PAGE
28
ועדת המדע והטכנולוגיה
27/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 0 >
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ד' בניסן התשע"ב (27 במרץ 2012), שעה 12:15

<פרלמנט נוער מדעי ירושלמי לשנת 2012>

חברי הוועדה: >
אברהם מיכאלי - מ"מ היו"ר

שכיב מוראד שנאן

>
יוסי קאליפא - מרכז תחום מחקרים במדעי החיים, משרד המדע והטכנולוגיה

ניר ברקת - ראש העיר, עיריית ירושלים

הדס שושנה יודלביץ - צוות מדע וטכנולוגיה, עיריית ירושלים

מיה הלוי - מנהלת, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

קתרין מנון הרן - צוות, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

גד גלזר - המנהל האקדמי של פרלמנט הנוער המדעי, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

תהילה מרים מזל - מדריכה, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

דיאנה אלדרוקי פינס - צוות, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

יעל בראל - מדריכה, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

דעה ברוקמן - צוות, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

ורדה גור בן שטרית - צוות, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

ירדן גליקסמן - צוות, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

יעל הדר - מדריכה, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

אסתר הכהן - צוות, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

אלון הכהן - אורח מטעם צוות המוזיאון, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

אילנה כספי - מדריכה, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

אלעד פז - מדריך, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

איתי פרידמן - מדריך, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

שלי פרידמן - מדריכה, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

מאור שני - מדריך, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

שמעון אביכזר - מנהל תיכון קשת, בתי-ספר

יאיר אלטשולר - מנהל מדרשת עמליה, בתי-ספר

מוטי אלקסי - מנהל מכללת אורט, בתי-ספר

גלעד אמיר - מנהל תיכון ליד"ה (ליד האוניברסיטה), בתי-ספר

איילת ארנד - מורה, תיכון הימלפרב, בתי-ספר

רבקה ברגר - סגנית מנהל, תיכון תיכון ליד"ה (ליד האוניברסיטה), בתי-ספר

אימן ג'בארה - מנהל תיכון בית צפאפא, בתי-ספר

דורית גיל - מורה, מכללת אורט, בתי-ספר

נאדרה דאמוני - מורה, תיכון בית צפאפא, בתי-ספר

שלמה דנינו - מנהל חטיבה עליונה, תיכון הימלפרב, בתי-ספר

יואב הרמן - מורה, מכללת אורט, בתי-ספר

אורלי חלימי - מורה, תיכון קשת, בתי-ספר

חן יפעת - מחנכת, מכללת אורט, בתי-ספר

אניאס לביא - מורה, תיכון ע"ש בויאר, בתי-ספר

יהודית לזר - מורה, תיכון הרטמן בנים, בתי-ספר

יפה מאיה - מחנכת, מכללת אורט, בתי-ספר

עדי מור יוסף - מורה, תיכון ע"ש זיו, בתי-ספר

חביבה מלול - רכז שכבה, תיכון תל"י בית חינוך, בתי-ספר

דפנה מנשה ברוך - מנהלת תיכון ע"ש בויאר, בתי-ספר

סוזן נוסטאס - הורה מלווה, תיכון בית צפאפא, בתי-ספר

ג'רמי סטויצקי - מנהל תיכון הימלפרב, בתי-ספר

רמה סלע - מורה, תיכון תל"י בית חינוך, בתי-ספר

לאה פרידמן - מורה, אולפנת אור תורה סטון, בתי-ספר

אמנון רבינוביץ - מורה, תיכון ע"ש זיו, בתי-ספר

מיכל רגב - מורה, תיכון פלך, בתי-ספר

רצ'רד רפאל רוטמן - מב"ס, תיכון קשת, בתי-ספר

עמינדב רוטנברג - סגן מנהל תיכון דרור, בתי-ספר

אילנה שגיב - מורה, תיכון ליד"ה (ליד האוניברסיטה), בתי-ספר

אורית שכטר - רכזת שכבה, מכללת אורט, בתי-ספר

בתיה שלייצר - מורה, תיכון דרור, בתי-ספר

שי גודמן -

נועם אביטל - חברת ועדה, תיכון בויאר

שרה אור - חברת ועדה, אור תורה רמות

נדב אליה - חבר מועצה, תיכון דרור

מיכל בטקילין - חברת ועדה, תיכון זיו

בר דרעי - חבר ועדה, תיכון תל"י בית חינוך

עודד ורטהימר - חבר ועדה, תיכון הימלפרב

ניצן חיים - חברת ועדה, תיכון ליד האוניברסיטה

יעל לוי - חברת ועדה, מדרשת עמליה

גיא לוצקר
-
חבר ועדה, תיכון זיו

רמי מליקוב - חבר ועדה, מכללת אורט

עדן משעלי - חבר ועדה, תיכון קשת

עדן סיבוני - חברת ועדה, מכללת אורט

הארון אבו סלמאן - חבר ועדה, בית צפאפא

בעז רוזנברג - חבר ועדה, תיכון הרטמן

נירה לאמעי-רכלבסקי

ענת לוי

אסתר מימון
<פרלמנט נוער מדעי ירושלמי לשנת 2012>

צהרים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה במשולב עם הישיבה המתמשכת כבר מהבוקר של פרלמנט נוער מדעי ירושלמי 2012.
קודם כול, אני רוצה לברך אתכם על ההתכנסות שלכם אצלנו היום בכנסת במסגרת ועדת המדע והטכנולוגיה. אני כבר מתנצל בשם היושבת-ראש הקבועה של הוועדה, שהיא היום נמצאת בתפקיד חשוב מאוד. יש לה היום פריימריז, אז היא נמצאת שם; שתצליח במה שהיא עושה, ואנחנו נעסוק פה בדברים החשובים שלנו.

זו כבר השנה השנייה או השלישית שאנחנו נפגשים.

השלישית.

אני חושב שכל התכנסות שלכם מביאה כבוד לכנסת, כשבני נוער כאלה נפלאים יושבים וחושבים ומביאים רעיונות, כדי להיטיב קודם כול עם כלל ישראל ולהיטיב עם מדינת ישראל. ולכן כל רעיון שבא מכם, צריכים להתייחס אליו בכתובים לאחר מכן ובכובד ראש.
אני אפילו מציע לכם שהנושאים האלה שדנתם בהם היום, כבר מהבוקר, ונדון בהם גם בישיבה הנוכחית – הנושאים האלה כשיעלו בבוא היום בכנסת, הכנסת כבר דנה בנושאים האלה שאתם העליתם במהלך היום פה. יש כבר מספר הצעות חוק, בטח עדכנו אתכם במחקר שעשיתם – אם תוכלו להגיע בזמן הדיונים האמיתיים, כאשר החוק מוכרע לפה או לפה ולהשמיע את עמדותיכם בכנסת, לדעתי זה יהיה תרגום מעשי של הדברים הטובים שאתם עושים פה היום במסגרת ישיבות הבוקר. אני מבין שאתם כבר ביום השלישי של הדיונים במסגרת הזאת.
הנושא שבחרתם, אני מבין שהוא מתואם עם משרד החינוך. הנושא בריא ואקטואלי – שני הדברים יחד. בהמלצות שלכם בתחום של "יישום בריאות ומניעת מחלות", כך אני קורא לזה, אני מתאר לעצמי שהרחבתם במהלך הבוקר בעניין זה. אין ספק שנפש בריאה בגוף בריא ואוכל בריא מונעים הרבה מאוד מחלות בגילאים גם צעירים וגם מבוגרים. הדור חשב פעם שהמחלות מגיעות בשלב מאוד מאוחר, בשלבים של הגיל השלישי. אנחנו רואים שיש אנשים בריאים שכבר עוברים את גילאי 80 ו-90, עד 120, אבל בשל אי-הקפדה על אכילה נכונה ובריאות נכונה לצערנו כבר היום יש גם צעירים שחולים במחלות שאנחנו נתקלים בהן כתוצאה מכך.
הבוקר נתקלתי בכתבה שהיתה ב"ערוץ 2" על משפחה שהתנדבה לעזור אחד לשני בהשתלת כליה. הסיבוכים שגורמים למחלות כליה הם אכילה לא נכונה, סוכר ואחר-כך קפיצה של לחץ הדם והכליות נפגעות. יש היום שדולה בכנסת שמטפלת בחולי סוכרת שהסתבכו במחלת כליות, ואני משתתף בשדולה הזאת.
הדברים שאתם דנתם בהם פה היום במהלך הבוקר ומה שעוד נדבר בישיבה הנוכחית אלה דברים שאם אנשים היו מקפידים עליהם בגיל הצעיר, בגיל הביניים, הם לא היו מגיעים לאותם סיבוכים. לכן אני מקווה שנוציא מהדיונים שלנו פה את הדברים, גם המעשיים, שלא יישארו רק בגדר תיאוריה, בתקנות או בחוקים, אם נצטרך להגיע לחקיקה, כדי שהרשויות הנוגעות בדבר יוכלו לממש את הרעיונות שלכם באופן מעשי.

אני רוצה לתת לכולכם זכות דיבור פה היום. דבר ראשון, יש פה אורח חשוב שנמצא אתנו פה, ראש עיריית ירושלים. הוא לא מגיע לכל ישיבה, אל תחשבו שהוא יושב פה בכל ישיבה, הוא מגיע לישיבות מיוחדות מאוד-מאוד.

אל תגלה להם את הסוד.

