבתה של כל זכות בפטנט או מתן רשיון בו, בין ייחודי ובין לא ייחודי; (5) כל פרט אחר שנתבקש הרשם לרשמו, אם לדעתו יש לציבור ענין בפרסומו."

מה השינוי בסעיף הזה?

לעורך-הדין טל בנד היתה בקשה להוסיף עוד דברים, כמו סטטוס.

ברשותכם, שתיים-שלוש הערות לסעיף הזה. קודם כול, אנחנו מברכים על ההוספה של הפרטים שאתם כבר מוסיפים, אני חושב שזה משביח את האיכות של המידע שהציבור מקבל, והוא צריך את המידע הזה כדי לראות איך להתנהל.

שתי נקודות שאני חושב שכדאי לשקול להוסיף אותן: האחת זה הסטטוס של בקשות הפטנט או הסטטוס של פטנט שמצוי בהתנגדות. זאת אומרת, אם הוא מצוי בהתנגדות, מי המתנגד. האם זה פטנט שהוגשה לגביו בקשת ביטול, מי המבקש. חלק מהמידע הזה מצוי היום, אם אני לא טועה באתר, כדי לדעת שזה מצוי בהתנגדות - -

בנסח.

- - או בביטול, אבל זה לא מידע מספיק שלם. גם בסימני מסחר אני חושב יש אותו מידע. לכן, אם אפשר, את הפרטים המעטים האלה להוסיף.

אם אפשר רק להבין, מה לא מספיק במידע הניתן היום שהוא ניתן מעבר לתקנות. כתוב שהבקשה היא בהתנגדות, כתוב שהוגשה בקשת ביטול, איזה מידע נוסף אדוני מבקש?

מי המתנגד, מי המבטל.

שמות הצדדים?

כן. אני חושב שזה יספק.

אני רק אציין שאני לא בטוח שהמערכות התפעוליות שלנו כרגע תומכות בזה באופן מיידי בבקשות כאלה.

אם אתה רוצה להוציא את התיק הספציפי של ההתנגדות, אתה לא תוכל לבקש ולהוציא את זה בלי הנסח?

אפשר.

האם אין כאן פגיעה בצנעה?

אין, הכול פומבי. יש כאן שני דברים: האחד זה הסטטוס, שממילא מציינים באתר, אבל אם זה מצוין באתר, אין סיבה שזה לא יצוין בתקנות. זה אותו רציונל שהיה לנו בסעיף 18.

נכון. הנקודה היא השאלה עד כמה מידע צריך לפרט בנסח, מאחר שממילא לכשתיקון 12 ייכנס לתוקף כל המידע יהיה פתוח לעיון. אם תרצה לבדוק מי המתנגד, תלך ותסתכל בתיק ותראה את כל הפרטים שרק תרצה, תראה גם בא-כוח.

האם גם תיק ההתנגדות יהיה סרוק באתר?

אכן, כן. זה חלק מתיק הבקשה.

יכול להיות שאפשר יהיה להסתפק - - -

לכן שאלתי אותך, עורך-הדין בנד. אם תכניס הכול לנסח, הנסח יהפוך לפנקס מאוד-מאוד מפורט.

אפילו אם לוקחים רק את מה שיש היום בנסח, שזה כולל את ההתנגדות והביטול, צריך שזה ישתקף גם בדרישה שבתקנות ולא שמחר מישהו ישנה את דעתו ויגיד שהוא מוחק את זה. הלכנו לפי אותו היגיון כשדיברנו על דרישה לפי סעיף 18. אני מזכיר לכם 18(1) ו-(2), שסעיף 18(2) מעוגן בחוזר רשם, והוועדה הכניסה את זה, בהסכמתכם, גם לנוסח החוק. מה שאני מבקש זה שמה שממילא אתם מסוגלים מחשובית לתת לציבור ונותנים, שזה יהיה גם כתוב בתקנות.

אני רק אציין ש-145(5) שמתייחס לזה, "כל פרט אחר שנתבקש הרשם לרשמו, אם לדעתו יש לציבור ענין בפרסומו". כך אנחנו נוהגים כבר כיום לגבי התנגדויות וביטולים.

ההתנגדות נרשמת במלה או שאתם מפרטים?

"הוגשה התנגדות", זה מה שנאמר.

הוא מבקש לפרט בשורה הזאת מי המתנגד וכו'.

