PAGE
7
ועדת הכנסת
19/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 259>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ה באדר התשע"ב (19 במרץ 2012), שעה 13:30

<1. בקשת יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות לפטור את הצעת החוק מגן דוד אדום (תיקון- מס' 6) (אגרות בעד שירות הסעת חירום), התשע"א- 2010 (מ/551) - לפני הקריאה השנייה והשלישית לפני סעיף 125 לתקנון.>
<2. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לפני הקריאה הראשונה>
<3. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (תיקון מס' 4 - הוראות שעה) (תיקון), התשע"ב-2012 - לפני הקריאה הראשונה.>

חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר

אורי אורבך

ישראל אייכלר

רוברט אילטוב

זאב אלקין

נסים זאב

אברהם מיכאלי

ציון פיניאן

>
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

יואל הורוביץ - סמנכ"ל לשלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

מירי שאול - המשרד להגנת הסביבה

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

רמי בן שמעון
<בקשת יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות לפטור את הצעת החוק מגן דוד אדום (תיקון- מס' 6) (אגרות בעד שירות הסעת חירום), התשע"א- 2010 (מ/551) - לפני הקריאה השנייה והשלישית לפני סעיף 125 לתקנון.>

אני פותח את הישיבה. אני אפתח בנושא השני שעל סדר-היום, מאחר שאנחנו צריכים קוורום לנושא הראשון. הנושא השני הוא בקשת יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות לפטור את הצעת החוק מגן דוד אדום (תיקון- מס' 6) (אגרות בעד שירות הסעת חירום), התשע"א-2010, (מ/551) מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת לפני הקריאה השנייה והשלישית.

הוועדה הניחה את הצעת החוק על שולחן הכנסת ביום רביעי האחרון, אבל לבקשת משרד האוצר החליטה הוועדה להחזיר את ההצעה לשולחן הוועדה על מנת לתקן הסתייגויות שהגיש המשרד ועל מנת לאפשר, באמת, את השלמת החקיקה הזו, מתבקש הפטור מחובת הנחה לקריאה השנייה והשלישית. אני מציע לאשר את הבקשה.

הצבעה

בעד בקשת יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
בקשת יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לפטור את הצעת החוק מגן דוד אדום (תיקון- מס' 6) (אגרות בעד שירות הסעת חירום), התשע"א-2010, (מ/551) מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת לפני הקריאה השנייה והשלישית, נתקבלה.

הבקשה אושרה פה אחד.

<בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לפני הקריאה הראשונה>

אני עובר עכשיו לסעיף הראשון שעל סדר-היום. אני מציע שניתן את ההנמקות וברגע שיהיה לנו קוורום אז נוכל להצביע. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לפני הקריאה הראשונה. נתחיל בבקשה שעניינה הצעת חוק שמובאת על-ידי המשרד להגנת הסביבה בנושא הצעת חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012 (מס' מ/675). בבקשה.

שלום. אני סמנכ"ל לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה – אחראי על תחום הפסולת. אנחנו מביאים את ההצעה לטיפול בפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני. ההצעה הזאת היא חלק ממדיניות כוללת של המשרד להגנת הסביבה – שמיושמת בצורה מאוד אינטנסיבית בשנים האחרונות – להסדיר את כל זרמי הפסולת במדינת ישראל.
זה החל בחוק האריזות אשר קבע אחריות על היבואנים ועל היצרנים לטפל במשמעויות הסביבתיות ובעלויות של האריזות שהם מכניסים לשוק. קדם לכך חוק הצמיגים שהטיל את האחריות על יבואני הצמיגים ועל כל מיני יצרנים. כך גם חוק הפיקדון שקבע אחריות של יצרני המשקאות הקלים על הבקבוקים שמייצרים אשפה, ויש לה עלויות ומשמעויות סביבתיות.

כאן אנחנו מטפלים בסקטור נוסף של פסולת: הפסולת האלקטרונית. זו פסולת שיש לה, מצד אחד, כדאיות גבוהה למחזור. יש לה ערך וניתן למחזר אותה ולכן העלויות שאנחנו משיתים על היצרנים והיבואנים הן לא גדולות כי ניתן, כאמור, להביא לתועלת כלכלית גבוהה מהטיפול המסודר בפסולת הזאת.

