PAGE
30
ועדת משנה לפריפריה
19/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 15>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים לפריפריה
יום שני, כ"ה באדר התשע"ב (19 במרץ 2012), שעה 14:30

<משבר החקלאים בפריפריה>

חברי הוועדה: >
<מירי רגב – היו"ר>

>
מעין נשר - רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

נרדי חכמון - אגף התקציבים, משרד האוצר

גל מיכאל - מפקח ארצי חקלאות רשות המסים, משרד האוצר

יהודית כרמי - מנהלת תחום עובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אהרן ברזאני - ראש מינהל עובדים זרים, רשות ההגירה

טל שביב - סגנית יועצת משפטית, רשות המים

תמי אורן - מרכזת בכירה הקצאות, רשות המים

דני לביא - מרכז אסדרה, רשות המים

חנניה אזולאי - מזכיר איגוד מגדלי הפרחים, איגוד לשכות המסחר

אברהם דניאל - מנכ"ל איגוד מגדלי הפרחים, איגוד לשכות המסחר

חיים חדד - מזכ"ל, ארגון מגדלי הפרחים וצמחי הנוי

חיים חבלין - יו"ר ועדה חקלאית בערבה, ארגונים חקלאיים

איתן אשורי - חבר מזכירות, ארגון מגדלי הירקות

אליהו כהן מוגרבי - ארגון מגדלי הירקות

רזי יהל - אגף כלכלה, התנועה הקיבוצית

דוד קוכמן - מזכ"ל, תנועת האיחוד החקלאי

ירון סולומון - מנהל המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

לינור דויטש - יועצת משפטית, התאחדות האיכרים בישראל

יצחק מלכה - חקלאי, שדה יצחק

טמיר כהן

ליאת קרפטי

ש.י. חבר המתרגמים
<משבר החקלאים בפריפריה>

אנחנו פותחים את ישיבת ועדת משנה לנושא הפריפריה, ועדת הכספים. הנושא היום בעצם הוא משבר החקלאות בפריפריה. זה נושא רחב, נושא שלא נצליח לעסוק בו היום בכל המאפיינים שלו, אבל זו ירית פתיחה לסדרת דיונים שנעשה בנושא החקלאות, משבר החקלאות בפריפריה, כפי שהתעסקנו במשבר הדיור בפריפריה.
נמצאים כאן נציגים שונים שתיכף יציגו את עצמם לטובת הפרוטוקול. מנהל ועדת הכספים – טמיר. מנהלת ועדת המשנה – ליאת. נציגים שונים שהגיעו לכאן ויציגו את עצמם.

הנושא שהיום אנחנו נדבר עליו הוא כל מה שקשור למסים וההיטלים המושתתים על החקלאים. הנושא השני שנדבר עליו זה עלות המעסיק החקלאי בגין אחזקת עובד זר. הנושא השלישי זה יהיה מפתח לחקלאות, אם נספיק להגיע גם לנושא הזה.

אני רוצה לפתוח עם הנושא הראשון של מיסוי ואגרות, אבל לפני כן להגיד כמה מילים. אנחנו מדברים בעצם על חקלאות ולי לפחות היו כמה הצעות לסדר שדיברנו עליהם גם בועדת הכספים במליאה, שבעצם הופכת את החקלאות לאט, לאט למין זן שהולך ונעלם. חקלאות ובעצם פרי ההדר ומוצרי החקלאות: הירקות והפירות הפכו להיות השגרירים של מדינת ישראל בעולם ושלא נדבר על זה שכשיש תוצרת חקלאית וטרייה וזולה, אז כל בית במדינת ישראל יכול בעצם לקבל אליו את החקלאות, את כל מוצרי החקלאות, אם זה פירות, אם זה ירקות, בצורה טרייה ובצורה זולה. נוצר מצב שגם בגלל משבר המים, שאני עוד לא רואה שהוא קיים, אבל נדבר עליו בהזדמנות אחרת. גם בגלל סוגית פתיחת השמים לעובדים הזרים, כמות העובדים הזרים בחקלאות, בסיעוד ובבניה. אנחנו יודעים שדווקא שלושת התחומים האלה אין לנו היצע של אנשים ישראלים, ידיים עובדות ישראליות. גם כשאני הייתי דוברת צה"ל ניסינו לעשות מהלך מאד גדול כדי שחיילים יבואו לשלושת התחומים האלה והם לא רצו לבוא, לא הצלחנו להביא אותם ולא הצלחנו לשלב את זה כעבודה מועדפת ולא הצלחנו להביא בעצם גם חיילים משוחררים לא לחקלאות, לא לסיעוד ולא לבניה.

אנחנו לא נדבר כרגע על הסיעוד והבניה. חלק ממחירי הדירה הגבוהים גם נובעים מזה של חוסר ומחסור בידיים עובדות. אנחנו נדבר על זה בהזדמנות אחרת. זה נושא שאני מתכוונת להמשיך ולעסוק בו עד שאנחנו נמצה את הנושא הזה על כל היבטיו.

נושא החקלאות – כשיש מחסור על עובדים זרים זה בא לידי ביטוי שחקלאי מפסיד המון כסף, כי המון סחורה שלו הולכת בעצם לאיבוד. אין מי שיקטוף את הסחורה, אין מי שיטפל בסחורה. מבזבז הרבה מאד כסף ואז אנחנו גם פונים למקורות אחרים: פלשתינים ואחרים, שלא בטוח, קודם כל, שהסחורה שלו עוברת את כל הפיקוחים שאנחנו רוצים שהם יעברו ולא בטוח שאנחנו רוצים להביא לכזה הפסד לחקלאות שלנו.

אנחנו מעמיסים על החקלאים כל מה שקשור למיסוי ואגרות ובעצם אנחנו הופכים את החקלאי למשהו, לתפקיד בלתי אפשרי במדינת ישראל. דווקא החקלאות, שזה שיא הציונות, הפרחת הנגב, הפרחת הגליל, מושבי המרכז, דווקא שם אנחנו פוגעים ואנחנו הופכים את החקלאות לאיזה שהוא תפקיד, או איזה שהוא זן של שריד שלא בטוח שעוד יישארו לנו בוודאי לא דור ממשיך שרואה איך ההורים שלו נאנקים תחת העבודה, תחת המיסוי ותחת אותן הגבלות שהמדינה מטילה על החקלאים.

אנחנו נפתח עם הנושא של המיסוי. רק באמירה אחת, אני לא אקרא את כל מה שכתוב, את כל מה שה – OECD כתב בעניין מיסוי והיטלים המושתתים על החקלאות, אבל אני כן אפתח על השורה שהם כתבו: המסים וההיטלים בישראל גבוהים מאשר בכל מדינה אחרת ב – OECD הן במונחים יחסיים והן במונחים מוחלטים. זאת אומרת, מדינת ישראל היא מדינה יחידה הגובה מס מעסיקים על העסקת עובדים זרים. נשאלת השאלה אם יש כאן מישהו שהקופון הזה מגיע אליו, או שמשרד האוצר מבין שיש כאן איזה שהיא "פרה חולבת" בנוסף לאזרחי המדינה, גם בדמות החקלאים.

אני הייתי רוצה שאת נושא שכר הדיור והמיסוי והאגרות יציג נציג מגדלי הירקות דווקא. אלי. אני רוצה שאתה תפתח. לאחר מכן אברהם. לאחר מכן יהיו נציגים, איציק מלכה, אם תרצה. נתחיל קודם כל עם הארגונים השונים שיציגו את הבעיות. לאחר מכן כמובן נתייחס לעמדות המשרדים ונראה איך אנחנו מתקדמים.
אלי בבקשה.

אני רוצה להתחיל בנושא המס מעסיקים, לתת תמונת מצב שהיא נכונה להיום, מה קורה במס הזה. המס הזה מושת על החקלאים משנת 2003. המס הזה בא בזמנו כשהאבטלה בארץ היתה קצת גבוהה ורצו לעודד העסקת ישראלים בחקלאות ואמרו: בואו נטיל מס על החקלאים על מנת להקשות עליהם בעניין הזה. מסתבר שלא הדבר הנכון היום והמגדלים הישראלים, או החקלאים הישראלים משלמים סדר גודל של 130 עד 140 מיליון שקל לקופת האוצר, לקופת המדינה, לנושא מס המעסיקים. המס הזה זה תשלום מראש לפני שהחקלאי מרוויח ולו שקל אחד. הוא משלם מס של 10 אחוז על כל אגורה שהוא נותן על העובד הזר שלו. אם אני משלם 5,000 שקל שכר לעובד זר, אני משלם לו עוד 10 אחוז, שזה סדר גודל של עוד 500 שקל לחודש וקחו בחשבון שהמשקים היום במצב לא הכי טוב בעולם בנושא הזה והמס הזה לדעתנו מס מיותר, שולי לחלוטין מבחינתנו, כחקלאים אנחנו משלמים את זה בדם, ביזע ובדמעות. אני מוכן להראות לכם תלוש שכר של עובד זר היום, קיבלתי אותו השבוע ממנהל חשבונות, סדר גודל של 7,000 שקל עולה שכר לעובד זר אם אתה משלם לו על פי החוק ועל פי כל הנהלים המקובלים במדינת ישראל, שזה אומר: שכר מינימום, שעות נוספות, שעות נוספות לפי 150 אחוז, וכל מה שכרוך בעניין הזה, זה מס שפשוט מכביד ומקשה מאד מאד על החקלאים. מלבד הדברים האחרים שאני שם אותם בצד בנושא של המס מעסיקים. נושא שני - - -

רגע, לא, אנחנו נלך נושא נושא.

או.קיי. אז נגמור נושא - - -

אלי, תחזור, כמה שילמנו עד עכשיו מס מעסיקים?

130 מיליון שקל בשנה.

האוצר קבע.

תכפיל כפול 8 שנים, 9 שנים.

אתם לוקחים 10 אחוז.

משלמים 10 אחוז.

10 אחוז על כל ראש?

לחודש.

לחודש.

10 אחוז מהברוטו של העובד. נתתי דוגמה: אם העובד מקבל 5,000 שקל, אתה משלם לו 500 שקל מס מעסיקים.

או.קיי. אני רוצה התייחסויות נוספות. האוצר. מי מתכוון לענות לי פה על העניין של מס מעסיקים?