זה מה שביקשתי. לחילופין, אם זה יוצר קושי, אמרתי שלפחות את הסטטוס של ההתנגדות, שיהיה בין הפרטים שחייבים לפרסם. מה שהרשם אומר לנו עכשיו שבפועל הוא עושה את זה, אבל אם מחליפו יחליט שהוא לא עושה את זה, הוא לא יעשה את זה.

א', מקובל והגיוני שאם יש התנגדות שההתנגדות תירשם כדי שהמעיין ידע שיש התנגדות. אני חושב שההיגיון אומר שלא צריך לפרט הכול באותו נסח במקום, אלא אפשר עוד להיכנס לתיק. אתה אומר שהתיקון מאפשר לנו כל תיק להשוות, להבדיל מנסח מקרקעין שהיום אתה רואה עיקול, אתה לא מקבל את כל הפרטים בנסח, אתה הולך ומוציא תיק.

צמצמתי את בקשתי באופן שהפרט בתקנות יתייחס לסטטוס ההתנגדות ולציון - - -

סטטוס מקובל והגיוני. שזה לא יהיה רשות, אלא שהרשם ירשום. לא רשאי, שהרשם ירשום כל סוג של פעולה.

במקום המלה סטטוס, אני מניח שנשתמש במלים "מצב הפטנט".

במקום "הרשם לרשום" – לציין את הסטטוס של הבקשה.

הבקשה או הפטנט, לפי העניין.

איפה?

סעיף 5.

תקנת משנה (5) זה תוספות של פרטים אחרים.

אני חושבת שהכוונה של עורך-הדין בנד היא לא להוסיף את זה בתקנת משנה (5).

העיקר שיהיה ברור, שמה שמתאר את הסטטוס של הבקשה שיירשם כחובה.

עוךר-הדין בנד העביר נוסח.

אנחנו לא מקבלים את כל מה שהוא העביר.

ברור שלא. אנחנו לא מחויבים לקבל הכול, לפעמים אנחנו עושים את זה בטעות...

מפנים את תשומת לבי וצודקים לגמרי, שתקנה 145 מתייחסת לפנקס הפטנטים. פנקס הפטנטים מתייחס לפטנטים שניתנו לאו דווקא לבקשות פטנטים. הבקשה שבהתנגדות היא עדיין בקשה והיא טרם פטנט.

הפנקס שלכם כולל בקשות עם פרטים לגבי בקשות והציבור צריך את הפרטים האלה.

אני חושבת שזה לא הפנקס לפי תקנה 145, אלא זה בתצוגה באתר.

זה המרשם. המרשם שאנחנו מנהלים כסמכות מינהלית, מה שמוגש לנו. לכן אני חושב שתקנה 145 אינה מתייחסת לסטטוסים שאדוני מבקש, למעט אולי בקשות ביטול.

לא, בפרסום קיבול.

זה גם בקשה, זה גם בשלב של הבקשה.

רגע-רגע, לאט-לאט.

אין עוד משהו.

יהיה בדיעבד המידע הזה - - -

רבותי, בואו לא נדבר ביחד. מה שהוא אומר כרגע, אתה אומר שזה מופיע בפנקס אחר.

במרשם להבדיל מהפנקס.

זה מופיע במרשם שמתנהל בנפרד?

פיזית זה אותו קובץ. החלק הסטטוטורי של אותו מרשם הוא מה שכבר נרשם, דהיינו, תקנה 145 מתייחסת רק למה שכבר נרשם. מה שלפני הרישום הוא מכוח פעולתנו כרשות מינהלית, ולמיטב ידיעתי, תקנו אותי אם אני טועה, אין חובה כזאת מפורשת בתקנות. ברור שיש עלי חובה לנהל את זה - - -

- - - ביומן, בהודעות.

אני מנהל את זה כמרשם חי ושוטף. אני לא אומר שזה מעבר לצורך, כי זה הצורך של הציבור, ואנחנו נותנים את השירות הזה. מבחינת הכתיבה של התקנה, התקנה מתייחסת לפנקס לאחר מתן הזכות.

איפה מעוגנים הפרסומים הקיימים היום לגבי הסטטוס? זה חלק מהיומן?

יש לך את היומן, 16, עכשיו יהיה גם 16א ו-26.

מה חוץ מזה, הפרסום האחר, למשל היום על הסטטוס? הלוא בסופו של דבר הציבור צריך את המידע הזה.

הוא רוצה לדעת את המידע הזה.

איך תקרא לו, זה לא חשוב.

איפה יש פה הוראה מפורשת שיש חובה לפרסם את ההתנגדות? הוא רוצה את זה לדעת, הוא לא מתייחס לפטנט הרשום, הוא מדבר על הבקשה בדרך.

