PAGE
2
ועדת המדע והטכנולוגיה
19/03/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 128 >
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, כ"ה באדר התשע"ב (19 במרץ 2012), שעה 10:00

<סקירת שר המדע והטכנולוגיה על פעילות משרדו>

חברי הוועדה: רונית תירוש – היו"ר
אנסטסיה מיכאלי
שכיב מוראד שנאן

שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ
מנחם גרינבלום - מנכ"ל, משרד המדע והטכנולוגיה

רן בר - סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, משרד המדע והטכנולוגיה

נתנאל גולדפינגר - יועץ בכיר למנכ"ל המשרד, משרד המדע והטכנולוגיה

אייל כץ - יועץ למנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה

אבי ענתי - סמנכ"ל תיאום, תכנון ובקרה, משרד המדע והטכנולוגיה

אודי גזית - המדען הראשי, משרד המדע והטכנולוגיה

אילנה לוי - ראש האגף לקשרי חוץ, משרד המדע והטכנולוגיה

יוסי כליפא - מרכז תחום מחקרים במדעי החיים, משרד המדע והטכנולוגיה

חגי מרדכי - המבקר הפנימי, משרד המדע והטכנולוגיה

דר' פדיל סאלח - מרכז מדעי, משרד המדע והטכנולוגיה

אלה שטראוס - ראש תחום כימיה אנרגיה חומרים וננוטכנולוג, משרד המדע והטכנולוגיה

צבי מוצן - ראש תחום מדעי החברה, משרד המדע והטכנולוגיה

ליבי עוז - דוברת, משרד המדע והטכנולוגיה

שירה שוהם - לשכה משפטית, משרד המדע והטכנולוגיה

מרים חיים - רל"ש מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה

רחל שמשילשווילי - סגנית חשבת, משרד המדע והטכנולוגיה

מיטל אפללו - מתמחה בלשכה המשפטית, משרד המדע והטכנולוגיה

עידית חכימי - מ"מ המדען הראשי, המשרד לביטחון פנים

עינת מגל - מנהלת מחקרי מדעי האדמה והים, המשרד לתשתיות לאומיות

אמנון הררי - ראש תכנית החלל, מפא"ת, משרד הביטחון

בני לשם - מנהל מינהל המחקר הרפואי, משרד הבריאות

פנינה אל-על - ס' מנהלת מח' שיתוף פעולה בתרבות ומדע, משרד החוץ

יעקב גויסקי - מפקח על ניסויים חינוכיים, משרד החינוך

פרידה סופר - מזכ"לית המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח

אמנון ברק - מנהל הקרן הגרמנית ישראלית למחקר ופיתוח מדעיים

יהודה גרמן - מנהל מו"פ יהודה

חופית קוטאי - מנהלת מדעית וחינוכית, מרכז מו"פ יהודה

מרים ביליג - מנהלת מדעית, מו"פ השומרון ובקעת הירדן

מנחם קדרון - מנכ"ל הסוכנות החלל הישראלית, סוכנות החלל הישראלית

יובל שוהם - סגן המשנה לנשיא למחקר, הטכניון

ענת לוי

חבר המתרגמים
<סקירת שר המדע והטכנולוגיה על פעילות משרדו>

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את הישיבה ואני מתכבדת בנוכחותו ובהשתתפותו הפעילה של שר המדע והטכנולוגיה. הנוכחות כאן של כל מי שבא במגע וב"עסקים" עם משרד המדע והטכנולוגיה, לא יודעת אם כולם אבל נמצאים פה רבים מהם, הוא דבר נדיר במחוזותינו. זאת אומרת, משרד המדע תמיד היה כמובלעת בתוך משרד גדול יותר, בין אם זה היה חינוך, תרבות, ספורט או כל מיני וריאציות ואני חייבת לומר שבתקופת כהונתך כשר וגם מנחם המנכ"ל שלך, שניכם והצוות שלכם, אני רואה את הסמנכ"לים מגיעים לכל ישיבה, אני בהחלט רואה הבדל ניכר בין מה שהיה בשנים שחלפו לבין מה שקורה היום ואני מאד שמחה על השידרוג של הנושא, של האג'נדה, של שיתופי הפעולה הבין-משרדיים. ודאי תדבר עליהם ואולי יש מי שאחר כך ירצה לציין מספר דברים.

הישיבה האחרונה בנושא של הצגת משרד המדע והטכנולוגיה היתה בשנת 2009 כשבראש הועדה הזו ישב חבר הכנסת מאיר שטרית מסיעתי שלי. ואז היית – נדמה לי שהיה זה במאי 2009, בתחילת דרכך כשר, לאחר שהושבעה הממשלה אבל, כבר אז הודית לצוות המסור שלך שעידכן אותך והראה לך את רוחב היריעה של העשייה במשרד. נאמר שם ש"לעתיד מתכננים כך וכך פרוייקטים, כאלה וכאלה שיתופי פעולה גם בקנה מידה בינלאומי" והייתי שמחה לשמוע מה קרה מאז, מה התפתח, מה התגשם, מה התרחב ואולי מה חודָש. נמצאים אתנו גם חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי וגם חבר הכנסת שכּיבּ, תודה שהגעתם.

נתחיל ישר עם המצגת. השקף הראשון ברור לכולם, מדינת ישראל –ואני מניח שאני לא מגלה סודות מדינה כשאני אומר שיש לנו גילוי מצבורי גז אבל גם בתכנון האופטימי ביותר זה יקח עוד שנתיים עד שנראה כסף מזה.

ב- 2009 אמרת פחות או יותר את אותם הדברים. "יש לנו הון אנושי שצריך אותו לפתח ואין לנו משאבי טבע ואומרים שאולי יהיה גז". אז הנה, מאז יש גז. אמרת שאנחנו יושבים על מצבורי נפט, שכל השטח מסביבנו מלא נפט ואנחנו רק צריכים לחפור ולקדוח. אתה מנבא את העתיד אז אולי תגיד שאולי יהיה לנו גם נפט או זהב.

יש גם עבודות מעניינות, יש פצלי שמן שיכולים להיות מקור אנרגיה רציני מאד אבל בינתיים נדבר על מה שיש ומה שיש הוא יותר נכון מה שאין. כשמדברים על חזון משרד המדע והטכנולוגיה יש כאן מספר דברים ומן הדברים האלה נגזרים כיווני הפעולה. כשאנחנו מדברים על ייצור והובלת מדיניות המחקר והפיתוח בישראל צריך להבין, מדינת ישראל, שהיא באמת מעצמה מדעית טכנולוגית ותיכף נראה מספרים בנושא, מדינת ישראל היא מעצמה מדעית וטכנולוגית והדברים האלה הם תוצאה של שילוב של כוחות ושל מספר גורמים. יש המחקר הבסיסי שהוא מטבע הדברים מתבצע באוניברסיטאות ובמכוני המחקר, ישנו המחקר היישומי שהוא מטבע הדברים מתבצע בתעשייה ומכך גם נגזרים מקורות המימון כי האוניברסיטאות ממומנות בעיקר דרך הות"ת, חלק מקרנות של האקדמיה או קרנות מחקר אחרות, המחקר היישומי בדרך כלל ממומן על ידי הסקטור הפרטי במקרה של תעשייה והסקטור הממשלתי כשאנחנו מדברים על משרד הבטחון, המו"פ הבטחוני, שהוא אחד המפותחים בעולם וכמובן, משרד התעשיה והמסחר והתעסוקה, דרך המדען הראשי אבל, ישנו הקטע שביניהם, שימו לב, המחקר הבסיסי הוא מונע על ידי סקרנותו של החוקר, המחקר היישומי על ידי הכיוונים שמנחה התעשיה וישנו פער ביניהם.
הפער הזה, בעולם כולו והוא גם אחת הסוגיות שמעסיקות מדינות רבות בעולם, הוא מה שנקרא technology transfer. השאלה היא איך אתה לוקח דברים מתחום הידע הבסיסי ומעביר אותם ליישומים ולטכנולוגיות חדשות. לדברים האלה צריך הרבה מאד חזון והרבה מאד דמיון.בעצם, הדברים האלה קובעים הרבה פעמים את הטכנולוגיות של המחר וכאן, ב'נישה' הזו, נמצא משרד המדע והטכנולוגיה. משרד המדע והטכנולוגיה, כשמדובר גם על עיצוב והובלת מדיניות המחקר והפיתוח בישראל וגם על ריבוי תשתיות אנושיות ופיזיות – אז הכוונה היא לזהות את אותם תחומים שיש להם חשיבות גדולה מבחינה לאומית או מבחינה אוניברסאלית ואגב, הרבה פעמים יש מיתאם גבוה בין הדברים, ולאותם דברים לנסות למצוא את קבוצות החוקרים והרבה פעמים אנחנו מצוותים יחד חוקרים מאוניברסיטאות אחרות, ליצור את התשתית. מהבחינה הזו יש כאן קביעת מדיניות והדברים האלה נחשבים אחד החוסנים של מדינת ישראל. אגב, מדינת ישראל בהקשר הזה היא המדינה שהתחילה את הננו-טכנולוגיה ביוזמות כאלו ואנחנו מובילים היום בהרבה דברים במדעי החיים ובתחומים אחרים וזה בענין של עיצוב ההובלה. אני חוזר ואומר, מחקר בסיסי בדרך כלל מעוצב על ידי סקרנות החוקר, מחקר יישומי על ידי מטרות התעשיה אבל אנחנו מדברים על החלק שביניהם, שהוא החלק הכי בעייתי בעולם כולו.

