PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
27/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 593 >
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ד' בניסן התשע"ב (27 במרץ 2012), שעה 10:00

<הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אורי מקלב

ברכה ז'קלין - סגנית רשם הפטנטים, משרד המשפטים

בתאור סיטון - ראש ענף צוער מינהל סחר חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד יואל ליפשיץ - סמנכ"ל קופות החולים, משרד הבריאות

נילי דיקמן - עו"ד, משרד הבריאות

עו"ד שמרית גולן - עו"ד ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אסא קלינג - רשם הפטנטים, משרד המשפטים

מיכל חכמי - יו"ר אגודת עורכי הפטנטים

דוד גילת - עו"ד ועו"פ, איגוד תעשיות האלקטרוניקה

חננאל קוטינסקי - אורבוטק בע"מ, דירקטור קניין רוחני

גלעד בוך - אורבוטק בע"מ

זבולון תומר - חבר הנהלה, התאחדות התעשיינים

רון תומר - חבר נשיאות, התאחדות התעשיינים

טל בנד - ש.הורוביץ, משרד עו"ד, שותף במשרד

יאיר זיו - ש.הורוביץ, משרד עו"ד

גיא גורצקי - מנכ"ל, פארמה ישראל

מאיר פוגטש - יועץ, פארמה ישראל

ערן ברקת - עו"ד, פארמה ישראל

גלעד נווה - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

נעמה מנחמי

דורית ואג

אתי אפלבוים
<הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011>

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט.

הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011.

היתה בקשה לרביזיה של חבר הכנסת מקלב. אדוני רוצה להסביר לנו מה הוא רוצה?

כחבר ועדת החוקה, התבקשתי על-ידי סגן שר הבריאות להגיש את הרביזיה הזאת.

דרך אגב, הוא גם יכול להגיש.

נכון, אבל במקרה הזה אני הגשתי כי הייתי זמין והיה חשש שאולי לא יהיה אפשר להגיש את הרביזיה.

אנחנו מדברים על סעיף 19א. בעצם המטרה בבקשה היא לא לתת את האפשרות להאריך ולהאריך את התשובה של הרשם בנושא בקשות שיש לו, אלא שצריך להיות זמן. אם כל פעם ניתן אפשרות להאריך את הזמן למתן תשובה - - -

אדוני מתכוון למתן ארכה למבקש למתן תשובה.

משרד הבריאות חושב שאם זה לא יהיה תחום ב זמן מסוים בשיקול הדעת של הרשם, בעצם אנחנו יכולים לעקר את כל הסעיף.

לכן, צריכה להיות קביעה של זמן וגם לומר באיזה מצבים. דהיינו, ההארכה צריכה להינתן בנסיבות מיוחדות ולא שניתן אפשרות להאריך בלי להגביל ולומר עד מתי ובאיזה מקרים.

אתה ער לכך, אדוני, שכאשר ניסחנו את הסעיף היה פה נציג של משרד הבריאות שאמר שהסעיף הזה מקובל עליהם.

בהחלט יכול להיות וגם סביר שיכול להיות.

זה לא יכול להיות, אני תמיד צודק.

אתה תמיד צודק ובמקרה זה אתה גם זוכר את העובדות. אני לא זוכר את העובדות באותו זמן.

אבל, מי כמוך יודע שדברים כאלה קורים חדשות לבקרים. לאחר שמישהו שם לב ומעורר את תשומת הלב, ישנה חשיבה שנייה. פעמים רבות משרדים ממשלתיים חוזרים ואמרו שלאחר שמישהו עורר את תשומת ליבם הם רוצים לשנות. זה יכול לקרות למשרדים ממשלתיים וגם אנחנו חברי הכנסת לפעמים משנים את הדברים. לכן זה לא דבר שהוא חריג. גם זה לא משהו שהוא כל-כך מהותי ומהפכני. יש דברים שהם הגיוניים.

מהפכני מאוד.