אני רוצה להוסיף, כל הנושא של המס, למעשה, כפי שאמר מוגרבי, בשנת 2003 היתה החלטה שאמרה, בגדול, הטלת מסים ואגרות על מעסיקי עובדים זרים על מנת שלא יהיה כדאי להם להעסיק את העובדים ובכך ליצור מקומות עבודה למובטלים. האבטלה ירדה סביב 5 אחוז. אנחנו לא במגרש הזה. אנחנו לא משפיעים במשחק הזה ולכן המס הוא מיותר.

עכשיו, נהפוך הוא, גם כשממשלת ישראל הגיעה להחלטה שיש צורך בעובדים זרים, לו היתה אומרת שאין צורך בעובדים זרים, אז "על הכיפאק" אז אנחנו החלטנו להביא עובדים, איך אומרים? מתמחים, נשלם להם את ה – 12,000 שקל לחודש, אז נביא מתמחים. אבל המדינה היא מודעת שהיא לא יכולה בלי עובדים זרים. כל עוד שהיא מודעת אז אין צורך בענישה הזאת.

דרך אגב, גם באגרות יש פה ענישה, ולמה? אם ניקח את הסיעוד, בסיעוד משלמים אגרה 350 ש"ח למי שמצבו טוב. מי שמצבו פחות טוב משלם 175 ש"ח. זאת אומרת, ה – 1,850 שאנחנו משלמים, פלוס מינוס, זה פנים ותמ"ת – תעשייה, מסחר ותעסוקה - אז זאת אומרת שיש בזה גם ענישה. למה? כי עובדה, אני מניח שה – 350 זאת העלות הריאלית שעולה למדינה, אז למה לוקחים 1,850? זה בנושא המס.

כן. עוד מישהו לגבי המס? חיים, אתה רוצה להגיד משהו לגבי המס?

אני רק אוסיף שלא נאמר שברגע שנחתם עם הממשלה מבנה פוחת לעובדים זרים, שזה בטח יהיה הנושא הבא שידברו עליו, שגם אליו אנחנו לא מסכימים כמובן, אנחנו לא רואים את התכלית, מעבר למה שנאמר, ה – OECD וכל הדברים האחרים, אין תכלית למס הזה ברגע שיש הפחתה כל שנה. זאת אומרת, אם הממשלה קיבלה החלטה שבתוך 4 שנים היא רוצה להגיע ל – 18,900 עובדים אז יתכבדו ויבטלו את המס הזה, אבל את אמרת את זה הכי טוב, אני חושב: קחו את הנייר הזה לטיארה. את הנייר של משרד החקלאות, של חטיבת המחקר. אגב, אני רואה בזה מחקר מאד רציני ואני חושב שאנשים שעובדים בחטיבה הזאת הם אנשים מאד רציניים, אני מכיר אותם באופן אישי. עשו, פשוט משרד האוצר עשה צחוק. אני לא בטוח שהם קראו את הדו"ח. אני באחת הישיבות של ועדת עובדים זרים קראתי להם פה חלק מהדו"ח.

יש לי את זה פה, דרך אגב.

קראת?

קראתי אותו לא פעם ולא פעמיים.

שניה. תיכף משרד האוצר יתייחס לעניין הזה. אתה רוצה להגיד משהו, איציק, בעניין של המס?

מה שאני רוצה להגיד, בתור חקלאי, עובד אדמה, אנחנו רואים שהחקלאים בשנים האחרונות מתקשים לנהל את המשקים שלהם. מעומס של הרווחיות, יש ירידת רווחיות כתוצאה מתשומות מאד כבדות ותחרות כלל עולמית. אם אנחנו שולחים את הפרחים לחו"ל אנחנו מתחרים עם עוד ארצות כמו אפריקה ושמה אין מיסוי ואין היטלים ואנחנו פה קורסים ולא יכולים להמשיך לנהל את המשקים ואנחנו חושבים שבאחד הימים פשוט החקלאות הזאת תלך ותיגמר ואני חושב שהציבור עדיין לא מאמין, אבל הבנים שלי שעובדים איתי אומרים לי כבר: אולי לא כדאי להמשיך יותר. אני חושב שאתם צריכים לקחת את הדברים האלה ברצינות.

אני מבקשת לשמוע מהאוצר התייחסות מה זה המס הזה? על מה הוא מושתת? לאן המס הזה הולך? מה זה המס הזה? למה צריך לשלם מס על עובד זר כשהמדינה מאשרת את המכסה?

קודם כל אני מעין נשר, רפרנטית חקלאות. תחום ההתמחות שלי הוא חקלאות ולא עובדים זרים. הדיון עסק בקשיי החקלאות בפריפריה ולא הובהר שהדיון הולך להתמקד המס המעסיקים, אז אני הגעתי ואני אתן - - -

קיבלתם מייל מפורט. זה עוד תשובה, קיבלתם מייל מפורט. המשבר בפריפריה של החקלאות הוא נובע ממשהו. הוא נובע ממספר דברים, ביניהם זה המיסוי.

אני עשיתי את ההכנה הנדרשת, אבל צריך להבהיר שדיונים כאלה מתרחשים, אני הבנתי ממנו, לא פעם אחת ולא פעמיים בועדת עובדים זרים, ששמה החבר'ה מכירים יותר טוב את החומר, וגם מכירים את הטיעונים שמביאים פה החקלאים ואולי את שומעת פעם ראשונה - - -

אני לא שומעת.

יש ועדה בכנסת שמתמחה בזה ומכירה. אבל אני אגיד בכל זאת, כי אני באתי לייצג את העמדה, אבל רציתי רק לציין שזה לא התחום.

הרעיון של מס מעסיקים הוא לא נובע רק מזה שמקצים עובדים זרים לחקלאות וצריך לקחת מס מהחקלאים. המדיניות של הממשלה בנוגע לעובדים זרים היא שעובד זר הוא גורם שיהיה תמיד יותר יעיל ויותר זול מעובד ישראלי, גם אם מכריחים את המעסיקים לשלם לו שכר מינימום. עובד זר אין לו פה משפחה, הוא לא צריך ללכת לקחת את הילד מהגן, או שיש חג אז הוא לא מגיע. הוא בא לעבוד והוא מוכן לעבוד גם 12 ו – 16 שעות ביום. ברגע שיש מצב כזה שיש עובד שהוא כל כך יותר טוב ויותר יעיל לעומת העובד הישראלי, אין לי סיבה, כמעסיק, לבוא ולקחת את העובד הישראלי. הממשלה קבעה מדיניות שהיא רוצה לעודד תעסוקת ישראלים.

גם אם העובד הישראלי הכי קרוב נמצא במרחק של 150 קילומטר?

גם על זה יש לי מה - - -

אם הוא רוצה לבוא לעבוד בכלל.

אני אתייחס לזה. הממשלה קבעה מדניות שהיא רוצה להפחית פה את מספר העובדים הזרים ולעודד תעסוקת ישראלים לא רק מתוך זה שיה אחוזי אבטלה גבוהים, כי אין, תודה לאל.

אין אבטלה, הכל מצויין. יש שכבות חלשות, הכל בסדר. בואו לא ניכנס לויכוח הזה, יש לי הרבה מה להגיד. תתעסקי עם מס מעסיקים ותגידי לי איך עודדתם ישראלים לעבוד בחקלאות? בואי תגידי לי כמה ישראלים עבדו בחקלאות בשנתיים האחרונות והאם במקום זה ברזאני היה צריך להביא פחות עובדים זרים לחקלאות? תיכף הוא ישלים את התמונה. אני מבקשת לשמוע ממך תשובות ברורות. אל תספרי לי סיפורים. כולנו מכירים את מה זה העובדים הזרים, עשינו על זה מספיק דיונים. אני שאלתי אותך שאלה ברורה: מה זה המס הזה? כמה מס לוקחים? ולאן המס הולך?

אני מנסה ואת לא נותנת לי לדבר.

אני נותנת לך לדבר, רק התחלת לדבר על חגים ועל ילדים, וכבר חשבתי עוד מעט שנבנה להם בתים שלמים במחיר למשתכן. כן?

אני הסברתי למה עובד זר הוא יותר יעיל מעובד ישראלי, לא דיברתי על חגים. עכשיו, מה שעמד בבסיס להחלטה היה באמת עידוד התעסוקה ולא מתוך רצון, בהכרח, להוריד את אחוזי האבטלה, בגלל שכן, עכשיו אבטלה נמוכה, יכול להיות שהיא תעלה בגלל כל מיני גורמים אחרים, אבל מדינת ישראל גם סובלת משיעור השתתפות נמוך. אנחנו רוצים לעודד הרבה מאד אוכלוסיות שהם לא עובדות לצאת לעבודה. אנחנו כן גם יש לנו מספיק עדויות לזה שיש הרבה מאד שכבות פה באוכלוסייה שרוצות לעבוד, וגם רוצות לעבוד בחקלאות. אני מפנה אתכם לדברים של ארגון מען שאתם בטח מכירים. מאות ישראליות רוצות לעבוד בחקלאות. זאת אומרת שזה לא שאין. זאת אומרת, נורא קל לבוא ולהגיד: אף אחד לא רוצה לבוא לעבוד בחקלאות.

תסלחי לי, אני עבדתי עם מען, היה לי פועלים ממען. כולם בלי קבלות, בלי חשבוניות. זה לא עובדים. אחרי 4 שעות בורחים מהעבודה. עוזבים את הקטיף, את המכונת מיון, את הכל עוזבים, בורחים.

או.קיי. אז אני - - -

ערבים ... ערבים במדינת ישראל ... תאילנדים.

אני לא יודעת מה עם העובדים שלך, אבל אני מסכימה איתך שהגיוני שהם היו פחות יעילים מהתאילנדי שגם עובד 16 שעות. אז כדי לתת איזה שהיא השוואה - - -

עובד 16 שעות, מקבל בהתאם. הוא מקבל בהתאם. מקבל שעות נוספות.

הוא עובד גם בשבתות, כדאי - - -

לתת למעסיק את האפשרות לעשות את ההחלטה היותר נכונה בין עובד זר לעובד ישראלי, אז המדינה מוסיפה פה איזה שהיא עלות לעובד הזה ואומרת: אנחנו ניקח איזה שהוא מס על העובד הזר. עכשיו בעקרון המס הזה, זאת אומרת, יש מתווה קיצוץ והביקוש לעובדים זרים - - -

כמה הכנסה למדינה זה בשנה?