לכבודכם הוא נמצא פה אתנו. לפני שאני אתן לראש העיר להגיד כמה מלים, אני אבקש ממיה הלוי, כמובילת העניין: תנחי את התלמידים. בקטע הזה אני נותן לך את זכות הדיבור. בבקשה.

תודה רבה לכבוד היושב-ראש ותודה רבה לראש העיר שבא לכבד אותנו ותודה רבה לכולכם. אני רוצה מאוד בקצרה לסכם מה שאתם כבר יודעים, שגם ראש העיר ידע וידעו כל האורחים כאן.
אתם ביום השלישי של הפרלמנט המדעי לנוער, אחרי שביום ראשון למדתם והכרתם נושאי תוכן חדשים. למדתם את הבסיס המדעי. עבדתם בארבע קבוצות כי אנחנו מחולקים לארבע ועדות, 56 תלמידים מ-13 בתי ספר תיכוניים בירושלים, נבחרת מכל בית ספר. עבדתם עם ארבעה יושבי-הראש שלכם שהם דוקטורנטים ומסטרנטים של האוניברסיטה העברית, שבנו יחד אתכם את בסיס הידע המדעי שעל בסיסו פיתחתם את המשך העבודה. היה יום אינטנסיבי – נכנסתם עם ידע מסוים ויצאתם מאותו יום, כפי שראינו, עם ידע אחר לגמרי. פגשתי אתכם ביום ראשון בבוקר וראיתי אתכם בסופו של היום הראשון.

ביום השני פגשתם שלושה מומחים, מומחים חשובים מאוד, מומחה בתחום בריאות הציבור, מומחה בתחום משפט וחקיקה ופסיכולוגית, כי כל הנושאים האלה היו חשובים כחלק מהמהות של בניית החקיקה שלכם.
ביום השלישי גמרתם בגיבוש של המלצות והצעות לחקיקה לכנסת ישראל בארבעה נושאים שבחרנו לעסוק בהם השנה במסגרת הפרלמנט המדעי לנוער. בחרנו את הנושא המרכז של משרד החינוך השנה, הנושא של בריאות, ולכן כל הפרלמנט, על כל הוועדות, עוסק בזה.

היום הגענו אל הכנסת, והעליתם לדיון את ההצעות שלכם, קיימתם פה דיון בשלוש מהוועדות, ועכשיו אנחנו נתחיל את הדיו בוועדה הרביעית. הוועדה הרביעית תעסוק ב"ג'אנק פוד – לא בבית ספרנו" – איסור מכירת אוכל לא בריא במזנונים בבתי ספר.
אחרי שכבר קיימתם דיון על החופש לניתוחים פלסטיים בקרב בני נוער – "אני רוצה אף חדש", וקיימתם דיון על עד כמה נכון להתערב בהרגלי האכילה שלנו, כמו "אל תגידו לי מה לאכול", ופתחתם בנושא האם הבחירה לצרוך מוצרים מזיקים לבריאות, כגון סיגריות ואלכוהול, יכולים להשפיע על קבלת טיפול רפואי בעתיד – סוגיות שכולן רלוונטיות לכל אזרח, בוודאי רלוונטיות לבני הנוער – אני רק רוצה להודות על שיתוף הפעולה המופלא עם כל 13 בתי הספר, עם המורים והמנהלים שלהם, שמלווים אתכם, רבים מהם נמצאים אתנו כאן; עם עיריית ירושלים ועם מנח"י שתומך בפרויקט הזה ועם ועדת המדע של הכנסת שנרתמה לפרויקט הזה שהתחיל כפרויקט של האיחוד האירופי והמשיך; כמובן לכל המנחים שלנו, יושבי-ראש הוועדות; לפרופ' גדי גלזר שעומד בראש הוועדה האקדמית, ולמנון הרן שמובילה את כל המהלך הזה בצורה יוצאת מן הכלל. תודה לכולכם, ואני לא רוצה לגזול שום דקה, כי אני רוצה שנגיע לדיון.

תודה לך, מיה. אדוני ראש העיר, בבקשה.

מכובדי חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ממלא-מקום יושב-ראש הוועדה, הגברת ענת לוי, מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה, מנהלת מוזיאון המדע היקרה, הגברת מיה הלוי, מכובדי, פרופ' גדי גלזר, מורים ומנהלים, ראיתי כאן, וכמובן פרלמנטרים צעירים, אני רוצה ללכת בכיוון אחר לחלוטין במה שיש לי לומר לכם ולספר לכם שמה שאתם עושים היום עושה לי קצת דז'ה-וו לתקופה שהייתי בהיי-טק.
את הגירויים להתעסק במדע, לחילופין במחשבים, אכן קיבלתי פחות או יותר בגילכם, בגיל קצת יותר צעיר. אבי פרופסור באוניברסיטה העברית ונחשפתי למחשבים ולמדע בגיל צעיר, וידעתי שאני ארצה לעסוק בזה כשאני אהיה מבוגר.

מה שגילינו בענף ההיי-טק זה תהליך מרתק – אתה מחפש הזדמנויות, מגדיר בעיה, לומד לעומק עם החברים, המתמטיקאים, אנשי המחשבים, הקודנים, מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם הבעיה, מתממשק עם דיסציפלינות שונות – כי להוציא מוצר טוב זה לא רק מדענים, צריך בשבילו רשמי פטנטים, עורכי-דין, אנשי שיווק ומכירות, אנשים שמבינים בלקוחות, באלמנטים שונים שנגזרים מלהביא משהו איכותי לשוק – ואז מגבשים קונספט ויוצאים לדרך. מגייסים כסף, שוכרים אנשים, עושים סדרה של פעולות, ואז מגלים שהמוצר הראשון צריך אדפטציה, צריך להתאים אותו למציאות – יש חקיקה, יש דברים אחרים. לאט-לאט אתה מגלה שאם אתה נחוש ודוחף את הרעיון, ההליך הזה בסוף מתכנס לאיזו תוצאה.
הדבר השני, גם בהיי-טק, בסוף אם אתה רוצה להצליח, אתה רוצה שהמודל שלך יהיה סטנדרט בתעשייה. מה זאת אומרת סטנדרט בתעשייה? אתה צריך לדחוף אותו בכנסים ולשכנע מגוון רחב של מומחים, ולחילופין יש ועדות סטנדרטיזציה בענף ההיי-טק, בכל ענף כמעט, שאומר מה מקובל, מה ראוי ומה לא ראוי, ופתאום אתה מגלה הבדל של שמים וארץ.

למשל ראיתי שאחת המסקנות שלכם היא נניח לא למכור מזון מסוים בבתי ספר. אתם יודעים איזו משמעות כלכלית יש להחלטה כזאת? פתאום יקפצו בעלי קיוסקים, יגידו א', יגידו ב', ירוצו לחבר הכנסת מיכאלי.

הלוביסטים פה בכנסת.

פתאום תגלו שבשביל להטמיע את הרעיון שלכם צריך לא רק "פוליטיקה" פנים ארגונית, אלא גם לדעת להתנהל במערכת החוץ ארגונית.

כראש עיר אני אומר לכם, שכל רעיון, טוב ככל שיהיה, צריך לדעת לשווק, להטמיע, לדעת איפה החסמים, איפה האתגרים, מה אפשרי, מה לא אפשרי. לפתח אינטואיציה איך לקחת את הרעיונות ולממש אותם, בין אם זה בתחום העסקי, בין אם זה בתחום הציבורי.
חשיפה בגיל צעיר למתודולוגיה הזאת זה אחד הנכסים הגדולים ביותר שאתם יכולים לרכוש בגיל שלכם. ומי שזה מעניין אותו, להערכתי הרוויח הרבה-הרבה זמן, הרבה ניסיון, והרבה מיומנויות שרוכשים בגיל יותר מבוגר.

אני מאוד-מאוד מברך על כך שזו השנה השלישית ובוודאי לא אחרונה. אני חושב שבירושלים האתגר שלנו הוא לפתח יזמות, חשיבה יצירתית, חשיפה מדעית. כל התהליכים האלה הם קריטיים להטמיע בכם את העובדה שאפשר לעשות הרבה-הרבה יותר ממה שאנשים חושבים. הדינמיקה, התהליכים כשהם נרכשים – ככל שרוכשים את הכלים האלה בגיל צעיר, אין לי ספק שזה יביא אתכם יותר רחוק ביכולת שלכם לממש את עצמכם. זה התפקיד, כפי שאני מבין אותו, של מערכת החינוך בירושלים – לגרות אתכם לחשוב, לחשוף אתכם.
יש לנו נכסים אדירים בעיר ירושלים: הכנסת, הוועדה הזאת, האוניברסיטה העברית, נכסים מדעיים למכביר. האתגר שככל שיותר תיחשפו, יותר תיזמו, ולפעמים כשתיכנסו עם ראש בקיר, תדעו לעשות צעד אחורה, לעקוף את הקיר, לדעת איך מתנהלים ומגיעים להישגים. ואם אתם חושבים שתשיגו הישגים ברגע שתגישו המלצה, אתם טועים. היה מעניין לראות אם ההמלצות האלה בסוף גם ייושמו. תצאו מנקודת הנחה שאחד מעשרה - - -

הזמנתי אותם לוועדות האמיתיות שמחוקקות כדי שירגישו כמה קשיים יש.

