PAGE
18
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 588>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ט באדר התשע"ב (13 במרץ 2012), שעה 12:00

<דיון חירום - ההסלמה בביטחון בדרום>

חברי הוועדה: >
אלכס מילר - היו"ר
עינת וילף

יעקב כץ

>
יהודית בלום - מפקחת מחוז דרום, משרד החינוך

אסף דטנר - מנהל אגף בינוי ותקצוב, משרד החינוך

שאלתיאל לוי
-
ר' יח' מערכות אזרחיות, משרד הביטחון

אל"מ בני שיק - ר' מחלקת מיגון פיקוד העורף, משרד הביטחון

אנסטסיה סורקין - רפרנטית פיקוד העורף, משרד האוצר

יהושע באואר - אג"מ דרום, המשרד לביטחון פנים

חיים מור-יוסף - סגן קב"ט וממונה חירום ברשות, רשויות מקומיות

רוני מהצרי - חבר המועצה, רשויות מקומיות

אליעזר וינוגרד - יו"ר אגוד מנהלי בתיה"ס העל יסודיים

מורדכי שלמה גלר - ס"יור, ארגוני הורים

רפאל קויתי - ס"יור, ארגוני הורים

זיו בר - ע. ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

ורדה בן שאול - מזכירות אקדמית, מל"ג

סיגל מורדוך - מזכירות אקדמית, מל"ג

יעל אדיב
-
התאחדות הסטודנטים

יהודית גידלי

אסתר מימון
<דיון חירום - ההסלמה בביטחון בדרום>

רבותי, צהרים טובים, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו מקיימים כאן דיון חירום על ההסלמה במצב הביטחוני בדרום, כמובן בכל מה שנוגע למערכת החינוך. אנחנו מתכנסים כאן מדי כמה חודשים, כאשר המצב בדרום כופה על מערכת החינוך להיכנס למצב בעייתי מאוד, כאשר תלמידי ישראל והמורים נמצאים בבית ומחכים להכרעה בהיבט של ההסלמה.

רבותי, אנחנו כבר התכנסנו כאן קודם והסוגיות האלה עלו על סדר-היום של הוועדה. היו גם מסקנות, היו גם המלצות בהיבט של מה שקשור למערכת החינוך, בסוגיה של הדרכת המורים בהשלמת החומר, לימודים מרחוק, גם בעניין של המיגון, כאשר היה מדובר על כך שבטווח עד 7 ק"מ יש מיגון מלא. היתה איזו החלטה של תקצוב מוסדות חינוך עד 15 ק"מ וכמובן אנחנו גם ביקשנו הרחבה של תקצוב המיגון עד ל-40 ק"מ מעזה.

כמובן הדברים האלה בכל פעם עולים על סדר-היום, ואנחנו לא רואים שהחלטות מתקבלות. אנחנו גם נחשפנו לכמה מקומות, היכן שיש בנייה ללא מקלטים, ללא אישורים, והדבר הזה מטריד. גם אז אמרתי שילדי ישראל אינם יכולים להיות חלק מהרולטה הרוסית של החמאס או כל ארגון טרור כזה או אחר שיום בהיר אחד מחליט לתקוף את דרום הארץ. אם אנחנו מדברים על מתקפה שהיא מתקפה פתאומית, כאשר יש ילדים שנמצאים במקומות שאינם מוגנים בכלל ואין שום פתרון, הם עלולים להיפגע מאותם הטילים. זה בהיבט של המיגון.
כמובן בהיבט של מערכת החינוך אנחנו מדברים על תקופות שונות כאשר אנחנו נחשפים לפעילות כזאת או אחרת, אם להסלמה, אם למבצעים נקודתיים של צה"ל, או לאיזו מערכת שצה"ל נכנס אליה והיא לוקחת זמן יותר ארוך.
אנחנו כמובן נקבל עכשיו עדכון ממשרד הביטחון על מה שקורה במצב היום בשטח בדרום הארץ, האם עדיין התלמידים נמצאים בבית או שהם חוזרים לספסל הלימודים.
כאמירה כללית, באמת אולי הגיע הזמן ליצירת מנגנון הרתעה הרבה יותר חזק ממה שאנחנו רואים היום. אנחנו לא צריכים בכל פעם להיחשף למצב האבסורדי הזה שיותר מ-200,000 תלמידים נמצאים בביתם ומפסידים לימודים, ובכל פעם זו תקופה אחרת, תקופה של בגרויות, תקופה של מבחנים פסיכומטריים, זה הפסד עצום של שעות לימודים. אני חושב שדווקא בעניין הזה יש פתרונות ודרך פעילות ולא צריך לחשוש ממנה. זו הפתיחה.

שוב, קודם כול, אני אתן לנציג משרד הביטחון לעדכן אותנו במצב בדרום הארץ, ואנחנו נעבור אחר-כך כמובן לשלטון המקומי, משרד החינוך וכל הגופים הרלוונטיים. בבקשה.

אני נציג פיקוד העורף, לא נציג משרד הביטחון. העדכון שיש פורסם גם בתקשורת, עד טווח של 40 ק"מ לא לומדים היום. בטווח של 7-0 ק"מ כן לומדים, בגלל המיגון המלא שיש. יש מקומות ספציפיים בטווח ה-40 ק"מ שהחליטו באופן משותף עם הרשויות איפה כן מתקיימים לימודים, אבל לא הבאתי את הנתונים האלה, כי לא ידעתי שאני צריך להתייחס אליהם. באופן עקרוני ב-40-7 לא לומדים היום.

מה קורה מחר?

מחר? נחליט בצהרים.

היום. עכשיו צהרים.
מבחינת תקציב. היה אמור להיות תקציב – כמה זה היה? 90 מיליון שקל - - -

80 מיליון שקל.

80 מיליון שקל להיבט של המיגון עד 15 ק"מ. מה קורה עם זה? האם התקציב הוקצה?

נציג משרד הביטחון יתייחס לסיפור הזה. באופן עקרוני, הגאנט שהגדרנו והצגנו אותו בפעם הקודמת בדיון אתך כאן, לפני ארבעה-חודשים, אמר שעד אמצע מרץ-אפריל אנחנו נמצאים בתהליך התכנון ובתהליך המפרטים. לפחות בחלק הזה אנחנו עומדים בתוכנית במשותף עם הרשויות, בחלק מהרשויות זה יותר מתקדם, בחלק מהרשויות זה ייגמר, אני מקווה, בימים ובשבועות הקרובים. מרבית הפערים מופו, יש לנו עוד דין ודברים עם כמה רשויות ספציפיות כלפי מוסדות נוספים, פנימיות או דברים אחרים שעלו תוך כדי דיון, וגם להם נמצא פתרון.

התקציב הראשון שניתן בתהליך היה תקציב תכנוני של 3.5 מיליון שקלים, ובאופן עקרוני כמעט כולו מוצה, ואנחנו ממתינים להיבט התקציבי האחר, שצריך לדון בו בין משרד האוצר למשרד הביטחון והעורף, בדבר הקצאת 76.5 מיליון שקלים נוספים.

לאור העובדה שהמציאות משתנה משנה לשנה מבחינת טווח הירי, האם יש בדיקה לתכנון מחודש בכל נושא המיגון? אנחנו היום נמצאים במצב שללא שינוי במדיניות המיגון אנחנו חיים איפשהו בעבר, לפני כמה שנים, כשטווח הטילים היה הרבה יותר קצר, ויכול להיות שאותן החלטות שהתקבלו, למגן עד 15 ק"מ, היום הן כבר לא רלוונטיות. הטווח הוא כבר הרבה יותר גדול.

התכנון כמובן צריך להיות כפוף לאותן החלטות שקשורות להיבט התקציבי, אבל אני חושב שגם כאשר אנחנו מדברים על ההמלצות של משרד הביטחון בהיבט של תכנון המיגון, אני לא חושב שהיום הממשלה תחסוך דווקא בעניין זה.