140 מיליון.לאן זה הלך?

כמה?

לפנסיה שלי זה הלך? לאן זה הלך?

בהסתמך על הנתונים - - -

לא, לא, לא, תסתמכי על הנתונים שלך. את לא באת להסתמך על הנתונים שלהם. את אשת מקצוע, אני מבינה, תגידי לי כמה.

אני לא יודעת. אני מאמינה ש – 130 מיליון זה מספר שהוא דומה למה שאני מכירה. אני מוכנה לחזור אליך בנושא הזה. עכשיו, הרעיון זה שתהיה איזה שהיא השוואה בין העובדים. עכשיו, אפשר לבוא ולהגיד, אז באה ואומרת: תגידי לי כמה עובדים זרים אנשים בחרו לא להעסיק בגלל הדבר הזה? אני יודעת שהנתונים אומרים שלא הרבה. אז יכול להיות שהתשובה דווקא צריכה להיות שצריך להעלות את המס מעסיקים, כי אם אנחנו - - -

אז בכלל להרוג את החקלאות.

אם נעלה את מס המעסיקים, אז יכול להיות - - -

הבנתי. טוב, אנחנו לא מדברים ב – "יכול להיות".

שבאמת יבחרו ויעשו יותר מאמצים כדי להביא עובדים ישראלים.

הבנתי.

זה שבפועל הדבר הזה לא תמיד גורם לאנשים להעדיף אחד על אחר זה בהכרח אומר - - -

אין לו את מי להעדיף! אתם חיים בבועה אנשי האוצר. אתם חיים בבועה. אין לו את מי להעדיף. טוב, קיבלתי את תשובתך. הבנתי בנושא המיסוי: עידוד תעסוקה ישראלית בחקלאות. הבנתי את זה. תשובה מצוינת של האוצר.

אני מבקשת לשמוע מה עמדת משרד החקלאות בעניין הזה?

לגבי עידוד תעסוקת ישראלים – יש לנו מענק למי שמעסיק ישראלים. זה כבר קיים שנתיים. היו כמה בעיות עם הנוהל מבחינת מיסוי. אני לא אחראית על הנושא הזה, אבל מה שאני יודעת כן יש, אני רואה שכן מגיעים טפסים, כן נקלטים אנשים. גם חייל משוחרר שבא ועובד בחקלאות מקבל גם את המענק של המשרד וגם מקבל את המענק שחרור.

אני שואלת אותך כאחת שאחראית על תחום העובדים הזרים. את רואה שיש ירידה בביקוש של עובדים זרים בעקבות העידוד? יש עליה במצב של ידיים עובדות ישראליות בחקלאות?

אני לא יודעת כמה עובדים ישראלים עובדים בחקלאות. שלחתי עכשיו שאילתה למנהלת שלי, אולי היא יודעת את המספק המדויק. אין ירידה בביקוש לעובדים זרים. הביקוש נשאר 42,000. עכשיו עשינו מפקד חדש. אותה כמות שהיתה לפני שנתיים ולפני 4 שנים. אין איזה שהיא ירידה.

רק להוסיף לעניין המעסיקים, לעניין של תעסוקת ישראלים, כי אני דווקא אני כן עובדת עם משרד החקלאות על התכנית ועל המענקים למעסיקים ישראלים שיביאן עובדים חדשים. בשנה הראשונה שהנוהל יצא היתה כמות מסוימת של מעסיקים ישראלים שקיבלו את המענק ובחרו להביא עובדים חדשים. שנה אחריה כבר עלה מספר המעסיקים שקיבלו מענק לפי הנוהל, פי 4. השנה אנחנו מתכננים לתת תמריצים יותר גבוהים ולהעלות את השכר לראש שמקבל מעסיק שמביא עובד ישראלי חדש ואנחנו מאמינים שהתכנית הזאת יש לה פוטנציאל ואנחנו גם מעברים בזה את שירות התעסוקה.
אנחנו יצאנו לדרך עם הרבה מאד מוטיבציה, וגם הצלחה משנה שענבה, יחסית למש היה קודם. באמת יש הרבה עדויות לזה שיש ישראלים שרוצים לעבוד. אנחנו עובדים על לתת את המענקים למעסיקים שיביאו אותם ולחבר אותם לחקלאים שמוכנים להעסיק.

שקט שיהיה פה רגע. תאמינו לי, זה לא ייגמר בדיון הזה. זה יגיע עד, אם אני אצטרך את מבקר המדינה. אנחנו נגיע למצב של שקיפות מלאה בנתונים האלה. אנחנו לא נשלם על עגבנייה 30 שקלים. אולי את יכולה. אנחנו לא נגיע למצב הזה. אם אין פה מדיניות מוסדרת של התייחסות לנושא של חקלאות ובניה, בגלל שמישהו כאן עובד בצורה כזו או אחרת עם עובדים זרים, אני רוצה לדעת את זה. אם יש עידוד של הישראלים, אני רוצה לראות מספרים. במושב הבא יהיה פה מספרים: כמה בשנה האחרונה עובדים ישראלים נכנסו לעבודה בחקלאות? איפה? על פי משקים ומקומות. גמרנו עם: "אני הבנתי" ו – "נראה לי" ו – "פי 4". פי 4 ממה? ממינוס 4? ממינוס 10? ממינוס 20 או מפלוס 20?

אני רוצה בבקשה לשמוע את עמדתך, ברזאני, בעניין הזה: א' – מה אתה חושב על המיסוי, כאחד שהוא כבר מוקד ידע וניסיון בכל מה שקשור לעובדים זרים בכל התחומים. אנחנו נוגעים היום רק בנושא - - -

עוד לא הצגתי את מס מעסיקים, את העמדה של משרד החקלאות.

כן.

אנחנו המלצנו לבטל אותו וזה נידון בועדת קדמי.

ומה קרה עם זה?

זה עדיין נידון. זה עדיין בדיונים בועדה. הועדה מתכנסת. רשמנו מסמך מפורט ואכן עמדת המשרד היא שהיות ויש ... הפחתה יורד, אז אנחנו לא רואים את הסיבה למה באמת להטיל את המס.

אז מי זה בועדת קדמי? מתי הם מתכוונים לקבל החלטה על זה?

אני יכולה לספק לך תשובה עוד כמה דקות.

מנכ"ל משרד החקלאות חבר בה.

הוא חבר בה, אני לא יודעת מתי היא תתכנס - - -

כן, בסדר, אבל ועדות זה פתרון נהדר כדי למסמס דברים. השאלה פה אם הועדה הזאת, מה המנדט של הועדה?

אני לא חושב שהועדה ממסמסת מכיוון שבאמת הקימו את הועדה לצורך מתן מענה ראוי לנושא הזה.

או.קיי.

ידוע שישנה בעיה, שחקלאים כל הזמן בעצם מעלים את הסוגיה הזאת. יש התייחסות. כמובן שבאותה מסגרת ימצאו פתרון לדבר.

אני שואלת אותך: מי הקים את הועדה הזאת?

זה מינוי של שר התמ"ת ושר האוצר. ועדת קדמי יושבת כבר כמה חודשים, מאז בעצם שהתחילה המחאה החברתית ודנה בכשלים ופתרונות - - -

להוזיל את עלות המוצר גם.

לשוק המזון באופן כללי. יש לה ועדת משנה לעניין החלב, ועדת משנה לעניין מיסוי.

ועדת משנה לעניין מיסוי בחקלאות?

לא.

מיסוי בכלל?

לענייני מזון.

או.קיי. תיכף אנחנו נזמין גם אותו לדיון הבא. נזמין. אז אתם המלצתם בעצם לבטל את מס המעסיקים?

כן.

ברזאני, מה יש לך להגיד בנושא הזה של מס מעסיקים? ובכלל ההשתלבות של, האם אתה נדרש להביא פחות עובדים זרים בעקבות השתלבות של יותר ידיים עובדות ישראליות בחקלאות?

אני כרשות מבצעת דואג להכניס את העובדים הזרים בהתאם להחלטת הממשלה, וזה מה שאנחנו עושים. בשנה האחרונה, למשל, הכנסנו לפה 7,500 עובדים, דבר שלא היה בעבר. כלומר, פתחנו את כל הנושא הזה של מגבלות שונות. מאז שנתיים אנחנו משחררים בירוקרטיה גדולה שהיתה, והיתה בירוקרטיה. יעידו פה אנשים גם שהיום זה לא מה שהיה בעבר. מבחינתנו אנחנו הולכים קדימה לקראת החקלאים בכל מה שאפשר. כל מקום שזה נהלים – תיקנו את הנהלים ובשנה האחרונה - - -

נהלים, אתה אומר, כמות מכסות?

מכסה - - -

מכסה זה החלטת ממשלה.

כן, אבל גם אחרי החלטת ממשלה צריך לבצע ולהביא את העובדים וזה מה שאנחנו עושים.

אתם רק מקשים עלינו.

בשנה האחרונה – 7,500 עובדים הגיעו לארץ. זה מספרים שלא היו בעבר.

מה אתה אומר על מיסוי העובדים הזרים?

תגיד את דעתך. מה יש? פעם אחת תגיד.

פעם אחת תהיה לטובתנו.

יש גם את הנושא של הדיור - - -

אחר כך נגיע לזה.

אני רוצה להגיד משהו.

לנושא המיסוי? כי אני רוצה לסכם את המיסוי.

אני רוצה לתת לך כיוון.

לגבי המיסוי?

גם בנושא המיסוי.

כן.

