PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
27/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 594 >
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ד' בניסן התשע"ב (27 במרץ 2012), שעה 11:00

<1. תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים) (תיקון מס' 2), התשע"ב - 2012>
<2. תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון מס' 2), התשע"ב - 2012>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אורי מקלב

אסא קלינג - רשם הפטנטים, משרד המשפטים

ז'קלין ברכה - סגנית רשם הפטנטים, משרד המשפטים

איילת פלדמן - עוזרת משפטית לרשם הפטנטים, משרד המשפטים

בתאור סיטון - ראש ענף צוער מינהל סחר חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד יואל ליפשיץ - סמנכ"ל קופות החולים, משרד הבריאות

נילי דיקמן - עו"ד, משרד הבריאות

עו"ד שמרית גולן - עו"ד ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיכל חכמי - יו"ר אגודת עורכי הפטנטים

דוד גילת - עו"ד ועו"פ, איגוד תעשיות האלקטרוניקה

חננאל קוטינסקי - אורבוטק בע"מ, דירקטור קניין רוחני

גלעד בוך - אורבוטק בע"מ

זבולון תומר - חבר הנהלה, התאחדות התעשיינים

רון תומר - חבר נשיאות, התאחדות התעשיינים

טל בנד - ש.הורוביץ, משרד עו"ד, שותף במשרד

יאיר זיו - ש.הורוביץ, משרד עו"ד

גיא גורצקי - מנכ"ל, פארמה ישראל

מאיר פוגטש - יועץ, פארמה ישראל

ערן ברקת - עו"ד, פארמה ישראל

גלעד נווה - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

נעמה מנחמי

דורית ואג

אתי אפלבוים
<1. תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים) (תיקון מס' 2),>
התשע"ב - 2012
<2. תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון מס' 2), התשע"ב - 2012>

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה. על סדר-היום: תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים)(תיקון מס' 2), התשע"ב-2012; תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), (תיקון מס' 2), התשע"ב-2012.

גברתי היועצת המשפטית, את מוכנה לעבור על התקנות ולהגיד מה אנחנו רוצים?

אני אעבור על התקנות ואתם תגידו מה אתם רוצים.

תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים). אנחנו נקרא את הנוסח המשולב. לכולם יש את הנוסח?
בתקנות אלה אנחנו מתקנים את תקנה 1 וקובעים: ""האמנה", "תקנות האמנה", "בקשה בין-לאומית", "דוח חיפוש בין-לאומי", דוח בחינה מקדימה", "רשות חיפוש בין-לאומית", "רשות בין-לאומית לבחינה מקדימה" ו"המשרד הבין-לאומי" – כמשמעותם סעיף 48א לחוק".
יש כאן הרבה מאוד תיקונים לאורך התקנות. אלה תיקוני נוסח מ"בינלאומית" ל"בין-לאומי". היום כבר כותבים אחרת אבל אין כאן שינויים מעבר לזה.
בנוסף יש הרבה מאוד תיקונים שמחליפים - - -

רבותיי, יש לי שאלה: יש מישהו שלא קרא את התקנות המתוקנות? כולם קראו, אני יכול לסמוך עליהם.

אני מבקש, אם יש לכם הערות לסעיפים ספציפיים, לכוון אותנו לאותם סעיפים. לשבת עכשיו ולקרוא את כל התקנות האלה זה בסדר, השאלה האם יש צורך לעבור ולקרוא את כל התקנות ב נוסח משולב או שיש לכם הערות לגבי סעיפים ספציפיים.

לנו אין הערות לתקנות.

אפשר לאשר את התקנות?
איפה טל בנד? יש לך הערות לתקנות?

אין לי הערות.

אלה תקנות שאינן שנויות במחלוקת.

אני אדגיש כמה תיקונים שהיושב ראש המליץ עליהן אתמול.

בסעיף 6א רבתי,6א(3). הסעיף עוסק בתנאים להחזר אגרת הגשה בין-לאומית ואגרת חיפוש. אחד הטעמים להחזר הוא כאשר לא ניתן לטפל בבקשה כבקשה בין-לאומית מטעמי ביטחון לאומי.

השאלה היא האם יש זהות בין ביטחון בין-לאומי לבין הסעיפים בחוק שמדברים על צו של שר הביטחון או הצו של השר הנוסף שכרגע מוצע במסגרת התיקון גם אותו להפוך לשר הביטחון?

