PAGE
22
ועדת הכספים
20/03/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1052>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ו באדר התשע"ב (20 במרץ 2012), שעה 10:40
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 20/03/2012
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 73) (בית דין לעררים), התשע"ב-2012
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 73) (בית דין לעררים), התשע"ב-2012>
מוזמנים
¶
>
אביבה אטיאס - עוד מח' משפטית רשות המסים, משרד האוצר
גרבר ליאת - מח' חקיקה רשות המסים, משרד האוצר
שי אהרונוביץ - מנהל אגף א' מיסוי ומקרקעין, משרד האוצר
דין ליבנה - עוזר ראשי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ספי זינגר - משרד המשפטים
דין ליבנה - עו"ד, עוזר ראשי ייעוץ וחיקה, משרד המשפטים
שירי לנג - עו"ד, לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט
יפה מור - מנהלת מחלקת תנאי שירות שופטים, הנהלת בתי המשפט
מיטל שחר - עו"ד, לשכת עורכי הדין
זיו שרון - עו"ד, לשכת עורכי הדין
רשמת פרלמנטרית
¶
אתי אפלבוים
<הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 73) (בית דין לעררים), התשע"ב-2012>
היו"ר משה גפני
¶
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 73) (בין דין לעררים), התשע"ב-2012.
מי מציג את החוק?
גרבר ליאת
¶
הצעת החוק שמונחת בפני הוועדה למעשה מבקשת לשנות את ההליך ואת ההרכב שדן בערעורים לפי חוק מיסוי מקרקעין. כיום, לפי סעיף 89 לחוק, עררי מיסוי מקרקעין נידונים בפני ועדת ערר שמורכבת משלושה: שופט שהוא יושב ראש הוועדה ושני חברים, שאחד מהם לפחות הוא נציג ציבור.
במהלך השנים נשמעו טענות - - -
שירי לנג
¶
אני מנהלת בתי המשפט.
אנחנו אחראים על כל הוועדות האלה. בפועל, בחמש ועדות מונו גם שופטים מכהנים וגם שופטים בדימוס. רק בוועדה אחת יש לנו שופט בדימוס בלבד. שוב, המגמה היא להעביר את זה יותר ויותר לשופטים מכהנים. רק לאחרונה בוועדה במחוז תל-אביב יש שני שופטים מכהנים בגלל העומס שנוצר שם.
שירי לנג
¶
אנחנו בהחלט רוצים לשמור על האפשרות למנות גם שופטים בדימוס לוועדות האלה. אנחנו זקוקים לגמישות הניהולית הזאת.
היו"ר משה גפני
¶
את מערבת פה שני דברים. אני עכשיו עוסק בהיסטוריה, או יותר נכון, אני עוסק בהווה. בפועל, מה אתם מעדיפים?
שירי לנג
¶
זה מאוד תלוי במחוז. יש מחוזות שבהם העומס בבית המשפט הוא פחות גדול ולכן יש אפשרות להקצות שופט מכהן. לעומת זאת, ישנם מחוזות שבהם אנחנו כן רוצים להסתייע בשופטים בדימוס כדי לדון בנושאים האלה. זה מאוד תלוי במחוז.
היו"ר משה גפני
¶
את יודעת שבמקרים רבים שופט בדימוס הוא אדם מבוגר. אנחנו עוסקים במיסוי מקרקעין, שזה דבר שצריך ללמוד אותו ולדעת אותו.
בתורה כתוב
¶
"והדרת פני זקן", אני בעד המבוגרים. התורה מצווה עלי לכבד את האנשים המבוגרים. אבל, צריך לדעת לפעמים גם לא לגרום להם נזק. אני הייתי מהמחוקקים של שופט עמית ודיין עמית. אדם שכיהן במהלך כל השנים, אז זה בסדר. אמנם הוא אדם מבוגר אבל זה תחום העיסוק שהוא עסק בו.
כאן אנחנו מדברים על דבר מסובך שגם אנשים צעירים כדי ללמוד את זה, כדי להיכנס לעררים ולכל הבעיות האלה – שופט בדימוס במקרה הזה, אני לא בטוח שזה טוב לשופט, אני לא בטוח שזה טוב למערער ואני לא בטוח שזה טוב למדינה.
שירי לנג
¶
קודם כל, לאחרונה יש מגמה של שופטים צעירים שפורשים. יש לנו יותר ויותר שופטים צעירים שפורשים לפני גיל הפרישה.