זה בעצם, הייתי אומר, המדד העיקר של המשרד ואולי גם מבחינת היקף הפעילות, כי מבחינה כספית זה היקף הפעילות העיקרי. יחד עם זאת, אנחנו החלטנו לשנות מספר דברים.
מתוך שהזכרת, גבירתי יושבת הראש, מתוך מודעות לכך שההון האנושי הוא בעצם ההון שמהווה את התשתית לכל הדברים האלה, אמנם משרד החינוך, כפי שאת יודעת, הוא אחראי על כל מערכת החינוך, מגני הילדים עד לאוניברסיטאות כולל, יחד עם זאת, ראינו שישנו פוטנציאל רב שעדיין לא מגיע לידי מיצוי, בין היתר בגלל הריחוק של אוכלוסיות מסוימות ממקומות מחקר. אגב, ריחוק יכול להיות גיאוגרפי או דמוגרפי בגלל מבנה של חברה. כאן משרד המדע והטכנולוגיה פועל רבות בנושא של הרחבת המודעות מבחינת אוכלוסיה. כאן יש שתי פעולות עיקריות או שני כיוונים עיקריים: הכיוון האחד, שאותו ירשנו ואנחנו גאים בו מאד, הוא מרכזי המו"פ האיזוריים. מרכזי המו"פ האיזוריים, כעשרה מרכזים, פועלים בעיקר בפריפריה, ואגב, הם לפי ההגדרה פועלים בפריפריה אבל כשאנחנו מגדירים פריפריה אנחנו כוללים גם פריפריה דמוגרפית ולכן יש לנו שלושה מרכזי מו"פ בסקטור הערבי, למשל. הרעיון הוא קונספט שהיום ממש זכה להכרה בינלאומית כאשר אונסק"ו מבקשת מאיתנו ליישם אותו ואנחנו הולכים יחד עם גרמניה ליישם אותו במדינות העולם השלישי בעיקר באפריקה, וכל זה בנוי על כך שמדענים שגרים בַּמָקום – לא מייבאים מדענים מחו"ל, מדענים שגרים בַּמָקום עוסקים במאפיינים של המקום כי שוב, אם הם לא יעסקו במאפיינים של המקום אז אין סיכוי למקום הזה להתפתח כמרכז מחקר - - -

איפה יש, ים המלח?

הדוגמה תוצג מאוחר יותר. נגיד רק שהמרכזים מונים בדרך כלל בין שלושה לעשרה חוקרים אבל לפחות אחד מהם כבר הפך להיות מגה-מו"פ איזורי, כמו המרכז שמעסיק כמאתיים חוקרים בקרית שמונה. זוהי פעילות שקיבלנו. פעילות נוספת שאנחנו הכנסנו בנושא של הרחבת הגישה לאוכלוסיה היא פעילות בתחום החינוך הלא פורמאלי, אנחנו כאן - - -

המדענים הצעירים?

לא רק וגם על זה יהיה פירוט מאוחר יותר. אנחנו נכנסים בעיקר בפעילות ברשויות ובפעילויות בתכניות תומכות ועל כל הדברים האלה נוסיף דברים.

כעקרון, אמרנו שהדברים האלה מטרתם היא עיצוב ישראל כמעצמת מדע וטכנולוגיה. בנושא זה אוסיף רק דבר אחד, דבר שנגיע אליו מאוחר יותר אבל אולי לא נכנס כאן ישירות, והוא הנושא של סוכנות החלל, שהיא אחד התחומים שבו מדינת ישראל יש לה הובלה מרשימה בעולם. סוכנות החלל שייכת למשרד המדע והטכנולוגיה ועל הדברים האלה נפרט יותר.

דבר נוסף, שגם הוא נגזר מן התפקיד, בתור אלה שאחראים על עיצוב ההובלה של מדיניות המחקר והפיתוח בישראל ונזכיר גם את המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, נזכיר עוד דבר, שישנם פרויקטים מיוחדים של הממשלה. ראש הממשלה לעתים קרובות מטיל עלינו –כמשרד המדע והטכנולוגיה, פרויקטים מסויימים בשאלות אסטרטגיות וכאן אני מעדיף לא להיכנס לפירוט, אולי מאוחר יותר ניגע בהם. רק נאמר שחלק מן הפרויקטים האסטרטגים החשובים של המדינה הוא פרויקטים שבהם לפחות בשלב הראשוני של עבודת המטה ובדיקת ההיתכנות הדברים מוטלים עלינו ואנחנו עושים אותם.

מדינת ישראל, כמובילה מדעית, כאן בעיקר אנחנו עוסקים במדעים בסיסים, אנחנו מדברים על אחוז גבוה בעולם ב- 2010 של ישראלים, זה בערך פי עשר מחלקנו בעולם, בתחומי מחקר מסויימים כמו למשל במדעי המחשב, כאן גם המקום להזכיר שיש לנו בעיה גם בנושא של בריחת מוחות, כפי שאומר ראש ממשלתנו, שבדרך כלל עם המוחות בורחים גם חלקי הגוף האחרים אבל בכל אופן, בריחת מוחות היום היא שכשליש מן המדענים, בפקולטות המובילות בארצות הברית במדעי המחשב – הוא ישראלים, כשליש.

זה עלה.

כן, מספר אדיר.

אנחנו במקום השלשה עשר במספר פרסומים לנפש, כאן אעיר שכשאנשים מסתכלים, הם רואים לכאורה ירידה כי בעבר היינו במקום גבוה יותר אבל, הדברים האלה, לעניות דעתי לא מצביעים על ירידה אלא להיפך, הייתי אומר שהם מצביעים במידה מסויימת על התבגרות, התבגרות של המדע פה. בשנים הקודמות, במדינת ישראל היה פחות או יותר רק מדע בסיסי, או התחיל מדע בסיסי, ואילו החלק של המדע היישומי עלה מאד. כמובן שהרבה דברים התחילו מן התעשיות הבטחוניות אבל גם מתעשיות אחרות, מטבע הדברים בתעשיות שמייצרות טכנולוגיות חדשות, מטבע הדברים שם התוצר הוא לא פרסומים אלא לטכנולוגיות אבל שם עלה חלקנו גורפת ולכן, כשמסתכלים על הסכום הכולל אז אין כאן ירידה.
ישראל משקיעה במדע, ב 2010 משקיעה במו"פ 4.4% מן התמ"ג ואפילו קצת יותר, זה לא כולל את ההשקעה במו"פ הבטחוני. זה כולל כמובן את ההשקעה של הסקטור האזרחי אבל זה קיים בעולם כולו. המקום השני הוא פינלנד עם 4% שהם בעצם 3.7%, גם פינלנד, גם שבדיה וגם ארצות הברית מתחרות על המקום השני. אגב, אבסולוטית, אנחנו כמו ארצות הברית. כמובן ששה ישראלים שקיבלו פרס נובל במדעים בעשור האחרון, ארבעה בכימיה, הרשקו, צ’חנובר, עדה יונת ודן שכטמן, שניים בכלכלה, וכמובן בכלכלה מר אומן. שוב, מספרים, כדי לראות בשטחים בעולם איפה מדינת ישראל נמצאת במקומות שונים, במלים אחרות ישראל היא מובילה. כאן כמובן זה לא משרד המדע שטופח לעצמו על השכם אלא מדינת ישראל כולה.
מכאן אנחנו מגיעים למקומו של משרד המדע והטכנולוגיה במפת המחקר והפיתוח. כפי שציינה יושבת הראש שהיתה פעם גם מנכ"לית משרד החינוך וזה היה ללא מדען, הספורט והחינוך בלע את המדע מסיבות ברורות כי הספורט והתרבות הם מטבע הדברים יותר פופוליסטיים. כשקיבלנו את המשרד לפני שלש שנים התקציב היה - - -

אמרתם אז, ש2.9% זה התקציב הכללי.

אומר כך: הוא לא היה מספיק כדי לכסות את חובות והתחייבויות העבר. אני זוכר שנפגשתי עם מי שהיתה מנכ"לית והיא אמרה: אין לך מה לעשות שם. ברוך השם מאז הכפלנו ושילשנו את התקציב, אני לא כולל את הדברים שנוספו כמו התקציב המיוחד שעסק בתחום החלל, לא כולל גם דברים שהוספו והם אולי לא חלקים אינטגרליים של המשרד כמו האשרות שהוסף עלי, ללא הדברים האלה הכפלנו ושילשנו את התקציב באופן שאיפשר מבנה מחודש והשקעות מחודשות שאיפשרו לעשות תנופה במספר כיוונים. כאן נציע שהמנכ"ל יתאר את הצורה שבה הוא מנהל את המשרד ואשמור לי את הזכות להתערב בדברים.

