הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
40
ועדה משותפת כלכלה-חינוך לדיון בהצ"ח רשות השידור
14/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 16>
מישיבת הוועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת החינוך, התרבות והספורט

לדיון בהצ"ח רשות השידור
יום רביעי, כ' באדר התשע"ב (14 במרץ 2012), שעה 10:15

<הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 27), התשע"א-2010>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

אלכס מילר – מ"מ היו"ר, יו"ר ועדת החינוך והתרבות

עפו אגבאריה

אחמד טיבי

איתן כבל

נחמן שי

>
עו"ד דנה נויפלד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אמיר ברקן - ראש האגף הכלכלי, משרד ראש הממשלה

עו"ד עידו אציל - משרד ראש הממשלה

אבי כהן - יועץ כלכלי, משרד ראש הממשלה

אייל בן ישעיה - משרד האוצר

יוני בן-מנחם - מנכ"ל רשות השידור

אמיר גילת - יו"ר, רשות השידור

לינדה בר - דוברת, רשות השידור

ערן הורן - סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור

רפי יהושע - סמנכ"ל טכנולוגיות, רשות השידור

אודי ירושלמי - עוזר יו"ר רשות השידור, רשות השידור

צביקה צימרמן - מנהל כח אדם, רשות השידור

תומר קרני - עו"ד, רשות השידור

עו"ד אופיר ביתן - הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו

רן אפרתי - יו"ר ועד טכנאים-רדיו, רשות השידור - ועדי עובדים

גדי בן יצחק - חבר ועד האגודה, אגודת העיתונאים, רשות השידור - ועדי עובדים

דני זקן - יו"ר אגודת העיתונאים, רשות השידור - ועדי עובדים

ענת עוזרי - יו"ר וועד משולב טלוויזיה, רשות השידור - ועדי עובדים

עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית

דורלי אלמגור - יועצת משפטית איגודי היוצרים

אסף אמיר - יו"ר איגוד המפיקים

שחר בוצר - מנכ"ל שח"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים

יהודה ביטון - נציג פורום היוצרים הדוקומנטרים

נגה בריינס - אחראית על קידום מעמד העורך, איגוד עורכי הקול והתמונה

דניאל חדד - שדרן רדיו ושחקן, הפקות המזרח, ארגוני יוצרים ומבצעים

עמית ליאור - יושב ראש איגוד התסריטאים לקולנוע וטלוויזיה

איציק לרנר - נציג פורום היוצרים הדוקומנטרים

רננה סייג - אחרית יצירה מקורית, איגוד הבמאים והתסריטאים

ירמיהו קדושי - מפיק תסריטאי, הפקות המזרח

נילי בן-גיגי - וולף - מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

אלי פולק - יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

רות אלמגור-רמון - יועצת הלשון ברדיו, האקדמיה ללשון העברית

טלי בן-יהודה - מנכ"לית האקדמיה, האקדמיה ללשון העברית

דוד בן בסט - יו"ר, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

חני לוז - רכזת, מרכז תדמי"ת

אתי בנדלר
אלקנה אפרתי

לאה ורון

יפה קרינצה
<הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 27), התשע"א-2010>

בוקר טוב, אנחנו פותחים את הישיבה. השר הממונה מבקש סמכות לעצור את הוזלת האגרה. ועדת הכלכלה חושבת שהסידור של האגרה צריך לעבור מן העולם, בצורה כזו או אחרת.

כל האגרה?

כל האגרה. אני מדבר על אגרת הטלוויזיה. צריך למצוא דרך מימון חלופית, זה לא שרשות השידור תצטרך להנפיק מניות לציבור. האגרה היא שיטה רעה ולא יעילה מבחינת אחוזי הגבייה ועלויות הגבייה. אין שום הצדקה, וגם אין שום קורלציה בין הצריכה ל- - -. יש כמה חלופות שצריך לבדוק, נגיד לכם איך לעשות את זה.
השר הממונה ימנה תוך 30 ימים ועדה בראשות מנכ"ל משרדו, שתבחן חלופות לאגרת הטלוויזיה.

זה לא אגרת טלוויזיה, זו אגרה בשל החזקת מקלט.

נגדיר אותה אחר כך. אדוני מדבר גם על התוספת לאגרה לפי פקודת התעבורה?

לא, לא.

לאגרה לפי חוק רשות השידור.

סליחה, חלופות לאגרה או לאופן גבייתה – נכון?

כן.

זה לא אותו דבר. זה גם וגם.

אוקיי. תרחיבי את זה.

חלופות לאגרה או לאופן גבייתה.

מסקנות הוועדה יוגשו לשר הממונה בתוך 60 ימים מיום מינויה. צריך לכתוב שהשר הממונה לא יהיה רשאי לעשות שימוש בהוזלת האגרה לפני שמוצגות לו המסקנות. אחרי שמוצגות לו המסקנות, הוא יראה אותן ואז ירצה למצוא חלופה, לא למצוא חלופה או לאמץ אחת החלופות. הבנתם את הקונסטרוקציה?

הבקשה היא שלשר הממונה תהיה סמכות לא להוזיל, נכון? אז אומרים לו שתוך חודשיים, אם לא מצא חלופות, הוא לא יכול להקפיא את ההפחתה.

אם הוועדה מציעה חלופות אחרות, הרי זה ידרוש חלופה אחרת.

כן.

ברור.

כן, אדוני.

לא הבנתי עד הסוף מה יקרה לאחר חודשיים, היה והמסקנות - - -

תוך 30 ימים תמונה הוועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה. תוך 60 ימים הוא צריך להגיש לראש הממשלה את מסקנות הוועדה. ראש הממשלה קורא את מסקנות הוועדה ורק אז הוא יחליט אם להקפיא את הוזלת האגרה או לא, אחרי שהוצגו בפניו המלצות ומסקנות. עדיין הסמכות נשארת בידו, אבל לא לפני שוועדה מטעמו בדקה את נושא האגרה לעומק והגישה לו מסקנות.

השאלה היא אם אפשר לכווץ קצת את לוחות זמנים.

מה אתה רוצה לכווץ?

כי יש פה 90 יום סך הכול, והייתי רוצה שהתהליך ייגמר בתוך 60 יום.

זה יותר מ-90 יום.

אז שהמינוי יהיה תוך 21 יום. אין בעיה למנות.

בוא נעשה שהמינוי יהיה מיידי, מיום אישור החוק.

מה, יש לכם כבר אנשים? מצאתם כבר את כל הצוות?

המינוי הוא בתוך 30 ימים. זאת אומרת, הוא יכול גם למחרת היום. גם הגשת המסקנות היא מכסימום תוך 60 ימים.

לא הבנתי. יש הקפאה של האגרה או שיש - - - ?

לפי החוק היום, האגרה בשנה הבאה צריכה להיות מוזלת ב-5%. השר הממונה מבקש סמכות להקפיא את ההפחתה.

אבל אני הבנתי מהדברים שלך שאתה רוצה בכלל לבטל.

זה מה שאמרנו, מכריחים עכשיו בחוק את ראש הממשלה להקים ועדה בראשות המנכ"ל שלו, שתבחן חלופות לאגרת הטלוויזיה. הוא לא יוכל להשתמש בסמכות להקפאה כל עוד הוועדה לא גומרת את העבודה ומגישה לו את המסקנות.

אפשר גם לקבל את המסקנות לוועדה המשותפת?

ברור. המסקנות יוגשו גם לוועדה המשותפת?

ודאי. מסקנות הוועדה יוגשו לשר הממונה ולוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך.

אנחנו רוצים לראות מה יציעו.

ממילא כל מה שייאמר במסקנות האלה, אתה לא תוכל ליישם - - -

אבל לפחות אני יכול לראות שלא מרחו פה את כל העולם ואשתו ורק אמרו: הנה, כתבנו משהו.

רק צריך להבהיר שגם יהיו מסקנות שיש מקור אלטרנטיבי וכו', יכול להיות שליישם את המסקנות האלה ייקח תקופה ממושכת ועדיין חשוב שלשר תהיה הסמכות - - -

יש לו.

אני אומר את זה ברור: אחרי שהמסקנות מוצגות לשר הממונה ולוועדה המשותפת, ובהגדרה גם יוצגו גם לציבור כולו, השר יכול לעשות מה שהוא חושב לנכון לפי שיקול דעתו. הוא יכול להגיד שהמסקנות לא מקובלות עליו - - -

הוא יגיד שהמסקנות מקובלות עליו, אבל בגלל שייקח שנה ליישם אותן עדיין הוא ירצה - - -

זה גם סוג של פתרון ביניים.

אל תחפש כבר דרך איך לצאת מזה, תעשה לי טובה.

הוא יכול לשמור על סמכות ההקפאה גם במקרה כזה.

כן, זה מה שאני אומר, שצריך לשמור על סמכות ההקפאה גם במקרה כזה, שלא יגישו בג"ץ - - -

איפה נאמר אחרת?

כי יכולים להגיש בג"ץ. השר יוציא צו - - -

אמרנו שיוצגו לו המסקנות ואחרי זה הוא עושה מה שהוא רוצה.

אז צריך להבהיר את זה גם בניסוח של החקיקה.

נבחן אם צריך להבהיר את זה. אם יהיה - - -

ככל שיהיה צורך, יובהר.

עוד הערות לסעיף הזה? אין. הקראנו את כל סעיף 1, לרבות התוספת שהוספנו עכשיו. מי בעד סעיף 1 המתוקן?
הצבעה

בעד סעיף 1 – פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.

תודה, התקבל פה אחד.

אני לא חושבת שקראו את כל הסעיף, אדוני.

