PAGE
2
ועדת הכלכלה
04/04/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 826>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ב בניסן התשע"ב (04 באפריל 2012), שעה 15:30

<עמלת המרת מט"ח בנתב"ג - ישיבת מעקב>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

>
אבי ירושלמי - מנהל אגף תכנון מדיניות לטווח ארוך, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

רקפת לוי - מנהלת תחום ביקורת המוצר התיירותי ולשכות, משרד התיירות

דורית מרקוביץ - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

יורם שפירא - סמנכ"ל מסחר ופיתוח עסקי, רשות שדות התעופה

אדר אבישר - דוברות, רשות שדות התעופה

גדי רפאלי - ראש אגף פיתוח עסקי, רשות שדות התעופה

מרקוס ברצילון - מנהל חברת הבת גלובל אקסצ'יינג ישראל בע"מ, חברת יורו דיוייסס

שי דיל - יועץ משפטי, מייצג את חברת יורו דיוייסס

אבי גרינר - יושב-ראש חברת צ'יינג' פלייס

ענת גרינר - מנכ"ל חברת צ'יינג' פלייס

רונן ישראלי - הנהלה, חברת צ'יינג' פלייס

אסף שפירא - עורך-דין, אסף שפירא-עורכי דין, מייצג את חברת צ'יינג' פלייס

עידית חנוכה

טלי רם
<עמלת המרת מט"ח בנתב"ג - ישיבת מעקב>

צהרים טובים. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: עמלות המרת מט"ח בנתב"ג – ישיבת מעקב. זוהי ישיבה בהמשך לישיבה קודמת שקיימה ועדת הכלכלה ערב הכרזת הזוכה במכרז האחרון להפעלת דוכני המרת מט"ח בנתב"ג, בדיוטי-פרי.

מאז עברו כמה חודשים והתקבלו בוועדה תלונות על כך ששיעור העמלות בגין המרת מט"ח – בעקבות שינוי תנאי המכרז והדיון הקודם – קפץ בצורה ניכרת. אנחנו מבקשים לשמוע מה מצב הדברים.

אחר-צהרים טובים, חג שמח. אני יכול להגיד קודם כול מה העמדה של רשות שדות התעופה ואחרי כן אגיד מה מצב הדברים.

מבחינת רשות שדות התעופה, לנו יש רק אינטרס אחד, זהו האינטרס של הציבור, שבסופו של דבר הציבור יקבל את העסקה הטובה ביותר בשירותים שהוא מקבל מנתב"ג. הוא יכול לקבל את זה בכמה אופנים. למה דאגנו בתחום הזה שתהיה תחרות, כי זהו תחום שהוא לא בפיקוח, רובו ככולו לא בפיקוח. לכן דאגנו מראש שייכנסו שני זכיינים – אחד מתחום הבנקאות, ואחד מה שאנחנו קוראים חלפן או בתחום הפיננסי – ואכן זה מה שקיים.

היום פועל בנק הפועלים והחברה הספרדית, גלובל אקסצ'יינג', שתי החברות זכו במכרז. אכן, כשנכנסה החברה הספרדית היו פערים בשערי ההמרה, בראייה שלנו לא סבירים לחלוטין, ובמהלך החודשיים וחצי-שלושה האחרונים אנחנו פועלים בצורה אינטנסיבית בכמה מישורים, תיכף אציין אותם.
אנחנו פועלים לכך שהציבור יצא נשכר מהתחרות ולא נפסד מהתחרות, זה קודם כול – זה כהצהרה של רשות שדות התעופה.

לצורך זה, ראשית, אנחנו בדין ודברים עם החברה להוריד או להעלות את העמלות – תלוי באיזה כיוון אתה מסתכל, בקנייה או במכירה. ואכן, בתחום של המרות מט"ח ליוצאים מישראל כמעט שאין בעיה– לא שאין – כמעט שאין בעיה. הבעיה המרכזית היא כרגע בהפרשים גדולים עדיין לטעמנו בנכנסים, כלומר לאותם תיירים שמגיעים.

המכרז שבו עסקנו עסק גם ביוצאים וגם בנכנסים?