אין בעיה. מי שירצה, שיעבור גם את השלב הזה. רק שתדעו שביזמות קלסית, אולי אחד מעשרה פרויקטים מצליח בסוף. מי שלא מנסה בפעם הראשונה, בפעם השלישית, ובסוף כמה פעמים בממוצע, לא יצליח.
יש בדיחה ידועה בענף ההיי-טק שאומרת: אתם יודעים מה ההבדל בין יזם מצליח לסתם עקשן? שהיזם פשוט הצליח. שניהם עקשנים, והיזם בסוף מצליח.


אתם היום בשלב קלסי של ליזום, מתמודדים עם אתגר. וזה לא משנה בסוף אם זו החלטה או מוצר, זה אותו תהליך שאני מאוד-מאוד שמח שאתם עוברים ובאותה הזדמנות גם נחשפים טיפה למערכת הציבורית שהיא הפלטפורמה שיודעת להעביר לא רק דברים כאלה, אלא דברים נוספים. אני חושב שזה נושא מרתק וללא ספק מעניין.

אני רוצה לאחל לכם בהצלחה, להודות לכל השותפים הפעילים בכל התהליך הזה, להודות לך, חבר הכנסת מיכאלי, על האירוח שלנו פה היום, ושנתראה בהזדמנויות טובות, שתוכלו להביא את עצמכם לידי ביטוי. תודה.

מיה הלוי, לפני שתמשיכי בהצגת החברים, אני מברך את ד"ר יוסי קאליפא, שהוא מרכז תחום מחקרים במדעי החיים במשרד המדע והטכנולוגיה, שהצטרף אלינו. היועצת המשפטית של הוועדה בחוץ, היא הגיעה באופן מיוחד להיות אתנו בשאלות המשפטיות שאתם כרגע תעוררו. תהיה לכם פה ממש הזדמנות לשאול אותה כמה שאלות, והיא כיועצת משפטית בוועדה של הכנסת רואה את הדברים – עורכת-הדין נירה לאמעי. היא אפילו הגיעה עם ילד קטן, שלא היה לה עם מי להשאיר אותו, כדי להיות אתנו.

היא מלווה אותנו כל השנים.

בשבילכם היא הגיעה לפה. אני מברך גם אותה. מיה הלוי, בבקשה, תמשיכי הלאה.

כל האירוע הזה של הפרלמנט המדעי לנוער מתרחש בחודש מאוד מיוחד – חודש המדע והחינוך בעיר ירושלים. זה חודש שהכרזנו עליו בעיריית ירושלים, בשיתוף עם מוזיאון המדע, כדי לציין את הנושא של המדע והחינוך כנושא מוביל בעיר ירושלים על כל נכסיה. לכן גם ראש העיר מאוד עסוק ונאלץ לרוץ לעוד אירוע שקורה היום והחודש הזה. אנחנו עם עשרות אירועים בחודש, ואנחנו עומדים לסיים אותו, אחרי שקיימנו פה קשת מאוד רחבה, כולל אירוע מאוד משמעותי שהתקיים כאן בכנסת באירוח של הוועדה בתחרות מדענים ומתפתחים צעירים. אנחנו מודים לכנסת ולוועדת המדע על שיתוף הפעולה, ורואים בשותפות הזאת של העירייה, של הכנסת, של האוניברסיטה העברית, של מוזיאון המדע, בהובלה של הנושא של מדע וטכנולוגיה בעיר ירושלים, באספקטים המדעיים ובאספקטים החינוכיים, כמשהו מאוד חשוב ומאוד מרכזי, ואני מקווה שזו התחלה של מסורת רבת שנים.
אני כבר אתנצל בשם ראש העיר שיצטרך לעבור לאירוע הבא. אנחנו נכנסים עכשיו לדיון, ואני מעבירה את השרביט למנון הרן.

אני מחזירה ליושב-ראש הוועדה.

הוא יפתח את הדיון.

רבותי, אני מבין שלפי מנהג הפרלמנט הצעיר יש פה יושב-ראש לדיון של הוועדה הנוכחית.

יושבת-ראש.

נעים מאוד. אנחנו ניתן לך להציג את הנושא. אני מבקש, חברים, תציגו בקצרה. ועדות כנסת קצובות בזמן, לא רק בגלל שזה שידור ישיר. היום בוועדות כנסת אם מישהו מדבר שתי דקות, שלוש דקות, זה הרבה, לכן כל אחד יציג את טיעוניו בתכליתיות. ניתן אחר-כך לאנשים נוספים שלא יושבים בפורום הוועדה בנושא הנוכחי להרחיב, ואחר-כך נעשה הצבעה וסיכום הדברים של כל היום הזה. בבקשה, גברתי היושבת-ראש.

שלום, אני ראש הוועדה שדנה בנושא האם יש לאסור מכירת אוכל לא בריא במזנונים בבתי ספר. אני לומדת רפואה ותואר שני בבריאות הציבור, במסלול MD-MPH, בפקולטה לרפואה בהדסה עין-כרם. עכשיו כל אחד מהתלמידים יציג את עצמו.

אני מתיכון קשת.

אני ממדרשת עמליה.

אני מתיכון זיו.

אני מתיכון דרור.

אני ממכללת אורט.

אני מתיכון בית צפאפא.

אני מתיכון הרטמן.

אני ממכללת אורט.

אני מתיכון ליד האוניברסיטה.

אני מתיכון הימלפרב.

אני מתיכון תל"י בית חינוך.

אני מתיכון זיו.

אני מתיכון בויאר.

אני מתיכון אור תורה.

אני אסביר קצת על העבודה שלנו בוועדה. למדנו קודם כול מהי תזונה ואת פירמידת המזון הישראלית. למדנו איך מבדילים בין רכיבי תזונה שונים ומה גורם לאוכל להיות בריא או לא בריא. לאחר מכן למדנו מהי דילמה אתית ודילמה ביו-אתית. כמובן דנו והעלינו את הדילמות העולות מנושא הוועדה שלנו. בין השאר החלטנו, וזה לא היה ברור לנו מלכתחילה, שתחת מזנונים אנחנו כוללים כל מקום שמגיש או מוכר מזון מכל סוגי האוכל בבתי ספר.

מה גיליתם במחקר שלכם? למשל, כשמביאים אוכל ליום לימודים ארוך, בתי הספר מקפידים בהזמנות שהם מבצעים כלפי קבלן האוכל שמביא את האוכל או הקייטרינג? האם בחנתם גם את זה? זה לא מזנון מלא, יש ילדים שמקבלים היום ארוחת צהרים.

זה מאוד משתנה בין בית ספר לבית ספר, יש גם פנימיות.

האם גיליתם במחקר שלכם האם לבית הספר יש הנחיות לאוכל מסוים וממי להזמין?

לא שידוע לי.

זה נושא שאולי נרחיב בו בהמשך.

הגיעו אלינו מומחים, ד"ר פולק, רופא ומומחה תזונה, ד"ר שפרלינג, עורך-דין, מומחה במשפט וחקיקה, והם עזרו לנו לחדד את הדילמות ולהעלות בעיות נוספות ונושאים שעלינו להתייחס אליהם. היו לנו דיונים סוערים מאוד ולמדנו להביע עמדה ולנמק אותה, וכמובן להצביע על כל סעיף שהכנסנו בסופו של דבר להצעת ההחלטה שלנו. הבנו שלא כל כך קל לקבוע עמדה גם אם חשבנו שאינטואיטיבית כבר יש לנו עמדה לגבי הנושא. גילינו שרובנו שינינו אותה שוב ושוב במהלך הימים האחרונים תוך כדי הלימודים שלנו.
קיבלנו הרבה אינפורמציה מהמומחים תוך כדי למידה – לדוגמה, בדקנו אם יש חקיקה בישראל בנושא איכות המזון המוגש והנמכר, וגילינו שאין חקיקה כזאת, ונפרט על זה בהמשך; גילינו שאכן יש קשר ישיר וברור בין אכילת אוכל לא בריא לשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים, וגם על זה נפרט בהמשך; הבנו למה אוכלוסיית בתי הספר היא אוכלוסייה שחשובה מאוד לדון בה בוועדה; דיברנו גם על אפשרות של מה יקרה אם נאסור מכירת אוכל לא בריא – האם יש פה פגיעה בחופש העיסוק והקניין; מה עם זכות הבחירה, האם יש הבדל בין זכות בחירה של קטין או מבוגר; איך מעצבים מסרים; מה תפקידנו וכוחנו כרגולטור, ואולי אנחנו מתערבים בזכות ההורים לגדל את ילדיהם כפי שהם רואים לנכון. גם על זה צריך לחשוב; לבסוף למדנו שכמעט כל אוכל לא בריא, מה שנקרא בשפה העממית "ג'אנק פוד", יכול להיות בריא, תלוי אולי ברכיביו, ושהחקיקה וכן הפיקוח כיום מאוד לוקים בחסר – כל אלה הם נושאים שדנו בהם.

הוועדה מכירה במושג אוכל לא בריא כמזון שהוא עתיר בשומנים, סוכרים ומלח, לאחר שהיא למדה וחקרה את הנושא דרך העבודה עם היושב-ראש ופגישה עם ד"ר פולק לרפואה ותזונה. כשאנחנו אומרים שומנים, אנחנו מתכוונים ספציפית לכולסטרול LDL, שומן טראנס ושומנים רוויים. בסוכרים הכוונה לכמויות גדולות מאוד של סוכרים שעלולים להפוך לשומנים בגוף שלנו. כמויות גדולות של מלח גורמות להצטברות של נוזלים בגוף, ובעקבות כך לעלייה של לחץ דם.