צריך להקריא את כל הסעיף, כי אני חושבת שזה יבוא אחרי הסעיף שלא הוקרא עדיין.

אוקיי. תקרא את הכול ליתר ביטחון.

"תיקון סעיף 28א. בסעיף 28א לחוק העיקרי: (1) בסעיף קטן (ב) יבוא: (א) בפסקה (7), המילה "ואילך" – תימחק. (ב) בפסקה (8), במקום "ואילך" יבוא "ו-2012". (ג) אחרי פסקה (8) יבוא: "(9) בשנת 2013 ואילך – בשיעור של 5%"
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1)(1) על אף הוראות סעיף קטן (א)(9), נחתם הסכם מימון רשאי השר לקבוע בצו, בהסכמת שר האוצר, לגבי השנים האמורות באותה פסקה כי ההפחתה תהיה בשיעור של 0%. (2) מצא השר כי הופר הסכם המימון הפרה מהותית שאינה מאפשרת לקיימו, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לבטל צו שנתן לפי פסקה (1).
(3) ביטל השר צו לפי הוראות פסקה (2) תופחת האגרה בשיעור האמור בפסקה (9) של סעיף קטן (ב), החל בשנה שלאחר השנה שבה בוטל הצו".
בסעיף זה- "הסכם מימון"- הסכם בין משרד האוצר לבין רשות השידור, בדבר הסדרת דרכי המימון של יישום התוכנית להבראת הרשות, כהגדרתה בסעיף 32."

בתוך זה ישולב מה שהקראת קודם.

ברור.

האישור של ההקפאה בסוף הוא לא באישור הוועדה המשותפת?

אם אתה רוצה לתת לשרים את שיקול הדעת אם להפחית, השאלה היא אם יש במקרה כזה מקום - - -

אבל אם נתת עכשיו סמכות, אז גם ככה אם הוא לא מקבל את מסקנות הוועדה לא להפחית זה יחזור לכאן. בתור הוועדה המשותפת, אם תקבל מסקנות של הוועדה של השר הממונה אז בעצם נטרלנו. זה לא יעבוד.

שתי דקות הפסקה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 10:29 ונתחדשה בשעה 10:30.)>

רבותי, הדיון התחדש. נא לשבת.

הקראתי עד הסוף של סעיף 28א.

מי בעד הסעיף? אושר פה אחד.

"הוראת שעה לשנים 2012-2015.
(א) לגבי השנים 2015-2012 יקראו את סעיף 44ג לחוק העיקרי כך שסעיף קטן(א) לא יחול.
(ב) לגבי השנים 2015-2012 יקראו את התוספת לחוק העיקרי כך:
(1) לגבי שנת 2012 ו-2013 – (א) בסעיף 2 במקום "180" יבוא "75". (ב) בסעיף 4 במקום "שלושים ושישה אחוזים", יבוא "חמישה עשר אחוזים". (ג) בסעיף 5 במקום "מעשרה אחוזים", יבוא "מחמישה אחוזים".
(2) לגבי שנת 2014- (א) בסעיף 2 במקום "180" יבוא "100". (ב) בסעיף 4 במקום "שלושים ושישה אחוזים", יבוא "עשרים אחוזים". (ג) בסעיף 5 במקום "מעשרה אחוזים", יבוא "משישה אחוזים".
(3) לגבי שנת 2015- (א) בסעיף 2 במקום "180" יבוא "125". (ב) בסעיף 4 במקום "שלושים ושישה אחוזים", יבוא "עשרים וחמישה אחוזים".

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) לגבי השנים האמורות בו, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, להעלות בצו את היקף השידורים וסכומי ההוצאה המפורטים בסעיף זה, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
(1) לא נחתם הסכם מימון כהגדרתו בסעיף 28א(ב1), עד ליום 31 בדצמבר 2012; (2) הפרה הרשות את הסכם המימון כהגדרתו בסעיף 28א(ב1) הפרה מהותית שאינה מאפשרת לקיימו."
(ד) קבע השר צו בהתאם לסעיף קטן (ג), תחול העלייה בהיקף השידורים ובסכומי ההוצאה בשנה שלאחר השנה שבה ניתן הצו".

אולי תסביר לי, לא הבנתי. אתה כותב פה מצד אחד להעלות בצו את היקף השידורים ומצד שני מורידים את ההשתתפות. אז איך הוא יכול להעלות?

טוב, בואו נעבור לסעיף אחר כי מנסים אולי להגיע להסכמה. אנחנו עושים השהייה.

יש את פקודת התעבורה.

אוקיי. מה עם פקודת התעבורה?

זה הסכום הנוסף שגובה משרד התחבורה עבור רשות השידור יחד עם רישיון הרכב, בהתאם לפקודת התעבורה. אקריא את הסעיף הזה.
"תיקון סעיף 84 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] בפקודת התעבורה [נוסח חדש], בסעיף 84 -
(א) אחרי סעיף קטן (ג1)(1) יבוא:"(2) החל בשנת 2013, השר שהממשלה הסמיכה אותו להיות ממונה על ביצוע חוק רשות השידור (בסעיף זה - "השר") יהא רשאי לקבוע בצו, בהסכמת שר האוצר, כי לא יפחת הסכום הנוסף ובלבד שנחתם הסכם מימון.

(ב) אחרי סעיף קטן (ג1) יבוא: "(ג2)(1) מצא השר כי הופר הסכם המימון הפרה מהותית שאינה מאפשרת לקיימו, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לבטל צו שנתן לפי פסקה (2) של סעיף קטן 84(ג1). (2) ביטל השר צו לפי הוראות פסקה (1) יפחת הסכום הנוסף בשיעור האמור בסעיף קטן (ג), החל ב-1 באפריל של השנה שלאחר השנה שבה בוטל הצו". בסעיף זה- "הסכם מימון"- הסכם בין משרד האוצר לבין רשות השידור, בדבר הסדרת דרכי המימון של יישום התוכנית להבראת הרשות, כהגדרתה בסעיף 32 לחוק רשות השידור, תשכ"ה-1965. (ג3) קבע השר בצו כי לא יפחת הסכום הנוסף בהתאם לפסקה (2) של סעיף קטן (ג1) לאחר ה-15 בינואר של שנה מסוימת, תחול ההקפאה בהפחתה של הסכום הנוסף ב-1 באפריל של השנה שלאחר מתן הצו".

אני מבקשת להעביר לנו את הנוסח ברגע זה, כדי שנוכל לצלם אותו ולחלק אותו לחברי הוועדה.

אגב, העברנו את זה לוועדה.

כן, אז אני טועה? אם אני טועה אני מתנצלת מראש.

"במקום הסיפא לפי סעיף קטן (ג) יבוא לפי סעיפים קטנים (ג1) עד (ג3)".

הסבר.

בעיקרון, זה שיקוף של הסעיף שהצבעתם עליו, של אגרת רשות השידור.

אבל בלי התוספת, כי זה קשור לרכב ולא לטלוויזיה.

כן, נכון. הדבר היחיד שהוספתי פה, שלא היה בנוסח שפרסמתם באתר, זה מאחר שמי שגובה עבור רשות השידור את הסכום הנוסף זה משרד - - -

זו בעצם סמכות להקפיא הוזלה באגרת הרדיו?

כן, להקפיא את ההפחתה שקבועה היום בפקודת התעבורה, באותו מתווה.

לא הבנתי שום דבר.

אגרת רשות השידור מחולקת לאגרת רדיו ואגרת טלוויזיה.

בקשר לאגרת הרדיו – זה מה שרציתי להבין. יש הפחתה או אין?

לפי החוק היום, יש הפחתה גם באגרה שנגבית מפקודת התעבורה. הרעיון הוא שלשר תהיה סמכות להקפיא גם את ההפחתה הזו.

יש אגרת טלוויזיה, שזו אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה. זה על פי חוק רשות השידור. בפקודת התעבורה יש סכום שמשרד התחבורה גובה עבור רשות השידור יחד עם רישיון הרכב, וזה נקרא "אגרת הרדיו". זה הסכום הנוסף.

בסלנג.

הסעיף שהקראתי עכשיו בפקודת התעבורה מקנה לשר סמכות דומה לסמכות שהצבעתם עליה - להקפיא את ההפחתה באגרת הטלוויזיה – להקפיא את ההפחתה שקבועה ביחס לסכום הנוסף בפקודת התעבורה, בלי ההערה הנוספת, שלא רלוונטית, שעכשיו הוספתם.

רק אוסיף שהתוספת שהוספנו לעומת הנוסח שפורסם, מאחר שמשרד התחבורה מוציא את רישיון הרכב לאזרחים בינואר, אז אם יש שינוי בסכום הנוסף צריכים לקבל את המידע הזה עד ל-15 בינואר. לכן הוספנו איזושהי התאמה שלא תעמיד את משרד התחבורה במצב בעייתי.

הערות? אין. מי בעד הסעיף?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

נגד – אין

הסעיף אושר פה אחד.

תודה, הסעיף אושר פה אחד.
יש עכשיו את הנושא של הלשון העברית. אתם מסכימים לסיפור של הלשון העברית?

הכנו נוסח.

אז קודם כל בואו נצביע על הבקשה שלי לדיון מחדש. מי בעד הבקשה?

הצבעה
בעד הבקשה לדיון מחדש – פה אחד

נגד – אין

הבקשה לדיון מחדש נתקבלה.

תודה, הבקשה אושרה פה אחד. הסעיף נפתח.

לאור בקשת יושב ראש הוועדה שהוצגה בנושא הזה, הנחנו לפני היועצת המשפטית נוסח.

תקרא אותו, בבקשה.