גם וגם. עיקר הבעיה כרגע – לא שלא קיימת בעיה גם ביוצאים, אבל עיקר הבעיה היא בנכנסים, באלה שממירים לשקלים.

תסבר לנו את האוזן מה זה בעיה מועטה ביוצאים ומה הבעיה בנכנסים – בסדר גודל של הפעולה הממוצעת.

ביוצאים, בשערי המטבע עד כ-150 דולר, שווה-מטבעות, הספרדים עוד טובים מהבנק.

עד 150 דולר.

עד כ-100. אני אומר ברמה כללית כי יכול להיות יום כזה ויכול להיות יום אחר, השערים משתנים בהתאם לסחר בדולר.

לאחר מכן, בסכומים הגבוהים יותר – ב-400 שקלים פחות או יותר זה האיזון.

150 דולר או שקל?

אני חוזר. 400 שקלים זה פחות או יותר האיזון, ומעבר לכך, ההפרשים נעים. אתן לצורך העניין דוגמה – ב-400 שקלים ההפרש הוא 1.10 דולר, ב-3,000 שקלים מדובר ב-8.07 דולר, נכון להיום.

כלומר, על 800 דולר יש אחוז הפרש.

בדיוק 1.1%, כאשר זה בתחום הסבירות של התחרות. לגבי הנכנסים זה סיפור אחר.

מה המצב שם?

אני מייד אומר. אני מדבר כרגע על דולר.

מהי הפעולה הממוצעת בדוכן כזה?

זה תלוי. הפעולה הממוצעת היום – תלוי איפה – נעה סביב 200 דולר. בעבר זה היה קצת יותר, היה כמעט 300 דולר.

זה ביוצאים. מה בנכנסים?

אני מדבר על שניהם ביחד. אולי אתם יודעים להגיד, אבל אלה המספרים. זה יכול לנוע בין 150 ל-200 דולר. זוהי ההתנהגות הטבעית של הנוסע שמגיע לחוץ-לארץ – כמונו, אנחנו רוצים שיהיו לנו בכיס 100–200 דולר ראשונים למונית, לקנות שתייה, לקחת עגלת שירות עצמי בחלק מהשדות.

בנכנסים, ההפרשים מגיעים להרבה יותר, הם יכולים להגיע עד 10%, שזה מבחינתנו לא בתחום הסבירות. מה הפעולות שאנחנו עושים?

בישיבה הקודמת הזכרת שיש לך סמכות על-פי תנאי המכרז.

נכון.

מה הסמכות הזאת אומרת?

קודם כול, אנחנו לא יכולים לפקח אבל כן יש לנו מה להגיד, כי הרשות לא תיתן שהפעולה הזאת תהיה. אני אגיד את השורה הסופית, והם יודעים את זה - אנחנו לא רוצים להגיע אבל זה יכול להגיע למצב של הפסקת חוזה, גם אם נתמודד עם זה בבתי-משפט. אם אנחנו לא נראה שהחברה פועלת בתחום הסבירות, אנחנו יכולים להגיע לבתי-משפט ולהפסיק את החוזה - עד הרמה הזאת – לא שאנחנו רוצים להגיע לשם, אבל זו כרגע מבחינתנו עמדת הרשות. שיהיה ברור, אנחנו לא ניתן שהציבור ייפגע.

האם בוצעו התרעות בכתב?

כן.

מתי הראשונה, מתי האחרונה?

יש לי את זה פה. האחרונה לא מזמן.

מ-29 במרס.

האחרונה היא מה-29 במרס.

מתי הראשונה?

יש כמה. יש פה תכתובת שלמה. אני מזכיר שהם התחילו לפעול בתחילת ינואר.

אני רוצה לדעת מתי התחיל התהליך.

ישבנו איתם עוד לפני שהם התחילו לפעול כדי שלא נגיע למצב הזה. יש מכתב שלי מאוד מפורט מה-5 בפברואר.

בעניין של העמלות.

כן, בנושא העמלות. יש תכתובת שלמה, אני לא אכנס לזה. מה שעשינו כרגע, אני אראה לך – (מעביר ליושב-ראש) – בכל האולמות ליד כל הדלפקים קודם כול הצבנו שלטי הודעה לנוסעים בארבע שפות. אפשר להראות את זה – זה נכון לאתמול, זה ממש מאתמול, וזה לא בגלל הדיון הזה.