אדוני הרשם, מה אתה אומר?

אני עוד לא דן ברביזיה, אני רק בבקשה לרביזיה.

הנוסח שהונח על שולחן הוועדה היה פרי פשרות והסכמות עם משרד הבריאות. זה הנוסח שהונח על שולחן הוועדה. הוועדה שקלה ואולי הגיעה לנוסח יותר מאוזן. ההסכמות שניתנו הן אלה שניתנו.

רוצים להגביל את סמכותך לתת ארכות לתקופה שתיקבע בחוק. זאת אומרת, לא רוצים לסמוך עליך שאתה תוכל לתת ארכות כמה שתרצה, אלא יגבילו אותך בתקופת מקסימום.

היום אין בהצעה תקופת מקסימום.

זאת הרביזיה. ברביזיה הם רוצים להכניס תקופת מקסימום.

לא ברביזיה הכתובה.

הם לא מבקשים תקופת מקסימום, הם פשוט מבקשים לחזור לנוסח שהיה מוסכם בין המשרדים. אני סבור שהנוסח כרגע, דהיינו: "אלא אם כן שוכנע הרשם שהארכה נדרשת מסיבות שלמבקש או לבא כוחו לא היתה שליטה עליהם ולא ניתן היה למנעם", אני חושב שזה נוסח שעונה על הצרכים שחבר הכנסת הנכבד מצביע עליהם בשיקול הדעת לרשם. כבר היום הרשות והרשם מגביל את עצמו בכמות הארכות שינתנו. מובן שבמידה ויש נסיבות חריגות שבחריגות, כפי שהצבענו כבר בדיונים הקודמים, למשל, אסון הטבע ביפן או נסיבות אישיות חריגות, יהיו אשר יהיה חס ושלום, ברור שבמקרים שכאלה ראוי שיהיה שיקול הדעת. ישנה ההתנהלות הסבירה והעסקית של המבקשים שבמקרים חריגים יכולים לעלות.

איננו יכולים לצפות היום את כל הנסיבות ואני חושב שהנוסח כפי שהוצע ונרשם - - -

אם הבנתי נכון, הם רוצים לקבוע. יש אסון ביפן ויש רעידת אדמה, אבל צריך לקצוב בזמן. כמה חודשים? 9 חודשים? 8 חודשים? שנה? – לא יותר מזה. אחרי זמן מסוים צריך להגיד לרשם שזאת התקופה המקסימאלית שהוא יכול להאריך ואחריו אי-אפשר לתת יותר ארכה. זאת הכוונה שלהם.

רעידת אדמה ביפן זה נקרא כוח עליון.

אני הבנתי שמעבר לכוח ה עליון רוצים גם לקבוע הגבלת זמן להארכה של הרשם.

זה לא נאמר כאן בדיון.

רבותיי, קיבלתי שיחות לסין על הנושא הזה.

אז אולי אפשר לתת למי שמציע דבר כזה להציע את זה בפומבי.

הם יציעו את זה בפומבי ברגע שאני אקבל את הרביזיה ואני לא רוצה לקבל את הרביזיה האת.

אולי אפשר לתת להם להסביר את הרביזיה.

בקשה.

משרד הבריאות, אתם רוצים להסביר את הרביזיה?

כן. אנחנו מבקשים לחזור לנוסח המוסכם שהיה בין משרדי הממשלה וגם עם הרשם ולא לנוסח שבסופו של דבר עבר פה בוועדה.

הסיבה היא, כי אנחנו חושבים שהנוסח הזה הוא מאוזן. הוא מגביל את הרשם מבחינת שיקול הדעת שלו אבל לא בזמן. הוא מגביל את זה - - -

מה הנוסח שאתם הסכמתם עליו? תקריא לי אותו, אני לא זוכר. אני חושב שהנוסח שאנחנו אישרנו יותר טוב מהנוסח שלכם כאן.

