PAGE
42
ועדת החוקה, חוק ומשפט
01/05/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 600>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ט' באייר התשע"ב (01 במאי 2012), שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 01/05/2012
הצעת חוק המפלגות (תיקון - התפקדות לחברות ביותר ממפלגה אחת), התשע"א-2011, הצעת חוק המפלגות (תיקון - איסור חברות ביותר ממפלגה אחת), התש"ע-2010, הצעת חוק המפלגות (תיקון - איסור חברות ביותר ממפלגה אחת), התשס"ט-2009
פרוטוקול
סדר היום
<1. הצעת חוק המפלגות (תיקון - התפקדות לחברות ביותר ממפלגה אחת), התשע"א-2011, של חה"כ יוחנן פלסנר, חה"כ יריב לוין, חה"כ איתן כבל, חה"כ עינת וילף, חה"כ אורי אריאל, חה"כ זבולון אורלב, חה"כ אילן גילאון, חה"כ אחמד טיבי, חה"כ דב חנין (פ/3240).>
<2. הצעת חוק המפלגות (תיקון - איסור חברות ביותר ממפלגה אחת), התש"ע-2010, של חה"כ ציפי חוטובלי (פ/2164), הכנה לקריאה ראשונה.>
<3. הצעת חוק המפלגות (תיקון - איסור חברות ביותר ממפלגה אחת), התשס"ט-2009, של חה"כ זבולון אורלב (פ/1513).>
מוזמנים
¶
>
חה"כ זבולון אורלב
חה"כ יריב לוין
חה"כ עמיר פרץ
איל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים
עמי ברקוביץ - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ענת לזר - מתמחה, משרד המשפטים
אורלי עדס - מנהלת כללית, ועדת הבחירות המרכזית
אלון בכר - ראש רשות התאגידים, רשות התאגידים
גלי גרוס - יועצת משפטית לרשות, רשות התאגידים
ליאת מרגלית - מחלקה משפטית, רשות התאגידים
רשמת פרלמנטרית
¶
אתי אפלבוים
<1. הצעת חוק המפלגות (תיקון - התפקדות לחברות ביותר ממפלגה אחת), התשע"א-2011.>
<2. הצעת חוק המפלגות (תיקון - איסור חברות ביותר ממפלגה אחת), התש"ע-2010>
<3. הצעת חוק המפלגות (תיקון - איסור חברות ביותר ממפלגה אחת), התשס"ט-2009>
על סדר-היום
¶
הצעת חוק המפלגות (תיקון – התפקדות לחברות ביותר ממפלגה אחת), התשע"א-2011; הצעת חוק המפלגות (תיקון – איסור חברות ביותר ממפלגה אחת), התש"ע-2010; הצעת חוק המפלגות (תיקון – איסור חברות ביותר ממפלגה אחת), התשס"ט-2009.
יריב לוין, תציג את החוק.
יריב לוין
¶
תודה אדוני היושב ראש. אני אעשה את הדברים בתכלית הקיצור מאחר והיתה כבר ישיבה אחת בנושא הזה והדברים הוצגו בה.
המטרה של הצעת החוק הזאת היא לשים סוף או להיאבק באופן אפקטיבי באחת מהתופעות, שבעיניי היא פוגעת באופן משמעותי בהתנהלות הפנימית של המפלגות והיא תופעת ההתפקדות הכפולה, שהתכלית העיקרית שלה היא השפעה ישירה על תהליכי הבחירה הפנימיים שמתקיימים במפלגות שונות.
יריב לוין
¶
אני מוכרח לומר שעד שהמציאות הזאת תהיה, אם שתהיה, אנחנו רוצים לנסות להתמודד עם המציאות הקיימת. בהיבט הזה אני חושב שהאיסור על ההתפקדות הכפולה הוא איסור שקיים אבל הבעיה הבעיה הגדולה היא הבעיה של יישומו הלכה למעשה. מטרידים אותי פחות זה הצדדים העונשיים של העניין, אלא באופן מהותי הצד שנוגע לתקינות הליכי הבחירה ומציאות דרכים יעילות ופשוטות שיבטיחו את זה שאדם לא יוכל להיות בו זמנית מתפקד בשתי מפלגות וגם להשתתף בתהליכי הבחירה הפנימיים שלהן. זה הבסיס של הצעת החוק.
אחרי הרבה מאוד התדיינות שסיגל הובילה מול הגורמים המתאימים בממשלה, יש איזה נוסח שפחות או יותר מבטא את ההסכמות שהגענו אליהן, שמנסה לשלב מצד אחד מנגנון יעיל ומהיר כדי לעשות את ההצלבות האלה משום שבדרך כלל הן נדרשות.
עכשיו הדוגמה החיה בפרקי זמן מאוד קצרים הוא מעגן את התהליך שבו מודיעים לאותו חבר על הוצאתו מהמפלגה במידה והוא נמצא חבר בשתי מפלגות ועל האפשרות שלו לבקש בכל זאת להישאר חבר באחת מהן. גם זה, כאמור, בלוח זמנים שהוא יחסית די קצר ומהודק.
היו"ר דוד רותם
¶
אני מניח שבשביל זה הבאתם לכאן את חבר הכנסת עמיר פרץ כדי שהוא יספר לנו איך הוציאו אותו מרשימת הבוחרים והנבחרים בהסתדרות.
יריב לוין
¶
הדבר הזה אמור לתת מענה לסוגיה נוספת, שהיא גם מאוד חשובה והיא, העובדה שמצד אחד ההצלבה הזאת תתבצע באמת על-ידי המערכת הממשלתית כגורם שהוא לא מפלגתי. הפרטים של האנשים לא יישמרו ולא יזוהו באופן כזה שישמור על האוטונומיה של המפלגות וימנע מצב שבו רשימות חברי המפלגות מוחזקות הלכה למעשה או אפילו נמסרות באופן רשמי לידי המערכת השלטונית. אני חושב שאלה האלמנטים שניסו לשלב פנימה לתוך ההצעה הזאת. אני חושב שבסך הכול הנוסח שגובש, בטח ברמה של הכנה לקריאה ראשונה, הוא נוסח שעונה בסך-הכול על הדרוש.
יריב לוין
¶
אני מבין שבעיקרון זה יהיה רשם המפלגות. הוא אמור להיות הגורם שמבצע את העניין. אני מוכרח לומר שברמה הטכנית לי זה פחות אכפת.
יריב לוין
¶
אם יבוא גורם ממשלתי אחר ויגיד שהוא רוצה שיעשו את זה במרשם האוכלוסין, אז שיעשו במרשם האוכלוסין. לא זה מה חשוב. מה שחשוב הוא שהתיעוד לא יישמר והביצוע יהיה ביצוע מהיר ופשוט.
עמיר פרץ
¶
אדוני היושב ראש, אני חושב שהסוגיה הזאת של מי המבצע, מי המפקח ומי הקובע, היא סוגיה חשובה ביותר והיא בעצם המפתח. רשם המפלגות, על פי החוק הקיים היום, מצד אחד יש לו אחריות ומצד שני פרק שלם שהיה בחוק הבחירות הפנימיות בוטל מכיוון שרשם המפלגות, בצדק מבחינתו, טען שאין לו יכולת ואין לו כלים לבצע את מה שמוטל עליו.
לכן, בדרך כזאת או אחרת, פרק שלם שהסמיך שרק רשם המפלגות הוא היחיד שנכנס לקרביים של אדם בישראל והוא היחיד שמוסמך לשלול זכות חוקית יסודית שיכולה להישלל מאדם בגלל מאבקי כוח פנימיים בתוך מפלגה.
עכשיו יש סעיף נוסף. יש מפלגות שמחזיקות מאגר. למשל, בליכוד יש קוד שנקרא "קוד 99". מה זה אומר? חבר מפלגה שהתפקד בשנות החמישים הוא נשאר חבר מפלגה. הוא חבר מפלגה שלא שילם אבל הוא חבר מפלגה. הוא בכלל התפקד בגיל 18. הוא היה בצבא ומישהו שם צירף אותו כי לחייל מותר להתפקד. היום הוא בן 50 והוא בכלל שכח שמישהו פעם רשם אותו. פתאום אומרים לו: אתה חבר במפלגה. כלומר, יש פה בעיה כי לא כל המפלגות מחויבות לגבות דמי חבר.