מבוקש להוסיף בסעיף 3 לחוק העיקרי, שמדבר על תפקידי הרשות, מטרה נוספת שהיא: לקדם את השימוש בשפה העברית, בין היתר, לאור החלטות המוסד העליון ללשון העברית, כהגדרתו בחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953.

הערות?

מה עם שאר השפות, שהן רשמיות? יש עוד אזרחים, לא רק דוברי עברית.

בין תפקידי הרשות יש גם ביטוי לדברים נוספים.

מה זה לקדם בדיוק?

רק אגיד שבמטרות הקיימות יש: לקדם את היצירה המקורית הישראלית ולקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסייה הדוברת ערבית ולקדם את ההבנה והשלום עם המדינות השכנות.

באיזו פסקה אתה?

אחרי כל התיקונים, זו פסקה (10).

ומי מפקח על הצד הזה, של הדסק הערבי?

רשות השידור.

במתכונת הקיימת?

לא, יש תיקון.

אז בואי נסביר את זה.

בבקשה.

אני המנכ"לית של האקדמיה ללשון העברית. לצדי יושבת רות אלמגור רמון, שהיא יועצת הלשון של רשות השידור. ראשית, אני מודה גם ליושב ראש וגם למנהלת הוועדה שאפשרו את הדיון המחודש הזה. גם אנחנו שלחנו את הנוסח שלנו, שוודאי נמצא בפניכם.

נמצא.

הסיבה לבקשה שלנו היא שהנוסח שראינו לפנינו הוא כללי מדי, בוודאי לא משקף את המעמד של ה- - -

מה חסר לך בו?

מה שהצענו מופיע בנוסח, שאני מוכנה לקרוא אותו. הוא נוסח יותר מפורט ממה שהציג עכשיו האדון וחבל, אולי, שלא נדברנו בינינו קודם.

הנוסח שאתם הצעתם הועבר לאדון, שהוא נציג הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה. הוא בדק איך ניתן להתאים את הרעיון שבא לידי ביטוי שהצעתם ולשלב אותו במסגרת מטרות חוק רשות השידור.

אז רק אסביר שהנוסח שהגשנו כולל דברים שהיום נוהגים ברשות. זאת אומרת, אלה לא דברים אחרים. הם נוהגים היום ברשות, הם נהגו בעבר ברשות, ואנחנו רוצים לוודא שההישגים של העברית ברשות השידור, שזה נושא כל כך מרכזי שם, יישמרו גם בעתיד. לכן חשבנו ששווה לפרט קצת יותר ממה שהיה. אם זה לא סותר איזשהו דבר, אז למה לא?

תקריאי את הנוסח שלכם ונשמע את ההערות שלהם.

הנוסח שלנו הוא: לשדר בעברית תקינה ועשירה, על-פי החלטות האקדמיה ללשון העברית ובהנחיית יועצי הלשון, להדריך את השדרים בתחום הלשון העברית, לקדם את הקריינות העברית, לטפח את הכרת הלשון העברית ואת השימוש ולשלב בשידורים תוכניות בענייני לשון.
כל הדברים האלה, אגב, מתקיימים ברשות השידור, התקיימו גם בעבר.

התקיימו גם בלי שזה כתוב בחוק, אז למה צריך להוסיף את זה לחוק?

האם הכוונה היא לדבר עברית בחי"ת, עי"ן ורי"ש או לדבר את העברית שקיימת עכשיו, שהרוב מדברים? ומה לגבי השפה הערבית? האם השדרים והמומחים בשפה הערבית הם באמת כולם ערבים או רובם יהודים, מינוי של שב"כ, שיתאימו את - - -

מינוי של מי?

שב"כ. אלה יהודים דוברי ערבית, יוצאי יחידות מודיעין, והם מדברים את השפה הערבית. אז אולי שיהיה אותו דבר לגבי השפה הערבית או לגבי שאר השפות גם.

עוד לא גמרנו עם העברית.

אנחנו באמת מדברים אך ורק על העברית. זה לא שייך לשפה הערבית בכלל.

בואו ננסה להתקדם. בבקשה, מר פולק.

נדמה לי שנושא השפה העברית ברשות השידור, למרות הרצון הטוב של המנהלים – והרצון הטוב ישנו שם - פרוץ לכל אורך הדרך. השימוש בשפה הלועזית, השימוש במילים כמו comeback, primaries וכן הלאה נפוץ על-ידי שדרי רשות השידור. יש שימוש במושגים באנגלית בפרסומות, ששם מטמיעים אנגלית לא נכונה. למשל, listening – מילה שלא קיימת באנגלית, לא קיימת בעברית, אבל מביאים אותה במסגרת פרסומת. המצב היום הוא קשה, הוא לא טוב. ברשות המצב של העברית קשה. כשאנחנו פונים להתלונן אין לנו דרך התלונן משום שהדברים לא קבועים בחוק ולא נמצאים בחוק. לכן ההצעה של האקדמיה היא הצעה מצוינת לטעמנו.
לגבי הנושא של הערבית, יש סעיף שמדבר - - -

תן לגמור מסיבה אחת. בבקשה.

לגבי הנושא של השפה העברית והאקדמיה, אנחנו חושבים שזה יהווה מכשול להרבה אמנים, יוצרים ושדרנים שרוצים להגיע לטלוויזיה ויש להם שפה אחרת. אוטומטית רשות השידור, שאמורה לשרת את העם על כל גווניו, לא תגיע ולא תדבר אל קהל - - -

מה זה שפה אחרת?

השפה העממית שנמצאת ברחוב. האקדמיה, זה לא התפקיד שלה להיות מין רגולטור של תכנים. זה אומר שכאילו נמצא שם שדרנים עם אותו גוון תרבותי, עם אותו ראש, וקהל מאוד גדול, שנמצא בשכונות ועיירות פיתוח לא יהיה מחובר לזה.

לא מזמן הייתה תוכנית של ירון לונדון על השפה העברית, ואנחנו גם השתתפנו בה. האקדמיה הישראלית אמרה שהיא לוקחת המילים שלה מתוך ההווי התרבותי ולא שמעתי שהם צריכים לבוא ולתת את - - -

תודה רבה.

השאלה היא איזה מבטא יהיה עדיף – הפולני, הרוסי או המרוקני?

זו מדינה קולטת עלייה, בסוף - - -

אז לא לפסול אף אחד.

בהמשך לדברי המנכ"ל קודם, כמובן שהנושא של קידום השפה העברית הוא מתפקידי רשות השידור גם בלי שזה יהיה כתוב. אנחנו תומכים בנוסח שהוקרא על-ידי נציג משרד ראש הממשלה, הוא נוסח שנראה לנו כללי ומספק בנסיבות העניין. אנחנו מציעים לא להיכנס יותר מדי לרזולוציה של שידור תוכניות בענייני לשון, שזו כבר התערבות בלוח המשדרים או הטלת כל מיני חובות, שאחר כך תהיה איזו תוכנית קנויה או תשדיר שישודר ברדיו - - -

לשדר בעברית תקינה ועשירה – זה משהו בעייתי?

זה קיים בכל מקרה.

מה הכוונה לשדר? האם כשבתוכנית דרמה שרכשתי מהיוצרים תישמע מילה בסלנג שלא אושר על-ידי האקדמיה יוכלו לבוא אליי ולהגיד שהפרתי את החוק? אז "קידום השפה העברית" נראה לנו מספק.

אני יושב ראש איגוד התסריטאים, בין היתר גם תסריטאי. אני רוצה להבין איפה בתוך החוק הזה זה מגביל אותי. לדוגמה, האם סדרה כמו "עספור" במסגרת מה שאתם מחפשים יכולה להיפסל? האם הולך יועץ לשוני לשבת אתי על התסריט שלי? הפעם האחרונה שזה קרה הייתה בשנות ה-80 בערוץ החינוכי. האם ירמי יוכל להביא את הדרמות שלו, שמדברים בהן סלנג? אני תומך לגמרי במה שהוא אומר, איך החוק מגביל את ירמי ואומר לו איך לדבר בדרמות שלו?

בנוסח שהוועדה כבר אישרה יש בתוך המטרות את נושא הקידום של השפה העברית. זה נמצא בפסקה (9) בנוסח שאישרתם כבר לפני זמן. נצטרך להוריד את זה ולהכניס סעיף קטן בנוסח שהקריא עידו, והנוסח הזה הוא מאוד מפורט גם ככה. אבל לבקשתו של יושב ראש הוועדה הכנסנו, עם הפניה להחלטות האקדמיה. כבר עכשיו זה נותן דגש על משהו שלא היה קיים בחוק עצמו.

אתם יכולים לחזור על זה?

אקריא. "לקדם את השימוש בשפה העברית, בין היתר, לאור החלטות המוסד העליון ללשון העברית כהגדרתו בחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953.

אפשר, אדוני, להוסיף שפוליטיקאים שמגמגמים או מדברים עברית עילגת לא יעלו לשידור?

הנוסח הזה הוא מאוד מפורט ביחס למקובל בחקיקה, אבל לבקשתו של היושב-ראש - - -

ביקשנו להכניס קצת תוכן לסעיף הזה, שלא יגיד את המילה הזאת "קידום". מה זה בדיוק קידום?

בואו נזכיר איפה אנחנו נמצאים - במטרות רשות השידור. יש פה 15 פסקאות, שכולן מדברות על מטרות רשות השידור באופן כללי. פה מתבקשת הוראה שהיא פרטנית יתר על המידה לעומת מה שמקובל בחקיקה. עצם זה שיש אזכור של מטרה לקדם את השפה העברית, ובאופן שבו אנחנו מפרטים עוד יותר, אני חושבת שזה נותן מענה למה שאת מבקשת. פירוט היתר, לפי הבקשה שלכם, לא מקובלת בחקיקה ואני גם לא בטוחה שהיא נכונה לנוכח סוגי התכנים המרובים שיש בשידורי הרשות. זה לא רק מבזקי חדשות, יש הרבה סוגים של יצירה אחרת, שזה לא מתאים לה. חבל ליצור בחקיקה כבלים על גוף תוכן שמשדר.