שירי לנג
¶
בוודאי. יש המון שופטות שהגיעו לסביבות גיל 60 והחליטו לרדת לחצי משרה. אנחנו ממש רואים שזאת תופעה הולכת וגוברת ולכן אנחנו לא רואים מניעה להיעזר בשופטים האלה.
שירי לנג
¶
בוודאי. יש המון שופטים שמעוניין לפרוש לפני גיל 70. יש לנו הרבה כאלה. יש אפשרות כזאת גם בחוק בתי המשפט. יש היום אפשרות לשופט שלום לפרוש בגיל 55 ויש שופטים כאלה.
אביבה אטיאס
¶
אנחנו באמת היינו במצב לא טוב אם שופטים מאוד מבוגרים, במצב בריאותי לא כל-כך טוב. המצב הזה השתנה דרמטי במהלך השנה וחצי האחרונות. בחיפה יש לנו שופט מכהן ובנצרת יש לנו שופט מכהן. במרכז יש לנו שופט מכהן. בתל-אביב הנשיאה עצרה כי היא מחכה להחלטה שלך. היא רצתה למנות עוד שתי ועדות בראשות השופטת צפת.
אביבה אטיאס
¶
נשיאה במחוזי. היא אמרה שהיא מחכה לדיון פה כי היא לא תמנה סתם ועדה אם אנחנו הולכים לדן יחיד.
עברנו שינוי דרמטי בשנה וחצי האחרונים. המציאות הופכת להיות הרבה יותר טובה ממה שהורגלנו. לדוגמה, בירושלים נמצא שופט רביד. זה שופט שלא מזמן פרש. למרות שהוא הגיע לפרישה הוא שופט מצוין, עם רקע מצוין. הוא מבין משפטים, עם שכל ישר מעולה וזה בסדר.
אביבה אטיאס
¶
מר גפני, קמה צעקה גם מצידנו, גם מצד המייצגים. הבנו שהמצב לא טוב. פנינו למשרד המשפטים, עשינו חשיבה מחודשת על כל המהלך. אמרנו שאי-אפשר כבר למנות את השופטים, שתסלח לי על הביטוי, הולכים ונהיים סניליים. זה הופסק ובאמת לא חודשו מינויים לשופטים מאוד מאוד מבוגרים ואנחנו עכשיו עם שופטים מכהנים צעירים. אנחנו על הדרך הנכונה. כמובן שאנחנו רוצים שופט מכהן.
היו"ר משה גפני
¶
שיתנו תשובות בזמן. במשרד המשפטים יש לפעמים שנותנים תשובה בחצי שעה ולפעמים חודשיים לא נותנים תשובה. הלכתי לבדוק למה נותנים תשובה מהר ולמה נותנים תשובה לאט. התברר לי שיש שיטה בעניין הזה. תשובה רעה היא אחרי חצי שעה וטובה לא ניתנת אחרי חודשיים. זאת שיטה טובה, בשביל זה לומדים משפטים.
כנראה שאוציא מכתב.
דין ליבנה
¶
משרד המשפטים הוא משרד גדול.
בכל מקרה, במשרד המשפטים מונתה מחלקה למינויי שר שאמונה על כל מינויי שר המשפטים. היא מביאה לו המלצות, בודקת, ממיינת, ממיינת את השופטים בדימוס ואת המינויים האחרים. חזקה על שר המשפטים כשהוא ממנה לוועדה, כמובן בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט הרלוונטיים, שיעשה מינויים טובים.
כפי שאמרו ברשות המיסים וכפי שאנחנו רואים מהשטח, המינויים בשנים האחרונות הם מינויים מאוד ראויים ומאוד נכונים.
דין ליבנה
¶
התעורר קושי שלנציגי הציבור יש ניגוד אינטרסים אינהרנטי. מדובר באנשים שעוסקים בתחום, מייצגים מול רשות המיסים במחוזות אחרים ורשות המיסים דנה מולם במחוז שבהם הם חברים. ניגוד העניינים הוא לא פשוט. זה לא ניגוד עניינים אישי שכולנו מכירים, שאדם דן בעצמו, שזה פסול מעיקרו ולא צריך לכתוב את זה וזה וברור.
הבעיה הגדולה היא שכשהיום יש רשות מיסים אחת וחלק גדול מהעבודה נעשה מול המחלקה המקצועית במרכז שנושאת ונותנת עם עורכי הדין או רואי החשבון לגבי תיק שלהם במחוז אחד, ומופיעה מולם בתיק אחר.
