PAGE
22
ועדת הכלכלה
28/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 814>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ה' בניסן התשע"ב (28 במרץ 2012), שעה 10:15

<צו פקודת ביטוח רכב מנועי (הארכת תוקף השתתפות עצמית), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

>
ניר ברטל - מחלקת ביטוח כללי באגף שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

עו"ד ירון גולן - לשכה משפטית, משרד האוצר

עו"ד הילה דוידוביץ-בלומנטל - משרד המשפטים

עו"ד אילנה שינדלר - מנהלת מחלקת תביעות, המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול")

עו"ד שרון סלטו - סגניתמנהלת מחלקת תביעות, המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול")

שמואל מלכיס - מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח

עו"ד דוד אור-חן - יו"ר פורום נזיקין, לשכת עורכי-הדין

עו"ד אריאל פרויליך - נציג לשכת עורכי-הדין

אליעזר אלג'ם - יו"ר ע"ר מועדון האופנועים הישראלי

עו"ד עמית ברגמן - מועדון האופנועים הישראלי

עו"ד קרינה וזנה - נציגת העותרים לבג"צ

עו"ד אילן קנר - נציג העותרים לבג"צ

ניסים בנימין - נציג הענף הדו-גלגלי

איתי עצמון

לאה ורון

הדר אביב
<צו פקודת ביטוח רכב מנועי (הארכת תוקף השתתפות עצמית), התשע"ב-2012>

בוקר טוב, אנחנו פותחים את הישיבה הראשונה להיום של ועדת הכלכלה. על סדר-היום: צו פקודת ביטוח רכב מנועי (הארכת תוקף השתתפות עצמית), התשע"ב-2012. אני מבין שזו בקשה של שר האוצר להאריך לצמיתות את ההסדר להשתתפות עצמית בביטוח חובה של רכב דו-גלגלי. זה הסדר שמתקיים, כפי שאנחנו מבינים ושומעים גם מהממשלה וגם מצד הרוכבים, בהצלחה מרובה ובשיעור השתתפות הולך וגובר.

אין לנו שום נתון אם זה הצליח או נכשל.

אדוני, מדברים פה רק ברשות דיבור. זה הנתון הכי בטוח.

ההסדר הוא פשוט מאוד, הוא מוכר לציבור גם בביטוחים אחרים. אדם משלם פחות בפרמיית הביטוח שלו, חוסך בתשלום הראשוני, וחלק מהנזק הראשוני אינו מכוסה על-ידי פוליסת הביטוח. זה מונע, לדעתי, תביעות סרק קטנות, ומייעל ומשכלל את "הפול" הביטוחי, ועל-ידי כך גם מוזיל בסופו של דבר לכלל הציבור את עלות הביטוח.

בואו נשמע את כל הצדדים, וקודם כל את הממשלה, בבקשה.

למעט נציגת משרד המשפטים, עורכת-הדין דוידוביץ-בלומנטל, אני לא רואה פה נציגים נוספים לממשלה. הנציגים של משרד האוצר, והצו הוא צו של שר האוצר, עדיין לא הגיעו - -

אז מי בפגרה? הכנסת או הממשלה?

לא, הם יודעים על הדיון.

כולכם יודעים. הם דיברו אתי כל יומיים בערך. אני מניחה שהם ייכנסו מיד.

אז נעבור לדובר אחר. בבקשה, אדוני.

שמי שמואל מלכיס מאיגוד חברות הביטוח, והנה הגיע נציג שוק ההון. כמו בדיון הקודם, אנחנו לא מתנגדים לעיקרון של השתתפות עצמית, זה עיקרון ביטוחי ידוע, אבל מפתיעה אותנו מאוד העובדה שלקראת הפיכת התיקון לפקודת רכב מנועי למצב של צמיתות במקום הוראת שעה, לא מוגשים לנו נתונים אמיתיים לגבי הניסיון שהצטבר עד עכשיו.

לפחות לפי הנתונים שאני קיבלתי מאקטוארים בענף הביטוח, ההנחה הקיימת היום היא גבוהה ביחס להשתתפות העצמית שנחסכת לחברות הביטוח, וההנחה האמיתית היתה צריכה להיות בסדר גודל של 15% ולא 20%. ואם לוקחים בחשבון את העובדה שמתכוננים, במאי, להגדיל את ההנחה ל-30%, אז בנוסף לכל הסובסידיות האחרות שבעלי הרכב הפרטי אמורים לשאת על גבם בסבסוד כלי רכב דו-גלגליים, מצטרפת גם ההשתתפות העצמית הזו – שלמרות שבעיקרון, ואולי עיקרון נכון, יש פה סבסוד נוסף שמוטל על הרכב הפרטי. ולכן, דיון כזה להפיכת התיקון לפקודה לעניין של קבע היה צריך להיות מלווה בנתונים אמיתיים שהפיקוח על הביטוח היה אמור להביא כדי לדעת איפה אנחנו עומדים בנושא הזה.

ראוי להזכיר עוד, שבביטוח רכב חובה מסוג היעדר אשם, גם הנושא של השתתפות עצמית הוא קצת בעייתי. אבל בזמנו הסכמנו לעיקרון, אז אני לא חוזר בי. אבל אנחנו צריכים לדעת, לפחות מבחינה מספרית, איפה אנחנו עומדים.

בוא נשמע את האוצר.

אני מבין שהנתונים שהתבקשו לגבי גובה ההנחה לא כל-כך רלוונטיים לענייננו.

שמעת את תחילת דברי? קיבלתי נתונים אקטואריים שההנחה הרלוונטית היא 15% ולא 20% כפי שהיא עכשיו ביחס להשתתפות העצמית הנתונה של עד 25,000 שקלים מאב נזק של כאב וסבל ושבעה ימי עבודה.

מה שעומד כרגע על הפרק הוא תיקון חוק שנעשה כהוראת שעה לפני ארבע שנים, ויש אפשרות באישור הוועדה להאריך אותו לצמיתות.

תיקון החוק הזה, תיקון 17, הוא סעיף שמסמיך את שר האוצר בהסכמת שר המשפטים בחלק מהדברים, ובהסכמת ועדת הכלכלה שנתנה את הסכמתה בזמנו לתיקונים אחרים.

גובה ההנחה שתינתן בגין השתתפות עצמית היא לא השאלה אם נכון להאריך או לא, והיא שאלה שצריכה להינתן בחלק מאותן הסמכות שניתנו, כלומר, במקום אחר.

אתה יכול להזכיר לוועדה למה נקבע אז תוקף כהוראת שעה ולא לצמיתות?