זו שאלה אם בכלל הנושא הזה עולה על סדר-היום, כי לא פעם אמרנו – עכשיו נחשפנו לסוגיה הזאת ב-2012 – ב-2011, קיימנו כמה דיונים: ועדת החינוך קיימה דיון, ועדת הכספים קיימה דיון, ואז המלצנו שבגלל שהטווח מתחיל להיות הרבה יותר גדול, שיהיה תכנון עד 40 ק"מ. איפה הדברים עומדים מבחינת אותן ההמלצות?

באופן עקרוני, לטווח של 7-0, בגלל המהלכים האיומיים או האיומים האפשריים של פגיעה במרחב הזה, המיגון שניתן שם הוא מיגון מלא. ניתן ללמוד כמעט בכל מצב במרחב של 7-0 ק"מ. יש עוד פערים מסוימים שיושלמו עד אמצע השנה, בעיקר בגני ילדים, ולדעתנו המרחב של 7-0 ק"מ יהיה כמעט סגור ואפשר יהיה ללמוד בו באופן מלא.
הסיפור הזה של כמה מיגון נותנים הוא כמעט אין-סופי. אפשר גם להחליט שממחר את בתי הספר בונים במרחב התת-קרקעי וזה הכי טוב, אבל אי-אפשר וכו'. ההחלטה שנפלה, ואיתה אנחנו הולכים, זה שמטווח ה-7 ק"מ והלאה אנחנו ממגנים על-פי התקנות שפיקוד העורף הגדיר, שגם הן, צריך לזכור, לעימות מלא או לא להסלמה בסגנון של מה שקרה עכשיו בדרום.

כן, אבל יש הבדל בין מיגון עד 15 ק"מ, ומ-15 ק"מ עד 40 ק"מ.

גם פה הוגדרו ההגדרות, אושרו על-ידי משרד הביטחון וגם על-ידי משרד ראש הממשלה, בהיבטים של המדרגתיות המתקדמת, מקרב המגע מול האיום ומול גודל הרשות, ולכן אנחנו הולכים קודם לשלב של ה-15-7 ק"מ. השלב הבא יהיה כנראה 40-15 ק"מ, ויכול להיות שיהיו שלבים נוספים. כרגע, בתהליך התכנוני של מוסדות החינוך, אנחנו מטפלים רק בטווח של ה-15-7 ק"מ. כשזה ייגמר, או אולי יהיו דברים במקביל, נתעסק גם עם דברים שנמצאים מעבר ל-40-15 ק"מ. התוכנית הזאת קיימת, היא לפחות ממופת בשלבים הראשונים, וכשהיא תהיה בשלה מספיק, היא תעלה לדיון במקום שהיא צריכה להעלות בו לדיון.

צריך לזכור, בנייה של מיגון זה לא מהיום למחר בבוקר, אלה תהליכים ארוכים. גם הבנייה וגם הזמן שבו היא משרתת את הציבור היא טווח ארוך מאוד. אנחנו מדברים על 25-20 שנה. כשאנחנו בונים משהו היום, צריך להסתכל על הטווחים הארוכים. לכן זה עניין שייקח זמן. יעברו לפחות שנתיים עד שנגמור את כל הפרויקט במרחב של ה-15-7 ק"מ, ואם נצטרך להיכנס במקביל ל-40-15, גם את זה נדע לעשות, אבל אלה תהליכים שלוקחים זמן, ואין פתרונות אד-הוק, מעכשיו לעכשיו.

זה בסדר שהם לוקחים זמן, השאלה אם זה בכלל בתכנון. כמה זמן לקח לכם לתכנן מ-7 ק"מ עד 15 ק"מ? אתם עדיין בשלבים של סוף תכנון?

כמעט גמרנו.

כמה זמן זה לקח?

שלושה חודשים. הבעיה היא לא התכנון, הבעיה היא להעביר את הרעיון. זה החלק הקשה.

רבותי, אם אנחנו אומרים שמעכשיו יש תכנון גם לעד 40 ק"מ, וחסר כך וכך כסף, ואתם באים לכנסת ואומרים: רבותי, חסר לנו כך וכך עשרות מיליוני שקלים בשביל לבצע מיגון של עד 40 ק"מ, אנחנו נדע לפעול. אם אנחנו אומרים עכשיו שעד 15 ק"מ יש תכנון בעלות של 80 מיליון שקל, ומ-15 עד 40 ק"מ אנחנו בכלל לא מתעסקים, אם בכל זאת נגיע להחלטה, אז נתכנן, זה ייקח עוד כמה חודשים, ואנחנו יכולים למצוא את עצמנו בעוד שנה-שנתיים בלי תכנון.

זו לא האמירה. היה דיון שהתקיים לפני כשנה במשרד ראש-הממשלה, בראשות ראש הממשלה, על התכנון בטווח 40 ק"מ. גם אז ניתנה הנחיה שקודם נבצע את ה-15-7 ונתחיל תכנון ל-40-15, ואנחנו נמצאים בשלבים של מיפוי הפערים. צריך להבין שצריך לעבור בית ספר-בית ספר, גן-גן, להבין לאן זה מתפתח ולאן זה הולך.

זו השאלה. האם התחלתם תכנון של עד 40 ק"מ?

באופן עקרוני התחלנו תכנון.

זה מה שאני מנסה להבין בעשר הדקות האחרונות. רבותי, אנחנו בסופו של דבר מחפשים כאן רציונל. לא יכול להיות שאנחנו נמצאים באי-ודאות עד כדי כך גדולה שאפילו אין תכנון. אם משרד הביטחון אומר: רבותי, התחלנו בתכנון, ואם בתוך שלושה חודשים הספקתם לעשות עד 15 ק"מ, יכול להיות שבעוד חצי שנה, לפחות נראה את התכנון הלאה. גם שם צריכה להתקבל החלטה אסטרטגית, האם עושים אטימה שהיא אטימה כמו שעשיתם עד 7 ק"מ או שעושים כמו שעשיתם עד 15 ק"מ. שוב, אנחנו נמצאים פה במצב שטווח הטילים עולה, ההרס של אותם טילים הרבה יותר גדול, ואני חושב שיכולים להיות פה מצבים שיכול להיות שלא הבאתם אותם בחשבון מבחינת התכנון, ועלולה להיות קריסה טוטלית של המערכת. לזה אנחנו לא צריכים להגיע. פה צריך אנשי מקצוע שיגידו לנו: זה מה שתכננו, את זה צריך לבצע בשביל לספק ביטחון לילדי ישראל לטווח המיידי, לפחות בטווח המיידי, וזה התקציב שדרוש, תפעלו כדי להביא את התקציב הזה. זו כבר אמירה שהיא אמירה שונה ממה שקורה היום. היום יש איזה תקציב, ונגיד, עשיתם עד 15 ק"מ, כשטילים בכלל יורים לכיוון באר-שבע וגדרה, והטווחים האלה הופכים להיות כבר לא רלוונטיים לטווח המיידי. פה צריכה להיות הערכת מצב למה שהגענו בתקופה של השנה-שנתיים האחרונות, כאשר יש שינוי דרמטי בכל מה שנוגע לטווח הטילים מארגוני הטרור, ויכול להיות שהרבה יותר קל לכם להיכנס לעזה ולמחוק את החמאס. אולי זה יהיה הרבה יותר זול.
משרד החינוך.