הוועדה מציינת כי צריכת מזון לא בריא היא גורם מרכזי להשמנה. ההשמנה בעצמה, חוץ ממזון לא בריא, גורמת למספר מחלות. למשל, סוכרת סוג 2, בעיות וסקולאריות, לחץ דם וכו'.

הוועדה מסבה את תשומת הלב לעובדה כי ההשמנה והסוכרת הוכרזו כמגיפות בעולם המערבי כבר מספר שנים.

רמת התחלואה והתמותה ממחלות אלה היא במגמת עלייה.

הוועדה מצהירה שעל-פי ההערכה של משרד הבריאות הנזק הכספי הישיר והעקיף שההשמנה גורמת בישראל, ובכלל זה עלות הטיפול בה ובמחלות הנלוות לה, מסתכם ביותר מ-10 מיליארד שקלים מאוצר המדינה.
הוועדה חשבה כיצד ניתן לעודד את הצריכה במזון בריא יותר, וחשבנו על סבסוד. הבעיה בסבסוד שאם אתה רוצה לתת, אתה צריך לקחת ממקום אחר. חשבנו שאם יאכלו פחות ג'אנק פוד – כך תהיה פחות השמנה בישראל, זאת אומרת יהיו פחות מחלות; פחות מחלות – פחות כסף; אם יהיה פחות כסף – נוכל לקחת את הכסף שחסכנו פה לסבסוד שאנחנו מייעדים לקידום האוכל הבריא יותר.

הסבסוד – מאיפה אתה מתכוון לקחת?

אני מתכוון שאם נוריד את כמות הג'אנק פוד שבני נוער אוכלים, נוריד את שיעור ההשמנה הגדול שקיים במדינת ישראל – כמה שיש יותר השמנה, כך יש יותר מחלות – נוריד את שיעור החולים במדינת ישראל ואת שיעור התמותה, כך נחסוך כסף למדינה.

אתה מדבר על מניעת מחלות.

את הכסף שחסכנו בעניין הזה, נוכל להעביר לקידום האוכל הבריא.

תודה. הצטרף אלינו חבר הכנסת שכיב שנאן. ברוך הבא. הנושא הוא נושא של פרלמנט נוער צעיר, נושא מאוד חשוב.

פרלמנט נוער מדעי.

צעיר.

צעיר זה הכי חשוב, מדעי זה פחות חשוב.

הוועדה גם עסקה בשאלה מדוע ממש חשוב עניין הג'אנק פוד בבתי ספר ודווקא לילדים בגילאים אלה, והגיעה למסקנה שילדים בגיל בית ספר מאוד-מאוד נתונים להשפעות סביבתיות, כגון לחץ חברתי, פרסומות וכו', ולכן דימויים מסוימים שנוצרים באמצעי תקשורת ובחברה בכלל משפיעים ממש על צריכת המזון של תלמידים.

הוועדה מציעה שבסוף תקופת הרפורמה יוגש רק אוכל בריא במזנוני בתי הספר.

הוועדה מזכירה שמחקרים הוכיחו כי ילדים שמנים הופכים למבוגרים שמנים.

את יכולה קצת להרחיב בעניין הזה? אני יודע שבתי הספר מתמודדים עם בעיית השמנה של ילדים צעירים, והרבה פעמים ההורים באים בטענה לבית הספר: תנו לילד בגיל הזה להיות כך, תראו בעוד שנתיים-שלוש שהוא יהיה אחרת. לפעמים אתם זוכרים ילד בגיל מסוים שהיה באמת מעבר למשקל הסביר, והוא אחר-כך יורד במשקל בצורה דרסטית. כשהוא גובה הוא נעשה ממש רזה. האם עשיתם קצת מחקר בעניין הזה?

לא, אבל רוב הילדים לא מקשיבים, הם נוהגים לפי דעתם.

מה אמר לכם המומחה שהבאתם בנושא הזה?

מצאנו נתונים מתוך הצעת חוק אורח-חיים בריא, מ-2011. מצאנו שבגנים בישראל שליש מהילדים מגיע עם עודף משקל וכ-80% מבני הנוער במשקל יתר יהפכו למבוגרים שמנים, כך שזה הוכח. אנחנו בטוחים שהחלפה של מזון לא בריא בקפיטריות של בתי ספר במזון בריא תעשה את השינוי הזה.

הוועדה מדגישה שהיום אין פיקוח על סוג האוכל הנמכר בישראל והרכבו.

במזנונים היום, לפי המחקר שלכם, כל אחד יכול להכניס מה שהוא רוצה. איך בבתי הספר היום המזנונים פעילים? האם יש בתי ספר שמסכימים שיעשו מזנון בפנים או שעושים מזנון בחוץ?

זה בחוץ.

האם זה רכב שעומד ומוכר?

זה בפנים.

יש לך פה נציגים של 13 בתי ספר תיכוניים, כל המגוון קיים.

לכולכם בבית הספר יש מזנון פנימי בתוך בית הספר?

כן.

אני מכיר הרבה מאוד בתי ספר שהמזנון הוא מחוץ לגבולות בית הספר.

גם וגם.

זה יותר קשה לפיקוח.

זה לא ניתן לפיקוח.

ראוי גם לציין שהפיקוח הוא על רמות ההיגיינה והסניטציה של האוכל – האם הוא אוכל מקולקל, האם הוא אוכל לא מקולקל – ולא על כמויות הנטרן או השומן או הסוכר שבו.

לכן שאלתי אם בית הספר מרשה להכניס פנימה, בגלל שאין חקיקה ואין תקנות ברורות בעניין הזה, כך אני מבין. כל יצרן שרוצה למכור למפעיל המזנון יכול למכור.

קיבלנו קודם ההערה שיש חקיקה בדרך גם על-ידי התמ"ת וגם על-ידי משרד הבריאות לגבי סוג המזון, לגבי השומן במזון, המלחים במזון וכו', כך שהדברים כן הולכים בכיוון שהילדים מדברים עליו.

אני כחבר כנסת יכול להגיד לך שהכוונות של משרדי הממשלה הן אחרי לחצים, כי כבר היו פה כמה הצעות חוק פרטיות בעניין הזה של אוכל בריא. הממשלה כל הזמן אמרה שהיא לא רוצה לקדם את החקיקה, כי היא רוצה לקדם חקיקה כממשלה, ואמרתי "אדרבא". זה כבר כמה שנים טובות. עד שזה יתקדם ועד שזה יחוקק עוד - - -

יהיו עוד כמה אנשים שמנים.

או שהם יפתחו לובי חזק ויקדמו את זה.

זה טוב שאתם, כבני נוער, מעלים את הסוגיה הזאת, ולנו כחברי כנסת יש עוד מקור לחץ כשאנחנו באים ואומרים: רבותי, הנושא הזה בוער, אפילו בקרב בני הנוער, כי הם העלו את זה.

הוועדה רוצה לציין שבמזנונים בבתי ספר מוכרים לרוב אוכל לא בריא כמו חטיפים, שתייה ממותקת, ממתקים, שבסופו של דבר לא תורמים לבריאות של הילד. אם בית הספר או משרד החינוך מחליטים על שנת בריאות אין שום סיבה שבבית הספר ימכרו לו את זה. אפילו אוכל שנחשב בריא, כמו פסטה או פיצה, הוא מתועש. הקפיטריה לא משקיעה כסף במזונות בריאים, כי היא רוצה להרוויח יותר. צריך פיקוח רב יותר על סוגי המזון שהם מכניסים.

זו הצהרה מאוד לא סימפתית. אני עוד מעט אשאל את נציגי משרד החינוך. האם יש פה מישהו ממשרד החינוך? עוד פעם, במחקר שלכם ביררתם איך ממנים לדוגמה את האחראי על המזנון? מי האיש שמנהל את המזנון?

מכרז.

בית הספר לא מתערב בזה, זה מנוהל על-ידי מישהו פרטי. בית הספר לא קשור למה שמוכרים שם, וזאת הבעיה בעצם.

השאלה של חבר הכנסת היא אחרת. מי הגוף שנותן את האישור לאותו מפעיל מזנון להיכנס? מי עושה את המכרז, האם זו העירייה האם זה בית הספר?

הרשות המקומית.

הרשות המקומית ולפעמים בית הספר עצמו.

זה נושא שנצטרך לבדוק לעומק. תבינו שפה מתחילה הבעיה. מישהו הזכיר פה רגולטור. רגולטור לא יכול לפקח אם אין לו קשר ישיר לאותו אדם שיושב שם. אתם כתלמידים קונים מה שמביאים לכם, אבל מישהו אמור גם לעצור את האספקה של הסחורה הזאת למזנון.

לפקח על מה שנכנס.

האם יש פונקציה כזאת, זה נושא שצריך לבדוק בנפרד.

יש לנו פה מנהל בית ספר. אפשר לשאול אותו. שמעון, אתה יודע מי מפקח על מכרזים?

אתה מנהל בית ספר?

כן.

אתה היום רוצה לפתוח מזנון. דבר ראשון, את מי אתה שואל אם לפתוח או לא לפתוח מזנון בבית הספר? דבר שני, איך אתה בוחר את האדם? אתה לא עושה את זה על דעת עצמך, אני מנחש.