אנחנו לא יודעים אם בהכרח יש זהות בין המונחים האלה. המונח הזה לקוח - - -

סליחה, זה סיפור מההפטרה עכשיו. אני רוצה להבין מה זה "מטעמי ביטחון לאומי". נושא הביטחון הלאומי במדינת ישראל הוא דבר מסוכן. אני רוצה לדעת האם הכוונה פה ששר הביטחון או שר אחר אמר: אסור לטפל בזה כי זה חסוי?

זה שר שהממשלה מינתה.

הבעיה היא שאנחנו לא מדברים כאן על אותה פרוצדורה. כאן אנחנו מדברים על התפקיד של הרשות כמשרד מקבל שמעביר בקשות למשרד הבין-לאומי.

מי מחליט שיש כאן בעיה של ביטחון לאומי?

אני רוצה להפנות את אדוני לסעיף 94 לחוק הפטנטים, ששם סמכות שר הביטחון - - -

אני שואל האם זאת הכוונה? האם זה הסעיפים האלה.

האמנה קובעת באופן כללי שהחוקים של המדינות לעניין ביטחון לאומי ימשיכו לחול גם על התפקיד של הרשות כמשרד מקבל לפי האמנה.

בקיצור, סעיף 3 מדבר על בקשה שהטילו עליה חיסיון, שר שמינתה הממשלה או שר הביטחון. אני לא רוצה שיהיה פה מטעמי ביטחון לאומי, שפתאום הרשם יחליט שמטעמי ביטחון לאומי הוא לא דן.

האם יכולה להיות בקשה של מישהו שהוא לא נכנס לתוך 94? למשל, מישהו ממדינה אחרת שהוא לא אזרח או תושב ישראל שמגיש לרשות בקשה, לכשהרשות תקבל גם בקשות של אנשים שאינם אזרחים או תושבים של מדינת ישראל?

הרשות כמשרד מקבל, מקבלת רק בקשות של אזרחי ותושבי ישראל.

זה בשלב הראשון.

רשות החיפוש תוכל לטפל בבקשות של תושבי חוץ אבל כמשרד מקבל יש תנאי של אזרחות או תושבות. כל אדם יכול להגיש או במשרד המקבל של המדינה בה הוא אזרח או תושב או ישירות במשרד הבין-לאומי.
לכן תושבי חוץ לא יכולים להגיש בישראל כמשרד מקבל. המבחן באמנה ובתקנות המוצעות הוא מבחן של ביטחון לאומי וזה ניסוח שלקוח מהכללים לאמנה.

לעומת זאת, המבחן בפרק ו' הוא הגנת המדינה. זה לא בדיוק אותו ניסוח ואנחנו מעדיפים להיצמד לניסוח של האמנה.

מי יחליט שלא ניתן לטפל בבקשה הזאת משום טעמים של ביטחון לאומי? מי המחליט?

אני לא יכולה לתת תשובה חד משמעית.

אין שום בעיה, אני לא אאשר לכם את התקנות.

שיהיה ברור, סעיפים רחבים עם הרצאות של יום העצמאות ומגילת הקמת המדינה לא מקובלים עלי בתקנות. ביטחון לאומי זה צריך להיות דבר מוגדר על מה אנחנו מדברים.

יתכן מאוד שאנחנו מתכוונים להוראות סעיפי פרק ו' בחוק הפטנטים. אנחנו פשוט לא רוצים להגביל את עצמנו, אם יש חוקים אחרים כמו איסור העברת מידע לחו"ל וכדומה, שיכולים גם כן להגביל את הטיפול בבקשה.

רבותיי, תגידו לי על מה אתם מדברים.

זה העניין. אנחנו מדברים בעצם על החזר אגרות, מתי להחזיר את האגרה.
כאשר ישנה החלטה שאינה קבועה כאן, שיש כאן בקשה שלא ניתן לבחון אותה מטעמי ביטחון לאומי. הסמכות היחידה להגביל את רשם הפטנטים מלבחון בקשות מטעמי הגנת המדינה שאני מכיר, זה סעיף 94. זה המקור הסטטוטורי שיכול להגיע לזה.

שים לב. אדוני הרשם, יש פה דבר מאוד מעניין. בסעיף 94 לא כתוב "ביטחון לאומי". עכשיו מספרים לי פה היועצים המשפטיים של הרשות שבעצם זאת יצירה חדשה. ביטחון לאומי זה לא ביטחון של פרק ו' וזה מטריד אותי. אתה מבין שיוצרים פה עילה חדשה. אחר-כך, כשלא יבדקו יגידו שזה בגלל ביטחון לאומי.

האם אדוני חושב שיש הבדל מהותי בין המונח "ביטחון לאומי" ו"הגנת המדינה"?