מה נאמר שם?

שאנחנו מבקשים מהציבור לבחון לפני שהוא מבצע פעולה כלשהי.

שיבחן את שער ההמרה ואת עלות העסקה.

את עלות העסקה ואת שער ההמרה. אם במקרה מישהו לא עושה את זה – אני מזכיר שבאולם הנכנסים, הם יושבים צמודים אחד לשני.

גם ביוצאים, לא?

גם ביוצאים. רק במקום אחד, באולם מקבלי הפנים, זה במקומות נפרדים, בכל שאר שלושת האולמות זה אחד ליד השני, אתה יכול ללכת ולהשוות בדקה. אם עד לפני כחודש היה להם שער מטבעות רץ, אז הנה, זה מה שעשו לאחרונה – אותיות בשערים בולטים – כלומר היום יותר קל לנוסע לראות את השערים, כשהוא עומד, משני הכיוונים. מה שאתה רואה כרגע אלה שערים ישנים, זה לא נכון להיום, הצילום הוא לא מאתמול.

אם נצטרך ונראה שעדיין חלק מהציבור לא עושה את ההשוואה, אנחנו גם נכריז במערכת הכריזה שיש לנו באולמות. מה שכתוב שם אנחנו נכריז גם במערכת הכריזה.
במידה שבסופו של דבר, לצערי, לא נצליח להגיע לשערי עמלות סבירים, אנחנו נפעל בצד המשפטי כדי להפסיק את החוזה, עם כל המשמעויות של זה.

מה אבני הדרך במסלול שאנחנו עומדים בו, מהיום?

אני מזכיר שהחברה עובדת רק שלושה חודשים, זה לא שהחברה עובדת שנים. החברה עובדת רק שלושה חודשים בנתב"ג. אני מעריך שבמהלך החודש-חודשיים הקרובים, מקסימום, אם לא יהיה שינוי משמעותי, הרשות תשקול שוב את צעדיה - ומה שאמרתי אני לא אומר רק בשמי, אני אומר כמובן בשם הרשות - היא תשקול את צעדיה, עד הפסקת חוזה.

האם נציג החברה הספרדית נמצא?

שלום. עורך-דין שי דיל, אני מייצג את החברה הספרדית. זוהי חברה ספרדית שיש לה סניפים בכל העולם והיא מתמקדת בעיקר בשדות תעופה. כרגע, כמו שאמר מר שפירא, יש בשדה התעופה בישראל שני חלפנים שכל הזמן נמצאים אחד ליד השני.
בהסכם של בנק הפועלים אכן יש סעיף שמגביל את שער החליפין, בהסכם שלנו אין סעיף שמגביל, וזה היה ההסכם שעל בסיסו ניגשנו למכרז ועל בסיסו נתנו מחיר הרבה יותר גבוה מבנק הפועלים, בשיעור ניכר.
אחרי כמה פניות וכמה שיחות שהיו לנו עם רשות שדות התעופה, אכן הורדנו את המחירים ועשינו שינויים מאוד גדולים יחסית למחירים שהתחלנו איתם. אנחנו עדיין בוחנים את השוק כי כפי שנאמר, אנחנו נמצאים רק שלושה חודשים בשוק – ואלה לא השלושה חודשים הכי חזקים מבחינת נפח הפעילות בשדה התעופה.

עסקאות בשדה התעופה מתאפיינות בסכומים נמוכים יחסית – כמו שנאמר, פלוס-מינוס הממוצע הוא 200 דולר. היום, מה שעושים רוב הישראלים, הם קונים מטבע חוץ, הם לא באים חזרה עם מטבע חוץ ומחליפים אותו לשקלים – לפחות זה המידע שלנו יש – והיום, ישראלים שיוצאים מהארץ כדי לקנות מטבע חוץ, במרבית המקרים, כשזה בסכומים נמוכים, עדיף להם לעשות את העסקאות אצלנו כי זה יותר משתלם להם כלכלית מאשר ללכת לבנק הפועלים.