כן. ההסדר של השתתפות עצמית הוא חדש יחסית בענף רכב חובה. זה הסדר שמקובל כמעט בכל יתר ענפי הביטוח, ובו המבוטח נושא בעלויות מסוימות או בעלויות הראשונות כתוצאה מהנזק, וזה גורם לו להתנהגות ותמריצים כלכליים להפחית את הסיכון ואת הנזק. זה היה הסדר חדש בענף הזה, ולכן הוא - - - כהוראת שעה. זו הסיבה העיקרית.

עוד מישהו רוצה לומר משהו? בבקשה.

זה לא רק חדש בענף רכב חובה, אלא שהוא לא קיים בהתייחסות לשאר כלי הרכב מהסיבות שלא רציתי לפרט קודם – שכל נושא ההשתתפות העצמית בביטוח שהוא ביטוח רכב חובה הבנוי על עיקרון של היעדר אשם הוא קצת בעייתי, משום שבענף אחר של ביטוח ההשתתפות העצמית יוצרת השתתפות של המבוטח בנזק שעלול לגרום מקרה הביטוח, ולכן ההתנהגות שלו אמורה להשתנות כתוצאה מכך. בביטוח רכב חובה שהאשם הוא לא אלמנט שמתייחסים אליו, הנושא הזה הוא קצת פרובלמטי – הרי ברור לכולם שאף אחד לא רוצה להיפצע או להיהרג בתאונת דרכים – ולכן, שאלת ההשפעה על ההתנהגות לא קיימת כאן.

הסיבה העיקרית לכך שהוועדה הנכבדת הזו החליטה על השתתפות עצמית היא בעיקר להביא למצב שהפרמיה תהיה נמוכה יותר, ולכן זה הונהג אך ורק בביטוח אופנועים. אם אנחנו רוצים להפוך את זה למצב של צמיתות, הדיון הזה צריך להתקיים עם נתונים, ויש נתונים בנושא הזה. יש חברה שאוספת את כל הנתונים הסטטיסטיים בביטוח רכב חובה, עומד בראשה אקטואר רציני מאוד שנבחר במכרז על-ידי הפיקוח על הביטוח. האדם הזה לא נקרא לשולחן הזה, לא מציג את הנתונים שקיימים, במידה וקיימים, למרות שהוא מוציא את תעריף הסיכון הטהור בענף, והוא שקובע את תעריף הביטוח השיעורי, דהיינו את תעריף "הפול", והכנסת מתבקשת להחליט פה על הפיכת תיקון לקבע מבלי שיש לנו את הנתונים המתאימים.

לפי הנתונים האקטואריים שקיבלתי, כאמור, 15% היא ההנחה המקסימלית שמצדיקה את ההשתתפות העצמית - -

אין טעם לחזור על נתונים שנאמרו.

לא יודע. אולי אם אני אגיד כמה פעמים, אז בסוף יבינו.

זה רק גורע.

אני מבקש להצטרף למלכיס בעניין הזה, וגם אנחנו היינו רוצים לראות נתונים – כמה עושים השתתפות עצמית, מי עושה השתתפות עצמית, גילאים, נפחים, השתתפות עצמית ביחס למעורבות בתאונות, באילו סוגי תאונות, כמה תביעות לא נתבעו בגלל הדברים האלה, וכמה נתבעו למרות ההשתתפות העצמית. אני מבין שלנתונים האלה לוקח זמן "להתבשל", והם חסרים.

הנתונים לגבי מי עשה ביטוח בהשתתפות עצמית הם נתונים ברורים: אפשר לראות את הגרף לאורך שנה, מי עשה ביטוח, באיזה נפחים ובאיזה גילאים, וגם את הנתונים האלה היינו רוצים לראות.

מה שמונח כרגע על השולחן הוא העיקרון, ולא המידה לגביה מתעוררות פה שאלות ועליה נתונים יכולים להעיד. המידה היא לא בסמכות הכנסת, אלא בסמכות הממשלה, אגף שוק ההון והביטוח, ואז יש את הכלים הרלוונטיים להתמודד עם שיקול הדעת שלהם. הכנסת לא נכנסה אף פעם ולא נכנסת גם עכשיו לקביעת מידת אחוז ההנחה, אם הוא מכוסה בפועל או לא מכוסה בפועל, ולכן זו שאלה נפרדת. אני לא חושב שצריך פה את הנתונים האלו.

קביעת שיעור העמסה ב"פול" היא לא התערבות בתעריף?

לא. קביעת שיעור העמסה קובעת שיעור העמסה, וזה לא מצריך אפילו אחוז אחד של השתתפות עצמית. אתה יכול עם אותו שיעור העמסה - -

דיברת על העיקרון שהכנסת לא מתייחסת לתעריף ולהשתתפות עצמית - -

אדוני, לכל הפחות אני זוכר מה אמרתי לפני דקה. אם היית מעמת אותי עם משהו שאמרתי לפני חודש לא הייתי כל-כך יומרני. אבל לפני דקה אמרתי שאין לנו סמכות להתערב בקביעת מידת ההנחה בגין השתתפות עצמית, ואני עומד מאחורי זה. לגבי שיעור העמסה – האמן לי שאין טוב ממני שיודע שהכנסת מתערבת בקביעת - -

חשבתי שאתה מדבר על תעריף בכלל - -

- - האמן לי, אני גם מקבל על זה הרבה פרסום.

- - כי השתתפות עצמית היא חלק מתעריף.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לדבר לגבי העיקרון. אני נציג לשכת עורכי-הדין, יושב-ראש פורום הנזיקין, שמי דוד אור-חן.

חברנו, עורך-דין אילן קנר שיושב לימיני, הגיש בג"צ נגד החוק הזה. אנחנו כלשכה ביקשנו להצטרף. השופט עמית שישב בבג"צ וששלח אותנו להביע את עמדתנו בדיון הזה, אומר: הצבענו בפני הצדדים שאכן לכאורה ניסוחו של החוק הוא רחב מאוד. אומר השופט עמית, ומה שאנחנו טענו, שהתיקון הזה יכול לרוקן את חוק הפלת"ד, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, או לפגוע בו בצורה משמעותית, כשנטען כאן כאילו מדובר בתביעות סרק. זה לא מתקרב למציאות. אנחנו מדברים על 80% מהתביעות בתאונות דרכים שנמצאות בסדר גודל של עד 25,000 שקל. אלה לא תביעות סרק. אלה תביעות של אנשים שנפגעו.