אני לא יודע, אבל כל אחד יכול להבין את זה אחרת. בוא נכתוב פה בצורה פשוטה: "לא ניתן לטפל בבקשה כבקשה בין-לאומית מאחר והשרים, על פי פרק ו', הוציאו צו.

מצאתי בחומר שלי את התשובה. לפי סיכום עם משרד הביטחון, רק בקשה שמוגשת ישירות כבקשת PCT, בלי דין קדימה, היא עוברת לבחינה ויש חשש או שיש סיכוי שיוצא עליה צו, היא מועברת למשרד הביטחון. הרציונל הוא שבקשה שהוגשה לפי דין קדימה ישראלי, עברה את הבדיקה הזאת שנה קודם כשהוגשה. בקשה שהוגשה עם דין קדימה זר כבר הוגשה בחו"ל ולכן אין טעם בבדיקה הביטחונית הזאת. לכן בקשה שמוגשת לראשונה ל-PCT עוברת בדיקה בדומה למה שיש בפרק ו'. זה מיעוט של הבקשות וזה עובר למשרד הביטחון שאמור לתת תשובה בסיסית אם כן או לא תוך חודש. בהתאם לתשובה משחררים את התשובה להמשך התהליך הבין-לאומי, או שזה נמצא במשרד הביטחון לקבלת צו.

את אומרת לי שסעיף 3 מדבר על מצב שבו הבקשה מועברת למשרד הביטחון והוא מחליט לא לטפל בה, או מטיל עליה חיסיון, ואז בעצם מחזירים את האגרה.

נכון.

אז תכתבו את זה.

אני חוזרת על מה שאמרתי קודם, כיוון שאנחנו מחויבים לאמנה ולכללים על-פי האמנה, טוב יותר ובטוח יותר להיצמד לניסוח של האמנה.

הניסוח של האמנה לא מוצא חן בעיניי ואני לא אצמד אליו. המילים "ביטחון לאומי" לא מקובלים עלי.

אולי הפיתרון הוא לשנות ב"חוק לביטחון לאומי" כך שתהיה התאמה ביניהם.

נשמח, במסגרת תיקון 10 לדבר על המינוחים בפרק ו'. נכון לעכשיו, אני חושב שעדיף להיצמד לטרמינולוגיה שבחוק. מבחינת פרשנות, הנוסחים והתקנות הם תרגום של הנוסח האנגלי ואני אני חושב שאנחנו יכולים לתרגם את הנוסח האנגלי של "ביטחון המדינה" ל"הגנת המדינה". אני לא רואה הבדל בין הדברים. כך הדברים מבוצעים עד היום כמשרד מקבל ואני לא חושב שיש כאן בעיה.

אלא "מטעמי הגנת המדינה"?

לא עדיף לכם פרק ו' באופן כללי? מה עם אנרגיה גרעינית?

תכף נגיע לזה.

איך זה עובד באופן מעשי? אנחנו יודעים שבקשות שמוגשות לראשונה בארץ, לא בין-לאומיות, נבדקות כולן ונציגו של שר הביטחון מחליט אם כן או לא להטיל הגבלה על פעולות הרשם. לגבי בקשות PCT איילת אמרה שרק בקשות שהן non convention, כלומר, בקשה ראשונה שהיא בקשת PCT. הבקשות האלה יועברו לנציג שר הביטחון. מי יחליט? מי יעביר?

מה זה PCT?

"Patent Cooperation Treaty".

בקשה בין-לאומית. זאת אפילו לא בקשה, זאת אופציה.

אני רוצה לענות לגברת חכמי. כך כבר נוהגים על-פי נהלים שמתואמים עם משרד הביטחון. ישנם בוחנים בעלי סיווג מתאים ברשות שהם עושים את הסינון הראשוני. הם אלה שמחליטים האם יש כאן חשש כאשר יש ספק. כשאין ספק הבקשה מועברת והמיעוט שבה מועבר לבחינת משרד הביטחון. בשנים האחרונות מדובר בשברי אחוזים בודדים שהם מוגבלים.

אז למה אי-אפשר לנסח את הסעיף הזה "לא ניתן לטפל בבקשה כבקשה בין-לאומית מטעמים המפורטים בפרק ו"?

כי פרק ו' לא חל במפורש על בקשות PCT. הוא חל על בקשות שמוגשות לראשונה בארץ.

אז מכוח מה מוציאים את הצווים. ברור שהוא חל כי אחרת אי-אפשר להוציא צו.

איך הוא יוציא צו? מי יחליט?

זה לא חייב להיות צו לפי פרק ו'. זאת יכולה להיות הודעה שלא ניתן לטפל בבקשה.

מי יחליט שלא ניתן לטפל בבקשה? אני רוצה להבין מי יחליט?