אני מסכים שבנכנסים – כשבאים תיירים להחליף שקלים לדולרים – יש עדיין פערים. כמו שאמרנו, אנחנו עדיין לומדים את השוק, אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק איפה יהיה שער החליפין הכי טוב לנו מבחינה מסחרית.

בנכנסים מחליפים שקלים לדולרים?

תיירים שנכנסים מחוץ-לארץ מחליפים דולרים לשקלים, אולי טעיתי בלשוני. אני מסכים שבאים תיירים ומחליפים דולרים לשקלים, יש פער כלשהו בינינו לבין המתחרה – שזה בנק הפועלים – ואנחנו עדיין בוחנים את השוק כדי לראות איפה נקודת האיזון שהיא הכי טובה לנו מבחינה כלכלית וגם לציבור כי הציבור, בישראל בייחוד, הוא לא ציבור מטומטם. הוא רואה את שני התעריפים והוא בוחר איפה הכי שווה לו להחליף.
עדיין כרגע אנחנו נמצאים בפעילות הפסדית במשך שלושת החודשים האחרונים, אנחנו לא מרוויחים כסף מהשערים הנוכחיים.

לגבי מחירים בשאר שדות התעופה בעולם – עשינו מחקר גם לגבי שאר שדות התעופה בעולם שבהם אנחנו לא פעילים – התעריפים בשדות התעופה בעולם הם גבוהים משמעותית מאשר תוכל למצוא ברחוב אחרי שתצא משדה התעופה.

כדי לסבר את האוזן, לדוגמה במדריד ההבדל בין קנייה למכירה עומד על 38%, באמסטרדם – 33%, בדאלאס – 32%, במיאמי – 22%, ואצלנו ה-spread בין קנייה למכירה הוא הרבה יותר נמוך.

כמה זה אצלכם?

היום זה 11%. אנחנו לא רוצים לצאת מהשוק הישראלי, אנחנו השתתפנו במכרז ונתנו מחיר מאוד מאוד גבוה על מנת להישאר בשוק הישראלי ולתת שירות מאוד מאוד טוב, כפי שאנחנו עושים בשאר שדות התעופה בעולם. נכנסנו למכרז בהתבסס על הידיעה ששער החליפין שאנחנו יכולים לקבוע הוא יחסית חופשי, והשוק עצמו מכריח לרוב את שערי החליפין להגיע למצב שבו הצרכן יקבל את התעריף הכי טוב, בייחוד כשיש שני מתחרים ולא צריך ללכת מאוד רחוק כדי לראות את המחיר של השני, הוא ממש לידנו. ועובדה שלמרות שאנחנו משלמים הרבה יותר מהמתחרה שלנו בשדה התעופה עצמו, עדיין במקרים מסוימים אנחנו יותר טובים ממנו.

מי עוד מעוניין להתייחס?

עורך-דין אסף שפירא, אני מייצג את "צ'יינג פלייס" שהיתה זכיין עד חודש אוקטובר האחרון ויש לה ניסיון של שנים רבות בשדה התעופה.

במקרה יש לנו אותו שם משפחה.

אין קשר משפחתי – למען הגילוי הנאות.

אבי גרינר, "צ'יינג פלייס", החברה שהיתה הזכיינית הקודמת. אתחיל באיזשהו סיפור כדי שנבין – לא מרוויחים, כן מרוויחים, חוץ-לארץ, לא חוץ-לארץ, כל מיני סיפורים - סיפור על אותו חייל שרצה לנסוע לחופשה.

סיפור אמיתי.

סיפור אמיתי. רצה לנסוע לחופשה בתאילנד. לקח מהדודה הראשונה שלו 100 דולר, מהדודה השנייה 100 דולר, מהדודה השלישית 100 דולר, הבחור אסף 2,000 דולר. בא לשדה התעופה, החליף את ה-2,000 דולר לכסף תאילנדי. נחת בתאילנד, מתברר לו שהוא שילם כמעט 1,000 דולר עמלה.

50%?