19א(ב)(2):
על אף האמור בסעיף 1 וסעיף 164 לחוק בחינת בקשה לפטנט שהוגשה לגביה בקשה לפי סעיף קטן ג', לא תינתן למבקש אפשרות להשהיית הבחינה ולא יינתנו ארכות אלא אם כן שוכנע הרשם שהארכה נדרשת מסיבות שלמבקש ולבא כוחו לא היתה שליטה עליהם ושלא ניתן היה למונעם".
זה בלי ההמשך "או אם יש נסיבות אחרות המצדיקות זאת".

תמיד אפשר לומר באופן עקרוני שהיתה לו סיבה.

תסלחו לי שאני אומר לכם. אתם עורכי-דין. זה מה שנקרא בתקנות סדר הדין האזרחי "מטעמים מיוחדים שיירשמו". אתם בעצם מבלפים את כל העולם ואתם חושבים שאתם מנצחים. אתם פשוט מבלפים.

אתה מבין מה זה? "מצא הרשם שההארכה הנדרשת מסיבות שלמבקש או לבא כוחו אין שליטה עליהם או יכולת למנוע אותם". בוא נאמר כך: הסבתא של העורך דין היפני שצריך לתרגם את המסמך אושפזה בבית חולים. יש למישהו שליטה?

העורך-דין הבודד - - -

אתה יודע? רעיונות מתוחכמים אני מכיר. על כל דבר יש שליטה. כל העולם הוא בשליטה של אנשים.

האם לא נכון יותר להשאיר כרגע את הסעיף. יש הרבה מאוד תיקונים שצפויים בדרך. האם לא כדאי לחכות ולראות מה השימוש בסעיף הזה. האם הרשם באמת עושה שימוש מושכל בכוח שניתן לו. אם תהיה בעיה לחזור לוועדה ולהגיד: הסעיף הזה פרוץ מידי, נעשו בו יותר מידי שימושים, בואו נצמצם.

אם הייתם רוצים לשלוט בנושא הזה, אז הייתם אומרים שרוצים לקבוע זמן מקסימאלי לאורכות. אז זה כמו כל מיני הליכים בבתי המשפט שקובעים מקסימום ואי-אפשר לתת ארכה מעבר. מעצר עד תום ההליכים, אחרי 9 חודשים רק שופט של בית המשפט העליון. אתם יכולים לתת לו את שיקול הדעת ובלבד שהאורכות לא יגיעו לאיקס חודשים.

זה קבוע בחוזה רשם שמגביל את תקופת הארכות.

מחר ימנו אותי לרשם ואני אעשה כל מיני שטויות.

אני רוצה להתייחס לנקודה אותה היועצת המשפטית ואני בהחלט מסכים איתה. צריך אולי לראות איך הדברים ייעשו. כאן באמת צריך לזכור את המכלול של התיקון. אם עד עכשיו עניין של ארכות היה בין הרשם לבין המבקש בלבד, בחדר סגור כביכול, בהתכתבות פרטית, מהיום והלאה, כבר במהלך הבחינה הכול שקוף. במידה ואכן יראו שישנו ניצול לרעה או שימוש לא נכון בשיקול הדעת של הרשם, הדברים שקופים יותר מאשר בעבר.

המחוקק מכניס כאן עוד אמצעי לביקורת גם על העניין הזה. לכן, אני חושב שיש מקום להשאיר את שיקול הדעת כפי שהוא ולראות איך אנחנו מפעילים את ההסדר הזה. יכול להיות שלא ישתמשו בכלל ב-19א רבתי, כפי שעד היום בקשות על אתר היו בכמויות מאוד קטנות.

באחרונה הגבלתי את שיקול הדעת של שופטים בדברים מסוימים.

השאלה האם בעניין שבסופו של דבר הוא עניין של זמנים ובנסיבות שאיננו יודעים לחזות אותן היום, כפי שאדוני ציין, אנחנו יכולים לצקת תוכן לתוך המילים.