ההשתתפות העצמית שנקבעה כאן – אדוני, למרות שאתה מדבר על העיקרון – אין לה אח ורע בשום ביטוח פרט. זה ביטוח של מפעלים גדולים. אתה קובע להם 5,000 דולר השתתפות עצמית – זה מפעלים גדולים, זה לא אדם פרטי. לא רק שאתה לוקח לאדם הזה 25,000 שקל שהוא לא יכול לתבוע – אם יש לו ביטוח לאומי 10,000 שקל, ואתה לוקח לו עוד 25,000 שקל, אין לו תביעה בכלל בתיקים של עד שניים-שלושה אחוזים – לא רק זה, אלא שאם קרוב משפחה שלו יושב מאחוריו בקטנוע ונפגע אף הוא, אז לא רק שהוא הפסיד 25,000 שקל, אלא שחברת הביטוח יכולה לתבוע ממנו את מה שהיא תשלם לנוסע שישב מאחוריו. כלומר, זה מגיע להשתתפות עצמית בגובה 50,000 שקל שאין באף ביטוח תעשייתי. כלומר, הגענו פה לשיעורים שהם לא מתאימים.

גובה ההשתתפות העצמית בביטוח רכב קסקו, ביטוח רכב רכוש, הוא 1,500 שקל. איך אפשר להגיע להשתתפות עצמית של 25,000 שקל בביטוח פרט?

דבר באחוזים.

עזוב אותי מאחוזים. פגעת כאן בזכויות יסוד, אתה פוגע באנשים החלשים בחברה. אותו רוכב קטנוע שלא רואה את הפוליסה, ופתאום מגיע לעורך-דין פרויליך שמטפל באלפי תביעות של החבר'ה האלה, ואומר: מה? אני לא מקבל כסף? הוא צריך 20 שנה של הנחה - -

30 שנה.

- - 30 שנה, כדי לכסות את ההנחה שהוא קיבל. איזו פרופורציה יש פה?

השאלה היא אם החלופה היא לא היעדר כיסוי ביטוחי בכלל – אנשים שהביטוח יהיה מחוץ להישג ידם.

זאת בדיוק השאלה - -

אני ביקשתי להעיר הערה, סליחה, לפני האדון המכובד.

בבקשה.

אני חושב ששכחתם לציין את העובדה שההשתתפות העצמית היא על בסיס וולונטרי ולא מנדטורי, וזו עובדה חשובה. בפני כל רוכב שבא לרכוש פוליסה כזו עומדת האפשרות והוא יכול להחליט – בחור מעל גיל 18 נחשב בגיר והוא יכול לקבל את ההחלטה אם הוא מוכן לקחת את "הסיכון" הזה, במירכאות, ולרכוש ביטוח עם השתתפות עצמית, או לחילופין, לקנות את הביטוח הרגיל בפרמיה המלאה, ולא לקבל את ההשתתפות העצמית. כלומר, הבחירה היא בידי הרוכב. בואו נשאיר לנו, נציגי הרוכבים, את הייצוג של החלשים ושעורכי-הדין ידאגו לעצמם.

בעיקרון זה נכון, כל עוד הבחירה בין חלופות היא בין טוב לטוב פחות. מחובתנו לבחון אם החלופה היא לא רעה. אם החלופה היא רעה, אנחנו לא צריכים להשאיר אותה גם אם זו בחירה שנתונה בידי הרוכב. אבל עדיין לא זיהינו משהו שלילי בחלופה הזאת.

שמי עורך-דין קנר, אני הגשתי את העתירה נגד החוק שנחקק בהוראת שעה, ושנחקק לא סתם בהוראת שעה, אלא גם בית-המשפט העליון ראה אותו כפיילוט. מה - - - אותו בעצם, זה העובדה הזו. שר האוצר הוא זה שמוסמך להאריך אותו לצמיתות – זה מטורף. הדבר היחיד שעוצר אותו הוא המלצה של ועדת הכלכלה של הכנסת.

אני מתחבר לדברים שאתה אמרת, שאתם לא מתערבים, ובצדק, ברשות המבצעת, בשיעור ההנחה ובכסף הזה. זה בדיוק העניין וזאת היתה הטענה שלנו – איזו סמכות אדירה המחוקק נותן פה לרשות המבצעת לקבוע הסדרים ראשוניים שממילא המחוקק לא ילך אחרי זה ויתערב בהם.

לפי נוסח החוק אתה יכול לקחת השתתפות עצמית מהנהג, למרות שהוא בכלל לא היה מבוטח, בסכום שלא יעלה על הסכום הכולל של הפיצויים להם הוא זכאי עבור אובדן השתכרות ועבור נזק שאינו ממוני. זה מטורף, זה כל הפיצוי.

זה לא כל הפיצוי.

לא כל הפיצוי, כמעט כולו. הוצאות רפואיות הוא יוכל לקבל.

יש פה עורך-דין שמתמחה בנזיקין. נאמרים דברים לא מדויקים, ואנחנו מטעים את הוועדה.

אני לא מתמחה בנזיקין, אין לי שום מושג בנזיקין, אני רק עושה את זה 30שנה.

להיפך, אני חושב שאתם המומחים לזה, כי בתביעות פלת"ד הגדולות אתה יודע עבור איזה ראש נזק הוא רוב הפיצוי - - -

תן לי לסיים את הדברים. אני לא רגיל לסגנון כזה. אני מתחיל בדברים, תן לי לסיים אותם. תגיב אחרי זה.

בבקשה, רק בוא נדייק בנתונים.

לגבי המבוטח – נוסח החוק אומר שאפשר להטיל על המבוטח, למרות שהוא בכלל לא באוטו, למרות שהוא בכלל לא הנהג, השתתפות עצמית עד כדי מלוא הסכום הכולל של הפיצויים בהן תחויב חברת הביטוח באותם ראשי נזק כלפי כל הנוסעים. לכן, העובדה שכרגע מדברים על 25,000 שקל, והולכים "בקטנה", לא צריכה לבלבל. הסמכות שנותנים להם היא סמכות רחבה מדי, על זה עתרנו בבג"צ, ובג"צ היה שותף לדעתנו.

צריך להבין פה אבסורד – יש פה בהחלט התקוממות של רוכבי אופנועים על הגישה הפטרונית. אני יכול להבין אותה, הרי גם אני מייצג אופנוענים ואני מתפרנס מזה. אבל אופנוענים יקרים, תחשבו, למה היום לחברות הביטוח כדאי לעשות ביטוחים לכל החבר'ה האלה, אפילו בלי השתתפות עצמית, אחרי שסידרו להם את ה-75% בהשתתפות עם רכב מעורב, הם לא צריכים את זה. פה, האופנוענים מתחננים - - - "תוקעים" להם את זה, ופתאום זה כדאי לחברות הביטוח. מאיפה הגיעה הכדאיות הזו?
כשהתחילו עם הפיילוט הזה, עשו 10% - -

לא הבנו מה אתה אומר. מה כדאי לחברות הביטוח?