יש לי שאלת תם. אם אני לא טועה ואני לא זוכר מספרי סעיפים, כשיש לי בקשה שיש לה היבט ביטחוני אני חייב להגיש בקשה ישראלית קודם כל.

במישור הפלילי זאת אכן עבירה להגיש בקשה שהיא נשק, תחמושת או שהיא בעלת ערך צבאי. זאת עבירה פלילית. אנחנו לא מדברים על זה כרגע.

מדברים על העבריינים שהגישו PCT כדי שלא יתפסו אותם.

אם הם הגישו PCT במשרד המקבל כבקשה ראשונה, הם טרם עשו כל עבירה.

זה לא כך. יש סיבות וגם טעמים אחרים להגיש בקשה.

רבותיי, אני מבקש לדעת מי הוא זה שיחליט שזאת בקשה שאי אפשר לטפל בה מטעמי ביטחון לאומי.

שר הביטחון.

אם כן, אנחנו יכולים ללכת ישר לפרק ו'. זה בדיוק הסעיף.

אפשר להפנות לפרק ו'.

אבל אין לו סמכות.

לא, בקשות בין-לאומיות שהגישו ישראלים – יש סמכות. כמשרד מקבל, אך ורק ישראלים מגישים.

כבוד היושב ראש. בסעיף 94א(1) של החוק נכתב ששר הביטחון רשאי לתת צו שיורה לרשם להימנע מעשיית פעולה שהוא חייב או רשאי לעשותה לפי חוק זה בעניין בקשה פלונית. לכאורה זה רחב כדי לחול על כל הבקשות. אם זה לא חל, אז ממילא אין סמכות להוציא את הצו ואין צורך להחזיר את האגרה.

לא, אי-אפשר שלא לטפל.

אי-אפשר שלא לטפל ולכן גם לא יהיה צורך להחזיר את האגרה.

אני מבקש: "לא ניתן לטפל בבקשה כבקשה בין-לאומית מטעמים המפורטים בפרק ו'".

לדעתי פרק ו' הוא רחב יותר ויש בו גם עוד דברים שאפשר לעשות.

המצאות שנוגעות גם לאנרגיה גרעינית.

גם אין שם את הסמכות של המדינה לתת רישיון לפטנט למישהו אחר על-מנת שייצר אותו?

לא, זה בפרק - - -

זאת לא אחת מהסמכויות - - -

יכול להיות שאפשר לנסח את זה בצורה יותר - - -

נכון, גברתי צודקת.

אנחנו מדברים כאן על הטעמים שבפרק ו'.

כן, אבל הטעמים שבפרק ו' זה מאוד רחב.

אפשר לומר "מטעמים של הגנה על ביטחון המדינה".

רבותיי היקרים, זה שיש שם סעיף שגם אפשר לתת רישיון יצוא, זה לא אומר שאי-אפשר לטפל בבקשה כבקשה בין-לאומית.

במקום "מטעמי ביטחון לאומי" אני רוצה שיהיה כתוב: "מהטעמים המפורטים בפרק ו'". זה לא יכול להיות שום דבר אחר, רק מטעמים של ביטחון.

לא, אבל פרק ו' הוא יותר רחב. בפרק ו' יש גם את הנושא של רישיון לאדם אחר.

מה זה מונע טיפול בבקשה?

הטעם למתן רישיון לאדם אחר הוא לדוגמה, אם יש צורך חיוני. לכאורה, זה גם נכנס לתוך הסעיף.

זה לא מונע טיפול בבקשה.

זה לא מונע טיפול בבקשה.

אולי לכתוב אם ניתן צו להגבלת פעולות.

אני מסכים עם גברתי, כי אני חושב שגברתי צודקת. יש לחדד. זכות המדינה לנצל המצאה בפרק ו' סימן ג' מתייחס "מאחר והדבר דרוש להגנת המדינה או לקיום אספקה או שירותים חיוניים", כאשר הסמכות להוציא צו הגבלה היא אך ורק מטעמים של הגנת המדינה או בתחום הגרעין.

לכן, בזה שנחיל את כל פרק ו' נכניס גם שימושים חיוניים נצא כאן בטעות כי זאת לא הכוונה.

מה הקשר בין שימושים חיוניים לבין "לא ניתן לטפל בבקשה כבקשה בין-לאומית"? אתם חושבים שתקנות זה דבר שהוא רק כתוב בספר ולא צריך לפרש אותו בשכל?

אפשר להציע לפי סימן א' או לפי סימן ב'. אחד זה הגנת המדינה והשני זה אנרגיה גרעינית.