דברים שאנחנו לא יכולים לצפות אותם מהיום, הופכים להיות נסיבות מיוחדות. השאלה מה הסטנדרט? דברים שהם לא יודעים היום זה נקרא נסיבות מיוחדות.

יש כבר ניסיון ואנחנו לא עולים חדשים בעניין הזה. משרד הבריאות רוצה שההשהיות האלה יהיו בנסיבות מיוחדות. אני לא יודע אם זאת ההגדרה המשפטית אבל זאת לא השהייה סתם.

זה מה שכתבתנו. כתבנו "נסיבות מיוחדות".

אבל התוספת באה למעט את זה וזה החשש של משרד הבריאות. למה אי-אפשר להשאיר בנוסח הזה? תוסיפו עוד נוסח שאומר עוד דברים.

החשש הוא שאנחנו לא צופים איזו סיטואציה שלא תיכנס בצורה מאוד ישירה לזה שהמבקש לא היה יכול למנוע את הדחייה.

נסיבות לא צפויות - - -

אין נסיבות לא צפויות. או שלא היתה לו שליטה עליהם או שלא היתה לו יכולת למנוע אותן.

המבחן הזה כבר קיים בחוק. הוא קיים בסעיף 164. זה נכון שלרשם יש שיקול דעת וכן אפשר ללמוד מניסיון, איזה נסיבות שעומדות במבחן של 164 בהקשרים אחרים. אנחנו עדיין צריכים לקבוע סטנדרט מסוים שהוא לא כל סיבה שהוא מוצא מוצדקת. יש לנו כמה רמות של סטנדרט מתי לאשר בקשה לארכה. אנחנו רוצים לקבוע כאן סטנדרט מחמיר ומצמצם ולכן אימצנו את הלשון הזאת. יש כבר ניסיון של החלטות רשם על הסעיף הזה ואפשר ללמוד מהן.

אני לא מתכוון להחליט היום. אני רוצה את חבר הרצוג פה. אם אני מצביע היום אז הרביזיה נופלת ואני לא רוצה להפיל אותה כרגע. אני גם לא חושב שהשיטה הזאת היא שיטה נכונה. כשיש ויכוח בין משרדי ממשלה, רבותיי, יש דרך לפתור אותה. אין ויכוח את אומרת לי?

אנחנו מסכימים - - -

אתם מסכימים, אבל השאלה היא האם אני מסכים? זה לא מספיק שאתם מסכימים.

היית בסין - - -

הייתי בסין זה נכון, השאלה מה הסכמתי קודם. גם היו לי שיחות משם.

היה קשה קצת לשכנע אותך.

אני רוצה להציע כאן משהו שאני חושב שהוא ההגיוני ביותר ויכול להתקבל. יאופשר לרשם הארכות כפי שהם מבקשים ויתווסף "ובלבד שתהליך הבחינה הסתיים תוך 18 חודש מתאריך הבקשה".

בקיצור, אתה רוצה להגביל אות ו בזמן, בדיוק כמו שאני אמרתי. אין פה הסכמה על זה ואני לא אצביע היום על הרביזיה. כשיגיע הרצוג אז נצביע על הרביזיה.

אתה לא מעלה את זה לדיון.

אני לא מעלה את זה. העליתי את זה לדיון אבל אני לא מעלה את זה להצבעה.

אם אפשר להציע לכבודו הצעה אחרת. כתוצאה מהבקשה לרביזיה שצריך עוד להחליט בה, יחול עיכוב של בערך חודשיים, אם לא יותר, בכניסה של החוק לתוקף. אנחנו זוכרים שהוראת המעבר נותנת עוד 3 חודשים. הנושא הזה לא היה כחלק מהצעת החוק ולא היה עליו דיון ציבורי. הנושא הזה הוא גם נושא של פרוצדורה. יכול להיות שהדבר הנכון לעשות הוא להוציא אותו מהחוק ולהעביר אותו לתקנות. ממילא כל תקנה], לפי החוק, היא באישור של הוועדה הזאת.