אנחנו קצת מדברים על משהו תיאורטי. נכון לעכשיו, לאחר שייכנס תיקון 12 לתוקף, כל המידע הזה לגבי כל בקשה יהיה פתוח ממילא לעיון הציבור. בקשה, שפורסם דבר הגשתה מכוח סעיף 16, נכנסת למרשם, וכל זה יהיה פתוח באופן אלקטרוני. כלומר, כל המידע הזה יהיה זמין ויראו. מי שייכנס אלקטרונית לתיק יראה את כל החומרים שהוגשו, יראה שורה שכתוב: הוגשה - - -

איזו תקנה תתייחס לאותו מרשם, כך אתה קורא לו, לפי תיקון 12, שהוא כן יופיע?

סעיף 16א לחוק.

זה לא סעיף 145.

לא, סעיף 145 הוא הפנקס, שמתייחס רק לאחר מתן - - -

נעמה, האם תקנה 16 מספקת?

לא. סעיף 16א לתיקון לחוק.

המידע לא יהיה זמין, כי אתם אומרים שאין חובה לפרסם את זה.

עד היום. מה שעשינו היה מכוח המרשם כפעולתנו בתור רשות מינהלית. בתיקון 12 כל המידע הזה יהיה פתוח לעיון הציבור.

עמדתכם כרגע שרק בקשה לביטול רלוונטית כאן?

כך נראה לי.

<(היו"ר דוד רותם, 12:35)>

146.

ברשות אדוני, לא סיימנו את ההערות לתקנה 145. אני באמצע.

יש לך הערות?

אנחנו באמצע הדיון על ההערות.

הבנתי שעמדת הרשם היא שמה שאפשר להוסיף לתקנה 145 זה רק התייחסות לבקשה לביטול צו הארכה או ביטול פטנט, לא התנגדות.

הוגשה בקשה לביטול או הפטנט בוטל.

אם זה כל מה שאפשר להכניס, נצמצם לזה הערה אחת.

הוא אומר שיהיה לך פנקס אחר.

אין פנקס אחר.

לא, הוא אומר שלפי התיקון אתה תוכל - - -

לא, הוא אומר שאני אוכל לגשת ולראות הכול בעצמי. אז למה צריך פה בכלל את הפנקס?

צריך ליצור לגבי הבקשות שבדרך לוח אחר ששם יוכלו לראות. יש פטנטים רשומים ופטנטים שבדרך.

הערה נוספת לגבי אותו סעיף 145. נדמה לי שבעבר ציינתם, אנשי רשות הפטנטים, שאתם מציינים לגבי פטנט שניתן על יסוד סעיף 17(ג), זאת אומרת, פטנט שניתן ללא בחינה, ובית המשפט כבר אמר שפטנטים כאלה צריך לבדוק אותם תחת זכוכית מגדלת. איפה זה כתוב?

לא זכור לי שאמרנו את זה. אולי מה שנאמר שלאחר פתיחת התיק לעיון, גם הנתון הזה ממילא יהיה פתוח.

זה כבר פטנט שניתן, למה הוא לא יהיה רשום בפנקס?

לא הבנתי את השאלה.

העובדה הרלוונטית שהוא לא נבחן, אלא ניתן לפי 17(ג).

זה לא רלוונטי בשלב של ההתנגדות.

למה זה לא יופיע ב-145(2).

זה יופיע בתיק.

לא, הוא אומר שיופיע - - -

יש פנקס, הגדירו מה הפרטים שיופיעו בפנקס, אותם פרטים חשובים.

"שם האמצאה, תאריך הבקשה, תאריך פרסום".

כן, אדוני. יש כאן רשימה שלמה של תנאים. עכשיו מוסיפים להם עוד כמה תנאים. והשאלה שלי, האם אפשר להוסיף גם את העובדה שהפטנט ניתן לפי סעיף 17(ג), זאת אומרת, הוא לא נבחן אף פעם. זאת הערת אזהרה לציבור שאומרת שהפטנט הזה לא נבחן.

אני לא יודע מה טיבה של הערת האזהרה. יש כאן פעולה של הבוחנים על-פי החוק. אם תרצה שבמידה וסורבה הבקשה לפי סעיף 17(ג) והפעילו את 17(ד), האם גם את זה צריך לרשום? אני חושב שחזקה שפטנט שנבחן הוא נבחן. כמובן אפשר להסתכל על תיק הבחינה ולהשיג על מה שנעשה או לא נעשה. אם נתחיל לכתוב את כל הדברים האלה בנסח הפטנט, בפנקס הפטנטים, אפשר לכתוב את כל סיפור הבחינה.

