PAGE
7
ועדת הכלכלה
26/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 812>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ג' בניסן התשע"ב (26 במרס 2012), שעה 14:00

<תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע"א-2011 – תקנות המחליפות צווי פיקוח>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

>
חנה וינשטוק טירי - יועצת משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

נילי כהן - סגנית מנהל מינהל תרבות ואמנויות, משרד התרבות והספורט

מרדכי שנבל - נשיא לשכת המבקרים הפנימיים בישראל

שלמה קלדרון - נשיא כבוד, לשכת המבקרים הפנימיים בישראל

ניר לוי - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל

דוד דהן - המשמר החברתי

ליאור רותם - דובר הוועדה

אתי בנדלר
אביגיל כספי

אמיר רוזנברג - מתמחה

לאה ורון

טלי רם
<תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע"א-2011 – תקנות המחליפות צווי פיקוח>

צהרים טובים. אנחנו פותחים ישיבה של ועדת הכלכלה. על סדר-היום: תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע"א-2011 – תקנות המחליפות צווי פיקוח. בבקשה.

התקנות האלה הן די טכניות. המון צווי פיקוח עודכנו מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, ונכון, יש הן דרישה מצד הכנסת והן הליך שתלוי בבג"ץ, לבטל את כל צווי הפיקוח מאחר שמדובר בחקיקה לשעת חירום ואין מקום לאותם צווי פיקוח - מה שלא צריך, לא צריך ומבטלים, ומה שיש לגביו הוראות חשובות, מחפשים אכסניה אחרת.
בכל מה שעשינו, לא עשינו שום דבר מהותי. הוראות שהיו חשובות לנו, פשוט העברנו לאכסניה מכוח חוק הגנת הצרכן.

ישנם כמה צווי פיקוח שאנחנו רוצים לבטל. למשל, צו הפיקוח בנוגע לבתי אוכל, צו הפיקוח בנוגע למספרות, צו הפיקוח בנוגע למכבסות, ולגבי בתי עינוג – זה לא צו בסמכות שר התמ"ת אלא בסמכות שר הפנים, אבל יש שם הוראה שנוגעת להצגת מחירי שירותים.

באותם צווים, ההוראות החשובות שהיינו רוצים לשמר זה באמת ההוראות בנוגע לחובת הצגת מחירי שירותים.
סעיף 17א לחוק הגנת הצרכן קובע את ההוראה הכללית לגבי הצגת מחירים. הוא מדבר על הצגת מחירים לגבי טובין, והוא אומר שיש חובה להציג מחירים על גבי טובין.

לגבי הצגת מחירי שירותים, להבדיל מטובין – היום אין חובה כללית להציג את המחיר של שירותים. אין חובה כללית, כמו שיש חובה להציג על גבי מוצרים, אלא יש סעיף מסמיך לשר, סעיף 17ג רבתי: "השר רשאי לקבוע שכל עוסק שעסקו או חלק מעסקו הוא עשיית שירותים בתחום שקבע, יציג במקום עסקו את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן השירות או עשייתו; הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות."

מה שעשינו בתקנות האלה, קבענו תקנות, לקחנו את ההוראות מאותם צווים ואמרנו שתהיה חובה מכוח תקנות הגנת הצרכן להציג את המחירים של אותם שירותים – של שירותי מספרה, שירות בבתי אוכל, שירות מכבסה ושירות עינוג, כשאני יכולה להתייחס מהו שירות עינוג, זה מוגדר בחוק רישוי עסקים. עינוג ציבורי זה הצגות תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול.
לא יצרנו נורמה חדשה. אנחנו פשוט מעבירים נורמה ממקום חקיקה מסוים שרוצים לבטל אותו למקום חקיקה חדש.

אנחנו משתוקקים לשמוע את ההקראה.

"תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע"ב-2012" – צריך לתקן את התאריך.


