PAGE
35
ועדת הכלכלה
13/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 783>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ט באדר התשע"ב (13 במרץ 2012), שעה 9:30

<מחירי החשמל ותחזית המחירים לקיץ 2012>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר
חמד עמאר

יוליה שמאלוב-ברקוביץ

>
נחום יהושע - אגף כלכלה ותקינה, המשרד להגנת הסביבה

אמיר אדרי - רפרנטית תשתיות ואנרגיה באג"ת, משרד האוצר

דורון אהרון - מינהל החשמל, משרד האנרגיה והמים

אורית פרקש-הכהן - יו"ר זמני לרשות, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

עודד אגמון - ראש אגף הסדרה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

מנחם קמיש - מ"מ ראש אגף כלכלה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

מירב יוסף - ממונה על אגף פניות ציבור, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

יפתח רון-טל - יו"ר הדירקטוריון, חברת החשמל

אורן הלמן - סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, חברת החשמל

סלעית קולר - יועצת משפטית, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

איתן פרנס - מנכל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, איגוד חברות האנרגיה המתחדשת

מיכאל שגיא - מתמחה מיצג את רמת נגב אנרגיה, נציג פורום יצרני החשמל הפרטיים בגז טבעי, יצרני חשמל פרטיים

גד שלסקי - מנכ"ל חברת פאוורסיינס

אורן מורגן - מנהל שיווק ומכירות ישראל, חברת פאוורסיינס

משה בר - יו"ר עמותת "תנו יד לחירש ונכים למען נכים"

דניאל גלילי - מזכיר "תנו יד לחירש ונכים למען נכים"

שחר קניק - "תנו יד לחירש ונכים למען נכים"

אתי בנדלר

לאה ורון

הילה מליחי
​​​<מחירי החשמל ותחזית המחירים לקיץ 2012>

בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום מחירי החשמל ותחזית המחירים לקיץ 2012. אני חושב שגם חברת החשמל וגם עם ישראל נמצאים במצב די דומה – שניהם נמצאים בקצה של הרזרבות שלהם. אנחנו שומעים שחברת החשמל בקצה של יכולת האספקה לקראת הקיץ. מצד שני, הצרכנים בקצה של יכולת ההוצאה שלהם לגבי תשלום חשבונות החשמל.

בחודש האחרון – מסיבה שלי עדיין לא ברורה – קמה צעקה של צרכנים בנוגע לחשבונות, למרות שלמיטב הבנתי ומה שהצלחתי לברר, לא היתה עליית מחירים לאחרונה, כלומר, בין החשבון הקודם לחשבון הנוכחי. זה מה שאני יודע, עכשיו נשמע את כולכם. מצד שני, כל אמצעי התקשורת ואזרחים פנו גם אלינו, אל הוועדה, וגם הנושא היה בדיון ציבורי. חשבונות החשמל תפחו בצורה לא סבירה.
מנגד, שמענו תוכניות שאמורות, לקראת הקיץ, לאפשר הוזלה של החשבונות על-ידי התנהגות צרכנית מושכלת של משקי הבית. היינו רוצים לשמוע גם על כך דיווח, וגם על מה חברת החשמל ורשות החשמל יודעים על המגמה של גודל החשבונות. מחירי התעריפים, גודל החשבונות בחודשים ינואר-פברואר, נובמבר-דצמבר, והמגמה החודשית האחרונה. אלה בעצם הנקודות שרצינו לסקור. וכמובן נמצאים איתנו כאן ראש רשות החשמל ויושב-ראש חברת החשמל. שניהם יפרסו בפני הוועדה את זווית הראייה שלהם. אתמול גם עברה במליאה, דרך אגב, הצעת החוק של הארכת הרישיונות של חברת החשמל.

בממשלה.

לא, במליאה.

לא, היא כבר עברה במליאה והועברה לוועדת הכלכלה.

אנחנו ניפגש כנראה בשבוע הבא עוד פעם כדי לסיים אותה. אבל בואו נסיים את השלב הזה. אורית, את תתחילי. תני סקירה של - - היתה לכם גם ישיבה השבוע, נכון? אתמול.

כן. אני אתחיל בשני נושאים. קודם במן עדכון קצר לגבי ישיבת המליאה שהיתה אתמול. כמו שכולם יודעים, לעניין התעריפים, משק החשמל, וגם חברת החשמל עצמה, נמצאים במצב חריג, לא רגיל בגלל משבר הגז הטבעי, הפיצוצים החוזרים והנשנים באספקת הגז הטבעי ממצרים ובעיות של תפוקה הולכת ופוחתת של גז טבעי מהמאגר הישראלי המשלים, ים תטיס. החברה בעצם נמצאת במצב – וגם כל משק החשמל עצמו, גם יצרני חשמל פרטיים מצויים בבעיה דומה, ככל שיש כאלה, כרגע הם עוד בהיקפים קטנים – הם בבעיה של רכישת דלקים, שבאופן שוטף עולים להם פי 5 מהדלקים הרגילים.
ביחס לתעריפי החשמל, כמו שאדוני יודע, אנחנו יצאנו כבר לפני חודשיים – או חודש וקצת – לשימוע ציבורי בנושא של העלאת תעריף, שמבחינת העלויות, כפי שהן הצטברו ברשות כעלויות דלקים, הם הסתכמו במיליארדי שקלים. כשיצאנו לשימוע דובר על סביבות של מעל חמישה מיליארד שקלים עלויות דלק. אני גם רוצה להגיד שבמסגרת השימוע בעצם נרתמה כל הממשלה כולה למן איזו חבילה שמיתנה עלייה צפויה – לפי הנתונים שלנו – של עשרות אחוזים, שאז דיברנו על סביבות ה-30% עליה. החבילה של הממשלה אפשרה לנו לצאת לשימוע שפרס את עליית התעריף לשלוש שנים. דובר בשימוע על עליית תעריף קרובה בשיעור יחסי – הכול זה יחסי – חד ספרתי, ולא דו ספרתי, של כמעט 30% כמו שהמספרים מראים, באופן שהמדינה נכנסת, הקלה את המסים על הסולר בצורה מאוד משמעותית, של 88% הנחה של הבלו.
המדינה נותנת ערבות ממשלתית לחברת החשמל, דוחים תשלומי מע"מ, ועוד כהנה וכהנה צעדים, שבהם גם החברה עצמה נרתמת ועושה צעדי התייעלות משמעותיים כדי להתמודד עם המצב הזה, שלמעשה נכפה עליה.

מתי תיכנס לתוקף ההתייקרות?

אנחנו צפויים שבשבועות הקרובים - - הדברים האלה, אתה יודע, היו פומביים ודובר עליהם הרבה. גם הדברים האלה יצאו והיה ברור שבמהלך החודש הקרוב, במהלך השבועות הקרובים אנחנו כבר נבצע את הפעימה הראשונה של עליית התעריף שתיפרס באופן, כמו שאני מסבירה, על שלוש שנים, על חשבון ההוזלה העתידית לכשייכנס הגז הטבעי בשנת 2013. מה שקרה בתקופת השימוע - - -

כבר בשבוע הבא תהיה פעימה ראשונה של העלאת התעריפים? אני הבנתי נכון?

לא, תראי, מה שאני יכולה להגיד זה שמליאת הרשות תתכנס בתקופה הקרובה להחלטה אחרי השימוע. מה שאני כן יכולה להגיד כאן, זה שבתקופה שעברה מפרסום השימוע ועד עכשיו, אנחנו בחנו את הנתונים – בין היתר שהוצגו על-ידי חברת החשמל ועל-ידי חברת "נובל" שקשורים לנתוני הדלקים – והמצב, לצערי, הוא מצב שלא משתפר.
מבחינת הנתונים שבדקנו, עלות הדלקים מהזמן שיצאנו לשימוע ועד עכשיו – מצטיירת בפנינו תמונה של עלייה בעלות הדלקים העודפת, וזאת משתי סיבות עיקריות – ואני כרגע מדברת על נתונים ראשונים באגף הכלכלה שלנו. כמובן שהנתונים האלה כל הזמן, ועדיין, בבחינה. אלה נתונים שהגיעו אלינו אפילו בשבוע שעבר, ואנחנו כל זמן מעדכנים את הנתונים. העלות אפילו עלתה מכמה סיבות: קודם כל התפוקה של האתר בים תטיס שוב הולכת ופוחתת בצורה של עד מיליארד שקלים, מדובר כאן על עלויות נוספות.
בנוסף, עלויות הדלקים החלופיים גם עלו בכמעט 5%, נכון מנחם? ולכן הדבר הזה הצטבר לנו למצב שגם המספר הכולל שאיתו יצאנו לפני חודש הוא כרגע גבוה יותר, אבל הרשות – להערכתי, כלומר, זו עמדתי שלי – תישאר במתווה הזה של הפריסה כדי להקל על הצרכנים. צריך להדגיש שהפריסה הזאת זה לא דבר שהוא קל לחברה, שבעצם מבחינה תזרימית נדרשת למצוא פתרונות. ואני חושבת שהממשלה פה נכנסה ונתנה מענה ראוי לבעיות התזרימיות האלה. וזהו, אני באמת חושבת שהמצב הוא לא רק מצב של תעריף גרידא ורשות חשמל. כמו שכולנו מבינים, תעריף של עשרות אחוזים יש לו משמעות כוללת, ולכן כל הממשלה פה נרתמה ותרמה.

שתי שאלות: האם זו ההעלאה האחרונה שצפויה לנו השנה, לתאריכים?

תראה, ההסבר שלנו מדבר על זה שככל שהדבר אפשרי, אנחנו נעשה את הפעימה הזאת עכשיו ולא נעלה את התעריף יותר במהלך אותה השנה. יחד עם זה, אני חייבת להגיד לך שגם אנחנו כרגולטור הכנסנו סייג במתווה שאנחנו רואים אותו – עכשיו אני מדברת הכול על השימוע, זו עוד ההחלטה, היא לא התכנסה, אבל זה - - שבמקרים של שינוי נסיבות חריג אנחנו לא יכולים לבוא ולכבול את שיקול דעתנו, זה אפילו לא אחראי – לא כלפי המשק, לא כלפי החברה ולא כלפי הצרכנים - -

לא מבחינת - - - לדעת, מבחינת הצפי.

- - גם אם הרי בעוד שבוע חוזר כל הגז המצרי, אז גם נצטרך, למרות שאנחנו בפער כזה של תעריפים - - -

לא, אורית, השאלה שלי אם אין גז מצרי, אם הוא לא חוזר – האם כבר כל השנה מגולמת או שאם לא חוזר גז מצרי זה מצריך עוד פעימה.

בעיקרון כן, למרות שיכולה הרשות לשבת ולהחליט שאת אותו מספר חד ספרתי היא פורסת אותו פעמיים. אבל אני עדיין לא המליאה. אבל הרעיון הוא לעשות - - -

מה זה פריסה של מספר חד ספרתי פעמיים?

תראה, אנחנו יצאנו לשימוע עם מספר שאמר 6.6% בתקופה הקרובה, אחרי כן על חשבון ההוזלה עוד 3 וכמה אחוזים, אני כבר לא זוכרת בעל-פה - - -

מתי זה עוד 3%?

שנה אחר כך.

שנה אחר כך, אני מדבר על השנה.

שנה אחר כך. ואפילו כרכנו עדכונים שוטפים ושנתיים על בסיס הערכה כבר עכשיו כדי לייצר איזו ודאות לצרכנים.

אבל מה שאני רוצה להבין, ה-6.6% מגלם אי אספקת גז מצרי במשך כל השנה או לא?

כן, אבל - - -

הוא מגלם כבר.

כן, אבל הוא לא מגלם את הנתונים החדשים שדיברתי עליהם של ההידרדרות הנוספת של ים תטיס ושל עליית הדלקים הנוספת, האלטרנטיבית, שהתרחשה בחודש וחצי האחרונים.

היה והמצב התייצב, והגז חוזר לזרום, זה יכול להביא להוזלה במשך השנה?

תראה, לכן – דרך אגב, חלק מהמתווה שלנו, עשינו כאן משהו חריג, שהוא גם קצת לא רגיל, שהכסף הזה של התעריף, שאנחנו בונים אותו על בסיס תחזית שלא יהיה גז שנה וחצי, הוא הולך לחשבון מיוחד, שבמצב שהגז חוזר, יש לנו מאיפה להחזיר לציבור. הסיטואציה היא לא פשוטה, זה לא מצב רגיל שרגולטור, ובכלל הממשלה, רגילה אליו.
אני חושבת שבנסיבות האלה, באמת, גם משרד האוצר, שר האוצר, שר האנרגיה והמים, השר להגנת הסביבה ​– באמת, החבילה היא פה - - כל אחד פה תרם את חלקו לסיוע בנטל על הצרכן. ואני בסוף חושבת שאי-אפשר בלי העלאה בכלל, כי בסוף גם צריך לאותת לצרכנים שהחשמל עלה, מה לעשות, זה לא דבר קל, והתפקיד הוא לא קל, אבל זה - - -

אנחנו לא בעד סבסוד חשמל מתקציב המדינה, אבל אני אשאל אותך שאלה: יש צעד אחר – בדומה לצעדים שנעשו על ידי המשרדים השונים – שהמדינה יכולה לעשות כדי להקל על מחיר החשמל ולא נעשה, כמו ערבויות, כל הדברים שהם לא סבסוד ישיר.