דנה, בואי נוסיף: "לטפח את הכרת הלשון" בהמשך של: "לקדם את השימוש בשפה העברית ולטפח את הכרתה". בסדר? זה מוסיף עוד מוטיב.
מי בעד הנוסח, עם התיקון?
הצבעה
בעד – פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.

תודה, הסעיף אושר פה אחד. מה עוד נשאר לנו?

העברת תכנים באמצעים טכנולוגיים נוספים.

וגם רואה חשבון מבקר והבקשה לרביזיה של חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ.

" הוספת סעיף 44ו. אחרי סעיף 44ה לחוק העיקרי יבוא:

(א) הרשות רשאית להעביר תכנים באמצעים טכנולוגיים אחרים מן האמור בהגדרה "השידורים", שבסעיף 1, ובכלל זה, באמצעות רשת האינטרנט ובאמצעות מערכת רדיו טלפון נייד כמשמעותה בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982‏.

(ב) הרשות לא תעביר תכנים כאמור בסעיף קטן (א), אלא במקביל לשידורם בשידור ראשוני ברדיו או בטלוויזיה, או לאחר שידורם כאמור; ואולם רשאית הרשות להעביר חלק מהתכנים האמורים אף לפני השידור הראשוני כאמור או גם אם לא ישודרו ברדיו או בטלוויזיה, ובלבד שאינו חלק משמעותי מתכנים אלה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על שידורי חדשות כמשמעותם בסעיף 4א.

(ג) על תכנים המועברים לפי סעיף זה יחולו ההוראות לפי חוק זה החלות על שידורים, למעט 44ג, בשינויים המחויבים.
(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לשלב באתר האינטרנט שלה הודעות פרסומת, ובלבד שהן יופרדו מהתכנים המועברים על ידה באתר, בהתאם לכללים שקבעה המועצה; בסעיף זה, "הודעות פרסומת" - למעט תשדירי פרסומת.
(ה) אין בהוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) כדי למנוע מהרשות את האפשרות להעביר תכנים כאמור בסעיף קטן (א) הכוללים תשדירי פרסומת, במקביל לשידורם לפי הוראות סעיף 25א בשידור ראשוני ברדיו.""

אני מבקשת להזכיר מה היה בדיונים בקשר לעניין הזה. דבר אחד - הוועדה, כשהכינה בעבר את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, החליטה למחוק את סעיף קטן (ד), כך שלא יתאפשר לרשות השידור לשדר הודעות פרסומת במסגרת השידורים האלה. הנימוק היה, אם זכרוני אינו מטעני, שגם כך עוגת הפרסום במשק היא מצומצמת ויש עליה קופצים שלא יכולים להתפרנס, הגם שהם אמורים לבסס את השידורים המסחריים על הפרסומת, ולהכניס כאן גורם נוסף – רשות השידור. מה גם שזו רשות ממלכתית שתתחרה בגורמים המסחריים וזה לא ראוי.
הערה שניה הייתה שעל התכנים המועברים לפי סעיף זה יחולו הוראות החוק, למעט הסעיף המחייב כמות מסוימת או מכסה מסוימת של הפקות קנויות, שזו התוספת שהוצע עכשיו להוסיף – למעט סעיף 44ג.

אני רוצה להבין: האם יש כוונה שרשות השידור תשדר תשדירי פרסומת באינטרנט?

לא תשדירי פרסומת, הודעות פרסומת.

מה זה שונה מהתשדירים? מה זה הודעות פרסומת? אני לא מכיר את המילה הזאת.

הכוונה המקורית היא באנרים שירוצו.

זו עוד מילה חדשה. יש היום כללים מוגדרים במדינת ישראל, והם - - -

לא, אין כללים.

מה לא? יש כללים מה מותר לרשות השידור לשדר כתשדירי חסות וכדומה. זה התכרסם, אבל זה עדיין עומד באיזשהו מקום, ומי שמשדר שידורים מסחריים במדינת ישראל מאוד חרד לפרוץ את החומות האלה ולהתיר גם תשדירי פרסומת ברשות השידור, שנהנית מאגרה ומעוד מקורות. אנחנו יודעים שיש לה קשיים כספיים אבל זה לא שייך לעניין. אני רוצה לדעת האם יש פה כוונה להתיר פרסומת ברשות השידור – לא ברדיו, ברדיו קיים – בטלוויזיה או באמצעי השידור - - -

בטלוויזיה לא. מדובר כאן רק על מה שנקרא כאן ה-new media.

היא כבר לא new.

גם בחוק המוצע יש כללים, כמו שהזכיר חבר הכנסת שי. מוצע שהפרסומות יהיו בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות.

כללים זה יפה.

מעבר לזה, מובהר בדברי ההסבר של הצעת החוק שלא מדובר בשידור שכולל ברצף גם פרסומות אלא הודעות פרסומת שהן נפרדות ומופרדות מהשידורים.

כך מקובל גם בערוצים המסחריים, אז מה ההבדל?

ברדיו תוך כדי שידור יש גם פרסומות. עם יהיה כמו ב-ynet, שיש שידור - - -

זה לא רדיו, זה אינטרנט. בערוצים המסחריים יש הפרדה בין התכנים באמצעות אות מסוים. זה קיים בחלקים בעולם, שבין הפרסומת ובין השידור יש אות שעולה ומבהיר שמדובר. ברור שזה צריך להיעשות. אני מדבר על התכנים – האם מדובר בהכנסת תשדירי פרסומת לרשות השידור?

הודעות פרסומת.

מה ההבדל?

זה בדיוק אותו דבר.

זה לא בדיוק אותו דבר. אני יכול לתת דוגמה - - -

מה עם הציבור? יש לו את זה מספיק באתרים המסחריים, למה גם באתר של השידור הציבורי הוא צריך - - -?

אני שואל, כי אני לומד פה על דבר חדש.

ב-ynet למשל, כשאתה רואה היום איזשהו תוכן ויזואלי אז בתחילת התוכן יש מעין פרסומת וגם בסוף. פה אומרים לך שלא בתוך התוכן הוויזואלי תראה שילוב של פרסומת, אלא זו תהיה הודעה נפרדת.

אבל יבוא ברצף השידורים. זה לא משנה.

לא, לא ברצף.

רק מילה בנושא. מלבד מה שהזכירה היועצת המשפטית בעניין הכרסום והפגיעה בשוק הפרסום, אנחנו שוכחים את האינטרס הציבורי. יש לנו מספיק פרסומות ובאנרים באתר המסחריים. אנחנו מדברים על האתר של רשות השידור הציבורית, למה גם שם הציבור צריך להתמודד בכלל עם באנרים?

למה לא?

כי השידור הציבורי, שדיברנו על האגרה ועל המימון הציבורי שלו, אמור להיות במידת האפשר וכמה שיותר נקי לחלוטין מהשפעות מסחריות. זה גם - - -

למה את מסכימה לפרסומת ברדיו?

אם יורשה לי לסיים את דבריי. זה גם מטרד ויזואלי, אנחנו יודעים איך זה עלול – עם או בלי כוונה - להשפיע על התכנים ועל השיקולים בטווח הארוך. כשיש אינטרסים כלכליים זה משפיע על התכנים.

למה את לא מתנגדת לפרסומת ברדיו? כל שעה יש עשר דקות פרסומת.

אנחנו מתנגדים גם לפרסומת ברדיו, אבל כרגע אנחנו דנים על אתר האינטרנט של רשות השידור.

בבקשה, ירמי. בדיוק דקה.

אני חושב שקודם כול, אם יש מקור נוסף לרשות השידור לקחת כסף חשוב מאוד לתת להם את זה, כי אני חושב שזה יוזיל את האגרה וייתן לעם להיות סוף-סוף מחובר לרשות השידור. בינתיים הזירה של האינטרנט נכבשה על-ידי ערוצי הטלוויזיה, כמו ערוץ 2 שיש לו את מאקו, וקרסו כל האתרים הקטנים. דווקא תחרות באינטרנט תעודד את האתרים הקטנים לצמוח ולעבוד.

תודה. כן, מר גילת.

אנחנו עוסקים בחוק שנחקק ב-1965, המדיה הדיגיטלית עוד לא הייתה קיימת אז. החוק אומר – ואולי הוועדה שיקים מנכ"ל משרד ראש הממשלה תצטרך לתת את הדעת על כך - שכל מי שברשותו מקלט טלוויזיה חייב לשלם אגרה. מספר מקלטי הטלוויזיה הולך ומצטמצם, הצפייה הופכת להיות בפלטפורמות אחרות – אינטרנט, סלולר, טבלטים וכל מה שעוד ימציאו. אם אנחנו רוצים להישאר עם הכנסות, והאגרה תלך ותפחת לפי התחזית הזאת, אנחנו חייבים להיות ערוכים לכך שיהיה לנו מקור הכנסות גם מהפלטפורמה החדשה.

אתה צודק באלף אחוז – האגרה קטנה, ההוצאות לא קטנות. אז צריך להגיד את זה על השולחן, להגיד: בואו נכניס גם את רשות השידור לעידן הפרסומות.

זה מה שאנחנו אומרים.

אבל זו החלטה שלא עברה דיון ציבורי מספיק.

אבל חבר הכנסת שי, אנחנו לא מדברים על הטלוויזיה. אנחנו מדברים על האינטרנט, ובאינטרנט באופן מאוד מסוים - - -

אני מדבר על רשות השידור בכלל.