תיראי, אני רוצה שתדעו החקלאות הגיל הממוצע שלו עומד על 62. זה הגיל הממוצע. אין דור המשך לחקלאות. למה אני מספר לך את זה? כי את בדיוק נמצאת, זאת האג'נדה שלך. עכשיו, למה אני מספר לך? תיראי, לחקלאות ברגע שאין דור המשך והגיל שלנו 62, למעשה הבעיה הופכת להיות לא שלנו אלא של ממשלת ישראל ואני אסביר גם למה. לכל עסק טוב, אף אחד לא רוצה להמשיך בו. אם זה לעבוד בחנות, או עסק בהשכרת רכבים, כל עסק טוב הילדים בורחים. אנחנו הילדים שלנו מתעוררים רואים אותנו מתענים עם העובדים, רואים מתענים עם הבירוקרטיה, זה הכל סיפורים. הם הולכים עוד להקשות עלינו עם הנושא של שינוי שיטת הבאת העובדים הזרים ששמה אנחנו גם נמשיך ונשלם תוספות נוספות, אז הילדים שלנו לא רוצים להיות בחקלאות.
עכשיו, מעבר לעניין הביטחוני שבמדינת ישראל מי שמחזיק את האדמות ומה שארנון סופר דיבר וכתב ואמר, אני לא הולך לחזור על הדברים שלו, אבל בהיבט הביטחוני אנחנו מאד חשובים. בהיבט הדמוגרפי אנחנו מאד חשובים. איפה אנחנו יותר חשובים? היתה מחאה חברתית. המחאה החברתית היא דיברה על יוקר המחיה. אנחנו בעוד 10 שנים, זה פלוס מינוס מה שאני רואה, אין חקלאות או שעברו למספר גורמים גדולים שהם יכתיבו את השוק. אז מה שיעלה לנו הירקות והפירות, עם כל הכבוד לתיאוריות שלכם המרחיקות לכת, יש לכם רק בעיה אחת: אתם לא רואים את המציאות. אתם תלושים מהמציאות טוטאלית. בעוד 10 שנים הירקות והפירות לא יעלו 30 שקל, יעלו 60 ו – 70 שקל לקילוגרם, כי לא יהיה פה מי שייצר אותם.

אני רוצה להגיד לך, 90 אחוז מהחקלאים הם מרגישים שהם אפילו יותר גרועים מאשר אנחנו מתייחסים לפלשתינאים. אנחנו מרגישים נרדפים במדינת ישראל. זאת בדיוק ההרגשה שלנו. לכן אני חושב שהבעיה כבר הפכה להיות שלכם, לא שלנו. אתם צריכים לדאוג שהחקלאות תחזור למה שהיתה. להסיר את הבירוקרטיה, לתת עובדים. זאת הדרך היחידה. את יודעת מה, מירי? מיום ליום הם הולכים ומקשים והכל זה סיפורים. לא עשיתם כלום, ברזאני.

לגבי נושא המיסוי – אני קודם כל שמחה שמשרד החקלאות בא בהמלצה לבטל את המיסוי. בכל זאת בסוף לא יודעת מה יישאר ממשרד החקלאות אם לא תהיה לנו חקלאות. אולי צריך לייבא שר מחו"ל כדי שייבא לנו את המוצרים מחו"ל. אני חושבת שהמשרד שהיה צריך לעמוד פה על רגליים אחוריות ולהפוך שולחנות ולהגן על החקלאות זה משרד החקלאות, ולא לקבל את כל דברי כולם כדברי אלוהים חיים, אלא לבוא ולהגיד: חקלאות במדינת ישראל צריכה להיות חיה, בועטת, נושמת, צומחת ופורחת, כי זה בסוף התפקיד שלכם, בדיוק כמו ששר הביטחון - - -

אם זה היה חשוב לה, השרה היתה כאן עכשיו.

בדיוק כמו ששר הביטחון אחראי על נושא הביטחון וכל אחד אחראי על הנושאים שהוא אחראי עליהם. בנושא מס מעסיקים לבטל.

מירי, דרך אגב, מה שהמשרד, היא אמרה, ממליץ לבטל את ה – 10 אחוז, אבל הוא ממליץ על דבר יותר גרוע, שאנחנו נשלם 500 שקל לעידוד העובד הזר לעזוב את הארץ.

לטובתכם. זה לטובתכם.

תקשיבי, דקה אחת, אתם לא מבינים את החוק. אין לכם שום מושג. אין לכם שום יידע ואני אסביר גם למה.

תיכף, שניה.

החוק מחייב אותנו לשלם את התנאים הסוציאליים של העובד, כולל פנסיה. עכשיו העובד, הם לוקחים 500 שקל, מזה מחלטים, הם רשאים לחלט את הכסף אם העובד ברח לדוגמה. עכשיו, ברגע שהעובד ברח ומחלטים את הכסף, אז אם ניקח את נשיא המדינה, לקחו את הכל, אבל את הפנסיה לא יכלו לפגוע בה. זאת אומרת, שהתאילנדי יוכל לתבוע אותי שהמדינה חילטה לו את הכסף. זאת אומרת, צריך ללכת גם לכיוון הזה בצורה מוסדרת. אין להם שום מושג בדיני עבודה.

על מס מעסיקים אני אומרת: אנחנו נסכם את זה בעניין הזה ... הצעת חוק פרטית של ועדת כספים בעניין הזה. אנחנו נכין הצעת חוק שבעצם באה ומבטלת את מס המעסיקים. אנחנו נביא לכאן את חברי הכנסת מכל סיעות הבית, חברי כנסת חברתיים ושבאים גם מתחום החקלאות. זה בנושא אחד. אנחנו נכין הצעת חוק.

רק להזכיר שיש מס מעסיקים עם לעובדים זרים לתעשייה.

בסדר.

וגם לעובדים זרים לבנייה.

כל הנושא של מס מעסיקים הוא סוגיה בעייתית במה שקשור לעובדים זרים. מצד אחד - מצמצמים את כמות העובדים הזרים. מצד שני – אין מי שימלא את התפקיד שלהם. בסוף התחום שבו אנחנו צריכים להתפתח, אם זה חקלאות, אם זה בניה ואם זה סיעוד, נשארים אנשים שהם חסרי אונים והם קורסים תחת העומס גם של המיסוי, גם של חוסר בידיים עובדות וגם בסוף שהתמורה שלהם הולכת ונעלמת.

גם בזה יש מיסוי וגם זה שיהיה שם מיסוי. אלא צריכים לעשות איזה שהיא חשיבה אמיתית על מיסוי של מה שקורה עם עובדים זרים ולהבין שאנחנו לקראת משבר חמור בחקלאות וזה יעלה לנו יותר. כמו שועדת טרכטנברג עולה למדינה יותר אם היינו עושים מהתחלה את מה שאומרים בנושא יוקר המחיה: לשווק קרקעות ולא לספסר בהם ולהוריד את מחיר הדלק, כי באף מקום בעולם מחיר החבית לא כזה ואת החשמל ואת המים. אז לא היינו מגיעים לתוצאה שיש היום. זה עולה לנו יותר יקר. גם פה זה יעלה לנו יותר יקר. צריך לעשות סדר בכל מה שקשור לעובדים זרים. לי אין שום בעיה לפתוח את כמות העובדים הזרים כל עוד הם בפיקוח. כל עוד יודעים שהם לא מתחתנים פה ומביאים ילדים. כל עוד יודעים שמשך הזמן שלהם פה, הם שונים מאותם מהגרי עבודה והסודנים שבאים לנו מהצד.
פה צריך לעשות את ההבדל ועל הנושא הזה נעשה דיון עקרוני, אני לא אוותר. נעשה פה ימי עיון ונעשה פה רעש תקשורתי, עד שנפתח את כל נושא העובדים הזרים מ – א' עד ת'. אבל צריך להבין שהעובדים הזרים לא יכולים להיות עוד נטל על החקלאות כאן.

צריך להפריד את התאילנדים מהעובדים הזרים.

אפשר הערה?

לא. אני עכשיו מסכמת את הקטע הזה. בקטע הבא תכניסי את ההערה. אנחנו נביא הצעת חוק פרטית בעניין של ביטול מס על העובדים הזרים. זה אחד. אנחנו במושב הבא בדיוני הפריפריה נעשה סטטוס בעניין הזה. אני רוצה לשמוע, מצידי, יושב ראש ועדת המיסוי של ועדת קדמי. לא יודעת מי שם, שיבוא ויציג איפה זה עומד ומה המלצת ועדת קדמי לממשלה בעניין ביטול מס העובדים הזרים. דבר שלישי – אני רוצה, בגלל שמשרד האוצר עוסק בעידוד תעסוקה, זה התפקיד שלו גם, אני הייתי רוצה שמשרד האוצר יציג לנו איך הוא עודד ידיים ישראליות לבוא לחקלאות? כמה אנשים, לא נלך אחורה, שנתיים אחרונות, בזמן ששטייניץ הוא שר האוצר והוא מעודד את התעסוקה, שנתיים אחרונות, כמה עובדים ישראלים הגיעו, ולא יום אחד, יומיים, 4 ימים או שבוע וברחו, כמו שרציתם לעשות עם ויסקונסין. לפחות תביאו תמונת מצב: כמה עובדים ישראלים הגיעו? לאיזה אורך זמן ממוצע הם עובדים?

התכנית הזאת היא תכנית של משרד החקלאות.

מצויין. אז משרד החקלאות יציג את זה. משרד החקלאות בשיתוף משרד האוצר יציגו פה איך הם מעודדים תעסוקה של ידיים ישראליות בחקלאות, כדי למנוע את המצב שאנחנו נשלם הרבה, הרבה יותר על פירות וירקות. זה לא יכול להיות שבמדינה שלנו זה יהיה המצב.

שלושה דברים סיכמתי פה ואני מבקשת שזה יצא בסיכום : 1 – הצעת חוק פרטית. 2 – הנושא של נציג ועדת קדמי שיבוא ויסביר את הנושא ואת המלצתו בנושא המיסוי לחקלאות. והדבר השלישי – הצגת, במצגת, "לא הבנתי", לא "פי 4" לא "פי 5", מאיזה בסיס. מצגת מסודרת עם נתונים, כמו שהאוצר אוהב להציג נתונים מסודרים כמה עובדים זרים יש לנו בחקלאות. איזה עידוד יש לישראלים, וכמה הם הצליחו לעודד בעניין הזה.

גבירתי היושבת ראש, בעניין הזה יש כבר דו"ח של פרופ' אקשטיין, של משרד האוצר שמתייחס חד משמעית לעובדה שמס המעסיקים אינו, לא נועד בסופו של דבר ולא מגיע לתוצאה של הבאת ידיים ישראליות עובדות. גם פרופ' אקשטיין וגם דו"ח של משרד החקלאות עצמו, של אורי ... ממשרד החקלאות, שאני יכולה להעביר לך את הנתונים האלה בשמחה, שבו כתוב שחור על גבי לבן, שבו מס מעסיקים בסופו של דבר לא השיג את מטרתו.

