הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
4
ועדת החוקה, חוק ומשפט
03/04/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 596>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"א בניסן התשע"ב (03 באפריל 2012), שעה 10:00

<הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 13) (הרכב ועדת שחרורים מיוחדת בעניין אסיר שנשפט בבית משפט צבאי), התשע"ב-2012 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית.>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר

אחמד טיבי

>
סרן הגר אורסטי
–
ע' רמ"ד חקיקה, פצ"ר, משרד הביטחון

רס"ן רוית דנינו-מויאל
–
רמ"ד חקיקה, פצ"ר, משרד הביטחון

אמי פלמור
–
מנהלת מחלקת חנינות, משרד המשפטים

הגר פלגי-הקר
–
משפטנית, משרד המשפטים

נעמה מנחמי

דורית ואג

חפציבה צנעני
<הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 13) (הרכב ועדת שחרורים מיוחדת בעניין אסיר שנשפט בבית משפט צבאי), התשע"ב-2012>
(הכנה לקריאה שנייה ושלישית)

אני פותח את הישיבה. על סדר-היום: חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 13) (הרכב ועדת שחרורים מיוחדת בעניין אסיר שנשפט בבית-משפט צבאי). בבקשה.

כותרת ההצעה מעידה על תוכנה במקרה הזה.

תסבירי לנו למה אנחנו צריכים את זה?

מה אתם רוצים?

אסירי עולם, עניינם מובא בפני ועדות שחרורים מיוחדות על-פי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, וכמו שאנחנו יודעים, הסמכות לקצוב את עונשם של אסירי עולם נתונה בידי הנשיא. לפי חוק היסוד, על החלטות הנשיא דרושה חתימת קיום. ככלל, אסירי עולם פליליים – חתימת הקיום הזאת מסורה בידיו של שר המשפטים, והדברים מטופלים במחלקת חנינות במשרד המשפטים. זהו הנוהג מאז ומעולם על בסיס החלטה שלדעתי התקבלה עוד בשנות - -

- - ה-50.

עם השנים התפתחה נורמה שונה בנוגע לאסירים שנשפטו בפני בית-המשפט הצבאי בלוד, בית-משפט שכבר לא אתנו מזה כעשור. במקרים האלה, בגלל האופי הביטחוני של העבירות, חתימת הקיום נעשתה בידי שר הביטחון ולא שר המשפטים. בהתאם לזה, כשנכתב חוק שחרור על-תנאי ממאסר, נקבע שבהרכב ועדת השחרורים המיוחדת, שדנה בעניינם של אסירים אלה, לא יישב נציג מחלקת חנינות במשרד המשפטים, ראש מחלקת חנינות במשרד המשפטים שיושבת לצדי, אלא נציג הצבא. מכיון שאנחנו רוצים, במסגרת מהלך שלם, להעביר חזרה את סמכות הקיום הזאת משר הביטחון לשר המשפטים, כדי שמצבם של כל אסירי העולם יהיה זהה, --

-- שהם אזרחים של מדינת ישראל.

- - וזה ייעשה בהחלטת ממשלה, לפני זה חשבנו שיהיה נכון לתקן את החוק ולעשות נורמליזציה גם שם. זה הכל.

בעצם, חתימת הקיום לא יכולה לבדוק את ההחלטה של הנשיא, נכון? יש פסיקה שמחייבת את השר לחתום חתימת קיום על החלטת הנשיא. האם אני הבנתי נכון? בעצם, אנחנו מדברים על אזרחים ישראלים שעשו פעולות חבלה ונידונו למאסר עולם. - -

כן.

כן. אז, בסדר.

- - ונשפטו בפני בית-משפט מסוים, כי מי שנשפט לפני בתי-המשפט האזרחיים ממילא דרכו סלולה כדרכם של פליליים.

שאלה לגבי סעיף התחילה – אני מבינה שאתם זקוקים גם להחלטת ממשלה.

נכון.

האם אתם רוצים את סעיף התחילה מעכשיו? האם לא כאילו ייווצר לכם חוסר תיאום בין סעיף החוק שאנחנו נתקן עכשיו לבין העובדה שאמרת שזה בעצם מהלך דו-שלבי שהשלב השני שלו זה החלטת הממשלה שמחזירה את הסמכות לשר המשפטים, להבדיל משר הביטחון?