אני מפקחת המחוז. אנחנו נמצאים בסוג של שגרת חירום, ואנחנו נותנים דבר ראשון מענה רגשי. זאת אומרת, אנחנו מאתרים תלמידים הנמצאים בחרדה. יש הוראה שכל מחנכת וכל גננת מתקשרת לכל אחד מהילדים שלה ומנהלת אתו שיח קצר. המחנכות והמורים הוכשרו לכך במהלך השנים, לאור הניסיון שלנו. כשילד שנמצא בסוג של חרדה, יש גם שיח עם ההורים, יש גם הפניה ליועצת, ואם אנחנו רואים שהמצב לא בשליטה שלנו, אנחנו פונים לשירות הפסיכולוגי שנמצא ברשויות.
במענה הלימודי יש לכל בית ספר אתר, באתר נמצא המרחב הלימודי. המרחב הלימודי הוא מרחב של כיתות. לכל כיתה יש מרחב כזה, יש לה המיני אתר שלה עם בלוג וקשר עם המחנכת. המורים מעבירים מטלות למידה לילדים, ובנוסף גם מטלות הפגה: סוג של משחקים, תשבצים, משהו שלא יהיה רק בתחום הלימודי. כל ילד בממוצע מקבל שתיים עד שלוש משימות. הלמידה היא חשובה, אבל הקשר עם הילדים הוא חשוב, כדי שידעו שאנחנו אתם, אנחנו נמצאים. יש טלפונים של המורים אצל ההורים, ויש לכל מורה וגננת את הטלפונים של הילדים. זה בנושא של השמירה על סוג של רצף לימודי.
בחינוך המיוחד אנחנו לא יכולים להוציא חלק גדול של הילדים מהבתים. יש קושי גם בגלל מרחק הנסיעה, כי בתי הספר של החינוך המיוחד לא נמצאים בכל מקום ולא בכל שכונה כאמור. אי לכך ובהתאם לזאת יש סיורים של צוותים חינוכיים וצוותים פארא-רפואיים אצל ילדים עם מוגבלות גבוהה.

קוראים, כותבים – יש גם להם אתרים מיוחדים שפיתחנו אתם בחינוך המיוחד.

התקיימה אתמול בחינת בגרות באלקטרוניקה. זה היה בעיקר באשדוד. זה עבר בשלום. נתנו הארכת זמן לילדים, קיבלנו גם ילדים שאיחרו, כיבדנו את הילדים במשהו מתוק, עם שתייה, עם שיח מרגיע, לא להכניס את הילדים ללחץ נוסף.

האם שקלתם לתת איזה בונוס מכיוון שהמצב לא סטנדרטי בהיבט של הבחינה?

ב"עופרת יצוקה" היה בונוס כזה. זה לא בשולחן שלי, אבל אני מאמינה ששר החינוך וכן הלאה ייקחו על עצמם את הבונוס, כי זה היה בעבר.

אנחנו מדברים על אותם מבחנים שנעשו בטווח של הימים האלה, ויכול להיות ששלושה-ארבעה ימים אחר-כך, כאשר לא היה באפשרותם להתכונן לאותם המבחנים. כמובן זה לא הגיוני לצפות מהתלמידים שנבחנים לבגרות – עכשיו הזכרת אלקטרוניקה, אחד המקצועות הקשים ביותר מבחינת הלימודים במערכת החינוך – כל אותם תלמידים שיושבים וחושבים שחס וחלילה תהיה אזעקה, לצפות מהם להישגים הטובים ביותר בצורה רגועה. זה דבר לא הגיוני. מבחינת המערכת ומבחינת אותם התלמידים אני חושב שדווקא במצב הזה צריך להיות כאן צעד של משרד החינוך שיאזן מול המצב הנפשי הלא פשוט שהם עוברים למול ההישגים שהם צריכים להשיג. בסך הכול אנחנו מדברים על המשך דרכם, ולא יכול להיות שבגלל המצב הביטחוני המשך דרכם קדימה בחייהם ייפגע בצורה משמעותית, כי הם לא הצליחו להתמודד עם המבחן בגלל המצב הביטחוני.

הילדים האלה שנבחנים באלקטרוניקה ונבחנים היום בתקשורת טלוויזיה, הנדסת תוכנה וקולנוע ותקשוב אלה ילדים בכיתות י"ג, גם הילדים שנבחנו באלקטרוניקה אתמול. זה לא מקל, כי כשאדם נמצא בחרדה יש לו קושי לתפקד רציונאלית ולאסוף את עצמו וגם להתכונן בבית כשהבית בלחץ.

בדרך כלל כל מי שלומד בי"ג אלה עתודאים, שעם אותם הציונים שהם מקבלים הם צריכים להתקדם הלאה למערכות הביטחון. כמובן אם הם נכשלים שם, זה פוגע בהמשך דרכם. פה צריכים להיות מאוד זהירים וקשובים למצב שנוצר. נוצר מצב לא פשוט בכלל.

אני מקבלת את זה.

מבחינת המורים. בישיבה הקודמת דיברנו על כך שאותם המורים שנמצאים בדרום הארץ צריכים לקבל הכשרה מיוחדת למצבי החירום. אז היה משהו מעורפל מאוד בכל הסוגיה הזאת, וביקשנו שיהיה איזה שינוי. נשמח לשמוע.

אני אדבר על מה שאני מכירה מהמחוז. אצלנו המורים הוכשרו בשלוש תוכניות וגם מחנכי הכיתות, בעיקר מחנכי הכיתות, בתוכנית חוסן של שפ"י, בתוכנית צל"ח – צוות לשעת חירום – וכישורי חיים. גם היועצות הוכשרו, גם מחנכי הכיתות וחלק מהתלמידים המקצועיים. התוכניות האלה הופעלו עם הילדים, כיוון שאנחנו נמצאים, אני אקרא לזה בזהירות רבה, ב"כוננות מסוימת", כדי שיינתן מענה רגשי.
אני חושבת שהקושי המהותי ביותר הוא בפאן הרגשי, גם בגני הילדים. הילדים מופחדים, אני יכולה להעיד מהנכדים שיש לי, מהלחץ שיש לילדים, מהפחד. מצד שני, הם הופכים את זה לסוג של הומור, הם מחקים את הצלילים של האזעקה והם צוחקים אחד מהשני, כי הם נבהלים אחד מהשני. זה סוג של הומור מסוים בין הילדים הקטנים.
יש תוכניות כאלה, הוכשרו מחנכות, הוכשרו יועצים. באשקלון למשל השירות הפסיכולוגי פיתח תוכנית מאוד מעניינת של חיזוק הידע של המורים בתחום הפסיכולוגי והנחיה שלהם כיצד לדבר בטלפון עם ילד בצורה מקצועית יותר, משהו שהמורים לא ידעו. זה סוג של פיילוט, אנחנו נלמד אותו, והוא כנראה ישתלב גם עם התוכניות של שפ"י.

אני אשלים בנושא הזה. יש תוכנית חירום רב-גילאית בכל בתי-הספר, בשיתוף פיקוד העורף, והתוכנית הזאת כבר עובדת שנה בכיתות ב' ו-ג'. בשנת תשע"ב יוכנסו על-פי התוכנית גם כיתות י"א. זה דבר אחד. דבר שני, שינינו את השיטה ובמקום להכשיר רק את המורים הספציפיים, המחנכים, התוכנית כרגע בתשע"ב והלאה, על-פי אגפי הגיל: יסודי, חטיבות ביניים ועל-יסודי. ההכשרה תתבצע לכל סגל ההוראה בבית הספר, בשעות השהייה, כחלק מאופק חדש. הנחיות כאלה מטעם המינהל הפדגוגי יצאו במערכת.
דבר נוסף שעשינו, אמרתי את זה בישיבה הקודמת, הנושא של תוכנית של 60 שעות לכל רכזי הביטחון והבטיחות והחירום הבית-ספריים. למשל, באשקלון יש קבוצה של מורים שכבר התחילו את ההכשרה הזאת. אנחנו כרגע אחרי 37 קבוצות הכשרה שרצות, כשמתוכן 20 שעות פיקוד העורף, כך שיהיה ממונה הג"א בכל מוסד. התוכנית הזאת תסתיים בתוך שלוש שנים. כלומר, מאפריל הנוכחי 50 קורסים כבר מתוכננים, עובדים עם גאנט מסודר יחד עם פיקוד העורף והמכללה שעושה את ההכשרה מבחינתנו, כדי לתת את המענים גם לתלמידים, גם לעובדי ההוראה בתוכנית החירום הרב-גילאית וגם לרכזים.