שגית אפיק
¶
מה השאלות העיקריות שעולות בעררים? האם הן שאלות משפטיות? האם הן שאלות עובדתיות? האם הן שאלות חשבונאיות?
אביבה אטיאס
¶
בשביל שאלות חישוביות לא מגיעים. זה שאלות משפטיות, זה פרשנות של חוק, זה עמדות, זאת מדיניות מס שעולה.
אנחנו מרגישים ממש לא נעשים בשנים האחרונות עם נציגי הציבור שגם מופיעים אלינו. הם מגיעים אלינו למחלקה לפרה-כולינג בנציבות מס הכנסה. הם באים עם תיק ספציפי אבל שעלה באותה סוגיה שעולה בדיוק בפורום שאותו רואה חשבון או עורך דין יושב אחר-כך ורוצה להכריע.
אני רוצה אפילו להיות בוטה. היו כמה חברי ועדה שיושבו על כוס קפה עם פורשי אגף והם אמרו: סליחה, הסוגיה הזאת? לא קיבלתי את זה כשפניתי בתיק הספציפי שלי, אני אדאג לתת פסיקה שתואמת.
זה לא יעלה על הדעת. זה לא יעלה על הדעת שהם גם מייצגים בשוק הפרטי וגם נותנים חוות דעת וגם יושבים באותם עניינים ומכריעים בהם.
היו"ר משה גפני
¶
אני ישבתי עם איש משרד המשפטים, שאני לא אומר את שמו כיוון שהוא כבר לא עובד במשרד המשפטים. ישבתי איתו פה באחד הלשכות והוא אמר לי: אם לא תלך איתי בעניין הזה, אני בחוק אחר אלך נגדך.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לדעת האם אותו אחד שישב על כוס קפה, האם כוס הקפה היה כשר? את יודעת או לא?
זה דבר ברור שכאשר יושב אדם נוצרת מערכת יחסים כזאת ששותים כוס קפה. נוצרת מערכת יחסים וזה נכון אבל זאת שאלה עקרונית.
אבל לבוא ולקחת - - -
זיו שרון
¶
אני גם לא יושב כחבר ועדה.
אני רוצה לומר את הדברים הבאים: אני חושב שנקודת היציאה של מציעי הצעת החוק הסתכלה בגזרה מאוד מאוד צרה מבעיה מסוימת שהציקה להם, שאינני בטוח שכשאני מסתכל על המכלול כולו היא לב הבעיה – אותה בעיה לכאורה של ניגוד עניינים.
אני יכול לומר, ואפשר לקרוא ולהעביר את זה למומחי מס אובייקטיביים שאיכות הפסיקה של אותם אנשי מקצוע במהלך 10-15 שנים האחרונות, מאז שהנושא של שופטים בדימוס קיבל תאוצה, איכות הפסיקה המהותית של א ותם שופטים, שהם אנשי מקצוע ומבינים בעניין, תרמה הרבה לפסיקה. אבל אני לא נלחם על זה שהם ימשיכו והם יישארו אלא אני נלחם על משהו אחר.
מבחינתי, התיקון לא יכול להיות תיקון שהוא תיקון ביניים. בהצעת החוק כתבו מציעי הצעת החוק שחוק מיסוי מקרקעין הוא כמו כל חוקי המיסים האחרים. אני אומר שהם צודקים אבל אז הם היו צריכים להביא הנה הצעה אחרת. כפי שישנם ערעורי מס הכנסה ובערעורי מס הכנסה יש שופט מכהן ולא סתם שופט מחוזי ושופט מכהן, כי הלוגיקה של פעולה של רשות המיסים היא פעולה מעין שיפוטית שמקבילה לפעולה של בית משפט שלום. כאשר המדינה יוצאת נגדך בפן שהיא מוציאה החלטה נגדך, הערעור צריך להיות לבית המשפט המחוזי. הורתן ולידתן של ועדות הערר היתה בכלל כמו ועדות הערר של מס רכוש. חשבו שיצטרכו מומחיות לעניינים שבעובדה. בגלל זה גם סעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין קבע שבית המשפט העליון ידון אך ורק בעניינים משפטיים.
אומרת אביבה ואני מסכים איתה, שהיום נושאי שווי לא מגיעים כמעט לוועדות הערר ואם הם מגיעים הצדדים נזרקים מהר מאוד החוצה. פסיקה לענייני שווי, להבדיל מדרכי קביעת שווי, היום כבר אין.