מילא, אם מפלגה גובה דמי חבר. אז אתה יכול להגיד: אם אדם לא שילם דמי חבר זה כאילו הוא הודיע שהוא איננו חבר. באות המפלגות ואומרות: סליחה, הוא חבר. הוא אצלנו עד סוף חייו הוא לא יוכל לעזוב בשום פנים ואופן ואצלנו הוא יישאר.
בליכוד יש קוד 99. בקדימה יש תופעה אחרת. בקדימה, למשל, משלמים פעם אחת. פעם אחת שילמת לפני שהוקמה קדימה ואתה חבר כל ימי חייך. יש כאלה שהתלהבו מאריק שרון, מהקמת קדימה והצטרפו. אחר-כך הם רוצים לעזוב והם פונים למפלגות. המפלגות פשוט לא משחררות. זה לא להאמין. אתה פונה עם עורכי דין ועם פניות. עונים לך שזה בבדיקה.
רשם המפלגות מקבל מאגר ועושה הצלבה. מה אכפת לו באיזה תהליך זה נמצא.
סיגל קוגוט
¶
לא זאת ההצעה. אולי אני אציג את ההצעה כי יש פיתרון למה שאתה אומר. בהצעה החדשה יש פיתרון לזה.
עמיר פרץ
¶
קראתי את ההצעה. בסוף ב סוף, בשורה התחתונה, אם מפלגה לא תרצה ולא תשתף פעולה, ורשם המפלגות לא י היה מוסמך לפנות אישית לאדם ושהאדם יודיע לרשם המפלגות לאיזו מפלגה הוא שייך.
עמיר פרץ
¶
דבר נוסף. צריך להחליט אם יש חובה כלשהי על המפלגות, מעבר לתקנונים שלהן. כל מפלגה יכולה לקבוע שהיא רוצה 100 שקלים לחודש או 500 שקלים, זה מותר. אבל לפחות צריך להיות משהו מינימאלי, 10 שקלים, 20 שקלים. משהו שגם עוזר.
עמיר פרץ
¶
כן, למי שרוצה להיות חבר. כשאתה עושה מפלגה בלי תשלום, זאת בעיה. יש לך בנק של 200,000-300,000 איש ואין להם שום סיבה להוכיח כל שנה מחדש שהם חברים.
יריב לוין
¶
אבל כשמוציאים לו ספר בוחרים בקדימה הוא יכול לבחור. אז מה אתה רוצה, לתת לו לבחור במקביל בעוד מקום?
יריב לוין
¶
קוד 99 מאפשר למי שהיה חבר בעבר והחליט לחדש את החברות, להיכנס עם פז"ם מלא כאילו הוא שילם לאורך כל התקופה. זאת המשמעות היחידה. הוא לא מקנה לו שום דבר. הוא לא חבר, הוא לא בעל זכות הצבעה, הוא לא יכול להתמודד.
יש מאגר של אנשים שהזכות שלהם באה לידי ביטוי בכך שבניגוד לתקופת האכשרה שקיימת בליכוד לחברות ולהתמודדות, הם פטורים ממנה, בהנחה ששילמו וחידשו את חברותם.
זבולון אורלב
¶
אני מסכים שיש בעיה דמוקרטית, נקרא לזה, שמאגרי השמות עוברים דרך רשם המפלגות ואני מבין את הבעייתיות הזאת, שהיא באמת בעיה אמיתית.
תמיד בהחלטות האלה אתה צריך לעשות מה עומד כנגד מה.
זבולון אורלב
¶
מה עומד כנגד מה? אם היה גוף אחר שמסוגל לעשות את הדבר הזה בוודאי שזה עדיף, בעיקר אם הוא לא גוף ממשלתי. לדוגמה, לו ועדת המפקד והבחירות המרכזי, שהיא לא גוף ממשלתי אלא גוף ממלכתי. אבל אני לא בטוח שהם מסוגלים לעשות את הדבר הזה. להתחיל לעשות שם מנגנון - - -
זבולון אורלב
¶
אמרתי. במקרה אני קצת מכיר אז אני לא בא בהצעה, כי להקים כזה מנגנון זה מסובך.
לכן לפי דעתי, בשאלות של ערכים אלה מול אלה, אני לא רואה ברירה אחרת אלא שזה יהיה באחריות הדבר הזה.
הואיל ואנחנו נמצאים בתהליך של מפקד אני מוכרח לומר לך שיש אי בהירות איפה האדם חבר ומה הוא צריך לעשות. זאת בעיה מאוד אקוטית. אדם גם לא יודע מה הוא צריך לעשות כהליך חוקי כדי שהוא לא יהיה במפלגה אחרת.
לכן, גם אם החוק הזה הוא לא ישים לגבי הבחירות, אני חושב שלא כדאי לדחות אותו, כי מפלגות מקיימות תהליכים בכל מועד ולכן כל מועד הוא נכון להשלמת החוק.
היו"ר דוד רותם
¶
טיבי, אמרתי לך כבר אתמול. בתור אחד מחובבי ציון המובהקים, אתה תמיד מסכים עם יריב לוין.
אלון בכר
¶
ההצעה היא בתיאום. עד הרגעים האחרונים ניסינו למצוא ניסוחים שיתנו תשובות לכל הבעיות ולכל הספקות. מדובר בניסוחים שהם מהות.
אחמד טיבי
¶
בכל זאת, אדוני היושב ראש. מדובר פה בהצעת חוק עקרונית ופרקטית מאוד שבאה לטפל בנגע של התנהלות לא מוסרית במערכת בחירות שבו אדם מתפקד ליותר ממפלגה אחת, לעיתים מפלגות יריבות. יש מצב אפור שבו אדם מתפקד למפלגה אחת והוא בטוח שהוא לא יצביע עבורה ומצביע עבור מפלגה אחרת. צריך למצוא פיתרון לניסיון - - -
היו"ר דוד רותם
¶
לא קורה דבר כזה. למה שאדם יתפקד למפלגה שהוא בטוח שהוא לא יצביע בשבילה? זה עולה 36 שקלים.
אחמד טיבי
¶
תשאל את המתפקדים הערבים בקדימה לאחרונה, למשל. יש להם יותר מ-20,000 מתפקדים. נחכה לבחירות הבאות, אדוני, נראה אם מספר הבוחרים של ק דימה יגיע ל-5,000.
אחמד טיבי
¶
לא. אני חושב שזאת תופעה שאנחנו לא דנים בה, זה לא החוק, אבל כדאי להתייחס אליה.
גם בליכוד, אגב, קורה אותו דבר, חבר הכנסת פרץ. יש קבוצה מסוימת שמתפקדת לליכוד - - -
עמיר פרץ
¶
גם בתנועה הקיבוצית התפקדו יותר ממצביעים כשאני הייתי המועמד. מה הבעיה?
אני אסביר לך. יש בעיה שהשלילה האידיאולוגית תמיד הולכת למגזר הערבי. אתה, שמגן על המגזר הערבי - - -
עמיר פרץ
¶
אני חושב שצריך לפנות לכל אותם לכל האנשים שעוסקים בזה ולהגיד להם שזה לא מוסיף לכבודו של המגזר.
אחמד טיבי
¶
קבלני קולות.
אני חושב שכבודו של המגזר הוא לא הדבר שמניע אותם, ממש לא. מדובר בקבלני קולות.
עמיר פרץ
¶
אתן לך דוגמה. ניסו לבחון ערי פיתוח. אמרו שערי פיתוח בתקופת ברק התפקדו יותר למפלגה מאשר אלה שהצביעו. מה לעשות? אחרי שהם התפקדו ונבחר מועמד שהם לא רוצים לתמוך בו, כשאני הייתי המועמד, בערי פיתוח על כל שהתפקד הצביעו 5-6 איש. בגבעתיים זה היה הפוך. בגבעתיים היו יותר מתפקדים ממצביעים. למה? הם יותר נאורים מג'לג'וליה? סליחה.
אחמד טיבי
¶
פה יש קבוצה שהתפקדה, קבלני קולות, למען קדימה בשביל מופז. אז מופז נבחר, נראה כמה יקבלו בבחירות הבאות.
עמיר פרץ
¶
אתה יודע? כשאני הייתי מועמד הצביעו במגזר הערבי פי 2 למפלגת העבודה. לעומת זאת, בגבעתיים הצביעו פחות מהמתפקדים. נו, אז למה לא מפנים את הזרקורים לשם? בתנועה הקיבוצית הצביעו פחות מהמתפקדים. למה שם זה חשיבה ופה זה קבלנות? למה?
יריב לוין
¶
כדי שלא יהיה ספק, אני מזדהה עם העמדות שלה בהרבה מובנים אז זה בסדר. זה רק לזכותה בעיניי ולא אחרת.