בדרך כלל יש מכרז שעיריית ירושלים מוציאה. אנחנו כבית ספר החלטנו שאנחנו לא רוצים קפיטריה שתמכור מזון לא בריא לאורך כל היום. מצאנו דמות שמוכנה להגיע רק לשעה או שעתיים כדי למכור ארוחת צהריים בריאה. במובן הזה אנחנו ייחודיים. שאר בתי הספר מקבלים מעיריית ירושלים את הדמות שמגיעה לבית הספר, מפעילה את הקפיטריה על-פי קריטריונים שעיריית ירושלים הגדירה. בית הספר בכלל לא מעורב.

הזכיין, שאני קורא לו "איש עסקים". אני לא מאמין שיש מתנדבים שעובדים במזנונים האלה.

זה אותו דבר באוניברסיטה. באוניברסיטה יש מכרזים ויש מי שמארגן את המכרזים האלה, ולא הפקולטה עצמה מחליטה בסופו של דבר.

יש פקידים בעיריית ירושלים שמחליטים.

באוניברסיטה יש הרבה מאוד מזנונים.

תלוי איפה. יש פקולטות שיש להן רק מזנון אחד.

בבית הספר יש סך הכול מזנון אחד, אם בכלל. האם למנהל בית הספר יש שיקול דעת להגיד לעיריית ירושלים שכך אתה רוצה וכך אתה לא רוצה?

לא.

הנקודה ששמענו פה, שמזנונים בבית הספר מוכרים לרוב אוכל לא בריא.

אני יודעת שהנושא הזה מאוד מעסיק את מינהל חינוך ירושלים, ויש עיסוק שלם בנושא של הפסקה בריאה, של ארוחה בריאה. יש איזה ניסיון לבנות תוכנית שונה למערכת החינוך בנושא של הפסקה בריאה. אני לא יודעת אם יש נציג של מנח"י שיכול להציג את זה, אבל אני יודעת שמנח"י עוסק בנושא הזה ומחפש דרכים איך בכל זאת להיכנס. אני מקווה שגם הדיון הזה בשילוב של - - -

לדעתי עיריית ירושלים זו לא התחנה היחידה שצריך לבדוק ולבחון מאיפה הרעיון הזה של הפעלת מזנונים בבתי הספר בלי שום בקרה על ציוד, בלי שום בקרה על אוכל, בלי שום בקרה על יצרנים אלה או אחרים שמספקים שם דברים. מנהל בית ספר, אם הוא אכפתניק ומגלה מעורבות, יכול להיות שיגידו לו: אדוני, עד כאן, אם אין לו הסמכות לזה. סליחה, שמעון, אמרת שאתה לא רוצה את הפעלת המזנון הרגיל, האם עיריית ירושלים קיבלה את זה?

כן. אני זכאי לומר שאני לא רוצה מזנון. בכל מקרה, כמו שאמרתי, העירייה יוצרת קריטריונים. אנשי עסקים מגיעים, ומי שזוכה במכרז מפעיל את זה בבתי הספר.

אותו איש עסקים שזכה בהפעלת המזנון, אתה בסוף תפגע בו, אז יש לו עילה כלפי בית הספר או עיריית ירושלים לבוא ולתבוע. הוא זכה בתנאים מסוימים והוא פועל על-פי התנאים, ואתה כרגע משבש לו את היכולת. לכן צריך לבחון את הבסיס המשפטי לכך, בכלל איך עושים את המכרזים האלה.

אלינו הגיע זכיין והתנגדנו שהוא יפעיל את הקפיטריה, והוא איים בתביעה משפטית על עיריית ירושלים.

משפטית, בצדק.

אני כאן בתפקיד אימא. החוויה שלי היא חוויה שונה. הבן שלי לומד בתיכון שליד האוניברסיטה. יש דיאלוג פתוח ורציף בין הנהלת בית הספר לוועד ההורים. כשהיו בעיות עם סוג התזונה שהיתה בקפיטריה, הדברים השתנו ואין שום בעיה. אני לא יודעת על שום בעיה בנושא של מזון לא בריא או לא נקי. החוויה חיובית לחלוטין.

זה בית ספר בבעלות פרטית, לא בבעלות של עיריית ירושלים.

הגב' רעיה, מי מפקח על זה? השאלה היא מי מפקח על זה.

זה בית ספר פרטי.

בית ספר פרטי עשה את זה, אבל אנחנו מדברים פה כרגע - - -

זו החוויה שלי. אני לא יודעת לספר על החוויות של שאר בתי הספר.

הגב' רעיה, מדברים פה על כלל בתי הספר ועל התזונה הכללית. ד"ר קאליפא, האם אתה יכול לתרום לנו משהו בקטע הזה כמשרד המדע? אני לא שואל אותך כמשרד החינוך.

אני אביע משהו אישי בנושא מניסיון אישי ואני אוסיף. אני חייב להגיד שהרעיון הזה של פרלמנט נוער על נושאים שנוגעים לנוער, שהם בית לבית שאנחנו נמצאים בו זה רעיון נפלא. הלוואי שיהיה אפשר, כמו שראש העיר אמר, להעביר את הנושאים האלה, את הדברים שמועלים על ידיכם, לפרקטיקה.
אם אנחנו נוגעים בנושא הקפיטריות, הייתי חמש שנים וחצי בפוסט דוקטורט בארצות-הברית והילדים שלי הלכו שם לבית ספר. ואני חייב להגיד, שאולי זה יותר ממוסד שם, שבבתי ספר יש קפיטריות, ושם יש רעיון אחר. ההורים רוצים לדעת מה הילדים אוכלים, וכל ילד בא עם כרטיס או עם קוד, וכל דבר שהוא לוקח עובר ברקוד בקופה והורה יכול לראות און-ליין את החשבון רק של הבן שלו, וכך לפקח האם הוא אכל מספיק ירקות, פירות, האם הוא אכל שומנים ודברים כאלה. הפונקציה של פיקוח פה היא אפילו של ההורה. אני אומר את זה כי אתם מנסים להעביר סמכות או גוף שיפקח על מה שהילדים שלנו הולכים. אולי פה יכולה להיות השפעה גם להורים.

עוד מעט נרחיב בזה. אני בוודאי לא בא בטענות רק למנהל בית הספר או למישהו ספציפי בבית הספר. בתוכנית הלימודים, לפעמים ההורים מאוד מעורבים. יש ועד הורים פעיל, ועד הורים שאפילו מתערב למורה איך לעשות משהו, ובענייני אוכל אני רואה שכל אחד משאיר את זה.

עלה פה עניין הסבסוד על-ידי אחד התלמידים ושאל היושב-ראש מי יסבסד. אולי הרעיון שהכנסת פעם אחת תחשוב לטווח ארוך ותבין שאם הכנסת תוכל לממן או לסבסד את הקפיטריות האלה - - -

הכנסת לא מממנת.

אני יודע. לדוגמה, כשנפתחת קפיטריה בבית ספר, שמוכנה להפעיל קפיטריה כזאת, והכנסת או הגוף המוניציפאלי, לא משנה, יאמר שהוא ייתן סבסוד למפעיל להפעיל אוכל בריא, זה יעודד הפעלת קפיטריה בריאה. אולי זו גם דרך להפעיל קפיטריות בריאות בבתי ספר.

נשמע גם את בני הנוער, מה הם מציעים, אבל בוודאי כשהכנסת תידרש לעניין הזה, נצטרך לבחון גם את היישום של העניין. לכל הבעיות האלה יש כמה השלכות. המלה סובסידיה, שאתם משתמשים בה, תבינו שזה כסף שמישהו צריך לשים על השולחן. יש חוקים שחוקקו אותם, הם חוקים תיאורטיים נפלאים. בסוף אין כסף, והחוקים האלה לא מיושמים. אני מבקש להמשיך הלאה. מי בתור להציג את דבריו? בבקשה.

הוועדה מציינת שניתן על-ידי שינויים בכמות הרכיבים באוכל להפוך אוכל לא בריא לאוכל בריא. לדוגמה, אפשר לקחת פיצה, להשתמש בקמח מלא במקום בקמח לבן ולשים יותר ירקות, וכך האוכל הלא בריא הופך לאוכל יותר בריא.

האם אתם מביאים בחשבון שגם לזה יש עלויות?

כן.

מי יממן את העלויות האלה, התלמידים?

מומחה הביא לנו דוגמה טובה לשלוש פיצריות בתל-אביב שעושות פיצות מקמח מלא והן הכי מבוקשות בעיר.

תל-אביב זו לא דוגמה. האם פעם נכנסתם לפלאפליה, להבדיל מפיצה? האם ראיתם פלאפליות שמוכרות היום פלאפל ב-20 שקל למנה?

כן.

יש פלאפליות שמוכרות ב-5 שקלים. מישהו פעם שאל מי הצרכן של ה-5 שקלים ומי הצרכן של ה-20 שקלים?

ההבדל בכדורי הפלאפל.

רבותי, הרעיון להפוך את זה לג'אנק פוד אכיל או ג'אנק פוד בריא זה טוב ומצוין, אבל אנחנו צריכים גם לחשוב שוב מה זה אומר מבחינה כספית, מי קונה את זה, כי אותה פיצריה בתל-אביב שמחזיקה את עצמה, זה מכיוון שיש מודעות בתל-אביב.

אם לא נטפל בבעיה, כמו שכבר נאמר קודם, יהיו מחלות שנגרמות מהשמנה והן יעלו למשק ביותר מ-20 מיליארדי שקלים.