מה שצריך לעשות זה דבר מאוד ברור: לבטל את מוסד ועדת הערר אבל לא להעביר אותו לבית דין אלא זה צריך לקבל את הכבוד שמגיע לו, דהיינו, בית משפט מחוזי עם שופט מכהן, ערעור וסדר-דין כפי שקיים במס הכנסה. זה לא שונה בכלום ממס הכנסה.
לפחות עמדת הלשכה היא שהחלק שמציק כרגע, שבגללו עלתה הצעת החוק, לא יכול להיות שהוא לבדו יעבור, לפחות לטעמנו. אנחנו רואים, לפחות במחוז תל-אביב, שופטי ועדת ערר שחלקם משמשים, סליחה על הביטוי, מעין מזכירות כי הם לא נכנסים לגופו של עניין אז הם קובעים את זה לקדמי משפט לעוד שנה או שנתיים. כשחברי הוועדה מנסים להיכנס הם נדחים.
היו"ר משה גפני
¶
עם כל הכבוד, הדיאלוג הזה אין מקומו כאן. אם את רוצה להגיב לדברים שלו אני אאפשר לך.
תסביר לי למה זה נדחה לעוד שנה שנתיים? אולי בגלל שזה גוף גדול?
זיו שרון
¶
זה נדחה לעוד שנתיים כי ועדות הערר דהיום, או לפחות אחת מוועדות הערר בתל-אביב, השופט יודע שהוא לא מבין במיסוי מקרקעין - - -
זיו שרון
¶
מהשופטים שהם שופטים שמונו לאחרונה ויש לפחות במחוז מסוים שמונו לאחרונה, הם מתחילים אחרי גיל 70 ללמוד. מה לעשות, יש עם זה בעיה.
היו"ר משה גפני
¶
רגע. מפעם לפעם אני מסכים איתך לשם שינוי.
זה נכון, שופט בגיל 70, שמתחיל ללמוד מיסוי מקרקעין, כל אחד מבין שיש פה בעיה וזה ייקח זמן.
הטענה שלהם היא שנציגי הציבור שיושבים בוועדות הערר יש להם ניגוד עניינים. לא ניגוד עניינים ממשי שהחוק אוסר, אבל ניגוד עניינים כללי.
למשל, נציג לשכת עורכי הדין יושב - - -
היו"ר משה גפני
¶
קודם שיבחתם את שר המשפטים ואני לא כל-כך הבנתי. שיבחתם את שר המשפטים ואני לא מתערב, אז שהוא ימנה אחד שאין לו שום ניגוד עניינים. הוא ימנה עורך-דין שמבין, אבל הוא יבחר אדם ישר.
לא יכול להיות. נדמה לי שיש 40,000 עורכי דין.
היו"ר משה גפני
¶
אמרו לי שיש 6,000 עורכי דין חרדים. דרך אגב, הם מוכשרים מאוד החרדים, על-פי רוב.
אגיד לכם את האמת? בכל חברה יש טובים ויש פחות טובים. אני מכיר עורכי דין חרדים מעולים ומצוינים ואני מכיר גם פחות טובים. אני רואה אותם, אני עובר למדרכה השנייה.
על כל פנים, שר המשפטים יבחר עורך דין, מבין עשרות אלפי עורכי הדין, הוא יבחר עורך דין ישר שלא יערב את העבודה שלהם בעניין. נציגי ציבור זה דבר מאוד חשוב.
דין ליבנה
¶
ניסינו במשרד המשפטים לנסח קריטריונים שימנעו את ניגוד העניינים בכלל. בקריטריונים יהיה כתוב שאסור לו לייצג בפני רשות המיסים בכלל.
שי אהרונוביץ
¶
הוא לא הגזים ואני רוצה להסביר את זה. יש עמלות מיסוי מקרקעין שבהחלטות נוגעות גם לשאר תחומי המס. למשל, שאלת חלוקת השבח, חלוקה ליניארית, למשל, פסק הדין שניתן בזמנו בוועדת ערר בחיפה השפיע באופן ישיר גם על רווחי הון. זאת אומרת, גם אם ייקחו עורך-דין או רואה חשבון שאומר: אני מתעסק רק מול פקידי ה שומה במס הכנסה ומתחייב לא להתעסק מול משרדי מיסוי מקרקעין בשום מקום בארץ - - -
אביבה אטיאס
¶
יש לנו דוגמה כי באמת הוא היה בסדר גמור והגון לגמרי. אלכס הילמן הוא רואה חשבון מאוד מכובד עם פרקטיקה מאוד עשירה והוא חבר בוועדת ערר. הגיעה עליו סוגיה בדיון של מוניטין בקניונים. הוא נכנס לוועדה והגיעו המייצגים ואז הוא אמר: אני חייב לעשות גילוי נאות. אני נתתי לצרכי מס הכנסה חוות דעת ללקוח פרטי בנושא של מוניטין בקניונים, האם כן קיים? האם לא קיים? נדל"ן להשקעה? לא נדל"ן להשקעה?