צריך לקבוע הסדרים בכל רשות מקומית לאיסוף הפסולת הזאת בצורה מסודרת ולהביא אותה למרכזי טיפול, למחזורה – שימוש חוזר בה – השבתה, טיפול תרמי – כל הדרכים מפורטות בחוק. מאוד- מאוד חשוב שהתושבים במדינת ישראל יקבלו עמדה או תפיסה כוללת ולא כל יום יבואו אליהם עם הוראות חדשות לעניין זרם פסולת כזאת או אחרת, ולכן מאוד חשוב לנו לצאת לדרך במקביל לכך שחוק האריזות נכנס לתוקף, ובמקביל לכך שאנחנו מקדמים – כפי שמי שמתעניין בנושא יודע – מהפכת מחזור שמחייבת את התושבים להפריד את הפסולת האורגנית מהפסולת האחרת.

למעשה יש כאן תפיסה כוללת שאנחנו מנסים ליישם וחשוב לנו לעשות את זה ביחד כדי לבוא לציבור עם אמירה מסודרת. היינו בהידברותם עם אגוד לשכות המסחר, גם עם השלטון המקומי, כמובן גם עם משרדי הממשלה הרלוונטיים והגענו לנוסח חוק – שלמעט הסתייגויות קלות – הוא מוסכם.
התפיסה הבסיסית שלו היא הטלת האחריות על היצרנים, לעשות את ההסדרים באמצעות השלטון המקומי ולמעשה, לקחת שוק, שהיום מטופל על-ידי חאפרים ובאופן בלתי מוסדר – כתוצאה מכך נגרמים מפגעים סביבתיים קשים – ולהפוך אותו לשוק מוסדר שייתן את הערכים הכלכליים לפסולת הזאת וימנע את המפגעים שהיא יוצרת. לכן, מאוד-מאוד חשוב לנו לקדם את זה במקביל לכל המהלכים האחרים שמתנהלים כרגע.

המטרה של הפטור היא בעצם לאפשר את ההעברה של החוק בקריאה ראשונה עכשיו בדרך שתאפשר בפגרה לדון בו ולהכין אותו לקריאה שנייה ושלישית. יש לכם סיכום כזה עם ועדת הכלכלה שהיא אמורה לדון בהצעה ותדון בה, אני מבין, בפגרה

הסוגיה הזאת של גניבת מתכות – אתה קורא לזה "טיפול" בציוד חשמלי ואלקטרוני – תאמין לי, הגנבים מטפלים, עושים טיפול מעמיק: עוקרים מהקרקע צינורות נחושת שאולי אפשר למכור אותם בגרושים ועושים נזק באלפים רבים. אותו דבר בכל הציוד – אתה יודע – ואפילו הכבלים החשמליים שנמצאים בצידי הכבישים, גם אותם גונבים, שורפים, הופכים את זה לנחושת ומוכרים את זה לפי קילו – עושים נזק לחברת החשמל בעשרות אלפים. זאת עבודתם של הגנבים.
אני אומר את זה כי ברגע שיהיה איזשהו הסדר, נאמר, יעמידו לרשות אותם אנשים שירצו לשים שם חומרים כאלה ואחרים, אני אומר לך שיש תחרות בתוך העולם התחתון מי יזכה ומי ייקח את העגלה הבאה ואת האחסון – הלא מדובר במחסנים כאלה ואחרים – זאת אומרת, צריך להיערך גם לעניין הזה.

כמו שראינו בבקבוקים, זה אחד חלקי אלף ממה שעומד לקרות בנושא המתכות ששם השווי הוא עשרת מונים, ואני לא מגזים. צריך לקחת את זה בחשבון. אני מבקש לתת את הדעת בדיונים לנושא הזה.

אכן יש בעיה של חומרים שיש להם ערך גבוה שהם נגנבים. דיברת על כלל המתכות – אנחנו מדברים על חלק מהציוד האלקטרוני שיש בו מתכות. הצעת החוק הזאת מסדירה שהאיסוף לא יהיה באמצעות אותו שוק צדדי – כמו שאנחנו קוראי לו היום – או שוק פיראטי של כל מיני חאפרים. למעשה, התושבים מורידים את הציוד האלקטרוני ליד חדרי האשפה ובאופן בלתי מוסדר באים כל מיני חאפרים ולוקחים ומפרקים את המכשירים האלה כדי להוציא את המתכות היקרות, גורמים למפגעים סביבתיים ומפגעים בריאותיים – צריך לזכור שיש כאן מתכות כבדות וחומרים נדיפים. לכן מאוד-מאוד חשוב להסדיר את זה.