אין ספק שאתם מעירים פה זווית מאוד נכונה. דיברת קודם על עניין של מניעת מחלות. מניעת מחלות זה הרבה מאוד כסף, ובאמת במדינה אנחנו מטפלים במחלה כשהיא כבר פורצת והרבה פעמים לא מטפלים במניעת המחלה שחוסכת הרבה מאוד כספים. כל האשפוזים בבתי חולים או כל המכשורים או התרופות זה אחרי שהמחלה כבר פרצה. שאלתי על הנקודה הזאת כדי שתביאו בחשבון שאותה פיצה, כשאתה מדבר על חיטה מלאה, היא בריאה וטובה, אבל צריך להביא בחשבון שזה ייקר את המחיר. זה אפשרי רק לאוכלוסיות מסוימות, אולי אותם תלמידים שאיתך בבית הספר, אבל לא כולם יוכלו לקנות פיצה כזאת.

אחר כך יש לנו פה הצעות לפתרונות.

בסדר גמור. אני מבין שסיימתם את הסבב.

עכשיו ההצעות האופרטיביות.

מכיוון שאני נותן לכם את הדקות עכשיו, אני רוצה שמישהו יגיד לי, אפילו מקרב החברים שיושבים מסביב לכם, האם הדברים שהוצגו פה על-ידי הוועדה, האם יש לכם את האיפכא מסתברא? דנתם בבוקר למה אתם מתערבים במה לאכול ומה לא לאכול. בבית הספר, אתם תלמידים שם, אתם חושבים שזה יהיה לא סביר או מוגזם שיתערבו ויגידו לכם בבית הספר מה לאכול במזנונים?

אני מבית ספר תל"י בית חינוך. בתור ילדה שלא אוהבת לאכול את כל האוכל הבריא הזה, אני לא חושבת שנכון שיתערבו לנו במה שנאכל. כל אחד עם הבחירות שלו.

אפילו שאת יודעת שזה גורם חלילה לחלות במחלות?

גם. באיזה מקום אתה לא אוכל את זה כל הזמן. אם תאכל אוכל בריא כל הזמן, יימאס לך.

העניין פה שהטעם של האוכל לא משתנה, זה אפילו נהפך יותר טעים. זה לא שאנחנו אוכלים כל הזמן כריך נבטים או אני לא יודע מה. זה אותו אוכל.

אוכל בריא הוא לא בהכרח אוכל שהוא לא טעים.

יותר בריא זה לא אומר פחות טעים.

אני רוצה להגיב על מה שנאמר כאן. ביומיים האחרונים היו בוועדה דיונים מאוד-מאוד סוערים בעניין הזה. כפי שאני רואה את זה, לבית הספר יש תפקיד, הרי זה מוסד חינוכי, זאת הדרך שלנו להגיע לבני נוער שיהפכו להיות המבוגרים של העתיד. בית הספר צריך לקחת חלק בשינוי ההרגלים של התלמידים, כדי להנהיג אורח חיים בריא יותר. לבית הספר יש תפקיד מאוד-מאוד מכריע בשינוי הזה. בנוסף, גם בסוף הרפורמה שאנחנו מציעים בהצעות האופרטיביות עדיין תהיה לתמידים בחירה בין אוכל שנחשב כביכול יותר בריא, כמו סלטים, סנדוויצ'ים ובין אוכל שנחשב עכשיו כג'אנק פוד אבל אנחנו מציעים שהוא יהיה יותר בריא. תהיה עדיין פיצה, היא כן תהיה יותר בריאה ומקמח מלא, ולידה יהיה סלט. זאת אומרת, לתלמידים עדיין תהיה אפשרות בחירה. דבר אחרון, הג'אנק פוד והאוכל הלא בריא עדיין קיימים מחוץ לבית הספר כך שתלמידים יכולים לקנות בבוקר לעצמם פיצה מלאה בשמן, להביא לבית הספר ולאכול אותה בבית הספר אם זה באמת מה שהם רוצים.

אם אפשר להתייחס למה שנאמר בסעיף ו', זה עניין של הרגלי אכילה. אם בית ספר יעביר סדרת שיעורים ויתחיל לאט-לאט לארגן מערכת אוכל שתכלול גם אוכל בריא בנוסף לג'אנק פוד בצורה הדרגתית, בהתחלה אולי יוסיפו לפיצה ירקות, ולאט-לאט ימשיכו, יהיה אפשר לשנות את הרגלי האכילה של הילד, ואולי נהפוך את הסעיף הזה שילדים שמנים באמת - - -

זה כלול בהצעות האופרטיביות שלנו אחר-כך.

בהמשך אנחנו - - -

היא מביעה את עמדתה בשלב של הצגת הבעיות.

יש לנו בהצעות האופרטיביות הרבה תשובות ופתרונות.

נגיע לזה עוד מעט, ואז ניתן לכם בהמשך גם להציג אותן. נתחיל עם ההצעות שלכם לפתרונות.

הוועדה קוראת לרפורמה שתמגר מכירה והגשה של אוכל לא בריא במזנוני בתי הספר. על-פי סעיפי הרפורמה המרכזיים הוועדה - - -

הוועדה דורשת הפחתה הדרגתית, שאורכה המינימלי של ההפחתה ההדרגתית הזאת יהיה חמש שנים, ובתום חמש השנים יימכר רק אוכל בריא במזנוני בתי הספר. ההפחתה ההדרגתית היא של כמויות המלח, הסוכרים והשומנים, בעיקר שומן רווי, שומן טראנס וכולסטרול מסוג LDL, הכולסטרול הרע במזונות. הכמויות המותרות של השומנים, המלחים והסוכרים ייקבעו על-ידי מומחים ממשרד הבריאות לגבי הכמות המומלצת ביום של כל אחד ואחד מן הדברים האלה: סוכרים, מלחים ושומנים, ויקבעו לאט-לאט את הרף שילך וירד לכמות המותרת.

מאיפה תקבלו את המוצרים האלה? הרי זה לא ייצור עצמי של התלמידים. אני מבין שמישהו יצטרך לספק לכם את זה.

אני מדבר למשל על סנדוויצ'ים ופיצות - - -

מי יביא אותם?

דברים שמכינים במקום.

תקשיבו. כרגע ננתח את ההמלצה שלכם. אתם מדברים על הפחתת הגורמים המזיקים, אלה שגורמים למחלות. מהיכן אותו בעל מזנון יקבל את אותו מוצר?

יש מוצרים - - -

אתה אומר שיש יצרנים שמספקים מוצרים כאלה, ואז המזנון יצטרך לקנות רק מאלה ואלה. בשביל זה אתה צריך לצייד את בעל המזנון באורך נשימה.

הוא נותן לו חמש שנים.

לא רק חמש שנים. אם מחר הוא מביא פיצה בריאה, האם התלמידים יקנו את זה או לא יקנו את זה? אם זה עולה פי שלושה, מי יסבסד את זה?

זו היתה ההצעה, או המחוקק - - -

רבותי, אני מלמד אתכם ליישם בחיים.

בשביל זה ההדרגתיות. לא להפוך את הפיצה ישר לבריאה, טעם זה דבר נרכש. לתת לתלמידים את הזמן, את חמש השנים להתרגל לטעם הבריא.

והמחיר?

העניין של המחיר כבר יוצג בהצעה אופרטיבית אחרת בהמשך.

נתייחס לזה בהמשך. ההמלצה הבאה, בבקשה.

הוועדה מציעה שבסוף תקופת הרפורמה יוגש רק אוכל בריא במזנוני בתי הספר, כשהמטרה שלנו להפוך את הג'אנק פוד ליותר בריא, ואז יוגש רק אוכל בריא במזנוני בתי הספר.

בחלק של המודעות אנחנו ממליצים להכניס שיעורים בנושא אורח חיים בריא ותזונה נכונה כחלק מלימודי החובה, כך שתלמידים יוכלו לאכול בריא אחרי שעות בית הספר ולהתרגל לזה לבד.

מה זאת אומרת לימודי חובה? מה אתם מציעים באופן מעשי?

במסגרת המערכת השבועית.

מערכת לימודים חובה ששם ילמדו את הילדים?

מה צריך לאכול.

אגב, היום במסגרת הלימודים – לא למדתי בשנתיים האחרונות... – היום אין שום שיעור כללי שמדבר על זה?

יש כניסה לזה ויש עיסוק מאוד גדול. לא במקרה משרד החינוך הכריז השנה על שנת הבריאות. יש הרבה מאוד תוכניות. לא כל התלמידים האלה נחשפו אליהן, אבל מה שהם רוצים שזה תמיד יהיה חלק מלימודי החובה, לא רק בשנת הבריאות. זה נושא שבפירוש הופך להיות יותר ויותר מרכזי, כי גם משרד החינוך מכיר בחשיבות כמו שצוינה כאן של המשמעות של החינוך בתהליך הזה.

בבקשה.

הוועדה דוחקת לפיקוח ואכיפה הדוקים יותר על שימוש בחומרים ותוספים לא בריאים. כלומר, אנחנו מדברים על חומרים משמרים, חומרי צבע, טעם, ריח וממתיקים מלאכותיים, שמוכנסים כיום לאוכל, תוך עדכון התקן הנוכחי שיותאם לתקנים המחמירים במדינות אחרות בעולם.

האם אתם יכולים להגיד בשתי מלים מה זה התקנים המחמירים בעולם?