בסדר, אז הוא באמת אמר שאסור לו להיות.
אביבה אטיאס
¶
אני לא אגיד עכשיו שם אחר. היה דיון לעורך הדין היה אותו סיפור נקודתי והוא המשיך לשבת. הדיון התקיים ורק בסוף - - -
דין ליבנה
¶
ניסו לגבש וקיבלו קבוצה ריקה. ניסינו לגבש קריטריונים שימנעו את זה ומצאנו שלא יהיה לנו את מי למנות.
אביבה אטיאס
¶
מדובר במיטב המייצגים שיושבים שם. הם נמצאים, הם קובעים מדיניות. היום הם קובעים מדיניות - - -
היו"ר משה גפני
¶
עם כל הכבוד, אתם יודעים שאני יכול לפסול שופטים בדיונים שונים מכיוון שיש להם עמדה והם נוגעים לדבר. השופטים הם לא בשר ודם? לשופטים אין עמדה?
זיו שרון
¶
זה משנה כי אולי אפשר להביא אותו לפסים נכונים. לצערי הצד הזה של השולחן הסתכל על הבעיה מגובה נמוך מידי. במקום להסתכל על השאלה: האם נדרשת ועדת ערר או האם נדרש בית דין, טיפול בסוגיה - - -
שגית אפיק
¶
השאלה היא, האם אתם עושים שוני? אני מבינה שאתם רוצים להאחיד גם לעומת חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה. השאלה איזו פרוצדורה ואיזה סדרי דין אתם רוצים? בחוק המע"מ, לפחות לפי מה שאני רואה עכשיו, יש אפשרות למנות יועצים.
אביבה אטיאס
¶
רגע, זיו. רוב השופטים בוועדות כבר מחייבים כתבי תשובה ואנחנו מגישים כתבי תשובה. על כתב תשובה שלא יוגש, על זה אנחנו צריכים לפסול את כל המהלך?
שי אהרונוביץ
¶
הם לא נגד. הם אמרו שהם בעד התיקון אבל הם רוצים עוד כמה דברים. הם בעד לעבור לדן יחיד רק הם רוצים עוד כמה דברים עם זה.
זיו שרון
¶
הם לא מגיעים לשלב הזה כי אנחנו ה לשכה היחידה שמייצגת. בגלל זה הם לא נמצאים כאן. לא הם ולא יועצי המס לא מגיעים לייצוג בבית המשפט, לאור סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין.
היו"ר משה גפני
¶
ספי, בבקשה. אני נותן לך רשות דיבור לא בגלל מה שאמרתי. אני גם לא מצפה למכתבים, אני אכתוב.
ספי זינגר
¶
לגבי שאלת ניגוד העניינים ונציגי הציבור. המטרה של נציגי ציבור בוועדה הזאת זה ערעור. בעיקרון ערעור צריך להיות על-ידי גוף שיפוטי, מעין שיפוטי ולא על-ידי נציגי ציבור. מביאים את נציגי הציבור מתוך מחשבה שהם יביאו איזו תרומה מקצועית.
בשביל שיוכלו להגיע אנשים כאלה בלי ניגודי עניינים, צריך להביא אנשים בלי מיומנות מקצועית אז אין טעם להביא אותם. זאת בעצם הבעיה.
היו"ר משה גפני
¶
תעצור שנייה.
אני רוצה לדעת מהנהלת בתי המשפט תשובה מוסמכת. אם החוק הזה יעבור אתם תדרשו שיהיו שופטים מכהנים? שופטים בדימוס? את יודעת מה העמדה של בתי המשפט?
שירי לנג
¶
אם החוק הזה יעבור מה שיקרה זה שנציגי הציבור יותר לא יהיו בוועדות האלה והשופטים הקיימים שמונו עד היום ימשיכו לכהן בוועדות.
היו"ר משה גפני
¶
אין לי טענות לאף אחד. אני רוצה שנבין מה הקונטקסט שאנחנו דנים בו. זה נושא מסובך, זה מיסוי מקרקעין. לי לקח 3 שנים ללמוד את זה ועד עכשיו אני לא מבין כלום. אה, אסור לי להגיד את זה, תמחק את זה מהפרוטוקול כי עוד יהיה בג"צ – אני מבין בכל.