תודה. חבר הכנסת אלכס מילר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שיש פה רציונאל מצד אחד, מצד שני, כמו שאמר חבר הכנסת נחמן שי, יש בסוגיה הזאת תוספת - - -

אנחנו מעלים את הסעיף להצבעה, כאשר בסעיף (ד) שנוגע לפרסומות התחלת הנוהל הזה תהיה כפופה לאישור הוועדה המשותפת.

אני רוצה להבין. הוועדה תצטרך לאשר שני דברים – גם את תחילת שידורי הודעות הפרסומת לפי סעיף זה וגם את הכללים שתקבע הרשות.

מה זה אומר תחילה? זה נכנס לתוקף כשהחוק נכנס.

החוק מדבר על כך שהמועצה תתקין את הכללים. אנחנו לא רוצים לחכות לכינונה של המועצה, אז בהוראות המעבר שיהיה – הוועד המנהל יתקין.

הבנתי, אבל אני רוצה להבהיר שוב. א', הוועדה המשותפת תאשר את הכללים שתקבע המועצה או, בתקופת המעבר, הוועד המנהל. גם אם הוועדה תאשר את הכללים האלה, היא צריכה לתת אישור נוסף לתחילת הכללת - - -

זה יכול להיות באותה ישיבה.

יכול להיות, אבל אלה שני אישורים שונים.

אבל אנחנו מבקשים מכם שלא יקרה מצב שאתם מנהלים משא ומתן עם חברות שיש לכם התחייבות כלפיהן לעניין של חוזים ומימון ללא אישור של הוועדה המשותפת. שלא יבואו אלינו ויגידו: סגרנו, עכשיו אנחנו בבעיה.

מי בעד הנוסח שהוקרא?

לא הבנתי איזה הקלה, ויתור או שלב חדש עשית. זה חוזר הנה פעם נוספת?

יש שלב חדש. עקרונית מאפשרים לרשות השידור לכלול בשידורי האינטרנט ובשידורי הסלולר שלה הודעות פרסומת. זה העיקרון המוצע, אבל הם לא יוכלו להתחיל לשלב את זה בפועל בשידורים שלהם אלא אם יתקיימו שני דברים: א', ייקבעו כללים לכך באישור המועצה או הוועד המנהל באישור הוועדה המשותפת; ב', הוועדה המשותפת גם תאשר את מועד תחילת הכללת שילוב שידורי הודעות הפרסומת.

כן, יש לך משהו מאוד חשוב, שאתה חושב שישנה את ההצבעה?

כל עוד מדובר בבאנרים בסעיף (ד), כמו שנציג משרד ראש הממשלה ציין, אני חושב שראוי להגדיר באופן ברור שמדובר בבאנרים כי, כמו שצוין פה, עוגת הפרסום קטנה והערוצים המסחריים מתבססים אך ורק על עוגת הפרסום. אם רשות השידור תנגוס בעוגה הזאת - - -

הדברים שלו מחייבים תיקון, משום שאם כך, צריך להסמיך את המועצה בכללים האלה להגדיר גם מה זה הודעות פרסומת. זה נכון שאין הגדרה מה זה - אנחנו יודעים למה הכוונה, אבל אין הגדרה.

זה גם משתנה במהלך השנים.

למעט תשדירי פרסומת.

אני יודעת מה זה "למעט", אני לא יודעת מה זה כן.

היום זה באנר, מחר ימציאו המצאה חדשה. אתה צריך להגדיר מה בדיוק. זה מאוד נוח כשמשאירים את זה מעורפל. להם דווקא מוגדר בצורה מאוד ברורה, אבל הם מסחריים ואתה נהנה ממימון ציבורי. תגדיר עד איפה וכמה מותר לשלב את זה, שזה יהיה מדויק. זה גוף פרטי, זה לא במימון ציבורי. הם לא צריכים לתת לך דין וחשבון מה הם עושים באתר הפרטי שלהם.

למה אתה רוצה להיות איפה שהם נמצאים? בקצה כל הבאנרים האלה יושבות אותן חברות פרסום. למה הצרכן בישראל צריך לקבל את אותו דבר שהוא מקבל במגזר הזה בטלוויזיה הציבורית? אם הם רוצים למצוא שיטה אחרת לשים מסביב דברים אפשר למצוא גיוס כספים מעניין יותר מאשר ללכת עוד פעם ל"קוקה קולה" ול"אוסם".

להוסיף הוראה לפיה המועצה או הוועד המנהל יקבעו גם הוראות לעניין הגדרת הודעת פרסומת.

צריך להגדיר מה זו הודעת פרסומת. זה מושג חדש.

מה זה באנר ומי יושב בקצה של הבאנר הזה?

אנחנו מצביעים על הסעיף. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.

תודה, הסעיף אושר פה אחד.

התיקון של הוראת המעבר בהתאם.

דנה, מה הסיפור של המבקר?

יש אישור של יושב ראש הכנסת להמשיך את דיון הוועדה במקביל למליאה, כפוף להצבעות.

הכנסנו סעיף בדיונים הקודמים לעניין רואה החשבון המבקר. התיקון שמוצע עכשיו הוא על אופן המינוי של אותו רואה חשבון, לעניין השכר שלו ולעניין משמעות של הדוחות והדיווחים שאותו רואה חשבון מוסר.
אם אדוני רוצה, אכנס לעומק. אנחנו מציעים שמי שימנה את אותו רואה חשבון מבקר זה רשות החברות הממשלתיות, ולהחיל על המינוי שלו ועל השכר שלו הוראות לפי חוק החברות הממשלתיות. כמו כן, אנחנו רוצים לאפשר לרואה החשבון לעיין בכל מסמכי הרשות. אגב, נוסח דומה התקבל כבר עכשיו, אנחנו פשוט מסדרים אותו יותר מאשר הנוסח שקיבלתם כי החלנו הוראות מחוק החברות. על אותו רואה חשבון יחולו גם הוראות נוספות מתוך חוק החברות. אם נודעו לרואה החשבון, אגב אותן פעולות ביקורת שהוא מבצע, ליקויים מהותיים בבקרה החשבונית של הרשות הוא ידווח על זה ליושב ראש המועצה ולרשות החברות הממשלתיות ואז יושב ראש המועצה יצטרך לכנס את המועצה ללא דיחוי ולדון בנושאים שהובאו לידיעתו. כמו כן, אנחנו קובעים אחריות לרואה החשבון כלפי הרשות ורשות החברות הממשלתיות. אנחנו גם קובעים הוראה שאומרת שאין בהוראות סעיף זה כדי למנוע אחריות של רואה החשבון לפי כל דין אחר.

מי ממנה, רשות החברות?

רשות החברות הממשלתיות.

והוא או היא מדווחים למי?

קודם כול מדווחים למועצה, וגם לרשות החברות הממשלתיות.

מי הבוס שלו/שלה?

אין בוס במובן הקלאסי, כיוון שרואה החשבון הוא מבקר. כשמו כן הוא, הוא חיצוני לחברה.

לא במקום מבקר הפנים?

ממש לא במקום המבקר הפנימי, זה בנוסף.

זה דבר חדש, זה לא היה בעבר.

זה נמצא כבר היום בתוך החוק. הכנסנו בחוק את עצם הקיום של רואה החשבון. זה קיים בחברות הממשלתיות.

אבל אף רשות לא עומדת במקום שעומדת רשות השידור.

כן, בבקשה.

המצב כיום הוא שרואה החשבון המבקר מתמנה על-ידי ועדת מכרזים של מוסדות הרשות, שההנהלה לא מעורבת בה. נבחר אחד מהטופ 4 בארץ. אנחנו לא חושבים שיש מקום שיהיה עוד רגולטור על רשות השידור, אנחנו לא מבינים את הקשר בין רשות החברות הממשלתיות לרשות השידור.

הוא לא רגולטור, הוא מפקח. יש הבדל גדול מאוד בין להגיד מה לעשות לבין להסתכל אם עשית נכון או לא נכון.

אבל היום הרשות כפופה לממונה על השכר של משרד האוצר מכוח הסכם המימון, שמסתכל בדיוק מה הרשות - - -

<(היו"ר אלכס מילר, 11:16)>

אם הכול היה בסדר, אדוני, לא היינו יושבים כאן. תאמין לי. חבר הכנסת נחמן שי, מה אתה אומר?

אני חושב שזה רעיון לא רע.

חברים, אני מעלה את הסוגיה הזאת להצבעה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה לדיון מחדש – פה אחד

נגד – אין

הבקשה לדיון מחדש נתקבלה.

תודה, הסעיף אושר.

עכשיו ההצבעה הייתה על עצם הבקשה לדיון מחדש, עדיין לא על הסעיף.

אקריא את הסעיף.
"רואה חשבון מבקר 23ח – (א) רשות החברות הממשלתיות תמנה לרשות רואה חשבון מבקר; על מינוי רואה החשבון ועל שכרו יחולו ההוראות לפי סעיף 44 לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים.
(ב) רואה החשבון רשאי לעיין בכל עת במסמכי הרשות הדרושים לו לצורך מילוי תפקידו ולקבל הסברים לגביהם.
(ג) רואה החשבון המבקר רשאי להשתתף בכל ישיבת מועצה הדנה בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולות ביקורת או בישיבת מועצה המתכנסת לפי סעיף קטן (ו).
(ד) על רואה החשבון המבקר יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 45 לחוק החברות הממשלתיות והוראות סעיפים 160 ו-161 לחוק החברות.
(ה) נודע לרואה החשבון המבקר אגב פעולת הביקורת, על ליקוים מהותיים בבקרה החשבונאית של הרשות, ידווח על כך ליושב ראש המועצה ולרשות החברות הממשלתיות.
(ו) הודיע רואה החשבון המבקר על ליקויים כאמור בסעיף קטן (ה), יזמן יושב ראש המועצה, ללא דיחוי, ישיבת מועצה לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו.
(ז) רואה החשבון המבקר אחראי כלפי הרשות ורשות החברות הממשלתיות לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים.
(ח) אין באמור בסעיף קטן (ז) כדי למנוע קיומה של אחריות של רואה החשבון המבקר לפי כל דין."
זה נוסח הסעיף. צריך להתאים גם את הוראות המעבר בהתאם, כי זה חל לפי הסעיף הקודם.