לבטח אופנוענים היום. עובדה שכולם התחילו לעשות את זה.

זה לפני העלאת ההעמסה ל-6.5%. אחרי העלאת ההעמסה ל-6.5% אני מעריך שרוב האופנועים יחזרו ל"פול" במהירות גדולה מאוד, כי הסבסוד הוא רק ב"פול".

להשקפתי זה עניין בין חברות הביטוח, תשברו שם את הראש. אבל כשאתם באים אל הבחור - -

אני לא מבין מה אתה אומר. מה זאת אומרת "תשברו שם את הראש"?

מבחינת חברות הביטוח אם אתם רוצים להעמיס יותר - -

זה לא אנחנו רוצים להעמיס. ועדת הכלכלה של הכנסת קבעה שההעמסה תגיע ל-6.5%, ובסיטואציה הזאת - -

מליאת הכנסת קבעה.

אה, סליחה, זה חוק. נכון.
מליאת הכנסת קבעה שההעמסה תגיע עד 6.5%, והסבסוד ההעמסה הזה הוא רק לרכב דו-גלגלי שמבוטח ב"פול". במצב הזה, מעט כלי הרכב הדו-גלגלי שמבוטחים היום בחברות הביטוח יעברו כנראה חזרה ל"פול".

אני לא יודע - - -

אתה לא ער למה שמתרחש.

סליחה, אנחנו חיים את זה יומיום. אני לא מבדיל בין "הפול" לחברות הביטוח. זה עניין עקרוני. אתה מדבר על חוק סוציאלי, שמחייב לקנות פוליסה מחברת הביטוח, בסופו של יום. המחוקק מחייב אותי, ובסדר, כי הוא החליט שלכל אחד צריך להיות ביטוח חובה.

אם תיתן מחר לאופנוענים את האופציה להיות בלי ביטוח בכלל – לא הנחה של 10%, או 25% – אם תיתן הנחה של 100%, הוא לא יעשה ביטוח בכלל. אחד או שניים יסכימו לזה? כולם יסכימו לזה. למה? כי לי זה לא יקרה.

אני מעסיק עובדים, ובחוק דומה, חוק ביטוח לאומי, אני יכול להגיד לקארין היקרה: אני לא אוריד לך כל-כך הרבה ביטוח לאומי, אבל תוותרי על חלק מהפיצוי שתקבלי מביטוח לאומי אם תיפגעי. כך שהקטע של הבחירה הוא לא רציני כל-כך.

אל"ף, אתה לא מדייק לחלוטין. עובדה שיש הרבה ביטוחים וולונטריים - -

אתה פוגע באינטליגנציה שלנו ברמה הכי בסיסית. אני עושה גם ביטוח תאונות אישיות, ואף אחד לא מחייב אותי לעשות את זה. אבל אני בוגר, יודע מה הסיכונים שכרוכים בעבודה שלי, ומחליט לרכוש ביטוח תאונות אישיות. אז למה אתה פוסל את שיקול הדעת שלי?

אני לא פוסל שום דבר, אני לא חושב שאתם צריכים - -

עכשיו פסלת. אמרת שאם אני אקבל פוליסה באפס אחוז - -

יש הרבה ביטוחים וולונטריים.

לא את שיקול דעתך, את של אותם מסכנים שלא מגיעים - -

אני, אני המסכן.

אתה לא מסכן. אתה אדם אינטליגנט.

אל "תנפנף" לי עם המסכנות הזאת. עזוב אותך, בחייך.

יש אנשים מסכנים שאין להם בכלל שיקול דעת, שיש הנחה.

שמעתי אותך במזנון, וכל ההצהרות שלך הן פופוליסטיות. אתה "מנפנף" פה עם התפקדות, עם מסכנים. אני מייצג את המסכנים, לא אתה. כי אני עושה את זה בצורה וולונטרית, ולא כמו - - -. אני לא פראייר, תאמין לי שלא.

הדבר שאני לא מבין פה זה את הגישה של האופנוענים – היתה לי שיחה אתמול. הרי אין לי שום ניגוד אינטרסים, והאמן לי, לי יש מספיק פרנסה בלי הקטע הזה.

אני אומר לך, עושים לכם עוול. נותנים לך פעם אחת לשלם פרמיה, ופעם אחת פחות כסף - -

תחליט אתה מה אתה רוצה לקנות. יש לך את הבחירה.

אתה לא יכול להחליט. תיכף אני אסביר - -

ואם הייתי נותן לך את הבחירה לא לעשות ביטוח בכלל?

אני יכול להחליט, ועוד איך. מי שלא מוסמך, מי שלא אחראי למעשיו, קח ממנו את הרישיון.

עורך-דין קנר אתה צריך לדייק. יש הרבה מאוד ביטוחים וולונטריים, ואנשים עושים אותם. היום בחברות הביטוח יש הרבה מאוד כלי רכב ישנים שרוצים לעשות ביטוח מקיף, למשל, וחברות הביטוח לא מוכנות לקבל אותם.

שכנסת ישראל תחליט שאנחנו לא צריכים לעשות ביטוח חובה.

למה, זה הכול או לא כלום?

זה מה שקובעים. זה בדיוק העניין, הכול או לא כלום. המחוקק הגביל מלכתחילה הגביל את סכומי הפיצוי בפלת"ד. הוא עשה מבנה לפיו כל אחד יקנה ביטוח, סכומי הביטוח יקטנו קצת, וכל אחד יקבל פיצוי. ועכשיו, בדלת האחורית, נותנים סמכות – וסמכות מטורפת, כפי שראינו – לרשות המבצעת לא לרוקן לגמרי, אלא רק פיסה אחת ועוד פיסה. את הפיסות האלה מרוקנים מהחוק.
זה התחיל עם 10% ו-10,000 שקל השתתפות עצמית. האופנוענים לא רצו את זה. לא התפתו, לא קנו והמשיכו לנסוע בלי ביטוח. אחרי זה, משום מה, בטוב לבו, הוא הגדיל את ההנחה ל-25,000 תמורת 25% - -

20%.

בסדר. מחר זה יהיה 50%.

זה לאיכול להיות בידיים של המפקח על הביטוח. אלה הסדרים ראשוניים שצריכים להיות בכנסת ולא יכול להיות דבר כזה שמחר הוא ישנה - -

מה, מידת ההשתתפות העצמית?