באכיפה מנהלית הגישו בג"ץ והפסידו.
היו"ר משה גפני
¶
לא, אבל ההוא מבין, חבל על הזמן. הוא מקבל שכר גבוה. עורך הדין הזה מכיר אותי היטב. מאז אני לא נותן לו לדבר, אני מגביל אותו לדקה וחצי. הוא הלך לבית המשפט ועתר נגד אכיפה מנהלית. אחת הטענות שלו היתה שיושב ראש הוועדה לא מבין.
היו"ר משה גפני
¶
יש גם שופטים חכמים מפעם לפעם.
על כל פנים, אנחנו מדברים על ערעור שהוא בנושא מסובך ולא פשוט. זאת לא שאלה של סברה או נושא שצריך לדון בו מעל הפרטים. הפרטים פה מאוד חשובים. מדובר על דיון שהוא באמת דיון מקצועי וזה הערר.
לא בכדי המחוקק רצה שיהיה שם שופט כזה או אחר, מכהן או בדימוס, והוא שם גם אנשי מקצוע מפני שהדיון הוא בפרטים. ניגוד העניינים וכל הדברים האחרים לא לקחו את זה בגלל שאמרו שאנשים שיש להם ניגוד עניינים לא ישתתפו בעניין. מי שאין לו ניגוד עניינים כן ישתתף בעניין. אתם באים לשנות את זה. אתם אומרים כך: אנחנו נוציא את אנשי הציבור מהעניין. זאת אומרת, בדיון המורכב המסובך הזה, שהוא לא ערר, האם צריך תחבורה ציבורית בשבת כן או לא, אלא דיון על החיים האמיתיים - - -
היו"ר משה גפני
¶
אל תפריע לי, אני אתבלבל. אני עוד מסוגל להגיע לחוק טל.
אתם אומרים שמוציאים אותם ושמים דן יחיד.
אני מדבר מנקודת ראותי כי אני לא צד בעניין. מה שיקרה זה כך: אנשי מקצוע לא יהיו - - -
היו"ר משה גפני
¶
שופט לא רלוונטי עכשיו. אנשי המקצוע שהיו עד עכשיו בוועדות הערר, שזה על פי רוב רואי החשבון או עורכי הדין או השמאים הם לא נמצאים, הוצאנו אותם. נשארים רק השופטים.
אני הגשתי ערר ואני מחכה לפסיקה. אני צריך את הפרטים ויש לי ויכוח עם הפקיד ברשות המיסים. אנשי המקצוע כבר לא נמצאים, אני כבר לא יכול לדבר איתם על מספרים, אני לא יכול להגיד להם את כל הדברים. יש לי שופט בן 72 שעסק כל חייו בשיפוט של הדברים הפליליים שלא קשורים בכלל לנושא הזה - - -
היו"ר משה גפני
¶
או, או.
אני מוכן שנעביר את החוק ונכתוב מי יהיה השופט. בתנאי שהוא לא יהיה שופט בדימוס, הרי הוא דן יחיד אין יותר אנשי מקצוע. בתנאי שהוא יהיה שופט שעסק כל חייו בנושא של רשות המיסים. הרי אתם לא יכולים להחזיק את המקל בשתי הקצוות. אתם מוציאים את אנשי המקצוע, אתם גורמים נזק למערערים, אתם מביאים שופט - - -
היו"ר משה גפני
¶
הוצאתם את אנשי המקצוע, שמתם שופט שתלוי בהחלטה של הנהלת בתי המשפט.
אני א ומר לכם שאם אני הנהלת בתי המשפט, אני ברוב המקרים שם שופט בדימוס.
עם כל הכבוד, אני מכיר את הנהלת בתי המשפט יותר טוב מכם. אני מנהל איתם דיונים גם על השכר שלהם וגם על התקנים שלהם. אומר לי כל הזמן מנהל בתי המשפט: יש לנו בעיה עם הנושא של התקנים של השופטים. האוצר לא נותן לנו מספיק תקנים ואנחנו נמצאים באינפלציה ומשפטים נדחים להרבה מאוד זמן. בחיים היומיומיים אנשים יכולים לחכות 5 שנים לפסיקה.
אם אני הנהלת בתי המשפט, אני שם שופטים בדימוס.
היו"ר משה גפני
¶
אני רק משלים את המשפט ומכאן ואילך אתם יכולים לדבר עד שבוע הבא. יהיה כתוב בחוק שמוציאים את אנשי המקצוע ושמים שופט מכהן.