לפי הסעיף הקודם הוראת המעבר אומרת ש- - -

בתקופת המעבר, בסעיף 23ח לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, במקום "המועצה" יבוא "הוועד המנהל", ואולם מי ששימש כרואה חשבון מבקש של הרשות ערב יום התחילה יוסיף לשמש בתפקידו לפי תנאי ההסכם בין הרשות לבינו ערב יום התחילה. לעניין מינויו לתקופת כהונה נוספת יחולו לגביו הוראות סעיף 23ח(ב) לחוק העיקרי, בנוסחה לפי חוק זה.

מה שאנחנו צריכים זה להכניס גם את העניין של הגבלת הקדנציה, לשלב אותו בתוך זה.

שם יש הגבלת קדנציה? אז תודיעי שאת רוצה.

זה כבר התקבל בנוסח הקודם.

אבל את רוצה לשנות את הנוסח. איפה ההחלטה של הגבלת קדנציה?

בנוסח שהיה.

אבל ביקשת להחליף אותו.

לא צריך את הסעיף הזה. זה יורד, וזה גם יורד מהערת המעבר.

רבותי, מה קורה פה? מישהו נעל את הדיון? אנא לשמור על - -

אדוני היושב ראש, הסעיף שעליו צריך להצביע הוא סעיף 23ח, כנוסחו החדש כפי שקראה עורכת הדין נויפלד, פלוס התאמת נוסח בהוראת המעבר, שאושרה בעבר, ללא הגבלת קדנציה של רואה החשבון המבקר.

בחקיקה הראשית.

ברור.

רבותי, יש הערות? אין הערות. אני מעלה את הסעיף, עם כל התיקונים שהיו כאן, להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד הסעיף – רוב

נגד – אין

נמנעים – מיעוט

סעיף 23ח נתקבל.

תודה, הסעיף אושר.

עכשיו אנחנו צריכים לעבור לבקשתה של חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ.

אני אייצג אותה. מדובר על הייצוג של היוצרים במוסדות של הרשות, במועצת הרשות. אני מבין שחל שינוי במעמד שלהם שם ואני רוצה להבין יותר טוב. בעבר ליוצרים היה ייצוג במועצת הרשות וגם בוועד המנהל. מה השינוי הזה אומר כרגע, כשעוברים למועצה, מבחינת הייצוג של היוצרים? אני חושב שחשוב שהרבה גורמים יהיו מיוצגים בגוף הציבורי המרכזי הראשי של הרשות, ואני רוצה לדעת מה קורה עכשיו.

אדוני מציע להוסיף למועצה חברים? לבטל חברים?

כמה יש עכשיו?

13.

יש 13 חברים, אבל כמה מהם נציגים של היוצרים?

כרגע אין נציגים.

כשאנחנו מדברים על יוצרים אנחנו מתכוונים אנשי מקצוע. כמו שבוועדות תכנון, מן הסתם, יש איזה ארכיטקט, איזה מהנדס - - -

כתוב בנוסח שעבר: ארבעה נציגי ציבור בעלי מעמד בתחום התרבות, החינוך, היהדות - - -

זה לא יוצר. אנחנו רוצים אנשי מקצוע.

אפשר להוסיף "יצירה".

אתם מודעים לכך שמי שחבר במועצה לא יכול לעשות עסקים עם הרשות.

לכן אנחנו אומרים אנשי מקצוע. זה לא אנחנו, שיהיה ברור. זה אנשי מקצוע מהתחום, שיישבו במליאה.

אני משוכנע שצריך להיות ייצוג לתחום הזה.

יצירה.

בדיוק.

מה זה יצירה?

רגע, כולם ביחד צועקים, אף אחד לא - - -בבקשה, הממשלה. אתם מכירים את הבקשה הזאת, מה אתם מציעים?

יש לנו כרגע ארבעה נציגים שיש להם מעמד בתחום התרבות, החינוך והיהדות. יש אופציות לכל מיני תחומים. אני כשלעצמי חושבת שזה נכנס ממילא לתחום התרבות, אבל אפשר להוסיף פה, אם אתם רוצים, גם בתחום היצירה.

שניים מהנציגים צריכים להיות אנשי מקצוע בתחום היצירה הטלוויזיונית. זה הכול.

אין פה עניין מנדטורי מי הם אותם נציגים. אנחנו מציעים להוסיף במפורש, לתת להם בחוק מעמד מיוחד בזה שאנחנו מציינים אותם, למרות שאני חושבת שלתחום התרבות גם יצירה נכנסת. אפשר לבוא ולציין מפורשות שמדובר - - -

אדוני היושב ראש, אני מכיר את הנושא הזה גם מאז שהקמתי את המליאה. זה מייצר בעיות אם הדברים לא כתובים בצורה ברורה והם נתונים לפרשנות. מה שאני מציע שהדברים ייכתבו וייאמרו בצורה מפורשת, כי אחר כך כל קרמיקה, כל מקרמה נהיה - - -

אז אפשר להגיד "יצירה טלוויזיונית".

לפני שאת מציעה משהו, אני רוצה לבקש ממך סעד. אני רוצה להבין איך אנחנו לא קיימים באנומליה שקיימת היום, שיש מועצה ששני היוצרים בה הם זמרים ואין שם איש אחד שמבין בטלוויזיה ומייצג. איך אנחנו מתקנים את זה היום, ואיך אנחנו מבטיחים שדבר כזה לא יקרה בהמשך?

זה לב העניין. אני מסכים עם איתן שיצירה זה מונח יותר מדי כללי, אחר כך נידרש לוועד הלשון שיגדיר מה היא יצירה. גם מסי לפעמים נחשב כיוצר בתחום הספורט, יוצר שערים. בשיטה שיש כמה קטגוריות - - -

חשוב לי להבהיר לי משהו. אין פה נציגות למגזרים.

אתם חושבים שבוועדות תכנון - - -?

אחרי שאמרתי את זה – וזה לא קשור לוועדות תכנון כי בוועדות תכנון - - -

אין שם מהנדסים?

כצ'לה לא ביקש פה נציגות לשני חובשי כיפה?

אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה להציע הצעה. בסעיף 3 הפסקה השלישית אומרת כרגע שיש ארבעה נציגי ציבור בעלי מעמד בתחום התרבות, החינוך וכו'. נפריד את זה ונעשה שלושה נציגי ציבור בתחומים האלה ונציג אחד בתחום היוצרים.

שניים.

שלושה חובשי כיפות - - -

חברים, חברים. תפסיק עם הסיסמה הזאת של חובשי כיפות. אף אחד לא אישר פה חובשי כיפות, ואין לנו שום דבר נגד חובשי כיפות. מתוך הארבעה נציגים, גם ליהדות יש משהו לומר וגם לציונות וגם לחינוך, אז אם אתה חושב שחצי מזה צריך להיות רק יוצרים - - -

לא, אני חושב שגם נשים צריכות להיות שם, ואני חושב שצריך להיות גם חובש כיפה אחד שהוא יוצר.

דאגנו לכול.

אני רוצה לומר הערה. הבעיה היא לא עם הרשות. מהניסיון, כשאתה מגיע לפרקטיקה, אפשר שארבעה יהיו יוצרים או אף אחד לא יהיה או שזאת תהיה אישה עם כיפה. זו לא הבעיה. בסוף אתה מנסה לייצר פלטפורמה, להניח את המסד, וזה תלוי מי מנהל את העניינים. אם יש כמו היום, אז לא יהיה גם לכם.

אחד שרוצה בטובת רשות השידור, ברור לו שהוא רוצה שלפחות שני חברים שם יהיו מתחום העשייה הטלוויזיונית.

ההצעה מקובלת.

רבותי, לא לדבר כולם ביחד.

אם את רוצה לשנות את פסקה (3) זה מחייב עוד עדכונים, שאני לא מבינה איך לעשות אותם. היום זה ארבעה נציגי ציבור, שניים מהם ימונו על-ידי השר – מתוך ארבעה מועמדים שתציע לו ועדת האיתור – פלוס שניים על-ידי הוועדה. נכון? זה מה שאושר בסופו של דבר. עכשיו, אם את מורידה את זה לשלושה נציגי ציבור צריכים גם להחליט מי מציע וממנה כל אחד מהם.

קודם כול, יהיו שלושה בפסקה הזו.

ואז איך הם ימונו?

מישהו מתנגד לשניים? זה שניים מתוך 13.

הארבעה, כולם יכולים לבוא מתחום היצירה.

עכשיו אין שם יוצר טלוויזיה אחד.

עזוב את העכשיו.

איך הנציג הנוסף נבחר?

קודם כול, אנחנו משנים את זה - במקום ארבעה נציגי ציבור יהיו שלושה נציגי ציבור - שניים לפי הצעת ועדת האיתור ואחד מתוך שניים - - -

לא אחד מתוך שניים.

כן, אחד שימנו מבין שני מועמדים לעניין זה.

אפשר שמתוך השלושה יהיה כתוב: רובם יהודים?