אני אביא דוגמה. בארצות-הברית מצאנו במהלך המחקר שלנו שיש למשל ממתיק מלאכותי שאסור בארצות-הברית ומותר בישראל. אנחנו מבקשים להחמיר את התקן.

אנחנו גם מעודדים את השתתפות ההורים בצעדי הרפורמה כך שלא רק התלמידים ילמדו על תזונה, גם להורים יהיה חלק בזה, ואז כשהתלמידים חוזרים הביתה, הם יוכלו להמשיך עם זה. למשל אפשר להכניס סדנאות של אוכל בריא, או אפילו בישול, כך שהם לא יצטרכו להפשיר עוד פיצה כשהם מגיעים הביתה ויוכלו לאכול משהו בריא.

האם במסגרת ההתייעצות עם ועדי ההורים, ההורים גילו נכונות להיכנס לתחום הזה, להיות פעילים? יש אימא טובה פה שאמרה שהיא מעורבת בבית הספר וזה בסדר. מה גיליתם על התנדבות ההורים בעניין הזה?

לא דנו בזה. לא שאלנו את ההורים.

יש המלצה שלכם שההורים יהיו חלק מהפעילות, ואת ההורים אי-אפשר בשום חוק לנדב. הורים מתנדבים להיות בוועד הורים בבית ספר. הייתי 16 שנה יושב-ראש ועד ההורים, אף אחד לא הכריח אותי.

אפשר ליזום סדנאות משותפות.

ההורים רוצים להיות בריאים.

לא מדברים על ועד הורים.

רבותי, שההצעה שלכם תמיד תהיה הצעה שאפשר ליישם אותה.

יש פה אולי נציגה של מנח"י.

לגבי ההורים, יש במנח"י תוכנית של ארוחת עשר שמיועדת לגני ילדים ולכיתות א'-ב', שבה התלמידים מקבלים ערכה לשימוש רב-פעמי לסנדוויץ', לפרי ולירק. הם מחזירים הביתה, וכך הם גם מקבלים אוכל בריא והם גם חוסכים את השימוש בשקיות פלסטיק. זאת אומרת, זה שילוב של סביבה ובריאות ביחד. ההורים משתפים פעולה בצורה יוצאת מן הכלל.

הם עברו הסברה לפני כן על כך?

הם קיבלו. חילקו פלאיירים לבתים, ההורים קיבלו הסברה ומשתפים פעולה בצורה יוצאת מן הכלל.

זה בגיל הצעיר ופה יש לנו בני נוער. פה אנחנו רואים אפשרות להמשיך תוכניות כאלה.

אני רוצה להוסיף נתון שגם אותו מצאנו בהצעת חוק של אורח חיים בריא. מתוך 150,000 תינוקות הנולדים בישראל מדי שנה, כחמישית מהם שותים משקאות מוגזים, ממותקים, בין גיל שנה לשנתיים. אנחנו רואים פה חוסר מודעות של הורים למה שהם נותנים לילדים שלהם לשתות ולאכול. אנחנו מציעים שיתוף של ההורים, כי אנחנו מאמינים שברגע שההורים ידעו יותר, הם גם יוכלו לקחת חלק בפעילות החינוכית הזאת גם בבית.

כן, בבקשה.

הוועדה מציעה רישום אזהרות על גבי אריזות של מוצרי מזון המכילות רכיבים המזיקים לבריאות בדומה לסיגריות. האזהרה תהיה בולטת על האריזה, ויהיה כתוב בה שיש גורם מסוכן כגון שומנים לא בריאים, יותר מדי נטרן וסוכרים. כמו שמבליטים שבמוצר יש דברים כמו ויטמינים, כך יהיו גם אזהרות שזה עלול להזיק לבריאות בעתיד אם יאכלו כמויות מאותו מזון.

כל זה בתיאום עם משרד הבריאות, אני מבין, מבחינת הקביעה. מי הגורם הקובע להמלצתכם? האם משרד הבריאות?

כן. כך הם יהיו הרבה יותר מודעים לעניין שיש גורם מסכן.

זו המלצה טובה.

הוועדה ממליצה להעניק תמיכה שיווקית לעסק שיחל לפעול מייד לפי תקנות הרפורמה כבר בשנה הראשונה ליישומה. זאת אומרת, אנחנו רוצים לזרז את כל העניין הזה, וכל בעל עסק שיירתם, יתוגמל כראוי, וכך זה ייתן מוטיבציה.

הוועדה, למרות שהיא מודעת לבעיה הכלכלית שנובעת מהעניין, כפי שזה כבר נידון כאן לפני כן, מבקשת לסבסד מזונות בריאים שנמכרים במזנונים של בתי הספר ובכך להגדיל את כמות ומבחר המזונות הבריאים שיימכרו ויוגשו על-ידי המזנונים. אני יכולה להביא דוגמה מבית הספר שאני לומדת בו, ליד"ה, שיש לנו סלט בקפיטריה ויש סנדוויץ', אבל ילדים לא קונים אותם יותר מדי. סלט עולה בין 15 ל-20 שקל, וילדים מעדיפים לשלם 10 שקלים על משולש פיצה במקום סלט. הוועדה הסכימה על זה שאם אנחנו רוצים להגביר את הצריכה של מזונות בריאים לעומת מזונות לא בריאים, אנחנו רוצים להוריד את המחיר.

בנוסף יש גם עניין של כלכלה. ככל שהביקוש למוצר גדל יש תחרות בין היצרנים והמחיר יורד. ככל שנעודד יותר קנייה של מוצרי מזון בריאים, המחיר שלהם ירד באופן טבעי.

אנחנו צריכים עכשיו להצביע.

לפני הצבעה. שמענו את ההמלצות שלכם. ההמלצות חכמות, יפות. אמרתי שצריך לחשוב על הפאן היישומי, אבל תפקידכם לא תמיד לחשוב עד הסוף, תפקידכם להציע ולהמליץ, ומי שצריך לשבור את הראש זה הבית הזה, כשגם הממשלה תביא את הצעת החוק שלה וגם חברי הכנסת שמציעים יביאו את הצעות החוק שלהם.

אגב, אתם יודעים איך ועדת כנסת מתנהלת? יושבים בה נציגים מכל מגוון המגזרים. זה אומר גם הממשלה, גם הכנסת וגם מגזרים שלישיים, וכל אחד יכול לבוא ולהביע אפילו את הדעה ההפוכה. לכן הדעות שלכם, שתגענה לפה יום אחד, אני מקווה שהן ייבחנו בצורה הכי מעמיקה ויגיעו למסקנות. בסוף, כשנגיע למימוש ההמלצות שלכם, נביא בחשבון את הנושא הבריאותי מעל הכול, כי ההמלצות שלכם באמת מכוונות לכך שנמנע מחלות ואז הטיפול הרפואי יהיה זול יותר וגם לא נצטרך להתעסק בו, וודאי נביא בחשבון גם את הסובסידיה. אף פעם לא חושבים מה יהיה קדימה, תמיד חושבים על היום הזה. היום יש לנו מצב ביטחוני חמור – מעבירים כסף לביטחון, לא חושבים על הבריאות מחר, שאם נזניח 10 שנים, נצטרך לשלם על זה ביוקר. אלה דברים שנצטרך להביא לבית הזה ולהכריע פה.

האם מישהו מהתלמידים רצה להגיד משהו הפוך מהדברים האלה או משהו שונה? בבקשה.

רציתי לשאול על סעיף 5. אתם מנסים לעודד את שיתוף ההורים בצעדי הרפורמה כאילו זה מה שיעזור לרפורמה הזאת. בהרבה מקרים זה דווקא ההיפך. זאת אומרת, הרבה פעמים ההורים הם הגורם השמרני שלא מוכן לשמוע שמשנים את האוכל. זכורים כל מיני הורים שאומרים: כן, נורא טוב לאכול בשר, תמשיכו לאכול בשר, זה בריא וכו', למרות שמחקרים מוכיחים שעוף למשל הרבה יותר טוב מבשר. אם הממשלה או הכנסת יעשו מהלך וישאירו את ההורים בחוץ, זה יעשה אותו הרבה יותר יעיל. אתם יכולים להתייחס לזה?

כתוב אחרי זה בהמשך "באמצעות קיום סדנאות משותפות לתלמידים, להורים - - - ". זה אומר שההורים יהיו מודעים לזה שעוף יותר בריא מבשר.

מי לא דיבר? בבקשה.

שאלת האם נראה לנו בסדר שבתי הספר יתערבו במה שאני אוכל בבית הספר. לדעתי זה בסדר גמור, כי היום הפיצה הבריאה לא נראית טעימה, אבל בעוד שלושה חודשים זה יהיה לי טעים ואני אוכל את זה כל הזמן. במקום להתרגל לפיצה טעימה אני מתרגל לנקניקיות שבא לי להקיא מהן.

תודה. נתתי גם לך לדבר.

הייתי אפילו מציעה, אם אפשר, שהקפיטריות לא יהיו עסק פרטי, אלא רשת מבוקרת על-ידי משרד הבריאות, וכל בית ספר יקבל מישהו מהרשת הזאת.

מיה הלוי, תנהלי את ההצבעות.

יש לנו יושבת-ראש.

אנחנו מבקשים ממך לקרוא סעיף ראשון.

אני נותן לך רשות לדבר לפני שמצביעים.