אם רוצים ספציפית זה צריך להיות סעיף 94 שזה שר הביטחון או סעיף 99 שזה עניין של אנרגיה. אני חושב שהיושב ראש צודק וברור שמדובר בנושאים של מניעת טיפול פעולות ודברים אחרים לא רלוונטיים.

לא, אבל גם הסעיפים שמדברים על ההגבלה של האפשרות להגיש בחו"ל הם רלוונטיים כי זאת בקשה בין-לאומית. גם סעיף 98 וסעיף 103 הם רלוונטיים.

נמצא לזה נוסח.

בסדר, הלאה.

עוד הערת נוסח ב-6ב(א)(3). אנחנו נכתוב: "האגרה לא שולמה במלואה או בחלקה והמבקש לא שילם את הסכום החסר לאחר שנדרש לעשות כן", במקום "לאחר שהוזמן לעשות כן".

לא ידעתי ששולחים הזמנה לשלם.

יש תקנה מוקדמת יותר שאומרת שהרשם יזמין, אז תתקנו גם שם.

הרשם יזמין אותי לשלם? איזה כיף.

האמנה פשוט מנומסת. התרגום גם יצא מנומס.

מה כתוב באמנה?

כתוב "invite".

שמרית, באיזה עוד סעיפים זה מופיע?

6י ו-יא.

אני לא רוצה להזמין.

אנחנו נדרוש ולא נזמין.

עוד שאלה שעלתה אתמול. סעיף 7ג(ב). הסעיף עוסק בבקשה להארכת מועד לכניסה לשלב הלאומי. עלתה השאלה של היו"ר האם אין מקום לעשות השוואה בין הטעמים המנויים פה לסעיף 9א בחוק. כאן כתוב "שוכנע הרשם כי המבקש נקט באמצעים סבירים על-מנת שהבקשה תיכנס לשלב הלאומי במועד יאשר את הבקשה להארכת מועד" בעוד שב-19 א' זה מצומצם יותר.

זה סעיף שאני לא יודע מאיפה לקחתם אותו - סעיף 7ג(ב).

זה לקוח מהכללים לאמנה. זה מופיע גם ב-7ב.

איפה ניסחו את הכללים לאמנה? באיזו מדינה?

בארגון העולמי לקניין רוחני.

מי יושב שם?

144 מדינות.

כמה מדינות השתתפו בניסוח הזה? תעזבו אותי, אתם מבינים מה שאתם כותבים פה? "שוכנע הרשם כי המבקש נקט באמצעים סבירים על מנת שהבקשה תיכנס לשלב הלאומי במועד, יאשר את הבקשה". זאת אומרת שאין לו שיקול דעת, הוא חייב לאשר את הבקשה.

היא קובעת לגבי הטעמים הסבירים.

אז מה קורה? הוא צריך לבלף את העולם ולהגיד: לא שוכנעתי שנקטת באמצעים סבירים. אבל באיזה מקום אתם מכריחים אותו - - -

יש פה איזון והוא פשוט נוטה לטובת מתן הארכה. זאת היתה כוונת האמנה, למיטב הבנתי. הם פשוט רצו לאפשר, ככל שלא מדובר באיזו רשלנות מאוד בוטה.

בהמשך לדיון הקודם, יש כל מיני סטנדרטים מתי הרשם יאשר בקשות וזה סטנדרט שהוא פחות מחמיר, למשל, ממה שניסינו לקבוע בסעיף 19א.

בכללים לאמנה יש אפשרות לכל מדינה לאמץ אחד משני סטנדרטים. אחד מהם זה ה סטנדרט של אמצעים סבירים, שזה מופיע שם כ-due care מצד המבקש, וזה אומץ.

אבל זה "שוכנע הרשם". לא השתכנעתי. אתה נקטת באמצעים הכי סבירים בעולם ואני לא שוכנעתי.

לרשם יש תמיד שיקול דעת.

אז תנו לו שיקול דעת להחליט אם למרות כל מה שאמרו לו הוא מאשר את הארכה או לא ולא תכריחו אותו "יאשר את הבקשה להארכת מועד".

אני חושבת שזה מתוקף האמנה.

אני חושב, אדוני, שחשוב לציין את הסטנדרט.

חשוב לציין שמי שניסח את התקנות האלה והעתיק את הכללים, זה לא ישראלי.

אבל, אדוני היושב ראש, ברגע שכתוב "שוכנע הרשם", אז הוא יכול שלא להשתכנע.

בדיוק.

אחרי ששוכנעת אתה צריך - - -

זה לבלף את העולם. נותנים לך את הגמישות בהתחלה, בשכנוע. אחרי זה, אם שוכנעת, אתה כבר חייב לנוסח.