לא, הרעיון של השתתפות עצמית בכלל הוא פסול. משום שאומר החוק: אתה חייב לוותר - -

אבל חקיקה ראשית הסדירה את המנגנון הזה.

זו בדיוק אותה חקיקה ראשית של ארבע שנים, שהיתה פיילוט, והתפקיד שלכם היום הוא לאשר אם היא טובה או לא.

בגלל זה התכנסנו פה בפגרה.

אבל תראה מה זה: שר האוצר הוא זה שיאריך אותה לצמיתות, ולא הכנסת. זה מטורף לגמרי.

באישור הוועדה.

באישור הוועדה, ולכן התפקיד שלכם הוא חשוב כל-כך.

מה אתה מציע לחילופין? שלא תהיה השתתפות עצמית בכלל?

לגמרי לא. ברור שלא תהיה, חיינו כל-כך הרבה בלי השתתפות עצמית.

אבל אתה מבין שהאלטרנטיבה היא שאנשים לא יקנו ביטוח?

המצב הכי גרוע הוא שאנשים לא קונים ביטוח. אם המדינה היתה יודעת לאכוף על כולם בוודאות ביטוח, אז זה משחק אחר.

אני לא יודע אם הנתון נכון, אבל אמרו לי ש-30% ללא ביטוח. זה דבר הזוי ומסוכן.

בסופו של דבר, השאלה היא מי מממן את זה ועל איזו כתף זה נופל. בסיטואציה הזו זה נופל, בסופו של דבר, על כתפי האופנוענים - -

הם תומכים. הם יושבים פה ותומכים.

נכון, נכון. הם מתייחסים לגישה שלי כאל פטרנליסטית, כי הם היו רוצים משהו אינדיבידואלי לחלוטין - -

לא נכון.

אז למה אתם צריכים את ביטוח החובה הזה?

אני אסביר.

טוב, היועץ המשפטי של הוועדה מדבר עכשיו, בבקשה.

אני מבקש להתייחס בקצרה גם לדברים שנאמרו כאן ביחס לפסק הדין שניתן בבית-המשפט העליון. להבנתי וככל שידוע לי, בית-המשפט לא מתח ביקורת על עצם ההסדר. כל שאמר בית-המשפט הוא שלכאורה ניסוחו של החוק, של תיקון מספר 17 לפקודת רכב מנועי שהוא בעיקרו חוק מסגרת, חוק מסמיך, הוא לכאורה רחב, רחב מאוד.

אולי בהקשר הזה כדאי לשמוע ממשרד האוצר, מהמפקח על הביטוח, כיצד בכוונתו להפעיל את אותן סמכויות שניתנו לו לפי אותו חוק מסמיך גם בעתיד, ככל שהוועדה תחליט להאריך לצמיתות את החוק המתקן.

יש לי שאלה: שיקול הדעת שלנו הוא לא להאריך או להאריך לצמיתות? או יש גם נקודות אמצע?

אין נקודות אמצע. לפי סעיף 15 לחוק המתקן, הוועדה יכולה לאשר הארכה לצמיתות או לא לאשר.

אולי יאריכו אותו לתקופה נוספת ונקבל נתונים?

אין סמכות לזה.

כשנאמר: השר יכול להאריך לצמיתות, זה לא: לרבות לתקופה שהיא עד לצמיתות?

לא, לא. בדקנו את זה, ואני גם בדקתי בפרוטוקולים של דיוני הוועדה בעת חקיקת החוק, ומה שעלה גם מדברי יושב-ראש הוועדה, השר ארדן כיום, הוא שכעבור ארבע שנים תהיה נקודת החלטה שבה הוועדה תבחן אם בתום ארבע שנים יש מקום להאריך לצמיתות את ההסדר, או לא לקבל אותו בכלל, ואז הברירה היא תיקוני חקיקה.

גם "לצמיתות" זה צמיתות יחסית, כי זה עד תיקון חקיקה ראשית.

בוודאי. כמובן שחברי הכנסת או הממשלה יכולים ליזום תמיד תיקוני חקיקה. זה ברור.

נראה לי שצריך להבין את החוק שעליו הוועדה הולכת להצביע. בענף רכב מנועי – תקנו אותי, מי שעוסקים בנזיקין ובסילוק תביעות – מדברים על ארבעה ראשי נזק, שבשניים מהם החוק הזה לא מדבר, לא נוגע בקצה שערה. האחד, כל תשלום רפואי שיקבל מי שזכאי לו.

מצחיק.

זה לא מצחיק. זה מבטיח שמי שנפגע - -

זה נכון.

זה נכון, אבל זה כלום. זה מכוסה בחוק הבריאות.

זה כבר לא מכוסה בחוק.

הדבר השני, שהוא עיקר הפיצוי, הוא אובדן הכנסות עתידיות למי שנפגע. שני הדברים האלה - -

מי אמר לך שככה יפרשו את זה?

ככה החוק הזה מחוקק, וכך הוא כתוב.

לא, תקרא.

קראתי אותו, וקראתי גם את דברי ההסבר שכתובים עליו.

לא. אתה מבדיל בין אובדן השתכרות - -

אני מציע לך לעיין טיפה יותר בדברים שמסביב ולהבין במה מדובר באותו - -

אובדן השתכרות יכול להיות מיוחס גם להפסדי השתכרות בעתיד. לא רק לעבר. הנה, אילנה שינדלר פה, היא תגיד לך את זה. היא עורכת-דין לא פחות טובה ממני.

30? 35 שנה?

לא אומרים לאישה.

מה לא אומרים?

לא אומרים: 30 שנה במקצוע.

אדוני היושב-ראש, החוק הזה לא מאפשר לפגוע בעיקר הפיצוי שניתן למי שנפגע. פיצוי חלקי הוא כן מאפשר לנכות. כמובן, לאחר שבחר בזה המבוטח.
דבר שני, במסגרת החוק הזאת כמעט ואין סעיף אחד שבו סמכות מלאה או בלעדית למפקח על הביטוח. גובה ההשתתפות העצמית הוא בהסכמת שר המשפטים שאמון על החוק הזה. תקנות לאיזה כלי רכב, מנגנון הגילוי על הכללת - - - השתתפות עצמית הוא באישור שר המשפטים וועדת הכלכלה. כלומר, יש פה הרבה איזונים, וזה לא הופקר או ניתן לנכות עד 100%. אלה משפטים שאין להם בסיס במציאות. זה לא נכון.

מי אחראי על השיעור? אם מחר ירצו לעשות את זה 50%?