רק לפרוטוקול, כל הדברים שאמרתי בהומור, נאמרו בהומור וזה לא קשור בכלל לדיון.
דין ליבנה
¶
לא, תודה.
בדיון מלפני כמה חודשים אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בדיוק בנושא הזה, סיכם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מייק בלאס - - -
היו"ר משה גפני
¶
ספי, אתה לא מקשיב מתי שאתה צריך להקשיב. היה דיון אצל מייק בלאס אז שאלתי אותו מי זה.
דין ליבנה
¶
אחד מהמשנים ליועץ.
בדיון סוכם שראוי שימונו שופטים שעסקו בעבר בנושאי מס וביכולתם להתמודד עם כמות התיקים הרבה.
דין ליבנה
¶
זה אחד.
שניים, צריך להגיד שכל עניין ניגוד העניינים נידון הרבה מאוד שנים אבל הוצף בעיקר - - -
היו"ר משה גפני
¶
מה לא טוב במה שאני אומר? אני מקבל את העמדה שלכם. אני מקבל את העמדה של מייק בלאס רק לצורך העניין הזה. אני לא מקבל את עמדתו לגבי תשובות שהוא צריך לתת אבל לגבי העניין הזה אני מקבל את עמדתו. מה הבעיה, נשים את זה בחוק? שיהיה שופט מכהן שעסק בנושא של מיסוי מקרקעין.
היו"ר משה גפני
¶
אני מסכים שיש הרבה בעיות בעניין הזה. הצגתם את זה יפה. מוציאים את אנשי המקצוע. אנחנו מעדיפים שלא יהיה ניגוד עניינים על פני אנשי המקצוע וזה החוק הזה. מוציאים את אנשי המקצוע, שלדעתכם יש להם ניגוד עניינים כי הם מייצגים נישומים וכאלה שצריכים לשלם. בסדר, לא מתווכח על זה.
אבל אז, אם אתם הופכים את זה לדן יחיד, אתם חייבים לחזק את הדן היחיד, שהוא יהיה איש צעיר יותר, מכהן. לא שיביאו מישהו מבוגר שעכשיו יתחיל ללמוד את העניין.
זה מה שאני טוען. תחזקו את הדן היחיד, זה הכול.
היו"ר משה גפני
¶
עזבי את השטח, אני אגיד לך מדוע.
השופט גל, שהוא אדם רציני ונחמד, הוא מחויב קודם כל לבתי המשפט ולא לכם. כשהוא יראה שאנשים מחכים לפסקי דין 5 שנים בגלל שיש עומס. הייתי פעם גם שותף לדיון כזה. אגף התקציב אמר: השנה לא תקבל תוספת. הוא אומר: עכשיו אני צריך למנות שופט למיסוי מקרקעין. יש לי שופט בן 75 שאני צריך לתת לו כבוד ואני לא אפגע בבתי המשפט. הוא קודם מחויב לבתי המשפט, ובצדק, ולא לכם. אתם כינור שני.
איך אפשר לתקן את זה? לקבוע את זה בחוק ולחייב אותו.
היו"ר משה גפני
¶
זה מתאים לי להגיד, לא לך. להכניס מישהו לפינה בצורה כזאת.
מה רצית שאני אגיד עכשיו? מה את מציעה שאני אעשה? להביא כסף? להגיד שאני בעד ניגוד עניינים?
שגית אפיק
¶
אבל מדובר פה בערר בסוגיות ספציפיות, מורכבות, מקצועיות.
אם אפשר אני רוצה עוד שתי שאלות. אחד, למה זה ערר ולא ערעור?
שירי לנג
¶
אני רוצה להמשיך להגיב. כמו ששופט מכהן ייקח לו זמן להתמקצע בנושא הזה, אז גם לשופט בדימוס ייקח את אותו הזמן. אין הבדל מהבחינה הזאת.
בנוסף, אנחנו צריכים לחשוב על כלל המערכת.
היו"ר משה גפני
¶
הגמרא אומרת: "אינו דומה מי ששונה את פרקו בגיל צעיר למי ששונה את פרקו בגיל מבוגר". הגמרא אומרת שמי ששונה את פרקו בגיל צעיר דומה לדף חלק שעל זה כותבים וממי ששונה בגיל מבוגר דומה למי שכותב על נייר מחוק. כך כתוב בגמרא.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא אמרתי כלום, עכשיו דיברתי רק על הגמרא.