הזכרת פעמיים את סוכנות החלל, מונה מנכ"ל חדש, מנחם קידרון, אנחנו מברכים אותך, מאחלים לך הצלחה וגם מתקנאים בך.

חן חן.

הוא יציג את הנושא של סוכנות החלל. אם כבר הזכרתם מינוי חדש אז מאחר והנושא הראשון כאן הוא המדען הראשי מונה גם מדען ראשי חדש למשרד.

בהצלחה רבה!

תודה רבה.

משנה לנשיא למחקר באוניברסיטת תל אביב.

בוקר טוב כולם, צהרים טובים. אני אשתדל להיות ממוקד בנושא של מיקומו של משרד המדע והטכנולוגיה אבל כפי שהבחנתם וראיתם, תוך כדי הדברים אנחנו מנסים לעשות חדשנות ולהביא את הטובים והמקצוענים ביותר אל משרד המדע והטכנולוגיה. כשאנחנו מסתכלים שמדע תמיד צריך להסתכל לזמן ארוך. זה לפעמים פועל לטובתנו ולפעמים לרעתנו אבל אנחנו מסתכלים קדימה, לכן אנחנו רואים את התפקיד שלנו כמחולק לשלושה חלקים: השפעה בנושא של מדיניות, ביצוע מו"פ ונושאים שהם חוצי תחומים.

כרגע אפתח בענין המדען הראשי של הממשלה וזה נושא של המולמו"פ, כולנו יודעים שיושב ראש המולמו"פ הוא פרופ' איציק בן ישראל, שגם מונה בתקופת השר הנוכחי ואלה עוד דברים שמקובלים במקומותינו, להביא אנשים כאלה, ואנחנו בחרנו את האנשים הטובים ביותר. אני חושב שאיציק עושה עבודתו נאמנה. הכוונה היא להוביל נושאים שהם חוצי משרדים הקשורים 'נטו' למדע וטכנולוגיה. כמובן שיש לנו פורומים שהם בראשותו של השר, יש לנו פורום קבוע של המדענים הראשיים שהמדען הראשי שלנו עושה עם כל המדענים הראשיים של משרדי הממשלה האחרים, ישנו פורום מובילים שמתקיים אצל השר, בכל תקופה של כחודשיים יש פורום והשר – ניתן לו דווקא להרחיב על פורום מובילים, זה דבר שקרוב מאד ללבו וכמובן פורום של סגני שרים לענייני מחקר. הדברים האלה שאני אומר היו קיימים בתיאוריה ואנחנו מיישמים אותם במציאות.

פורום מובילים היה רעיון של קודמי בתפקיד, רעיון משותף שעלה בישיבה הראשונה שלנו יחד. מאחר שיש גורמים שונים שעוסקים במחקר יש חשיבות רבה מאד לתיאום, לקואורדינציה אז לקחנו פורום שהוא מכובד מאד, של מובילי מדע בישראל: נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים, יושב ראש הות"ת, המדען הראשי של המשרד שלנו, המדען הראשי של משרד התמ"ת, ראש מפא"ת, המחקר והפיתוח הבטחוני, יושב ראש הפורום, סגני הנשיאים למחקר באוניברסיטאות וכמובן יושב ראש המולמו"פ. במלים אחרות, כל האנשים שעומדים בראשי הגופים שקשורים למחקר במדינת ישראל, הן מן המחקר הבסיסי –האקדמיה והות"ת והן מן המחקר היישומי, הזכרנו את מפא"ת, את המדען הראשי של התמ"ת והן המולמו"פ וסגני הנשיאים למחקר שגם הם קשורים כמובן למחקר הבסיסי.

מהם התוצרים המצופים מן הפורום הזה?

הפורום הזה הוא פורום של קוארדינציה. בדרך כלל כל אחד מן הגופים שהזכרנו יש לו דרך לקבוע את המדיניות שלו אבל, מה שקורה ומייחד את הפגישות הוא שבכל פגישה אחד מן הגורמים השותפים – או לפעמים גם גורם אחר שאנחנו מביאים מציג נושא, כדי שכולם יהיו מודעים למה שעושים אחרים. הדברים האלה, אגב, לא רק שהם עוזרים למנוע כפילויות אלא פשוט מאפשרים גם לאגם מידע כי בסך הכל ישנה חפיפה מסויימת וכולם לומדים על מה שעושים כולם. ממילא גם כולם יכולים להוסיף ונותנים הערות חשובות. המפגשים האלה הם מרתקים.

באיזו תדירות?

מתקיימים בתדירות של בין חודש לחודשיים. מעבר לתועלת בקואורדינציה הם גם מחזקים את הקשרים האישיים בין האנשים האחראים בגופים השונים ומכאן גם נגזרים שיתופי פעולה. נעיר גם שרוב הגופים שהזכרנו מקיימים שיתופי פעולה בנקודות כאלו ואחרות אבל, זו הזדמנות להפגיש את הראשים שלהם שידונו יחד במפגשים. אנחנו גאים בכך, זה רעיון יוצא מן הכלל שמניב מפגשים מרתקים ומועילים.

האם יש גם פורום למדענים של משרדי הממשלה?

פורום המדענים הראשיים קיים על פי חוק. על פי חוק בכל משרד צריך להיות מדען ראשי. כל המדענים הראשיים, כל מדען ממונה על ידי השר המתאים אבל, בהתייעצות עם שר המדע והטכנולוגיה זאת אומרת, אנחנו אמורים לאשר את כל המדענים. כל המדענים האלה מהווים פורום שמי שעומד בראשו מבחינה פורמאלית הוא שר המדע והטכנולוגיה ומעשית, בדרך כלל, את הפגישות מתאם המדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה.

שמענו קצת על הועדות וראינו את ההתלהבות של השר, זה דבר שאנחנו רואים בו תועלת. כולם מבינים שלפעמים קשר אישי פותר המון דברים שנתקעים במערכת. בין היתר, ההצלחה הגדולה של משרד היא היכולת שלנו לפתור בצורה מושכלת ושקטה חלק מן הבעיות והאגו שקיים בכל אחד מאתנו.
לעניין המולמו"פ - אנחנו רואים פה חשיבות גדולה ועזרה. חלק בלתי נפרד ממשרד המדע והטכנולוגיה. במהלך החודש הקרוב השר יופיע בוועדת שרים לענייני מדע, הוא יציג את הדוח של המולמו"פ לשנת 2011, אנחנו כבר בשלבים סופיים של הכנת הדוח וכאן המקום לציין שכל המידע שאנחנו מקבלים הוא בעזרת המולמו"פ, אחרת לא היינו נחשפים למידע. בחרתי כאן להציג שקף שמראה מה נקראת דוברות מדיה בנושא המולמו"פ וכאן הייתי רוצה להרחיב משך מספר דקות על מנת שכולנו נבין במה מדובר. יש את הדוח שאומר שמדינת ישראל היא בין הגבוהות בעולם במספר הזכאים לתואר שלישי. ומהם גבוהים? אנחנו מספר חמש בין מדינות ה- OECD ובמדינת ישראל יש לנו כחמישה בעלי תואר דוקטור מתוך אלף אנשים באוכלוסיה ואנחנו נמצאים במקום מעולה. רק כדי לשבר את האוזן בארצות הברית יש 2.3.
מבחינת מדען לנפש, ברמת דוקטור או דוקטורנט, ברמת מדען, מתואר דוקטור ומעלה, אנחנו נמצאים במקום חמישי ב- OECD. ארחיב ואדייק, כדי לשבר את האוזן, לגבי המקום שאנחנו נמצאים והחלוקה בין נשים לגברים. קיבלנו את כל הנתונים וזו עבודה חדשה שנעשתה. כפי שציינתי אנחנו מקום חמישי, יש מדינה חריגה שהיא שווייץ, ששם יש 18 דוקטורים על כל אלף איש באוכלוסיה אבל, שם הם לא עוסקים במדע וגם לוקחים שם גם בני שבעים ומעלה וגם כל מי שעוסק או עסק ברפואה. חשוב לציין שאם אנחנו מסתכלים על הנשים –הנשים מהוות בארץ - - -

איך מגדירים מדען?

מדען בעקרון מוגדר כמי שיש לו לפחות תואר שלישי ועוסק במחקר. מהנדס מחקר ובעל תואר phd.

האם זה לא קשור למספר פרסומים?

התארים עצמם קשורים למספר פרסומים. על מנת לקבל דוקטורט יש לפרסם מספר פרסומים.