הם יציגו את זה, בגלל שמשרד האוצר, ואני סומכת על המקצועיות של הרפרנטים של משרד האוצר, הם בוודאי לא מייצגים את עצמם, אז אני סומכת עליהם שאם הם אומרים שהמטרה היא עידוד תעסוקה ישראלית, בטח יש להם דוגמאות לכך. לכן אנחנו נשמע את זה, בשיתוף משרד החקלאות, שכל תפקידו וייעודו ותשלומי שכר לעובדים זה עידוד החקלאות, הוא בטח יבוא ויסביר איך הוא מעודד את החקלאות. זה הכל. בזה סיכמנו את העניין הזה של מס מעסיקים.

אנחנו עוברים לנושא השני וזה העניין של עלות המעסיק.

המגורים. עלות המגורים.

עלות המגורים. תציג את זה, בבקשה איתן.

כמה אנחנו מקבלים זיכוי היום על המגורים של תאילנדים? 130 שקל? 180 שקל? אני אומר דבר כזה: בפרי גליל שסגרו את המפעל, כל עובדת או עובד שעבד שם הוא קיבל 4,000 שקל משכורת מינימום. אותה גברת שחזרה הביתה אז היא שילמה ארנונה ומים וחשמל וכל המסים.

אצלנו עובד תאילנדי מגיע הביתה יש לו מים, יש לו חשמל, יש לו ארנונה, יש לו הכל. כל ההוצאות האלה זה נטל על החקלאי. זה עניין של 2,000 שקל לחודש על כל אחד. על כל זה צריך להתייחס.

גם העלות של המגורים, הקיזוז בעבור המגורים, אם המבנה הוא שלי, של המעסיק, אני רק 50 אחוז זכאי לקזז מהעובד. זאת אומרת, לא את כל ה – 250, זה מחולק על פי אזורים של הארץ: יש מקום יקר, מקום יותר בזול. במילה אחת פשוטה: יש להשוות אותם לעובד הישראלי, כפי שמתחייב מהאמנה שממשלת ישראל חתמה עליה שאין להפלות את העובד הזר. אנחנו לא רוצים להפלות אותו בשום דבר. רוצים לשלם לו כל מה שמגיע לו, מפנסיה ולהפקיד את זה בקרנות הפנסיה כמובן, לא בממשלת ישראל, כי היא לא יודעת לנהל קרנות פנסיה והראייה לכך שכולנו עושים את זה בחברות הביטוח. אנחנו הכל ניתן, אבל אנחנו גם דורשים את מה שמגיע לנו ולדעתי זה מינימום והכי פשוט זה 1,500 שקל לחודש עולה לנו.

מי קבע את העלות של 160 שקל עבור עלות.

קבעו את זה לפני 20 שנה וזה נשאר.

מי קבע את זה?

לפני 20 שנה קבעו את זה.

משרד החקלאות יכול להגיד לי מי קבע את זה?

התמ"ת, אני אומר. אהרן, אתה לא יודע מי קבע את זה? אתה יודעת אתה בין אלה שקבעת.

גם כן לדרום ולגליל מחיר אחר, למרכז – מחיר אחר.

היתה ועדה בתמ"ת שקבעה את זה.

או.קיי. אז תגיד. אז תגיד: ועדה.

שזה יהיה רוחבי לכל הענפים. זה לא רק החקלאות. זה גם לבניין. זה גם לשאר הענפים.

אבל יכול להיות שגם פה נעשה עוול למעסיקים.

אבל זה גם לא הגיוני לבוא ולומר שהעלויות וההוצאות צריכות להיות 1,500, כאשר העובד הזה מקבל 3,800.

הוא לא מקבל. 4,100 הוא מקבל.

ולבוא עם הצעה רציונלית.

רציונלית אנחנו רוצים - - -

רגע, אני מנהלת פה את הדיון.

לבוא עם הצעה רציונלית שמוכחת ועושה גם שכל לגבי העובד הזה.

כן, אבל 160 שקל זה נראה לך ריאלי? על חשמל, על ארנונה, על מזגן.

נראה הגיוני שעובד אחד לן עם עוד 5, 6 אנשים באותו מקום, באותם מגורים.

לא, לא.

... לבוא להגיד שהוא בודד, הוא גר לבד, הוא משכיר - - -

מתי ברזאני היית לאחרונה, עשית סיבוב בחקלאות לראות איך חיים התאילנדים בחקלאות?

אני כל הזמן מסייר.

נו?

הייתי - - -

אז אם היית עם חיים, אתה הרי יודע מה ההוצאות לחודש. הרי הם גם יכולים להראות לך, נכון? עבור ארנונה, עבור המים. כך גם אם נמצאים 5 אנשים, 5 אנשים במקום שצריך חימום, אני הייתי שם כמה פעמים, וראיתי את כמות החשמל והזה, רק קח 5 אנשים, 130 שקלים זה לא הגיוני הרי. לא יכול להיות - - -

זה 230, תלוי באיזה אזור זה. מ – 180 עד 230.

אבל אל תשכח אם המבנה הוא שלי – רק 50 אחוז.

מירי, אני רוצה להתייחס.

כן, בבקשה.

היות ואני התעסקתי בשנה האחרונה עם הנושא הזה דרך התאחדות חקלאי ישראל בנושא עלות המגורים לעובד הזר, אז אני פשוט רוצה לתת לכם רקע לעניין.

הנושא הזה התחלנו איתו באיזה שהיא ועדה שהקמנו בהתאחדות חקלאי ישראל, בשיתוף עם רחל ... כלכלית של התאחדות חקלאי ישראל ועשינו עבודה מאד מדויקת ויש מסמך, נתתי אותו למירי לפני כמה שעות, בעניין הזה. בעניין העלות של העובד הזר. נכון שאהרן צודק במה שהוא אומר: עובד אחד זה לא המחיר של 7 או 8 עובדים, מגורים וכל הדברים האלה. אנחנו לקחנו ממוצע של מגורים של 3 עד 4 תאילנדים, שזה בערך חלק גדול מההיתרים שיש לחקלאים הישראלים. ממוצע של המעסיקים הגדול הוא בין 3 ל – 5 תאילנדים. וזה התחשיב שעשינו. מינו לנו בחור בשם אמיר מדינה ממשרד התמ"ת, שהוא פקיד שמה, וישבנו איתו כבר 3 או 4 ישיבות לנושא העלויות האלה. הוא ביקש התאמות, הוא ביקש מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על עלויות של החשמל, של המים, ביוב, ארנונה, כל מה שהעלו פה החברים: מקררים, מיזוג, מזגנים, כולל עלות של קרוואנים. הבאנו לו הצעת מחיר כמה עולה לרכוש קרוואן ואמרנו שאנחנו רוצים שהמחיר הזה יהיה רוחבי בכל הארץ, כי מה זה משנה אם הקרוואן הוא בצפון או במרכז הארץ? מה שמייקר זה הקרקע, אבל הקרקע פה היא לא במשחק בכלל נמצאת.

נכון.

הקרוואן הוא קרוואן לא משנה אם אתה שם אותו במרכז הארץ, או אתה שם אותו בצפון, או בערבה. הגענו לנוסחה, פחות או יותר, די מדויקת. לא 2,000 ולא 1,500. ל – 1,080 שקל פחות או יותר. יכול להיות עוד 50 שקל לכאן או 100 שקל לכאן, אבל זה פחות או יותר העלות הריאלית של המעסיק לעובד הזר. אנחנו נמצאים איתו באיזה שהוא משא ומתן שבחודש האחרון הוא נעלם לנו הבחור, פשוט לא מגיב ולא עונה. זה מה שאנחנו יכולים להגיד לכם בעניין הזה. יש נייר מסודר. מי שרוצה יכול לקבל אותו.

מה זה: נעלם? לא הבנתי.

מי זה נעלם?

אמיר מדינה, פקיד במשרד התמ"ת. אני לא מכיר. ראיתי אותו פעמיים, שלוש ויותר מזה לא יודע.

הוא אחראי על התחום הזה?

כנראה שמינו אותו.

לא הזמנו את התמ"ת. כן, איציק.

אני רוצה שתבינו. אני מעסיק עם שלושת הבנים שלי כ – 40 תאילנדים. אני משלם כל חודש, בדוק, בסביבות בין 40 ל – 50,000 שקל הוצאות על החשמל, על המים, על הארנונה, על אחזקה, על כל הדברים האלה. תבינו, כשתאילנדי לא מורידים ממנו שום אגורה אחת, הוא לא יכבה את החשמל.

החשמל יום ולילה דלוק.

הוא לא יכבה את התנור שכל אחד, אם אתה אומר 4, 5 בחדר, אני אראה לך ש – 4, 5 תנורים בחדר. יש 4, 5 תנורים בחדר דלוקים ואני לא יכול להגיד לו: אל תדליק, כי מחר הוא יאשים אותי שאני לא נתתי לו להתחמם ואני יעמוד לתביעה. אתם אמרתם שאתם צריכים לשים 2 בחדר, ואתם מודדים לנו את החדרים, שזה התקן ואנחנו הולכים לפי התקן. 20 שנה לא מעדכנים את השכר הזה, כי זה חקלאים. לא חשוב.

את הניכוי, לא את השכר.

את הניכוי הזה.

זה בכל הענפים.

לא חשוב, בכל הענפים.

זה לא הגיוני. התשובה בכלל לא רלוונטית.

זה לא הגיוני. מה זה? אנחנו לא אזרחי המדינה? לא שירתנו בצבא? לא הבאנו את מיטב הבנים שלנו? הבאנו אותם. נתנו אותם למדינה. אז תחשבו קצת. תבואו, תיראו.

שאלה כאן, ברזאני, אני שואלת אותך: איך אפשר להפוך את העלות של המעסיק למשהו יותר רלוונטי למה שקורה במציאות של היום? בין 160 ל – 280 הוא לא רלוונטי. אנחנו הרי יודעים. גם הם יכולים להוכיח את זה בהוצאות. אף אחד לא מסתיר פה כלום. אף אחד לא רוצה לקבל מתנה פה מהמדינה. ברור לחלוטין שההוצאה חייבת להיות יותר גדולה. השאלה פה איך אנחנו, קודם כל מה אתה עושה כאחד שיש לו אחריות על העניין הזה. אתה לא רק מביא את האנשים, אתה גם אחראי על מה שקורה פה.