לקחו לו כמעט 50%, אנשים שמדברים פה ולא יודעים מה זה עמלות וכמה זה עמלות. אותו חייל, הסבא שלו הוא עורך-דין מאוד מפורסם בארץ, הוא בפנסיה – הוא מאוד מפורסם, הוא ביקש לא להזכיר שמות – אבל אני רוצה לומר, שנדע על מה אנחנו מדברים.
נכון שהדברים מאז תוקנו ונכון שהרשות עשתה כמה דברים מאוד חשובים, במיוחד בקטע של היוצאים, אבל עדיין, מטבע אקזוטי – הוא דיבר על הדולר, הוא דיבר על מטבעות אחרים – במטבעות האקזוטיים יש שם השתוללות טוטלית.
בלי שום קשר, צריך להבין. תחרות – בדרך כלל החץ שלה הוא כלפי מטה. פה בתחרות – החץ קודם כול תמיד כלפי מעלה. כשמדברים פה על אחוז נקודה או על הפרש, צריך להבין שבתחרות, בנק הפועלים הולך תמיד למחירי מקסימום, הוא לא הולך למחירי מינימום – אני לא רוצה להגיד מעבר לזה כרגע על בנק הפועלים כי יש שם סיפור אחר – אבל הבנק תמיד עם החץ שלו כלפי מעלה, כל השערים שלו הם במקסימום.
אין תחרות. תחרות זה כשאחד מוריד את המחיר והשני מוריד את המחיר, וכל אחד נלחם על הלקוח. פה אין מלחמה עם הלקוח, אין תחרות. החץ הוא למעלה.

כן, זה חשש שהעלינו בישיבה הקודמת.

אני מכיר כלכלה אחרת, לא מכיר את אותה כלכלה.

אני גם לא מבין איך אפשר להגיע בכלל למצב הזה. לבנק הפועלים יש סעיף בהסכם שלו, שהוא מחויב לגבות לפי ממוצע שלושת הבנקים. הוא לא יכול להעלות כמה שהוא רוצה, יש לו הגבלה.

כן, אבל זה המקסימום, הוא יכול גם לרדת. אם היו שתי חברות כאלה, היו נלחמים על הלקוח.

לפני שהספרדים נכנסו, הבנקים גם היו במקסימום או לא?

הבנקים היום לא במקסימום.

הבנק הוא במקסימום, אבל לא משנה, אני מבקש להגיד. כשיש תנאים שווים, תחרות שווה – החץ הוא כלפי מטה, כל אחד רב על הלקוח. היום, בנק, אין לו סיבה להוריד. איזו סיבה יש לו להוריד? הוא יודע שהוא ילך לצד השני, זה לא יכול לקרות.
מה קורה, הם אמרו בעצמם שהם משלמים הרבה מאוד כסף לרשות והם לא מרוויחים כסף. אני רוצה שנסדר לרגע את מה שקורה פה.
האנשים האלה, אם הם לא ירוויחו לפחות 9%, 10%, אין להם מה לעשות שם. הם חייבים להרוויח בין 9% ל-10%, אין דבר כזה. הוא יכול להביא דוגמאות מכל העולם, 10% אף אחד לא משלם.

10% זה נחשב - - -

אני אסביר. הם נותנים 5.65 פלוס מע"מ לרשות – כשמוסד כספי לא מזדכה על המע"מ – זה מגיע ל-6.50 ומשהו. יש לו הוצאות 2%, הוא כבר מגיע ל-8.5. רוצה להרוויח חצי אחוז – הוא כבר מגיע ל-9. יש לו עוד הוצאות – חשמל וכו'; הכסף שווה כסף, הכסף הוא לא בחינם, גם לכסף יש עלות. להוציא את הכסף – זה מזומן, יש לו עלויות, הוא חייב להגיע ל-10%. כשהוא מוכר מתחת ל-10%, הוא מפסיד כסף.
הוא אומר בעצמו – אני מפסיד כסף. גם כשהוא מוכר ב-20%, גם כשהוא מוכר ב-24% לתיירים – כשהוא מוכר את הדולר ב-3.10 לתייר שנכנס לישראל, הוא אומר שהוא מפסיד כסף, ויכול להיות שהוא צודק.

3.10 מוכרים את הדולר?

לא, זה לא מספר נכון.

תקשיבו, אני יכול עכשיו לנסוע עם כולכם לשדה התעופה, אם מישהו ימצא שמה שאני אומר הוא לא אמיתי, אולי - - -

עכשיו אני נוסע לשדה, אני אראה את זה?