שאלה נוספת. בישיבה קודמת נחשפנו לכך שיש כל מיני מוסדות חינוך פיראטיים שקמים ללא אישור - - -

של עמותות.

כן. ללא אישור, ללא מקלטים וכו', ויש פה סכנה ממשית מיידית לאותם ילדים. ביקשנו לפעול ביד קשה מאוד מול אותם גופים שמקימים מוסדות, כשיש סכנה, שהיא סכנה גם בטיחותית באופן כללי וכמובן גם בהיבט של ההסלמה, שיכולה לפגוע באותם ילדים. ביקשנו לעשות את הבדיקה, ביקשנו, אם יהיה צורך, גם להחמיר מבחינת הענישה. מה קורה בעניין זה?

יש לנו מידע על כל גני העמותות שקיימים. חלק גדול מגני העמותות הם במגזר הבדואי, הם ישובים ברהט, בלקיה, בחורה ובכסייפה. יש גם גנים של המוכר ואינו רשמי, ולא תמיד לנו יש קשר עם הגנים האלה. הגנים האלה לא פועלים בימים האלה. מהמידע שביררנו במחוז, הגנים האלה סגורים כרגע. אין לי עכשיו מידע להגיד אם יש להם מקלט במבנה. המבנים לפעמים נמצאים בתוך בתים.

דווקא אצלכם זה בהיבט אם אותם הגנים מקבלים תקצוב וקיבלו אישור, אבל מי שיכול לפעול שם זה יותר משרד הפנים מבחינת העניין של אישור עסק וכו'. האם יש לכם קשר עם משרד הפנים בסוגיה הזאת?

יש כל הזמן.

האם סגרתם גנים?

סגרנו גנים, במגזר הבדואי בעיקר, שלא עמדו בקריטריונים של משרד הפנים. יש לנו תפקיד מיוחד של מפקחת גני ילדים, שהיא אמונה אך ורק על גני עמותות, והיא מסיירת ובודקת.

איזה פתרון ניתן לאותם ילדים שהיו באותם גנים שנסגרו?

קליטה בגנים של המשרד.

זאת אומרת היה פתרון.

כן, כן. היה פתרון.

מצוין. השלטון המקומי.

גם במשרד החינוך יש לפעמים לצערי הקמות של כיתות ללא מיגון. צריך לראות בהתפתחות השנתית שזה לא מתקיים. סך הכול הגענו להבנה עם משרד החינוך, והם ינסו למצוא פתרונות, אבל צריך להתעקש על זה שלא יקומו כיתות חדשות או ירחיבו - - -

האם יש לכם מספרים כדי שנדע על מה מדובר?

אני חושב שמשרד החינוך יודע להציג את זה.

אפשר לשמוע?

אני לא יודעת את הנתונים כרגע, אבל נעביר לך מייד. אני אתן הנחיה.

זה לא רק החינוך הבלתי פורמלי ופיראטיים, גם בתמ"ת זה קורה, בנעמ"ת ובמקומות אחרים, כשקמים עשרות גנים בשנה בלי מיגון לילדים, ובחלקם הם מקבלים את האחריות לבטל את הלימודים או לא לבטל לימודים באופן עצמאי, וכמובן לא על-פי הנחיות משרד החינוך. על הסיפור הזה אנחנו מדברים כבר שנה וחצי. חייבים לעשות סדר כי זה עומד לפתחנו בכל עימות.

מה היום מבחינת הסנקציות על אותם הגופים שפועלים ללא הוראות משרד הביטחון בהיבט המיגון?

אין מוסד חינוכי שיכול להיות פתוח ללא אישור ותקנון שיש לנו במשרד.

נאמר כאן שיש גנים - - -

גני עמותות. צריך לעשות הבחנה בין הרשמי - - -

יש בריבוי הטבעי הקמה של כיתות נוספות ללא מיגון.

לבית ספר שהתרחב יש תקן. לכל מספר כיתות יש מקלט.

כנראה שזה לא מתבצע. בונים כיתות ולא בונים מקלטים.

אני יכול לענות.

מי אתה, אדוני?

מנהל אגף הבינוי במשרד החינוך. קודם כול, כל בניית קבע חדשה שנעשית, נעשית לפי כל התקנים. אי-אפשר לקבל היתר בנייה בלי לעמוד בתקנים של פיקוד העורף. זה דבר ראשון. מבנים זמניים שניתנים, מבנים יבילים כפתרונות של היערכות לפתיחת שנה בעיקר – הרשות המקומית מקבלת מאתנו השתתפות לרכוש אותם ואמורה להציב אותם לפי התקנים. מאחר שההשתתפות שלנו היא חלקית קורים מקרים שהם לא עומדים בזה, והם לא מציבים את זה כמו שצריך. אחרי שישבנו עם פיקוד העורף פנינו לאוצר, ביקשנו תקציב מיוחד, כדי שכל מבנה יביל שמציבים, בוודאי במחוז דרום, שהוא כרגע יותר בסיכון, החל מהשנה הבאה נוכל לתת לו גם פתרון צמוד. צריך להבין שהפתרון זה לשים ממ"ד ליד כל מבנה יביל כזה בעלות של 130,000-120,000 שקל לכל ממ"ד כזה.

כמה צריך?

בשנים האחרונות היו במחוז דרום בממוצע 70 כיתות יבילות בכל שנה. זה סדר הגודל.

האם נוספו או שבכל שנה יש 70?

זה הממוצע השנתי.

כמה צריך היום? כמה כיתות יש היום - - -

צריך לחלק את זה לשניים. במקומות שכבר קיימים זה נכנס בפול של ה-80 מיליון שפיקוד העורף עובד כדי לתת פתרון מיגון, כששם יש כבר פרויקטים שאישרנו להם תוכניות לבניית קבע, ואנחנו מקדמים את בניית הקבע.

מה הדרישה התקציבית?

הדרישה התקציבית מהאוצר היתה לסדר גודל של עוד 15 מיליון שקל.

מתי זה היה?

לפני חודש וחצי בערך.

15 מיליון שקל זה להצבת כמה מבנים?

תוספת מיגון למבנים שכנראה יהיו בהיערכות. אנחנו עוד לא יודעים כמה מבנים נצטרך כי הרישום רק כרגע נגמר. לפי הממוצע של השנים האחרונות זה התקציב הנוסף שנצטרך.

כמה?

סדר גודל של 75 מבנים, שלכל אחד מהם נצטרך - - -

היום בדרום חסרים 75 מבנים?

זה לא מה שאמרתי. אמרתי שהיום בדרום, עד 40 ק"מ, לקחו את המצב כמו שהוא היום, הקפיאו את המצב ואמרו שלזה צריך לתת פתרון מיגון. זה ה-80 מיליון. נוסף לזה, אנחנו יודעים, כלקח מכל שנה, שנצטרך לתת לרשויות להציב כנראה בקיץ עוד 75-50 מבנים יבילים.

ל-75 אתה צריך עוד 15 מיליון.

בדיוק.

זאת אומרת, אם לא יהיו 15 מיליון, אז בשנה הבאה יהיו לנו 75 מקומות שכנראה שתהיה בהם בעיה מאוד רצינית מבחינת המיגון. נכון?

נכון?

זה מה ששאלתי. השלטון המקומי.