תראה, ערבות ממשלתית היא כרגע חלק מהמתווה, ויש שם מגעים שמתנהלים. יש פה נציגים של הממשלה, אני מעדיפה, ברשותך, לתת להם את הבמה.

אבל את רואה את זה מזווית אחרת.

תראה, אנחנו כרשות חשמל פנינו בינואר אל השרים הרלוונטיים, אמרנו שאנחנו חושבים שהסיטואציה הזו היא סיטואציה שדורשת הירתמות כלל ממשלתית. אני חושבת שבנסיבות הקיימות הממשלה נרתמה בצורה ראויה.
צריך להבין שמתן ערבות ממשלתית לחברת חשמל זו לא דרך המלך בהתנהלות של חברה עסקית שצריכה להתנהל באופן עסקי, גם אם היא חברה ממשלתית, ולמרות זאת החברה באה ועשתה את זה. תמיד אפשר לעשות הכול, ויותר, אבל מהמקום שאני מגיעה, אני חייבת להגיד לך, אני גם מכבדת את העיקרון של משרד אוצר שאומר: אני עשיתי הנחה מקסימאלית של הבלו, אבל אני חייב לשמור על גבייה של הכנסות מדינה ממסים. זה גם עיקרון שאני מכבדת. לכן בעניין הזה אני מעדיפה שנציגי האוצר ידברו.

הגנת הסביבה.

גם השר להגנת הסביבה במובן הזה בא ונתן את התרומה שלו בדחייה נוספת של הצו הרוחבי של איכות סביבה, ואפשר לחברת החשמל להמשיך ולהפעיל טורבינות במזוט. ואני חייבת להגיד לך שמבחינת המספרים שלנו, זה מספיק. הכובד של הבעיה היה אצל משרד האוצר יותר. אלה המהלכים שאפשרו את הפריסה. הרי ברור לכם שבלי כל הגיבוי הממשלתי הזה אי-אפשר היה למתן את ההעלאה הזו. זהו זה.
פשוט מהבחינה השנייה, וזה בעיתוי, ואם אתה תחשוב שאתה רוצה, אני גם חושבת שהדבר הנוסף שהרשות הזו עושה כדי להקל על הצרכן זה בד בבד בחודש וחצי האחרונים במצטבר לעבודה – כמובן, עוד קודם כניסתי לתפקיד – אנחנו עשינו סט כלים לצרכן שצריך להתמודד עם העלאות התעריף, שמאפשר לו - - -

מה קרה עם הצרכנים, ממה שאתם עוקבים, בחשבונות האחרונים, שקמה צעקה? מה קרה? אם התעריף לא עלה, אז מה קרה?

קודם כל, בוא נשים את העובדות כפי שהן. מאוגוסט האחרון התעריף עלה ב-15%. היתה העלאה אחת באוגוסט ועוד עליה אחת של 5%. יחד עם זאת, כולם צריכים להבין – אני מניחה שלחברת החשמל, שהיא זו שמנפיקה את החשבונות, והיא מכירה את הפרטים לעומק - - אני רק רוצה להציג פה את המתווה של עליות התעריף לאורך השנים. צריך לראות שהשינויים הם לא כאלה דרמטיים כצעקתה, כלומר, מהבחינה הזו - - -

עדיין, החשמל היום זול ריאלית אפילו מהחשמל ב-2008.

אתה רואה אפילו נומינאלית, אפילו לא ריאלית.

אני לא מזלזלת פה בנטל שמוטל על הצרכנים, אני מאוד מזדהה - -

לא, אני מדבר על המגמה - - -

- - זה לא נעים להעלות תעריף, אבל בסוף גם צריך לשמור על ספקי שירות שיכולים לתפקד מהתזרים שהם מקבלים.

איך המחיר בארץ ביחס לממוצע של ה-OECD?

את זה אני מבינה שחברה תסביר בפירוט. בעניין הזה אני מעדיפה פשוט לענות לשאלה שלך. ממה שאנחנו זיהינו – עברנו הרי חודשיים עם צריכות חשמל מוגברות, הטמפרטורות היו נמוכות מהממוצע, היו גשמי ברכה, את כל זה אנחנו יודעים. אני מניחה שהתעריפים מבטאים צריכה מוגברת של חשמל. אני מבינה שנתוני שיאי הביקוש שהגיעו אלינו דיברו על עד 9% צריכה מוגברת בשעות שיא, ואלה הדברים שבטח החברה תציג בפירוט.
אני אשמח להציג את ההסדרים ואת הכלים שאנחנו מציעים לצרכן, שחלקם בקנה וחלקם כבר בתוקף, שיכולים לסייע פעמיים: פעם אחת בהוזלות התעריף שלהם, אם הם יהפכו לצרכנים יותר חכמים, למרת שאנחנו יודעים שהצריכה של החשמל יחסית קשיחה. אבל אני כן חושבת שצרכנים חכמים יכולים להשתמש בכלים שאנחנו נתנו להם ולהוזיל את התעריף שלהם בשיעורים ניכרים. ופעם שנייה, בקיץ הקרוב מדברים, בין היתר, על חשש לבעיות באספקת חשמל, וגם פה נתנו תמריץ לצרכנים להסית את הצריכות שלהם מהשעות היקרות לשעות הזולות, ויש לי שני שקפים שמציגים את ההסדרים האלה, מתי שתרצה, אני אשמח להציג את זה.

בבקשה.

אז באמת, זה השקף היחיד שמתייחס לתעריף. זאת פריסת התעריף לאורך השנים. כמו שאתם רואים, בשנת 2009 היתה הוזלה, שכבר כולם שכחו, של 13% בתעריף, נכון? 12% בתעריף. מאז חלו השינויים הבלתי צפויים שעליהם עדכנו לאחרונה. עכשיו, בוא נתחיל לגבי ההסדרים של הרשות – זה שלושה שקפים, אז נעשה את זה מהר.
עכשיו אני מציגה לכם כאן סט של ארבעה הסדרים שהמטרה שלהם פה בעצם היא להסית ולעודד, לייצר תמריצים לצרכני החשמל להסית את צריכת החשמל שלהם משעות יקרות לשעות זולות יותר. בכך אנחנו מרוויחים פעמיים: פעם אחת, הצרכנים משלמים, באמת, באופן יותר קרוב בהתאם לעלויות שהם צורכים בזמן אמת, וזה בשונה מתעריף ממוצע שמטבעו הוא ממוצע לצרכן האחיד. ופעם שנייה, אנחנו מקלים על החברה ועל משק החשמל בזה שהתעריפים היקרים הם יקרים בשעות השיא, ובשעות השיא אנחנו בדרך כלל מזהים שיש חשש - - החשש לחוסר אספקת חשמל הוא בשיא, הוא לא בשפל.

יש לכם הערכה לצרכן שמצטרף לתעו"ז, בכמה יפחת חשבון החשמל שלו?

תלוי בהתנהגות שלו.

רגע, אני תיכף אסקור את זה ואז אני אגיד לך. תראי, קודם כל, הדבר הזה, צריך להבין, מתאים למי שמסוגל להסית את הצריכה שלו, כי מדובר בתעריפים משתנים תלויי זמן לפי שיא ושפל. מי שמתנהל בצורה מאוד חכמה, לפי כל מיני חתכים שעשינו – אבל אני באמת רוצה מאוד מאוד להיזהר בעניין הזה, כי בן אדם שנכנס לזה, צריך לבחון את עצמו.
לכן הכנסנו לכאן הסדר תעו"ז פשוט לצרכנים ביתיים ועשינו מן איזה מנגנון תמריץ. מי שיפסיד, יתחשבן רטרואקטיבית כאילו הוא ממוצע, כי אנחנו מצד אחד רוצים לעודד צרכנים להתייעל בצריכה שלהם, אבל מצד שני, אין לנו, כרשות חשמל אפילו, מספיק נתונים אם צרכנות ביתית – איך וכמה היא יכולה להסית.

מה הכוונה מי שיסית? יכול להיות מצב שמישהו מצטרף לחשבון תעו"ז ואם הוא צרך בשעות שהן לא מוזלות, הוא משלם הרבה יותר, וככה הוא - - -

ברור.

בהחלט. בהחלט. ואז הוא ינסה – את יודעת, הנזק עולה על התועלת. ואנחנו רוצים שייבחנו את זה, כי לשיטתנו, בכל מקרה זה ייתן תמריץ למי שיצטרף. בכל מקרה, ינסה לייעל את הצריכה כי הוא רוצה להרוויח מזה בסוף. אז כמו שאתם רואים, ההסדרים שלנו, קודם כל, הם חלקם מנדטוריים, דהיינו הם חובה. באפריל השנה – ואני מפנה ישר לסעיף 2 – תכנס לתוקף הסדרה שלנו שהיא על-פי החלטת ממשלה.
תיכנס לתוקף החלטת ממשלה שמדברת על חיוב כל הצרכנים שצורכים מעל 40,000 קוט"ש בשנה, מחייבים אותם מנדטורית לעבור לתעו"ז. ופה אני חושבת שזה נתון שכדאי שתראו, כי הוא נתון שאצלנו הוא הצטבר והוא לא כל כך ידוע לגבי ההסדר בסעיף 2 – אנחנו חושבים שההסדר השני, של חיוב צרכנים מעל 40,000 קוט"ש לכניסה לתעו"ז מנדטורית, היא יכולה לתת תרומה להפחתת שיא ביקוש בקיץ האפשרי עד 0.6% מהצריכה, וזה נתון מאוד משמעותי, לכן אנחנו רואים חשיבות - - -

40,000 זה אומר דוחות שיבר של 2,000 ומשהו?

זה 40,000 קוט"ש בשנה.

בשנה.

זה 20,000 שקל לצרכנים בינוניים שעוברים מתעריף אחיד לתעריף תעו"ז.

20,000 שקל בשנה?

כן. הערכה.

והדבר הזה עומד להיכנס לתוקף - - - כמו שאתה רואה, אדוני, קיבלנו אותה באפריל. נתנו כאן גם תמריץ לחברת החשמל – ככל שהיא תצרף - - זה בעצם לביתי. הדבר הזה נכנס לתוקף ב-1 באפריל, ומבחינתנו הוא מאוד משמעותי להתמודדות עם הבעיה של הקיץ הקרוב, כי בעלות יחסית קטנה של החלפות מונים, זה הסדר שיתרום מעל 0.6% למיתון בצריכה. בנוסף, כל צרכן שרוצה, יכול להצטרף לתעו"ז, זה ההסדר האחרון שעשינו עכשיו בפברואר, שמדבר על זה שצרכנים ביתיים יכולים לחזור ולהיכנס להסדר הזה, וגם לא להפסיד ממנו בתום שנה.
עכשיו אני מדברת על הסדרים שהם יותר לצרכנים עסקיים, אנשים שיש להם גנראטורים, כל מיני עסקים, כל מיני קיבוצים, כל מיני בעלי מפעלים. ופה אני באמת לא רוצה להיכנס יותר לפירוט מאוד גדול, יותר חשוב לי השקף הבא, כדי גם לקצר. יש לנו הסדר "פסגה ניידת" שמדבר על זה שב-100 שעות קשות בשנה אנחנו מכניסים אנשים ובעצם נוריד אותם, והם מקבלים 4.5% הנחה שנתית בתעריפי החשמל. יש לנו הסדר שנקרא "השלה יזומה באמצעות גנראטורים עצמאיים". יש לנו פה עוד תמריץ - - -

מה זה "השלה"? מה זה ראשי התיבות?

השלה, שבעצם - -

הם מתנתקים.

מנתקים אותם מהרשת. הם יורדים מהרשת.

- - והם מכניסים את הגנראטורים של עצמם לפעולה. הכול כדי להקל על שיא ביקוש. עוד הסדר – "השאלה יזומה באמצעות גנראטורים עצמאיים", עוד דבר שיש לנו. עוד הסדר שאנחנו - - בעצם הכול כאן זה אותו סל כלים, אנחנו פשוט עושים את זה במאפיינים שונים, עם תמריצים שונים, ויש לנו כאן, כמו שאתם רואים, אפקטיביות למגה-וואטים מאוד משמעותיים. זה עכשיו הסדרים צרכניים, וזו באמת עבודה שלנו, ממש – לדעתי, אם אני לא טועה – מהחודש וחצי האחרונים. כן, ממש מהחודש והחצי האחרונים, ואני אפילו אוסיף כאן עוד משהו שרק בשבוע שעבר הוצאנו לשימוע, או אתמול בעצם, את היצרנות.

נתחיל, אלו דברים שמדובר עליהם לצרכנות. הסדר מספר 10, אנחנו קוראים לו "צרכנות חכמה". זה הסדר שהוצאנו לשימוע בשבועות האחרונים. אנחנו חושבים שהוא יכול לגרום לצרכנים שיצטרפו אליו הנחה של עד 10% בתעריף החשמל. וזו בעצם פנייה – או של צרכנות גדולה ומחלקים ישירות לחברת החשמל שתצרף אותם להסדר הזה, כאשר טיבו בעצם שבשעות מאוד קשות הם מקבלים התרעות שונות לטלפונים, ב-SMS, באינטרנט, בכל מיני מנגנונים שנתכנס אליהם, ואומרים להם: אתם תדעו מראש, אנחנו הולכים להוריד אתכם לכמה שעות. הדבר הזה מתומרץ בתעריף, כשאנחנו לוקחים בחשבון מה התעריפים האלה חוסכים כנגד עלויות אספקה. ככה שמבחינה משקית זה משתלם לנו כרגולאטור לקדם הסדרים כאלה.