אחמד טיבי
¶
בדרך כלל מביאים שתייה ושמים אותה בפינה ומי שרוצה שותה. זה יותר חסכוני. פה מביאים ומחלקים גם במקומות שלא יושבים. האם הוועדה מחויבת כספית לכל אלה? אני אומר לך שכן.
סיגל קוגוט
¶
גם בגלל שההצעה של חבר הכנסת אורלב כללה סעיף כזה וגם בגלל מה שאמר חבר הכנסת פרץ, שההצעה עכשיו מטפלת בשאלה איך נכנסים למפלגה מבחינת הטפסים, הפרטים ודרכי ההתקשרות ואיך יוצאים ממפלגה. אחר-כך יש את המנגנון של ההצלבה.
לכן אני לא עושה את זה לפי הסדר אלא לפי הסדר ההגיוני ולא הכרונולוגי שבדפים. איך שנכנסים למפלגה, בסעיף 20 בעמוד 4:
"מפלגה לא תרשום אדם כחבר בא אלא לאחר שאותו אדם מסר לה הצהרה כדלהלן בצירוף פרטי התקשרות עדכניים".
היו חברי כנסת שאמרו שיש רק חתימה למטה ולא יודעים מי זה האדם ואיך ליצור איתו קשר.
"אני מודע לכך שחל איסור להירשם כחבר ביותר ממפלגה אחת מכוח סעיף 15 לחוק המפלגות ושהצהרה כוזבת בעניין אי חברותי במפלגה אחרת היא עבירה פלילית שדינה מאסר שנה. אני מצהיר כי אינני חבר במפלגה אחרת ואם הייתי חבר בעבר, הודעתי לה על ביטול חברותי בה לפי סעיף 15 או נמחקתי ממנה לפי דין".
"אדם יציין בצד הצהרתו
¶
כתובת, מספר טלפון, מספר טלפון נייד, כתובת דואר אלקטרוני ומספר פקסימיליה, אם קיים. כן יציין מהי הדרך המועדפת עליו לקבלת הודעות מהמפלגה לעניין חברות בה. המפלגה תמסור לו הודעות לפי סעיף 15ב (שזאת זכות טיעון כשרוצים להוציא אותו בדרך שביקש – ס.ק)".
סיגל קוגוט
¶
כן.
אני בדיוק מציגה את הבעיה שאתה הצגת של חוסר הפרטים או חוסר היכולת לעזוב מפלגה. לגבי איך מצטרפים יש בעמוד 4. כשמצרפים חבר למפלגה הוא צריך למלא טופס שהוא יודע שאסור לו להיות חבר במפלגה אחרת והוא בצד זה כותב פרטי התקשרות שהוא רוצה שהמפלגה תוכל לפנות אליו בקשר לחברותו במפלגה. אני מפנה לסעיף 20.
סיגל קוגוט
¶
בטופס שאתה חותם במפלגה אתה לא חייב לכתוב "סעיף 15" אלא "הודעתי לה על חברותי". הרעיון הוא שהוא - - -
עמיר פרץ
¶
למה שטופס הצטרפות למפלגה לא יחייב ספח שהוא חותם עליו, שהחבר מצהיר שהוא מסמיך את המפלגה, במידה ויסתבר שהוא חבר במפלגה אחרת – כי אנשים לא יודעים. הייתי שואל אנשים והם היו עונים: מאיפה אני יודע אם אני חבר מפלגה? למי אתה רוצה שאני אפנה.
היו"ר דוד רותם
¶
חבר הכנסת פרץ צודק. בטופס ההרשמה צריך להיות ספח שאומר: אם יתברר למפלגה שאני כבר חבר במפלגה אחרת או שנרשמתי למפלגה אחרת, המפלגה רשאית למחוק אותי מספרה.
סיגל קוגוט
¶
יש עבירה פלילית שאסור לו לעשות את זה. אז אני אגיד: אם אני עברתי את העבירה ושיקרתי לכם, אז תמחקו אותי?
עמיר פרץ
¶
לא מהמפלגה שלי. אתה לא מבין. אני מסמיך את המפלגה לשלוח בשמי את הספח הזה למפלגה אחרת אם יסתבר שאני חבר מפלגה אחרת.
אני אסביר לך למה. אומרים לאדם: לך לעורך דין, לך תצהיר.
עמיר פרץ
¶
איך הוא ידע? אני פגשתי מאות ואלפי אנשים שלא היה להם מושג שהם חברים במפלגה אחרת. איך הוא יודע?
סיגל קוגוט
¶
איך אין לו מושג? הוא יודע שהוא לא שילם מיסים אבל הוא גם לא יודע שאי פעם הוא חתם על טופס?
זבולון אורלב
¶
אפשר להוסיף פה עוד פסקה: אם הייתי חבר ואינני יודע על-כך אז אני בזאת מבטל את חברותי שם.
עמיר פרץ
¶
בבקשה, זה בסדר גמור.
קשה לך להאמין אבל אני אומר לך שזה פשוט מדהים. האנשים תמימים. אתה אומר לו ללכת לעורך-דין להצהיר, הוא אומר: מה אתה שולח אותי להצהיר?
זה תיקון לסעיף 15
¶
"החליט אדם להפסיק את חברותו במפלגה ימסור הודעה על-כך בכתב למפלגה באמצעות דואר, פקסימיליה או דואר אלקטרוני. בתוך שבוע מקבלת ההודעה תמחק אותו המפלגה מרשימת החברים ותשלח לו אישור על-כך כך בדרך שציין בהודעתו באמצעות דואר, פקסימיליה או דואר אלקטרוני. מפלגה תציין במקום בולט באתר האינטרנט שלה את פרטי ההתקשרות עימה לצורך עדכון פרטים או ביטול חברות באמצעות דואר פקסימיליה או דואר אלקטרוני וכן מספר טלפון לבירורים. אם לא קיבל אישור בתוך שבוע ימים, ישמש אישור דואר רשום, אישור שליחת פקסימיליה או דואר אלקטרוני ודואר יוצא לידי האדם ראייה לכך שמילא את הדרישה כדי לא להיות חבר עוד במפלגה".
סיגל קוגוט
¶
אבל אם היא לא מחקה אותו הוא יעלה אחר-כך אצל הרשם בהצלבות כחבר כפול אפילו שהוא עשה את כל מה שאפשר.
יריב לוין
¶
הרי ערב בחירות מגייסים כוח אדם כדי לנהל את כל ספר הבוחרים, אז הוא יעשה את הדבר הזה. דודו, זה לא סיפור.
יריב לוין
¶
בוודאי, כי אחרת לא תספיק. לוחות הזמנים הם צפופים. תיראה כמה זמן יש לך עכשיו להיערך לבחירות.
סיגל קוגוט
¶
הרבה חברי כנסת אמרו שלא נותנים לאנשים להשתחרר ממפלגות או לא מוחקים אותם אפילו אם הם הודיעו.
היו"ר דוד רותם
¶
נכון. לכן אני אומר שצריך להיות כתוב: "החליט אדם להפסיק את חברותו, ישלח לה הודעה... המפלגה תמחק אותו מרשימת החברים". לא צריך שתשלח לו אישור. היא תמחק אותו וזהו.
סיגל קוגוט
¶
יצילך. אם אתה עשית הכול והיא לא מחקה אותך והטעות שלך אז יש פיתרון. נדבר על זה מאוחר יותר. אני אקריא את הסעיף.
קודם אנחנו מדברים על הכניסה והיציאה. הכניסה זה שהוא חותם על התצהיר ויש שם סעיף של הצהרה ועדכון פרטים והיציאה זה כמו שתיארתי עכשיו. זה לא תצהיר אצל עורך-דין, זאת הצהרה. זה לא 150 שקלים אצל עורך-דין וזה לא עורך-דין. זה פשוט הודעה בכתב.
סיגל קוגוט
¶
למה לעשות את זה? למה שאדם שרוצה להיכנס או לצאת ממפלגה יעשה את זה בכבודו ובעצמו? למה שאדם אחר יסלק אדם אחר ממפלגה?
היו"ר דוד רותם
¶
לא, לא. אי-אפשר לשלוח אותו לפריימריס כי הוא עשוי להצביע לפי שיקול דעתו ולא כפי שקבעו לו מראש.
היו"ר דוד רותם
¶
נכון. אתה לא יכול שמישהו אחר יצביע כי אנחנו מסכימים שמי שהתפקד זה אלה שאנחנו יודעים מי אנחנו רוצים.