"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 17ג ו-37 לחוק הגנת הצרכן, בהתייעצות עם הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לפי חוק יסוד: הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1. בתקנות אלה –
"בית אוכל" – כל מקום שבו מסופק בתמורה אוכל או משקה באותו מקום, למעט אולם אירועים;

"שירות בבית אוכל" – מכירה או הגשה של אוכל ומשקה;

"שירות מספרה" – טיפול בשערות וכל שירות אחר הניתן במספרה;

"שירות מכבסה" – לרבות כביסה, ניקוי, ניקוי כימי, גיהוץ וצביעה של כבסים;

"עינוג" – עינוג ציבורי, כהגדרתו בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968."

האם יש למישהו הערות לסעיף 1, סעיף ההגדרות? אין.

הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 1 נתקבלה.

סעיף 1 אושר. הלאה.

"הצגת מחירי שירותים

2.(א) בעל עסק, שעסקו או חלק מעסקו הוא עשיית שירותים כמפורט להלן, יציג במקום עסקו את המחיר

(א) שירות מספרה;
(ב) שירות בבית אוכל;

(ג) שירות מכבסה;

(ד) עינוג.

(ב) הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי, במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות."

יש לי שתי הערות קטנות, אדוני, לתקנה 2 המוצעת. קודם כול, כתוב: "יציג במקום עסקו את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן השירות או בעד עשייתו".

השירות – עלול מאן דהו להבין שהוא שירות כולל, ואני מציעה שיהיה כתוב: בעד כל שירות שהוא נותן או בעד עשייתו, משום שלמשל במספרה נותנים סוגים שונים של שירותים, כך במכבסה וכך גם כמובן בבית אוכל. זוהי ההערה הראשונה.
הערה שנייה היא יותר שאלה שאני מבקשת התייחסות אליה. הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי, וגומר. כידוע, בהתאם לתקנות שירותי תיירות יש אפשרות במקרים מסוימים להציג מחירים בדולרים.

רק בבתי-מלון.

בבתי-מלון. זה קצת מתנגש כאן.

זה רק לגבי שירות בבתי אוכל.

לא, זה מחיר לינה לתייר ושירותים נלווים בבתי-מלון המיועדים לתיירים שלנים באותו בית-מלון.

כן, אבל שם זאת הוראה ספציפית רק לגבי שירותים שניתנים בבית-מלון. אני לא חושבת שתהיה סתירה כי זוהי הסדרה ספציפית באותו מדרג נורמטיבי. אני חושבת שזה יכול לדור זה בצד זה, וזה לא יוצר איזשהו קושי.

את לא חושבת שמישהו יגיד שזוהי הוראה מאוחרת להוראה הקודמת?

לא, כי זאת תקנה ממש ספציפית. זוהי תקנה שמדברת על כללים להצגת מחירים – שירותי מלון לתייר, שניתנים לתייר. זה מאוד מאוד ספציפי, אני לא חושבת שיכולים לומר שהתקנות האלה גוברות.

כי אלה שירותים שניתנים גם לתייר בבית-מלון.

נכון, אבל שוב – מאחר שמדובר בהוראה ספציפית, אזי היא גוברת.

אוקיי. לחלק הראשון יש לך התנגדות?

לא.

יהיה כתוב: בעד כל שירות שהוא נותן או בעד עשייתו.

יש לי הערה בעניין הזה. נילי כהן, משרד התרבות. לגבי "עשייתו" – אם אנחנו מדברים על הצגות תיאטרון, מחול או מה שאת הקראת, "עשייתו" בלכסיקון של התרבות זה היצירה עצמה. לכן קיימת שאלה, תבהירי מה זה "עשייתו".
אם מפרסמים הצגת תיאטרון, מדובר בשירות, בהצגתה בפני הציבור, אבל "עשייתו" היא כבר לא בשליטה של תיאטרון מארח. למשל, תיאטרון ירושלים מארח אבל מי שעשה את המוצר, את ההצגה, יכול להיות כל תיאטרון אחר.

כאן צריכים לדייק יותר לגבי המילה "עשייתו", אולי למצוא טרמינולוגיה אחרת.