אדם שמבקש הארכת מועד כזאת הוא מגיש תצהיר וזאת ממש החלטה.

צריך לציין שבכללים לאמנה, בסעיף 49(2) יש שתי אפשרויות לסטנדרט: האחד הוא due care, שהוא הסטנדרט שנבחר והסטנדרט השני הוא נמוך עוד יותר, un intentional. לכן אין אופציה. האמנה קובעת שהמדינה תבחר באחד מהם או בשניהם. אין אופציה לסטנדרט מחמיר יותר.

טוב.

מאחר ואנחנו לא קוראים את התקנות, נבהיר שמועד התחילה הוא במועד כניסתו לתוקף של חוק הפטנטים (תיקון מס' 9), שהוא נכנס לתוקף בצו של שר המשפטים.

ביחד עם תקנות - - -

- - זה נשאר שדוד ליבאי הוא שר המשפטים?

כן. גם בחוקים אנחנו משאירים את החותמים הראשונים. כשהחוק עובר הוא לא מופיע בצורה הזאת. הוא מופיע בכחול ואז חתום השר הנוכחי.

אני רוצה להעיר שתי הערות. הערה אחת לגבי תקנה 6ו, שמדברת על אגרה עבור מסמכי דין קדימה. התקנה מנוסחת כך שהמבקש יכול לבקש מהרשות העתק מאושר של בקשה קודמת, שהיא בקשת פטנט שהוגשה בישראל ואלה מסמכי דין הקדימה. הוא ישלם את האגרה שנקבעה לכך.
כאן מסמכי דין קדימה הם גם אישור וגם העתק.

כמה משלמים עבור ההעתק?

43 שקלים עבור האישור ו-43 שקלים עבור ההעתק. כלומר, הוא משלם פעמיים.

זה עבור כל עמוד?

לא מסמך. המסמך כאן הוא בקשת הפטנט המקורי.

למה צריך שתי אגרות?

כמה עמודים זאת בקשת הפטנט המקורית?

זה יכול להיות עשרות ומאות עמודים.

אתם מבינים? אפילו לא מכסים את הצילום.

השאלה מה הממוצע של בקשת פטנט?

רק להבהיר שמדובר בפעמיים האגרה הזאת.

למה צריך פעמיים?

פעם אחת עבור האישור ופעם אחת העתק מאושר.

זה העתק מאושר ובגלל זה אתה מאשר עליו. כל פעם שאני צריכה העתק מאושר אני משלמת פעם אחת על האישור ופעם אחת על הצילום.

כן. פעם אחת על העתק מאושר של הבקשה. פעם אחת על ההעתק ופעם אחת על האישור.

ככה זה צריך להיות. זה כמו פסק דין. פעם אחת בשביל הצילום ופעם אחת בשביל האישור שלו.

זה כמו שתגיד שפעם אחת זה על כך ששמת את הדף במדפסת ופעם שנייה על זה שלחת אנטר כדי שזה ידפיס.

זה בסדר גמור.

לגבי תקנה 8. בסופה יש הפנייה לתקנה 35 לתקנות הפטנטים. תקנה 35 היא תקנה שעוסקת בבחינה על אתר. אם אנחנו נכניס לחוק מהדיון הקודם את סעיף 19א אנחנו נמחק את תקנה 35 ולכן ההפניה צריכה להיות - - -

זאת הפניה עתידית נכון לעכשיו.

כן. כלומר, אנחנו צריכים לראות מה עובר קודם אבל יתכן שההפניה צריכה להיות לסעיף 19א רבתי לחוק.

לפי חוק הפרשנות, בכל מקום שמפנים לדבר חקיקה שתוקן, זה אוטומטי.

לא תמיד, זה תלוי נסיבות.

זה היה סט התקנות הראשון. יחד איתו יש לנו גם את תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות)(תיקון מס' 2). תיקון מס' 1 לא עבר עדיין ולכן אם זה יעבור קודם זה יהיה תיקון מספר 1.

התיקונים כאן נובעים מתיקון תקנות יישום האמנה. יש החלפה מונחים, במקום "לשכה" זה יהיה "רשות". זה תיקון שנובע מתיקון 8 או 9 לחוק הפטנטים.
הוספת תקנה 35א. אחרי תקנה 35 יבוא: "דוח במתכונת דוח חיפוש בין-לאומי לבקשה להגשת דוח - - -

יש לי בעיה עם 3. מה זה הגשת בקשה לבחינה על אתר של בקשת פטנט? 719 שקלים?

אנחנו עוד לא שם.