אנחנו בשיח רצוף עם ראשי הרשויות .ברור לכל מי שיושב כאן שהמצב בדרום לא קל. שאלה מרכזית שמתמודדים אתה, חוץ מהבטיחות והביטחון של התושבים, היא גם מידת אורך הרוח של האוכלוסייה, כמה זמן אפשר להיות במצב הזה. הם מעלים סוגיה שהקושי הוא לא רק איך מטפלים בילדים ובבני הנוער, אלא גם מה עושים עם אותם הורים שלא יוצאים לעבוד. זו עוד אוכלוסייה שצריך להתמודד אתה, כמובן בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף, וכולם נשמעים להנחיות של פיקוד העורף. יש משהו שחשוב שנדע, כרגע יש ציפייה שהרשויות עצמן, בכוחות המקומיים שלהן, יתמודדו עם המצב, יוציאו הסעות, הפעלות במקלטים. פנינו למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים, לכל מיני גופים, וכרגע מנסים לראות לאן המטוטלת הזאת הולכת. אם יש החמרה, אולי ייכנסו יותר כוחות של חיילים ויהיו הסעות החוצה, אבל כרגע הציפייה היא שראשי הרשויות יתמודדו עם זה.

ההמלצה שפעם העלינו פה, ואני מבין שיש לה התייחסות, זה הנושא של תגבור הלמידה מרחוק. לצערנו זה גם נכון לעכשיו וזה כנראה גם נכון לתקופה הקרובה, וזה משהו ששווה לשים עליו את הדגש.

שאלה נוספת בעניין של הטלוויזיה החינוכית. האם שקלתם לעשות שם פעילות בהיבט של לימודים מרחוק, לפחות לקבוצה הגדולה ביותר של הילדים שנמצאים בבית? האם בדקתם?

אני מודה שלא, ואני רושמת לעצמי את זה. התמקדנו בעיקר בנושא של מחשבים, כי הכנו את הילדים ללמידה מתוקשבת.

זה פספוס עצום של ילדים שנמצאים בבית גם כך מול הטלוויזיה. אם יש טלוויזיה חינוכית, בהנחיה של המורים, לפחות בחלק מהמקצועות יכולים לעשות רענון של הדברים, תלוי בתקופה. אם עכשיו אתם נכנסים לנושא של בחינות מגן ובגרויות, זה דווקא יתרון.

יש פה משאב שאפשר לנצל.

במענה לאמירה בנושא המקלטים. עד אתמול, בהערכת המצב שהיתה ב-16:00 במחוז דרום עם מפקד המחוז, וגם האלוף אישר את זה לאחר מכן, ההנחיה היתה שעדיין לא מבצעים פעולות הפגה במקלטים. זו היתה ההנחיה. נכחתי שם. הבוקר דיברתי אתו לאחר ניסיון ההרגעה או הכיוון של ההרגעה, עם דורון, מפקד המחוז, והוא אישר שהרשויות במחלקת החינוך, בתיאום עם ראש הרשות, במקומות שיש מקלטים פתוחים, משרד החינוך ייכנס לסייע בהפגה במקלטים. אם המטוטלת תלך לקראת שקט ויוחלט היום שמחר לומדים, כנראה שנוותר על המהלך הזה.

בסדר גמור. כל פעם כשאנחנו נמצאים תחת האבסורד הזה שיש פה קבוצת הזויים שמתחילים להכניס חצי מהמדינה לסערה אחת גדולה, אנחנו מפיקים לקחים מכל אותם הימים הלא פשוטים שדרום הארץ עוברת. יש כאן מאשקלון. מי הגיע?

כמה מלים ברמה הכללית ואחר-כך נציג קצת נתונים למה שהתייחסת. בגדול, בשמונה החודשים האחרונים אשקלון נכנסת כבר בפעם הרביעית לסבב. לא ממציאים פה שום דבר. לצערי הרב אנחנו כבר רגילים לזה, אולי פחות משדרות. גם מערכת החינוך התרגלה לעניין הזה. בארבעה הימים האחרונים נורו לאשקלון 12 טילים, שבעה מתוכם יורטו, השאר לשמחתנו הרבה נפלו בשטחים פתוחים. יש באשקלון יותר מ-25,000 ילדים במערכת החינוך, וכולם בבית.
הזכירו פה נציגי משרד החינוך שבאשקלון יש תוכניות שהתחלנו כבר לפני הרבה שנים, ויש עכשיו תוכנית חדשה שנקראת "תומכי חרדה". אנחנו תיכף נתייחס לנושא המיגון שדיברו עליו, אבל עם כל הסיכונים שיש בנושא המיגון, כנראה המיגון לא ייפתר בשנה הקרובה באשקלון. גם מה שהם נתנו לא ייתן מענה ל-100% של המיגון.

אני לא יודע כמה מכם יודעים, אבל בשנתיים האחרונות היתה לא מעט רוח התנדבות של גופים שתרמו מיגוניות לבתי-ספר בעיר אשקלון, בתרומות פרטיות כאלה ואחרות מעבר לסיכומים שהציג פה נציג פיקוד העורף.

אני יכול להגיד לכם שאנחנו באשקלון, בנושא המוכש"ר, מה שנקרא "גנים שהם לא רשמיים", אנחנו מתייחסים אליהם כאל גנים לכל דבר, יש שם ילדים כמו הילדים פה. זה שפותחים גן פיראטי זה לא מונע מאתנו לטפל בהם.

גם לך ברור שגן פיראטי, שאין לו שם שום מקלט או שום מיגון, הוא לא יכול לפעול מבחינתך.

אחרי שהוא פיראטי אנחנו מנסים לגייר אותו והופכים אותו למוכש"ר. זאת אומרת, אנחנו הולכים לתהליך של הכשרה שלו, ואפילו חלקם הגדול נמצא במתקנים ציבוריים של העיר אשקלון.
נכון שהם לא בתהליך רגיל של מערכת החינוך, אבל הם מקבלים תקציבים דרך תקציב עמותות, כמו שמקבל כל גוף אחר. והם בחוסרים של מיגונים כמו שיש בגנים. תיכף נציג את הנתונים בנושא החוסרים, אבל בסך הכול גם אליהם אנחנו מתייחסים.
הייתי ראש עיריית אשקלון עד לפני שנתיים. כבר הרבה שנים באשקלון, במערכת החינוך, לא מכניסים מבנים יבילים. אין דבר כזה, לא בגנים ולא בבתי ספר. הפעם האחרונה שהיה דבר כזה, זה היה לפני שמונה שנים. הוצאתי את כל המבנים היבילים, ואין יותר מבנים יבילים. מצדנו שיהיה צפוף יותר בכיתות, אבל שלא יהיו מבנים יבילים. זה לא מוסיף, לא לילדים ולא לפעילות.
בסך הכול המערכת באשקלון נותנת מענה. הילדים, כמה שקשה להם, אנחנו לא במצב של להתחיל הפעלות במקלטים, אנחנו לא שם. אגב, אני יכול להגיד לכם שגם אם יוחלט על-ידי פיקוד העורף שמחר פותחים את מערכת החינוך, לא תראו 100% ילדים בבתי הספר, עדיין הילדים מפוחדים וההורים מפוחדים, ולפעמים ההורים מפוחדים עוד יותר מהילדים. הם לא ישלחו את הילדים למערכת החינוך.

נביא קצת נתונים, לאור מה שהציגו בפיקוד העורף ומערכת החינוך. חיים יציג פה נתונים.

ברשותכם אני אוסיף כמה דברים על דבריו של רוני מהצרי. כמו שנאמר פה, גם אשקלון נמצאת בשגרת חירום, זה סבב רביעי עבורה בשבעה החודשים, שמונה החודשים האחרונים. אני אחלק את הנושאים לשניים: האחד, מיגון מוסדות חינוך, והשני, איך העיר משישי-שבת ועד היום נערכת לחירום.
אני מחזיק פה מסמך עקרוני להקצאה תקציבית עבור מיגון העיר אשקלון. מדובר על 36 בתי ספר, בעלות של 24 מיליון פלוס עוד כמה מאות אלפי שקלים. נאמר פה שהתהליך להצבתם, גם אם לצורך העניין יש מעורבות של הרשות עם גורמים נוספים, מדובר פה על שנה וצפונה. צריך להבין את הפרופורציה.