עכשיו אני מנסה להסביר, אבל אני לא אצליח מפני שאתם באתם עם דעה מוקדמת. אני מנסה להסביר שכשמישהו צריך להיכנס למיסוי מקרקעין והוא בן 40 לבין מי שצריך להיכנס למיסוי מקרקעין והוא בן 75, ההבדל הוא גדול.
הקדמתי ואמרתי שאני מכבד את האנשים המבוגרים. להיפך, מורי הדרך שלי שמהם אני מקבל הוראות הם בני 97 ומעלה, חדים כתער. שלא תהיה אי הבנה במה שאני אומר.
אבל כשעושים חוק ומוציאים את אנשי המקצוע ומכניסים שופט – אתם צריכים להיות מאוד זהירים בעניין הזה משום שצריך לדאוג לנישומים, צריך לדאוג למערערים.
דווקא מוצא חן בעיניי איך שהיא תוקעת אותי לפינה, שאני בעד ניגוד עניינים – בסדר. אני לא בעד ניגוד עניינים.
אנחנו נתכנס לסיכום כי אני רואה שלא נגיע להסכמה. אני אצטרך תשובה רשמית של הנהלת בתי המשפט ותחשבו על הפיתרון.
בקצרה, כי אנחנו צריכים לעבור להעברות תקציביות לבית המשפט.
זיו שרון
¶
לטעמי, עם יד על הלב, קצת התבלבל המסלול לאנשי הנהלת בתי המשפט. כשהם התחילו את חקיקת החוק הם חשבו על איזו סוגיה חקיקתית של ניגוד עניינים. כשהם היו צריכים לחשוב על העניין שיש פה פרט מול המדינה ולכן זה צריך להיות בבית המשפט המחוזי, פתאום החלק החוקתי התבלבל להם וענייני התקציב ומיעוט השופטים האפילו כערך על העניין הספציפי הזה.
לא יכול להיות שכשאזרח בא לריב את ריבו בבית המשפט מול החלטה קודמת של המדינה, ולכן זה צריך להיות בבית המשפט המחוזי, שזה לא יהיה בבית משפט מחוזי אלא יהיה בסופו של דבר לפי הצרכים של הנהלת בתי המשפט.
אם זה מס, זה צריך להיות בבית המשפט. ברגע שלא יקראו לזה בית דין אלא ערעור, הנהלת בתי המשפט לא תתייחס לזה כאל בן אחר ושונה שמשבצים אליו אחרת. לא יכול להיות שזה המצב, נקודה.
מעבר לכך. אני חוזר, לא הטעיתי את ועדת הכספים. אני חייב לומר גם כאן. באותה הזדמנות שמטפלים בכול, חייבים ל טפל גם בסדרי הדין. זה ששופט מחייב אבל זה לא כתוב, המדינה או המחוקק לא קבע דין זהה למדינה כשהיא מגיעה לבית המשפט ודין זהה לאזרח כשהוא מגיע לבית המשפט.
האזרח מחויב למסור את עמדתו והמדינה איננה מחויבת למסור את עמדתה אלא תלויה ברצון של שופט, זה לא תקין.
היו"ר משה גפני
¶
חרגתי כבר הרבה מזמן. אני רוצה לדעת את עמדתך. תגיד לי, לפי עמדתך – אני לא חייב לקבל את עמדתך ויכול להיות שבסוף נקבל את עמדת הממשלה. מה עמדתך? אתה בעד דן יחיד?
היו"ר משה גפני
¶
אפילו שלא יהיו שם את אנשי המקצוע, דהיינו, עורכי דין, רואי חשבון ושמאים, בסדר.
בדן יחיד אתה מסכים שי היה גם שופט בדימוס?
זיו שרון
¶
סיבה אחת היא, שאני חי את הניסיון הפרקטי.
שנית, הנושא של ריב של אזרח עם המדינה על מיסיו, זה נושא שראוי שיתברר בבית משפט.
היו"ר משה גפני
¶
זיו, אם אנחנו נכתוב בחוק שיהיה דן יחיד ויצאו אנשי המקצוע כמו שהממשלה מבקשת, אבל הוא יהיה שופט מכהן. אתה תומך?
שירי לנג
¶
יכול מאוד להיות שמנהל בתי המשפט יבוא בעצמו להסביר לוועדה מדוע יש צורך לשמור על האפשרות למינוי שופט בדימוס.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, התקדמנו.
יופי. אני לא בעד ניגוד עניינים, גם לא אצל שופטים ויש לי כמה דוגמאות.
תודה רבה, הישיבה נעולה
<הישיבה ננעלה בשעה 11:50.>