לא צריך להיסחף, אני לא ביקשתי 17(ד) ולא כלום. פטנט שנבחן הוא נבחן, זה נכון. הפטנט הזה, לפי 17(ג) לא נבחן.

מי שירצה לדעת, ייכנס לפטנט הזה ויראה את התיק.

על זה אפשר להגיד, אדוני: לא צריך את הפנקס. יש לנו כל הפרטים שמופיעים בסעיף 145 כולם בתיק. הפנקס מרכז את אותם נתונים שרלוונטיים, כדי שמי שיסתכל לא יצטרך לעשות מחקרים.

זה העניין. סעיף 145 הוא נוסח של מה שהיה לפני כן, לפני שכל התיק היה פתוח.

אז תמחק את סעיף 145.

אם יש צורך למחוק. אולי יש מקום למחוק, אולי צריך לראות איך הציבור משתמש במידע שנעמיד לרשותו, ואולי כרגע זה קצת מוקדם מדי למחוק אותו.

התיק היה פתוח גם קודם, כי זה פטנטים שניתנו, אסא. התיק היה פתוח והתיק נשאר פתוח ובכל זאת המחוקק מצא לנכון שיהיה פנקס, מעבר לתיק, שירכז את הנתונים. בפנקס הזה נקבעו מה הנתונים הרלוונטיים, ועכשיו השאלה למה אי-אפשר להוסיף גם את הצ'ופצ'יק הזה של 17(ג).

אני חושב שזה כבר מעבר לצ'ופצ'יק, זה כבר נכנס להליך הבחינה – מה נעשה בהליך הבחינה.

אתם יודעים איך זה נעשה. מה הקושי? אצלכם הרי זה רשום אם זה לפי 17(ג) או לא.

השאלה אם זה נבחן או לא נבחן היא לא יותר חשובה לך בשלב הקיבול מאשר לאחר מתן הקיבול.

לא. בפסקי דין בבית המשפט, בהליך - - -

הוא אומר שבמקום לבוא מראש ולבחון כל דבר, שייבחן רק את התיק הזה. יש בזה היגיון.

הלאה. עוד הערות?

אתה לא מקבל?

היתה הערה נוספת של עורך-הדין טל בנד לגבי המינוח "מדינת האיגוד" שמופיע בפסקה (2). תיקנו את זה בחוק, אני חושבת, ל"מדינה חברה".

איפה זה?

בסעיף 145(2).

אוקיי. מה ההחלטה לגבי בקשתו של עורך-הדין בנד לגבי 17(ג)?

הם אמרו שהם יחשבו.

אנחנו נשקול את זה. נחזור עם תשובה.

הם ישקלו ונראה. אנחנו ממילא לא גומרים היום. צריך עוד כמה ישיבות רציניות עד שנגמור את זה.

אני חושב שנקים בכנסת ועדה לפטנטים.

נראה שוועדת החוקה הפכה להיות ועדה לפטנטים.

אני חושב שאפשר להעביר את זה ללשכת היועץ המשפטי של הכנסת, והם יעשו הכול...

אולי לוועדת הכלכלה. אני חושבת שהם זמינים בימים אלה.

זה רעיון טוב. לוועדת הכלכלה צריך להעביר את זה...

146(א), רישום שינויים – "בקשה לרשום שינויי פרטים כאמור בתקנה 145(1) תוגש לרשם ויפורטו בה נימוקי הבקשה ויצורפו אליה ראיות לתמיכת הבקשה וכן האגרה שנקבעה, ורשאי הרשם לדרוש פרטים או ראיות נוספים להנחת דעתו כי אכן יש לרשום את השינוי המבוקש; הוגשה בקשה כאמור לתיקון טעות סופר, לא תיגבה אגרה בגינה".
147, רישום וזכות קניין – "בקשה לרישום קבלת זכות קנין תוגש לרשם בשני עתקים - - - " אתם צריכים שניים או אחד? – "בצירוף המסמך שבו נעשתה ההעברה והאגרה שנקבעה, ותהא חתומה ביד מקבל ההעברה".

גם פה אתם צריכים שניים?

לעניין ההעתקים, נוריד העתק אחד גם כאן.