אני מדבר על 36 בתי-ספר מתוך 50. לצורך העניין נגדיל את רמת המיגון שלהם. תהיה שאיפה למיגון ברמה של מענה ל-80% ממצבת התלמידים. זה עדיין לא מביא ל-100% אחוזים.
בהיבט של גני ילדים, וביניהם כפי שהוצג פה, גם גני המוכש"ר, אנחנו מדברים על 23 גנים ללא מיגון מתוך 150 גנים שיש ברשות.
בהיבט של ההיערכות, נאמרו כאן כמה דברים שהלכה למעשה הם לא רק תוכנית מגירה עבורנו, אלא היא יוצאת לפועל. כל בתי-הספר כרגע לא לומדים, כמו שאתם שומעים בכלי התקשורת. תוכנית הלמידה מרחוק הלכה למעשה מבוצעת בכלל האתרים הבית-ספריים, כולל הבלוגים. אני מחזיק פה עדויות ממנהלי בתי ספר שהעבירו לסמנכ"ל חינוך וחברה של הרשות בדיוק מה הם עושים במסגרת הפעילות.
מלבד ההיערכות הזאת הוזכר פה ערוץ של תקשוב. בנושא תומכי חרדה הוכשרו שני מורים/מורות לתת מענה, לא ברמה של פסיכולוג, אבל בהחלט להוריד את סף החרדות, כאשר התלמיד מכיר את המורים וההורים מכירים את המורים, ובעת הישמע אזעקה או תלמיד או תלמידה מוצאים את עצמם במצב של חרדה הם יודעים להתקשר, ואותה דמות של מורֶה או מורָה מורידים להם את סף החרדה, בדגש על כך שהם נמצאים לבד בבית.

אנחנו מבצעים שימוש באתרי משרד החינוך, אתר "גלים" – לכל ילד יש קוד משלו, והוא יכול גם להתחבר עם המחנכת וגם להתחבר עם תוכנית הלימודים.

יש כמה אתרים כאלה.

גם את זה אנחנו עושים. הזכרתי פה אתרים בית-ספריים. הם מקבלים שיעורי עזר וסיוע, הפניה למקורות ידע למיניהם.

קיבלנו החלטה במסגרת ההערכות מצב ברשות, שהחל מיום ב', נכון לאתמול, פתחנו שמרטפיות לילדי עובדים בארבעה מוקדים ברשות. כמובן אם ההסלמה תמשיך – לפי מה שהבאנו הבוקר היא קפאה, אבל אנחנו לא יודעים – אם היא תמשיך ימים נוספים, אנחנו נפעיל גם פעילויות הפגתיות במקלטים לאותם תלמידים, ואם נידרש, יש לנו גם קו חם שהוא ערוץ של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שגם נותנים מענה לתלמידים וגם נותנים מענה להורים עצמם.

נתנו גם ביטוי לתלמידים שהם בעלי צרכים מיוחדים עם מוגבלויות, דרך אישור של משרד החינוך, כדי לאפשר להם לימוד, ונעשה את זה כמובן תחת מיגון שיבטיח זאת בתיאום עם פיקוד העורף.

הוזכר פה הנושא של הבגרויות. אכן גם אצלנו יש לא מעט תלמידים. באישור של משרד החינוך הם יבצעו את הבגרויות שלהם במתקן מוגן.

תודה. חבר הכנסת כץ.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אתה קצת נגעת בזה, וראיתי שאתה קצת מזועזע. אני גם מצטרף לברכות ולתפילות, גם לחיילים, גם לאזרחים, לתלמידים ולכל בית עמך ישראל.

אני רוצה לצאת קצת מהקופסה ולדבר קצת במושגים אחרים, כי יש לי הרגשה שאנחנו פה, מדינת ישראל, במקום ללכת קדימה היא נסוגה אחורה. היא נסוגה אחורה מבחינה חינוכית, מבחינה לאומית, מבחינה מדינתית.

חבר הכנסת כץ, שמעתי הבוקר את חבר הכנסת ממרצ, אילן גילאון, הוא אשדודי. הוא דיבר שם באחת מתוכניות הבוקר. הוא התחיל להגיד: אולי לא היינו צריכים לעשות את החיסול. הגענו למצב הכי אבסורדי בכל נקודת זמן למדינת ישראל, כאשר ארגוני הטרור יצרו את ההרתעה שלנו מולם ולא ההיפך. אנחנו כאן מתחילים לשאול שאלות עד כמה זה נכון, ולא הם שואלים עד כמה הם צריכים לפעול כנגדנו כי הם יודעים שהמכה תהיה כל כך קשה שהם לא יוכלו לקום ממנה.

אדוני היושב-ראש, אין שום מדינה בעולם, מדינה מערבית, מדינה נורמלית – גם מדינה קומוניסטית או סוציאליסטית – שהיא כולה ממוגנת, כי אף מדינה לא היתה מאפשרת שיירו עליה טילים באופן שיטתי.

עשיתי חשבון, ויש לי נתונים שבשלוש השנים האחרונות, אדוני הקצין, למעלה מ-2,000 טילים. זה שנות שלטונו – אתה חבר הקואליציה, אז יותר קשה לך, ואף על פי כן אתה נראה מזועזע. אני עדיין באופוזיציה, מימיני גבריאל, משמאלי המלכה אסתר, ואני בתווך ואני צריך להסביר. פעם היו אומרים "תהילים" ליום, הממוצע הוא בערך טיל ליום. טיל ליום אם נחלק.
לפי קצב ההתגוננות שמדברים עליו עכשיו – פעם חשבתי שהמדינה היא כל כך חילונית שהיא מפחדת מכיפות – אני רואה שעכשיו מייצרים כיפות בכמויות. החרדים חוגגים – כיפת ברזל אחת, והיום שר האוצר הודיע על עוד שלוש. בסוף לכל בית-ספר יהיה צמוד מטה קסמים, כיפת ברזל וטיל חץ, ובכלל החיים יתנהלו רק במקלטים או מתחת לאדמה, כי כמו שאמרת אנחנו כבר ארבעה סבבים בשמונה החודשים האחרונים, וראש הממשלה אמר, בלי להרגיש הוא אמר, "הסבב הזה", "בסבב הזה", פחות או יותר כמו שהיה בגלות, כשהיינו חוטפים פוגרומים – הפוגרום האחרון. וזה פוגרום. 200-150 טילים בשלושה ימים זה פוגרום. זה פוגרום. זה נקרא לקחת ולחסל במרכזי ערים, במרכזי תעשייה, גני ילדים, זה להשמיד, להרוג ולאבד את כל מי שהטיל פוגע בו.