כלומר, זה ממש אי אספקה מלאה באותן שעות?

לא, זה בא למנוע במצבים של חשש לאי אספקה. באים אל החבר'ה האלה, ואומרים להם: אתם תרדו מהמערכת, ואומרים כמה ההשלה שלהם שווה.

אבל לא מורידים אותם ברמה הכללית, מורידים אותם ברמת המכשור הביתי הספציפי. לא מדיח, לא מייבש - - -

אבל יש עדיין אור.

תאורה יש - - -

כן, כן, נכון, מדובר - -

- - לא מתעללים בהם.

- - בהתחייבות - - -

זה וולונטארי.

זה הסדר וולונטארי, למי שרוצה, והוא עובד בצורה של מניות חכמות לאותם צרכנים. ויש אפשרות בזמן אמת, עם התראה מראש, להוריד להם כמה מוקדים שהם מסכימים – מקרר, דברים כאלו. בנוסף, אנחנו גם פונים לצרכנים קטנים יותר.

מתי יגמר השימוע הזה? כלומר, מתי זה יהיה זמין לציבור?

השימוע הזה, לדעתי - - לא, אבל ביקשו הארכה. לדעתי בימים האחרונים הוא יסתיים.

ומתי הוא יהיה זמין לביצוע לציבור?

את כל הדברים האלה אנחנו רוצים להתכנס אליהם מקסימום מיד אחרי הפסח, בחודש שאחרי הפסח לסגור את כל הדברים האלה, כי בסוף אנחנו מדברים על הקיץ הקרוב. בנוסף, צרכנים פרטיים בהסדר של 10, צרכנים קצת יותר קטנים, יכולים לפנות לגופים פרטיים שנקראים "אגד צרכנים" – גופים מסחריים. זה גם פותח פה סֶגְמֶנְט של תעשייה שיכולה לבוא ולעשות את הדברים האלה מול חברת החשמל. הסדר שני לצרכנים - - -

רגע, אני רוצה להבין, ברגע שהם הסכימו להתנתק בשעות השיא, מה הם מקבלים? הטבה כספית?

הנה, התעריף. תשלום לצרכן של 3.15 שקלים לכל קוט"ש מושל. רק שתבין שהם משלמים היום, בממוצע, חצי שקל.

כלומר, פי 6, אתם משלמים.

כן. אנחנו רוצים לעודד אנשים להיכנס.

- - - זה גנראטור, זה "פיקר" - - -

זה מגלם את כמות אי האספקה מצד ההיצע. כלומר, איזה השקעות אני חוסך כדי לספק את אותן השעות. התחנה השולית, "הפיקרית" שצריך בשביל לבנות, באופן תיאורטי.

איך אתה מודד כמה בעצם אני השלתי, כמה חסכתי? ביחס לצריכה הממוצעת שלי?

המכשיר החכם הזה יודע למדוד. אם אתה שם אותו על המזגן או על המכשיר של "תמי 4", הוא יודע למדוד באופן חכם כמה השלת.

אל מול הממוצע שלך, הוא בודק בעצם את הממוצע שלך.

כל ההסדר הזה הוא הסדר וולונטארי, לבחירת הצרכן.

אוקיי.

הסדר נוסף, שעדיין בעבודה, אנחנו שוקלים אותו לאירוע ממש קיצוני. אנחנו מנסים להיערך למצב חירום, שהוא יהיה תעריף, שבו אנחנו ניקח את תעריף הפסגה, שהוא במילא גבוה, ואנחנו נייצר אותו, נעשה לו עוד drilldown של תעריף גבוה במיוחד לצרכנים מאוד גדולים. אני מדברת איתכם כאן על מתח עליון, מתח גבוה, זה לא לצרכנות ביתית, ונשים את זה בבדיקה.
ההסדר האחרון שיצאנו איתו ממש לאחרונה, שקראנו לו "חסכת, הרווחת" – השימוע יצא, לדעתי, לפני שבוע וחצי – שבו אנחנו רוצים לעודד צרכנים לחסוך בחשמל. זה אפילו פה לא לסטות, זה לחסוך באופן כללי, לצרוך פחות. ואנחנו יצאנו עם מן הסדר שצרכנים יכולים להגיע פה לחיסכון של עד 20% בתעריף החשמל – כרגע, לפי השימוע – שאנחנו דיברנו כאן על איזשהם טווחים, שמי שחוסך עד 20% יכול לקבל 15% הנחה, או עד 20% הנחה - - -

הנחה כללית.

כן. לפי אחוז החיסכון הכולל שלו בהסדרים. אלה דברים שבאים לתמרץ פעם אחת צרכנים לחסוך, ואחרי זה הם יצטרכו להתחשבן ביחס לצריכות מקבילות שלהם בעבר. אני יכולה להוסיף כאן עוד דבר שעשינו ויצא לשימוע השבוע, וזה התייחסות לצרכנות חשמל פרטית. אני לא חושבת שזה כל כך בכותרות, אבל גם יזמי חשמל פרטיים – שחלקם היום עובדים נקלעו לסוג של מצוקה בגלל היעדר גז טבעי, במיוחד אנחנו מדברים על תחנות שבאופן היסטורי פועלות לא בצורה דו-דלקית כלומר, הם לא יכולים לפעול בסולר.
לגביהם אנחנו יצרנו איזשהו סוג של הסדר, שאני לא אכנס לפרטים שלו, אבל מה שרלוונטי לאדוני לעניין הדיון הזה הוא שבמסגרת ההסדר אנחנו בעצם כופים אותם להיות חלק מניהול המערכת, במצב שאם הוא יהיה מאוד משברי, במצב של מחסור בחשמל, ניהול המערכת – כמובן, בכפוף להנחיות של הגורמים המוסמכים בממשלה – יהיה מוסמך לבוא ולהגיד לו: אדוני, אתה תקצה את התחנה שלך, ואנחנו נפנה אליך גז טבעי של החברה, כדי שחברת החשמל תוכל להשתמש בסולר בתחנות הדו-דלקיות שלה. זה עוד הסדר שאנחנו חושבים עליו.

נקודה אחרונה שלי, כמו שאמרתי, אני ערה לנטל על הצרכנים. אין מה לעשות, התפקיד שלי הוא באמת לא פשוט. אבל אני רק רוצה להגיד שאלה ההסדרים שאנחנו רואים לנכון. עשינו פה סט, אתה רואה, מניתי פה 12 כלים לבוא ולהתמודד, גם לצרכנות קטנה, גם לצרכנות גדולה, לתת להם כלים להתמודד עם עליות התעריף ועם הצפי למחסור בחשמל. בנוסף, ככל שמדובר באוכלוסיות חלשות – אני מניחה שאתם יודעים, אבל חשוב להדגיש – שבעניין הזה יש סעיף ספציפי בחוק משק החשמל.

כמה שימוש יש בו?

התעריף הזה מוגבל לעד 1.5% מתעריף החשמל, כי בסוף חייבים להגיד את האמת, התעריף היום, הקונספציה היא היום שבעצם אי-אפשר לעשות את כל הסבסודים האלה על חשבון, איך אומרים, מעמד הביניים, שבסוף משלם את תעריף החשמל. יש לנו מכסה בחוק של 1.5% מסך תעריף החשמל שיכול להיות מוקצה לאוכלוסיות חלשות. כרגע מנוצל 0.6% ממנו. כלומר, ככל שהממשלה תחליט, זו מדיניות השרים פה, זה יבוא לידי ביטוי - - -

לפי זה אפשר להגמיש את התנאים.

זה חקיקה. אני אומרת לכם עכשיו, זה הממשלה שצריכה לדון. היא מגדירה כאן את האוכלוסייה הזכאית, ואני באמת אומרת, זו הטריטוריה - - -

- - - מוקצה עד 1.5% וכרגע זה בשימוש של?

0.6%.

יש עוד אוכלוסיות שאפשר להגדיר.

כמה שנים זה כבר כך?

מ-2007 זה נכנס.

וזו מגמה קבועה של תת ניצול של בערך 60%?

השר עובד ומגדיר כל פעם, אבל אפשר להגדיר עוד אוכלוסיות.

איפה ההגדרות נמצאות, בחוק החשמל?

אצל השר, בתקנות.

בתקנות?

כן. למרות, שבאמת, חייבים להדגיש שהדבר הזה צריך להישאר עם תקרה, כי ברגע - - -

התקרה של 1.5% מוגדרת בחוק?

כן. ואני חושבת שזה ראוי, כי בסוף התעריפים צריכים לבטא מחיר של מוצר ככל שניתן. ותמיכות אמורות לבוא ממקורות אחרים.

כמה זה בכסף - - -

היום זה בערך 100 מיליון שקל.

ה-1.5%?

לא, ההטבה היום, ה-0.6%, שהיא כמובן מועמסת על שאר הצרכנים. את עלויות החברה צריך לכסות. העלויות שקובעת הרשות – צריך לכסות. מי שמממן - - -

אין חשמל חינם. זה ברור לנו. אוקיי. תודה רבה.

תודה לך.

חברת החשמל.

בוקר טוב. יפתח רון-טל, יושב-ראש החברה. אני רוצה לתת איזושהי סקירה כללית קצרה לגבי תמונת המצב שבה אנחנו נמצאים והסיבות לכך. קודם כל, אני רוצה להגיד, לחברת החשמל יש בעיות פיננסיות קשות שהולכות ומתרבות לאורך השנים. המשבר הנוכחי איננו קשור כלל ועיקר לבעיות הפיננסיות בחברת החשמל. זה טיפול מסדר גודל אחר שיעשה – אני מאוד מקווה שנקדם אותו מאוד השנה – במסגרת הרפורמה.
המשבר הנוכחי למעשה מורכב משני חלקים. הוא משבר חמור מאוד. חלק אחד שלו זה רזרבה מאוד נמוכה של חשמל בקיץ 2012. על זה התרענו כבר לפני שלוש שנים, לפני ארבע שנים בפעם הראשונה. כתוצאה מכך נכנסנו, ביחד עם משרד התשתיות והגורמים האחרים לתוכנית חירום, שאמורה היתה להכניס עוד Capacity שלכמות החשמל על-פי הביקוש, בעיקר כתוצאה מכך שהיח"פים התעכבו ועדיין למעשה אין לנו אף יח"פ שפועל ומכניס חשמל לתוך - - -

מה יח"פים?

יח"פים – הכוונה היא לתחנות כוח פרטיות. זו נקודה ראשונה. הרזרבה הזו בקיץ 2012 תגיע למצב של אפס רזרבה, על-פי ההערכות שלנו, בחלק מימי הקיץ. אנחנו מדברים על רזרבה, נקרא לה "נדרשת" במשק חשמל נורמאלי של בין 15% ל-20%. זה המצב.

מה המשמעות של אפס רזרבה?

המשמעות של הרזרבה היא בסופו של דבר משמעות של חוסר בחשמל לכלל הביקוש, ואז נכנסים למה שהציגה פה אורית – לכל מיני תהליכים שאמורים לאפשר לנו לווסת את זה בצורה מבוקרת כדי שהנזקים יהיו כמה שפחות גדולים. אין כוונה שבבית חולים לא יהיה חשמל, אבל יש כוונה, למשל, בגופים, ככל שהם גדולים ויכולים לוותר, ונותנים להם גם פיצוי על זה – אנחנו מנהלים את המחסור הזה. ואנחנו מנהלים אותו ובסך הכול יש לנו שליטה על הניהול הזה, אבל יהיה מחסור. לפי מיטב השיפוט שלנו אנחנו נכנסים בשנת 2012 למחסור חמור.

זה מחסור שהציבור לא ירגיש בו אני מבין. אתם יודעים לנהל את המשבר הזה כך שהציבור - - -

הציבור ירגיש, לא התשתיות הקריטיות במדינה. הציבור ירגיש. והציבור כבר הרגיש בשנה שעברה.

מה, כלומר, בבית לא יהיה חשמל?

יכול להיות שבחלקים מסוימים של היום. הרי הציבור ירגיש את זה בשני אספקטים. באספקט אחד הוא יכול להיות שותף שלנו, כמו שהציגה אורית. אנחנו בעד שיהיה כמה שיותר שותף. והדבר השני זה במקרים שבהם נידרש לקבל החלטה איך לווסת את החשמל שיש לנו במצב של אין רזרבה. סתם לדוגמא, אם אתה באפס רזרבה, אז יש חשמל. אבל, חס וחלילה, תחנת כוח, יש בה תקלה – דבר שיכול לקרות – אז במשך אותן שעות שיש בה תקלה, יש לך מחסור. לא צריך הרי להסביר איך דבר כזה יכול לקרות.
אנחנו נכנסים למשבר Capacity, לפי עניות דעתי, חמור בקיץ 2012, חמור בקיץ 2013, וככל שייכנסו תחנות כוח פרטיות לפעולה – הראשונה נכנסת, דרך אגב, בינואר 2013 – אז המשבר הזה, לפי דעתי, ילך וירד. בשנים של 2015-2014 אנחנו כבר נהיה במצב של רזרבות סבירות על-פי תוכניות הפיתוח שלנו.