סיגל קוגוט
¶
המנגנון בנוי כך. קודם אציג אותו בלי לקרוא ואז אני אקריא את הסעיף.
אנחנו מבחינים בין בדיקה שגרתית שתיעשה אחת לשנה לבין לפני פריימריס. תכף נדבר על העילות, אבל בעילות מסוימות שהפריימריס היא המובהקת ש בהם, מפלגה שמעוניינת שהרשם יצליב אם מפלגות אחרות, תבקש אם איזה מפלגות היא רוצה שהוא יצליב. המפלגות האלה יצטרכו למסור את רשימת החברים. כולם מוסרים את זה בצורה מקודדת. ההצלבה נעשית רק על הקודים. אם עולה קוד כפול בשתי מפלגות, מודיע הרשם לשתי המפלגות האלה שהקוד הזה עלה בעוד מפלגה. הוא לא אומר להם איזה עוד מפלגות. כמובן שאם מצליבים בין שתי מפלגות, אז כל אחת תדע, כמובן, שמדובר בשנייה.
אז יש הליך של בירור שתוצאותיו מדווחות לרשם. כל מפלגה מחויבת לפנות לאדם הזה שעלה כפול, בדרך שהוא מבקש שיפנו אליו: דואר אלקטרוני, דואר. תכף נדבר על ההצלבה הראשונה כי עכשיו יש בלגאן ועכשיו אין את כל הכתובות של כל האנשים. אחרי ההצלבה הראשונה היא פונה לאדם. כל מפלגה פונה לאותו אדם ואומרת לו: עלית חבר אצלי ובעוד מקום. אז האדם רשאי למסור לה בכתב: אני חבר רק אצלך. לא הייתי חבר במקום אחר, לא כיזבתי, לא שיקרתי, לא נתתי הצהרה שקרית. המפלגה שהוא לא אומר לה את זה תמחק אותו. המפלגה שהוא אומר לה: אני רוצה להיות חבר אצלך, או כשנרשמתי אליך לא שילמתי מיסי חבר כי לא ידעתי על זה. אם הוא אומר את הדברים האלה שמראים שהוא לא עבר עבירה, הוא לא כיזב, לא עשה בכוונה, היא מותירה אותו בין חבריה. אז שתי המפלגות מדווחות לרשם האם מחקו אותו או האם הוא נשאר.
היו"ר דוד רותם
¶
לא. ברשימה כתוב שאני חבר במפד"ל, באיחוד הלאומי ובישראל ביתנו. אני לא רוצה שהוא יידע מזה. אני בכלל לא רוצה שהוא יידע את שמי.
זבולון אורלב
¶
מחר השר יקבל את זה ויגיד: שמע, את זה - בחייך. מה אתה מדבר?
הממשלה לא תחזיק את שמות חברי המפלגה.
יש לי שאלה
¶
אני לא מבין. בא אדם והתפקד אצלי, חתם וצירף לי פתק שהוא שלח אימייל למפלגה אחרת. עכשיו עשינו הצלבה ויוצא שהוא חבר גם במפלגה אחרת.
סיגל קוגוט
¶
ממשרד המשפטים ביקשו להבהיר שאין חובה. בהתחלה חשבתי להכריח אותו לצרף לך אישור מהמפלגה השנייה. בגלל שלא רוצים לחייב אותו להביא אישור מהמפלגה השנייה, אז הוא רק מצהיר לך.
ישנם שני תסריטים
¶
אחד, שהוא הצהיר לך הצהרה נכונה והמפלגה השנייה, בגלל שהיא לא שיחררה אותו, בגלל שהיא לא מחקה אותו, הוא נשאר גם אצלה. הוא בסדר גמור והיא, או שהיא טעתה או שהיא נקמה בו, בכל מקרה היא לא מחקה אותו והיא לא בסדר.
זבולון אורלב
¶
יש לי הצעת ייעול: הקידוד יהיה לא רק על מספר זהות שלו אלא גם תאריך ההתפקדות והאחרון תופס. למה את צריכה את כל ההתכתבויות האלה?
סיגל קוגוט
¶
אבל הוא כבר הצביע אצל הקודמת ואז הוא גם יצביע אצל החדשה.
בהוראת שעה אחת אפשר גם לסלק לו את תקופת האכשרה.
אלון בכר
¶
חבר הכנסת אורלב, אני רוצה להסביר לך למה זה לא נכון מה שאתה מציע. הרי אחד מהדברים שאנחנו רוצים - - -
אלון בכר
¶
אני מבין אבל אחת מהתופעות שרוצים להתמודד בהקשר הזה, זה שלפעמים קורה שפוקדים אנשים ללא ידיעתם. אם האחרון יתפוס ופקדו מישהו למפלגה ללא ידיעתו, אתה עוד תכריח אותו להיות חבר במפלגה שהוא בכלל לא רצה להיות חבר בה.
אלון בכר
¶
יושב פה מי שעשה את המחקר ויושב פה חבר כנסת שניסח את זה מלכתחילה. זה היה אחד מהדברים שרצו להתמודד איתם.
סיגל קוגוט
¶
אם הרשם לא עושה את הבירור, המפלגות חייבות לעשות את הבירור. אין משהו אחר, אתה לא תמחק אותו.
עמיר פרץ
¶
הרשם היה צריך לעשות בירור והוא היחיד שצריך להיות מוסמך בהליך להוציא ולהכניס. הוא היה צריך לקבל הודעה מהחבר: אני חבר באיחוד הלאומי או בבית היהודי ואז הוא מוחק אותו מאחרים. הוא צריך למחוק אותו ולא מישהו אחר עושה טובה שהוא מוחק. הוא לא עושה טובה שהוא מוחק, הרי הם לא מוחקים בסוף.
עמיר פרץ
¶
אז מה אם יש חובה חוקית? מתווכחים על החובה החוקית ובינתיים נגמרים הפריימריס. מה זאת אומרת? אני מודיע לך, אני הבאתי למעלה מאלף אנשים חתומים גם על-ידי המפלגה שהם עזבו אותה, תצהיר של עורך דין. לא עזר, הם לא נמחקו, לא פה ולא פה ולא הצביעו בסוף.
יריב לוין
¶
אתה רואה איך הוצאתי ממנו ביקורת על מערכת המשפט ככה בקלות. לא הצעתי לך ברצינות ללכת למערכת המשפט.
עמיר פרץ
¶
במקרה של 823 איש שרשות שיפוט מפלגתית קבעה שהם לא יכולים חברים בגלל חברות כפולה. הלכתי לבית המשפט ובית המשפט ביטל את ההחלטה וקיבל אותם. אם תשאיר את הסמכויות בידי המפלגות, זה הכול פוליטיקה.
יריב לוין
¶
אני אסביר לך בדיוק. מי ששולט במנגנון שלך, למשל, יבוא ויגיד: אנחנו קובעים שיש תאריך פריימריס באמצע יולי ואנחנו שמים סגירת ספר בוחרים שבוע קודם למי שיתפקד עד אז. כולם יבואו להצביע אצלנו בליכוד וירוצו אליך. מה הבעיה? אני אומר לך שזה יקרה.
היו"ר דוד רותם
¶
טיבי, אתה כמעט המשיח. בוא נאמר כך, אני אתן לך עכשיו לנהל את הישיבה 5 דקות במקומי כי בינתיים אתה עוד פה.
סיגל קוגוט
¶
בהצלבה הראשונה אנחנו עושים את זה כי אנחנו מניחים שיש בלאגן. אחרי ההצלבה הראשונה אתה לא רוצה לתת לו ליהנות מהעבירה . נניח שהוא באמת היה חבר באחת והלך ונרשם לשנייה. אז עכשיו אני אגיד לו: תבחר את מי שאתה רוצה. קודם הצבעת בפריימריס של הראשונה ועכשיו תגיד שאתה רוצה להיות גם בפריימריס של השנייה כי גם שם אני רוצה להצביע.
סיגל קוגוט
¶
כל מפלגה חייבת לפנות לבן אדם ולהגיד לו: אתה נמצאת חבר אצלי ובעוד מקום. אז לאחת מהן הוא אומר - - -
סיגל קוגוט
¶
לא, גם בכל מרץ כל שנה. זה לא שיהיו אלפים כאלה כי עושים סדר. לקראת הפריימריס יש איזו דלתה. אבל כל שנה עושים הצלבה כזאת. זה לא שעושים הצלבה רק לקראת הפריימריס.