כולם ציונים.

את מדברת בפסקה 3 על שלושה נציגי ציבור. מתוכם שניים שתציע ועדת האיתור?

שניים לפי הצעת ועדת האיתור ואחד שימונה מבין שני מועמדים לפחות שתציע ועדת האיתור לשר לעניין זה. עכשיו אנחנו מוסיפים: נציג ציבור אחד בעל מעמד בתחום היצירה הטלוויזיונית או הקולנועית, מבין שני מועמדים שתציע ועדת האיתור לשר בעניין זה.

בסדר גמור. מי בעד פתיחת הסעיף?
הצבעה
בעד הבקשה – רוב

נגד – אין

הבקשה נתקבלה.

תודה, הפתיחה אושרה.

מי בעד הסעיף בנוסח שהוקרא?
הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

הסעיף נתקבלה.

תודה, הסעיף אושר.

אוקיי, הגענו עכשיו למשהו שכבר אי-אפשר לדחות. יש סיכום?

יש סיכום.

יופי. תקראו את הסיכום.

כמו שאמרתי בעבר, אנחנו לא נגד היוצרים ולא נגד היצירה אלא בעד. אין לנו שום בעיה לעמוד במחויבות בחוק והלוואי שיכולנו להשקיע יותר. בשנים הקרובות, עד שהרפורמה תוטמע ותושלם לחלוטין אנחנו לא יכולים לעמוד במלוא המחויבות שנקבעה בחוק שנחקק ב-2008. גם החוק הזה, אני מזכיר לכולנו, לקח בחשבון שהוא חלק מרפורמה כללית. הרפורמה לא בוצעה, נשאר החוק ולכן הרשות מצאה את עצמה במצב אליו נקלעה. בניסיון לתקן את זה אנחנו מציעים את המתווה המדורג. נשקיע החל מ-2012 סכום מסוים, שמיד אפרט אותו, ובחמש השנים הקרובות נגיע לכך שנעמוד במחויבות שנקבעה בזמנו בחוק, של 36%.
בחסות הוועדה קיימנו דיונים מאחורי הקלעים. המנכ"ל ואני ביקשנו מהעוזרים שלנו, זליג רבינוביץ ואהוד ירושלמי, לדון עם היוצרים והגענו אתם לסיכום. המתווה החדש הוא כזה:
ב-2012 – נשקיע 15% מכלל רכישת ההפקות המקומיות, זה יהיה 15% מכלל ההכנסות. נסיט יותר כסף לסוגה עלית לאורך כל המתווה. רשות השידור מעוניינת בסוגה עלית.

15% ממה זה?

מכלל הכנסות הטלוויזיה.

זה לא כולל הודעות פרסומת. צריך להוסיף את זה לשם.

זה מדיה חדשה, זה לא הכנסות לטלוויזיה. יש הגדרה בחוק, המשפטנים יסבירו אותה, לגבי מה זה - - -

15% בעבור הפקות קנויות.

מהכנסות הטלוויזיה.

ההגדרה של הכנסות בחוק היא כל אחד מאלה: הכנסה מאגרות המשתלמות לפי סעיף 28א – זה אגרת רשות השידור – הכנסות משידורי חסות, הכנסות מתשדירי שירות, הכנסות מימון נטו, הכנסות מתקציב המדינה שנועדו לשידורי טלוויזיה.

מהבאנרים.

זו מדיה חדשה.

אבל זה הכנסות.

אז זאת השאלה. שאלתי אם זה כולל הכנסות אלה וענה אמיר גילת שלא.

תשאירו את זה ככה.

אחדד את הנקודה.

יש גם החרגה כפולה, זה לא בסדר. - - - לא חלים על האינטרנט, אז זו החרגה פעמיים.

כן, אדוני היו"ר.

הסיכום עם היוצרים אומר כדלקמן: בשנה הראשונה, 2012 – נשקיע 15% מכלל הכנסות הטלוויזיה כהגדרתן בחוק ברכש הפקות מקור ישראליות קנויות, כהגדרתן בחוק. מתוכן, הגדלנו את הסכום של סוגה עלית – נעשה 10% סוגה עלית ו-5% לא סוגה עלית. יהיו 75 שעות שידור סוגה עלית ב-2012, מינימום.

שידור ראשוני.

שעות שידור. אני לא חושב שהסעיף הזה מדבר על שידור ראשוני. תיכף נבדוק.

44א דיבר על שידור ראשוני.

לא מדובר על 44א. מדובר על התיקון של מספר השעות של סוגה עלית שמנויה בתוספת. היום סעיף 2 לתוספת קובע: מתוך כלל ההפקות המקומיות הקנויות תשדר הרשות בכל שנה תוכניות סוגה עלית בהיקף שלא יפחת מ-180 שעות, ולעניין זה לא יבואו במניין השידורים שידורים חוזרים.

75 השעות מחליף את המספר 180 בשנת 2012.

2013 – נשקיע 15% מהכנסות הטלוויזיה, כמו 2012. אגב, מדובר על סכום של 73 מיליון.
2014 – נגדיל ל-20%; נגדיל סוגה עלית ל-12%; מה שלא סוגה עלית יהיה 8% ושעות השידור יעלו ל-100 שעות שידור ראשוני.

בעצם 2013 זה בהתאם להצעה המקורית.

אני חוזר לפרוטוקול: ב-2012 15% מכלל ההכנסות מתורגמות ל-10% סוגה עלית; 5% לא סוגה עלות – סה"כ 75 שעות שידור של סוגה עלית.

לפחות 75.

זה תמיד "לפחות", תמיד נשאף לעשות יותר.
2013 – זהה.

2014 – אחוז הרכישה מכלל ההכנסות יעלה ל-20%; סוגה עלית 12%; לא סוגה עלית 8%.

מתוכם כמה שעות שידור של שידור ראשוני ב-2014?

100. זה לא בשידור ראשוני - - -

לא שידור ראשוני, זה שעות סוגה עלית שאינן בשידור חוזר. ההגדרה של שידור חוזר מצויה.

מה ההבדל בין שידור ראשוני לשידור שאינו שידור חוזר?

יש הבדל. צריך לקרוא את שתי ההגדרות בשביל להבין.

אולי נמשיך קודם עם הטבלה כדי שנמצה את הקטע הזה.

2015 – אנחנו עולים ל-25%; מהם 13% של סוגה עלית; 12% לא סוגה עלית; שידור של 125 שעות של סוגה עלית.

2016 – אנחנו מתייצבים על 36%, כפי שקבע החוק המקורי; 180 שעות שידור סוגה עלית.

מה ההבדל לעומת המוצע?

שינינו את התמהיל בתוך הטבלה, הגדלנו את החלק של הסוגה העלית.

רק בסוגה העלית.

הסוגה מול היתר, ניסו להישאר במסגרת הכללית.

ב-2016 36% מהכנסות הטלוויזיה, כפי שנקבע בחוק המקורי; 180 שעות שידור, כפי שנקבע בחוק המקורי, ואפילו הגדלנו את המינון של הסוגה העלית ל-16%. בחוק נקבע 10% והגדלנו בצורה דרמטית.

אז צריך לתקן את סעיף 5 לתוספת בהוראת קבע.

מליאת רשות השידור היא זו שתקבע את החלוקה הפנימית - - -

אין יותר מליאה.

המליאה, ואחר כך המועצה, תקבע את ההרכב הפנימי של החלוקה בין המאפיינים השונים של הז'אנר של סוגה עלית – כמה דרמה, כמה תעודה וכמה תוכניות מיוחדות.

ואת זה תעשה בשיתוף עם היוצרים, כפי שסיכמנו.

לאחר הידברות עם היוצרים.

האם הסיכום הזה גם מייתר את הבג"ץ?

זה המשפט האחרון שלי: ובתמורה, היוצרים יודיעו כאן על משיכת הבג"ץ.

העורך דין שלנו לא פה, אבל אנחנו רוצים להודיע לפרוטוקול שנבטל את הבג"ץ, אבל אנחנו נבטל אותו כאשר ייחתם הסכם המימון ובמידה שהחוק יעבור ללא שינויים - כלומר במתווה הזה - בכנסת בקריאה שלישית נסיר את הבג"ץ. אנחנו מצפים שעד שייחתם הסכם מימון נוכל להגיע לרזולוציה איך הדברים מתחלקים – זה קיים ברשות השניה, זה קיים בכבלים ובלווין, אנחנו מצפים שזה יהיה קיים גם ברשות השידור – בין דרמות, דוקומנטרי, מה עושים ואיך. יש תמונת מצב בכל מקום.

תודה.

אני רוצה להדגיש שזה גם תיקון של הוראת הקבע, של התוספת, כי ההוראה הזאת היא מ-2016 ואילך. אנחנו מדברים על הוראת שעה, צריך גם לעשות הוראת קבע.

יש לי עוד דבר אחד להבהיר – בבג"ץ הם גם ביקשו צו מניעה נגד הסכם מימון. שיסירו את צו המניעה, אחרת אני לא יכול לחתום על הסכם מימון.

אין בעיה. אנחנו מנסים לקדם את הדבר, אנחנו לא מנסים להכשיל אותו.

אני מבין שיש פה כספים שמופנים להפקות מקור, אבל חשוב שרשות השידור תעשה מה שלא עשתה במשך שנים, שתפנה את כל היוצרים ואת כל האומנים דרך אתר אינטרנט או מקום ותיתן הוראות ברורות לאן - - -

אוקיי. סיים, כי חברי הכנסת חייבים להצביע. שמעתם את הבקשה, רשות השידור?