כלומר, אין הרבה מה לעשות כרגע, כלומר, בטווח הזמנים. מעבר לניהול המחסור, אי-אפשר למנוע אותו.

מה שאנחנו צריכים לאפשר - - תיכף אני אגיע לזה, לחלק השני של המשבר, כי הם מתחברים להם, החלק השני של המשבר. אם נטפל בו נכון, אז אנחנו נקטין את בעיית הרזרבה למינימום שניתן להקטין אותו, ואני אגע תיכף בנושא הזה ואני אשלים. אז נקודה ראשונה זה משבר חמור. עכשיו, הנושא הזה, דרך אגב, נקבע על-ידי מי שקובע את תוכניות הפיתוח, קרי משרד התשתיות. יש פה נציג של משרד התשתיות?

כאן.

אז הוא בטח יסכים איתי. ומשרד האנרגיה והמים קבע כבר את המחסור הזה בתוך המסגרות שלנו של הפיקוח. מול זה עמד דוח של חיים שני, מנכ"ל האוצר לשעבר, שעשה ועדה ומסקנותיו היו קצת שונות. איפה הוא ואיפה אנחנו היום? אנחנו עם הבעיה והוא לא פה בכלל – אבל אני שם את זה בצד רגע.

יפתח, זו ועדה בת 90 יום, אבל נראה לי - - -

מי אתה, בבקשה?

דורון אהרון, ממשרד התשתיות, אני ממונה על - - -

אז אולי גם כדאי שתשב פה, שאפשר יהיה לקלוט אותך בהקלטה?

המשבר השני, כבוד היושב-ראש, הוא משבר הגז. גם הוא לא קשור למצב הפיננסי בחברת החשמל. לא חברת החשמל חתמה על הסכם – היא חתמה, אבל לא קבעה את הקביעה המדינית של הסכמים עם מצרים לאספקת גז. לא חברת החשמל גרמה לכך שפיתוח "תמר" מתעכב בשנה וחצי. ולא חברת החשמל גרמה לכך שמאגר ים תטיס הולך ומדלדל. אבל בגדול, מ-40% של דלקים שאמורים להיות ב-2012, דלקים של גז, אנחנו נמצאים במקרה הטוב עם 30% מזה. זאת ירידה דרמטית בכמות הגז, וכתוצאה מכך אנחנו משתמשים בדלקים חלופיים. הדלקים האלה מזהמים יותר, והם בעיקר יקרים יותר. זאת בעיית הבעיות היום.
זאת אומרת, מצד אחד, מדינת ישראל הלכה חזק – אגב, לפי דעתי, בצדק – על מימוש מהפכת גז, קרי, יש - - - של גז, החל מ-2004, דרך אגב, ובונים תחנות כוח שמופעלות על גז. ומצד שני, נוצרו פערים בתכנון התשתיות הנדרשות, ונקרא לזה, היתירות הנדרשת כדי שהגז הזה יגיע לתחנות האלה. ואנחנו נמצאים היום במצב של החל מתחילת שנת 2011 מציאות שהיא תהיה סדר גודל של עוד כשנה, שנה וכמה חודשים עד שיגיע גז מ"תמר".
מתוך כמעט 50% ממקורות הדלקים האלה, שהם גז, אנחנו נמצאים עם פחות מחצי. אין לנו גז מצרי בכלל, יש לנו מאגר הולך ומתדלדל בים תטיס, הרבה מעבר למה שתכננו. פשוט מתמוטט לנו מול העיניים – מתמלא במים ומתמוטט. זה מביא לעליית מחירים, לעלייה בעלויות הדלקים באופן דרמטי. החברה היציבה ביותר בעולם לא היתה שורדת, בטח לא חברת החשמל במצב הפיננסי שלה. אין מה לעשות. תיכף אני אגע גם לגבי מחירי החשמל, אני לא אהיה פטור מזה.

בשנת 2010 עלויות הדלקים בחברת החשמל היו 9.5 מיליארד שקלים. הם תוכננו ללכת ולרדת במהלך 2011 בגלל שכמות התחנות שעובדות על גז הולכות ונכנסות כל הזמן, בלי שאני אפרט כרגע איפה, אבל במסגרת תוכניות החירום שאותן פירטתי קודם. במקום זה אנחנו סיימנו את שנת 2011 עם עלויות דלקים של 14 מיליארד שקלים, רק בגלל שהפסיק הגז ממצרים. נקודת העבודה שלנו, למי ששאל, שאין גז מצרי. כל החישובים פה שאין גז מצרי. מה שלא לקחנו בחשבון – בעוד אני מדבר אתך – כמות הגז שאנחנו מושכים, שמסופקת על-ידי ים תטיס הולכת וקטנה. אלו השינויים בעלויות שאורית דיברה עליהם. זה רק זה. לא קשור לגז המצרי – אנחנו במצב של אין גז.

שנת 2012 – החישוב שלנו כרגע, שנידרש לבין 25-23 מיליארד שקלים. זאת אומרת, אנחנו יותר ממכפילים את עלויות הדלקים בחברה. אלו מספרים אסטרונומיים. עם זה חברה לא יכולה להתמודד לבד, בטח לא חברה שהיא ספק שירות חיוני. כי אם זה היה חברה פרטית, אתם יודעין מה היה קורה? אני אגיד לכם מה היה קורה. אם זו היתה חברה פרטית היא פשוט לא היתה מספקת חשמל. היא לא ספק שירות חיוני. או שהיתה מעלה את המחירים באופן שמותר לה.
אבל אנחנו לא חברה פרטית – וטוב שאנחנו לא חברה פרטית – ולכן יש חשמל במדינת ישראל. זו הסיבה היחידה שיש חשמל. לכן כל מי שמהר שולח את חברת החשמל לכל מיני כיוונים אחרים צריך לזכור שהיא מחויבת בראש ובראשונה – הרבה לפני החובות שלה, הרבה לפני, נקרא לזה, שמירה נניח, על יציבות אופטימאלית מבחינה פיננסית – לספק חשמל. זו נקודת העבודה שלנו, וככה אנחנו מסתכלים על החיים.

עם זאת, אני רוצה להגיד שני דברים בהקשר הזה. אחד, מחיר החשמל – אין מה לעשות, במדינת ישראל הוא יחסית זול. אני אקרא לך את הטבלה, היא מעודכנת לסוף 2010, אבל השינויים היו בכל המקומות ברמה של אחוזים לכאן ולכן. אני מדבר על יורו-סנטים. מדינת ישראל – 8.63 יורו-סנט. פינלנד – 8.86. קרואטיה – 8.97. צ'כיה – 9.49. נורווגיה – 9.84. דנמרק – 10.21.

איך נזכור כל כך הרבה מספרים?

לא קשור, אני נותן איזושהי תחושה. במדינות מערב אירופאיות, כולן.

גרמניה?

שוודיה - - תן לי רגע - - -

צרפת, אנגליה, הולנד?

שוודיה – 10.76. הולנד – 11.55. 50% יותר יקר.

איפה יותר זול מאשר בישראל?

בארצות הברית.

ארצות הברית זאת התנהגות אחרת מכיוון שהגז המסופק בארצות הברית הוא גז יבשתי, וכיום הוא יחסית זול. אנחנו משווים את עצמנו - - יש מספר מדינות, אנחנו בשליש התחתון. בוא נגיד, בקצה התחתון של השליש התחתון. בריטניה – 12.46, מי ששאל על אנגליה. ספרד – 12.71. גרמניה – 12.72. בלגיה – 12.78. ואוסטריה זה כמעט 13 יורו-סנט.

ובכל זאת, מי יותר זול מאיתנו? באיזה מדינות החשמל יותר זול מאשר בישראל?

את רוצה לשמוע רשימה של מדינות?

שתיים-שלוש.

יש רק שתיים-שלוש.

בדיוק, תיכף אני אגיע.

ארצות הברית, מקסיקו וקוריאה.

ביקשתי נתונים רציניים - - -

אנחנו בין הזולים.

יש לי במייל. עשר שניות. הנה – אסטוניה – 6.9. הבאים אחרי מדינת ישראל. בולגריה – 6.94, וצרפת – 8.16. רומניה – 8.27, שהיא הכי צמודה אלינו. אלה ארבעת המדינות מתוך הרשימה המעודכנת שהן יותר נמוכות. פה אפשר לראות שבין 2009 - - לפני הירידה של 2010 - - -

- - - חברת החשמל משתמשת בשקף של רשות החשמל.

אני יודע. לא, זה שקף שלנו.

צריך לתעד את זה.

זה שקף שלנו.

לא, זה שלנו, זה מהמחשב שלי.

שים לב משמאל למעלה, שים לב למשקפיים. הסמל הירוק של שירותים ציבוריים.

אני מחזיק בידי שקף זהה. זאת אומרת, יש פה היסטוריה – נתוני רשות החשמל וחברת החשמל אותו הדבר. איזה פלא, זה אפשרי. בכל מקרה, מה שאני רוצה להגיד שהעלייה היא בין 2009 למי - - עוד פעם, גם אני חושב שצריך להקל על האזרח כמה שיותר. אבל בואו נשים את הדברים בפרופורציות הנכונות – עלייה, לא באחוזים, באגורות, בין 2012-2009 זה 1.2 אגורות לקילוואט לשעה. זו העלייה, אלו הנתונים. זה המצב.
כי היתה ירידה, לפי עניות דעתי, ירידה שלא לקחה בחשבון הסתכלות עתידית ב-2010. היא הקלה על האזרח אבל היא חייבה את הרשות, בצדק, לפי דעתי, להעלות את התעריף, לא בגלל שהיא רוצה לפתור את הבעיות הפיננסיות של חברת החשמל – זה סיפור אחר, גם לזה נידרש – רק כדי שמישהו יוכל לממן את עלויות הדלקים שעליהן דיברתי. מישהו צריך לשלם על הדלקים האלה. מה, אנחנו סגרנו את הברז המצרי? אנחנו עשינו את המהפכה במצרים?

שאלה, אדוני היושב-ראש, אם אני מגלם את הגירעון של חברת החשמל במחירי החשמל, מה המחיר האמיתי שאזרחי ישראל ישלמו?

הבנק העולמי קבע בחוות דעת, שמבחינתנו היא אובייקטיבית, היא התבקשה על-ידנו, אבל אני מאמין בגוף הזה. ההחלטה ניתנה ערב כניסתי לתפקיד, שכדי לייצב את חברת החשמל צריכים לקרות שלושה דברים: בסיס התעריף צריך לעלות ב-16%. בסיס התעריף. לא התאמות התעריף לעלויות הדלקים, בסיס התעריף. שתיים, הזרמת הון בעלים של סדר גודל של כשישה מיליארד שקלים, והורדת עליות בחברת החשמל של בין 25%-20%, והתייעלויות בתוך חברת החשמל. כל דרך שאנחנו נפעל – אלא אם היא תהיה באמצעות רפורמה - - -

למה זה לא קורה?

זה יקרה.

מתי?

זה יקרה. אני מאוד מקווה שבמהלך השנה הקרובה אנחנו נשלים את העקרונות של הרפורמה והתחיל לממש אותה. אין דרך אחרת. אנחנו קבענו - - אני כיושב-ראש החברה - - -

מה זה עקרונות החברה? מה שהצגת - - -

אני אגיד לך. למשל, אנחנו קבענו שעד סוף 2012 – מכיוון שקבענו אז אני יכול להגיד את זה כאן – בחברת החשמל, בין אם תהיה רפורמה או לא תהיה רפורמה, יהיו פחות 400 עובדים קבועים.

עד סוף 2012?

עד סוף 2012. בתוך הרפורמה, זה פחות או יותר הקצב שבו נרד. אנחנו מדברים על התייעלות מבחינת כוח האדם בסדר גודל של בין 2,000-1,500 איש, לא פחות. החוכמה תהיה שזה יהיה על בסיס של שינוי ארגוני, זאת אומרת, לא לפטר. אם אתה מפטר ונשאר במבנה הארגוני הקיים שלך, אז אתה מייצר ארגון יותר חלש, אבל אם אתה בונה את הארגון בצורה יותר מתקדמת – סתם לדוגמא, האם צריך את כל כמות המחוזות שיש היום? יש היום חמישה. אבל יש גם שינויים, נקרא לזה, ביכולת השליטה שלך. כאן אנחנו נקטין את כמות המחוזות, ונבנה ארגון שהוא יותר יעיל ומוכן לתחרות, כי הרפורמה קובעת גם תחרות במגזר הייצור, ואנחנו בעד התחרות הזאת. אנחנו נתכונן אליה.
מונה אתמול או שלשום סגן השר איציק כהן כפרוייקטור מטעם שר האוצר לקידום הרפורמה הזו. יש לו, לפי דעתי, את כלים ואת אורך הרוח כדי לקדם אותה. תהיה רפורמה בחברת החשמל, והיא חלק משינוי מבני במשק החשמל, והוא כולל גם התייעלות בתוך החברה, גם – מה שאנחנו קוראים לו – "גמישות ניהולית" יותר טובה. החלק הנוסף ברפורמה הזו, שבלעדיו לא תהיה רפורמה, זה מה שאנחנו נוהגים לכנות אותו "איתנות פיננסית". זאת אומרת, הגעה למצב פיננסי יציב של החברה.

אפשר לשאול אותך שאלה?