שיעור ההנחה, בדומה להרבה דברים אחרים שבסמכות המפקח – אני חושב שהיושב-ראש ציין קודם למה זה ככה ולמה זה צריך להיות – הושאר בידי המפקח על הביטוח. גם פה, כפי שבהרבה מקומות אפשר לתת עליו ביקורת, כאשר המפקח קובע את שיעור ההנחה – והוא תמיד מפרסם את זה לציבור כטיוטה – אפשר להעיר, והוא מתחשב ושומע. זה לא הנחתה, וזה לא דבר שאף אחד לא יכול להגיב או להעיר עליו.

כשהכנסת מצאה לנכון לבקר את סמכויות המפקח, היא ידעה איך לעשות זה – בדיונים, בחקיקה, בכל מקום אחר. אין פה שום דבר שונה מקביעת תעריפים אחרים.

יש כוונה לממשלה להרחיב את זה לסוגי כלי רכב נוספים?

החוק מאפשר את זה.

החוק מאפשר את זה.

אבל זה גם באישור הוועדה.

עד היום לא נדונה השאלה הזאת.

יש פה נקודה חשובה מאוד שצריך להבין. כתוב פה: "להם הוא זכאי בעד אובדן השתכרות" – כל הפיצוי בעד אובדן השתכרות. ניר אומר שהמפקח על הביטוח יכול לפגוע לנו, כהשתתפות עצמית, רק בכאב וסבל, כל הכאב וסבל, וכל הפסדי ההשתכרות לעבר. זה לא נכון.
אובדן השתכרות זה אותו אובדן שיש לך בעבר, יש לך בעתיד. נכון שיש כאלה שמתפלספים ואומרים: זה אובדן כושר השתכרות. אני אראה לך הרבה פסקי דין שמתייחסים לשניהם כאל אותו דבר. זה מה שיקרה מחר, ולכן הסמכות פה גדולה כל-כך.

למה לעשות מלכתחילה את כל האיזונים האלה כאשר מכרסמים פה בבשר החי? כלומר, הולכים ומכרסמים בפיצוי. ברגע שהחלטנו שיש מנגנון של פלת"ד, ושלכל אחד - -

אבל אלה תיקוני חקיקה ראשית, כבודו.

זה צריך להיות חקיקה ראשית.

אנחנו נמצאים שבוע לפני פקיעת תוקף הסמכות. יש לנו אפשרות עכשיו להאריך או לא להאריך. בשבוע הזה, ובטח בפגרה בה אנחנו נמצאים כעת, אין חקיקה ראשית, וגם צריך יותר זמן לזה. אם יש מספיק עניין לקדם את הדברים האלה, צריך לקדם אותם במסלול הראוי.

אבל אנחנו צריכים לפחות לשקול אם הניסיון הזה צלח או לא צלח. כלומר, מרגע שזה הפך להיות הוראת שעה עברו כבר שלוש שנים. בשלוש השנים האלה היו צריכים להיות לנו נתונים כדי שנבין - -

אני שומע שהממשלה מרוצה והרוכבים מרוצים.

הממשלה לא טענה כרגע - -

הממשלה יכלה לא לבקש את ההארכה. אם היא מבקשת, משמע - -

אבל היא לא אמרה, למשל, ששיעור ההנחה וסכום ההשתתפות העצמית מתאימים אחד לשני. אני חוזר ואומר, הנתונים בידי מראים שזה לא כך, ולפחות היתה צריכה להיות בדיקה שתוכיח. חוץ מזה, אנחנו לא יודעים כמה המבוטחים ניצלו את הזכות הזאת - -

שליש.

שליש?

30%.

גם זה נתון שאני חושב שהממשלה היתה צריכה להציג בפנינו – לא בפני כמובן, בפני הוועדה. עד עכשיו לא שמענו שום נתון בנושא הזה.

הנתונים של "הפול" אומרים שהחשיפה לשנת 2011 היא 30%, לשנת 2010 היא 22%. מבחינת התביעות זה עוד צעיר מדי להגיד. פתחנו עד היום כאלף תביעות, וכמובן שאני לא יודעת כמה כאלה לא פנו אלי בגלל שידעו מראש שהם לא זכאים לפיצוי.

שזה מתחת להשתתפות העצמית.

כן.

אני רוצה לתת עוד כיוון אחד, כדי שתדעו. מבחינת ההיערכות שלנו כעורכי-דין שמייצגים תובעים וצריכים להתמודד עם הדבר הזה, דעו לכם, ואני אומר את זה דוגרי, הרי יש שני היבטים. בפוליסה התקנית החדשה יש את ההשתתפות העצמית – הם "דחפו" גם משהו שהוא חובת הגילוי שלא שייך לישיבה הזו, אבל את זה נתקוף בכיוון אחר כי חובת הגילוי גם היא לא במקום – ובסופו של דבר, במובן הפרקטי, חברות הביטוח לא ירוויחו מזה משום שבכל מקום נמצא איך להכניס את הסוכן. אז יהיה הסוכן, ויתחיל הוויכוח אם נכון, אם אמר לו, אם הסביר לו וכולי.

יש תיעוד - -

אני קצת מתקשה להבין אותך. לא ירוויחו ממה?

מכל ההסדר הזה - -

הן מפסידות, חד וחלק. מה הוויכוח? זה תוספת סובסידיה לכלי הרכב הדו-גלגליים. אין ויכוח שחברות הביטוח מפסידות מההסדר.

הערה אחרונה, לפני שחברי הוועדה יכריעו בעניין, בבקשה.

אני רוצה להסביר לכם מה קורה בפועל בשטח, כי אנחנו מייצגים את האופנוענים כל יום. בפועל, אין להם זכות בחירה, ואני אסביר למה. רוב הקטנועים שווים כשווי ההשתתפות העצמית, מקסימום פי שתיים ממנה. קטנוע ממוצע בישראל שווה בין 5,000 ל-13,000 שקל. הוא לא באיגוד האופנועים, הוא לא שווה כלום, זה מה ששווה הקטנוע, והוא צריך לשלם פרמיית ביטוח של שליש מערכו או את מלוא ערכו.

זה לא ביטוח רכוש. מה זה רלוונטי?

הקטנוען הזה ייקח כל הנחה שתיתן לו. כל הנחה שתיתן לו הוא ייקח, הוא נאלץ לקחת –

שישלם על זה.