השאלה היא טובה ונעיר כך. בפועל, ולכן אני אומר הנתון המעוות לגבי שוויץ, בפועל, בשווייץ, מקובל שאנשים מקבלים תואר דוקטור אבל, אחוז גבוה מהם לא עוסק במדע, זאת אומרת שהוא יכול להיות בנקאי ולא במחלקת המחקר של הבנק אלא בנקאי או כל עובד אחר שיש לו תואר דוקטור. לכן ההגדרה הזו היא לא הגדרה מדוייקת כי כשאנחנו מסתכלים על עיסוק במחקר ועיסוק במדע אחת הדרכים לבדוק היא תוצרים כמו מאמרים. וכאן אנחנו רואים את מקומן האמיתי של הארצות השונות.

כאן אני רוצה לעשות אבחנה’ בין נשים לגברים ולראות מה אנחנו עושים כמשרד ולשאול על סמך התוצאה הזאת, מה אנחנו רוצים לעשות וכיצד אנחנו יכולים להשפיע. 57% מן הגומרים תואר שלישי במדינת ישראל הם נשים, 43% הם גברים זאת אומרת, 33% המסיימות הן נשים, יותר מאשר גברים. כשאנחנו מגיעים אל המקצועות המדוייקים שאנחנו מדברים עליהם הכל מתהפך ואז אנחנו רואים תופעה לפיה פחות מ 28% הם נשים ו 74% הם גברים.

נמצאים פה תלמידים מבית הספר על שם הרצוג בחולון. בוקר טוב לכם. כיתה י"ב. כמה מן הבנות לומדות ברמה של חמש יחידות מתימטיקה? שלש. כמה בנים בחמש יחידות מתימטיקה? שני בנים מכל השכבה. אתם צריכים להסביר את זה. שני בנים? כמה בנות מכל השכבה?

חמש או שש.

כמה בנים בפיזיקה בשכבה?

אחד.

האם מישהו יכול להסביר את זה?

בבית הספר שלנו, בגלל התכנית החדשה, רוב השכבה היא ברמה של שלש יחידות מתימטיקה ואין לנו אפשרות להשלים לארבע יחידות בי"ב גם אם אנחנו רוצים כי זו תכנית חדשה.

אבל התכנית החדשה התחילה בזמני. אני מדברת על שיטת הצבירה לפיה עולים משלש יחידות לארבע ולחמש.

אם אנחנו בשלש יחידות. אני התחלתי עם חמש, ירדתי לארבע ואז ברגע ששינו את התכנית אז הייתי צריכה ללמוד ברמה של שלש אבל שינו את התכנית כשהייתי בי"א ולא יכולתי בי"ב להשלים לארבע יחידות.

זה הכשל הגדול.

'דור המדבר' שחלקו סובל מזה.

אחר כך נרחיב על זה. אחרי שקיבלנו את הדוחות הללו הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לתת עדיפות מתקנת לנשים בכל המיגזרים במדעים. כל מה שאנחנו עושים הכל הוא בתיאום מוחלט ומלא עם משרד החינוך על מנת לא לדרוך על אף אחת מן היבלות וכאן אני רוצה לשבח את דלית מנכ"לית משרד החינוך שמשתפת פעולה אתנו בצורה מדהימה. אתן דוגמאות. למשל, היה שבוע שעבר יום המדען ובשיתוף פעולה עם משרד החינוך היו פרופסורים בגני ילדים, מגן חובה נתנו את הגירויים וזו היתה הצלחה בלתי רגילה. היינו במאה ישובים בארץ עם מאה פרופסורים שהסתובבו, כולל השר עצמו, שהיה בגן ילדים.

אני חייב לספר אנקדוטה. באחד משני הגנים שאלתי את הילדים על יום ההולדת ה 133 של מישהו. אמרתי להם: היה מישהו שהוא כבר לא חי ואם הוא היה חי היום הוא היה מאד זקן, היה בן 133. היה מדען מפורסם. האם מישהו יודע מי זה היה? אז חצי מהילדים ישר צעקו: ביבי נתניהו. אז אני לא יודע אם יש מודעות מדעית אבל יש מודעות פוליטית גבוהה. בגן השני – שהיה גן מדעי שם קיבלתי תשובה יותר קרובה, שם אחד הילדים ישר צעק: אריק איינשטיין.

מה שאני רוצה לציין כאן בענין הזה, על סמך הדוח של המולמו"פ, וארחיב אחר כך על מה שאנחנו עושים בנושא של מדען לקהילה, בעיקר בשלושה מיגזרים, דיברנו על בני מיעוטים, על חרדים ועל נשים בלי לפגוע באף אחד, ללא כל קשר, נפרט על כך יתר מאוחר.
אנחנו חוזרים לתשתיות לאומיות. משרד המדע –יחד עם משרדים אחרים עוסק הרבה מאד בכך. המדע הוא בעצם, כמו שאת ציינת, כח מקצועי פוטנציאלי כלכלי כללי באותם תחומים, עם יתרון יחסי לישראל. אנחנו לא יכולים, כמדינה קטנה, להיכנס לכל התחומים אז בחרנו לעצמנו ארבעה תחומים עיקריים שבהם נעשה את המכסימום. מדברים כרגע על מיחשוב מתקדם, מדעי הים והמים, מדעי המח והאנרגיה, עם דגש על תעבורה, בהתאם להחלטת הממשלה, אותה אנחנו רוצים לממש ולתת. יש לנו במשרד זכות גדולה לתת את פרס ראש הממשלה בסכום מאד מאוד מכובד של מליון דולר למצטיין. אנחנו מקווים שאנחנו נעשה את זה בהקדם.

האם יש מדען שלנו שקיבל לאחרונה פרס בנושא מדעי המחשב?

כמובן. הוא יושב בארצות הברית. אנחנו קרובי משפחה. בנו היה העיתונאי דניאל פרל שנמצא איראן. בכל אופן הוא זכה עכשיו בפרס טיורינג שנחשב פרס נובל במדעי המחשב. במדעי המחשב אין פרס נובל וזה נחשב פרס הנובל של מדעי המחשב. אז התשובה היא כן ואגב, אעיר, כשמדברים כאן על עדיפויות והזכיר המנכ"ל את המיחשוב המתקדם או את מיחשוב העל, את מדעי המים, המח והאנרגיה, בדגש על רק תחבורה, רק מילה אחת ואומר כך, המיקוד אצלנו נקבע כל שנה מחדש. מה הענין? הענין הוא לראות את אותם התחומים שבהם אנחנו רואים שיש מקום לקידום ולקדם אותם. ברגע שקידמנו אנחנו יכולים להמשיך לתחומים אחרים אז אם בעבר זה היה ננו טכנולוגיה אז למרות שאנחנו עדיין קשורים אליה אין צורך היום לתת לזה עדיפות כי היום היא נעה בכוחות עצמה. או במדעי החיים למשל, חקר תאי גזע, גם כאן אנחנו לא צריכים לקדם. לגבי אנרגיה, כאן נאמר שפה מן הבחינה הזאת, מדינת ישראל שוב, זה ענין של חזון והובלה. ראו, בעולם כולו מדברים על תחליפי אנרגיה, הבעיה ידועה. כולם מדברים על אנרגיות סולריות ואנרגיות רוח ואנרגיות מן הים וכו', וכל הדברים האלה – ברור שהם חשובים אבל, מה שבעולם כולו פחות או יותר לא שמו לב אליו והוא שגם נמצא ואגב, גם אנרגיה גרעינית, שנושבת לתחליף הכי נקי והכי טוב אבל בעצם, בהרבה מקומות לא שמים לב לכך שגם אם נמצא מקורות אנרגיה חלופיים לאנרגיה חשמלית, זה יפתור רק 20% מן הבעיה כי 80% מצריכת האנרגיה בעולם היא על ידי התחבורה. מאחר וזה לא ישים להחליף את כל המכוניות אז מעשית צריך להשקיע במציאת תחליפי נפט ומדינת ישראל מן הבחינה הזאת היא בין המובילות בעולם. סליחתך.

נכון מאד ובהתאם להחלטת ממשלה, הוקצו לעשר השנים הקרובות מיליארד וארבע מאות מליון שקלים לטובת הפרוייקט הספציפי הזה של מציאת תחליפי נפט לתחבורה, וכפי שהשר ציין, אנחנו, ביחד עם משרדי המשלה אחרים מקדישים לזה הרבה זמן ותשומת לב ופה המקום לומר שכל מי שחושב שיש לו רעיון הכי זדוני והכי פראי, אנחנו תמיד מוכנים לשמוע אותו בתנאי שהוא בסופו יהיה יישומי וכלכלי.

מה גובה התקציב של המשרד?

גובה התקציב של המשרד – בשנת 2012 נעבור את המאתיים מליון שקל, לא כולל תקציב שקיבלנו לנושא של החלל שהוא 180 מליון שקלים נוספים.

עם כמה התחלתם?