אני חושב שהפגיעה הכי גדולה בתלמידים היא לא החרדה, הפגיעה הכי גדולה בתלמידים, וזה צריך להבין הרמטכ"ל, כשהוא אומר היום לתלמיד – כשתלמיד שואל איך זה יכול להיות שאחרי 65 שנה שאנחנו פה במדינת ישראל – שמדינת ישראל מפעילה רק אלפית מהכוח שלה כדי להגן עלי, שאני אוכל לצאת החוצה לשחק בבית-ספר כמו ילד נורמלי. זו השאלה. למה רק אלפית מהכוח? איך יכול להיות שכולנו נהיה במקלטים, ואנחנו משתמשים רק באלפית מהכוח שלנו? אלפית מהכוח זה מתכון ל-2,000 שנות גלות, זה לא במדינת ישראל. וזו תשובה לילד או לתלמיד בדרום. לפי הקצב הזה, זה יגיע גם לתל-אביב וזה יגיע גם להרצליה, וכולנו נחיה במקלטים. מה קרה לנו? השתגענו?
בכוונה בשלושה ימים של המלחמה אמרתי שלא אומרים מלה. לא משתמשים באלפית של כוח, צריך להשתמש בכל הכוח, כדי שנדע שאנחנו עם חופשי בארצנו. עם נורמלי. אי-אפשר למגן את כל המדינה, אני כבר לא מדבר על כספים, כבוד היושב-ראש, ואתה נגעת בזה. עשיתי חשבון כמה עולה כל טיל, אף אחד לא עושה את החשבון. פקאקט קסאם כזה יכול להם 5,000 שקל. לנו עולה 50,000 דולר טיל. אנחנו כל היום נירה טילים. האירנים יעבירו לפה כל היום טילים, נגמור את כל התקציב שלנו, וכל המדינה תמחא כפיים כמה טילים יירטנו, אבל נישאר בלי כסף. מה, השתגענו? מדינה מטורפת. ככה לא מתנהגים, לא כלפי תלמידים, לא כלפי הורים, לא כלפי מיליון ולא כלפי 50,000 תלמידים. זה צריך להשתנות מהיסוד, והיסוד צריך להיות שלא יעלה על הדעת שטיל אחד ייפול על מדינת ישראל ולא תהיה תגובה, שאחר-כך 30 שנה הם יפחדו לעשות את הדבר הזה.

תודה. מי אדוני?

אני עורך-דין מהנהגת ההורים העירונית בבאר-שבע וההנהגה הארצית. מבחינת ההורים, אנחנו רואים את כל העניין הזה בשני היבטים. ההיבט הראשון זה הטווח הקצר והטיפול בטווח הקצר. בבאר-שבע היו 24 טילים, ארבעה מהם חדרו פנימה למרכז העיר. עד עכשיו נפגעו בבאר-שבע בכל הסבבים ארבעה מוסדות חינוך, שני תיכונים, בית-ספר יסודי וגן. פגיעות ישירות. ולכן קודם כול אנחנו קובעים שהסיסמה, כשיש טילים – אין לימודים, היא נכונה. אנחנו צריכים להתמיד בה, ומנגד צריך לדחוף את עניין המיגון.

בטווח הקצר עניין המערך אל מול התלמידים. המערך לא כל כך עובד. נכון שהוא השתכלל מבחינת הטיפול במצוקה של התלמידים, זיהוי של המצוקה, פנייה אליהם, המורים מדברים אתם בטלפון, לא פעם ולא פעמיים, ומנסים לזהות באמת אם יש מישהו עם בעיה ומטפלים בו מייד. לגבי המערך הלימודי, הוא קורס – האודיו סיסטם נפל, האוריינית נפלה, האתרים הבית-ספריים נפלו. הדרך היחידה להעביר לימודים זה באמצעות בלוגים שפותחים המורים. באשקלון אני רואה שזה לא קורה, אבל זה מה שקורה אצלנו בבאר-שבע.

אפילו "יס" כמעט נפלו.

כך שצריך איכשהו לחזק את המערך הזה, על מנת שלא ייפול כל שני וחמישי. זה בטווח הקצר.
בטווח הארוך אני יכול להגיד לגבי אותה מערכת שלפני שנתיים וחצי לפחות בבאר-שבע יצאה יוזמה של הקמת פורטל עירוני, של לימוד מרחוק באופן משוכלל. היוזמה הזאת נעצרה בעקבות זאת שמשרד החינוך הוציא מכרז בהיבט ארצי. בסופו של יום המכרז הזה התעכב ויצאה מאתנו קריאה, מבחינת אגף החינוך בעירייה, לקדם את אותו פורטל, ואנחנו מקווים לקבל את אותו אישור, שהבנתי שהוא לקראת הסוף, להקמת אותו פורטל.

כבוד היושב-ראש, אתה דיברת על גנים לא ממוגנים שנפתחים על-ידי עמותות וכן הלאה. אני יכול להגיד לך שבבאר-שבע יש 20 גנים במיגון אפסי, זאת אומרת, תחת תקרת בטון אחת או תחת תקרת רביץ, והם רשמיים. שבעה בתי-ספר יסודיים, גם הם נמצאים באותו מצב, תחת תקרת בטון אחת או תקרת רביץ, כך שהמצב לא מזהיר, וצריך שם לדחוף חזק בעניין הטווח הארוך.

דבר נוסף, לא ייתכן שלא תהיה שום אמירה למשרד החינוך כשקם רן ארז ומודיע למורים ומנחה אותם לא להגיע לבתי-הספר. הם צריכים להגיע לבתי-הספר, הם צריכים להכין מערכי שיעור, הם צריכים להעביר לילדים את מערכי השיעור, אם באמצעות מיילים, אם באמצעות בלוגים, בכל דרך אחרת, ולהיות בקשר עם התלמידים. לא ייתכן שהם לא יגיעו לבית-הספר ומשרד החינוך לא יאמר דבר על זה ולא יפעל כנגד זה.

לגבי הפנייה שלך להארכת מועד ומתן פקטור מסוים, אנחנו מצטרפים לקריאה הזאת. תודה.

תודה. התאחדות הסטודנטים.

האמת היא שאני חייבת להגיד שאנחנו ילדים יותר גדולים, אז הבעיות שלנו הן יותר קלות כאן. היום כמובן הלימודים מושבתים בשלושה מוסדות. עיקר העבודה שלנו תהיה אחר-כך, עבודה מול המוסדות עצמם. אנחנו בטוחים ונדאג שכך יהיה, שהמוסדות יבואו לקראת הסטודנטים, בכל מה שקשור לאובדן ימי לימודים, חיסורים, הגשת עבודות. זה כבר ממש אחרי תקופת המבחנים, אבל אם יש ספיחים ודברים כאלה.

תודה. עוד מישהו?

אני מהמשרד להגנת העורף. ברשותך, אני מבקש לחזור לקופסה, לקופסה התקציבית. מדובר על 80 מיליון שקלים, כשהחלוקה בין המשרד שלנו לבין משרד האוצר היתה 50-30. עד היום לצערנו הכסף לא עבר. בסוף השנה שעברה פנינו למשרד האוצר, משרד האוצר אמר: זה סוף שנת תקציב, דברו אתנו בפברואר. נכון להיום לא התקיימה החלטה מס' 2699, שבמסגרתה יש לנו מקורות תקציביים ל-30 מיליון.

ההחלטה התקבלה על-ידי הממשלה, אז צריכה להיות העברה תקציבית דרך ועדת הכספים.

זה נכון. ולכן האוצר התנה את מתן ה-50 מיליון שלו בזה שהמשרד שלנו יתקצב את ה-30 מיליון. יש לנו מקורות תקציביים. המקורות התקציביים נמצאים במסגרת החלטה 2699. האוצר עדיין לא אישר את העברת התקציב השנה, ולכן אנחנו תקועים עם העניין הזה. הייתי שמח לשמוע את תשובת האוצר לעניין הזה.

האוצר כאן?

כן. אני אשמח לתת תשובה. אני רפרנטית פיקוד העורף באגף התקציבים. רוב הדברים שנאמרו לא מדויקים. בשנה שעברה פניתם אלינו, אמרנו שנשמח לתקצב 50 מיליון שקל, אבל אמרתם שזה סוף השנה, שאתם צריכים כסף לתכנון, ו-30 מיליוני השקלים שלכם מספיקים לכם לתכנון, ולא רציתם לקבל את זה בעודפים השנה. אז אמרנו שתפנו אלינו השנה. בשמחה נעביר לכם את הכסף. תפנו אלינו, נעביר אליכם את הכסף.

נעשתה פנייה בפברואר.