סיגל קוגוט
¶
כן. אני אעשה הצלבה ראשונה ואז יהיו הוראות מיוחדות להצלבה ראשונה. לא עכשיו, זה ייקח חודשים לפתח את המערכת הזאת.
זבולון אורלב
¶
זה לא פותר את הבעיה. אם את עושה פעם אחת בשנה במרץ ויש פריימריס בדצמבר. לפני דצמבר חצי שנה יש מפקד. זאת אומרת, כל המפקד שאת עושה מיוני עד דצמבר - - -
סיגל קוגוט
¶
לא, זה בנוסף כל מרץ. חוץ מזה, לפני פריימריס אתה רשאי לבקש או לפני הצבעה של כלל חברי המפלגה, אתה רשאי לבקש הצלבה.
זבולון אורלב
¶
אז יש לי פריימריס בדצמבר ואני בחודש נובמבר שולח את זה להצלבה. אבל בחודש אוקטובר היה פריימריס בליכוד ואז יש הצטלבות. הוא כבר הצביע בליכוד באוקטובר, כי אני שולח לו את זה בנובמבר. עכשיו עולים על ההתנגשות. אז ישאלו את אותו אחד איפה אתה רוצה - - -
זבולון אורלב
¶
יש תקופת צינון של 30 יום, זה בדיוק העניין.
בשביל זה צריך את כל הפרוצדורה המסובכת הזאת?
סיגל קוגוט
¶
זה לא רק 30 יום, זה יכול להיות יותר מזה. תגיד שאתה רוצה צינון חצי שנה, נכון? לא כולם עושים פריימריס תוך 30 יום. אתה לא יודע מתי מפלגה עושה.
עמיר פרץ
¶
אהוד ברק פנה במכתב דרמטי לחברים במפלגת העבודה לעבור לעצמאות. אתה יודע מה קורה עכשיו? איך יצליבו? יביאו את ישו.
סיגל קוגוט
¶
אתה חייב להסתמך על המפלגות. אם מפלגה רוצה חברים חדשים ומוותרת על הצינון, מה אני יכולה לעשות? אני לא יכולה בחוק להגיד לה.
סיגל קוגוט
¶
אחרי שהאדם הזה אומר או מצהיר - כל מפלגה מדווחת לרשם את מי היא מחקה ואת מי לא. אז אם הרשם רואה שאחרי כל הבירור הזה הוא עדיין נשאר חבר בשתי מפלגות, אז ברור שקרתה פה תקלה. או תקלה במפלגה או שהוא באמת רימה והצהיר לשתיהן שהוא רוצה להישאר. אם הוא הצהיר לשתיהן, הוא ימחק אותן משתי המפלגות. אם היתה תקלה במפלגה, הוא ימחק אותו מזאת שהיתה צריכה למחוק אותו. הרשם יורה למחוק אותו.
סיגל קוגוט
¶
נכון. אז אחת מן השתיים. יכול להיות שהבעיה לא כזאת חמורה ואז אתה חולק על איך שיריב לוין רואה את זה ואתה חושב שבכלל לא צריך את החוק הזה. אם הבעיה היא באמת חמורה - - -
עמיר פרץ
¶
הבעיה היא רק אחת: אני רוצה גם הגנה לאותו חבר שעובר איזו ויה דולורוזה, שבסוף מישהו מגן עליו שהוא באמת מגן את זכותו.
זבולון אורלב
¶
אני רוצה לשכלל את הצעתי כדי לחסוך. לאור מה שהוא אמר, שבקדימה, לדוגמה, התפקדו לפני 7-8 שנים ואף אחד לא מחקר. בהצעה הזאת, להעביר את הקידוד עם תאריכי ההתפקדות. נגיד שיש פער של 5 שנים, תמחקו את ה-5 שנים.
סיגל קוגוט
¶
אבל אם הוא השתתף שם בפריימריס לפני חודש? למה שתמחק אותו, הוא היה חבר פעיל. לך תדע אם הוא היה חבר פעיל או שהוא סתם רשום.
זבולון אורלב
¶
לא היה פריימריס בשנה האחרונה. הוא יודע מתי הפריימריס כי הוא מקבל את התקנונים של המפלגות.
זבולון אורלב
¶
אבל לעשות עכשיו את כל הפרוצדורות האלה של המכתבים? אין מנגנונים למפלגות. זאת בעיה גדולה מאוד.
יריב לוין
¶
הכול ממוחשב. יש לך סטנדרט של מכתב. אתה מעביר את כל השמות ומוציאים לבית דפוס שעוטף ושולח.
סיגל קוגוט
¶
אגב, לפני הצלבה ראשונה רשם המפלגות הסכים לפרסם בעיתון הודעה שכל מי שחבר מפלגה יכול להסדיר את החברות ולפרסם איך עושים את זה. לפני הצלבה ראשונה מניחים שבאמת יהיה איזה אי סדר. אחר-כך זה כבר לא - - -
יריב לוין
¶
ברור שזה יהיה כי צריך לדאוג שהמפלגות יעשו את זה. אין ספק שהבעיה בעסק הזה היא שהמנגנון לא רוצה להוציא את האנשים החוצה ולכן הוא לא משתף עם זה פעולה.
עמיר פרץ
¶
אצלנו זה היה הפוך. למרות שהם מילאו תצהירים ולמרות ולמרות - היה יועץ משפטי של המפלגה שדאג שהם לא ייכנסו והם לא יצביעו.
יריב לוין
¶
אין לי בעיה שיהיה טריבונאל כזה שהוא יכול לפנות אליו ולהכריע. השאלה האם הם מוכנים לזה? לי אין בעיה שיפנו אליו בערר כזה והוא ייתן החלטה.
יריב לוין
¶
נניח שאדם ביקש להיכלל בספר והמפלגה לא רוצה לרשום אותו. הוא יגיש לך ערר ויגיד: אני זכאי להירשם.
יריב לוין
¶
לא. כשהיא קיבלה ממך את ההודעה על ההצלבה – כשאתה עשית את ההצלבה והודעת למפלגה שהוא כפול וצריך להוריד אותו. אתם צריכים לברר.
אלון בכר
¶
הוא כפול ועכשיו הוא צריך להגיד אם הוא רוצה. אם הוא לא אומר שהוא רוצה להישאר, אז הוא נמחק. כדי להישאר הוא צריך להגיד שהוא רוצה להישאר. אם לא, זה ברור שהוא בשני מקומות. הוא צריך לעשות זאת באחת מהדרכים שהחוק מאפשר, דהיינו, בפקס, באימייל.
היו"ר דוד רותם
¶
חותרים זה אומר שאנחנו מקווים אבל לא נצביע. אם נגמור, אז נצביע. אני חייב להראות משהו לזבולון אורלב? הוא צריך להראות בסטטיסטיקה שהוא גמר עוד חוק?
היו"ר דוד רותם
¶
זה רק מוכיח שמי שהולך לפריימריס הוא לא ראוי להיות חבר כנסת כי הוא לא יודע להצטרף למפלגה שאין בה פריימריס.
עמיר פרץ
¶
בוא נדבר על החיים. איך הולך העניין? האדם התפקד ועוד לא הכניסו אותו לספר הבוחרים. הוא בצינור לקראת כניסה. ואז אומרים לו שהוא חבר שתי מפלגות. הוא כותב מכתב, ממלא תצהירים וכדומה. בסוף עדיין מבררים איתו. נגמרים הפריימריס והם עדיין רק מבררים איתו את העניין. מישהו צריך להיות פה הגואל. הוא אומר: פניתי, עשיתי כל מה שביקשתם ואני מוכן להופיע בפני כל אדם שאתם רוצים.
אני הגשתי עתירה לבית המשפט ובית המשפט פסל החלטה. זה תקדים, כי רשות שיפוט זה בדרך-כלל מוסד שהוא במעמד של בורר. בית המשפט המחוזי פסל החלטה שלהם, על זה שהם לא הכניסו 823. אני כבר התעייפתי. להמשיך להיאבק על עוד 2,500 כבר לא היה לי כוח. כבר יצא לי החשק. גם לאנשים נמסר. מתקשרים אליהם, תבוא תצהיר.
אתה הסמכות. אם הייתי רוצה לעשות טריקים לא היה איכפת לי להשאיר את זה במנגנון המפלגתי. אם אני מסכים שאתה תהיה הסמכות, זאת אומרת שאני באמת רוצה החלטה נקייה לחלוטין.