פחות ממאה. כל המשרד כולו פחות ממאה. מה שאנחנו נציין, אם נתבקש, נציין מה כתבנו בתכניות העבודה לשנת 2013. גם לכך נוכל לתת תשובות. אדבר על מרכזים של ציוד. כפי שכולכם יודעים יש מה שנקרא "תלם", תלם הוא איחוד של משרדי ממשלה ואני אגיד מי השותפים: יושב ראש הפורום הוא פרופ' יעקב זיו שהיה יושב ראש האקדמיה למדעים שכולנו מכירים אותו, יושב ראש ות"ת עמנואל, אופיר, המדען הראשי של התמ"ת, אבי חסון, עבדכם הנאמן וגם סגנו של ראש אגף תקציבים באוצר, יוני רגב. זה הפורום שנכנס בזמנו לננו טכנולוגיה וכל רעיון שמגיע לשולחן אנחנו עושים עליו איגום משאבים ומי שמתאים ביותר הוא זה שמנהל את הפרוייקט. וכאן אני יכול להגיד בגאווה של אזרח המדינה גם אם פחות מזו של מנכ"ל משרד המדע, על פרוייקט שנקרא בנק הרקמות.
אנחנו שותפים אמיתיים בבנק הרקמות, השותפים האחרים היו יחד אתנו, והוטל עלינו להוביל את הנושא של בנק הרקמות. אחרי בדיקה שעשינו במשרד אמרנו שמי שיכול להוביל את זה הוא משרד הבריאות, אז בניגוד למה שמקובל בבית ספרנו נתַנו למנכ"ל משרד הבריאות והוא זה שמוביל כמעט בלעדית את כל מה שקשור לבנק הרקמות. המדען הראשי ששם היום, הוא היה המנכ"ל הקודם והיום הוא המדען הראשי של משרד הבריאות. למרות שהם לא מממנים אנחנו מממנים את כל הפרוייקט. אני אומר את זה הדברים האלה כי זו הסיבה שאת שומעת על משרד המדע שמסתכלים עלינו אחרת ואנחנו מקבלים מטלות ופוקחים את העיניים כדי לראות האם משרד המדע הוא זה שצריך לעשות, כי בסופו של ענין צריך לספק את הסחורה והסחורה היא לאזרחי מדינת ישראל פרופר. במקרה הזה ברור שמשרד הבריאות צריך לעשות את זה אז העברנו את הכל למשרד הבריאות. כל חברי הועדה קצת הופתעו כולל הקולגות שלי במשרד, אמרתי - - -

האם אבי ענתי היה?

אבי לא היה, אבל זה לא שייך לנושא. נושא נוסף שאנחנו מקדמים עכשיו הוא קרינה בלתי מייננת ושוב, בשיתוף עם משרדי הממשלה, המשרד להגנת הסביבה עם משרד הבריאות, זה נושא שאנחנו מובילים. היתה החלטת ממשלה שהיתה תקועה ובשנת 2012 כבר מריצים את הנושא של קרינה בלתי מייננת. זה נתון מעניין - - -

דרישה של ועדת המדע.

אני יודע וזה מבוצע. זה מתבצע. לא יבוצע בעתיד אלא מבוצע. אני מציג כאן שקף שהוא מאד מעניין, כי תמיד שואלים על כך שהמדינה משקיעה בתשתיות מדעיות ובסופו של ענין מבחינה כלכלית: מה יוצא לנו? זה שקף הניתוח של התקופה של עד 2004 וכאן המקום לציין שאנחנו בודקים עכשיו את עשר השנים הקרובות 2000-2010 כדי לראות לגבי השקעות במחקר ובתשתית שעשינו – מה התוצאות? כמה חברות חדשות הוקמו? מה הפטנטים ומה היישומים? וזה דוח שקיבלנו דרך המולמו"פ כמוסד נאמן. מעניין לראות מה התוצאות. אנחנו בודקים בימים האלה מה קרה בעשר השנים האחרונות ביחס לתוצאות אחרות.

כשאנחנו מדברים על עדיפות לאומית של התשתיות המדעיות במדינת ישראל אז אנחנו רואים את כל המיגזרים שנמצאים כאן ואם אני מסתכל על הפרופ' הראשון שישנו כאן הוא בן מיעוטים משפרעם שעשה אקזיט בצורה בלתי רגילה במחקר ובפיתוח שנעשה במו"פ האיזורי בגליל ואנחנו גאים בו. גאים בו תרתי משמע ויש לנו גם מעבדה במיגזר החרדי.

הוא לא משפרעם.

המו"פ שלו היה משפרעם.

הוא מהכפר שלי.

לא רק שהוא מהכפר שלך, הוא היום גם יושב ראש הועדה שלנו לבחירת תחומים.

איש מדהים ומקסים.

נכון אבל הוא עשה את זה במו"פ בשפרעם. נעבור אל השקף הבא. הנושא המהותי האחר שיש לנו כאן הוא שיתוף פעולה בינלאומי במדע. במדינת ישראל, משרד המדע מוביל את כל קשרי החוץ עם ארגונים במרחב הבינלאומי עם קשרים דו לאומיים ותשימו לב כאן, אנחנו יכולים לראות חמש עשרה מדינות שבהן יש לנו שיתופי פעולה והם מאד פוריים. שוב, מי שזוכר את ההיסטוריה של משרד המדע אז אנחנו כאן עומדים להגיע לתקציב שהוא פי ארבע ממה שהיה כשקיבלנו את המשרד, זה חלק מן הדברים שהמשרד צריך להיות ממוקד בהם.

נבהיר כאן שקשרי מדע שהמשרד אחראי אליהם הם קשרי מדע בין מדינות כלומר, אלה לא קשרי מדע ספציפיים בין אוניברסיטה אחת לאחרת. קרנות המדע וקרנות המחקר שותפות בו.

אנחנו רואים כאן חמש עשרה מדינות כמו שציינתי ולא מזמן, לפני כחודשיים, חתמנו גם עם צ'כיה על שיתוף פעולה מדעי, יש לנו עם צרפת, גרמניה, יפן וסין ועכשיו אנחנו מקדמים שיתוף פעולה עם אוסטרליה. הדבר החדש שכנראה יהיה בתקופה הקרובה הוא עם האיחוד האירופאי, פעילות נוספת גם עם ארצות הברית. כאן אני רוצה לגעת בפרוייקט - - -

אחת התכניות המאוד מאוד גדולות, היא תכנית המסגרת השביעית עם האיחוד האירופי. תכנית מאד כבדה.

האם כך היא נקראת?

כך היא נקראת, המסגרת השביעית. היא באה אחרי הששית ואחרי החמישית וכן הלאה. זו תכנית שיש בה המון כסף ומה שקורה הוא שכל מדינה תורמת כסף לפי מפתח מסוים ואז כולן מתחרות על הכספים ומענקי המחקר. עוצמתה של מדינה נקבעת בתכנית הזו על פי אחוז הזכייה, ומה אחוז הזכיה? מאחר שכל אחת מקבלת לא לפי מה שהיא תרמה אז יש כאלו שמקבלות פחות ממה שתרמו ויש כאלה שמקבלות יותר אבל המדינה שאחוז הזכייה שלה הוא הגבוה ביותר –והוא מעל 200%– היא מדינת ישראל. זאת אומרת אנחנו מקבלים יותר מכפול ממה שאנחנו תורמים.

400 מליון שקל.

כן, זה דבר חזק מאד. צריך להבין, הודות לקשרים מיוחדים שפיתחנו, גם לראשונה, דבר שלא היה מקובל באיחוד האירופאי כי באיחוד האירופי, ועדת ההיגוי של התכנית מורכבת משרי המדע של האיחוד האירופי ואגב, הם כבר מדברים על תכנית האיחוד הבאה שלא תיקרא המסגרת השמינית, אלא היא תיקרא תכנית vision, חזון עיסקי, horizon, אופק 20:20. היא התכנית החדשה אבל לראשונה, זה התחום היחידי בקשרים של מדינת ישראל עם האיחוד האירופי שאני, כשר המדע והטכנולוגיה של מדינת ישראל, למרות שאנחנו לא חברים באיחוד האירופי , זומנתי להיות חלק מוועדת ההיגוי של התכנית הזו וזה בזכות מעמדנו מיוחד.

ברשותך אציין משהו לגבי מדינת ישראל, הקהילה האירופית פירסמה רשימה של חמישים אוניברסיטאות המובילות מתוך אלפי אוניברסיטאות שמתמודדות ומתוך החמישים יש ארבע ישראליות, האוניברסיטה העברית, תל אביב, טכניון ומכון ויצמן. אין לזה אח ורע באירופה.

בקשרי חוץ בינלאומיים אנחנו עובדים בשיתוף מלא עם משרד החוץ כאשר יש לנו מנגנון שלפיו אנחנו עושים את כל הדברים בתיאומים על מנת שלא נחרוג ממינהל תקין. אציין שגם הצלחנו להגיע עם מדינות אחרות להסכמה לשיתופי פעולה בעדיפות הלאומית שלנו בנושא המחקרים, אם זה במדעי הים או דברים שאנחנו באים ומציעים, יש לנו שיתוף פועלה עם חלק גדול מן המדינות בתחומים שאותם אנחנו בוחרים.

יש נושא שנקרא פרוייקט sesame, שהוא פרוייקט מאד מעניין. הוא נמצא בירדן, שותפות בו כל מיני מדינות "מוזרות" ויש שם שיתוף פעולה עם איראן, עם טורקיה - - -

האם זה לפרוטוקול?