יש לי שאלה לגבי סעיף 3. אני באופן אישי חוזר הביתה בממוצע אחרי השעה 17:00. אני יודע שאם יכניסו עוד שעות למערכת בנושא אורח חיים בריא, לי באופן אישי לא יהיה זמן להרבה מאוד דברים אחרים שאני עושה מחוץ לבית הספר.

למה הדברים האחרים יותר חשובים מאורח חיים בריא? מי אמר שבבית הספר שלך אי-אפשר לחתוך 50% ולוותר?

אין 50% לחתוך. רוב הזמן שאני מחוץ לבית הספר מוקדש להדרכה בצופים, ואתה לא יכול להגיד שזה - - -

זה חשוב מאוד, אין ספק.

אתה יכול להעביר את זה גם בצופים, לחניכים שלך.

אם אתה מכניס את השעות האלה לבית הספר, לי לא יהיה זמן גם וגם. זה אומנם חשוב, אבל יש דברים חשובים יותר.

בסדר, גלעד. שמענו את הדעה שלך. תודה. רבותי, בואו נעבור לשלב ההצבעה.

הוועדה דורשת הפחתה הדרגתית, שאורכה יהיה חמש שנים, של כמויות המלח, הסוכרים והשומנים במזונות הנמכרים במזנוני בתי ספר, על-פי קביעת מומחים מטעם משרד הבריאות, בהתאם לכמויות המומלצות לילדים בגיל בית הספר.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

אתם לא מכריזים על תוצאות?

בסוף.

סעיף 2. הוועדה מציעה שבסוף תקופת הרפורמה יוגש רק אוכל בריא במזנוני בתי הספר.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

3. הוועדה ממליצה על הכנסת שיעורים בנושא אורח חיים בריא בדגש על תזונה בריאה, כחלק מלימודי החובה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

4. הוועדה דוחקת לפיקוח ואכיפה הדוקים יותר על שימוש בחומרים ותוספים לא בריאים*, תוך עדכון התקן הנוכחי שיותאם לתקנים המחמירים במדינות אחרות בעולם.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

5. הוועדה מעודדת את שיתוף ההורים בצעדי הרפורמה שתתבצע במזנונים בבתי הספר. זאת, באמצעות קיום סדנאות משותפות לתלמידים, להורים וצוות בית הספר, בנושא אוכל בריא ובדגש על חשיבות שיתוף הפעולה בתהליך החינוכי.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

6. הוועדה מציעה רישום אזהרות על גבי אריזות של מוצרי מזון המכילים רכיבים המזיקים לבריאות בדומה לסיגריות.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

7. הוועדה ממליצה להעניק תמיכה שיווקית לעסק שיחל לפעול מייד לפי תקנות הרפורמה כבר בשנה הראשונה ליישומה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

8. סעיף אחרון. הוועדה מבקשת לסבסד מזונות בריאים הנמכרים במזנונים של בתי הספר ובכך תגדיל את כמות ומבחר המזונות הבריאים שיימכרו ויוגשו על-ידי המזנונים.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה חוזרת על סעיף 3.

מה זאת אומרת הצבעה חוזרת?

זה אומר שיש תיקו.

בכנסת אין הצבעה חוזרת.

אין רוב.

ההצעה לא עברה.

תיקו – ההצעה לא עברה.

ההצעה לא עברה, וזאת ההצעה היחידה שלא עברה.

(מחיאות כפיים באולם)

אנחנו נוהגים לפי החוקים של הבית.

לפי החוקים של הבית אין הצבעה חוזרת. רבותי, אני מבין ששלב ההצבעות הסתיים.

אנחנו מסכמים את כל ההמלצות ואנחנו נגיש לכם את כל ההמלצות שעברו בהצבעה.

לפני שנשאיר אתכם, א', חבר הכנסת שכיב שאנן, בבקשה כמה מלים ממה שראית פה עד עכשיו. רצית לברך ולסכם.

צהרים טובים לכולם, למען האמת, נסעתי קרוב ל-180 ק"מ בשביל לפגוש אתכם. באתי מגבול לבנון לפה. אנחנו היום בפגרה, ולא בקלות חבר כנסת עושה את כל הטיסה הזאת לפה. באתי מתוך עניין רב לבוא וללמוד על הדעות שלכם, על צורת החשיבה שלכם ועל כיווני החשיבה שלכם. לי זה חשוב כי בגילכם הייתי ראש מועצת תלמידים והייתי אחד שתמיד חיפש עניין במה שקורה בחיים.
חשוב לי ואני חש שעברתם תהליך של התדיינות, של השפעה הדדית אחד על האחר, של שמיעת דעה של החבר וכבוד אליה. מאוד נהניתי מזה שאנשים ידעו להציג דברים, למרות שהכול כתוב. אני מקווה שלא שכתבו לכם, אלא אתם כתבתם.

אני מתחייב לקרוא כל מלה שכתבתם, ודבר נוסף שאני מתחייב, ברגע שהסיכומים שתעשו לדיונים שקיימתם יגיעו גם לידי – אני מקווה שחבר הכנסת מיכאלי יצטרף אלי – אני אקדם הצעת חוק שיהיו שילוב של מה שהממשלה רוצה עם מה שחברי כנסת פרטיים הגישו עד פה, וננסה לקדם את הרעיונות שלכם, שיהפכו להיות אורח-חיים מעוגן בחקיקה.
אני מאחל לכם המשך דיון פורה ושמחתי לראות את כולכם. אני מאחל לכם מכל הלב אורח חיים בריא, בריאות. אני, איך שאתם רואים אותי, הורדתי 43 קילו במשך שלוש שנים.

(מחיאות כפיים באולם)

זה היה עניין של החלפת סוויץ' בראש. החלטתי שמשהו צריך להשתנות, לקחתי את עצמי בידיים ועשיתי תוכנית אישית. אף אחד לא הדריך אותי, זה היה משהו שאני מרגיש. הגוף שלי היה צריך, אז הורדתי. אני אומר לכם שזה לא בשמים, אפשר לעשות את זה גם בלי עלויות כספיות.
אני מאחל לכם המשך דיונים פוריים, שתהיה להם אריכות ימים והרבה בריאות.

תודה לך.

(מחיאות כפיים באולם)

רבותי, אני מבין שאני משאיר אתכם ותמשיכו את הדיונים שלכם. יש פה שאלה מסקרנת אחת לאלה שנמנעו. אחד מכם יצביע ויסביר למה הוא נמנע. ראיתי כמה מכם שנמנעו בכמה דברים. תסבירו לי למה נמנעתם. בכנסת מנמקים. מי שנמנע בכנסת, מנמק.

נמנעתי כי לא כל כך הבנתי.

זה מותר. אתה בחור כן, זה בסדר גמור. תרשו לי כמה מלים לפני שפורמלית הוועדה עוזבת אתכם. א', שמחתי לראות אתכם כאן. מכיוון שאתם המחזור השלישי שמגיע לכנסת אני חושב שהתופעה הזאת – אני קורא לזה "תופעה", כי זו התופעה הכי חיובית שיש – שבני נוער נכנסים לדיונים בנושאים שונים, פעם זה בריאות, פעם זה אוכל בריא, בשנים קודמות היו לנו נושאים אחרים מעניינים וחשובים, מהתופעה הזאת אנחנו מקבלים עידוד גדול שברוך השם יהיה דור יותר טוב משלנו, שממשיכים את הדרך וממשיכים להתעסק בדברים שנוגעים לכלל.

הדברים שאתם ממליצים פה, נכון שאולי כל אחד ואחת מכם זה נוגע לו כי הוא צריך ללמוד עוד כמה שעות בבית ספר או שיצטרך לוותר על הפיצה שהוא אהב פעם, אבל אני מבין שכולכם חושבים בראש גדול וחושבים מה טוב לבריאות ומה טוב לחברה כולה. אין ספק שצריך לברך אתכם על כך. באמת ההמלצות שהגשתם פה, גם הניתוחים ששמעתי של חלק מכם, אלה ניתוחים של חברים בוגרים, שיודעים איך להתייחס לבעיה ואיך לנתח אותה.
אמרתי לכם שלא תמיד מצליחים, גם ראש העיר אמר קודם שכשמנסים משהו בפיתוח רעיון לא תמיד מצליחים ומנסים עוד פעם ועוד פעם כדי להגיע למטרה שאתם מאמינים בה.
אני מאמין שהדברים שלכם, לא רק נרשמו בפרוטוקול, אני אומר לכם שנתייחס לזה בהמשך החקיקות שאנחנו מבצעים פה בכנסת. אני חבר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הנושאים האלה מגיעים לשם בדרך כלל, שם זה נידון. בשמחה רבה, אם מיה הלוי תעדכן אותנו מי מכם נמצא ומה מעניין אותו, באותם נושאים שיגיעו לוועדות השונות פה, אני איידע את מיה הלוי. נושא דומה למה שנידון פה היום מתקיים בוועדה, וכשתבואו לוועדה ניתן לכם זכות דיבור באותה ועדה, אני קורא לזה "ועדה אמיתית", ושם גם דעתכם תישמע וגם היא תשפיע על החקיקה.
אני מברך אתכם בהמשך הדרך, שתבואו אלינו לוועדה בהזדמנויות שמחות כאלה. אני קורא לזה "הזדמנות שמחה". אני מאמין שאתם תגיעו בסוף במאמצים שאתם עושים לתוצאות חיוביות.
(מחיאות כפיים באולם)
הישיבה ננעלה בשעה 13:33.