עמיר פרץ
¶
מה האסון הגדול? אתה מסתתר שאתה חבר ב"ישראל ביתנו"? כשאתה מצביע לליכוד אתה עומד בתור, מצלמים אותך, הטלוויזיה נמצאת. זה מוסד חשאי? מה מסתירים פה בדיוק?
עמיר פרץ
¶
הוא עומד בתור למפלגה, הוא עומד בתור להצבעה. זאת לא הצבעה לכנסת שלא יודעים למה אתה מצביע. כתוב: הליכוד ואז מי שעומד הוא ליכוד. אין שאלה בכלל. כתוב מפלגת העבודה. אם אתה עומד שם בתור, אתה חבר שם, מה השאלה בכלל? איזה חסמב"ה יש שם.
זבולון אורלב
¶
עמיר, עדיין מי שעומד בתור לוקח בחשבון שלא כל העולם רואה אותו. יש לו מעסיקים, הוא עובד במקום עבודה. יכול להיות שהוא מתפקד אבל הוא לא בא להצביע. אני לא בעד זה שמבחינת הערכים, כפי שאני מבין אותם, שעובד מדינה - - -
סיגל קוגוט
¶
חבר הכנסת פרץ התכוון אם האדם עצמו רוצה לפנות כי הוא חושב שמתענים לו במפלגה. זה לא שמכריחים אותו לפנות. אם אדם עצמו פונה, אין לו טענה של פרטיות כי פרטיות היא רק אם הוא לא מספיק.
סיגל קוגוט
¶
אני לא מציעה כלום. נניח שלא מחקו אותו והוא רוצה ללכת למפלגה אחרת, שהוא יוכל להגיד את זה לרשם המפלגות. זה ייצא שהמנגנון המפלגתי לא מסכים למחוק אותו.
לא משנה, ממילא לא מסכימים לזה. הכוונה היא שיהיה הליך בירור שבסופו תצא איזו החלטה.
אלון בכר
¶
אולי אני אגיד כמה דברים. יש פה שני דברים. אני אתייחס גם לכוח ה אדם אבל כוח האדם זה בשוליים. כוח אדם זה משהו שאפשר לתת ואז יש מי שעושה את זה. זה שעכשיו אין מי שיעשה את זה, זאת לא סיבה לא לעשות אם זה היה נכון לעשות.
עמיר פרץ
¶
אל תשכח שהיה לך פרק שלם בחוק הקודם ואתה היית זה שהיית מוסמך להוציא חבר מפלגה. אף אחד אחר לא היתה מוסמך. זאת היתה זכות מוגנת על-ידי מוסד. זאת לא זכות שמופקרת בידי מנגנון כזה או אחר.
אלון בכר
¶
זה לא משהו שהופעל ועבד וכנראה גם בגלל זה נמחק. זה הרבה שנים לפני שהגעתי לתפקיד. אני לא בדיוק יודע למה אבל כנראה שזה לא הופעל.
אני רוצה להגיד מה תפקידנו מול המפלגות ומזה אפשר לגזור את השאלה האם זה נכון שאנחנו נעשה בירורים או מגעים ישירים מול חברי מפלגות? לרשם המפלגות אין הרבה סמכויות אבל יש לו סמכויות רגולאטוריות על המפלגות ועל התנהלותן וגם בהיבטים מאוד צרים. אין לנו לא סמכות, לא נגישות ולא מידע על חברי מפלגות או על הפעילות המפלגתית עצמה.
כל מה שהסכמנו לקחת על עצמנו במסגרת התיקון הזה לחוק המפלגות הוא משהו שהוא לא בבסיס הסמכויות הטבעיות שלנו אבל הבנו שיש פה צורך לאומי, לצורך העניין, כדי למנוע באמת הטיות בבחירות מקדימות או אחרות בתוך מפלגות. אמרנו שניקח על עצמנו משהו, שזה לא נכון היה מלכתחילה להטיל אותו עלינו כי אנחנו ממשלה ואנחנו לא רוצים להתערב בעניינים המפלגתיים.
היו כמה תנאים כדי שנעשה את זה בלב שלם ובלי להתנגד, לא ברמה המנהלתית. אנחנו היום לא יודעים מי חברי מפלגות, אנחנו גם לא רוצים לדעת מחר מי חברי המפלגות. אנחנו לא רוצים לדעת. בוודאי שלא רוצים לבוא בדין ודברים עם חברי מפלגות באיזה בירורים שהם חצי חקירתיים כאלה. כשאתה מברר מול מישהו או תלונה שלו או מולו למה הוא חבר בשתי מפלגות ולמה עשה ומתי עשה, אתה לא רק חודר לפרטיות, אתה גם מעין רשות חצי חקירתית שנכנסת לאדם לשיקוליו, להתנהלותו, איפה הוא חבר, מה הוא עשה, האם מישהו אחר פקד אותו או הוא.
זה לא משהו שנכון מבחינתנו, שהממשלה בכלל תעשה. אנחנו לא רוצים לדעת מי חבר מפלגה, אנחנו גם לא רוצים לבוא בדברים עם חבר מפלגה ולאיים עליו באיזה אופן ולגרום לו לעזוב או להישאר או לחזור.
אנחנו דיברנו על מנגנון שהוא מנגנון אוטומטי. אני חושב שכאשר המפלגות יתאימו עצמן לדבר הזה, אז גם הצורך המנגנוני של המפלגה בתקשורת מול החברים שלה, יהיה לא מורכב יחסית כי הוא אמור להיות, לפי דעתנו, בצורה אינטרנטית אלקטרונית, לא בדואר ולא בטלפונים.
הרעיון הוא שהמנגנון הוא מנגנון אוטומטי, לתוך משהו שייבנה לצורך העניין ושהיום לא קיים. המפלגות יעבירו את הנתונים של חברי המפלגות שלהם מקודדים. ההשוואה תיעשה באופן אוטומטי אחרי שאנחנו ראינו שהגיעו הנתונים בתאריך נתון ותחזור למפלגות באופן אוטומטי מקודד גם.
כל התהליכים האלה יהיו בלי שאנחנו בעצם רואים את הנתונים או מסתכלים על משהו שאפשר להבין ממנו מי הם חברי המפלגות. בסופו של דבר, העניין של מי חבר במפלגה או לא חבר במפלגה הוא עניין של המפלגה ושל האיש שרצה להיות חבר בה. זה לא עניין של הממשלה ולא של רשם המפלגות. זה לא משהו שנכון שאנחנו נהיה בכלל מעורבים בו.
בתיקון הכנסנו מנגנון שמאפשר לנו לקבל בחזרה את הנתונים מהמפלגות ולוודא שהמפלגות אכן לא הותירו אצלן אנשים שהם מתפקדים כפולים אחרי ההצלבה הזאת.
אני חושב שלא צריך לזלזל בכישורים וביכולות של מישהו שבכל זאת הלך להיות חבר במפלגה. זה לא קורה סתם מעצמו. מישהו החליט שהוא רוצה להיות חבר במפלגה. הוא מילא טופס, הוא שלח איזה נייר, הוא נתן איזה נייר למישהו.
אלון בכר
¶
השיק זה משהו אחר אבל מישהו ביקש להיות חבר במפלגה. היום כדי להיכנס אתה חייב להצהיר שאתה לא חבר במפלגה אחרת. זה לא דבר שמישהו תפס אותך בתחנת אוטובוס ונהיית חבר במפלגה. אתה אמור להצהיר שאתה לא חבר במפלגה אחרת ואתה רוצה להיות חבר במפלגה הזאת, זה חלק מהמנגנון.
זאת לא אמורה להיות תופעה נרחבת. בוודאי אם זאת תופעה שהיא כן נרחבת, אני מניח שיהיו לזה גם היבטים פליליים שעד עכשיו לא באו לידי ביטוי.
אני רוצה להזכיר לכולנו, הפעם הראשונה שאנחנו עשינו את ההשוואה הזאת, בקדנציה שלי לפחות, היתה לבקשת קדימה והליכוד לפני פריימריס לבחירת יו"ר קדימה הקודמת. אז התגלו באמת 3,500 מתפקדים כפולים בין שתי המפלגות. זה לא היה מקודד, גם לא היה מנגנון כזה.
אז גם תהינו האם בכלל אנחנו אמורים לעשות כזה דבר. חשבנו שזה לא נכון שנעשה את זה אבל אחרי התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, החלטנו להסכים בגלל דחיפות העניין והחשיבות הציבורית כי עלו טענות שאנשים באופן יזום ומודע התפקדו לעוד מפלגה כדי להשפיע על התוצאות של הבחירות שם ולא שיש איזו טעות מנהלתית. הסכמנו ועשינו את זה באמצעות דיסקים, עם שמות ותעודות זהות, עם חוסר נוחות גדול מאוד שלנו. היו שם 3,500 איש.