אלה האגרות הקיימות. אנחנו רוצים לשנות את זה אבל כדי לקבוע אגרות חדשות לבחינה על אתר אנחנו צריכים לעשות את כל התהליך של אישור ועדת האגרות הבין-משרדית ואז להגיע לוועדה עם זה. אנחנו יכולים לחכות עד שזה ייכנס לתוקף.

אני רוצה לשנות את זה בלי ועדת האגרות. מה זה משנה, אני רוצה הרבה יותר אגרה.

גם אנחנו.

אז תביאו החלטה כי אני לא אאשר תקנות ב-719 לבקש, כי אחרת אני הורס את כל העניין הזה של בקשה לבדיקה על אתר. כולם יבקשו בשביל 719 שקלים.

אנחנו נגיש לוועדה גם שינוי של אגרה עבור בחינה על אתר.

בכל מקרה, אם נחזור אחורה לסעיף 2 להצעה, אז דוח במתכונת של דוח חיפוש בין-לאומי, תקנה 35 א' המוצעת: "לבקשה להפקת דוח במתכונת של דוח חיפוש בין-לאומי לפי סעיף 17א(2) לחוק, תצורף האגרה הקבועה לכך" – זאת בעצם ההסמכה.
מבחינת התוספת השנייה הקובעת את האגרות, יש לנו את פרט 3א בתוספת השנייה שמוצע: "עם הגשת בקשה להפקת דוח במתכונת של דוח חיפוש בין-לאומי לפי תקנה 35א, 1750 שקלים.

אגרה לאומית ואגרת מסירה יש כבר היום והן נשארות כפי שהן.

פרט 8א המוצע: "אגרת חיפוש המשתלמת לרשות הפטנטים כרשות חיפוש בין-לאומית לפי תקנה 6(ד) לתקנות הפטנטים (ישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים), התשנ"ו-1996 (להלן – תקנות הפטנטים(יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה)) – 3,500 שקלים".

פרט 8ב: "אגרה נוספת המשתלמת לרשות הפטנטים כרשות חיפוש בין-לאומית לפי סעיף 48י לחוק(ד) לחוק". ה כוונה היא עבור המצאות אחרות באותה בקשה. כלומר, אם יש מספר המצאות – 3,500 שקלים."
פרט 8ג: "אגרת בחינה מקדימה המשתלמת לרשות הפטנטים כרשות בין-לאומית לבחינה מקדימה לפי תקנה 6(ז) לתקנות הפטנטים (ישום האמנה בדבר שיתוף פעולה) – 1,500 שקלים".
פרט 8ד: "אגרה נוספת המשתלמת לרשות הפטנטים כרשות בין-לאומית לבחינה מקדימה לפי סעיף 48יא(ד) לחוק (המצאות אחרות באותה בקשה) – 1,500 שקלים".

פרט 8ה: "אגרת מסירה מאוחרת (רצפים) לפי תקנה 6(ח) לתקנות הפטנטים (ישום האמנה בדבר שיתוף פעולה) (עבור המצאות אחרות באותה בקשה) – 450 שקלים".

אני לא מבין מה ההפרשים.

אני מאוד אוהב את אירופה. למה שלא ניצמד לאירופאים?

הרעיון הוא גם להיות תחרותיים, בשלב שבו האפשרות לפנות לרשות יהיה מחו"ל.

אל תדאג. במסגרת האגרות לשלב הלאומי, הם יפצו על זה, כי שם אין להם תחרות.

אדוני, מעבר לתחרות יש כאן שיפור משמעותי לציבור המבקשים הישראלי שיוכלו עכשיו ליהנות באמת מאגרות מוזלות. עד היום הם היו כבולים או ארצות הברית או אירופה, להבדיל ממבקשים ממדינות אחרות שיכלו להגיש ברוסיה, למשל, ששם מאוד זול, או במדינות אחרות. היום אנחנו נותנים למבקש הישראלי אופציה זולה יותר ובכך מתוקנת אפליה שהיתה במשך שנים.

פרט 14 הוא אגרת - - -

סליחה, בסעיף 8, למשל, אתם לוקחים 450 שקלים. אין פה שפה אחידה. מה ההסבר שאין שפה אחידה בין האגרות? כאן אתם לוקחים 450 שקלים, שזה מאוד זול גם ביחס לאירופה וגם לארצות הברית בעוד שבסעיפים אחרים הסכומים גבוהים יותר.

זאת פשוט טעות. כתוב שזה עבור המצאות אחרות באותה בקשה. זה לא שייך למסירה מאוחרת.

אני חושב שמה שצוטט בסוף 8ה הוא לא נכון.

זה 450? יכול להיות שזאת טעות?