עוד פעם, הנושא הזה הוא באחריות התמ"ת. צריך להביא את אנשי התמ"ת לפה. הם בעצם קבעו את הכללים. ועובדה היא שאותו אדם עבד מולם והוא נעלם להם, לכן צריך להביא אותו. אני אומר, אבל, אם אנחנו נטיל על העובד הזה, סכומים כאלה כמו שמדברים פה, 1,000 שקל ומעלה, אני לא יודע אם העובד הזה ירצה לבוא לעבוד.

הוא ירצה.

שניה, 2,800 שקל אני לא הייתי בא לעבוד פה, אם היתה נשארת לי יתרה.

גם אני לא הייתי בא לעבוד פה.

צריך לשבת, להקים איזה ועדה שתבחן את הנושא הזה שוב ויתקבלו החלטות רציונלית שהעובדים האלה גם יישארו ויהיה להם גם חשק לבוא לעבוד פה. לבוא ולהטיל עליהם כל הזמן מסים - - -

מי מטיל עליהם? בינתיים אתה מטיל רק עלינו.

הם משלמים מסים והם משלמים הכל.

מה משלמים?

הם משלמים ככל עובד אחר.

ככל עובד אחר הם משלמים כלום. בוא נדבר בעברית. מה הוא משלם? מה הוא מפריש למס הכנסה? 20 שקל? על מה אתה מדבר בכלל? ועדה פריטטית שהיתה, של איגוד לשכות המסחר לפני 3 שנים, שאתה ישבת שם, העליתי את הנושא. מה עשית מאז שהיית שם? כלום. אמרתם: אתה צודק, כן, כן, צריך לעשות עבודה, עבודה. שהכנס שאתה ארגנת אותו ברמת רחל, העלינו את הנושא הזה. מה עשית? שום דבר. בוא נדבר בעברית. מה אתה עכשיו מתחיל, מגלגל לתמ"ת? כשאתה ישבת שם, אתה גם לא עשית כלום. אתה ישבת שם ואתה נושא באחריות הזאת ואתה לא פעלת בעניין הזה. לא עשית כלום. אז אתה לא יכול רק עלינו. אתה רודה בנו. אתם רודים בנו, בחקלאים. זה לא עובד ככה. אנחנו רוצים לתת, מירי, את כל הזכויות כדת משה וישראל, וכמו כל אזרח במדינת ישראל לתת לתאילנדי. להפקיד פנסיה בקרנות הפנסיה. אתה לא יודע לנהל פנסיה, הוכח. אנחנו רוצים לשלם שכר מינימום. אנחנו רוצים לשלם את הכל, אבל רוצים גם את מה שמגיע לנו. מה רע במה שאני אומר? הם ממציאים פטנטים. הם גם את הכסף של העובד הזר לא יתנו לו שהפנסיה תהיה אצלם. ממתי הם יודעים לנהל פנסיה? תסבירי לי את זה.

או.קיי.

אני יכולה להגיב על ה – 500 שקלים פיקדון, מה שדיברו?

כן, תיכף. לגבי עלות עובד זר – יש לאוצר, לגורם אחר משהו להתייחס בעניין?

אני ממש לא מכירה את הנושא ובאמת צריך להביא לפה את אנשי התמ"ת. אני מסכימה עם האמירה העקרונית שככל שהדבר הזה גורם לעובד לבזבז חשמל ומים זה בטח לא משהו שאנחנו באוצר רוצים שיקרה.

חקלאות? יש לך להגיד משהו על העניין של המיסוי, של עלות המעסיק?

זה נשמע שצריך לדבר על זה. זה באמת סכום נמוך מידי של קיזוז.

שמעת על זה פעם ראשונה כאן בדיון?

אני גם מעסיקה עובדת זרה לסבתא שלי ואני רואה את העלות והצריכה בכמות האוכל והחשמל מאז שאני מעסיקה אותה.

זאת אומרת שיש לך פה איזה אינסנטיב לעשות משהו כדי לטפל בעניין.

כן.

גם כאחת שנמצאת במשרד התיירות, וגם שרואה את זה באופן אישי שהם לא ממציאים דברים.

180 זה נשמע סכום נמוך. אבל מפה - - -

בסדר. אז אנחנו נגיע לאיזה שהוא סיכום. טוב, אז אני מבקשת גם פה, בעניין הזה בדיון הבא - - -

אבל זה דעה שלי אישית, זה לא דעה של משרד החקלאות.

אז אני מבקשת שתעשו פגישה עם התמ"ת. תבואו לפה יחד עם האיגודים הרלוונטיים. תבוא עם הצעה שמקובלת, שמצד אחד לא מוציאה, באמת משאירה את העובד הזר עם משכורת שהיא בעצם מאד מאד נמוכה, אבל מצד שני גם לא הופכת את המעסיקים לעבדים של העובדים הזרים, שהם גם משלמים להם משכורות, הם גם משלמים להם את כל ההוצאות, ובעצם הנטל עליהם הוא כבד מידי. הוא לא בפרופורציה למה שהם צריכים לשלם לקיזוז. צריך להגיע לאיזה שהוא סיכום של סכום שהוא סביר. הוא סביר גם מבחינת המעסיקים. סביר גם מבחינת המדינה שלכאורה מגנה על העובדים הזרים, אבל צריך לעשות את זה בשום שכל. אני מבקשת שלדיון הבא יבוא נציג התמ"ת. שיבוא לפה נציג תמ"ת, יחד עם יהודית, יציגו פה, וכמובן ברזאני, יציגו פה איזה שהוא סכום שנראה סביר ומתואם עם כולם. אם זה ייגמר בצורה הזאת – אז מצויין. אז תעבירו את זה בתקנות. אני לא יודעת איפה שצריך להעביר את זה.

אם זה בתקנות – תביא תקנות. אם צריך לדבר עם שר התמ"ת – נדבר גם עם שאול שמחון, אין בעיה. אפשר להגיע אליו. אנחנו יודעים להגיע גם לשאול שמחון, אם צריך להגיע אליו. אבל בואו נעשה קודם כל עבודת מטה לפני - - -

... חושב שאנחנו צודקים.

אז כולם חושבים שאתם צודקים וזה לא משתנה.

אבל זה נמשך 10 שנים.

זה הנושא השני. בוא נראה איך אנחנו מקדמים את זה. מה שהיה, מה שזה, זה לא מעניין כרגע. בוא נראה כרגע מה אפשר לעשות כדי שהחקלאות תוכל להמשיך לשרוד במדינת ישראל.

הדבר השלישי שדיברנו, אני לא רוצה להיכנס לנושא של מכסות המים. רשות המים פה? לא נמצאים פה. יש פה? אלי, אתה רוצה להיכנס לנושא מכסות המים?

לא התחום שלי.

יש פה מישהו מהחקלאים שרוצה להעלות את נושא מכסות המים בדיון הזה?

אני יכול להעלות.

אז בבקשה אברהם.

הנושא של המכסות – בזמנו הגיעה התאחדות חקלאי ישראל לסיכומים עם מדינת ישראל, רשות המים ואחרים, הגיעו לסיכומים. אבל הסיכומים האלה בשורה התחתונה, תיראי, אני מסתכל מה אני משלם? אני משלם 2.49 שקל לקוב מים. אני בחודש משלם - - -

לעומת אזרח שגר בעיר שמשלם 8 שקלים עבור מים, ואתה יכול להיות מאד מרוצה ולזוג קשישים שמשלמים את המחיר הזה, שמפעילים מכונת כביסה, תאמין לי - - -

מירי, כשאני הולך לדואר, תקשיבי, אני הולך פה לייצר. אני יצרן. יש הבדל. אני כשאני הולך לדואר ואני משלם, שואלת אותי בדואר: תגיד לי איך אתם חיים? כשאני משלם 140,000 שקל לחודש מים וחשמל 60,000 שקל לחודש ו – 70,000 שקל לחודש מים ו – 400,000 שקל פועלים, אז בואי, כל אחד והקנה מידה שלו.

עכשיו תיראי, עשו דבר יפה אבל אנחנו לא נהנים ממנו. לדוגמה: אמרו, תשמע, אוצר, בסיכום שלו אמר: אנחנו נחזיר כספים בעבור המים, שזה יעמוד לרשות האגודה, אם היה לה איזה שהוא פיצוץ, או כל דבר אחר, היא תוכל למשוך את הכסף דרך משרד החקלאות.

בפועל מה שקורה אנחנו לא נהנים מהדבר הזה ואנחנו משלמים את כל העלות המלאה – 1. 2 – לדוגמה אצלי ביישוב יש לנו בעיה, עשו לנו תחשיב מים לפי 60 משקים, ואנחנו 80 משקים. מה שקורה היום אנחנו תקועים בלי מכסה. זאת אומרת שאנחנו חורגים. אנחנו עכשיו משלמים עוד יותר ... והגענו ל – 3.5 שקל לקוב מים. זה עלויות כבדות. אני לא יודע, אני לא רוצה להיכנס לכל העניין של המים, אבל יש פה איזה שהוא מקום גם לחשוב, זה שהכסף יעמוד צבוע במשרד החקלאות, הוא לא פתר לי שום בעיה. אם מעבירים אותו אלי, כמו שפעם עשו את זה, לפני איזה 4 שנים, או 5 שנים, החזירו את זה באופן ישיר לחקלאי. אז זה בסדר. אז אני גם שאלתי אז בזמנו: בשביל מה אתה לקחת ואתה מחזיר? יש פה גלגול של כסף שבדרך את יודעת - - -

כן.

גם הולך לאיבוד. לדעתי, צריך גם להיכנס לעניין הזה ולראות איך אנחנו פותרים את הבעיה.

איזה דרך?

איזה דרך? דרך, למה שהכסף הזה יעמוד במשרד החקלאות? בשביל מה מייקרים לי ומחזירים לי? אני לא מבין את השיטה הזאת. את מייקרת ומפקידה לי את הכסף במשרד החקלאות שיעמוד לרשותי, לפיתוח רשת המים במושב. או.קיי. ואם לא היתה לי תקלה ולא פיתחתי? אז מה הכסף הזה? נשאר שם. מה יש לי מזה?

זאת אומרת, בסופו של יום אני צריך לקבל את הכסף בחזרה, זאת ההחלטה. אז למה לי לעשות את הדבר הזה? אל תיקחי, אל תתני, אני אשא בעלויות של רשת המים במושב.

מי נציגת רשות המים?