אחרי הדבר הזה, לכאורה אפשר היה להעביר את הכול למשטרה ולהגיד שיש פה אנשים שהתפקדו לשתי מפלגות, תחקרו וזאת עבירה פלילית. זה לא קרה. היועץ המשפטי לממשלה חשב שלא צריך לעשות את זה בגלל ההיקפים הנרחבים, בגלל הרקע.
אחרי תיקון כזה. אחרי שיהיה איזה יישור קו – לא אמורות להיות כמויות גדולות, אני מקווה. אם יהיו כמויות גדולות אחרי הפעם הראשונה שנעשה את ההצלבה המשולשת הזאת שמפורטת פה, זה כבר בסבירות גבוהה מאוד אנשים שבמודע עשו פה משהו שהוא בלתי תקין בלשון המעטה, או בלתי חוקי לחלוטין במקרה היותר חמור.
אז אני מקווה שהכמויות יהיו יותר קטנות ואז גם יהיה נוח להעביר כזה דבר גם לחקירה ברמה הפלילית, שהיא כמובן לא שלנו.
אלון בכר
¶
נכון. כשלא היה מנגנון יכולת לחשוב שאתה תשפיע על המפלגה ואף אחד לא יידע שזה קרה. כשיש מנגנון המוטיבציה יורדת כי אתה יודע שמישהו יידע על זה.
עמיר פרץ
¶
אתה מדבר איתי על מצב שבו מפלגה עושה טריקים ומעוניינת לשמור מסיבות כאלה. אני מדבר איתך על מצב שמפלגה לא מאפשרת לאדם לממש את זכותו בגלל הטענה של הרישום הכפול. עם טענות אחרות אין בעיה. אם יש תקופת אכשרה או כל דבר אחר שמפלגה קבעה זאת זכותה. אני מדבר על-כך שהיא נתלית בעניין של ההתפקדות הכפולה כדי - פה אני צריך את עזרתך לאותו אדם שזכותו לפנות אליך אם הוא מחליט שהוא רוצה להיחשף. אם הוא מחליט לפנות אליך ואומר: אני הודעתי בכל דרך שאני עזבתי מפלגה אחת והצטרפתי למפלגה אחרת – תודיע להם. עם כל מה שאמרת אין לי בעיה. בעניין הזה שיש אנשים שהם גם פה וגם פה ושתי המפלגות מכירות בהם כחברים.
היו"ר דוד רותם
¶
אני חושב שהוא צודק. אם אני רוצה להשתחרר ממפלגה והיא לא משחררת אותי. לכן אצלך בהצלבה אני מופיע בשתי מפלגות. אני בא אליך ואומר: אדוני תראה, פניתי אליהם, שלחתי להם דואר רשום, אימייל וכדי להתנכל לי הם לא מוציאים לי.
אלון בכר
¶
ההנחה שלנו וזה גם בבסיס התיקון המורכב הזה – כשלא היה בעצם שום כלל על כלום, אז כל מפלגה יכלה לעשות עם המנגנון שלה איזה עניינים שהם באמת היו פוגעים באנשים.
היום המנגנון הוא בדיוק הפוך. אם יש מישהו שהוא כפול, אם הוא לא עושה שום דבר אקטיבי, הוא חייב להימחק. ההנחה של כולנו צריכה להיות שכשיש חוק ברור אז ימחקו.
סיגל קוגוט
¶
הוא העלה בעיה הפוכה. הוא העלה בעיה שרוצים להתנכל ולא נותנים לאדם להירשם כחבר מפלגה כי לא בא להם עליו.
אלון בכר
¶
כשאומרים לעזור זה יפה. אם המנגנון של המפלגה עושה פעולה בלתי חוקית לחלוטין. כלומר, מישהו שקיבל את המכתב - - -
היו"ר דוד רותם
¶
אני מתכבד עכשיו למפד"ל. אני מודיע לישראל ביתנו שפרשתי. זבולון אורלב לא רוצה שאני אתפקד למפד"ל כי הוא פוחד שאני אקח לו את המקום. הוא אומר לי: אתה לא יכול כי לפי המידע שיש ברשותי אתה רשום בעוד מפלגה.
אני פונה אליך ואומר: אדוני, תודיע בבקשה לזבולון אורלב שלא יבלבל לי את המוח כי אני לא במפלגה אחרת.
אלון בכר
¶
אני הבנתי את השאלה גם קודם ואני חושב שהתשובה היא פה. לפי זה, אז כל פעם שעושים למישהו משהו לא תקין במפלגה - - -
אלון בכר
¶
אני אגיד למה התשובה היא כן פה. היא פה כי המנגנון עכשיו הוא הפוך. בניסוח האחרון, המפלגה לא צריכה לעשות שום בירור. המפלגה מקבלת את הפרטים המקודדים חזרה אליה. היא יודעת שיש אצלה עכשיו 100 כפולים. מבחינתי, הדבר החכם ביותר היא שיחזרו אליהם באימייל שאותו מילאו בפרטים.
סיגל קוגוט
¶
הבעיה שעמיר פרץ העלה היא שהוא לא יהיה כפול כי הוא לא רשום שם בכלל, כי הם לא רוצים לשמור אותו.
אלון בכר
¶
זה משהו אחר, אני הבנתי את השאלה.
חבר הכנסת רותם, אני רוצה שזה יהיה ברור. יוצא מכתב בדואר רשום אוטומטית מהמערכת.
סיגל קוגוט
¶
אבל הוא לא מופיע כי מסרבים לקבל אותו. אני מבינה שזאת התשובה שלכם, שאתם לא רוצים להתעסק עם מי מתקבל ומי לא.
אי-אפשר להגיד שיש פה מענה בחוק. אין מענה בחוק לבעיה הזאת. הוא אומר: אנחנו לא רוצים לרשום אותך כי אתה רשום גם באחרת. זה מה שהוא אומר: אנחנו לא נרשום אותך כי אתה רשום גם בשנייה.
יריב לוין
¶
רבותיי, אני רוצה להעיר הערה. תיראו, אם יש מנגנון מפלגתי שמגויס לטובת צד מסוים וזה בהחלט קורה, אני לא אומר שזה לא קורה, והוא החליט לעשות מניפולציות ולא לרשום אנשים או למחוק אנשים – הבעיה היא הרבה יותר רחבה מהדבר הזה. הוא לא צריך את ההודעות על המתפקד הכפול. הוא אומר שהטופס לא מתאים, החתימה לא מתאימה לו והוא בכלל לא הגיע לשם.
יריב לוין
¶
לכן אני אומר שזאת סוגיה שאם אכן קורות תופעות כאלה, כנראה שאין מנוס מלהביא אותן בפני בית משפט. יכול להיות - - -
יריב לוין
¶
יכול להיות שאפשר לשקול לתת איזו הסמכה למבקר המדינה בעניין הזה. ממילא הוא עוקב אחר התהליכים שנעשים בכל מיני היבטים אחרים שלהם.
יריב לוין
¶
יכול להיות, אני לא רוצה לפתוח את זה.
אנחנו מנסים ליצור מנגנון מסודר שמאפשר לנהל את העניין באופן תקין, בהנחה שרוצים לעבוד באופן תקין כדי לייצר את החובות החוקיות.
עמיר פרץ
¶
כל מה שאמרת זה בסדר. רק נוסיף סעיף אחד: היה והחבר מסכים לחשוף את עצמו והוא פנה ישירות לרשם וביקש כי הרשם יודיע על המעבר שלו למפלגה אחרת. נניח שאני רוצה להיאבק למען עצמי – אין לי סיכוי.
מה עושה המנגנון המפלגתי? הוא לא מקבל עדיין את ההצהרה. הוא אומר שהבדיקה של הצד השני לא נראית לי. אני כמפלגה יכולה להסתבך ב הליך פלילי.
יריב לוין
¶
עמיר, מה תעשה אם שלושה ימים לפני הבחירות הוציאו ספר בוחרים סופי ומחקו לך 200 איש ללא סיבה. זה אותו דבר.
יריב לוין
¶
זה אותו דבר. לקחו לך את המתפקד מראשון ורשמו אותו בעל זכות הצבעה בסניף אופקים. זה אותו דבר, אתה הולך לבית משפט.