אין לו זכות בחירה, והוא משלם על זה כבד. עשינו חשבון שכדי שתשתלם לו הנחה של 800 שקל, הוא צריך לנסוע 31.25 שנים בלי לעשות תאונה. אין לו סיכוי לזה. לכן זו מלכודת דבש שכל אחד ייקח אותה, בלי להבין מה הוא לוקח. הוא לוקח אותה כי זה נכפה עליו - -

הטענה שלך סותרת את הטענה שלו. אתה אומר שמידת החיסכון קטנה מהרווח - -

לא יודע, אני לא בדקתי את הטענה שלו. אני רואה מה קורה אצלי. כשבאים אנשים, רוב האנשים - -

זה לא נתון סטטיסטי. הוא לא מפסיד 25,000 שקלים כל פעם. חלק גדול מהנזקים הם בשווי 1,000, 2,000 ו-3,000 שקל. זה לא נכון איך שאתה מציג את זה.

בנוסף, לאופנוען הזה יש סיכון שהוא ייתבע על-ידי חברת הביטוח ששילמה פיצויים לרוכב שלו או לאדם שהוא דרס עד גובה של 25,000 שקל. אין לו את הכסף הזה, יפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל, זו תהיה חגיגה שלמה שלא יתכן שהיא תהיה.

כרגע זה לא מיושם. נכון שגברת אילנה שינדלר - -

סליחה, יש לך נתונים כמה רוכבי קטנועים פגעו בהולכי רגל?

יש לי נתונים כמה קטנועים נפצעו עם הרוכב יחד, וכמה קטנועים פגעו במכוניות והולכי רגל.

גברת אילנה שינדלר, עד היום, בהגינותה, בהגינות "הפול", לא הפעילו את זכות החזרה הזאת. אבל זה "בונה פידה", הם לא הפעילו אותה עד היום. אם מחר הם יחליטו להפעיל אותה, והם יכולים להחליט על כך בקלות, אנחנו נימצא במצב שבו רוב הדלפונים האלה, שהאופנוע שלהם שווה 12,000–15,000 שקל, לא רק שיפסידו את הפיצויים האישיים שלהם, אלא ייאלצו לשלם לרוכבים 25,000 שקל עם הליכי הוצאה לפועל ועם נזק אדיר.

בנוסף, בחקיקה הזו הם שללו את תביעת הנזיקין, שאין לזה אח ורע, לא בביטוח, לא בשום ענף, לא בהשתתפות עצמית. הם אמרו שאם רכב פוגע בי ולא אני אשם בתאונה, הפילו אותי מהאופנוע שלי, אני אצטרך לשלם לרוכב שלי 25,000 שקל. אני אוותר על הפיצויים שלי ולא אוכל להגיש תביעת נזיקין. רבותי, זה פגיעה חוקתית. אין לזה אח ורע בשום מקום ובשום דבר.

לא יתכן לשלול את תביעת הנזיקין. לא יתכן לעשות את החגיגה שעושים פה בלי להזהיר את האנשים מול מה הם עומדים.

יש חובת גילוי, לא?

באים אלי מאות אנשים שאני לא יכול לייצג אותם יותר ואני לא יכול לשלם להם פיצויים, כי הם קנו השתתפות עצמית. רובם לא יודעים על מה הם חתמו - -

אם הם לא יודעים, לדעתי הם פטורים. יש חובת גילוי.

הם חתמו והם לא יודעים. צירפתי לבקשה שלנו שלוש תעודות - -

אני בטוח שהרוכב הראשון שנמכרה לו פוליסה עם השתתפות עצמית מבלי שבוצעה חובת גילוי סבירה, אני לא חושב שיש לו בעיה.

מי ייצג אותו?

עורכי-דין, לא? למה לא?

מפני שאין לו תיק. ללכת לנהל תיק שלם, שנתיים, - - - 15,000 שקל, ואתה תגזור מזה 11% - מעשית לא ייצגו אותו.

אילן, הוא לא יודע שיכולים לחזור אליו. חובת הגילוי לא מגלה לו את זה. הוא לא יודע שהוא צריך לנסוע 31 שנים בלי להיפגע כדי שההנחה תשתלם לו. הוא לא יודע כלום - -

אתה מתייחס ל-31 שנה כעובדה. אין לך נתונים סטטיסטיים, ואתה מטעה פה את הוועדה.

האיש הזה הוא לא אתה, האיש הזה לא יודע כלום.

חברים, אין לנו זמן. אדוני מדבר באריכות.

אני כבר מסיים ואני מבקש להסביר.

כבוד יושב-הראש, אמרת קודם שמדובר בתביעות סרק קטנות. יש לנו מוסד שנקרא בית-משפט לתביעות קטנות, והסמכות שלו היא עד 30,000 שקל. בוא נמחק את תביעות קטנות, נגיד שאלה תביעות סרק, לא נאפשר להגיש תביעות קטנות יותר, לא ניתן להם לתבוע בנזיקין, נמחק את בית-המשפט הזה כי הוא עולה כסף, כי צריך לשלם לשופטים. זה בדיוק מה שעשיתם כאן – לא אתם, אלא מי שהכניס את הדבר הזה עשה חור בחוק הפלת"ד, הרחיב אותו, והכניס חיה שלא מתאימה לו.

לכן, אם כבוד הוועדה רוצה לתקן פה משהו, ואני מבין שמה שאפשר לעשות זה להאריך או לא להאריך, זה לתקן בכמה אפשרויות: אחת, לא להגדיל את ההנחה אלא להוריד את ההשתתפות העצמית – זה יהיה הרבה יותר הגון. שתיים, להוריד את היעדר תביעת הנזיקין – לא יתכן לשלול מאנשים את תביעת הנזיקין. שלוש, להוריד - -

אדוני עורך-דין?

כן.

אדוני אמור להבין שאין בסמכות הוועדה לעשות דברים כאלה. אז למה להשחית מילים?

כי אפשר להמליץ.

נניח ואני רוצה לקבל את המלצתך, וכל חברי הוועדה שנוכחים בדיון רוצים פה אחד לאמץ את המלצתך - -

אז לא להאריך.

השאלה היא מה התוצאה אם לא מאריכים, מה האסון הגדול.

נציגי האופנוענים, מה המשמעות של אי הארכה?

הם לא רוצים. הם רוצים כל הנחה שהיא.

לנו יש המלצה להעביר את זה חזרה לביטוח לאומי.

טוב, גם זה לא במסגרת הצו.

כמוהו, על אותו משקל.