אני לא מוציא אותו מהחוק. אני כבר דנתי בו, הצבעתי עליו. הדיונים הציבוריים זה דבר שהוא פחות חשוב בעיניי משום שהיו פה דיונים עמוקים בעניין. אני לא אצביע היום על הרביזיה. החוק הזה יתעכב ממילא עד אחרי הפגרה ולא משנה מה יקרה ואז אני אקבל החלטה.

לגבי המועדים, אפשר יהיה אולי לצמצם את הוראת התחילה מאחר והרשם ממילא התקדם במוכנות שלו.

הוא אמר שביוני או יולי הוא יהיה מוכן אז יכול להיות שאפשר יהיה לטפל בהוראת המעבר אחר-כך.

מכיוון שהוראת הסעיף מנוסחת ואומרת שהוא יתחיל לפרסם מתאריך מסוים - - -

מ-1 ביוני הוא יתחיל לפרסם פרסום מכוון - - -

אז אנחנו נעשה את זה שהוא יתחיל לפרסם מכוון מיום - - -

מאחר שמדובר על 1 ביוני, זה יישאר ב-1 ביוני.

לעניינים טכניים, בכל זאת אני אצטרך התראה של שבוע, שבועיים קודם ולא בו ביום.

לא אמרתי בו ביום. אמרתי שאתה רשאי לפרסם החל מיום חקיקתו. אתה רשאי אבל אתה לא חייב.

לא, ההוראה בחוק היא שהוא יפרסם.

ההוראה בחוק אומרת מאיזה תאריך הוא יתחיל לפרסם.

זאת הוראת התחילה אבל ההוראה בחוק, סעיף 16א רבתי, אומרת שהוא יפרסם בקשה סמוך ככל האפשר - - -

ממתי הוא יתחיל לפרסם על העבר?

3 חודשים מיום התחילה.

כתוב לא פחות משלושה חודשים.

אז אני אתן לו סמכות להתחיל גם קודם.

זה טכני, רק לזכור שדברים לא יכולים לקרות בן יום.

הם לא יקרו בן יום. זאת סמכות לרשם להתחיל לפרסם מתי שיהיה לו נוח.

אני רוצה שנעבור להחלטת הפיצול.

למען הסדר הטוב, יש לנו החלטת פיצול שבזמנו לא הצבענו עליה כראוי.

הצבענו עליה אך לא כראוי. לא הבנו נכון את התקנון.

לא הצבענו עליה, אבל הצבענו על החוק.

בכל מקרה, החלטת הפיצול היא לעניין סעיף 188א רבתי המוצע שעניינו סעיף ייחוד עילה.

אנחנו מחליטים שהסעיף הזה יפוצל מהחוק והוא יידון בנפרד ויובא למליאה באופן נפרד מהחוק עצמו.

כן. החלטת הפיצול תבוא בפני המליאה להצבעה ומרגע שהמליאה תצביע, יהיו לנו שתי הצעות חוק נפרדות.

אבל יכול להיות, זה תלוי, אם נספיק להכין את זה לפני כן, אז אני בכלל לא אעלה את הפיצול אלא אני אבקש רביזיה ואביא את זה עוד פעם לדיון.

פיצול על תנאי.

זה לא פיצול על תנאי.

כרגע זה פיצול.

מי בעד הפיצול?

אושר פה אחד.

התקנות יידונו בשעה 11:00.

אם יש את העיכוב הזה אני רוצה להעלות את הנקודה שבזמנו העלינו את הנושא של תיקון סעיף 35 ואמרנו שלא נעשה את זה בסיבוב הזה. אם ממילא יש עיכוב, השאלה - - -

בעניין של סעיף 35 החלטנו שאנחנו לא מעלים אותו כרגע לדיון משום שזה נושא חדש ואז אנחנו צריכים להעביר את זה לוועדת הכנסת וזה ייתקע להרבה שנים. אנחנו לא דנים בו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:30.>