רק שנייה, אני רוצה עוד מילה - - -

אני רוצה להבין שהבנתי אותך טוב, כלומר, הרפורמה בחברת החשמל תכלול בהכרח ייקור התעריף?

כדי שתקרה רפורמה – רפורמה עולה כסף. כדי להביא את החברה – במסגרת הרפורמה, אחרי שאנחנו נעשה את כל הצעדים הפנימיים – למצב של יציבות פיננסית, התעריף יידרש לעלות. אם התעריף עולה עכשיו – הרי עליית התעריף עכשיו היא לא חלק מהרפורמה. עליית התעריף עכשיו, כמו שאמרה אורית, היא תוצאה של עלייה בעלויות הדלקים, בעלויות הייצור. מה שאנחנו מעריכים שיקרה – וזה הדבר הנכון – הוא למתן את הירידות בהמשך.
זאת אומרת, אנחנו נמצאים עכשיו ברמת עלות יצור מאוד גבוהה בגלל שאנחנו מייצרים עם סולר ולא עם גז. החל מאמצע 2013, כשיתחיל להיכנס הגז, ולמעשה עלויות הייצור ירדו – לא בהכרח, לפי דעתי אנחנו נפעל נכון אם אנחנו נתאים רמת המחיר לא רק להורדת עלויות הייצור, אלא גם להיותו של המרכיב הזה מרכיב מאוד חשוב בשמירת היציבות הפיננסית של חברת החשמל ועיצובה במקביל לפעולות האחרות. אני מקווה שהייתי ברור. לכן זו החוכמה, ולכן גם היתה טעות גדולה ב-2010 להוריד את המחירים בצורה כל כך דרסטית, אבל אני לא נוגע בזה כרגע.

אני רוצה להגיד עוד שני דברים. אחד, החשמל הכי זול והכי נקי, יושב ראש הוועדה, זה החשמל שאתה לא מייצר אותו. עכשיו, זה לא סיסמא, זה באמת נכון. זאת אומרת, כל מרכיבי ההתייעלות האנרגטית הם מרכיבים סופר חשובים במציאות שבה אנחנו נמצאים. אני חושב שהדבר הזה הוא חיוני, גם מהכיוונים שהממשלה הולכת ותלך בהם, וככל שנעמיק את זה במסגרות השונות ובאופן שבו הציבור יהיה חלק מהתהליך הזה, אז יהיה לו גם יותר זול ויהיה ל גם בהכרח יותר נקי. זה דבר אחד. אני קורא לזה שאנחנו לא מייצרים רק מגה-וואטים, אנחנו גם צריכים לייצר נגה-וואטים. זו נקודה אחת.
נקודה שנייה, אני רוצה לומר למה מי שהחזיקו את תלוש חברת החשמל וקראו אותו - - השאלה ששאלת, אני נותן לך נתון פשוט: בחודשים ינואר-פברואר 2012 היתה עלייה בביקושים לחשמל של 25% ביחס לחורף 2011, ביחס לינואר-פברואר 2011. הנה לך עיקר הסיפור, מעבר לעלייה המתונה שהיתה במחירים, פשוט השתמשו יותר בחשמל, כי החורף מאוד קר. אז לא יכול לבוא מישהו ולהגיד: שילמתי יותר, הוא גם צרך יותר. בטח שהוא ישלם יותר. הוא היה צריך להראות לך כמה הוא צרך יותר. זו נקודה נוספת.

לאורך השנים, מהרגע שהגיע גז – צריך לזכור גם, אפשר לראות את זה כאן, בגדול, מ-2008 המשק חסך סדר גודל, מהפכת הגז חוסכת למדינת ישראל סדר גודל של מיליארד דולר בשנה. זו מהפכה מאוד חשובה. הבעיה היא שאנחנו נמצאים היום במשבר מתוחם בזמן וצריך להתמודד איתו. אין מה לעשות. וכולם צריכים להתגייס לזה. היינו יכולים לחסוך 14 מיליארד שקלים, לא נעים לי להגיד. איך? אנחנו היום במרץ 2012. לפי כל התוכניות של שותפות "תמר" הצינור שהיה אמור להיות מפותח ממאגר "תמר", שהוא מול חיפה, לחוף דור, פחות או יותר, היה אמור לעבוד בפברואר 2012. שווה 14 מיליארד שקלים שאנחנו עכשיו צריכים להוציא כי הצינור הזה יהיה מוכן רק ביוני 2013.
עכשיו, הוא כמובן לא הולך לחוף דור, שזה בערך 80-70 קילומטר. אלא לאיפה הוא הולך? הוא הולך מ"תמר" לים תטיס ומים תטיס בצינור הישן לאשדוד. זה ניהול בעייתי מאוד, בלשון עדינה, של המערכת הציבורית של מדינת ישראל, של מקבלי ההחלטות. אתם צריכים ללמוד מזה לעתיד. אני הייתי בישיבת הממשלה, הצגתי את זה, וראש הממשלה אמר את דעתו באופן הכי מפורש שבעולם – שזאת תקלה. תקלה מאוד יקרה. אגב, אני לא מפיל את זה על שישנסקי, זה לא קשור לשישנסקי.

זה היה מאבק עם הירוקים.

כן. זה הבננות המפורסמות. אני אומר שהחל מקיץ 2013 נכון שיהיה גז מ"תמר", אבל בוא לא נשכח – חשוב לי להגיד את זה כאן – כל הגז הזה יהיה מבוסס על צינור אחד בינתיים. אחד, שחס וחלילה קורה לו משהו, נתכנס בו כולנו ולא נדע מה לעשות. ולכן אני קורא מכאן: חייבים לקדם את זה מהר, ברמה של מהלך חירום, שיגיע לפחות עוד צינור מיד, ובשנים הקרובות אנחנו צריכים להגיע למצב של כארבעה צינורות שמגיעים מהים ליבשה כדי לייצר את אותה יתירות שמאפשרת לממש את מהפכת הגז, ולמדינת ישראל להפוך באמת ולהיות עצמאית מבחינה אנרגטית. זה דבר שהוא חזון. זו נקודה אחת.

הנקודה השנייה שרציתי לומר, שאני חש שיש התגייסות. אנחנו ישבנו השבוע עם השר גלעד ארדן. המשרד להגנת הסביבה – יש פה נציג שלו? אני חושב שהמשרד הזה מתגייס. תמיד אפשר לעשות יותר. הוא מתגייס, הוא ער למצוקה, ואני חושב שהוא מגלה אחריות רבה לחלק של המשרד ממש ברמה הלאומית. זה נכון גם לגבי משרד האנרגיה והסביבה, וזה נכון גם לגבי רשות החשמל, אבל זה לא מספיק.
אנחנו – ובזה אני מסיים – מחויבים למצוא מקורות לתקציב שיאפשר לנו לרכוש סולר, אחרת כבר בתקופה הקרובה לא נוכל לרכוש סולר בהיקפים הנדרשים. אין לנו עודף מזומנים בשביל לרכוש סולר לתקופה הקרובה. ואם לא יהיה סיכום מידי עם האוצר לגבי מכלול של פעולות שיאפשרו לנו במידי בין שניים לשלושה מיליארד שקלים, לא יהיה סולר. ואז, מה שיקרה – לא רק שיש לנו בעיה פיננסית, אני מחזיר אותך למה שהתחלתי. למה דיברתי על משברים משולבים? כי אם לא יהיה סולר, וממילא אנחנו נמצאים ברזרבה אפס, הרזרבה לא תקטן, לא שלא תהיה רזרבה, יהיה פחות מהצורך, מכיוון שאין לי את הסולר לקנות לצורך הפעלת התחנות.
עכשיו, אני חס וחלילה לא מאיים. אני מציג תמונה עובדתית שמחייבת את כולם להתגייס בתקופה הקרובה. ואני לא פוסל אפשרות – אני אומר את זה פה, צריך לעשות הערכת מצב ביחד עם המשרד לאנרגיה – יש על פי חוק משק החשמל, סעיף 58, נדמה לי, שמאפשר על הכרזת מצב חירום במשק החשמל. ואני לא פוסל אפשרות כזאת כדי לקצר תהליכים. על זה אני אצטרך לשבת ולחשוב. עד כאן. תודה.

תודה רבה.

אפשר שאלה על תוכנית החירום? כי היינו פה בדיונים על תוכנית החירום בזמנו, כשר התשתיות היה בן אליעזר, ואתם הודעתם שב-2013-2012 הולך להיות מחסור, ואז היה את העניין של התשלום שאנחנו שילמנו על שלב א' של תוכנית החירום, שהיה אמור להביא אותנו למצב יותר טוב ב-2013-1012. והסיפור - - -

לא, תוכנית החירום - - -

גויס כסף מהציבור - - -

תוכנית החירום – אני אבהיר בדיוק.

בדיוק, לא הבנתי מה קרה עם זה - - -

אוקיי, תוכנית החירום חולקה לשני חלקים. בחלק הראשון נבנו שלושה מחזורים פתוחים על בסיס של גז, שסיפקו קצת פחות מ-300 מגה-וואטים בכל תחנה. סך הכול כ-600 מגה-וואט. זו תוכנית שהושלמה.

אוקיי, וזה על בסיס גז.

במקביל, המעבר לגז יצר עודפים שהיו אמורים לחזור לצרכן בהיקף של שני מיליארד שקלים. ואז הגענו לצורך לקבל החלטות לגבי החלק השני של תוכנית החירום. תוכנית החירום שלב ב', מהי? לקחת את שלושת המחזורים האלה, שלושת מחזורי הגז הפתוחים האלה, ולסגור אותם באמצעות תוספות קיטוריות, ולהגיע למצב של כמעט 400 מגה-וואט בכל תחנה.
למרות שדירקטוריון חברת החשמל החליט בהחלטה עקרונית שהוא לא מממן יותר תוכניות פיתוח, לא יכולנו להתעלם ממצב החירום, ולכן זו היתה החלטה – דרך אגב, הראשונה שאני קיבלתי, החלטה לא פשוטה, די זחלתי כדי שההחלטה הזאת תוחלט – שנעשה שילוב כוחות ביחד עם האוצר, רשות החשמל, משרד האנרגיה והמים.

ניקח את שני מיליארד השקלים האלה, במקום להחזיר אותם לציבור, נקבל אותם כהלוואה ונחזיר אותם לאורך כ-15 שנה – אנחנו רצינו יותר, בסוף סוכם על 15 שנה – ואנחנו כן נלך ונגייס עוד כ-1.5 מיליארד שקלים ונגיע להיקף תקציבי של 3.5 מיליארד שקלים שמאפשר לנו לבצע את תוכנית החירום שלב ב'. כל מה שאמרתי עכשיו מבוצע, והוא חלק מהתוכנית.
לתוכנית הזו היה מרכיב נוסף, יחידה נוספת שהיתה יכולה לשנות את כל התמונה מהקצה אל הקצה – קוראים לה "מחז"מ אלון תבור", שאנחנו חשבנו – לא רק אנחנו חשבנו – קיבלנו הוראה ממשרד התשתיות לפתח את התחנה הזאת, ואין לנו כסף. אז אני אמרתי: אוקיי, אין כסף? בוא נעשה את זה בשילוב עם המגזר הפרטי. ויצאנו ב-RFI, וכבר יכולנו לקדם את זה. ואז בא חיים שני ואמר: אין צורך ב"אלון תבור". למרות זאת אני נלחמתי כדי שנפתח את התחנה הזו. ואז אמרו לי: שמע, אתה לא יכול לפתח את התחנה הזאת בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי כי השילוב הזה בין חברת החשמל, הקונסטרוקציה הזאת של חברת החשמל 49% והמגזר הפרטי 51%, זו קונסטרוקציה שתאושר לחברת החשמל רק במסגרת הרפורמה. הפילו לי את זה. משרד האוצר הפיל את זה. ולכן אין "אלון תבור". בעיני אי הקמתה של "אלון תבור" הוא מחדל. כל השאר הושלם.

מה שאתה אומר - - - ירד גשם בשנה אחת - - -

כל השאר הושלם. כל תוכנית החירום בפעולה. שלב א' כבר עובד, ושלב ב' יהיה לפי לוח הזמנים שנקבע.

עוד שאלה מבחינת הצרכנים – אני לא יודע מי צריך להשיב עליה, חברת החשמל או רשות החשמל – במקרה של הערכת חסר של חשבון, של צריכה, חשבון שמוגש לצרכן על-פי הערכה, לא על פי קריאת מונה, וההערכה היא הערכת חסר, בחשבון שאחריו, כמובן, הוא על-פי קריאה, והיתרה מהחודש הקודם מצטרפת ובין לבין היתה העלאת מחיר. הבנת את הדוגמא? חשבון של ינואר-פברואר היה מחיר מסוים - - -

על ההפרש הזה, אם חלה העלאת המחיר.

איך מאתרים את ההפרש הזה ועל-פי מה הוא מתומחר?

אתה שואל שאלה טובה. אין לי תשובה, אבל אני מקווה שלא הצרכן ישלם את זה.

אם אתה רוצה, יש כאן נציגה, ראש אגף פניות ציבור שלנו, מירב יוסף. ויש לנו תשובה לעניין הזה. ברגולציה הצרכן לא ניזוק, אבל הנה, מירב תשיב.

בבקשה, כן.