3.11 במקסימום. אמרתי 3.10 כי זה מה שהיה אתמול. אולי היום זה 3.11.

3.31

יש עמלה, תוסיף את העמלה. זה לפני עמלה.

ואחרי עמלה?

יורם, זה לפני עמלה?

על 1,000 דולר.

3,260.

זה לא 3.10.

אני אסביר. אני חוזר ואומר – ב-1,000 דולר יכול להיות שזה 3,260. ב-100 דולר – 310, אולי 311 היום, אולי.

זה לא המרה. אני אומר – פעולה כזאת בערכים כאלה זה לא המרה.

קודם כול, אין לנו ויכוח שיש בנכנסים בעיה – ציינתי אותה, לא צריך שאבי יגיד אותה. אני אומר שיש בנכנסים בעיה, אבל דרך אגב, מטר לידו – 3.60 ומשהו, תוריד את העמלה גם כן.

ועדיין אנשים ניגשים.

אנשים ניגשים.

אנשים מסכנים. זה לא להאמין, שני אנשים עומדים באותו דלפק – על 1,000 דולר אחד משלם 400 שקלים יותר מהשני.

אולי דווקא בגלל שהם צמודים, אנשים אומרים: בטח זה אותו דבר אצלם.

בדיוק.

לא מאמינים שיכול להיות הפרש כזה.

(מציג צילומים) אתה צריך לעמוד פה, מול נמצא השלט ויש את שני השערים.

אנשים לא נהנים לשלם יותר.

אתה רואה את זה מול העיניים, לא צריך ללכת כל כך רחוק. תראה, זה אולם היוצאים, זה לא הנכנסים. זה עומד לך מול העיניים, ותראה את האותיות – זה של הבנק וזה של הצ'יינג'.
.

שיניתם.

אני לא אומר שלא שינינו, אבי, אני לא אומר שאני מרוצה. לא שמעת אותי אומר שאני מרוצה.

3.10 אתמול. דרך אגב, אני יכול להראות לך.

אבי, לא צריך, יש לי הכול. אני לא בדין ודברים איתך, אני לא מתווכח איתך. בן-אדם בא לפה, הוא צריך להחליט. הלקוח הסביר שבא ורואה את זה מול עיניו – יקרא, יסתכל פה ויסתכל פה – תראה, מאותה נקודת מבט, צילמנו לך את זה מנקודת מבט של הנוסע. זה ביוצאים, בנכנסים אין בעיה. אחוז זה באמת בתחום הסבירות של התחרות, אוי ואבוי אם זה יהיה על אותו מספר, תגיד שיש קרטל.

הנכנסים זה היכן שהם לא יושבים אחד ליד השני, נכון?

לא, לא, הבעיה היא בנכנסים. זה באולם הנכנסים, היכן שלוקחים את המזוודות.

גם במקבלי הפנים.

כן, אבל שם פחות מגיעים.

שם רוב הפעילות.

כאן זה מקבלי הפנים, הנה השלט בדיוק. זה אולם היוצאים (מציג צילומים). זה אותו דבר, רק בהגדלה. זה כלום, זה המרחק ביניהם – עמוד. בנכנסים זה עוד יותר קרוב, זכוכית מפרידה ביניהם. המקום היחיד שהם לא צמודים אחד לשני זה באולם מקבלי הפנים, ליד כל אחד שמנו את השלט הזה.

אז מה זה נכנסים?

זה באולם שבו אתה מקבל את הקונברים.

ב-Check-in גם יש?

כן, זה ב-Check-in.

בדיוטי-פרי.

זה בדיוטי-פרי אבל יש אותו דבר ב-Check-in. אין הבדל. ב-Check-in זה אחד מול השני.

כשעוברים במסדרון.