המילה "עשייתו" לקוחה מהחוק המסמיך, אבל אני חושבת שהכוונה היתה לעשיית השירות, להצגת המופע בעצם. אני מבינה את ההערה שלך.

למה הכוונה הצגת המופע? המופע עולה על הבמה.

אולי "הפקתו"?

הפקתו, זה על-ידי התיאטרון. נניח תיאטרון הבימה מפיק הצגה, ותיאטרון ירושלים קונה את ההצגה ומציג אותה.

החובה מוטלת על בעל העסק, זה מה שכתוב.

בעל העסק במקרה הזה הוא תיאטרון ירושלים או תיאטרון הבימה? ירושלים.

ברור, אז הוא זה שמחויב להציג את המחירים.

כן, אבל יש כאן קצת בעיה.

"או עשייתו".

העניין הוא שלקחנו את זה מהחוק המסמיך.

ו/או עשייתו.

ו/או – אולי זה פותר את הבעיה.

זה אולי פותר את הבעיה אבל לא משתמשים בזה בחקיקה.

אבל יש "או".

כתוב: "או בעד עשייתו".

וזה מספיק.

לא בטוחה שזה פותר את הבעיה. אני רוצה להביא לתשומת-הלב שהצווים שמבטלים אותם עכשיו, מטילים הרבה יותר חובות מעבר להצגת המחיר, זאת אומרת שביטול הצווים האלה בעצם פוטר בעלי עסקים רבים מחובות שונות הקיימות היום, שאולי לא נאכפות, אבל אתן דוגמה לגבי בתי עינוג.
אני לא מכירה איפה מציגים היום את המחירים. אם את מדברת על תיאטרון ירושלים, אני מרבה לבקר שם, מעולם לא ראיתי על לוח המודעות מחירי כרטיסים. אבל מעבר לזה, בהתאם לצווים הקיימים היום, הם צריכים לפרסם למשל גם את מבנה האולם, גם בבתי קולנוע, כדי שכאשר אדם רוכש כרטיס הוא יראה איפה הוא ממוקם. לא ממלאים את זה בפועל, אף אחד לא אוכף את זה.

את זה יש בפרסומים השונים.

אם את נכנסת לאינטרנט, אז יש את זה.

תיאטרון ירושלים מפרסם חוברת עם המחירים, ובאינטרנט יש - - -

על כל פנים, זאת השאלה – האם זה ברור שאדוני מוותר על חובות שונות שנקבעו, שקיימות היום בדין.

יש לנו בעיה עם זה?

אני רוצה להתייחס. אנחנו חייבים היום לבטל את צווי הפיקוח, זוהי הוראה גם של הכנסת.

אין מחלוקת.

לגבי הצו הזה של בתי עינוג, קודם כול הוא צו באחריות שר הפנים, לא שר התמ"ת. אנחנו באנו ואמרנו להם – אל תבטלו את הצו עד שאנחנו נסדיר את העניין של הצגת מחירים.

צריך להבין שלא לכל הוראה יש אכסניה, אין מה לעשות. אם החוק, יש לו סעיף מסמיך, אזי אפשר לעשות. לא כל הוראה, אנחנו יכולים למצוא לה אכסניה מתאימה.

לגבי יתר ההוראות בצו של שר הפנים, אני באמת לא יודעת לומר אם יש בדעתם כן לעגן איפשהו חלק מההוראות, אבל בכל מקרה, לגבי מספרות, בתי אוכל ושירותי מכבסה – יש שם כמה דברים מאוד ארכאיים שלא קיימים היום, ויש דברים שאין לנו אפשרות לקבוע אותם מכוח חוק הגנת הצרכן.

האם יש נוסח להצבעה?

כן. זה הנוסח שהוצע לוועדה, בשינוי אחד, כפי שקראתי ברישה של תקנה 2(א). במקום "הנדרש בעד מתן השירות או עשייתו" יבוא: "בעד כל שירות שהוא נותן או בעד עשייתו".

מי בעד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 2, בכפוף לשינויים, נתקבלה.

אושר.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:15.>