במובן הפרקטי, כאילו ייווצר פער, מכיון שאנחנו בינתיים לא מכנסים את הוועדות עד להשלמת התיקון; זה משהו שמוסכם גם הסנגורים וגם על האסירים עצמם, שהרי האינטרס שלהם הוא לבוא בפני הוועדה החדשה. בכוונתנו להביא את זה לממשלה מייד אחרי הפסח. במובן המהותי, לא תהיה לנו בעיה. הוועדות לא מתכנסות.

חבר-הכנסת טיבי, האם החוק הזה מניח את דעתך? זה מעביר את הסמכויות משר הביטחון לשר המשפטים.

מה עמדתך?

אני בעד. זאת אומרת, אותן ועדות ואותן חתימות לכולם, גם אם הם מחבלים וגם אם הם אזרחים.

אם לומר את האמת, זה לא שזה יעבור מחר, כי אנחנו בעצמנו זקוקים להתכנסות של המליאה.

רק אחרי הפגרה. לא לפני ה-30 באפריל.

הכנסת חוזרת לפעול ב-30 באפריל.

אנחנו רוצים לכנס ועדה בתחילת יוני. אלה ועדות שמתכנסות פעם בכמה חודשים.

- - - כינוס של הכנסת בפגרה.

לא בפגרה. 30 באפריל זה בסדר.

לא לפני 30 באפריל. אנחנו לא מתחייבים על ה-30 באפריל. זה כבר לא תלוי בנו. זה לא יוכל להיות ב-30 באפריל, כי ב-30 באפריל רק תניחי. זה יהיה או ב-1 במאי או ביום שני בשבוע שלאחר מכן.

בסדר. אז, זה יהיה תוך כמה ימים. אני חושבת שה-30 באפריל זה לא יום מליאה.

30 באפריל זה יום מליאה.

אנחנו נגיש אותה, ברגע שיעבור החוק. נגיש את זה לשולחן הממשלה.

טוב. חבר-הכנסת טיבי?

לצערי הרב, אני ואתה נצביע אותו דבר היום.

טוב מאד.

היא כמעט קיבלה התקף לב, כי זה תיקו וזה לא עובר. אם הייתי מצביע נגדו, זה לא היה עובר.

יש לי בשבילך הפתעה: אם היית אומר לי שאתה מצביע נגדי, לא היתה הצבעה.

אבל, אני יכול להגיד לך שאני מצביע אתך ולהצביע משהו אחר. מה, אני לא חבר-כנסת?!

לא, אתה לא שקרן.

כן, אבל אז הוא יעשה רביזיה.

לא רביזיה. אתה לא משקר.

תודה.

אתה מסוכן לציבור, אבל אתה לא שקרן.

איך אפשר להגדיר "מסוכן לציבור", כאשר אני הבאתי חיים לעולם והאיש הזה כל הזמן מטיף להרג ורצח? איך הקונצפט הזה? איך אתה מצליח בתעשיית התדמיות הזאת?

להגיד שאתה מסוכן לציבור?

כן.

אתה חושב שהציבור מטומטם?!

אני מציל חיי אדם, ואתה - - -

אתה מציל חיי אדם.

נקרא את נוסח החוק: "1. בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2011" – זה כבר יהיה "2012" – "בסעיף 33(א)(4), הסיפא החל במילים 'ולעניין דיון' – תימחק". סליחה, האם זה "התשס"א-2011"?

2001. החוק הוא מ-2001.

זה "2001". כאן כתוב "2011", וזו טעות. נתקן את זה.

נקרא את הסיפה של סעיף 33(א)(4) לחוק. אמרנו שסעיף 33 עוסק בהרכב ועדת שחרורים מיוחדת של ארבעה, והסיפה היא: "ולעניין דיון בקציבת עונשו של אסיר עולם שנשפט בבית משפט צבאי שהוקם לפי החלק השני לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 - ראש מדור חנינות ועיון בעונש בפרקליטות הצבאית הראשית" – את זה אנחנו נמחק.

יצאת? אני מצביע. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד

הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 13) (הרכב ועדת שחרורים מיוחדת בעניין אסיר שנשפט בבית משפט צבאי), התשע"ב-2012, נתקבלה.

פה אחד. תודה רבה.

דיון שחור – אני מצביע יחד אתך.

אין שום בעיה. חבר-הכנסת טיבי, חג שמח וכשר.

וחירות לכל אלה שאין להם חירות. תודה.

לא, על זה אנחנו לא מדברים.


תודה רבה לכם. חג שמח.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:12.>