קודם כל שלחנו תשובה בכתב, ראית, אני מניחה. אנחנו מדברים על חודשיים שהיתה הערכת צריכה, והוגש חשבון על בסיס הערכה. עוד חודשיים עברו ואז היתה קריאת מונה רגילה. ואז אתה שואל אם היתה העלאת מחיר בארבעת החודשים האלה – איך יודעים? כאשר עושים את קריאת המונה המסכמת, נקרא לה, חברת החשמל עושה את זה לפי יומית. זאת אומרת, שאם היתה העלאת מחיר באמצע – כתוב את זה גם בחשבון: "ראו, השתנו המחירים לאורך התקופה. החשבון נעשה לפי חישוב יחסי". זה כתוב בהודעה על גבי החשבון.
מה שעושים, לוקחים את כל התקופה הזאת ומחלקים אותה לפי ימים בפועל. ואז, אם ההעלאה, נניח היתה ב-2 בפברואר, לצורך העניין, אז עד ה-2 בפברואר זה לפי התעריף הקודם. לוקחים את ארבעת החודשים ועושים ממוצע. נניח שבארבעת החודשים יש לנו 120 יום – זה 60 ועוד 60 בדרך כלל – בכל יום לפי הקריאה המסכמת של המונה, נניח הוא צרך 2,000 קוט"ש, אז מחלקים לפי התקופה הזאת, ואז יודעים כמה הוא צרך פר יום. ואז מחשבים – עד למועד שבו היה - - בסדר? זו גם התשובה - - -

הבנתי. כלומר, החישוב פר יום נעשה על ארבעה חודשים ולא על חודשיים.

נכון, ואז ככה יודעים מתי התעדכן התעריף.

הבנתי. אוקיי. גדי שלסקי, מנכ"ל חברת "פאוורסיינס", בבקשה.

אני ביקשתי להופיע כאן כי אנחנו חברה שמייצרת חסכמים לחיסכון בחשמל. אנחנו מפחיתים את המתח העודף שקיים ברשת. מי שלא יודע, המתח הוא כמו במייל לחץ. חברת החשמל מעלה את המתח כדי לספק את הביקוש העולה בצריכת החשמל. שואלים את הציבור מה המתח בישראל, רוב הציבור אומר 220 וולט. זה כבר מזמן לא 220 וולט, זה 230 וולט, והאיחוד האירופאי העלה את זה ל-240. מרבית מדינות אירופה זה 240.
לחברת החשמל מותר לספק חשמל בטווח של בין מינוס, פלוס 10%. זאת אומרת, בין 207 וולט ל-253 וולט, המתח הוא תקני, המכשירים עובדים, הכול בסדר. אז ב-240 וולט, או 245 וולט, צריכת החשמל גדולה בצורה משמעותית מאשר ב-220 או 215. תסתכלו על החדר כאן: התאורה כאן תוכננה ל-220 וולט. אם יש כאן עכשיו 230 או 240 וולט, יש כאן עודף תאורה על מה שתוכנן. המכשיר שלנו עובד כמו החסכם – מפחית את המתח העודף, מייצב אותו על 220, 215, איך שמתכננים, וחוסך בסדר גודל של - - -

איפה מותקן המכשיר, פר בית?

הוא מותקן אחרי שעון החשמל. יש לנו סדרה של מכשירים – יש מכשירים רק לתאורה. אפילו כאן, בכנסת, ליד שער "פולמבו" מותקן מכשיר כזה כבר מספר שנים, חוסך 27% בתאורה ההיקפית של הכנסת. שם זה מותקן על מערכת תאורה, על מרכזיית תאורה. יש לנו מכשיר שיצא לפני שנה שמותקן מיד אחרי שעון החשמל, והוא חוסך על כל הצריכה הכללית של המתקן. זה מוצר תוצרת כחול-לבן, אנחנו נמצאים באור יהודה, הכול תוצרת של ישראל, אנחנו מוכרים בישראל. 55% או 60% מהמכירות שלנו הם בחו"ל, במדינות אירופה.
זה מוצר יעיל, חברת החשמל מכירה אותו, הוא מותקן בחברת החשמל, במשרד בירושלים ובחדרה. אני באתי לספר את הסיפור הזה כאן לא רק לעשות לנו את הפרסום, אלא בעיקר לבוא ולהגיד: יש גם פיתרון. כמו שחסכמים הורידו בצורה משמעותית ונקלטו היטב, צריך להיות כאן איזשהו מאמץ לאומי לבוא ולהכניס מכשירים כמו שלנו או מכשירים אחרים, ויש את המאמץ הזה. גם המשרד לאיכות הסביבה וגם משרד התשתיות משקיעים, אבל יש מקום למאמץ נוסף, שאפשר לעשות אותו בטווח קצר, לחנך את הציבור, להביא את זה לידיעת הציבור. ואפשר כאן להפחית – תחשבו, אם מורידים 10% בצריכת החשמל, זה פותר ליפתח ולחברת החשמל את כל הבעיות.

רשות החשמל, אתם מכירים את זה?

אתה פנית לרשות החשמל, לחברת החשמל?

זהו, זה בדיוק מה שבאתי להגיד, דווקא פנייה שלך לא ראינו ברשות החשמל, ונשמח לראות מה המוצר הזה, זה יכול להיות מוצר מאוד מעניין. יש לנו הסדרים, כמו ששמעת, על ניהול ביקושים, זה יכול להיות חלק מתוך אותם הסדרים. בוא, תציג לנו את הפרויקט הזה, יש לנו אנשים מקצועיים, גם בקטע הכלכלי, גם בקטע ההנדסי, הם יכולים ללמוד את הנושא ולראות אם אפשר לשלב את זה פנימה. זה נשמע מעניין על פניו.

העלות של מכשיר כזה, היא ריאלית גם למשק בית ממוצע?

יש לנו מכשיר גם למשק בית. אנחנו מסתכלים בדברים האלה על Return on investment, החזר ההשקעה. החזר ההשקעה הוא שנה וחצי לשלוש שנים. אם נותנים איזשהו עידוד כמו פחת מואץ לעסקים או הנחות - - -

מה העלות שלו? מה העלות של מכשיר כזה?

זה תלוי בגודל.

סדר גודל.

מכשיר ביתי יכול לעלות סדר גודל של 3,000-2,500 שקלים, כאשר מכשיר לעסק, אם זה עסק גדול, זה יכול להיות גם כמה עשרות אלפי שקלים.

הבנתי.

מה מונע ממך כבר עכשיו לשווק את זה?

אנחנו משווקים.

אתה יזם פרטי, אתה יכול ללכת ישירות ל- Target marketשלך ולשווק את המוצר.

אנחנו משווקים ואנחנו עושים את זה ומוכרים בחו"ל הרבה יותר מאשר בישראל, אבל חשבתי שזה נכון לבוא ולהציג את הדבר הזה כאן, כי כמו שמדינת ישראל נרתמה, לא חיכתה שהציבור ילך ויקנה חסכמים, אלא עשתה איזשהו מהלך לעודד את הציבור – בחלק מן המקרים אפילו סבסדו את זה ודחפו את זה. מכיוון שיש כאן כזאת מצוקה, גם של הציבור שמשלם הרבה כסף, וגם של חברת החשמל – בצורת. במקום לקנות גנראטורים, או בנוסף לגנראטורים שבחירום, בואו נעשה עוד איזה מאמץ, וגם נתייעל. קיבלתי את דבריו של יושב-ראש חברת החשמל, שהחשמל הכי כדאי זה החשמל שלא צורכים.

הכי נקי. אוקיי, איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת.

אני רוצה להתריע על כמה דברים שקורים בחדר הזה והם חמורים ביותר, כי מדינת ישראל מתנהלת באופן של משבר במשק האנרגיה כבר אני לא יודע כמה זמן, ואף אחד לא מדבר על תכנון אמיתי של משק חשמל. תכנון אמיתי של משק חשמל נעשה 30 שנה קדימה. לכל המדינות המפותחות יש תוכניות אסטרטגיות. מדינת ישראל – שמענו כאן את יושב-ראש חברת החשמל על התחזית לקיץ הצפוי. אולי הדבר הכי נכון הוא לקרוא מכאן לכל תושבי ישראל שיקנו קיט סולארי לקיץ הקרוב, כי הם רוצים לטעון את הפלאפון שלהם, או את המחשב הנייד – לשלוח את ההסכם או את החוזה או את המייל או לדבר בטלפון עם מישהו, אז עדיף להם שיצאו לשמש, כי זה יקרה בשעת שיא, ויטעינו.
והדבר הזה מתפרס לא רק לשימוש הפרטי. מדינת ישראל חייבת להיכנס לעולם הסולארי. היא חייבת לייצר חשמל סולארי, והיא יכולה לעשות את זה כבר בקיץ הקרוב בעלויות שהן דומות לעלויות השיא שיהיו בקיץ. שמענו כאן את יושב-ראש חברת החשמל גם בנושא נוסף: ביטחון האנרגיה ועצמאות האנרגיה של מדינת ישראל. ההישענות על מקור אחד של גז – כמה זול שהוא יהיה, וכמה טוב שהוא יהיה – היא מסוכנת למדינת ישראל.

אפשר להקים בשנים הקרובות מאות ואלפי מגה-וואטים בערבה – אם נתחיל היום אז עוד שלוש שנים זה יהיה, והם יהיו מקור נוסף, ולא צריך להזכיר כאן מה יכול לקרות בשעת חירום, ומה יכולה לעשות תחנת כוח של 1,000 מגה-וואט. לא צריך לפחד לדבר על הטכנולוגיות האלה, הן ישראליות, הן כחול-לבן, הן נמצאות כאן. אנחנו, הישראלים, בונים את התחנות של קליפורניה, ועשינו את זה גם בשנות ה-80, וכאן אנחנו נמצאים ב-2012 בדיון על משק החשמל, ואיש לא מדבר, חס וחלילה, על אנרגיה סולארית.
עוד לא נכנסתי לנושא הכלכלי. במה שונה אנרגיה סולארית, והאנרגיה המתחדשת בכלל? היא שונה בזה שמהיום שמקימים אותה אין כבר עלויות, אין דלקים. אז נכון שקשה לכל הכלכלנים שינוי הפרדיגמה הזה, שלא צריך לחשוב מהיום שהקמת מאיפה יבוא הסולר. מה לעשות? עולם חדש. כן, עולם חדש, שמתקשים לקבל אותו, גם ברשות החשמל וגם בחברת החשמל – ואני לא מאשים את חברת החשמל, כי אף אחד לא נתן לה להיות פרטנר לנושא הזה – ומתקשים לקבל את שינוי הפרדיגמה הכלכלית הזו.

עכשיו, אנחנו אומרים כך – ואני מסכם – תכנון משק החשמל של מדינת ישראל צריך להיעשות בראייה של 30 שנה, כמו בכל משק חשמל מתוקן בעולם, תוך בחינה של שילוב הולך וגובר של אנרגיה מתחדשת. גם אם זה יקרה בעוד חמש שנים, אם נתחיל לתכנן היום – וראו את צינור הגז שהיה צריך להגיע ולא הגיע – אז בעוד חמש שנים יהיה.
דבר שני, לקיץ הקרוב צריך לאשר הסדר – ונמצאים כאן כל האנשים הרלוונטיים – שמי שיכול לייצר את החשמל לצריכתו העצמית בעלויות שהן עלויות דומות לעלויות הרכישה מחברת החשמל יוכל להקים גג סולארי – אם זה לביתו, אם זה לעסקו – ולא יקרה כלום אם יהיו כמה מאות מגה-וואטים שיעלו קצת יותר ויספקו חשמל בשעות שיא. בסופו של דבר הם גם יהיו מקור לביטחון אסטרטגי, ביטחון האנרגיה של ישראל – וזה הדבר האחרון שאני רוצה להגיד – אם לא נתחיל היום בהקמת תשתית רגולאטיבית להקמת תחנות כוח, תחנות העתיד, התחנות הסולאריות שיהיו לצד הגז מקור משלים לביטחון אנרגיה, כולנו נכשלנו, ונשב כאן, בכנסות ישראל, ובהרבה מאוד ועדות ונגיד למה לא עשינו את מה שיכלנו לעשות, והדבר הזה לא נעשה.
זה שלרשות החשמל אין תזה בנושא אנרגיה מתחדשת כי היא אומרת: זה לא התפקיד שלי, זה ששר התשתיות אומר: אין לי תזה לגבי אנרגיה מתחדשת, לעצמאות אנרגיה כי יש כאן ריבוי של פקידות שעוסקת בזה, וזה שמשרד האוצר נמצא כאן ולא מקבל את שינוי הפרדיגמה שבכל משרדי האוצר הבין-לאומיים קיבלו אותו ולקחו מודלים כלכליים חדשים לבחון את זה, בסופו של דבר זה בושה לנו כעם נאור, שאנחנו לא מצליחים להביא את הנושא הזה של החשמל החדש. תודה.

תודה רבה.

אפשר להתייחס?

כן, בבקשה, עורכת הדין אורית פרקש, בבקשה.