כן, זה לפרוטוקול, הכל לפרוטוקול - - -

אלה דברים ידועים.

כל מה שאני אומר הוא לפרוטוקול. פקיסטן וכווית ויש לנו גם את הפלשתינאים וקפריסין, אני רק רוצה להגיד לכולם שכתוצאה מכך ששותפים אחרים ראו אותנו שותפים שאנחנו באמת מדענים ועוסקים במדע פרופר, זה עזר לנו להיכנס לזה שלא נתבלבל, אנחנו רוצים להיות חברים בנושא, יושבת כאן הגברת ממשרד החוץ ומהנהנת בראשה כי זה נכון. כתוצאה מכך שהינו שותפים בפעילות הזו –ואנחנו בשלב ביניים שם, לפני היותנו חברים סופיים, הפעילות שלנו בססמי, כולל השקעה מהותית שאנחנו אמורים לעשות בפרויקט, עזרה לנו להיכנס לדברים האלה ואני מצטט את השר שיושב לימיני שאומר שהמתימטיקה , הפיזיקה והמדע הם שפה בינלאומית. אנחנו רואים את זה בכל המקומות ובכל המפגשים. קודם צויינו תחליפי הנפט לתחבורה ואני תמיד מצטט את השר: שישנן שתי מדינות אתן אנחנו מיליארד וחצי שותפים, יש לנו אותה בעיה ואנחנו רוצים לפתור אותה, אנחנו והסינים, בנושא של התחבורה אנחנו עומדים באותו הסטטוס כמותם כי אם תרצו אנחנו 750 מליון תושבים.

פה אנחנו מראים דברים שאנחנו עושים עם שיתופי פעולה בינלאומיים ויש כאן גם את הרחבת שיתוף הפעילה בין סין לישראל ואנחנו חושבים שעצם הפרסום ועצם הדברים שאנחנו עושים עם אותן המדינות, מחזקים אותנו בצורה בלתי רגילה ואני מקווה שבשנה הקרובה נשמע גם על שיתופי פעולה נוספים שהמשרד יהיה מעורב בהם, עם הודו ועם סין.
בנושא מדע וקהילה, חשובה לנו חונכות למדעים, הגענו למסקנה שאנחנו רוצים שתלמידים שיצאו גם אם הם לומדים ארבע וחמש יחידות, על מנת שיגיע לציוני בגרות יותר טובים, אנחנו לוקחים סטודנטים שלומדים מתימטיקה, ביולוגיה, פיזיקה, שהם יהיו חונכים 'אחד על אחד' על תלמידה או תלמיד על מנת להעביר אותו מארבע יחידות לחמש ומי שנמצא בחמש יחידות שיביא ציונים הרבה יותר גבוהים. אני יכול להגיד לכם שיש לנו הצלחה מאד מאד גדולה ומדהימה בתחום הזה. אם נקח ישוב שנקרא זרזיר, שנמצא בצפון הארץ, לקחנו שם את כל התלמידות שהיו שם בקבוצה, שם קרתה מהפיכה, מי שהוציא ממוצע של ששים או שבעים הגיע לשמונים וגם היו שתי בנות שגמרו עם מאה, כתוצאה מן העזרה שלנו וכתוצאה מכך פיתחנו שיטה חדשה שנקראת "מוסד מאמץ עיר" בה אנחנו לוקחים משימה חדשה שהשר הורה לנו להיכנס אליה, אנחנו עומדים לקחת מוסדות שלמים, כמובן רק בפריפריה, לקחת עיר שלמה שכל תלמידי י"א וי"ב בה יקבלו עזרה 'אחד על אחד' על מנת לשפר את ציוני הבגרות ולתת להם את הצ'אנס להגיע לדברים בחיים.
אני פה רוצה "לקפוץ", אל הפעילות החדשה שאנחנו כרגע אמורים לעשות בנושא של נשים ובנושא של מדע וקהילה. בשיתוף פעולה עם "קדם עתידים" ובשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך, אנחנו נכנסים לאחר שעות הלימוד על מנת לתת תיגבור בשלושה תחומים לאותן נערות. מדובר על שלושים ישובים בפריפריה, הקצינו לזה תקציב שהוא יחסית מאד גדול, לפעילות הזו, מעל ארבעה מליון שקל, על מנת לגרום לחמש מאות תלמידות, ונתחיל עכשיו בכיתה ט' על מנת שכשיגיעו להחליט איזה מקצועות הן הולכות ללמוד אז ילכו ללמוד מדעים. אנחנו עושים להן קודם כל תגבור במקצועות שאותם הן לומדות, אנחנו עושים להן הכנה לפסיכומטרי, נעשה להן גם העצמה אישית, נעשה להן סיורים בתעשיה ובאקדמיה ומה שחשוב מבחינתנו, הוא שנביא את אותם הפרופסורים והמרצים ואת אותן הנשים כמו פרופ' מרים ארז או פרופ' עדה יונת, להביא אותן לאותן התלמידות שהן יראו מודל לחיקוי ובענין הזה אנחנו נקח מסה שהיא מסה קריטית ונצליח לעשות את זה. אני מקווה שיהיה שיתוף פעולה גם עם משרד ראש הממשלה ואז נכפיל את מספר הבנות.
עשינו משהו מאד יפה בליל המדענים. כפי שאתם יודעים, אנחנו המשרד הראשון לפי עניות דעתי גם בעולם וגם בארץ, שקיבל פרס גינס, שיא גינס, על הניסוי הכימי הגדול ביותר בעולם, עם 4,300 תלמידים, זה אותו ניסוי שאילן רמון על ידי תלמידי מוצקין לקח לחלל לעשות אותו, עשינו אותו בו זמנית וזה שיא עולמי מכובד.
מכאן נרוץ יותר מהר, אנחנו עושים הרבה דברים בנושא של קהילה, דוגמאות של ישראלים מצילים את הסביבה, נעבור הלאה, ביקשת קודם לראות את המו"פ. אנחנו רואים כאן את המיקום של כל המו"פים האיזורים. מתחילים מקרית שמונה, אגודת גליל בשפרעם, אנחנו נמצאים במשולש, בכפר קרע, נרד למטה, יש לנו בשומרון, יש לנו באריאל, יש לנו בערבה, כרגע, על פי החלטת הממשלה הוקמה ועדה מיוחדת שתדון במו"פ האיזורי. אני מקווה שאנחנו בימים האלה נביא הצעת מחליטים אל הממשלה על מנת ליישם ולהשקיע סדרי גודל משמעותיים במו"פים האזוריים.
אעבור הלאה לנושא של החלל ואני אבקש ממנחם קדרון, למרות שהוא חדש בתפקיד, נכניס אותך לאווירה של נושא החלל.

הקרנת סרטון

הלוויין הזה, משרד המדע והטכנולוגיה מימן אותו ואני דווקא אעביר את רשות הדיבור למנחם שיספר לנו בקצרה בזמן שיתאפשר על נושא החלל.

איך סוקרים חלל בחמש דקות? היקום האינסופי. או.קיי. קודם כל זה לא סוד שישראל היא אחת מן המדינות שכבר היום מובילות בנושא החלל. אין היום יותר מדי כאלו. אפשר להגיד שזה 'מועדון' של תשע או עשר מדינות שיודעות לעשות גם פיתוח של לוויינים, גם משגרים לחלל, גם תחנות קרקע שיודעות לקלוט והכי חשוב – לפענח את התוצאות ולהוציא מהן דברים מיטביים. כל העסק הזה התעורר עם הצרכים. אנחנו מדברים פה על חלל אזרחי בלבד. במהלך השנים באמת בסך הכל התפתחה היכולת של המדינה והיא הוכוונה לדברים שהטרידו או שהיינו צריכים אותם במדינה דאז. עם השנים למדינת ישראל, הוכחה יכולת מיזעור לווינים, לאו דווקא בגלל שזה היה חשוב אלא בגלל שזה מה שאפשר היה לעשות עם האמצעים שהיו למדינה אבל, כולם יודעים בעולם שיש לנו יכולת לעשות דברים קטנים שהם בעלי תכונות וביצועים מעולים שבמעולים.
כנ"ל גם בנושא התקשורת. שני הדברים האלה פרצו וחלפו קדימה. במהלך 2011 –האמת היא שזה התחיל כבר ב-2010, התחילה פעילות בהובלת משרד המדע ונשיא המדינה ביחד על מנת לקדם תכנית חלל לאומית אזרחית כשהכוונה היתה לתת מינוף הרבה יותר חזק באחת, ליכולות שהתפתחו, שתיים, מענה להרחיב את השווקים הבינלאומיים האזרחיים ושלש, לתרום חזק לשיפור הקהילה והמדע במדינת ישראל בכל מה שקשור בפלטפורמה חללית. כפי שכולם יודעים, פלטפורמה חללית מאגדת בתוכה את כל סוגי הטכנולוגיות שאפשר להביא בחשבון, החל ממיחשוב, תקשורת, חומרים מיוחדים ושורה ארוכה של דברים. ובאמת, בשלהי שנת 2011 הממשלה קיבלה את ההחלטה על הפניית משאבים והכרה בדבר הזה ובמקביל, ב 2011 כבר היתה פעילות שאנחנו רואים פה חלק מן הדברים שבאמת קרו.
אחד הדברים שרץ במהלך 2011 וגם ממשיך הלאה זה אותו לוויין ונוס שלגביו כבר נחתם שיתוף פעולה לפני חמש שנים בין סוכנות החלל הישראלית דאז וסוכנות החלל cnes הצרפתית, על מנת להרים לווין כזה בשיתוף פעולה, שיוכל להרים שני מדדים מאד חשובים, האחד הוא מצלמה מולטי ספקטראלית, רבת גוונים ועוד מדיד של הנעה חשמלית מאד מיוחדת, מן לוויין שישוטט במסלול בין הקטבים וכשכדור הארץ מסתובב התיזמון הוא כזה שבכל יום בשעה יעודה הוא עובר בכל יום באותה נקודה כשגם כיוון השמש והצל הם באותה נקודה. בצורה כזו הוא יוכל לתת מושג על ניטור סביבה, אם זה גידולים חקלאיים, אם אלה חס וחלילה אסונות, אם זה אקולוגיה, או דברים אחרים. הלוויין הזה מפותח במדינת ישראל על ידי התעשיה האווירית ו"רפאל" גם יחד כאשר בצד הצרפתי "אלוק" מספקת את המצלמה ואנחנו מקווים שהשיגור יהיה בתחילת 1014.