חבר הכנסת צודק שהוא שם לב לטעות הזאת. ב-ABO זה 210 יורו. ברוסיה זה 144 דולר. כלומר, אנחנו מדברים על אותם סדרי גודל.

צריך לתקן את זה.

זה לא חלק מהתקנה, זה רק הסבר בסוגריים.

ב-3א לגבי המחירים. למשל אירופה וארצות הברית זה 40 דולר וחצי מאגרת החיפוש בארצות הברית זה 40 - - -

כתבתי שהמבנה שונה. זה מחולק למספר אגרות שונות.

השאלה האם הכול כאן לא מסודר ב-3א? הסעיף לא כל-כך ברור.

איילת, את יכולה להסביר את המבנה של ארצות הברית, ה-40 דולר?

זאת אגרה גבוהה יחסית לכל סדרי הגודל.

בארצות הברית, מהבדיקות שאני עשיתי, חיפוש בצורה מעין בין-לאומית "type search" הוא נעשה כסטנדרט לכל הבקשות האמריקאיות ואגרות ההגשה בנויות בצורה מדורגת ואגרות לא זולות. מי שרוצה "international type search report", מי שרוצה את תוצאות החיפוש בצורה דומה לצורה הבין-לאומית, מוסיף עוד 40 דולר. המבנה הוא שונה לחלוטין מהמבנה שפה.
לכן, אם אנחנו מסתכלים על האגרה האמריקאית, אז המחיר הוא תחרותי יחסית לאירופה.

התקנות חלות רטרואקטיבית?

כן. על כל הבקשות שיתחילו להתפרסם בעוד 3 חודשים - - -

איך אפשר לדרוש אגרות רטרואקטיבית?

על מה רטרואקטיבי? זה שירות שטרם התחיל.

לכן אני לא מבין למה התקנות חלות על מאי 2011.

במועד כניסתו לתוקף של חוק הפטנטים (תיקון מס' 9) שעדיין לא נכנס לתוקף כי הוא מותנה בצו של שר המשפטים.

אז הכול יהיה באותו תאריך עתידי.

לא הבנתי מה הבעיה שלך.

בהוראת התחילה כתוב שזה יהיה - - -

כשלטל בנד צריכים להחזיר אגרות, הוא לא רוצה שיחזירו.

נכון, זה מסבך את העניינים. רק רציתי לדעת מתי זה נכנס לתחילה.

זה ייכנס לתחילה ביחד עם החוק שייכנס לתחילה בצו של שר המשפטים.

פרט 14, אגרת פרסום - למיטב זיכרוני לא קיימת כבר.

נמחקה מזמן.

אני רוצה להעיר שמכיוון שיש תיקון מס' 1 שתלוי ועומד בפני הוועדה והוא עורך מחדש את האגרות של רשות הפטנטים, אז אנחנו גם נהיה מעוניינים להעביר אותו בקרוב כדי שכל התיקון לאגרות יכנס לתוקף פחות או יותר באותו מועד.

אתם תהיה מעוניינים?

אנחנו כבר מעוניינים. זה הוגש לוועדה לפני חודשים.

מה זה חודשים?

במרץ.

יש שם אגרת פרסום?

לא, שם אין.

אגרת הפרסום שם מחוקה ויש אגרות אחרות שמתאזנות בצורה אחרת.

באיזה מרץ זה הוגש?

לא מרץ, סליחה. לפני כמה חודשים הוגש נוסח מתוקן.

זה בסדר, אנחנו לא יכולים לעבוד רק בשביל רשות הפטנטים.

ברור, אבל זה גם חשוב.

יש הערות?

מה זה 10,000 שקלים בסעיף ו'? על מה זה?

אגרת חידוש. זה חלק מהאגרות שאותן אנחנו מבקשים לעדכן במסגרת התיקון הראשון שטרם נדון. מדובר בחידוש של פטנט שניתן בשנים שלאחר מכן.

תיאורטית פטנט ניתן עד 20 שנה או עד 25 שנה. הוא ניתן וכל 4 או 5 שנים צריך להאריך אותו ולשלם את האגרה. אפשר גם לשלם את האגרה מראש לכל התקופה.

במקרה הזה האגרה צריכה לשקף את העלות של הטיפול?

אנחנו נגיע לזה כשנדון בתקנות הכלליות, בתיקון מס' 1.

זה בידיים שלנו אנחנו כבר כאן לוקחים מחיר - - -

אנחנו נדון יחד בכל התקנות האלה.

התעריפים האלה הרבה יותר זולים ממדינות אחרות.

נאשר את זה?

אני מצטרף לאדוני.

מי בעד?

אושר פה אחד.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:10.>