אני אגיב לנושא בגלל שמדובר פה לא בהקצאות, אלא במה שהועלה זה הסכם המים שנחתם עם החקלאים ב – 2006, שבעצם המטרה שלו זה להעלות את תעריפי המים לחקלאים שבמשך שנים ועד היום בעצם מסובסדים על ידי המגזר הביתי. המגזר הביתי מסבסד את התעריפי מים הנמוכים מאד שהחקלאים קיבלו אז נחתם הסכם שהחקלאים מסכימים לייקור בתעריפי המים. הייקור יהיה הדרגתי ובגין הייקור הם יקבלו את הכסף בחזרה. בהתחלה הוא ניתן באמת פשוט - - -

באופן ישיר.

באופן ישיר ללא צורך בהשקעה. לאחר מכן, מה שההסכם נועד לעשות זה לתת בחזרה את הכסף לאגודות המים כדי שישקיעו במערכות המים של האגודות בשביל להביא את החקלאים למצב שאחרי הייקור יהיה להם הרבה פחות פחת והמערכות מים שלהם יהיו יעילות ורובם יעברו גם להשקיה בקולחין, מה שבאמת בפועל נעשה ואז הם יצליחו לעמוד בתעריפים היותר יקרים כשיגיע המועד שבו הם יושבו בעצם למגזר הביתי. עכשיו, אני לא יודעת איפה הכסף שאתה לא קיבלת, אבל - - -

אם לא השתמשתי, לא עשיתי, אז לא קיבלתי. מאד פשוט.

יצאו 270 מיליון, וזה נכון ללפני כמה חודשים, לדעתי אנחנו כבר עומדים על 290 מיליון שקלים שהמדינה נתנה בחזרה לחקלאים, בין היתר, במזומן, שזה 200 במזומן ו – 70 מיליון להשקעות במערכות מים. ההסכם התקדם מאד יפה מבחינת ההשקעות, אנחנו רואים שהאגודות שהשקיעו מגיעות לרמת פחת, אם הם היו ברמת פחת זה הבזבוז של המים, אם הם היו במצב שמכניסים למערכת מים ו – 30 אחוז מתבזבז, אז כבר הגענו למצב שמערכות ירדו מ – 10 אחוז, ויש גם כאלה שהגיעו ל – 4 אחוז, שזה מה שהגדרנו כמכסימום.

אני חושבת שלבוא ולהגיד: אני לא מקבל. אפשר לבוא למשרד החקלאות ספציפית למי שמחלק ולהגיד: למה לא קיבלתי? אולי היה עיכוב בתשלומים. אבל לבוא ולהגיד שהמדינה לא מחזירה את הכסף.

לא, אני אמרתי: חוזר לא נכון. אמרתי: הוא חוזר לא נכון.

למה לשלם אם המדינה צריכה להחזיר? אם יש קיזוז שהוא משלם, המדינה מחזירה, אז מראש הוא לא צריך.

המדינה הכירה בזה שלחקלאים יהיה קשה לעמוד בייקור של התעריפים, אבל היא גם הכירה בזה שיש חשיבות להגיע למצב של תעריפי עלות, כי הדבר הזה מוביל לחיסכון במים. החקלאים מצליחים לעמוד היום במכסות מים ... נמוכות. להשקות בקולחין. הדבר הזה עשה רק טוב למשק המים ולמשק בכלל.

או.קיי. תודה מעין. בסדר. הבנתי את העניין.

נציגת רשות המים, את רוצה להוסיף?

לא, אין לי מה להוסיף כאן. בגדול אני מברכת על הועדה, אני מברכת על כל מה שנאמר כאן ועל כל ... יש חלק מהדברים שצריכים לקחת בחשבון אם זה בתשתיות, אז לא סתם הטילו את התעריף צולב הזה שישנו, שהחקלאים נהנים מזה עד לשנים האחרונות, שזה ... לעשות את זה סדר. אנחנו כתושבים רגילים משלמים תעריף הרבה יותר גבוה בבית שלנו, זה נע בסביבות ה – 9 שקלים לקוב.

אבל זה גורם ייצור, זה משהו אחר. אי אפשר להשוות. אני לא רוצה להיכנס לזה.

גם אני בבית משלם כמוך.

או.קיי. אברהם, אני רוצה רגע בעניין של מכסות המים להגיד שבסך הכל יש הסדר מים סביר עם החקלאים. אני נלחמת בעניין של ייקור מחירי מים לאזרחים במגזר הביתי, שזה בעיני שערורייה לקחת את המחיר הזה.

יש הרבה מים היום.

נכון. לכן התשלום זה לא באמת בגלל שיש משבר במים שמפחידים את הציבור ולא אומרים את האמת, אלא בגלל שהאוצר צריך עוד קצת מזומנים והפרה החולבת שלהם זה האזרחים. אני לא רוצה להתעסק בנושא מכסות המים. בעיני זה נושא שאני מבחינתי בעניין הזה מקבלת את הנושא ואת ההסדר. שני הנושאים האחרים הם נושאים שכן צריך להמשיך את הדיון.
אני רוצה לשאול אם יש נושאים נוספים שאנחנו רוצים להעלות בועדה הזאת מעבר לשני הנושאים שכרגע דיברנו עליהם?

אני עליתי לארץ בשנת 63' ממרוקו. היום אני מגדל כ – 200 דונם פרחים במושב בארותיים. שמי חנניה אזולאי. לפני 7 שנים היינו כ – 70 חקלאים במושב. אנחנו היום 2. הבן שלי, יש לי 5 בנים, כל אחד: אחד בהייטק, אחד פה, אחד שם, כל אחד מביא את המשכורת שלו. יש לי אחד חמור כמוני, שאוהב את החקלאות, עזב את חיל האוויר, תקשיבו טוב ותיראו לאן הגענו, היה לי 2 דונם ציפורן, גידלתי 2 דונם, חייתי טוב כחקלאי גאה. היום יש לי 200 דונם, אני בקושי משלם את המשכורת לחמור ההוא. אני הולך להביא כסף ממרוקו, קיבלתי אדמה בחינם, מים בחינם, לא משלם מסים, לא משלם מים, תקשיבי טוב, גם מס הכנסה אין, גם מס על החקלאות אין. כל הטפטוף, כל הבארות מים, כל המאגרי מים בחינם. המדינה משלמת לי. פה הולכים לקחת ממני את השארית שיש לי, ואני אומר: אני הולך לסגור, לא יכול פשוט לעמוד, ויש לנו 200 דונם חקלאות במושב ואני לא יכול לעמוד בהוצאות שיש לי, אם החקלאי, ... יש לו 3 מטר, הכניסו אותי ב – 15,000 שקל למה אין לו 3 מטר חרסינה. לי יש 1.80 מטר. ... 3 מטר. איך אתם יכולים להמשיך? ואנחנו הכי חכמים בעולם.

בסוף תראה, הרי בסוף מה יקרה? נשלם על זה יקר. בסוף יצטרכו את החקלאות ואז האוצר פתאום יביא כסף, ואז פתאום ברזאני יתעורר ויביא קצת יותר אנשים וילך ויעיר את האנשים למעלה. משרד החקלאות ייזכר שיש לו איזה תפקיד. משרד החקלאות ייזכר בזה בסוף.

תיראי, קודם כל באמת אני רוצה להגיד לך, כל הכבוד ושאפו על הדיון הזה. כן ירבו ואני מתרשם שיש פה החלטות שאני מקווה שיתחילו להיכנס למערכת. הצעת חוק לביטול מס מעסיקים, תדעי לך, אם הצעת חוק הזאת תעבור, אם לא בכנסת הזאת אז בכנסת הבאה.

לא, אנחנו עד תחילת המושב תהיה לנו כבר הצעת חוק כתובה.

יש אצל שי.

יש לך אצל מי?

אצל שי יש, שי חרמש, אני הכנתי לו. יש לו מוכנה.

בכנסת הזאת סביר להניח שהאוצר יעשה הכל כדי להתנגד. אולי בכנסת הבאה גם, אבל לא צריך להפסיק לנסות וכל הכבוד.

אין פטור בלא כלום ואני חייב פה, התקיפו את ברזאני בצורה, לדעתי, קצת יותר מידי משתלחת. אני רוצה להגיד לך שברזאני מאז שהוא נכנס לתפקידו וזה חשוב לציין את זה, הוא עשה מהפיכה. הוא קודם כל, צריך להבין מה היה פה. היו מביאים עובדים דרך משרד אחד, עם פקידה אחת, עם פקס אחד וטלפון אחד, בנתב"ג. אם היה בא לה, היא היתה עונה, ואם לא היה בא לה ... ברזאני חתך את הסיפור הזה ופיזר את זה ללשכות בכל הארץ ולמעשה היום העבודה היא הרבה יותר קלה. לא בכדי הוא הצליח להביא 7,300 עובדים לפני שנה. הוא הצליח להביא את זה בזכות שהוא בנה, הוא השתמש במנגנון קיים, פשוט ביזר, וזה דבר נפלא וצריך לתת לו על זה את כל המחמאות וצריך לחזק את ידיו ולהגיד שמשרד הפנים היום הוא לא הבעיה. משרד הפנים, רשות ההגירה עושה עבודה נאמנה ורק שימשיכו ככה.
עכשיו צריך להבין מאיפה כל הדבר הזה צמח? מאיפה כל ה"בְּרוך" של העובדים הזרים הזה צמח? הכל התחיל בחברות כוח אדם שהביאו עובדים בעלויות נוראיות, צפצפו על החוק, כולל בבית הנבחרים הזה, אני אצטט מישהו שהיה פה, אחד מבעלי חברות כוח אדם ששאל אותו חבר הכנסת יעקב כץ בועדת עובדים זרים: כמה משלם עובד זר להגיע לארץ? הוא אמר: בין 3,500 דולר ל – 13,500 דולר, שבטווח הזה כל המספרים הם עבירה ענקית על החוק ואף אחד לא מצליח לאכוף. טוב עשתה מדינת ישראל, אומנם קצת באיחור, לצערי, אבל טוב עשתה ששינתה את שיטת ההבאה. אני מאחל לברזאני, ואני מאחל לנו שהשיטה הזאת תעבוד וקודם כל אנחנו נהיה נקיי כפיים. אנחנו לא יושבים פה בידיים נקיות. תבינו, חברות כוח אדם השחיתו כל דבר, כולל אותנו, את החקלאים. אני אומר: כולל אותנו, את החקלאים. זה הפך להיות ביזנס על הגב של העובדים המסכנים האלה והיום, אברהם, אנחנו משלמים מחיר כבד על ההתנהגות שלנו ושיתוף הפעולה שלנו איתם. את זה צריך להגיד ולא להתבייש. בראש מורם.