היו"ר דוד רותם
¶
אם המפלגה קיבלה ממנו הודעה שאני חבר בה והיא לא מקבלת, היא מצפצפת על זה. מה אתה רוצה שאני אעשה?
עמיר פרץ
¶
אני צריך שתהיה לי דרך לקבל מהרשם אסמכתא שהוא אכן מודיע שאני עשיתי את מה שנדרש בחוק ואז אני אלך לבית משפט.
יריב לוין
¶
אבל למה רק לגבי זה? למה שלא תגיד לרשם שיבדוק שהתפקדת כמו שצריך ורוצים לרשום אותך שאתה חבר בסניף ראשון ולא בסניף אופקים?
עמיר פרץ
¶
יגידו לך: אצל הרשם מצאנו שאתה חבר בשתי מפלגות. הוא אומר: עזוב אותי, לא רוצה לשמוע מאף אחד. הוא מפחד כי אין לו כתובת למי לפנות. הרשם אומר שהוא לא מתעסק עם החבר הבודד. לפחות שגם המפלגות ידעו שלחבר הבודד יש זכות לערער על ההליך שהם נקטו בו ויכול להיות שהן יהיו זהירות יותר.
אלון בכר
¶
לא, אנחנו לא אחראים על זה. אנחנו מתווך הוגן לצורך העניין. אנחנו לא אחראים לזה, זה בדיוק העניין. הסכמנו להיות אלה - - -
אלון בכר
¶
לא התנדבנו. הסכמנו לקחת על עצמנו את הדבר הזה כי המפלגות לא הצליחו לעשות את זה בינן לבין עצמן. אם הן היו עושות את זה בינן לבין עצמן זה היה הכי נכון הן מבחינה דמוקרטית ומבחינה חוקית.
אלון בכר
¶
אז אנחנו פה כי המפלגות לא הצליחו להסדיר את זה בינן לבין עצמן. אבל מכאן ועד עכשיו לתת לנו סמכויות בהתנהלות המפלגות?
זבולון אורלב
¶
יושב פה אדם שהיה מזכ"ל במשך 4 שנים ועבר 3 מפקדים. אם אפשר לעשות אבחנה בין המתפקדים התמימים שהתפקדו לפני 4-5 שנים לאיזו מפלגה, שלא צריכים לשלם דמי חבר קבועים. נדמה לי שרק בשתי מפלגות צריך לשלם דמי חבר קבועים וביתר המפלגות זאת התפקדות חד פעמית.
המפקד הקודם שהיה לנו התחיל בשנת 2004 ויכול להיות שמי שהתפקד ב-2004, 70,000 איש – אתה חושב שהוא זוכר שהוא התפקד? הוא בכלל לא זוכר.
זבולון אורלב
¶
דקה אחת.
אני אומר שעם הקידוד צריך לתת גם את מועד ההתפקדות. אני רוצה להבחין בין שתי אוכלוסיות. אלה שהפער של ההתפקדות הראשונה להתפקדות השניה עולה על שנה, כי אין מעבר לשנה פריימריס בשתי מפלגות. לדעתי אין כזאת מציאות, של מניפולציות שקודם אני אצביע פה ואח"כ פה, בפער של יותר משנה. למיטב ידיעתי אין דבר כזה.
לכן אני אומר, שכדי לחסוך הרבה מאוד עבודה ולדעתי אלה גם המספרים הגבוהים. אלה שהתפקדו ושכחו, נבצר מהם וכדומה, מי שהפער הוא יותר משנה מחק אותו.
יריב לוין
¶
עכשיו היתה לנו בחירת יו"ר תנועה, בחירת מרכז – הכול. היו בחירות של כלל המתפקדים שבחרו את מועצות הסניפים, את המרכז, את יו"ר התנועה. זה היה רק לפני כמה חודשים.
סיגל קוגוט
¶
בסדר, אבל זה משנים ישנות. עשינו הוראות מיוחדות להצלבה הראשונה מתוך הנחה שאז יהיו בלגאנים. הן יותר מקלות על המנגנון.
סיגל קוגוט
¶
נכון, אבל אז אומרים לבן אדם: תגיד איפה אתה רוצה להיות וזהו. לא מעניין אותי אם שיקרת, שכחת.
זבולון אורלב
¶
אתם חושבים שלשלוח 4,000 מכתבים זאת לא בעיה, אני אומר לכם שלשלוח 4,000 מכתבים למפלגה זאת כן בעיה.
יריב לוין
¶
אם לך יש מפקד, שמתוך 8,000 או 9,000 מתפקדים אתה צריך לשלוח ל-4,000 איש מפקד כפול – תאמין לי, זאת הבעיה הכי קטנה שלך. אין לך בעיה לשלוח 4,000 מכתבים.
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא מצביע על הנוסח בלי לבדוק. זה בדיוק העניין. עמיר מעלה פה סוגיות שצריך לחשוב עליהן. מה אתה רוצה, שאני אתעלם מהן?
זבולון אורלב
¶
אמרתי עלי. אמרתי שאני חשבתי על זה ואם אתה שואל אותי, הואיל ויש לי זכות הצבעה פה במקום חבר הכנסת אורי אורבך כי הוא לא יבוא, אני אומר לך שאני אצביע בעד הנוסח הזה.
היו"ר דוד רותם
¶
בסדר, אבל אני לא רוצה להעלות את הנוסח הזה כי אני רוצה שישקלו את הדברים שאומר עמיר כי אני חושב שהם נכונים.
היו"ר דוד רותם
¶
מכיוון שאני לא רואה הצלבה בחודשיים הקרובים כי אין להם מנגנון לכל הדברים האלה, ואין גם למפלגות מנגנון – לפני הבחירות הקרובות זה לא יהיה.
אלון בכר
¶
כדי שהדברים יהיו מובנים. לקראת הישיבה שהיתה לפני פעמיים, כשמנגנון הקידוד עלה על השולחן, אנחנו שלחנו בקשה לכמה מומחים שקיבלנו את השמות שלהם, כדי להבין אם זה בכלל ישים. אנחנו הבנו שטכנולוגית זה לא פשוט אבל זה ישים.
כמובן שמאז לא התקדמנו עם זה משום שאי-אפשר לצאת עם איזה סוג של פיתוח עד שלא ברור מה המנגנון. בינתיים אנחנו גם לא יכולים לקדם את זה. עד שלא יהיה ברור בדיוק מה המנגנון, וכל שינוי יכול לשנות לגמרי את הפיתוח, אנחנו לא יכולים לעשות עם זה שום דבר. תבינו שבמובן הזה יש איזו הקפאת מצב. אנחנו ממתינים לראות מה קורה. אנחנו לא נוציא 100,000 שקלים על משהו שבסוף הוא לא יהיה.
אלון בכר
¶
בסדר, לא נכנסתי לעניין הכספי.
אני רוצה להגיד עוד שני משפטים. אני חושב שלישיבה הבאה, אם תהיה, חשוב מאוד שיוזמנו גם אנשי הרשות לטכנולוגיה במשרד המשפטים, שהם אלה שהציעו את מנגנון הקידוד מלכתחילה וגם את נציגי האוצר. בוועדת השרים לחקיקה היה ברור שההיבטים הכספיים של הדבר הזה, הפיתוח ואם יהיה צורך במנגנון שיטפל בזה – ככל שיהיו יותר סמכויות נצטרך גם מנגנון – אז צריך שיהיה כאן גם נציג אוצר.
בדיון הבא זה אולי יהיה קונקרטי מה יהיה המנגנון ואז נוכל להגיד כמה זה עולה.
אלון בכר
¶
אני רק רוצה להגיד שבהיבטים מסוימים מאוד מאוד צרים אולי, של העבודה מולנו, אני יכול גם להתרשם שמנגנוני המפלגות צריכים לעבור איזה רה-ארגון. גם הדברים שהמפלגות מחויבות לציבור, הן לא עושות על בסיס קבוע. עד עכשיו היו רק סנקציות פליליות שלא הופעלו.
בנוסח הקודם שהונח לפני שני דיונים, דובר על זה שרשם המפלגות יקבל אופציה לסנקציה מנהלית על מי שלא מעביר את הדיווחים על חברי מפלגות לצורך ההצבעה הכפולה. אנחנו ביקשנו להוסיף גם סנקציה מנהלית על כל שאר הדיווחים.
אלון בכר
¶
לא בדרך אגב. אנחנו שולחים למפלגות וחלקן מגיבות וחלקן מתעלמות. ממילא הולכים לדון בעוד דברים, אני מבקש לדון גם בזה.