נכון, בדיוק כשעוברים במסדרון זה אחד מול השני. אני אומר לך שוב, כרמל, אנחנו לא נאפשר שזה ימשיך. הם יודעים את זה, ישבנו רק השבוע. הם יודעים את זה, אנחנו לא נאפשר. או שהחברה תמצא את הפתרון או שאנחנו נלך בהליך משפטי שיש לו מחיר, אני יודע שיש לו מחיר. אנחנו כריבון לא רוצים להיכנס למקום הזה.
(מציג צילומים) – זה בנכנסים. שמנו שלט גם פה וגם פה, הם יושבים אחד ליד השני. אחרי העמוד הזה – קשה היה לצלם – יש זכוכית, זה כל מה שמפריד. יש עוד שני מטרים – אתה עומד פה, אתה רואה גם וגם, ותראה איפה שמנו את השילוט. אתה אומר: אנשים, לא תהיה להם ברירה, הם יראו בסוף שכל התנועה תלך לפה, ולא תהיה להם ברירה.

יש לך נתונים כמה המחזורים שלהם, לא?

כן, אבל שלושה חודשים זה עוד לא שוק. אנחנו צריכים לראות איך יהיה הפסח הזה, הפסח הזה יהיה מאוד משמעותי בתנועה, תהיה תנועה יפה מאוד בפסח, לשמחתנו – גם תיירים וגם ישראלים – אבל זה בעיקר התיירים. ישראלים, הראיתי לך, זה 1.1% במקסימום.

שאלה אם זה לא מוות ידוע מראש.

קודם כול, יכול להיות.

אומר פה העורך-דין - אני כבר היום ב-11% שלי מפסיד, ואתה אומר - אני עוד רוצה לקחת אותו למטה. השאלה אם זה לא סוף ידוע מראש, שצריך לטפל.

אל"ף, יכול להיות שכן, אני לא אומר שלא. אני אומר כך – אם לא יימצא פתרון פיננסי, הם לא יהיו. הם לא יהיו.

זה קצת מדאיג אותי. אני לא כל כך מבין מה "צ'יינג' פלייס" עושים פה, עם כל הכבוד.

הזמינו אותנו – באנו.

הם היו גם בדיון הקודם.

אני מבין, אבל הם פנו בעתירה לבית-המשפט, ובעתירה לבית-המשפט הם הפסידו.

משנה לי דבר אחד – אם מה שאומרים, נכון או לא נכון. מי הם, למה הם פה, אינטרס יש להם – אומרים אמת? מה שאומרים לא אמת, תגיד. אני צריך אנשים שיביאו נתונים, יעבירו את השקפת העולם. יש לכם אינטרס מנוגד – זה ברור לי, אבל זה שהם מתחרים שלכם לא פוסל אותם מלשבת פה, להיפך.

אנחנו שוקלים את הכול. תאמין לי, כשאני מסתכל אני זוכר בדיוק שהוא הפסיד בעתירה, הפסיד במכרז.

הוא ביקש שיבטלו את - - -

ושהוא אולי מאוד רוצה גם לחזור ולהחליף אותך. אותי מעניין ששער ההמרה יהיה סביר משום שזו לא המרה, זו שחיטה. זו שחיטה.

זה גזל.

אפילו על 1,000 דולר, לתת 3,260 – פה זה דולר, זה אפילו לא מטבע אקזוטי - לקחת לחייל שנוסע לתאילנד כמעט 50% עמלה...

אני לא אומר מאיפה לקחו את המספרים האלה.

זהו, אז אתם חולקים על זה. יש הוכחות לדברים האלה?

אני יכול להראות לאדוני פעולה שנעשתה ביורו.

50% עמלה.

לא, גם 40%.

זה פחות מארבעה דולר. יותר שחיטה מזה קשה למצוא.

אסף, שאלה ממתי אתה מביא את הדוגמה.

לא הבנתי את הנתון.

3.95 ליורו.

זה לא מעכשיו.

זה מחודש פברואר.

הם תיקנו.

אני מסכים איתך. אני רוצה שיהיה פה ברור. אנחנו לא הספרדים ואנחנו לא צ'יינג' פלייס, עם כל הכבוד לצ'יינג' פלייס ועם כל הכבוד לספרדים.

אנחנו הנוסעים והתיירים.

אנחנו לא משני צידי המתרס, אנחנו בדיוק מאותו צד. כמו שיש לו אינטרס להגן על הציבור, לנו יש אינטרס להגן על הציבור, אין לנו שום אינטרס אחר.

יש מגבלות משפטיות שהן לא פשוטות, שאתה מבין בהן יותר טוב ממני. אסף, אתה מבין בהן יותר טוב ממני.