אדוני היושב ראש, שאלת הבהרה. יש את הסוגה העלית – כשיש סרטים שנמצאים במצב של rough cur, האם יש לכם מסלול כזה? האם אתם מוכנים לתמוך בזה? אנחנו חושבים שסרטים במצב של rough cut, צריך לתמוך בהם כדי לתת את חופש היצירה. סרטים שלא שודרו בטלוויזיה, לא סרטים מוכנים.

זה לא שייך עכשיו.

זה לא שייך, אבל אחרי זה אין עם מי לדבר.

תודה. מי בעד ההסכמות שהגיעו אליהן?
הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.

תודה, אושר פה אחד עם השינויים.

חברים, קודם כול בזה תמה ונשלמה מלאכת החקיקה של הרפורמה בוועדה. היו הרבה אנשים שאמרו שהם לא מאמינים שיראו את היום הזה. יש אפילו דמות בכירה בכנסת שאמרה שביום שהרפורמה תאושר – אני לא יודע אם הוא התכוון לוועדה או למליאה - הוא ירד את הקסטל בלי בגדים בריצה.

מי זה?

אעדכן אותו, שלא יגיד שלא ידע. אני שמח שזה נגמר בהסכמה עם היוצרים.

יש פה ספק לגבי ההקראה של הסעיף.

הוקרא, חד-משמעית. כתבתי: הוקרא ולא סוכם, הם יצאו להתייעצות.

הוקרא, וכולנו מצהירים שקראנו ושמענו שהוקרא. דנה ביקשת לומר משהו בסוף.

אני מאוד מתרגשת. יש סטנד-אפ שלם שהולך ככה: עברנו ארבעה שרים ממונים עד השר הממונה הנוכחי, שלושה ממונים באגף התקציבים, שני משנים ליועץ המשפטי לממשלה, ארבעה רכזים באגף התקציבים, ארבעה רפרנטים באגף התקציבים, שני מנכ"לים במשרד ראש הממשלה, חמישה עוזרים שלהם, שלושה יושבי ראש ועדת הכלכלה, יועצת משפטית אחת בוועדת הכלכלה, מנהלת ועדה אחת בוועדת הכלכלה - - -

ורכזת בכירה אחת בוועדת הכלכלה.

עידו אציל אחד ואנוכי. אז רציתי להגיד תודה לכולם, לכל מי שהיה בדרך. אם אגיד את השמות של כולם זה ייקח שעה, אבל יש לי רצון להגיד תודה למי שהתחיל את המסע הזה, כי זה מסע שהתחיל לפני שש שנים.
קודם כול, זה השר הממונה דאז, חבר הכנסת דהיום, איתן כבל. תודה רבה לך על הכול.

זה לא אותו חוק שהוא הציע.

זה לא אותו חוק, הוא עבר הרבה גלגולים. כל אחד שם את אצבעו, כל אחד שינה.

שני מנכ"לים ברשות השידור ושני יושבי ראש ברשות השידור.

ועוד לא הגעת אלינו.

יוצרים אני בכלל לא סופרת, זה עוד מאה אנשים.

המשנה דאז ליועץ המשפטי לממשלה, דידי לחמן-מסר, אסי קליין ממשרד האוצר, ערן ניצן ממשרד האוצר ושלומית ברנע ממשרד ראש הממשלה.

חבר הכנסת אלכס מילר, אתה רוצה להגיד מילה?

אני רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש, על שהצלחנו לסיים את הסאגה הזאת. עברה שנה וחצי מאז שבחרנו להוביל את הרפורמה בוועדה המשותפת, ואני חושב שזה מסר חשוב מאוד גם לרשות המבצעת וגם לרשות המחוקקת – כאשר רוצים ויש רציונאל אפשר לעשות את זה, גם אם זה לוקח כמה שנים.

מבחינתנו, מה שחשוב שהיום נתנו לא רק אישור אלא תקווה. אנחנו לא נחזור לכאן. אני אומר לכם, אם הסוגיה של רשות השידור תחזור לכאן זה כבר יהיה סגירה של רשות השידור. אני חושב שההזדמנות הזו, שהיה כאן שילוב ידיים של האופוזיציה ושל הקואליציה לנסות, והלכנו על דברים שאני חושב שחלק מחברי הכנסת עקרונית לא היו מסכימים להם, אבל בגלל שהמצב הוא כזה אמרנו שניתן את הצ'אנס ונעשה את הכול. אני חושב שגם הנהלת רשות השידור וגם אתם, כאלו שנמצאים שם, בסופו של דבר הבנתם שללא פשרות וללא גמישות הדבר הזה לא יעבוד. אנחנו צריכים לעקוב אחרי מה שיקרה, אבל אני לא חושב שבפעם הבאה שנגיע לכאן נוכל לעשות את אותם מהלכים שעשינו עד היום.

חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה.

תודה. אני קודם כול רוצה להגיד לך תודה, אדוני היושב ראש, לך ולצוות הוועדה. אני רוצה לומר לך תודה, גם אם החוק הוא לא בדיוק אותו חוק שפיללתי וקיוויתי לו. אבל בכל זאת, בלעדיך החוק הזה לא היה מגיע לחוף מבטחים. גם אם אינני מתחבר אליו במלואו, אבל עדיף כך מאשר שלא יהיה חוק בכלל.

אני רוצה להוסיף משפט, ואני אומר את זה גם להנהלת הרשות: יש לכם פה עכשיו את ההזדמנות גדולה, ואמר את זה לא חבר מהאופוזיציה, אלא חבר מהקואליציה, יושב ראש ועדת החינוך, שיוצא ברגע זה. זה מבחן, כנראה אחרון באמת. כבר לא ישנה איזו ממשלה תשלוט בישראל, אם זו הממשלה הנוכחית או ממשלה אחרת, אם לא תדעו להשכיל לקחת את רשות השידור - - -

אני אומר את זה בכאב. אמרתי את זה לפני כמה דקות לחבר הכנסת טיבי: אני אומר את זה לעצמי בכאב, שאני לא זוכר מתי צפיתי בערוץ הראשון בפעם האחרונה. לא אמרתי את זה כהתרסה. אני לא אומר דברים לפרוטוקול כדי להעליב או כדי לפגוע, אני אומר את זה באמת באמת. אני רוצה לומר לכם, שעם כל הוויכוחים בינינו, אני מקווה ומצפה שתדעו לעשות את עבודתכם נאמנה ללא חיסולי חשבונות, ללא פגיעה באנשים, אלא לעשות את זה למען השידור הציבורי. אני אומר את זה כמעט בתחינה, כמי שבאמת חושב שהשידור הציבורי הוא הדבר הכי חשוב שיש היום במערכת. אני כאן רק בגלל זה, אין לי מזה דבר וחצי דבר. תודה.

תודה. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

אני כמובן מצטרף לקודמיי ומברך אותך, כרמל, שהצלחת לצאת יבש מהמים האלה. הייתי כבר בכמה רגעים שמחים של רשות השידור והם מהר מאוד הופכים לרגעים עצובים. תנסו הפעם לקבל את ההזדמנות שיש לכם, בעיקר אני שמח על ההבנה שהושגה ברגע האחרון בין הרשות לבין ארגוני היוצרים, שבלעדיהם התחום הזה והתעשייה הזאת לא יכולים לעבור. זה נתן טעם מתוק לכל הדיונים. האחריות היא שלכם היום – שלך, היושב ראש, המנכ"ל יוני, החברים האחרים שהגיעו לכאן – להוביל את הרשות לדרך חדשה. אם תצליחו – טוב; אם לא תצליחו – כמו אמר איתן, ואני נאלץ להסכים אתו - זו ההזדמנות האחרונה. איך אמר הבוס שלך לשעבר, אהוד ברק? במזרח התיכון מקבלים רק הזדמנות אחת. אני שמח בשמחתכם-שמחתנו ובואו נראה מה יהיה השלב הבא. תודה רבה, ותודה רבה לך, דנה.

מליאת הכנסת עברה להצעות חוק ולנו יש שם דיון. ממש מילה לכל אחד.

אני חושב שאנחנו צריכים להודות היום על כך שיש בג"ץ, כי אני חושב שההליך בבג"ץ יצר מצב שכולנו התכנסנו למה התכנסנו. צריך לברך את יושב ראש הוועדה, שהביא אותנו הנה. אני חושב שמצד אחד זו באמת הזדמנות, ניתנו הכלים. אני חושב שבאמת לא תהיה הזדמנות שניה, עכשיו להנהלת רשות השידור יש משימה אדירה, לא פשוטה, ואם לא נצליח הפעם אני משוכנע שלא נצליח יותר. אני זוכר שנכסים כבר אין לכם אחרי הרפורמה הזאת ואני זוכר שעדיין אפשר להוריד את האגרה כל שנה ולגרום הרפורמה הזאת לקרוס. לכן אני רוצה לברך ומקווה שבאמת יצאנו לדרך חדשה ובאמת השידור הציבורי בישראל יהיה משמעותי יותר מדברים אחרים שקורים היום.
עמית

אני מבקש לסיים בבדיחה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בעוונותי אני לא רק כותב טלוויזיה אלא גם נרדם לידה. גיליתי שכשאני מתעורר ב-3:00 יש בחור נחמד עם כיפה שמדבר עם בחורה נחמדה, וב-4:00 בבוקר אני רואה איזה בחור ערבי נחמד שמדבר עם עוד בחור נחמד. רציתי לשאול אתכם מה כולכם עושים ערים בשעות האלה.
אני מקווה שהשידור הציבורי יביא למסך הישראלי את כל הפרצופים המדהימים עם הסיפורים המדהימים, שהשיקול היחיד שינחה אותו זה מצוינות.

תודה רבה, שיהיה בהצלחה. אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:53.>