רוב בכנסת זה דבר שקובע. זה דבר חזק וזה הכוח, אבל יש עוד משתנים שהם חזקים וקובעים, ואחד מהם הוא לוח שנה. לוח השנה אומר שבשבוע הבא הדבר יהיה או לא יהיה, ואנחנו צריכים לקבל החלטה מה נכון יותר.
מהנתונים ששמעתי, וגם אם אני מסנן את הנתונים המספריים שבמחלוקת, יכול להיות שרוקנו במידה מוגברת מדי את כיסוי הפלת"ד. אולי זה צריך להיבחן, אולי זה ראוי בתיקון חקיקה, קשה לי לדחות את זה על הסף, אבל זו לא האכסניה. ומצד שני, כשאני בוחן את האלטרנטיבה, ושמעתי את הנתון ש-30% אומנם עושים השתתפות עצמית, אבל 30% נוסעים בלי כיסוי ביטוחי – 30% בלי כיסוי ביטוחי זה המצב הכי גרוע שיכול להיות. אני מעדיף מישהו עם 90% כיסוי, נניח שזה מנטרל 10% מהכיסוי, מאשר מישהו עם אפס אחוז.

השאלה היא אם אחוז הלא-מבטחים השתנה מאז שנכנס – אין לנו נתון על זה.

זה נתון מעודכן, במסגרת הדיונים על שיעור ההעמסה זה היה נתון ש - -

אפשר להבין שאם לא היתה האופציה של השתתפות עצמית, יכול להיות שהנתון של 30% בלי ביטוח היה אחר.

אם לא היתה השתתפות עצמית הוא היה גדל. כן, אין ספק.

ההעלאה עכשיו ל-30% הנחה תקטין את שיעור מחוסרי הכיסוי, וזו גם מטרה שאנחנו רוצים להגיע אליה. לצערנו, אנחנו לא חיים בעולם של שלמות. אבל אם זה כל-כך בוער לכם – בתקופה הזאת זה קצת קשה, אבל ב-29 באפריל הכנסת חוזרת – תגיעו, תפגשו חברי כנסת, נשמע ואפשר לעניין גם את הממשלה, או בחקיקה פרטית, אם יש מקום לתקן.

כרגע אני לא רואה מצב בו לא מאריכים את ההסדר הזה באופן קטגורי. אם היועצים המשפטיים היו אומרים שיש אפשרות להאריך באופן זמני, אז היינו מאריכים בשנה או בשנה וחצי, כדי לבצע תחנה נוספת. הפרשנות שלי, שהארכה לצמיתות זה גם לרבות הארכה לתקופה מסוימת שנכללת בצמיתות, לא התקבלה על-ידי הייעוץ המשפטי - -

זה לא עולה בקנה גם עם כוונת המחוקק בזמן תיקון - -

כן, והוציאו את הפרוטוקולים של קודמינו שישבו פה, והם בכוונה התכוונו שהאוצר או הממשלה יאריכו או לא יאריכו.

ומה הלוגיקה? כפי שהוא אומר, בלי נתונים. איזה נתונים יש לך פרט לתחושה הטובה שניתן להם פחות פיצוי, אז סביר להניח שיותר יעשו ביטוח?

לא. אני יודע מה הנתונים פחות או יותר, אני יודע מה הגבולות. אני יודע באופן ודאי שללא המנגנון הזה יהיו יותר אנשים ללא כיסוי באופן מלא. אני יודע שהמנגנון הזה מפחית את שמיכת הכיסוי, אבל זה לא מפחית בצורה שמייתרת את הכיסוי. זה לא 100% כיסוי, אבל זה משהו ש - -

האם אפשר להתייחס במשפט אחד?

כן.

השאלה שצריכה להישאל כרגע היא אם הויתור הוא ויתור על זכות שאפשר לוותר עליה, אם אנחנו רוצים לתת חירות לאנשים לבחור לוותר על הזכות הזאת.
אני, כנציג הרוכבים, אם החוק הזה היה כולל ויתור על חופש - - -, אני לא הייתי מסכים. אם זה היה לוותר על חופש הקניין, לא הייתי מסכים.
אם מדובר פה על זה שאדם מחליט לוותר על פיצוי שכמעט לא קיים בשום מקום בעולם, פיצוי בגין נזק שאינו ממוני – כאב וסבל – תמורת הנחה מסוימת, ואפשר לדבר פה על סטטיסטיקה, אבל אני לא יכול להתייחס אל הציבור כאל מטומטם, והציבור יודע כמה הוא משלם. ערכתי שאלון – אתמול משש בערב עד שתים-עשרה בלילה ענו לי 150 אנשים שהם הכי מעורים בענף – וקרוב ל-40% עושים ביטוח עם השתתפות עצמית, ואלה אנשים ששומעים מהם הכי הרבה ביקורת על זה. כל זה כשהפיצוי בגין נזק גופני, וגם הפסד הכנסה בפועל של עד שבעה ימים - -

אבל מה עם זכות החזרה?

אין זכות חזרה, זה בדיוק העניין.

איך אתה יכול לחשוף אדם שמבוטח בביטוח רכב חובה לעיקרון שאין חזרה - - - זה לא הגיוני מה שאתה אומר.

היה היגיון ורצינו ליצור פה - -

מר ברגמן, תם ונשלם. משרד האוצר, נא להקריא את הצו, בבקשה.

"צו פקודת ביטוח רכב מנועי (הארכת תוקף השתתפות עצמית), התשע"ב-2012
בתוקף סמכותי לפי סעיף 15 לחוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 17), התשס"ח-2008, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
1. תוקף הסעיפים 3א ו-12 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, מוארך בזה לצמיתות.

2. תחילתו של צו זה ביום י"א בניסן התשע"ב (3 באפריל 2012)."

הכוונה לסעיף 12 כנוסחו בתיקון. סעיף 12 הוא בתוקף. הכוונה היא לסעיף 12 עם התיקון שנוסף לו במסגרת תיקון מספר 17.

רק סעיף 3א רבא הוא כולו הוראת שעה.

- - -

בסעיף 12 לפקודה יש תיקון קטן של הפניה לסעיף 3א, ורק התיקון הזה אמור להיות מוארך לצמיתות.

נכון. אבל בהתייעצות עם איילת גד ממשרד המשפטים היא אמרה שצריך לציין גם את סעיף 12 - -

חייבים לציין את סעיף 12 אבל רק כנוסחו בחוק המתקן, אבל אלה ענייני נוסח, ואני מציע שנדבר אחרי הדיון.

הצבעה
בעד – 1

נגד – אין
נמנעים – אין

צו פקודת ביטוח רכב מנועי (הארכת תוקף השתתפות עצמית), התשע"ב-2012, נתקבל.

ההערות על הצו נשמעו בהרחבה. הוועדה מאשרת את הצו פה אחד. תודה רבה לכל המשתתפים.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:05.>