148 – "בקשה לקבלת נסח מאושר מהפנקס תוגש בכתב ותצורף אליה האגרה שנקבעה." האגרה עומדת על 43 שקלים.

כמה עולה נסח בטאבו?

הנסח עולה יותר מ-60 שקלים היום.

יותר מ-60 שקלים.

מאחר שהם בדרך כלל מבקשים אגרה אחת על ההעתק ועוד אגרה אחת על הנסח, כבר יוצא להם 90 שקלים.

גם בטאבו זה כך.

תקנה 149, תיקון רשומות ומסמכים – "(א) בקשה לתיקון כל רשומה או מסמך שאין לגביה הוראה במקום אחר בחוק או בתקנות אלה, תוגש לרשם בעותק אחד" - נכון?

כן.

"- - - בצירוף האגרה שנקבעה ויפורטו בה התיקון המבוקש ונימוקי הבקשה; נוכח הרשם כי ראוי להתיר את התיקון, יפעל לפי הוראות תקנה זו." 233 שקלים האגרה.

הלאה.

פרק א'1: פרסום באתר האינטרנט. תקנה 149א – "נקבעה חובה בחוק או על פיו לפרסם מידע באתר האינטרנט, יפורסם המידע באתר האינטרנט האמור בסעיף 166א לחוק".

תקנה 149ב – "מידע שפורסם כאמור בתקנה 149א יישמר במערכת ממוכנת שיועדה לכך ובהתאם להנחיות אגף מערכות המידע במשרד המשפטים, ובלבד שנוסף על האמור בסעיף 166א לחוק – (1) המערכת מגובה באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי נשמר בנפרד מהמערכת. (2) ננקטים אמצעים סבירים כדי להגן על המידע שפורסם מפני שינויים לכל אורך תקופת שמירתו; לעניין זה, חתימת קובץ המכיל את המידע שפורסם בחתימה אלקטרונית מאובטחת, כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, ערב הפרסום, תיחשב כאמצעי סביר להגנה מפני שינויים".

סעיף 149ג – יימחק – "מידע שפורסם כאמור בתקנה 149א יועמד לעיון הציבור בפורמט אלקטרוני בספריית לשכת הפטנטים."
השגה על פעולות של בוחן – "50. המבקש להשיג על פעולה של בוחן ולא נקבעה דרך אחרת לענין זה בתקנות אלה, יגיש הודעה על כך לרשם" – מחקנו "בשני עתקים" – "ויפרט בה את הפעולה של הבוחן נשוא ההשגה; הרשם רשאי להורות למבקש להגיש סיכום טענותיו בכתב לגבי אותו ענין, אם ראה כי הדבר דרוש לשם יעילות הדיון בהשגה".
152, בקשה להשמיע טענות – "המשיג שנמסרה לו תשובה לפי תקנה 151 רשאי, תוך חודש מיום שנמסרה לו התשובה כאמור, לבקש להשמיע טענותיו בפני הרשם; ביקש כך, יועיד לו הרשם מועד לשמיעת טענותיו ויודיע לו על כך לפחות עשרה ימים מראש, וזולת אם המשיג הסכים למועד קצר יותר". גם כאן האגרה היא 2,000 שקלים.

יוצא מן הכלל.

הפרק הבא עוסק באמצאות ביטחוניות, ולא נגענו בו מאחר שהמתנו לתיקון 10, כנ"ל לגבי אמצאות בשירות. יכול להיות שלא כדאי כרגע לגעת בהן.

אנחנו נעצור פה.

רק דבר אחד. מועד הערעור – "191. ערעור על החלטה על פי החוק או תקנות אלה, שניתן לערער עליה בפני בית המשפט" – זה תיקון טכני, "יוגש" ולא "תוגש" – "יוגש תוך חדשיים מתאריך ההחלטה".

בסעיף 202א היה תיקון טכני.

זה תיקון של "בקניין" במקום "קניין".


עוד תיקון שעשינו, זה בתוספת הראשונה, תיקנו את הכתובת של רשות הפטנטים, שכבר אינה נכונה, רק כדי שלא יישלחו הודעות למקום הלא נכון, ואז הרשות תהיה אשמה באי-הגעתה של הבקשה.

אנחנו נצביע על זה בישיבה הבאה. בינתיים נשכנע את המתנגדים פה להפסיק להתנגד.

בינתיים משרד המשפטים יבדוק שני דברים שנבקש לבדוק. האחד זה 142 ו-143, והדבר הנוסף, הנושא של הסטטוס ב-145.

תודה רבה. להתראות.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:48.>