חשוב לי להתייחס לדברים של איתן פרנס גם מהבחינה הציבורית וגם מהבחינה הממשלתית. אני חושבת שלהגיד שלרשות החשמל אין תזה בנושא אנרגיות מתחדשות זה קצת מנותק מהמציאות, לאור העובדה שבשנים האחרונות אנחנו תמחרנו הסדרה של כמעט 2,000 מגה-וואט של אנרגיות מתחדשות. יש לנו מחירים היום, ב-PV אנחנו מדברים על 400 ועוד 300 ועוד 200, על כ-900 מגה-וואט שתמחרנו. רק אתמול מליאת הרשות שחררה עוד רישיונות ב-180 מגה-וואט של יזמות בפוטו וולטאי שמחוברת לרשת הולכה, יזמות גדולה. המדינה סיימה מכרז - - - רק לאחרונה, בטכנולוגיות של פוטו וולטאי וטכנולוגיות תרמו-סולאריות. יש לנו תעריפים של 800 מגה-וואט לאנרגית רוח, של 160 מגה-וואט לטכנולוגיות בביו-גז.
בסוף צריך גם להתחבר לדיון הזה – לדברים האלה יש עלויות, וצריך גם להבין את זה. לצד העובדה שאנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה בהכנסת אנרגיות מתחדשות – והדבר הזה, דרך אגב, הוא במסגרת מדיניות ממשלה והחלטות ממשלה קיימות, שאנחנו פועלים ליישום שלהן ולקידום שלהן. אנחנו רואים חשיבות עליונה להכניס ולהעשיר את מדינת ישראל, ככל שניתן, באנרגיות מתחדשות. אבל יחד עם זה, צריך להבין שלעולם זה לא יכול להיות תחליף לדלקים - - - מטבע, המוגבלות של המשאבים הטבעיים שעליהם נסמכת האנרגיה הזאת.

אנחנו לא מוגבלים, אני חייב להגיד - - -

שנייה, איתן. בנוסף, הצרכנים צריכים להבין שבסוף הדברים האלה עולים כסף. ואנחנו מדברים על צפי של - - הטכנולוגיות האלה אמורות להשפיע על תעריף החשמל לצרכן עד שנת 2020 בכמעט 15% עלייה של התעריף לצרכן. הדברים האלה צריכים להיאמר. ויחד עם זאת, אנחנו עושים כאן עבודה מאוד גדולה, ואני חושבת שבשנים האחרונות כל ההסדרה הזאת נפרסה בעבודה מאומצת ובטווח זמנים מאוד קצר.
אנחנו גם מודעים לעובדה שהטכנולוגיות האלה הולכות ועוברות הוזלות דרמטיות ומשמעותיות ככל שהזמן עובר, ולמרות זאת אנחנו ממשיכים ומקדמים את הטכנולוגיה הזאת, באמת, מתוך חשיבות מאוד גדולה לקידום התעשיות האלה והאנרגיות האלה, שיהפכו חלק מתמהיל הדלקים במדינת ישראל. אז אני באמת חושבת שבעניין הזה נעשית עבודה, ואני חושבת שבסוף התוצאות מדברות בעד עצמן, התוצאות נראות ברגליים. וברגליים יש תעשייה חיה וקיימת ויזמות שמתכנסת למספרים מאוד יפים, ואני חושבת שאנחנו בכיוון הנכון ליישום יעדי הממשלה בעניין הזה. אני לא חושבת שהעובדה שרשות החשמל עומדת על זה שהדברים יעשו תוך שמירה על הנטל על צרכני החשמל צריכה לעמוד כנגדה, כי זה דבר שהוא חשוב לא פחות.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש רשות לענות תשובה קצרה ביותר, כי עלייה של 15% במחירי החשמל בישראל היא לא רק תיאורטית, היא דמיונית. רשות החשמל מפחיתה תעריפים. המחיר הזה של 15% – אם ייושמו של 2,000 המגה-וואטים – ומה לעשות, אני מתבייש להגיד, אנחנו ב-200 מגה-וואט בשלוש שנים. בואי אני אנסה לתת הצהרה כאן, גם ב-2015 אולי נכפיל את זה אם נמשיך בדרך הנוכחית.
אבל אני רוצה להגיד דבר כזה: אנחנו רוצים לייצר בעלות ייצור חשמל, ואנחנו רוצים להתחרות, ואנחנו רוצים את התשתית הזאת, שלוקח שנה להקים אותה, תשתית רגולאטיבית, ואני מצטער להגיד את זה, אף אחד לא עושה שום דבר במדינת ישראל כדי לאפשר לנו תשתית רגולאטיבית, שנוכל לייצר בעלויות שהן עלויות מתחרות. בסופו של יום, האנרגיה המתחדשת תנצח, כל האנרגיות – זה יהיה בגלל הטכנולוגיה. ככה עשו בחלל, וככה עשו בטכנולוגיות התקשורת, ככה עשו במחשוב. אנחנו נגיע לשם, מדינת ישראל לא צריכה להיות מפגרת מאחור. ובנושא הזה - - -

אנחנו צריכים לסיים.

אני רוצה להגיב, בבקשה.

עוד פעם? אבל נרשם לפניך דורון אהרון, מינהל החשמל, משרד התשתיות.

אני מהמר גם שאני אמצה את מה שאמיר אמר. אני פשוט קצת חושש שהדיון הזה לא יהפוך לדיון סולארי, כי אני לא מכיר משקים בעולם שמבוססים על טכנולוגיה סולארית. למרות שהתעריף של - - -

200 מגה-וואט אתה כן מכיר במדינה מפותחת?

שנייה, איתן - - -

- - - מגה-וואט בשלוש שנים בגללכם.

איתן, בדרך כלל אני מפריע לאחרים, אני מבקש שלא יפריעו לי, אבל בוא נעשה - - - אני אומר את האמת, תרבות הדיבור לא משהו, אבל פה אני משתדל. כמי שנמצא במשרד שאחראי על תוכנית הפיתוח של משק החשמל, אנחנו ערים לזה שהחשמל הסולארי יכול להיות שנהיה אטרקטיבי, בטח ובטח עם התעריף השלם שפורסם לאחרונה, של 54 אגורות. ההסדרות של רשות החשמל, שאורית ציינה, נעות בין 90 אגורות וצפונה.

ודרומה גם.

ודרומה גם. מה שאותנו מעניין זה להסתכל קדימה, ואת זה אמר יפתח. אנחנו צריכים להסתכל קדימה ולראות שאנחנו משלבים פנימה בתוך פיתוח משק החשמל גיבוי של פחם, מכניסים את תחנה D, שנמצאת על סדר היום, אכן יוצאת את הפועל, שחברת החשמל אכן מתחילה להקים אותה. יש פה מחלוקת, אבל שימי לב, לאה, לנזק הסביבתי שנגרם כתוצאה משריפת סולר עכשיו. הנזק הסביבתי הוא אדיר, אז מה עשינו?

שנייה, מחלוקת בתחנה D? אין כבר. המשרד להגנת הסביבה והמשרד לאנרגיה ומים סיכמו את מתכונת ההפעלה של התחנה.

זה בטוח מעורר צרימה לארגוני הסביבה שמדברים על פחם, גם אם המחלוקת היא לא במשרדי הממשלה.

תקשיב, יש סיכום עם המשרד להגנת הסביבה בעניין הזה. ההגדרה היא שזו תחנה שעובדת על גז בגיבוי פחם.

המועצה הארצית לא קיבלה.

אני יודע. אנחנו מכירים את - - - של האוצר.

אדוני היושב-ראש, מה שחשוב לשים אליו לב כאן, שבאמת, התוכניות האלה יוצאות אל הפועל גם מצד חברת החשמל, גם מצד כל מי שמחויב לזה סטאטוטורית, ולהפניות של ערבויות מדינה מצד האוצר.

אבל עדיין, אומר היושב-ראש, שהוא במשבר קריטי.

אני מסתכל קדימה. זה שאנחנו במשבר עכשיו - - -

מתי התוכנית תוציא אותנו מהמצב המשברי?

אני מעריך שב-2014 אנחנו כבר נתחיל כבר להרים את האף מעל פני המים. אבל צריך להסתכל קדימה, לראות למה נקלענו למצב הזה ולדאוג שלא חוזר על עצמו.

לגישתכם, הופקו הלקחים?

אנחנו, מצידנו, הפקנו את הלקחים ביום שיפתח נכנס לתפקיד. אני נחתי אצלו במשרד – אני לא זוכר מתי זה היה, ב-2009 – וביקשתי ממנו ומנציג האוצר: בוא נראה איך אנחנו מקימים את "אלון תבור" שהוא מדבר עליה. והיה פה וטו מצד שני לא להקים את "אלון תבור", ואנחנו ממשיכים עם כל מיני התנהלויות כאלה, רק צריך לראות שזה לא קורה.

למה, זו היתה העמדה האישית של שני?

לא, זו היתה העמדה של האוצר.

לא, אני רוצה להסביר.

בוא נשמע אותו. כן, נציג האוצר.

הייתי רוצה להגיב לכמה טענות שהועלו כאן. דבר ראשון, מבחינת קיץ 2012 – חשוב להדגיש שתוכנית החירום ב' היתה מיועדת לקיץ 2013. חברת החשמל לא עמדה בלוחות הזמנים, לכן השר הממונה, שהוא שר האנרגיה והמים, דחה את זה לשנת 2013.

2012, אתה אמרת - - -

היתה מתוכננת ל-2012.

היתה מתוכננת לקיץ 2012 ודחו את זה ל-2013.

כן.

מעבר לזה, חשוב להדגיש שהעבודה ברשות חיים שני היתה - - -

אני לא הבנתי, למה הכוונה? הוכנה תוכנית חירום - - -

שמימנו אותה והיא היתה אמורה לפעול.

היתה תוכנית חירום שהיתה אמורה להיות לשנה הזאת, לשנת 2012, והיא לא בוצעה. חברת החשמל לא יכלה לעמוד בלוחות הזמנים האלה. לכן תוכנית החירום נדחתה בשנה, זו המשמעות. עכשיו, בנושא - - -

רק תתייחס אחר-כך ל"אלון תבור".

כן.

זה לא מדויק, אבל אני לא מתערב - - -

תן לי לסיים, בבקשה. אני הקשבתי בקשב רב לכל הדברים שנאמרו כאן. בנושא ועדת שני – ועדת שני בחנה את הרזרבה הרצויה ואת מצב ההיצע במשק החשמל. מסקנות הוועדה היו ברורות שהרזרבה היא מספקת, אם כי יש לפעול להגדיל את צד ההיצע ולהקטין את צד הביקוש. חשוב להדגיש שאנחנו בסך הכול רוצים לקדם את התחרות. אפשר להמשיך ולתת לחברת החשמל להקים תחנות כוח, אבל בסך הכול אנחנו רוצים ליצור תחרות במשק החשמל, ולא ליצור גוף שהוא מונופול. בנוסף, ההצעה של חברת החשמל, בעצם היתה אפשרות להכנסת יזם פרטי, שזו "החברה לישראל", שזה בעצם איחוד של שני גופים שהם בעלי כוח שוק מאוד מהותי. לכן בראיה כוללת ובראיה של האינטרס המשקי - - -

הכנסת "החברה לישראל" לאן? לא ברור.

ההצעה של חברת החשמל כללה את "החברה לישראל".

היזם הפרטי של "אלון תבור".

לא, אנחנו יצאנו למכרז. אם היינו מצליחים - - -

לא, לא יצאתם למכרז - -

- - פטור ממכרז - - -

הגעתם להכרעה. זה לא היה מכרז. זה לא היה מכרז.

ועוד איך מכרז. הגשנו RFI מכרזי לחלוטין. היתרון של "החברה לישראל", בגלל שאנחנו מדברים על מצב חירום ולוח הזמנים הוא קריטי, שלהם היתה אופציה לטורבינה מוכנה. ולכן זה היה חוסך זמן, זה היה חוסך שנה. אבל זה כבר חלב שנשפך.

אני שוב מדגיש שוועדת שני בחנה את רמת הרזרבה הרצויה לשנת 2013. להבנתנו, רמת הרזרבה היא מספקת. יש דחייה בפרויקט הסולקנים, כלומר, תחנה פחמית לא תושבת. אנחנו פועלים במקביל להקדים כניסת יח"פים. יש החלטת ממשלה - - -

ל-2013?

ל-2013. ועדת שני התייחסה לשנת 2013. במקביל אנחנו פועלים להקדמת כניסת היח"פים, ומשקיעים כספים גדולים בהיקפים משמעותיים בפרויקטים להתייעלות אנרגטית. בשנים 2011 ו-2012 אנו צופים העברת תקציב של בסך כ-300 מיליוני שקלים למשרד האנרגיה והמים לטובת פרויקטים להתייעלות אנרגטית, קרי הקטנת הביקושים. בנושא סולארי – רק משפט בנושא הסולארי. חשוב להדגיש רק כמה דברים, לתקן ולהביא את הדברים על דיוקם. להגיד שזו טכנולוגיה כחול-לבן זה מאוד לא מדויק. מאוד מאוד לא מדיוק - - -

תרמו-סולארית - - -

תן לי לסיים, אני הקשבתי בקשב רב לדבריך. חשוב להדגיש שעלות ההקמה היא עלות יקרה, ושהפאנלים מקורם בסין. כלומר, העלות האלטרנטיבית לייצור חשמל זה בעצם ייצור פרטי או ייצור באמצעות חברת חשמל, שהוא הרבה יותר זול מאנרגיה סולארית. אנחנו כיום מסבסדים את האנרגיה הסולארית, ובעקיפין מסבסדים את התעשייה הסינית שמייצרת פאנלים סולאריים. להגיד שזו תעשייה כחול-לבן - - -

זה לא מדויק. אמיר, תחנות תרמו-סולאריות – מאות מגה-וואטים - - -

זה כן פוגע - - -

התרמו-סולארי זה יחסית נישה, וגם שם לא כל הרכיבים הם ישראלים. לבוא ולהגיד שזו טכנולוגיה ישראלית זה דבר לא מדויק.