החוק מטיל חובה על הרשות המקומית, במימון אותם יבואנים, לקבוע מקומות איסוף מסודרים שגם לא יפשרו גניבה וגם יהיו אטומים כדי שלא ידלפו חומרים מסוכנים לקרקע. לכן, אני חושב, הצעת החוק דווקא נותנת מענה לעניין הזה.
נכון שיש סכנות שינסו להשתלט על השוק הזה גורמים לא רצויים אבל אני חושב שבסך הכול המסגרת החוקית שנקבעת פה נותנת מענה טוב.

תודה. אנחנו נוכל לקיים הצבעה רק כשיהיה לנו קוורום.
<בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (תיקון מס' 4 - הוראות שעה) (תיקון), התשע"ב- 2012 - לפני הקריאה הראשונה.>

אני מציע שנעבור לבקשה השנייה, גם היא בקשה של הממשלה – באמצעות המשרד לביטחון פנים – למתן פטור מחובת הנחה לפני קריאה ראשונה להצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (תיקון מס' 4 - הוראות שעה) (תיקון), התשע"ב- 2012 (מ/674).

גם אצלנו עוסקים במתכות אז כנראה שכל הפטורים הם לצורך - - -

כן. יש ביקוש, אתה אומר.

המטרה של החוק הזה היא למנוע גניבות של רכבים. החוק, כהוראת שעה, נחקק בשנת 2007 וגרם לכך שמי שעובר ומתקן את הרכב שלו בשטחים המוחזקים על-ידי הרשות הפלסטינית או שהוא מעביר לשם רכבים – הוא יכול לקבל בגין זה סנקציה עונשית היא של שלוש שנים.

משנת 2007 הארכנו את זה פעם אחת, לא במסגרת חוק אלא במסגרת צו של השר, זאת אומרת זה ארב ששנים והוא אמור לפוג ב-6 באפריל 2012 ולכן אנחנו מביאים את זה לפה ואנחנו זקוקים לפטור הנחה עכשיו וצריכים להעביר את זה עד יום רבעי בקריאה שנייה ושלישית.

המכלול הרחב של הפעולות שכולל גם את הקמת יחידת "אתגר", שתפקידה לטפל בגניבות רכב, גרם לכך שמשנת 2007 עד 2012 יש ירידה ב-35% של גניבות הרכב במדינה מ-34 אלף רכבים לסביבות 21 אלף בשנת 2011. שנת 2010 גם באזור הזה. יש קצת עלייה ב-2011 אבל עדיין נשמרת ירידה של 35% ירידה בגניבות הרכב שזה השג אדיר לצורך העניין הזה.

המשטרה מעריכה שכ-70% מהרכבים מועברים לרשות הפלסטינית לצורך תיקון. זאת אומרת שיש נחיצות אדירה לחוק הזה כי שם, בעצם, עושים את התיקונים. לא רק שעושים את זה שם יותר זול אלא אתה מקבל חלקים שהבטיחות שלהם היא הרבה יותר נמוכה מאשר הבטיחות של החלקים המקוריים בארץ.

זה גורם לא רק לזה שהרכבים עצמם הם רכבים בעייתיים אלא גם עלולים לגרום לתאונות דרכים, חס וחלילה, עם כל המשמעויות של תאונות דרכים.

המשטרה עשתה 45 גיחות לרשות הפלסטינית כדי לגלות את זה. המשטרה גילתה מעל 200 רכבים שנמצאים בתיקון תוך כדי הפעילות שלה; 700 רכבים היא מצאה עם כל מיני חלקי חילוף מזויפים. המשטרה פתחה מעל 200 תיקים פליליים במשך השנים כתוצאה מהפעילות הזו.
כפי שאמרתי, מאחר שיש ירידה בגניבות הרכב – יש ירידה גם בתפיסות של המשטרה, אבל זה דבר מבורך כי זה אומר שהחוק השיג את מטרתו. המטרה שלנו היא להפוך את ההוראה הזאת להוראת קבע.
אם אדוני ישאל מדוע הגענו ברגע האחרון לסיים את החקיקה – זאת שאלה נכונה. גם אנחנו שאלנו את זה. כבר חצי שנה לוחצים כי יש כוונה לעשות חוק הרבה יותר רחב שיכלול כל מיני נושאים אחרים בנוגע לסימון חלקי רכב, גם מול חברות הביטוח ודברים מהסוג הזה. כבר חצי שנה אנחנו מתנהלים מול משרד המשפטים, ומאחר שהדבר הזה – החוק הגדול – לא בא לידי הבשלה, אמרנו שאסור לנו להפסיד את מה שקיים היום ולכן יש צורך להפוך את הפן הזה להוראת קבע.