בשיתוף הפעולה הישראלי צרפתי, החלק הצרפתי מיוצר בישראל.

זה לגבי לוויין ונוס, ובמקביל ב-2011 נחתם הסכם עם איטליה לביצוע בלוויין היפר ספקטוריאלי שבמשקל הוא בסביבות 300-400 קילו, לא לוויין גדול זה נחשב לוויין מיני, ועליו תהיה מצלמה היפר ספקטראלית שבה יש הרבה הרבה יותר צבעים והיא תאפשר monitoring הרבה הרבה יותר רציני מאשר מולטי, ובצורה כזו אפשר יהיה להיכנס לרמה שאפילו בבחינת גידולים, כשאתה מסתכל על צבעים של חקלאות אז אפילו על תת קרקעיים, עד כדי כך. הנושא הזה אושר לאחרונה, ממש בשבועות האחרונים ובעוד שבועיים שלושה יהיה דיון התנעה של הנושא הזה ברומא, שתי הקבוצות תתחלנה לעבוד ובצד הישראלי זה בעיקר תעשיה אווירית ו"אלוק", בצד האיטלקי אלו תעשיות איטלקיות, פרוייקט די גדול, ואנחנו שמחים שמתחילים לרוץ עם הדבר הזה.
נושא נוסף שהיה במהלך 2011 הוא חתימת הסכם מסגרת עם סוכנות החלל האירופאית e.s.a. European Space Agency, הסכם שנתן מסגרת לשיתופי פעולה שיהיו עם הסוכנות האירופאית, שחולשת על כל מדינות אירופה עם תקציבים גבוהים מאד. הדבר הזה קיבל יותר ביטוי השנה, אני חזרתי רק לפני שבוע מפריז ודובר שם שהם מגיעים ממש בתוך חודש לערך על מנת לשים את האצבע על נושאים שמעניינים את שני הצדדים גם יחד. מדובר פה בעיקר בשיפורים של טכנולוגיות שיכולות להיות ישימות בין אם זה יהיה מחקר בסיסי כללי ובין אם דברים שהם יותר ישימים לשני הצדדים.

לגבי קידום דרכי פיתוח בתחומי הלוויינות אנחנו היום שוקדים על תכנית רב שנתית שחלקה יהיה כמובן ל-2012, שבה אנחנו שמים על השולחן מספר תכניות שאנחנו עומדים להריץ יחד עם האקדמיה והתעשיות במדינת ישראל מצד אחד, ובמידת האפשר גם עם שיתופי פעולה בינלאומיים עם סוכנויות חלל כמו הצרפתית, שמשתפת פעולה בדברים האלה, ובין היתר, יש רעיונות שאנחנו מריצים אותם. אני יודע שבחמש דקות קשה לדבר על הכל אבל אם נזכיר רק שלש דוגמאות אז אנחנו מדברים היום עם נאס”א על שיתוף פעולה אפשרי בתכנית שנקראת l.i.m., כאשר מדובר פה בעצם על טלסקופ שיושם על לוויין, לא גדול, 200 קילו, לשגר אותו לחלל ושהוא יבהה כל הזמן ב deep space, החלל הרחוק מאד, עם אלומה מאד מאד רחבה שבגלל היותה כזו היא לא רואה יותר מדי רחוק ולא רואה יותר מדי פרטים אבל היא מחפשת אירועים שקורים בחלל הרחוק, כמו "סופר נובות" ודברים מן הסוג הזה, על מנת לתפוס אותם כשהם קורים, בזמן מינימלי להפנות את האירוע לטלסקופ שיכול להתמקד רחוק ומדויק יותר, שנמצא בארצות הברית או באירופה ואז ניתן יהיה לראות אותם באופן ברור יותר, חד יותר ולהבין את האירועים האלה.
מי שמוביל את הרעיון המדעי זה מכון ויצמן ותעשיות מצד אחד ומצד שני, נאס”א, איימס, המחקר של נאס”א, ואנחנו מדברים על מן דבר שמתגלגל בשלב ראשון של study, המדעי כבר הוכח והיום אנחנו מדברים על פייז וואן, שהוא ראשיתו של המהלך. זו דוגמה אחת. דוגמה אחרת - - -

מר קידרון, מבחינת התקציב, האם אתם שבעי רצון?

אני אף פעם לא שבע רצון מהתקציב שלי.

האם יש פרויקטים שנעצרו כתוצאה ממחסור?

בינתיים עוד לא ואני מקווה שזה לא יקרה בעתיד.

אני מקווה שאתם עובדים בשיתוף פעולה עם ועדת המשנה שלנו.

היה תאריך לדיון שבוטל.

נקבל תאריך מכם, אבל אפשר להיעזר בוועדה הזו ובמי שעומד בראשה כרגע, חבר הכנסת אלקין. כדאי לנצל את ההזדמנות הזאת.

דוגמאות נוספות אם זה מעניין את הצוות פה, מחקר מאד מעניין בטכניון שבו מדברים על הרמה של שלושה לווינים קטנים, כל אחד הוא ששה קילו, זה הכל, שיטוסו יחד בטיסות מבנה, יוכלו לדבר זה עם זה וזו ראשיתה של קונסטלציה של מיקרו לוויינים שאמורה לתת ביטוי מתקדם הרבה יותר ליישום המיזעור גם בחלל עם היתרונות שיש בחלל. אנחנו רוצים לעשות גם "ספייס איי אל" תכנית תחרות שבה ינחיתו לווין קטן על הירח, תחרות בינלאומית, מדובר בצוות של מדענים צעירים שרצים על הדבר הזה, פרס של גוגל, פרס של 15 מליון דולר, ועצם העשייה, ההירתמות של המדענים הצעירים, הירתמות התעשיות השונות – הביטחוניות והאחרות – לטובת הדבר הזה, עצם התעשיה והתחרות הן הדבר החשוב שקורה פה ואם ינחיתו אותו ראשונים קל וחומר.
יש עוד שורה ארוכה של דברים מן הסוג הזה.

תודה רבה.

מנחם בא אלינו מ"רפאל", בעולם כולו תכנית החלל האזרחית התחילה מחלל צבאי, כלומר, הכל התחיל מזה בעצם, מלוויני תצפית או לווייני ריגול וכו'. לאט לאט הנפח האזרחי תופס מקום ראשון יותר אבל יחד עם זה יש הרבה תועלות ויש הרבה קשר, ותכנית החלל האזרחית שבין כל המדינות, עובדת בזרועות שלובות עם תכנית החלל הצבאית. נמצא כאן אמנון הררי שהוא אחראי על תכנית החלל הצבאית.