לא בטוח, אבל בסדר.

אני בטוח. לא שאני לא מבין, אבל אתה מבין בהן יותר טוב ממני. הם יודעים את עמדתנו בצורה מאוד ברורה, נכון לשלשום – גם בעבר וגם נכון לשלשום.

אמרתי להם זאת שלשום ואני אומר את זה לכרמל, אני לא אומר לכם – עם כל הכבוד, אתם גוף מתחרה - במידה שלא יימצא פתרון ולא נראה ששערי ההמרה הם סבירים, אנחנו נפסיק את החוזה הזה.

אוקי, זו אמירה ברורה.

נפסיק את החוזה, עם כל המשמעויות שנגזרות ממנו – ויש הרבה משמעויות.

ברור.

אנחנו ריבון, אנחנו לא - - -

מהמפעיל הבא תקבלו הרבה פחות שכירות.

לא דיברתי עכשיו על זה.

לגבי המספרים שאתה אומר, על אלפי דולרים שמחליפים בשדה התעופה, אני יכול להגיד שבחודש מרס, במכירה היו 6,999 פעולות, 76 מהן היו מעל 1,000 דולר, זאת אומרת 1%. 1%, אז אני לא מבין מאיפה יש לך את המספרים שיש הרבה אנשים שמתלוננים.

יורם בעצמו אמר שהממוצע הוא 200 דולר. איך יכול להיות 1,000 דולר? איך הגעת ל-1,000 דולר?

לא, אני אומר לך שהממוצע שלנו היום הוא 125.

יורו.

הוא דיבר על 76 עסקאות מתוך ה-7,000.

יש פה מחירים של כל שדות התעופה בעולם – בדאלאס, בפריס, במדריד – לגבי העמלות שהם לוקחים. לעומת זה אנחנו זולים מאוד.

נשמח לראות. של מי המסמך הזה?

תבקש את "היתרו".

תשאיר לנו בבקשה את המסמך. תודה. האם יש עוד הערות?

אני חושב שעל-פי הנתונים – גם אם יש מקומות בעולם שבהם אחוזי העמלה הם ברמות כאלה גבוהות, לא בטוח שזה מצדיק שגם בישראל זה יהיה כך. אנחנו משתדלים, לא נורא אם נהיה אור לגויים, גם אם זה המצב בעולם, כי מבחינה צרכנית זה ממש פיגוע שאדם מגיע בצעד הראשון שלו לחופש ונתקל בעוולה צרכנית כזאת, וגם תייר שמגיע – זה הפנים שלו.
כל תייר, התפיסה שלו היא שהדברים האלה אמורים להיות מפוקחים, מוסדרים ולא מופקרים. עמלה מעל 10% על מטבע כמו דולר או יורו, בטח עשרות אחוזים – גם אם זה על מטבע אקזוטי – זה מצב שאסור שיימשך.

אני שמח לשמוע שהרשות עם אצבע על הדופק, ולאחר פסח תגבש את צעדיה בהתאם ליכולת שלה לשנות את המצב ללא הליכים משפטיים, אבל הצהרת באופן מפורש שאם זה לא יעזור, האופציה הזאת מונחת על השולחן.

חד-משמעית.

לרבות הסנקציה האולטימטיבית שכולם לא רוצים להגיע אליה.

לא רוצים להגיע אליה.

אבל אם לא תהיה ברירה, גם היא נמצאת על השולחן.

חג הפסח הזה יביא עמו המון נוסעים, נקווה שאולי עוד לפני כן תנסו לעשות איזונים כי אלה באמת שתי תקופות שבהן הציבור הישראלי עובר בעיקר דרך השדה, ובדרך כלל זה גם האנשים שלא עוברים כל השנה אלא זו הפעם שהם מבקרים, וחבל שזה הטעם שיישאר להם וחבל שהם יפסידו סתם כסף. אנחנו רוצים שכולם ירוויחו, אבל כל דבר צריך להיות בהגינות, זו המטרה.
אנחנו נקבע עוד ישיבת מעקב לאחר פסח, וניפגש. כל-טוב לכולם.

חג שמח.

חג שמח.

תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 16:10.>