בוודאי נכון ככלל לעשות זאת. נדמה לי שגם בחוקים של האלכוהול כדאי כבר מעכשיו לשקול להפוך אותם – את חלקם לפחות – להוראות קבע כי הרי עשינו את זה כהוראת שעה, נדמה לי שעל היעילות שלה אין ויכוח היום.

אין ספק. יש לנו סקרים שמראים שיש ירידה, סוף-סוף, של 7% בצריכה של האלכוהול. הכנסת דרשה מאיתנו כל הזמן להוכיח שאנחנו באמת מצדיקים את זה. יש לנו עוד שנה בערך עד שאנחנו צריכים להביא את זה. אני מסכים איתך במאה אחוז שמה שעשינו היה בהחלט מבורך, חלק מחקיקה היא גם שלך, בנושא של הקטינים.

חלק קטן ממנה, כן. חלק בנושא של הקטינים. כל ההוראות האלה יהיו נכונות תמיד כנראה.

זה פשוט מדהים. אני לא יודע אם הסתובבת בירושלים בימי חמישי בלילה: רואים שם, באזור של המדרחוב, את הפעילות של השוטרים – בהתחלה זה היה דרמטי איך שהם שפכו – עכשיו יש הרבה פחות פעילות של השוטרים כי לא צריך את זה. גם באילת, נמסר לי, אותו דבר בטיילת של אילת. הנוער קיבל את זה.

שמעתי שכך גם ברחובות, בטבריה.

הנוער מקבל את זה. השוטרים, במקום לרשום דוחות שאחרי שנה ומשהו הם צריכים לבוא לבית משפט ומי יודע מה קורה אחרי זה, במקום שופכים את זה. אתה מקבל את האפקט האמיתי. זה אחד החוקים הטובים שהעברנו, שיש את האפקט האמיתי שכולם מבינים, מקבלים את זה ונוצרת הרתעה מתאימה.

גם בתקשורת, בקיץ האחרון, הייתה הרבה פעילות נגד האלימות של האלכוהול ממה שהיה לפני זה בתקשורת. זה בהחלט יפה - - -

היום כר לא צריכים כל-כך את השתייה כי יש את ה"אח הגדול". להשכלה הכללית, העניין הזה של מספר שילדה של רכב ומספר מנוע לא נותן לך את האפשרות לזהות שהרכב ישראלי?

יש עוד חלקים נוספים.

אז זאת בדיוק השאלה: על אילו חלקים אנחנו מדברים בתוספת? גלגלים, קלאץ'?

זה לא שאתה מזהה אותם. החלקים עצמם הם מסוג ב' ולמטה מזה. ברגע שמתקנים שם – זה מה שמורכב ברכב, בלי שיש עליהם סימון. אנחנו רוצים למנוע את הדבר הזה, לאו דווקא את הדברים שיש עליהם סימון מספרי אלא את הברקסים, מה שמים בתור דוושות של הברקסים, כל הדברים האלה ששמים שם חלקים שפוגעים ברכב.

אני יודע שכשאתה רוצה לתקן משהו, רכב, הם כבר מזמינים את החלקים ואת הגנבים לקחת מתוך האזורים שלנו. היינו חיים את זה ממש יום-יום בעזריה ובאזורים הכי קרובים, לא יהודה ושומרון.

גם הגדר עשתה פעולה יפה.

כן. אין ספק שהגדר עזרה מאוד בהיבט הזה, זה בטוח.

רבותי, אני מכריז על הפסקה של כמה דקות עד שיתאספו החברים.

<(הישיבה נפסקה בשעה 13:45 ונתחדשה בשעה 13:50.)>

רבותי, אני מחדש את הישיבה. הגיעו כל נכבדינו מהנהלת הקואליציה ונכבדים אחרים ממקומות אחרים. רבותי, אני עובר להצבעה על הבקשה הראשונה: הקדמת הדיון בהצעת החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות לפני הקריאה הראשונה. מי בעד?
הצבעה

בעד בקשת הממשלה להקדמת הדיון – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת החוק ליפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, נתקבלה.

פה אחד. אין מתנגדים ואין נמנעים. אושר. יש לנו שמונה, נכון? שמונה בעד – כדי שזה יהיה ברור. הנושא השני: מי בעד הבקשה להקדמת הדיון בהצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (תיקון מס' 4 - הוראות שעה) (תיקון), התשע"ב- 2012? מי בעד?
הצבעה

בעד בקשת הממשלה להקדמת הדיון – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (תיקון מס' 4 - הוראות שעה) (תיקון), התשע"ב- 2012, נתקבלה.

אין מתנגדים, אין נמנעים – אושר.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:55.>