הייתי שמח להוסיף מספר מלים. ראשית, אני חושב שצריך לברך על ההירתמות של משרד המדע לתמיכה בתחום החלל. התמיכה הזאת משרתת בראייתי –לא כמנהל התכנית הצבאית אלא כאזרח, שתי מטרות. הראשונה היא שהיא מאפשרת חדירה של השוק הישראלי לשוק עיסקי עם פוטנציאל אדיר של עשרות ואולי אפילו מאות מליונים של דולרים כל שנה, זה שוק שחובה להיות בו, והכיוון השני הוא תחום מאד מרתק מן האופי הבסיסי שלו ואני חושב שיש לו כוח משיכה לצעירים ולמדענים כדי לקדם את הנטיה או את הרצון של צעירים לעסוק במדע.
המידגם המקרי והלא מייצג שהיה פה הוא מאד מדאיג כי יש פה שכבה שלמה של בית ספר תיכון –אני מניח שהוא בית ספר תיכון טוב, אפשר לספור על כף יד את מספר הילדים שלומדים חמש יחידות של מתימטיקה ופיזיקה. זה די מדאיג וצריך לעשות משהו. אני מאמין שהתמיכה במיזמים האלה שהם בעלי ענין, יכולה לעשות את זה. היינו בערב אחד , לפני שלושה שבועות בנושא ספייס אייאל, התחרות של גוגל ובו, בניגוד למה שראינו פה, הציגו חבר'ה מובילים בשנות העשרים לחייהם וגם מספר תלמידי תיכון מבריקים ומדהימים, עם כושר ביטוי וניתוח שהלוואי עלי לא היום ובוודאי לא כשהייתי בגילם, אז אני מאמין שהתמיכה הזאת היא מאד חשובה ובאמת, אנחנו, בתור תכנית צבאית, לא יכולים להשקיע בתכניות האזרחיות האלו אבל כיוון שיש לנו צוות מיומן ומנוסה שעוסק בחלל כבר עשרות שנים, אנחנו תומכים ביעוץ ובידע שהם מאד חשובים. משרד הבטחון השקיע הרבה כסף במשך השנים בבניית תשתית תעשייתית חללית, הוא יצר את הבסיס שמאפשר פריצת דרך אזרחית אבל הוא לא יכול וזה גם לא מתפקידו להמשיך ולסחוב את העגלה הזאת ולקיחת ההובלה, שהיא מתבטאת גם באנשים וגם בתקציבים על ידי משרד המדע להמשך הפיתוח היא – בראייה שלנו– חשובה מאד וזה מבורך.

תודה רבה.

הוזכר כאן פורום מדענים ראשי. הייתי די פעיל בפורום הזה משך הרבה שנים ולדעתי זה גוף מאד מאד חשוב כיוון שהוא מאגד את הראייה של כל המדענים הראשיים של משרדי הממשלה השונים ויש לפורום הזה יתרון עצום בזה שהוא גוף מייעץ לשר המדע והטכנולוגיה, שהוא יושב ראש ועדת השרים למדע וטכנולוגיה והוא בעצם אמור להוביל הצעות חקיקה והצעות עשייה בממשלה. לצערי, הגוף הזה, פורום המדענים הראשיים לא התכנס כבר קרוב לשנתיים וקרוב שנה בוודאי, ואני מאד מקווה - - -

לא הגישו דוח על פי דין שהיו צריכים להגיש וזה אומר שהם לא התכנסו.

אחת מתכניותי היא להחזיר עטרה ליושנה.

זה בדיוק מה שרציתי לבקש. בגלל החשיבות של הפורום הזה אני מאד מקווה שהמדען הראשי החדש של משרד המדע יוכל להוביל מחדש את הפורום. זה פורום חשוב. הוא מייעץ אבל עם נקודות מגע בין הנקודות החשובות כדי להוביל את כל המדע הישראלי על כל השלוחות שלו בממשלה.

תודה רבה.

לסיכום, יש שקף של פעילות המשרד ואם אני מסתכל מאז הישיבה הקודמת של הועדה אז באמת ברוך השם הצלחנו ליישם תכנית אסטרטגית חדשה וזה אומר גם מיקוד והרחבת פעילות, הרחבה –הן בהיקף והן בעומק של הפעילות.
ארגון מחדש של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, מינינו מועצה חדשה, אחרי שכבר מזמן פג תוקפה של הקודמת. כאמור, בראשה העמדנו את איציק בן ישראל, אחד האנשים שיש להם קרדיט רחב מאד במדע ובפיתוח במדינת ישראל ואגב, הוא גם יושב ראש סוכנות החלל. מנחם הוא המנכ"ל והוא יושב הראש.

ועדת השרים למדע וטכנולוגיה תופעל מחדש, לא רק לדוחות אלא גם להחלטות.

פורום מדענים ומדעים מובילים – דיברנו קודם על הקשרים הבינלאומיים ואותם הרחבנו לא רק בהסכמים עם מדינות אלא גם בהסכמים חשובים עם סוכנויות החלל, כשבתקופה הזו נחתמו הסכמי שיתוף פעולה עם נאס”א, עם סוכנות החלל האירופאית והרוסית, כשגם הסינים מחכים.

לגבי הרחבת הפעילות בתחום החלל האזרחי, הנגשת המדע לפריפריה החברתית-גיאוגרפית, שכאן יש מגוון רב של פעולות שעושות שוני גדול.

מעבר לסיפוק האישי, אני, כאחד שבא מעולם האקדמיה ולא מן הסקטור הממשלתי, כי המנכ"ל בא מן הסקטור הממשלתי, יש דבר אחד יש סטיגמה מסויימת שנשברה אצלי והסטיגמה היא ש"במשרדי ממשלה אי אפשר להזיז דברים". אני חייב להגיד שיש רשימה ארוכה של דברים שאנחנו יכולים ברוך השם בגאווה לא קטנה לספר ולדווח עליהם, הודות לעבודה נפלאה של אנשים. יש צוות קטן ומשרד קטן אבל יש כאן ייצוג של אנשים אז כמובן מנחם גרינבלום, שבא גם הוא מן הסקטור האזרחי אחרי הרבה שנים בתפקיד בכיר ב"טמבור" ובחברות בת שלה, ויש כאן שני סמנכ"לים, אבי ענתי ורן בר ואגב, יש להבין שיש פה, בגלל הפיצול המשרדי חלק מן האנשים הם בעלי "זהות כפולה", דהיינו, הם סמנכ"לים של שני המשרדים, בפועל, גם של משרד המדע וגם של משרד התרבות והספורט. המטה הוא משותף. המעדן הראשי פרופ' אודי גזית, יש לנו את מחלקה בינלאומית שמנהלת אותה אילנה לוי ויש הרבה מאד פעילות בינלאומית. יש לנו כאן רשימה ארוכה מאד של אנשים, מקווה שלא אשכח אף אחד, הדוברות, הגב' רוז נמצאת כאן, החשבות, רחל, מולמו"פ – פרידה, שהיא שנים רבות ביעוץ המשפטי של המולמו"פ, שירה נמצאת פה, יעוץ למדעים, יש שלושה מדענים חדשים, יוסי כליפא, אלה שטראוס ופדיל סלאח. המבקר הפנימי, חגי מרדכי. גם העוזרים האישיים, ציון, נתי, איל, מירי ויעל. אני רוצה להגיד לך, יושבת הראש, זה שבר לי את הסטיגמה לגבי משרד הממשלה, אני לא נסחף לבוא ולומר שכל מה שאתה רוצה אתה מקבל ושאתה לא נתקל בחסמים אבל בכל זאת, יש כאן צוות שכאשר אתה מציג מטרה אז הוא מגוייס ויודע להשיג אותה ואגב, אני שוב רוצה לציין את שיתוף הפעולה עם משרדי ממשלה אחרים. פשוט קבענו כללים שאף אחד לא מנסה לקחת מאחרים, כולנו מנסים לעזור למדינה. הדברים האלה נותנים טעם טוב וחיוך לעבודה.

רק להיות נציג המו"פים. יש כאן את הגברת דר' מרים. רק משפט אחד. מילה טובה. אני שמונה עשרה שנה עובד עם הרבה מאד משרדי הממשלה וזה משרד שנוח מאד לעבוד בו, עם דלת פתוחה, עם רצון לעזור, עם מוכנות בצד שמירה על כל הכללים ותודה רבה.

יש פה רוח מאד פעילה, אנרגיות מאד טובות במשרד, בתוצרים ובשיתופי הפעולה ואני מאד מברכת על כך. ואני רוצה, במסגרת האנרגיות שלך אדוני השר, וכחבר בוועדת סמלים של מדינת ישראל, תדאג שביומנים, זהו אקט פורמאלי שצריך להחליט עליו, שיום המדע יצויין בכל היומנים ואז אנחנו נבטיח שגם התקשורת תציין אותו ותקדיש לו את שימת הלב הראויה וגם כל מוסדות החינוך . כך גם נעודד יותר יישום בנושא.

אני מברכת במיוחד על ההדגשים ששמתם על עידוד ילדות ונערות ללימודי מדעים. אני מסכימה שיש לנו עדיין בעיה מבחינת היקף הלומדים אבל הדגש ששמתם על סקטור הבנות – אני משוכנעת שהוא יחזיר לנו עם ריבית דריבית.
אני מבקשת להזכיר שיש חובת דווח על פי חוק לוועדה פעמיים בשנה אדוני המנכ"ל ונשמח לקבל את הדיווחים. אם יהיה קשה כאן אז נעשה פעם כאן ובשנה נוספת אפילו בכתב.
אני חוזרת על הבקשה של מנכ"ל משרד הבריאות לחדש את פעילות פורום מדענים ראשיים.
אני מאחלת לך הצלחה רבה בנושא ואני מאחלת לך, למרות השיקולים הפוליטיים, אריכות ימים במשרד הזה. התחלתם בעבודה מצויינת, תבורכו.
הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>