לא נעשתה פנייה.

נעשתה פנייה ברמת השר.

לתת לכם את תיבת הדואר שלי?

אין צורך, אני רק אומר שהעסק הזה נכון לעכשיו תקוע. התכנון כמעט הסתיים, אי-אפשר לצאת לעבודות.

אתה מתבלבל בין שני דברים. 2699 לא קשורים ל-80 מיליון של המיגון. 2699 זה משהו אחר, והכסף לשם מיועד לדברים אחרים. אנחנו לא מקשרים בכלל בין שני הדברים האלה. אנחנו מוכנים לתקצב 50 מיליון. תפנו אלינו, אנחנו נתקצב את זה.

רבותי, לא מעניין אותי לא, 269, ולא 669...

תקשיבו לי טוב, הפינג-פונג הזה שיש ביניכם, כבר אז אמרתי שלא יכול להיות שכמה משרדים אחראים על הנושא של המיגון. היה השר מתן וילנאי שאז התבטא ואמר שהוא לוקח את זה על עצמו. אני לא יודע מה קרה, איפה הוא עבר, מה הוא עובר, עדיין אחרי שמונה חודשים הפינג-פונג הזה שאתם עושים עם הכסף שזה יעבור לשם, ועדיין ילדים נשארים בלי מיגון, זה דבר מטורף. רבותי, תשמעו, לא מעניין אותי, לא משרד האוצר ולא משרד הביטחון ולא משרד החינוך ולא אף אחד אחר, מה שמעניין אותי שיש החלטת ממשלה על מיגון של דרום הארץ, עד 15 ק"מ, ואנא מכם תבצעו אותה. אם אתם תתקעו את ביצוע הדבר הזה בגלל אי-מייל שלא נשלח, תבינו על איזה רמת סיכון אתם מדברים. אני מציע שבמקום להתעסק במיילים, מחר בבוקר תשבו על כל הסוגיה הזאת, שתהיה לכם פנייה בכתב, בפרוטוקול. הנה, בבקשה, יש פה פרוטוקול של ועדת החינוך. תעבירו את הכסף. מה הבעיה?

אין שום בעיה להעביר את הכסף. רוב הדברים שהוצגו פה היו לא נכונים.

שמעתי בדיוק אותם דברים כשהייתי לפני שמונה חודשים בוועדת הכספים: לא בדיוק קיבלנו ולא בדיוק הבנו ותכנון. רבותי, מספיק עם זה. אני רוצה שנגיע כאן למצב של מיגון של עד 40 ק"מ, ואתם לא מוכנים להעביר 50 מיליון עד 15 ק"מ.

אנחנו מוכנים להעביר, זה מה שאמרתי.

את צריכה מכתב ממני? לרשום?

אני צריכה פנייה תקציבית מהם כדי לדעת למי להעביר ולאן להעביר. זה הכול.

אני מקווה מאוד שהכסף יועבר, ואתם תבצעו את מה שצריך לבצע, ובגלל מייל כזה או אחר לא תהיה לנו פגיעה בילדים בגלל שלא היה מיגון.

בעניין אותם המבנים. אני חוזר ואומר, רבותי, אני אז אמרתי, תבדקו ותפעילו את הסנקציות שאתם מוצאים לנכון כדי למנוע מצב שיש גנים או מוסדות חינוך שיש בהם סכנה מיידית ופגיעה באותם ילדים בגלל שאין שום דבר שיכול להגן עליהם. אנחנו נפעל ונעשה הצעת חוק שמטילה אחריות אישית פלילית על כל אדם שפותח מקום כזה. אני אכניס את אותם האנשים לכלא. אם מישהו פותח גן כשהוא יודע מראש שזה אזור תחת מתקפה, מצפצף על כל אותן הוראות, ואחר כך באים ועושים אתו הסדר, ומחכים שנס יקרה שחס וחלילה הטיל לא יגיע לשנה, הדבר הזה לא יכול להיות. נפעל בהצעת חוק שמטילה אחריות פלילית על אותו אדם שעומד בראש עמותה, זה לא מעניין אותי מה, ראש ארגון, או כל גוף אחר. ברגע שאדם חותם על חוזה שכירות במבנה כזה או אחר ופועל ללא האישורים הנדרשים וללא הוראות של משרד הביטחון ומשרד החינוך, הוא ייכנס לכלא, חד-משמעית. ההורים לא יודעים את זה. להורים, אני בטוח שאומרים: הכול בסדר, אל תדאגו. חס וחלילה יקרה אסון, ופתאום יתחילו לחפש מי האשם, ואז יגידו: אמרנו, לקחנו רישיון, רישיון עסק. זה לא מעניין.

בעניין המבחנים והבונוסים. אני ממליץ לבחון את האפשרות הזאת שהיתה בעבר גם עכשיו ולאזן את אותם ההיבטים שקשורים לתוצאות המבחנים, גם אם זה פקטור וגם אם זה שעות נוספות שיהיו לתלמידים, כי עכשיו הם בדיוק בתקופת הבגרות וכו'. גם בעניין של הפסיכומטרי, זה בעוד שבועיים, הפנייה שלנו לאותם מכוני פסיכומטרי, שאם פספסו יום כזה או אחר, אם אפשר להתחשב גם בהיבט הזה, שתהיה השלמה לאותם הסטודנטים העתידיים בהיבט של לימודים פסיכומטריים, מבחנים וכל מה שנוגע לכך.

אני מצטרף לחבר-הכנסת כץ. כמובן האמירה הכללית היא אמירה מאוד בעייתית לתלמידי ישראל שכבר בפעם הרביעית במשך שמונה-תשעה חודשים נחשפים למצב אבסורדי, שהם נמצאים תחת מתקפה, והמדינה לא מצליחה ליצור הרתעה מול אותם ארגוני טרור. מבחינתנו זה דבר מאוד בעייתי, זה מסר רע מאוד לילדי ישראל כאשר הם חיים תחת הדבר הזה. כמו שאמרתי, הטרוריסטים הצליחו ליצור הרתעה מולנו ולא אנחנו מולם. הקריאה של ועדת החינוך לממשלת ישראל לפעול בצורה הרבה יותר נחושה ליצירת הרתעה אל מול ארגוני טרור. אנחנו לא יכולים לחיות שנה אחרי שנה שככבר חצי מהמדינה וקרוב ל-250,000 ילדים נמצאים בפחד אימים בגלל שיום אחד יכול ליפול עליהם טיל.
כל הנושא של המיגון זה טוב ויפה. רבותי, אנחנו פה בכיבוי שריפות מעולה, אבל זו לא יכולה להיות המדיניות הכללית של מדינת ישראל בהיבט העתידי. זה נכון בהיבט המיידי, אם פתאום יש גוף כזה או אחר שיורה טיל אחד, אבל כשאנחנו מדברים על יותר מ-100 טילים ביומיים או שלושה, זה כבר לא פעילות טרור, זו כבר מלחמה שלמה, ובזה צריך לפעול כמו שפועלים במלחמה.

אנחנו שוב מבקשים ומצטרפים לקריאה של משרד הביטחון: תעשו מה שצריך לעשות, כמה שיותר מהר, להעביר את הפנייה התקציבית. בטוח שחברי ועדת הכספים במהרה יתכנסו ויעשו את ההעברה אם יש צורך באישור ועדת הכספים. יש צורך, כי זו העברה תקציבית. גם שם לא תהיה בעיה. אנחנו מבקשים ממשרד הביטחון לעשות תכנון הרבה יותר רחב בהיבט של מיגון עד 40 ק"מ, ונשמח לקבל מכם פעם אחת ההערכה תקציבית, וגם נדע לפעול בהתאם בעניין זה, ולא להיות כאן באווירה של אי-ודאות כמה זה יעלה. נעשה ישיבת עדכון אחר-כך.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>