כשהיא תושבת - - -

רק שנייה, אל תעשו פה ויכוח. משפט אחרון, אנחנו צריכים לסכם.

בסדר גמור. בכל אופן, מבחינה סולארית, מבחינתנו, מכרז אשלים משקף את מחיר השוק, ובהינתן התוצאה של מכרז אשלים אנחנו נשמח לקדם אנרגיה סולארית.

חברת הכנסת ברקוביץ, בבקשה.

שלום, אדוני היושב-ראש. אני מצטערת שנכנסתי באיחור, אבל אני רציתי להגיד שאני קיבלתי חשבון חשמל 2,800 שקל. ואני לא גרה בווילה, ואין לי דירת עשרה חדרים. גם אם אני בזבזנית יתר על המידה, אני מניחה שהייתי מקבלת חשבון חשמל לא 2,800, אם הייתי קצת פחות בזבזנית, אלא 2,000 שקל. 2,000 שקל חשמל - - -

כמה את מקבלת בדרך כלל?

בסביבות 2,000.

אז צרכת יותר. יכול להיות שהדלקת יותר?

לא, אני אומרת לך שאני גם מאוד בזבזנית. עדיין, לדירת ארבעה חדרים, 2,000 שקל, כשרוב הזמן אנחנו לא נמצאים בבית, זה הרבה מאוד כסף.

ברור שזה הרבה מאוד כסף.

והשאלה היא איך באמת מסתדרים אנשים בארץ שמרוויחים 6,000 משכורת - - -

אבל תסתכלי על הגרף של מחירי החשמל, של השנים האחרונות. כלומר, החשבון האחרון שלך לא אמור להיות חריג בצורה דרמטית, או סכומים שאת לא מכירה. הכול תלוי בצריכה.

עוד פעם, שים לב עד כמה הייתי הוגנת ואמרתי שגם אם הייתי מאוד בזבזנית, זה עדיין מחיר מאוד גבוה. אני יודעת שביחס לעולם, במחירי החשמל, אנחנו נמצאים באיזשהו מקום באמצע, נכון?

בשליש התחתון.

אפילו בתחתון. העניין הוא באמת מה שדיברנו בזמנו – ובטח דיברתם על זה כבר בתחילת השיחה – מה כוח הקנייה של אזרחי מדינת ישראל, ואי-אפשר להשוות אותו לא עם אירופה ולא עם אמריקה, על אף שבמשבר כלכלי - - -

אנחנו לא רחוקים. האמירה הזאת היתה נכונה פעם. מדינת ישראל – כוח הקנייה האירופאי הולך ויורד - - -

אבל אתה יודע שגם מבחינת דלק, אנחנו עשינו ישיבה בשבוע שעבר, וגם ראינו את זה בצורה מאוד בולטת, שעל אף שהמחירים של הדלק הם די זהים – אנחנו נמצאים באמצע, בקו הזה ב-OECD – עדיין, מבחינת כוח קנייה, אנחנו בבעיה. אני בטוחה, אדוני יושב-ראש חברת החשמל, שאין ספק – כמו שאמרתי, כל אזרח ואזרח צריך לקחת אחריות על עצמו ולהיות פחות בזבזן.
אבל יש לי שאלה, ורציתי לשמוע אולי במילה ואולי לנסות לקדם איתך את זה בהמשך, אני חושבת שבזבוז גדול מאוד של חשמל מופיע דווקא במוסדות ציבוריים, כולל, דרך אגב, כנסת ישראל. אני ממש לא מבינה מדוע בכנסת ישראל, בחורף, אנחנו צריכים להגיע לטמפרטורה של 16 מעלות. ואתה נכנס היום לקופת חולים, אתה נכנסת אדם קצת חולה ויוצא משם חולה עם דלקת ריאות. אתה נכנס לסופר פארם לקנות – אני לא יודעת – איזה צמר גפן, אתה צריך להשים על עצמך מעיל פרווה – כמובן, מלאכותית, שלא יתפסו אותי במילה.

לסכם, ברקוביץ.

ואני רוצה לשאול אותך, אדוני, אני ראיתי, ואני רוצה להגיד, על אף שאתם מונופול, שההתנהגות הצרכנית שלכם היא, בעיני, ממש למופת, כולל אפילו מה ששלחת עכשיו הביתה לכולם – איזשהו תרשים של איך לחסוך ומה לעשות. אני באמת חושבת שהלוואי שכולם היו מתנהגים כמו חברת החשמל. אבל השאלה שלי היא אם לא הגיע הזמן שאנחנו נעשה ממש קמפיין רציני, ואולי אפילו הצעת חוק, שמדברת על התנהגות צרכנית של חשמל במוסדות ציבור, במשרדי ממשלה, בכנסת ישראל, בקופות חולים. כי יש לי תחושה שאם כולם יתחילו להיות קצת יותר אחראיים במוסדות האלה, יכול להיות שהמצב שלנו לא יהיה כל כך נורא. ותגיד לי אם אני טועה, אני אשמח לקבל תשובה.

טוב, אנחנו צריכים לסיים.

ברשותך - - -

ממש דקה.

בשלושה משפטים. אני מסכים עם כל מילה שאמרה חברת הכנסת יוליה. ואני קורא מכאן - - הבעיה היא שאנחנו לא יכולים לכפות את זה על הצרכן, אנחנו יכולים לקרוא מכאן באמצעות מערכת חיבוק ושירות מתאימים, ביחד עם הרשות. אני חוזר על מה שאמרתי, החשמל הכי זול והכי נקי והכי יעיל, והכי בכלל, זה החשמל שמצליחים לא לצרוך אותו. את זה אני אומר כיושב-ראש של חברה שהיא חברה ממשלתית, ספק שירות חיוני. זה לא מה שאומר יושב-ראש של חברת חשמל פרטית. תזכרו את זה. הוא אומר משהו אחר, הוא אומר: קנו כמה שיותר. אנחנו לא אומרים את זה.
עוד מילה אחת, ממש משפט אחד. אני מבקש – אולי הבלעתי את זה קודם – לאור הנתונים שאני הצגתי, ולאור הערכת המצב של חברת החשמל ביחד עם המשרד לאנרגיה ולמים, לגבי משבר החשמל בקיץ 2012, אני קורא מכאן גם לשר האנרגיה והמים וגם לממשלה, לפעול על-פי סמכותם, לפי חוק משק החשמל, ולהכריז על מצב חירום במשק החשמל לקיץ הקרוב. המהלך הזה יסייע מאוד להתמודד עם המשבר, יקצר תהליכים. הבעיה היא לא רק בעיה של Capacity. סתם לדוגמא, הבעיה היא ביכולת להזרים סולר במצבים מסוימים מהדרום לצפון.

מה המשמעות של הכרזה על מצב חירום?

זה מאפשר לשר לנקוט בצעדים שהם צעדים שלא לפי הרגולציות הקיימות, ולמעשה מאפשר לו להסיר חסמים. אני עוד לא שוחחתי על זה עם שר האנרגיה והמים, אבל מכיוון שאנחנו רואים עין בעין את תמונת המצב המתפתחת, לפי מיטב שיפוטי, זה יהיה מנגנון שיקל מאוד, בסופו של דבר, על היכולת שלנו להביא לכך שבסופו של דבר בקיץ 2012 המשבר הזה יהיה משבר נשלט, ונוכל להסתכל קדימה ולקדם את תוכניות הפיתוח שיביאו אותנו לצאת מהמשבר הזה. תזכרו שזה משבר גם של - - -

אבל למה אתם לא חשבתם על זה - - -

יוליה.

זה משבר גם של Capacity, גם של רזרבות וגם של עלויות דלקים כתוצאה מזה שאין גז.

אפשר משפט אחרון?

משפט.

רק לעניין מה שאת אמרת, חברת הכנסת, את פשוט לא היית כאן בתחילת הדיון, אני חושבת שחלק מההסדרים שהראנו, בין היתר המוסדות הציבוריים משלמים בתעריף שהוא כן מבטא. דיברנו על כל מיני הסדרים, את לא היית כאן, תעריף החשמל שלהם - - -

עורכת הדין פרקש, הדיון חייב להסתיים בשעה 11:00. בחוץ עומדים 30 איש.

אנחנו נדבר איתך - - -

ולעניין מצב חירום, אני חושבת שעל כל הדברים האלה צריכים לערוך פה דיון לפני שהממשלה מחליטה, זה לא דבר כל כך פשוט, זה דבר שדורש כאן בחינה ממשלתית.

אוקיי. אנחנו נסכם. דרך אגב, אנחנו לא ניפגש בשבוע הבא, אנחנו נפגשים מחר. הבנתי שהנהלת הוועדה הציבה את הצעת חוק החשמל למחר בבוקר, 9:30, למי שרוצה לרשום ביומן.

אני הפצתי מכתב לכל חברי הוועדה, אדוני היושב-ראש, בקשר לאותה הצעה. מאוד חשוב לי שייקראו את המכתב הזה.

לגבי היום – אני מניח שמחר גם חלק מהנושאים, בעיקר הנושא של ההכרזה על מצב חירום זה חלק מהעניין שידון. בפני ועדת הכלכלה נפרסה תחזית ותמונה קשה הנוגעת לאספקת החשמל והמשברים הצפויים. הוועדה תובעת משר האנרגיה לפעול ביחד עם משרדי האוצר והגנת הסביבה להציע תוכנית פעולה ממשלתית, מתואמת עם חברת החשמל, שתהיה תוכנית לאומית בנושא פיתרון המשבר הזה.
מחירי החשמל הם במגמת התייקרות – על זה אין ויכוח. ההתייקרות היא התייקרות במגמה זמנית. במגמה רב שנתית מחירי החשמל יציבים בישראל. אם מסתכלים שש-שבע שנים לאחור – ואפילו במחירים ריאלים – החשמל היום הוא זול יותר מבעבר. אבל הנושא עדיין מכביד על הצרכנים הישראלים, ולכן עשו נכון רשות החשמל והגורמים האחרים, שמציעים תוכניות - - - צרכנות נבונה ויעילה, שיביאו להוזלת חשבונות הצרכן.
וכמובן, דבר שהוא לא פחות מטריד ממחיר החשמל – הרי החשמל הכי יקר הוא חשמל שאינו זמין לצרכן, כי אם צרכן לא יכול להפעיל את העסק שלו או את הבית שלו, או את סביבתו בצורה מתקדמת, בעזרת שימוש במוצר בסיסי שהוא החשמל, הוא משלם מחיר שהוא הרבה יותר יקר מאשר מחיר החשמל. ולכן האמירות הן מאוד מטרידות מצד חברת החשמל. והדבר שאותי עוד יותר מטריד שאלו אמירות שאנחנו לא שומעים בעם הראשונה, בעצם לא קורה שום דבר משמעותי. באים נציגים – כולל שר שהופיע בעבר בפני הוועדה – יושב-ראש חברת החשמל, מדברים על מצב חירום, מדברים על משבר, וצעדים משמעותיים מצד הממשלה אין. יש הרבה מילים, אבל צעדים אמיתיים עוד לא ראינו.
שמחנו לשמוע, כמובן, את האמירה של יושב-ראש חברת החשמל בנוגע לרפורמה. גם אם הרפורמה תכלול התייקרות, היא צעד מבורך לטווח הארוך. רפורמה שתכלול התייעלות, אפילו התייקרות של החשמל, ותאזן את חברת החשמל, תבסס אותה כחברה בעלת איתנות פיננסית לטווח הארוך היא דבר מבורך שלא קורה – להערכתי, כמה? 16 שנים זה מתעכב?

מ-96'.

מ-96'. 16 שנים – באמת הגיע הזמן. גם במונחים של מדינת ישראל זה כבר עובר כל גבול. הנקודה שהכי משמחת אותי – אומנם היא קטנה – שגילינו שיש תת ניצול של החשמל הסוציאלי בסדר גודל של 150 מיליון ש"ח בשנה. אני אפנה לשר לנסות להרחיב את ההגדרות בטווח זמן מיידי, ונקווה שנביא בשורה בכך. זו הבשורה היחידה שאנחנו יכולים להביא לצרכנים הישראלים ולצרכנים שיותר זקוקים לבשורה שלנו. מראש גם אמרתי – כשהתבטאתי בתקשורת, וגם זו היתה דעתי – שאי-אפשר, בניגוד למוצרים אחרים, להוזיל את החשמל כי אין חלק גדול של המדינה במחיר, אם בכלל. וההתייקרות נובעת בחודשים האחרונים מאילוצים חיצוניים שאינם בשליטתנו – אם זה הפסקת הגז המצרי, אם זה עליית מחירים עולמית. אין כאן לא עלייה של מיסוי, ואין כאן שום דבר שתלוי ברגולציה ממשלתית שניתן להסירה בטווח זמן מיידי. אני מודה לכולם על הדיון הפורה והמעניין.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:10.>