אני רוצה לסכם את הדיון.

עוד מילה בעניין הזה.

עוד מילה, נושא חשוב, מירי, שאת צריכה לקחת על עצמך היום, לא פחות מנושא מס מעסיקים, כי עוד מעט לא יהיה על מה לשלם מס מעסיקים. יש לנו מתווה פוחת. על מה יקבל האוצר את ליטרת הבשר? עוד מעט יהיה פה 18,000 עובדים. היינו ב – 28,500 עובדים. ניהלנו מאבק קשה, לפני 4 שנים הצלחנו להביא עוד 2,500 עובדים לטובת היצואנים. יושבים פה רק יצואנים שנהנו מהמכסה הזו, ובאה מדינת ישראל וחותכת אותנו מעל 30 אחוז, שאלוהים יודע מאיפה יביאו החקלאים. אני גר בפריפריה. אנחנו גרים באזור שהעובד הישראלי הכי קרוב מגיע מ – 150 קילומטר כל יום הלוך ושוב. אני רוצה לראות את האמא היהודייה, ואפילו הבדואית שמגיעה אלינו. רבותיי, זה לא עובד. העניין הזה, את צריכה, ביום שאת שמה את הצעת חוק הזאת, לשים הצעת חוק נוספת: לעצור את המתווה הפוחת.

תעביר לי הצעת חוק.

אני אעביר לך את זה מחר.

המתווה הפוחת הוא הסכם שנחתם עם הנציגים שלכם. אתה לא יכול לצאת נגד מי שמייצג אותך. אתה מיוצג.

... מירי, הצעת חוק שמבטלת את הצעת הממשלה, שהצעת הממשלה היא גזר דין מוות לא רק על החקלאות בישראל, היא גזר דין מוות על אלפי פועלים ישראלים שעוסקים בתעשייה - - -

חיים, הבנתי. הבנתי. אברהם.

אני רוצה להגיד משהו, שכחתי להאשים עוד אחד, זה את החקלאות, את החקלאים. נציגי החקלאים, התאחדות חקלאי ישראל, אני לא חלק ממנה, שייך לאיגוד לשכות המסחר תל אביב, שהיא חתמה, בשנת 2009, על הסכם שאני התרעתי בפניו והחקלאים יצאו לתקשורת ואמרו: איזה הישג לחקלאות. אז קודם כל, מר חבלין, תיקח את האשמה גם עליך, אתה חבר שם. היום הוא מבקש לבטל את ההסכם שהוא חתם עליו. זה אחד.

2 – כל מה שטענתי כלפי שינוי השיטה, הראייה לכך – 13 עובדים מסרי לנקה שמשרד החקלאות והפנים מתגאים בהם שהם הביאו ופתרו את הבעיה של השחיתות, תבעו את ממשלת ישראל.

נכון.

שגבו מהם 3,000 דולר לחצי שנה, ונכפיל את זה ל – 5 שנים, זה 30,000 דולר, ולכן השיטה היא לא יותר טובה. הגנבים רק החליפו חליפה. זה הכל. אנחנו לא יכולים להשליט סדר. את השחיתות במדינת ישראל, ברזאני, לא אתה ולא אני נפתור ולא הכנסת הזאת תפתור. יש לנו שחיתות שאנחנו בתוך הארץ לא יכולים לטפל בה, אתה רוצה לטפל בתאילנד? מה לך ולתאילנד לטפל שם? זה שגרת היום שמה השחיתות. אנחנו לא נוכל לטפל בזה לעולם. אנחנו יכולים להפחית את הבעיה, וגם חבלין, שהוא דיבר, הערבה שהיתה להם חברת כוח אדם, הם לא טמנו ידם בצלחת.

לעניין העובדים הזרים – צודק אברהם דניאל שאומר שמתווה העובדים הזרים נחתם בהסכם מול נציגי התאחדות החקלאים, במקביל לקיצוץ בעובדים הזרים, שבפועל לא באמת מתבצע, כי כל פעם החקלאים באים ומבקשים דחייה. אנחנו את הכסף מעבירים. הכסף ניתן להשקעות.

תבטלי אותו. תבטלי את הכסף.

הכסף ניתן להשקעות במיכון חוסך כוח אדם. ניתנו כבר למעלה מ – 100 מיליון שקל בשנים שההסכם קיים והחקלאים קונים מכונות, עושים שיפורים טכנולוגיים במשקים. ניתנו עוד 20 מיליון שקל למחקרים בנושא הזה.

זה לא חוסך כוח אדם ושום דבר.

אנחנו מוכנים להחזיר.

ברזאני.

אני רוצה רק להגיב לדניאל. אנחנו נחושים לשנות פה את כל נושא דמי התיווך וזה לא יהיה. אנחנו נהיה בתאילנד, חתמנו עם תאילנד. אני בשבוע הבא מתחיל להביא עובדים כן מתאילנד באופן ישיר וללא חברות כוח אדם.

כמה יעלה לי?

יעלה כמה שיעלה.

לי כמה יעלה?

שום דבר לך לא יעלה.

שום דבר? חינם? תרשמי , אני בעד.

כן, כן, אם הוא מביא ללא עלות זה כיף, למה לא?

זה יעלה לך פחות ממה ששילמת עד היום.

איך פחות? לי לא עלה - - -

רגע, אברהם.

זה מה שהולך להיות, וחבל - - -

לא יעלה לי - - -

זאת החלטת ממשלה.

לי כחקלאי אתה לא משית עלי עלות נוספת?

אנחנו הפקידים נקיים את החלטות הממשלה.

אז אני אגלה לך סוד, את הפקידים יהיה יותר קל להשחית.

אני רוצה להגיד משהו בנושא חברת כוח אדם. אני חושבת שמדינת ישראל והממשלה לא צריכות להיות חברת כוח אדם. אני הגשתי הצעת חוק בעניין הזה. אני חושבת שהתפקיד של הממשלה זה לפקח על חברות כוח אדם.

בדיוק.

ואותן חברות כוח אדם שסורחות, צריך לטפל בהם עד כדי להעמיד אותם לפלילי. אבל לא יכול להיות שמדינה מביאה והיא חברת כוח אדם. זה בניגוד לכל הרעיון הקפיטליסטי התחרותי שראש הממשלה מוביל. יש כאן מהלך שאולי הוא כשר, אבל מסריח. אני חושבת שהוא לא נכון. אני חושבת שהמדינה לא צריכה לנהל כוח אדם. אני העליתי הצעת חוק כזאת והצעת החוק הזאת נפלה. אני עדיין לא הרפיתי פה בעניין. אני יודעת שזה עדיין בתהליך משפטי. בית משפט עליון, בג"צ, לא יודעת כאן מה שיש. אני עדיין חושבת שמדינת ישראל, הממשלה לא יכולה להחליף את השוק הפרטי. יש חברות כוח אדם, הם מתמחות בלהביא עובדים מקצועיים בתחום הסיעוד, הבניה והחקלאות. התפקיד שלהם להביא אותם על פי הכללים שהממשלה קבעה. מי שלא פועל על פי הכללים צריך לעמוד לדין. אבל לא יכול להיות שהממשלה היא זאת שתביא כוח אדם. זה בעיני דבר שהוא לא נכון. אנחנו כמדינה, לדעתי, עושים כאן דבר שאסור לנו להיכנס אליו. אבל שוב, זה לא הבעיה שלך, זה בעיה של הממשלה שקיבלה את ההחלטה ואתה מבצע את ההחלטות שלה. אני חושבת שההחלטה של הממשלה הזאת היא שגויה ואנחנו צריכים בהחלט לראות איך אנחנו משנים אותה, אבל זה כרגע לא הדיון. זה נושא אחר שאני כן מתעסקת איתו בנושא חברות כוח אדם. אני חושבת שזה לא בעיה פה של ברזאני פה בעניין הזה. אני מסכימה עם מה שאתה אומר, חיים, על ברזאני, שהוא איש מקצוע שעושה בעצם את החלטת הממשלה. אני כן חושבת, אבל, שהחלטת הממשלה בעניין הזה היא מוטעית, היא שגויה. אם כך, הממשלה תחליף את כל הארגונים הקיימים. הממשלה לא יכולה לעשות את זה. הממשלה צריכה בעצם לקבוע מדיניות וליצור מצב שבעצם ברזאני מפקח על מדיניות הממשלה ומי שלא פועל על פי מדיניות הממשלה אנחנו יודעים מה לעשות מי שלא פועל לפי החוקים.

זה נכון מאד.

אני רוצה בעניין הזה רק להגיד שבנושא חברות - - -

הרעיון הוא גאוני, חבל.

יכול להיות.

הרעיון הוא גאוני, חברות כוח האדם מתפרנסים בכבוד.

טוב, חיים, אני לא רוצה להתעסק בזה, זה נמצא כרגע בבג"צ, בוא נמתין להחלטת הבג"צ לגבי מה שהוא יגיד.

אני כן רוצה לראות איך אנחנו מקדמים את הדברים שסיכמנו פה היום. אתה צריך להעביר לי הצעת חוק בעניין של הגדלת מכסות העובדים הזרים. את הנושא של המס אני אקח משי. אני כבר מודיעה לכם, אברהם, אנחנו לקראת המושב הבא בקיץ, אני בטוחה שגם המחאה תחזור לרחובות. אנחנו נעשה כאן יום עיון מאד גדול, עם חקלאים מכל הארץ, לגבי הנושאים האלה. אנחנו נקבל את התשובות של המשרדים הרלוונטיים שזה הגירה, חקלאות והאוצר, תמ"ת, בהקשר למה שאמרנו ואנחנו נתחיל להוביל איזה שהוא קמפיין בעניין הזה, כי בסוף מה שחשוב לנו זה האזרחים שיאכלו תוצרת זולה, בריאה, ומה שאמר פה אזולאי, הסיפור שלו, זה בעצם מסכם בצורה כואבת ועצובה את מצב החקלאות במדינת ישראל.

חשוב לנו תדמית החקלאי במדינת ישראל.

בסדר. אני לא מתעסקת עם תדמית.

תודה רבה לכל מי שהגיע.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:38.>